עם ישראל (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
עם ישראל, ארץ ישראל או תורת ישראל
ש: מה יותר חשוב – עם ישראל, ארץ ישראל או תורת ישראל?
ת: הרב חנן פורת סיפר שפעם תלמידים בישיבת מרכז הרב דנו בשאלה זו, ולבסוף שאלו את רבנו הרב צבי יהודה. רבנו חייך ואמר: "אנן בשלמות קא עסקינן”. אנחנו רוצים שלמות, איננו רוצים חלקיות. זה כבר כתוב בתורה (שמות כד, ז): "כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע". אנו צריכים לעשות את הכל: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. הכל.
מרדכי ואנונו
ש: האם על מרדכי ואנונו חל דין מוסר ש"מורידין ואין מעלין"? האם הוא יצא מכלל ישראל?
ת: איני בקי בפרטים, אבל אם זה נכון שהוא התנצר ומסר סודות של צה"ל, אז ודאי יש לו דין "מורידין ואין מעלין", וגם חמור מזה.
"יימח שמו" על יהודי
ש: שמעתי שהרב אמר שאסור לומר "יימח שמו" על יהודי רשע, אפילו אם הוא פועל נגד עם ישראל וארץ ישראל. האם זה נכון?
ת: ודאי שצריך להילחם נגד דעותיו של אדם כזה, אבל זה לא אומר שמותר לומר עליו "יימח שמו וזכרו". לא אני המצאתי את זה, הדין הזה נאמר בשם ה"אבני נזר". ההוכחה לדין זה היא פשוטה מאוד. ההלכה ידועה שאם אדם היה נשוי ומת בלי ילדים, אשתו זקוקה ליבום. ולכן נבדוק כאשר הנפטר היה רשע, האם עדיין חייבים לייבם או לא. הרי התורה כותבת שהסיבה ליבום היא כדי ש"לא ימחה שמו מישראל" (דברים כה, ו). ואם על רשע אני מקווה ש "יימח שמו וזכרו", מה אכפת לי ש"ימחה שמו מישראל"? ולפי זה, לא היינו צריכים לייבם אותו. אבל ההלכה אינה כן. ההלכה היא שצריך לעשות לו ייבום (ע' שו"ע אה"ע קנז ה. עיטורי תורה – דברים כה ו). אם כן, סימן שאני דואג ש"לא ימחה שמו מישראל"- גם ליהודי כזה. אבל קשה, הרי הוא חוטא ופושע? אלא שיש פיתרון: הוא יעשה תשובה. את זה אנו למדים מהדיון בין ברוריה לרבי מאיר (ברכות י, א): לרבי מאיר היו שכנים רשעים שהיו מצערים אותו עד מוות, לכן הוא התפלל שימותו. אמרה לו אשתו: לא כתוב בתהלים (קד, לה) "יתמו חוטאים מן הארץ" אלא "יתמו חטאים מן הארץ". מכאן שצריך להתפלל שיעשו תשובה, ולא להתפלל שימותו. ורבי מאיר אכן עשה כדבריה והתפלל שיעשו תשובה ובאמת בסוף כך היה. לכן לא אומרים "יימח שמו וזכרו" אלא מתפללים שיעשו תשובה. [ופעם נשאל הגרי"ש אלישיב: המנהג לומר או לכתוב אחר שם של מי שנרצח על ידי בני עולה 'ד' ינקום דמו'. האם יכולים לומר או לכתוב הנוסח 'ד' ינקום דמו' גם אחר מי שנרצח על ידי יהודי רוצח רח"ל, או אי אפשר לומר כן אלא כשנרצח על ידי גוי רח"ל? והשיב בפשטות: אפשר לומר כן אף בנרצח ע"י יהודי, והוסיף: 'הרי רצח אותו'. ונאשל עוד: אבל האבני נזר שהביא ראיה מדין יבום שלא ימחה של ישראל, ושם הדין הוא שאף במומר שייך מצות יבום וחליצה, הרי שאף בישראל מומר חששה התורה שלא ימחה שמו מישראל, והסכים הגרי"ש אלישיב ואמר: אם כן לא אריך כל כך לומר על יהודי הי"ד (וישמע משה ח"ב עמ' שסג-שסד) – רשם מ"צ].
