סעודה\מזון (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
מים אחרונים
ש: האם בימינו חייבים במים אחרונים?
ת: התוספות סוברים שלא כיון שאין עתה מלח סדומית. ברכות נג. אבל מי שידיו מלוכלכות, ומקפיד לרחוץ, חייב. אך מי שברור לו שלא נגע במאכלים, או נגע וידיו נקיות, או שאינו מקפיד לרחוץ אחרי ארוחה, יש לו על מי לסמוך. שו"ע או"ח קפא. מ"ב כב נקיות (שו"ת שאילת שלמה א קיא). [אמנם דעתו של הגר"א נבנצל שעם התחדשות ייצור מלח במפעלי ים המלח, הרי שיש לנו מלח סדומית, וחובה ליטול מים אחרונים כיום אף לסוברים שבדורות שלפנינו לא הייתה חובה נטילה. ביצחק יקרא על המ"ב קפא סק"א – רשם מ"צ].
ש: האם אשה חייבת במים אחרונים? למה?
ת: חייבת. כדי לברך בידיים נקיות (ילקוט יוסף ח"ג קפא ב. שו"ת תשובות והנהגות א קעד. שו"ת שאילת שלמה א קיא. ועיין לימוד זכות על נשים שלא נוטלות בשו"ת שבט הלוי ד או"ח כג).
ש: למה יש מעבירים מים אחרונים עם היד הרטובה על הפה?
ת: רש"י יומא פג. פסקי תשובות קפא ז.
תזונת רמב"ם
ש: האם ללכת על פי שיטת התזונה של רמב"ם?
ת: לא. יש לילך על פי הרופא אשר בימיך.
אין משיחים בסעודה
ש: כתוב שאין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, שו"ע או"ח קע א. והרי אנו רואים שאנשים מדברים?
ת: נהגו להקל. פס"ת שם א. אבל בין תבשיל לתבשיל מן הדין מותר. שם.
שולחן
ש: מותר לשבת על שולחן?
ת: ראוי שלא (שו"ת שאילת שלמה א שפו). [ומובא שם: "ומו"ר הגרא"ד אוירבך אב"ד טבריה כתב לי: 'הוא דבר שגור בפי כל ישראל שאין לשבת על גבי שולחן שאוכלים עליו... מאידך אין להתייחס לזה כאל איסור אלא כהנהגה ישרה המקובלת בישראל, ולעת הצורך כשאינו נראה זלזול במנהג, שפיר דמי... גם אפשר, בכל שיש מקום קבוע לשולחן ששם סועדים עליו, כל שהעמידו במקום אחר, אינו בכלל המנהג'" – רשם מ"צ).
ש: האם נכון שמי שיושב בקצה השולחן לא יתחתן שבע שנים?
ת: הבל.
ארוחה כבדה בלילה
ש: המשנה ברורה כותב שיש לאכול ארוחה קלה ביום וכבדה בלילה. קנז ד. חייבים?
ת: לא נזהרו בזה. פס"ת שם. ואדרבה, הרופאים אומרים שבערב תהיה קלה.
כיבוד אורח
ש: אם בא אורח, האם חייבים לכבדו באכילה או שתיה?
ת: לא חייבים אך זה מנהג טוב, כי זה מקרב. פס"ת קסט ב.
ש: אם אני באמצע ארוחה ומגיע מישהו בענין מסויים, האם יש להזמינו להצטרף?
ת: כן. זה בגמרא ומנהג קדום. ביה"ל קסט ד"ה לשמש. וגם אם ידוע שלא יאכל, כדי שתהיה לו פת בסלו. פס"ת שם.
ניקוי הגוף לפני הארוחה
ש: האם שייך בימינו הדין שיש ללכת לשירותים לפני הארוחה?
ת: כן. גם טהרה פנימית. גם מידה טובה. גם בריאות. פס"ת קנז ד.
סגפנות
ש: האם נכונה דרך הסגפנות של צדיקים שנמנעו ממאכלים ערבים ושאר הנאות, כי זה על חשבון שכר בעולם הבא?
ת: ודאי. אך זו דרך ליחידים ולא לכל אדם. מסילת ישרים יג.
דיאטה
ש: רציתי להירשם על דיאטה כדי לרזות, אבל היא יקרה?
ת: מה שמועיל הכי הרבה הוא שקילה כל בוקר (לא שבת) ורישום מדוייק בפנקס של כל מה שאוכלים. בדומה לחשבון נפש: חשבון גוף (עיין שו"ת אגרות משה חו"מ ב סה).
