שיעורי הרב שלמה אבינר

מרבים להשתמש בעד מדינה, Turned State's Witness, כדי להעיד נגד שותפיו לעבירה, תמורת הבטחת חסינות או הקלה בעונש. זה סוג של הסדר טיעון, Plea Bargain.

זה אמנם מאוד מקל על המערכת המשפטית שפעמים רבות מתקשה למצוא עדים מסיבות שונות. אך נשאלת שאלה כבדה: האם עד זה הוא כשר על פי ההלכה? הרי התורה סומכת על העדים, אחרי חקירתם, ועל פי שנים עדים יקום דבר.

אבל עד מדינה פושע ועבריין הוא פסול לעדות, כך קבעה התורה. וזה גם מובן: כיצד אפשר לסמוך עליו שדובר אמת?! הרמב"ם מביא בפרוטרוט את דיני הגמרא בנדון (הלכות עדות פרק י). והרי כאן מדובר בשותף לעבירה. אם אותו אדם היה בא להעיד מתוך שעשה תשובה ורוצה לתקן את המעוות, היה מקום לדון בכשרותו. אבל הרי הוא בא להעיד כדי להקל עליו את עונשו או להיפטר ממנו.

וזה בעצמו מעלה בעיה שניה: נוגע פסול לעדות. גם עד שבכשרים, אם יש לו הנאה באותו עדות, אין מקבלים ממנו (רמב"ם שם טז ד). גם זה מובן מאליו.

מצד שני, אנו מודעים לכך שבמקרים רבים, ללא עד מדינה, אין אפשרות לעשות צדק. בסוגיא מורכבת זו כתב הרב נחום פרופ' רקובר, ספר שלם, "עד מדינה", והנה חלק מעיקרי הדברים.

יש סמכות מסויימת לבית-הדין לדון על פי אומדנא, אומד הדעת. כלומר, לענייננו, הם אינם סומכים על דברי העדים, שהרי על פי תורה אינם נאמנים. אלא אחרי דרישה וחקירה, הם משתכנעים שהעדים דוברים אמת. בדיני נפשות, אין אפשרות של אומד הדעת (רמב"ם, סנהדרין כ א), אבל בדיני ממונות, עקרונית הדבר אפשרי, וזה לשון הרמב"ם: "יש לדיין לדון בדיני ממונות, על פי הדברים שדעתו נוטה להן שהן אמת, והדבר חזק בליבו שהוא כן, אף על פי שאין שם ראיה ברורה; ואין צריך לומר אם היה הוא יודע בוודאי שהדבר כן, שהוא דן כפי מה שיודע" (שם כד א. ועיין בהמשך).

דוגמא ידועה לזה היא משפט שלמה המפורסם (מלכים א ג טז) כפי שמביא רבינו אשר (שו"ת הרא"ש קז ו).

עוד כיוון לפתרון הוא הוראת שעה כלומר סמכות חוץ-הלכתית עבור מקרים יוצאי דופן. כאשר השעה צריכה לכך, אפשר להטיל עונש גם אם לא מתמלאות כל דרישות תורת הראיות וההוכחות, אם בטוח שהדין דין אמת, כדברי הרמב"ם, וכמובן הוא מדגיש שאין להשתמש בכלי המשפטי הזה רק באופן נדיר ובזהירות גדולה (רמב"ם סנהדרין כד ד-ה-י).

כיון שלישי אפשרי הוא סמכות המלך, שממונה על תיקון המדינה, ומותר לו להשתמש בכלי של הוראת שעה, כגון למשל מלחמה נגד הפשע המאורגן (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש ב ב-ד-ה). אמנם בימינו אין לנו מלך, אבל כבר הוכיח מרן הרב קוק שלשלטון מוסמך ומוסכם, יש חלק מסמכויות המלך, בתחום שנוגע להנהגת האומה (שו"ת משפט כהן סי' קמד).

דוגמאות לכך אנו מוצאים בכמה תשובות של הרשב"א, רבי שלמה בן אדרת (שו"ת הרשב"א ג שצג. שו"ת מובאת בב"י חו"מ שפח. ד שיא).

הרשב"א עמד מול מציאות שהתרבו הרצחנים, לכן הוא מדריך להענישם בדרך קשה ובשלב זה להעלים עין מהפושעים הפחות חמורים. הוא מביא דוגמא מדוד מלכנו אשר העלים עין מיואב ומשמעי, אף על פי שהיו חייבים מיתה, אך הוא נצרכים במלחמה נגד אויבי עמנו המסוכנים לאין ערוך. "והעלמת עין מן העובר, - לעיתים מצוה. והכל לפי צורך השעה. והחכמים מעלימים עין לעיתים בַקַלות" (שו"ת הרשב"א ה רלח). מכאן פתח לדין חסינות או הקלה בעונש לעד מדינה, שמסייע להרשיע אלו שפשעו יותר ממנו.

סיכום: עד מדינה אפשרי במצבים חריגים. ונזכה שמהר יתקיים בנו "ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה" (ישעיה א כו).

*

דף תקלה - יא אדר תשע"ח