עורם של יהודים
ש: איך ישתנו כל כך היהודים שאתיופים כהים ואשכנזים לבנים?
ת: הצטרפו גרים רבים.
אתיופי
ש: מה אתיופי אמור להרגיש כאשר הוא רואה שרש"י כותב שהמצרים שחורים ומכוערים? האם ללמד רש"י זה בכיתה בה יש אתיופי?
ת: אתיופים אינם שחורים כמו מצרים וכושים, אלא צבע ביניים, שזה הצבע הקדום שלנו, כמבואר במשנה נגעים פרק ב, שאנו יפים כי אינינו שחורים כמו כושים ולא לבנים כמו גרמנים אלא כמו עץ אשכרוע.
מפקד אוכלוסין
ש: האם מותר לערוך מפקד אוכלוסין?
ת: כן. כי לא סופרים אנשים אלא ניירות כמו ויפקדם בבזק (שו"ת משפטי עוזיאל חו"מ, שו"ת ענינים כלליים בסוף הספר ס' ב עמ' רכח. שו"ת עשה לך רב ו שעח. תורה שלמה כא קסא-קסח).
כת המקויה
ש: מה היחס לכת המקויה?
ת: חסידי אומות העולם מצויינים (ע' ס' רבנו 256-254).
כלליות
ש: אם אנו צריכים להיות כללים לטובת עם ישראל, אז האם דאגה למשפחתנו לפני כלל ישראל זו קטנות?
ת: משפחתך היא גם חלק מעם ישראל והיא קודמת לכולם.
חילוניים
ש: האם נכון להשתמש בביטויים דתיים וחילוניים לאור מאמרו של מרן הרב קוק "מסע המחנות"?
ת: אכן אלה אינם ביטויים מתאימים.
אהבת ישראל
ש: האם יש מצוה לאהוב כל אחד מישראל?
ת: ודאי. עיין מסילת ישרים סוף פרק יט (וגם תניא לב).
ש: מדוע השולחן ערוך אינו פוסק את מצוות ואהבת לרעך כמוך?
ת: הוא אינו מביא דברים פשוטים וידועים. אבל המג"א מביא בס' קנו.
לא נשכח
ש: יש בעיה ב"לא נשכח ולא נסלח"?
ת: לא. אך לא לעשות מזה עיקר.
שבט יהודה
ש: האם רוב עם ישראל הוא משבט יהודה? א"כ כיוון שהוא רק א' משתים עשרה, יוצא שיש בתוכנו גויים רבים ואיננו יודעים?
ת: לא נכון. חלק גדול מעם ישראל משבט יהודה השאר משאר שבטים שירמיהו החזיר או גרי צדק.
חרדים או דרוזים
ש: מי יותר חשוב, דרוזי הגר בארץ ישראל ומשרת בצבא, או חרדי שלא רואה בארץ ישראל שום חשיבות?
ת: ודאי חרדי. שכחת מה זה עם ישראל?! וגם אין חרדי שלא רואה חשיבות בארץ!
ערב רב
ש: האם יש בתוכנו ערב רב?
ת: יש ניצוצות ערב רב אצל אנשים רבים. עיין אבן שלמה יא ח (נר אישון לילה 254-253).
עולם הבא
ש: האם לחילוניים ולרפורמים יש עולם הבא?
ת: חלק, על מעשיהם הטובים (סנהדרין צ א).
דתיים וחילונים
ש: למה יש כל הזמן עימותים בין דתיים לחילוניים?
ת: אין כל הזמן, 99% הם ידידים וחברים. יש אנשים בודדים שעושים עימותים, הם אינם מייצגים, אבל אותם התקשורת מציגה.
תקופת הסזון
ש: האם יש הצדקה מוסרית ההלכתית לרדיפת חברי אצל ולח"י על ידי חברי ההגנה ומוסדות הישוב בתקופת הסזון?
ת: לא. אין לרדוף יהודים. עיין "אם אחיי אנכי מבקש" לרבנו הרב צבי יהודה ב"לנתיבות ישראל" ח"א וכן בספר "צבי קודש".
תינוק שנשבה
ש: האם חילוני בימינו הוא בגדר תינוק שנשבה?