מי ברז
ש: האם לקנות מים מינרליים בריאים במקום מי ברז לא בריאים?
ת: אין הוכחה מדעית שאינם בריאים.
בורקסים
ש: למה אין לאסור אכילת בורקסים שהם מאוד לא בריאים וגורמים למחלות רבות? ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.
ת: אכן אין לאכול מזון לא בריא, הן בורקסים הן מזון שמכיל הרבה סוכר ושמן, כמבואר ברמב"ם הלכות דעות פרק ד, שהתנהגות בריאה היא מצות והלכת בדרכיו.
כלים שבורים
ש: כתוב באיזה מקום שהאוכל מכלים שבורים זה גורם לשכחה. היכן? יש לחשוש?
ת: כף החיים סימן ב (אות ג). דעת יחיד, לכן אין לחשוש (וכן העיר עלי הגר"ח קניבסקי, דולה ומשקה עמ' שסב – מ"צ).
פינת הלחם
ש: מה המקור למנהג שלא לאכול פינת ככר הלחם?
ת: מילי דחסידותא, צוואת ר"י החסיד ג. אבל זה תמוה. הדין הוא שמותר. שו"ת מנחת יצחק ט ח ז.
מזון אורגני
ש: כמה כסף יש להוציא כדי לקנות מזון אורגני שהוא יותר בריא?
ת: עד היום נעשו כמאתים מחקרים, אבל כמעט לא עולה שום הוכחה ברורה לעדיפותו של מזון זה.
ש: אבל כולם אומרים שהוא יותר בריא?!
ת: כולם אומרים אינו הוכחה מדעית.
ש: אבל דורות קדמונים שאכלו מזון כזה חיו הרבה יותר!
ת: הרבה פחות. חצי או שליש מעכשיו.
לחם זרוק
ש: אם אני רואה ברחוב לחם זרוק, האם עליי להרימו?
ת: לא חייבים, כי הוא מלוכלך, לא יאכלו אותו, וכבר אין לו דין לחם לעניין זה. [וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' נח – רשם מ"צ].
שתיה בארוחה
ש: הרמב"ם כותב שאין לשתות בארוחה. הלכות דעות ד. האם חייבים להיזהר?
ת: זו רפואה ישנה. יש לילך על פי הרופא אשר יהיה בימים שלך. אדרבה היום הרופאים ממליצים לשתות לפני הארוחה, כדי לשפר פעולת מעיים.
פת שחרית
ש: האם פת שחרית היא דווקא לחם?
ת: לא. כל מזון. פמ"ג מז סק"א. פס"ת קנה ח.
לימוד בשעת אכילה
ש: האם חייבים ממש ללמוד תורה בזמן ארוחה כי ראיתי שר"ע מברטנורא כותב שדי בברכת המזון?
ת: יש ללמוד תורה ממש. מ"ב קע סק"א. ואין לסמוך עליו אלא בלית ברירה וכן על אמירת שיר המעלות או על נהרות בבל. פס"ת שם ב.
לחיים
ש: למה אומרים לחיים למי ששותה יין?
ת: כי כאשר הוציא אדם חייב מיתה להורג, היו משקין אותו יין, כדי שלא ירגיש פחד וצער, ולכן אנו אומרים שהיין הזה הוא לא למות אלא לחיים.
הנאת המאכל
ש: אם אני אוכל מזון טעים כדי להנות מעולמו של הקדוש ברוך הוא, זה נקרא אכילה לשמה?
ת: זה נקרא אכילה לשם בטנך. ועיין רמב"ם דעות ג א. אלא אכילה לשמה היא כדי להיות בריא שיהיה כח לעבוד את ד', ולא איכפת לו אם טעים. שם.
ש: מה עדיף, לשבר תאות האוכל, או לאכול כדי לעבוד את ד'?
ת: מדרגת כל אדם, להנות, בתנאי שזה כשר. כלומר דבקות. מדרגת יחידים, להמנע ממזון שאינו הכרחי. כלומר פרישות. מדרגת יחידי יחידים, שאותו ההכרחי, יהיה בעצמו עבודת ד'. כלומר קדושה. מסילת ישרים. [פעם אמר החפץ חיים לאשתו בסתם יום של חול: "אנא הביאי עוד פוד [משקל מסוים] של תפוחי אדמה, כדי להוסיף כח לעבודת הבורא. ודבר חידוש ראו אצל הגר"מ פיינשטיין שהיה אוכל כל בוקר את ארוחת הבוקר על השולחן שלו בביהמ"ד במקום לימודו אצל ארון הקודש, שגם האכילה היא קודש אצלם "זה השולחן אשר לפני ד'". מגד גבעות עולם עמ' לו – רשם מ"צ.]
אכילה ברחוב
ש: האם מותר לאכול כריך ברחוב? ומה לגבי גלידה?
ת: לא, זה דין אוכל בשוק. אלא לאכול בצד (אחד העיר: 'גלידה' בגימטריא שווה ל'כלב'...).
ש: האם מותר לשתות כוס קפה בהליכה? הרי אנו אומרים "האוכל בשוק דומה לכלב" ולא "השותה"...
ת: גם אסור (יום אחד תלמיד הלך עם הרב בני אלון, ראש ישיבת בית אורות, ברחובות ירושלים, וקנו לעצמם שתייה. התלמיד המשיך לשתות תוך כדי הליכה. הרב בני שואל אותו בחצי חיוך: אתה שותה ברחוב?! אמר לו: וכי אסור לשתות ברחוב? הרי על האוכל כתוב שהאוכל ברחוב דומה לכלב. אבל על שתייה...? והרב בני עונה לו בחיוך: האוכל דומה לכלב, והשותה - לכלבלב. חוברת לבנימין אמר... ידיד ה' עמ' 23).
ש: האם בחנות סופרמרקט אני יכול לאכול מן המוצרים לפני שאני משלם?
ת: לא. א. אולי אינם מרשים. א. חשד בעיני הבריות. א. האכול בשוק דומה לכל.
ש: האם אכילה בפארק אינה ראויה כמו אכילה בשוק?
ת: מותר, כי זה נהוג.
ש: האם מותר לאכול בשולחן של מסעדה שנמצא במדרכה או זה נקרא אוכל בשוק?
ת: מותר. אין זה שוק, אלא חלק מהמסעדה, על אף שהוא פתוח.
ש: ובאוטובוס?
ת: גם מותר. כי זה מקום צנוע, אך לא להפריע ליושב על ידו (הגהות יעב"ץ קידושין מ. עלינו לשבח – שמות תרעא-תערב. עיין שו"ת שאילת שלמה ב תמג. ג פא).
סירוב ליהנות ממארח
ש: אני לא אוהב ליהנות מאחרים. מותר לי לסרב אם מארח מכבד אותי במזון?
ת: כן. כה"ח קע אות כח. וכן מסעודה שאינה מספקת לבעליה. קצשו"ע מב יח. והיו גדולים שסרבו באומרם: הרופא אסר עליי – כלומר הרמב"ם... (וכן נהג הג"ר אליהו לאפיאן. לב אליהו ח"א ב"מתולדותיו", עמ' 18. והג"ר אברהם גנחובסקי, ראש ישיבת טשעבין בירושלים, אמר בשיעור על מסכת דרך ארץ שכאשר אדם נמצא במקום שסומכים על הכשר מסוים שהוא אינו סומך עליו ומגיש לו בעל הבית איזה דבר מאכל, יכול לכתחילה לומר שהדוקטור (הרופא) אינו מרשה לו לאכול דבר זה. וביאר שאין שום שקר בדבר, כיון דמי הם היו הדוקטורים הגדולים שבעולם? הרמב"ם והרמב"ן! והם הרי ודאי לא מאשרים לו לאכול מאכל שאינו נקי מכל חשש של פקפוק בהלכה. אגן הסהר עמ' 270 – מ"צ). פסקי תשובות קע אות ט.
שתייה בבת אחת
ש: למדתי שמי ששותה כוסו בבת אחת זו גרגרנות, - ומה אם הוא צמא מאוד?
ת: זה רק נאמר אם שותה לתענוג כגון יין או משקה יוקרתי, אבל אם שותה לצמאו, או לקידוש והבדלה, מותר. פס"ת קע אות יב.
אכילה במזלג
ש: האם זה משנה אם אוכלים בידיים או בסכין ומזלג?
ת: כן. כי אין לאכול דרך רעבתנות. שו"ע או"ח קע ח. א"ר ס"ק יא. בא"ח בהר ח.
שיריים של רבי
ש: מה המקור של שיריים של רבי? יש בזה ענין?