ת: כן, כמעט תמיד. עיין רמב"ם ממרים ג ג.
ש: כתוב במשנה ברורה שמצוה לשנוא רשעים. או"ח קנו סק"ד. אז למה אנו אוהבים חילונים?
ת: א. הם לא רשעים אלא תינוקות שנשבו, כלומר מבולבלים (חזו"א יו"ד ב כח). ב. גם רשעים, לא מדובר בשנאה גמורה, שהרי אם הוא בצרה, חייבים לעזור לו. רמב"ם סוף הלכות רוצח. שו"ע חו"מ רעב ד. תוס' פסחים קיג ב ד"ה שראה. סמ"ק עשין פ' פא. אלא מדובר בקפידה על עבירותיו.
דתל"שים
ש: האם לדתל"שים יש מעמד של תינוקות שנשבו?
ת: כן. דין תינוק שנשבה הוא ברמב"ם ממרים ג ג מדין אונס על ידי חינוכו. וכן בימינו הוא אנוס על ידי רוח הזמן, כביטוי מרן הרב קוק.
רפורמים
ש: האם רפורמים כלולים באחדות האומה?
ת: ודאי. הם כופרים אך שייכים לעם ישראל.
אנטישמיות
ש: למה כל העמים שונאים את עם ישראל מאז ולתמיד?
ת: כי אנו מביאים את האור האלהי והמוסר בעולם שמפריע לנפש הברברית שלהם. אגרות תימן לרמב"ם. ספר אורות למרן הרב קוק.
כלל ישראל
ש: האם זה נכון שמי שמוציא אחרים מכלל ישראל, מוציא את עצמו?
ת: כן. פרי הארץ. בית דוד דרוש ו'. מובא בעולת ראיה ב תסח.
נהרג בפיגוע נקרא קדוש
ש: האם אדם שנהרג בפיגוע טרור נקרא קדוש?
ת: יש ארבע מדרגות בקריאה לאדם שנהרג "קדוש": א. אדם שנהרג טרם זמנו, כמו שכתוב בשו"ת חת"ס על יהודי שגוי רוצח רצחוֹ עקב שוד ש"קדוש ייאמר לו". הוא מביא הוכחה מסנהדרין מז. מזמור לאסף אלהים באו גויים בנחלתך, טמאו את היכל קדשך... נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים, בשר חסידיך לחיתו ארץ. חסידיך – חסדיך ממש. עבדיך – הנך דמחייבי דינא דמעיקרא, וכיוון דאקטול קרי ליה עבדיך... כיוון דשלא בדין קא מיקטלי, הויא להו כפרה (שו"ת חת"ס יו"ד שלג). וכן רש"י "חסידיך – והלא רשעים היו? אלא משקבלו פורענותם הרי הם חסידים" (תהילים עט ב). ב. מי שנהרג כי הוא יהודי נקרא 'נהרג על קידוש השם', כדברי שו"ת מהרי"ל צט, שנמחלים כל עוונותיו, על פי מסכת שמחות ב יא, וקורא להם קדושים וקדושי עליון, וכך נהוג לכנות את אלו שנרצחו בשואה קדושים. וכן גדולים הורו לברך אז את הברכה על קידוש השם. ובדומה לכך איתא ברמ"א שמומר שנהרג על ידי עכו"ם מתאבלים עליו (שו"ע יו"ד שמ ה הגה) כי נהרג במיתה לא טבעית (ט"ז) וכן אומרים עליו קדיש (שו"ע יו"ד שעו ה). ג. מדרגה יותר גבוהה היא של מי שנהרג מפני שלא רצה לעבוד עבודה זרה וכדומה, ומסר נפשו של קידוש השם מרצונו, כמבואר ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה. ד. עוד יותר גבוה הוא חייל שידע שייהרג ומרצונו נכנס לתוך הסכנה, וזה דומה להרוגי לוד שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם, שמסרו נפשם להציל את העיר (פסחים נ א). באשר למי שנהרג בפיגוע טרור, ודאי שהוא שייך למדרגה הראשונה והשנייה וגם קצת למדרגה הרביעית כי הוא גר בארץ ישראל על אף הסכנה. אגב, יש שהוכיחו מהרמב"ם (יסודי התורה ה ד) שמי שנהרג כי הוא יהודי נחשב "מהרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן ועליהן נאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" ומתוך השוואה עם הסוגיא בסנהדרין מז.