ת: אין לזה מקור ברור לא בגמרא ולא בפוסקים. יש לומדים מקל וחומר של מידה טובה ממידה רעה של האוכל לחם שאכל ממנו עכבר, שגורם לשכחה. סוף הוריות (יג א. וכן הסביר הג"ר אברהם שפירא. כשנאמרו הדברים לפני הגאון רבי משה הלברשטאם, חבר בבד"ץ של העדה החרדית, אמר: את כל האימרות על ענייני "שיריים" הכרתי, חוץ מזו. ראש דברך עמ' קח). או מירושלמי מועד קטן פ"ב ה"ג שרבי יוחנן היה אוסף פירורים מסעודת קידוש החודש (שו"ת התעוררות תשובה א פב. ועיין עוד בקונטרס דבק טוב להג"ר יצחק ווייס ראב"ד וערבויא המצורף לסוף שו"ת משנת שכיר סי' ט שהביא כמה ראיות לאכילת שיריים וגם ראיה זו. ומובא בשערים מצויינים בהלכה מב אות ב. דרך שיחה א רכ בשם הגר"ח קניבסקי).
[מעשה בהגרי"ש אלישיב שישב בחתונה ביחד עם ידידו גאב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס בעל ה'מנחת יצחק', והוגש לפניהם מגש פירות. פנה המנחת יצחק להגרי"ש ואומר לו בחיוך: "שהרב יאכל קצת מהפירות, ואז יהיה לנו שיריים מהרב", נענה הגרי"ש ואמר: באמת צריך להבין למה החסידים קוראים למה שהאדמו"רים מותרים 'שיריים', הרי בדרך כלל המושג 'שיריים' משמעו שהרוב נאכל ונשתייר המיעוט, ואילו אצל האדמו"ר הרי הוא אוכל מעט מאוד ממגש גדול מאוד, והרוב נשאר, וא"כ לא מובן למה קוראים לזה 'שיריים'.
אלא, אמר הגריש למנחת יצחק שהביאור בזה הוא לפי ווארט של הגר"א זי"ע. דהנה במגילת רות עה"פ "וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה" (א, ג) איתא במדרש רבה: "א"ר חנינא בריה דר' אבהו, נעשית היא, שיירי מנחות", וצ"ב דברי המדרש. ומובא בשם אדוננו הגר"א, דלחז"ל היה קשה דלשון "ותשאר" משמעו שהרוב נלקח ונשתייר המיעוט, וכאן הרי היו בתחילה ארבעה אנשים - אלימלך ונעמי ושני בניה, ורק אלימלך מת, וא"כ נשארו שלושה אנשים, וקשה, הרי הרוב נשאר, ולמה כתוב "ותשאר" שמשמעו שהרוב איננו ורק המיעוט נשאר, לכן מבאר המדרש "נעשית היא שיירי מנחות" דכמו במנחה שהכהן קומץ ומוציא רק קומץ קטן מהמנחה, והרוב נשאר, ובכ"ז קוראים לזה "שיירי מנחה", וע"כ דהפשט הוא שמכיון נלקח מכאן הקומץ שהוא החלק החשוב והעיקרי של המנחה, לכן קוראים לנותר "שיריים", וכמו כן כאן, כיון שאלימלך היה ראש המשפחה והחשוב שבה, אחרי שהוא מת למרות שהרוב נשארו, זה נחשב כ'שיירי מנחות', ע"כ מהגר"א (וכעי"ז כתב המלבי"ם בגזע ישי, ובחנוכת התורה החדש בתחילת ספר במדבר). ולפ"ז אמר הגרי"ש, כך גם בענין השיריים של האדמו"ר, דכשהאדמו"ר אוכל מהמגש זה הופך להיות החלק החשוב מכל האוכל, וכל השאר – למרות שזה הרוב – הוא "שיריים" (ספר והאר עינינו לרב יעקב מנחם פרידליס עמ' תצט).
וחסידים שואלים: מי שמחמיר לא למכור חמץ גמור לפסח, האם מותר להקל למכור את חתיכת החמץ שקיבל משיירי סעודת אדמו"רים? הג"ר אברהם פיחס מעיירס, אב"ד האג, מביא תשובה מהגרי"א ליעבעס, אב"ד גריידינג ובעמח"ס שו"ת בית אבי, שאפשר להקל, אך הג"ר מעיירס מסיק שזו רק בשעת הדחק ועדיף לאכול את השיריים קודם פסח. שו"ת נחלת פינחס א א אות סה. שו"ת דברי פינחס ב לו. מובא בכי בא מועד ח"א עמ' פ. אך ההיתר למכור זה חידוש גדול, כי הוא מעונין בזה ויתכן שאין ביטול. וכן נפסק בשו"ת ערוגת הבושם, סי' קיב, באחד שהיה לו עוגת קטנה מי"ב חלות של השולחן האדמו"ר מהר"י מבעלזא, והיא חביבה עליו וחס עליה לשרפה, ורצה למכרה לגוי בתוך שאר החמצים, וכתב שם שאסור למכרה משום שבזה רוצה בקיומו. וכן בשו"ת הד"ר סי' כה באחד שקיבל מהרבי מזידיצ'וב. עיין שערים מצויינים בהלכה סימן קיד אות ה. וכן אמר הרבי מליובאוויטש שאסור לכלול שיריים במכירת חמץ. והגאון רבי חנה הלברשטאם, אב"ד קאלאשיץ, אמר בשם זקינו הרה"ק מצאנז זצ"ל שהי"ב חלות שלוקחים מרבי לסגולה, יכולים לשרוף קודם פסח ולהניח את האפר, והסגולה לא בטלה ולא פגה (דברי חנה השלם עמ' תכ).
וסיפר הרא"א וואזנר לאדמו"ר מצאנז: "זקנו בעל שבט הלוי זצ"ל היה מספר, שפעם בא הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל לבקר בוויען, וזקני עלה אליו עם כמה בחורים לשוחח עמו בלימוד, ולאחר שנו"נ בדברי תורה הביא רבי אלחנן תפוח וחילק לכמה חתיכות ונתן לכל אחד, ואמר להם, אל תחשדוני שאני מחלק שיריים, רק נעים לי ביותר לאכול בחבורה" (עלון בצילא דמהימנותא' - תולדות תשע"ח).
ופעם אמר האדמו"ר מגור למרן הרב קוק: החסידים אוכלים שיריים של הרבי. כלומר, החסידים מתבטלים לרבי שלהם. למי אתם מתבטלים? ענה לו מרן הרב: "אנחנו אוכלים שיריים של כנסת ישראל". והרי כבר אמר מרן הרב קוק - הצדיק הכי גדול, לא מגיע לקרסוליים של כנסת ישראל. עיין אורות עו, קעו – מ"צ].
אכילה בעמידה
ש: ראיתי שהרמב"ם כותב שיש לאכול בישיבה. דעות ד ג. האם זה נפסק להלכה?
ת: הוא כתב מבחינה רפואית ועתה לא חוששים לזה. אבל כך ראוי מבחינת דרך ארץ. פס"ת קע כב.
שתיית זוגות
ש: האם יש לחשוש משתיית זוגות?
ת: בימינו אין חוששים. ב"י קע בשם תוס' חולין קז. פס"ת קע אות טז.
אכילה מנומסת
ש: האם יש הדרכה לאכול בצורה מנומסת?
ת: ודאי. בסכו"ם, לא ללקק אצבעות אלא לנגב במפה, לא להכניס לפה חתיכות גדולות, לא ללכלך בגדיו וזקנו, לא למהר בלעיסה, לא להרעיש בלעיסה. פס"ת קע אות יד.
ש: כשאדם אוכל לבדו בביתו, האם גם אז עליו לאכול בצורה נקיה ומנומסת?
ת: כן. שם.
הרמת המאכל
ש: שמעתי שרבנו הרב צבי יהודה לא היה מתכופף בשעת אכילתו אל המאכל והצלחת, אלא מרים את המאכל לפיו. יש לזה מקור בספרים?
ת: עיין שולחן הטהור לבעל שומר אמונים, מאמר תיקוני והנהגות השולחן פ"ג.
מעדנים וממתקים
ש: האם יש מקום לאכול מעדנים ומאכלים יוקרתיים?
ת: כן, בשבת וחגים, ולא כל הזמן, כבני אדם שאוכלים ושותים ועושים כל ימיהם כחגים. שבת קנא. רמב"ם דעות ה א. ולא לאכול כל היום ממתקים וחטיפים ולעשות כל יום חג חמש פעמים.
רוממות האכילה
ש: אם אני אוכל מתוך קדושה, האכילה הופכת למצווה, בבחינת כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרין?
ת: אין זו מדרגה שלנו אלא מדרגת הקדושה. מסילת ישרים כו. לכן אין אנחנו מברכים על האוכל כמו הכוהנים אקב"ו לאכול את הזבח. עיין פסחים קכא רש"י. כי העונג שלנו הוא אנושי ולא אלוהי. דרך מצוותיך לבעל צמח צדק. אכילת קדשים (קב – מ"צ).
מזון יקר
ש: יש בעיה לאכול מזון יקר?