רחמנות
ש: איך יהודים רחמנים התנהגו באכזריות בשמואל ב סוף פרק יב?
ת: זו רחמנות של הרתעה כלפי רשעים. עיין אגרות הראיה א ק.
נוער הגבעות
ש: האם הרב בעד נוער הגבעות כי בעיני הציבור הם נראים כנוער שרק מחפש אקצ'ן ומכות?
ת: זו הכללה שקרית. יתכן שיש כאלה אבל רובם הם אנשים שקטים וטובים.
ביאליק
ש: האם מותר להשתמש ב"ספר האגדה" של ביאליק לצורך לימוד ולצורך הוראה – שהרי ביאליק היה כופר?
ת: זה ספר טוב. ביאליק לא היה כופר, אלא מאמין, אך לא שמר מצוות (שו"ת שאילת שלמה ג קצב. ועי' ס' אמת ליעקב על השו"ע רמו הערה 121).
אשכנזי
ש: מה פירוש המלה אשכנזי?
ת: יהודי שבא מגלות אשכנז כלומר גרמניה. אין לומר אשכנזי אלא יהודי שעלה מגלות אשכנז, ולא ספרדי, אלא יהודי שעלה מגלות ספרד, וכן לגבי תימן ואתיופיה. כל אלה אינם ארצותינו.
כוזרים
ש: האם האשכנזים מוצאם מן הכוזרים?
ת: חלקם הקטן. בין 8-5 אחוז לאור מחקרים גנטיים.
עלבונות
ש: אני תימני, חברים אומרים לי בצחוק שאנחנו התימנים אנו ערבים שחורים, שאנו לא מקפידים בכלום ומקלים בכל. נמאס לי לענות. מה לעשות?
ת: נזיפה קשה שהם עוברים איסור של הלבנת פנים גם אם זה בצחוק (שו"ע או"ח תרח ב הגה).
ס"ט
ש: מה פירוש הביטוי ס"ט המצורף לחתימה? שמעתי שהכוונה ספרדי טהור. האם אשכנזים אינם טהורים?
ת: הפירוש הוא סיפיה טב כלומר סופו טוב. ההסבר ספרדי טהור ניתן על ידי אשכנזים שהאשימו ספרדים בהתנשאות. אז כנגד זה הם הסבירו שהפירוש הוא "סין טין", כלומר "רפש וטיט" (ישעיהו נז, כ ותרגום. עי' שמ"ש ומגן ד קצג).
תמיכת העמים
ש: בזמן השואה האמריקאים הפקירו אותנו, ומי ערב לנו שהם השתנו ושאפשר לסמוך עליהם ביחס לאירן?
ת: אי אפשר לסמוך עליהם ולא על אף אחד, אלא רק על עצמנו. רבנו הרב צבי יהודה במאמרו על משמר העם הישראלי. לנתיבות ישראל א (עמ' קמה-קנב).
ריבוי חסידים
ש: מי הוא המנהיג הרוחני בעם ישראל שהיו לו הכי הרבה חסידים?
ת: שבתאי צבי שר"י. שלושה מליון.
אהבת ישראל
ש: האם על פי הרמב"ם הלכות אבל א י, עליי לשנוא אחי היהודי הדתי שעזב תורה ומצוות?
ת: לא. יש לו דין אנוס על ידי רוח הזמן. אגרות הראיה, לרב מילשטיין (באיגרות הראיה נ, קלח, שלב, שעה, תקט).
חרדים ודתיים-לאומיים
ש: מה ההבדל בין חרדים לבין דתיים-לאומיים?
ת: כל מה שיש לחרדים יש לדתיים-לאומיים, רק שהם חוזרים אל עניינים של תחיית האומה שנתעכבו במשך הגלות והחרדים עוד לא חזרו אליהם.
גילוי ערב רב
ש: איך אדע מי ערב רב ומי לא?