ת: אם אינו יותר בריא ממזון זול, זה איסור בל תשחית. מי שיכול לאכול לחם שעורים ואוכל לחם חיטה עובר על בל תשחית, אלא אם כן זה משחית את גופו. שבת קמ ב. פלא יועץ ערך סיפוק.
ויטמינים
ש: שמעתי שוויטמינים משמינים. זה נכון?
ת: לא. אין בהם קלוריות.
שימוש חוזר של בקבוקים
ש: האם זה נכון ששימוש חוזר בבקבוקי פלסטיק קטנים אינו בריא?
ת: יש אומרים שמתרבים בהם חיידקים שמקורם בפה או בידיים. יש לשאול רופאים (עיין ויקיפדיה reusing water bottles - - מ"צ).
נתינת לחם ביד
ש: למה המנהג הוא לא לתת את הלחם ביד המסובים אלא להניח בפניהם?
ת: כי זו דרך אבלות. שו"ע יו"ד קפד יח.
צום לשם תשובה
ש: כדאי לצום כדי לעשות תשובה?
ת: לא. הצום מחליש גופנית ונפשית. אלא יש להתגבר על תאוות האכילה. סעודה שהנאתך ממנו, משוך ידך הימנה. גיטין עא. אם באמצע אכילתו בעוד שהוא מתאווה לאכול מושך ידו ממנו, זה נחשב גם כן לסיגוף ומתכפרים עוונות. מ"ב תקעא סק"ב. וגם בשבת ויו"ט לא יאכל יותר מדי. כה"ח קנז טו. וכן להימנע מממתקים, מעדנים ותפנוקים.
רבי יוחנן כוהן גדול
ש: האם אנו יודעים איך קרה שרבי יוחנן שהיה כוהן גדול שמונים שנה נעשה צדוקי?
ת: לפי האריז"ל זה היה עקב תאוות אכילה. שער המצוות עקב.
תאוות האכילה (א)
ש: איך אפשר לנצח את תאוות האכילה?
ת: לשים בצלחת רק הנצרך באמת ולא להוסיף אחר כך. פס"ת קע 116.
תאוות האכילה (ב)
ש: איך אני יכול להתגבר על תאוות האכילה?
ת: "בעת מאכלך כשאתה תאב ביותר לאכול או לשתות, תסלק ידך, ואם כה תעשה בכל סעודה, יהיה כאילו אתה מקריב קרבן בכל סעודה ושולחנך יהיה מזבח ממש לזבוח עליו יצה"ר". מגיד מישרים, אזהרות טז. מובא בכה"ח קנז טו.
ארוחת בוקר
ש: האם נכון שכדי לרזות, כדאי לדלג על ארוחת בוקר?
ת: לא נכון. ארוחת בוקר היא חיונית כדי לתת כוח לפעילות פיזית ושכלית במשך היום.
העלאת ניצוצות
ש: איך בדיוק פועלת העלאת הניצוצות – כגון שמונח לפניי מזון מאוד טעים לי, איך אני הופך זאת לעבודת ד'?
ת: בספר התניא כותב שלא יהיה אדם טיפש לחשוב שזו מדרגה שלו, זו מדרגה של צדיקים עליונים (פרק כח – מ"צ).
פירות וירקות
ש: האם באכילת פירות וירקות בלבד, מקבלים כל מה שנצרך מן המזון?
ת: לא. חסרים שם חלק מן הוויטמינים והמינרלים.
תפוח חמוץ
ש: האם זה נכון שתפוח חמוץ משמין פחות מתפוח מתוק כי יש בו פחות סוכר?
ת: לא נכון. יש אותה כמות סוכר, אך יש חומצה שמדגישה את הטעם החמוץ.
נולדים שמנים
ש: האם זה נכון שמבחינה גנטית יש אדם שנולד שמן וכל דיאטה לא תועיל?
ת: לא נכון. ודאי יש השפעה גנטית. אך דיאטה תעזור לרזות.
אכילה בעמידה
ש: כשהייתי ילד אמרו לי לא לאכול בעמידה כי אז הרגליים משמינות. זה נכון?
ת: לא נכון. אבל נכון שיש לאכול במנוחה.
צנימים לא משמינים
ש: האם צנימים משמינים פחות מלחם?
ת: לא נכון. צנים הוא לחם מיובש, והרי במים שיצאו אין קלוריות. העיקר לא לאכול יותר מדי וללעוס היטב.
מזון בריא לילדים
ש: בבית אנו נותנים לילדים שלנו רק מזון בריא. אך מה לעשות אם בגן מחלקים סוכריות וכדומה? האם לאסור עליהם?
ת: אי אפשר. "אל תחסום שור בדישו". זה ישבור אותו. אך גם אין לדאוג, כי מכיוון שזה מעט ונדיר, לא יזיק. רמב"ם דעות ד י.
משקה BLU
ש: האם ראוי לנער דתי לשתות משקה אנרגיה כגון BLU?
ת: אסור. גם נער לא דתי. הוא מכיל הרבה קפאין כך שהוא מסוכן.
פת שחרית
ש: האם חובת פת שחרית קיימת גם היום?
ת: כן. ב"מ קז ב. ב"ק צב ב. ונפסק בשולחן ערוך (או"ח קנה ב – מ"צ). המחקר הרפואי נותן חשיבות רבה לארוחת בוקר טובה ומשביעה, במיוחד לעובדים עבודה עם סיכון, ולתלמידי בית-ספר, כדי להצילם מירידה בלימודים ואכילת חטיפים. חשוב מאוד.
אוכל תחת המיטה
ש: אסור לשים אוכלים ומשקים תחת המיטה בה ישנים. ומה דיעבד אם זה קרה לי?
ת: מחלוקת, ודיעבד אפשר להשתמש באוכלים (החזון איש היה מחמיר לא לאכול, אך נהג לתת לעניים ולא לאבדם, כיון שמן הדין הם מותרים, וזכות המצווה תגן. פס"ת קעא. דברי שי"ח ד טז 48 – מ"צ).
התוועדות כסעודת מצווה
ש: אם בהתוועדות יש אוכל, זו סעודת מצווה?
ת: לא.
אכילה בריאה
ש: האם אכילה בריאה משפיעה לטובה גם על הנפש, ואכילה לא בריאה משפיעה לרעה?
ת: כן. עיין אורות התשובה א.
חלוקת סוכריות לילדים
ש: יצאה הוראה ממשרד החינוך שמסיבות בריאותיות אין לחלק סוכריות ושאר מזון מזיק לילדים בתור תמריצים. אנו כן רגילים לחלק בבית-ספר ובתלמוד-תורה כדי לחזק לימוד התורה. האם מגמה זו גוברת על הוראת משרד החינוך?
ת: לא. א. חוקי המדינה - שאינם נגד התורה - מחייבים. ב. גם על פי ההלכה, אסור להתרגל למזון לא בריא. רמב"ם הלכות דעות פרק ד. לכן יש לבחור חלופה כגון פירות מיובשים, שאינם מזיקים.
מזון בגן החיות
ש: האם כשמבקרים בגן החיות מותר לתת לחיות כל מיני פירות וירקות?
ת: לא, אם זה מאכל אדם, כי אין לתת מאכל אדם לבהמה, משום בל תשחית ובזיון אוכלים, והרי אותן חיות מקבלות כל הנצרך להן מגן החיות עצמו, והמבקר אינו נותן אלא כדי להנות לראותו אוכל, לכן אסור, אלא אם כן זהו מזון שכבר לא ראוי לבני אדם. פס"ת קעא 41 (ובמציאות, יש שלטים: אסור להאכיל את בעלי החיים, כי אוכלים אוכל מתאים להם ולא כל דבר שיכול להזיק – מ"צ).
הכנסת מאכלים לשירותים
ש: מה דין מאכלים או תרופות שהיו בכיסי כאשר נכנסתי לשירותים?
ת: אין שום איסור להכניס שם אוכלים ומשקים וקל וחומר תרופות. יש מחמירים לא להכניס, אך המזון ודאי לא נאסר. בתרופות אין להחמיר לא להכניס. פס"ת קעא ט (וכן הגרי"ש אלישיב פסק שאפשר לאכול אוכל שנכנס לבית הכסא. משנת איש עמ' ר – מ"צ).
אכול כפי יכולתך
ש: האם יש בעיה לאכול במסעדה של "אכול כפי יכולתך"?
ת: זו גרגרנות ואכילה גסה. רמב"ם הלכות דעות פרק ה.
אכילת בורקסים
ש: האם יש איסור הלכתי לאכול בורקסים בגלל ונשמרתם?
ת: יש מצווה מן התורה למעט בהם. רמב"ם דעות פרק ד.
דברי תורה בארוחה
ש: מצד אחד כתוב שאין משיחין בסעודה ומצד שני כתוב לומר דברי תורה בארוחה. איך פותרים את הסתירה?
ת: הכוונה בשעת אכילה ממש, אבל מצווה לומר דברי תורה בין אכילה לאכילה. משנה ברורה (קע ס"ק א-ב – מ"צ).
לחם משמין
ש: האם זה נכון שלחם משמין?
ת: לא נכון. לא יותר מכל מאכל אחר. העיקר לא להפריז בכמות. וגם תלוי מה מורחים עליו.
אכילה בין ארוחות
ש: האם יש בעיה לאכול בין הארוחות?
ת: אין איסור, אך זו מידה לא טובה. "אל תאכלו בדרכים ואל תאכלו כעכברים כי אם לשעות קבועות". אגרות הרמב"ם. יש לאכול בקביעות לשולחן ובזמן קבוע. אור צדיקים למהר"ם פאפירש. לא יאכל וישתה מעומד. גם ההולך ממקום למקום נכנס לשאלות של ברכה ראשונה ואחרונה. וגם לעיתים שוכח ברכה אחרונה. פס"ת קע כה.
עבודת ד' באכילה
ש: האם אפשר לעבוד את ד' באכילה, במשחק ובשאר ענייני חולין?
ת: כן. אחרי שאדם טיפס בכל המדרגות הקודמות ב'מסילת ישרים': זהירות, זריזות, נקיות, פרישות, טהרה, חסידות, ענווה, יראת חטא, ואז הוא מגיע לקדושה בה החולין מתעלה לקודש.
מים אחרונים ניתזו על אוכל
ש: מה לעשות עם אוכל שמים אחרונים ניתזו עליו?
ת: אין לאכול אותו. שו"ע או"ח קפא ב כה"ח ד. לכן יש ליטול מים אחרונים בזהירות ויותר טוב במקום אחר.
העברת מלח
ש: זה נכון שאסור להעביר מלח מיד ליד?
ת: הבל.
דיאטה
ש: זה נכון שאכילת כרוב מרזה?
ת: הבל. אין קלוריות שליליות, אלא יש לאכול סלטים ואז לא מתמלאים במזון משמין.
אכילה כל היום
ש: האם אכילה כל היום היא רק בעיה בריאותית או שיש בכך גם בעיה רוחנית מוסרית?
ת: ודאי זו שפלות. "אמר רב אחא בר יעקב: בתחילה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרים באשפה עד שבא משה רבנו וקבע להם זמן סעודה". יומא עה ב. "היינו שאוכלין תמיד מעט מעט". מהרש"א בפירוש תרנגולים שמנקרים באשפה.
שתיית מים
ש: זה נכון שאסור לשתות מים בזמן הארוחה כי זה מדלל את מיצי הקיבה?
ת: לא נכון. הגוף מייצר מיצים באופן מאוזן.
ש: אך כך כותב הרמב"ם?
ת: רפואה ישנה (עי' הקדמת הרב לספרו 'רופא הנפשות', פירוש על פרקי הרפואה של הרמב"ם). והעיקר לשתות הרבה.
ירידה במשקל
ש: האם זה נכון שדיאטה אינה מועילה בלי פעילות גופנית?
ת: לא נכון. אם אוכלים במידה, יורדים במשקל. אך לפעילות גופנית יש ערך בפני עצמו.
ש: האם אפשר לרדת במשקל על ידי פעילות גופנית לבדה?
ת: אם אוכלים יותר מדי, לא.
תליית לחם על פח אשפה
ש: למה אנשים תולים את הלחם בשקית על פח אשפה ציבורי ולא זורקים פנימה?
ת: אין לזה טעם, הרי אף אחד לא יקח משם את הלחם כדי לאוכלו. אלא יש לתכנן את כמות הלחם שקונים שלא יצטרכו לזרוק. ואם אין ברירה, אז לזרוק דרך כבוד בשתי שקיות. עיין פס"ת קעא ג. אדרבה כתוב בגמרא פסחים קיא ב שאין לתלות פת, במיוחד כאן שעושה כן דרך בזיון (עיין כה"ח קפ אות יד. ומאור השבת ח"ב פניני המאור ל סק"ד בשם הגרשז"א).
מזון זרוק ברחוב
ש: אם אני רואה לחם זרוק ברחוב אני חייב להרימו?
ת: אין מעבירין על האוכלין. אבל מזון זרוק ברחוב, אף אחד לא רוצה לאכול, לכן אין חובה להרים, אלא אם כן הוא עטוף ושמור (שו"ע או"ח קפ מ"ב ס"ק יא. הגרי"ש אלישיב עץ השדה פי"ח הערה כא).