ת: מקצוע חדש של קטרוג על עם ישראל לדון בשאלה זו! רבנו הרב צבי יהודה בשם הגר"א באבן שלמה פרק יא ח: ערב רב הוא מי ששונא ומקטרג על ישראל (נר באישון לילה 254-253).
רישום כלא יהודי
ש: יהודי פנה להירשם כחסר דת. יש לזה תוקף?
ת: מעשה זניח וחסר ערך. יהודי תמיד נשאר יהודי, אנו עם לפני שאנו דת. יהודי לא שומר תורה הוא יהודי וגוי שומר תורה הוא גוי. אלא שלאומתנו יש דת. אשרינו שהעם היושב בציון, ברור לו שהוא יהודי שמח וגאה בכך ואינו מתבלבל. ומה שכולנו יהודים וכולנו עם ישראל, זה הבסיס לאהבת ישראל גדולה על אף כל ההבדלים.
דרדעים
ש: איך להתיחס לתימנים דרדעים?
ת: כלכל יהודים יראי שמים.
ש: אבל הם לא מאמינים בזוהר? אז הם כופרים!
ת: אז הם טועים. לא כל טועים הם כבר כופרים.
ש: הרב קפאח?
ת: תלמיד חכם גדול גאון.
פרופ' ליבוביץ
ש: מה היתה דעתו של רבנו הרב צבי יהודה על פרופ' ישעיהו ליבוביץ?
ת: קבלת עול מצוות בלי קבלת עול מלכות שמים.
ש: כיצד להתייחס אליו היום?
ת: אין לו כמעט אף תלמיד דתי.
כינוי יהודי נאצי
ש: מה ההבדל בין חייל שגירש יהודים מגוש קטיף ובין נאצי?
ת: לפני שבוע מישהו שאל זאת על הרב כהנא. ופעם מישהו קרא לצה"ל יודאו-נאצי. ופעם מישהו כינה אשכנזים כאשכנאצים. לכן פעם אחד ולתמיד אסור לקרוא ליהודי נאצי. הקורא לחבירו רשע – יורד עמו חייו. קידושין כח א. כלומר, פוגעים בפרנסתו של המתבטא כן (רש"י ותוס' ור"י הזקן שם). רבנו הרב צבי יהודה נזף קשות במכנים יהודי רשע אבל לא עלה על דעתו שיקראו לו נאצי (ע' שיחות הרב צבי יהודה - שמות 45).
רפורמים
ש: מה היחס לרפורמים?
ת: להלחם נגד הרפורמה, שהיא דבר נורא. אך לאהוב את הרפורמים שהם אחינו, יהודים.
דנ"א יהודי
ש: האם אפשר להוכיח על פי דנ"א שמישהו יהודי?
ת: לא. אמנם יש קירבה גנטית מעל הממוצע. אך זה סטטיסתי בלבד. והרי יהודים התגיירו מתוך 200 גזעים שונים.
גזעיים יהודים
ש: איך זה שאחרי שלשת אלפים שנה יש יהודים כל כך שונים במראיהם ובגזעם?
ת: תוספת גרי צדק רבים.
כושים עבריים
ש: האם הכושים העבריים בדימונה הם יהודים? האם לתרום להם?
ת: הם לא יהודים ואכן יש לתרום ליהודים.
רמב"ם וסגולת ישראל
ש: האם זה נכון שלפי הרמב"ם אין סגולת ישראל?
ת: אין זה נכון. עיין רמב"ם, הלכות עבודה זרה סוף פרק א.
ס"ט
ש: מה פירוש ס"ט, ספרדי טהור? וכי אשכנזי אינו טהור?!
ת: זה לא ספרדי טהור. החכם צבי שהיה אשכנזי היה חותם ס"ט. וכן הריעב"ץ. וכן בשו"ת הרא"ש סוף כלל כא. ויש שפירשו סין טין, כלומר רפש וטיט, ביטוי של ענווה. אך גם זה לא נכון כי ר"ד אבודרהם כותב זאת בהקדמתו אחרי שם אביו ולא אחרי שמו. אלא הכוונה סיפי טוב, כלומר שיהיה סופי לטוב. ויש חותמים סילט"א: סיפי יהא לטב אמן. ולא כותבים כן אחרי רב שעלה למרומים אלא כותבים נ"ע.
יהודי אתיופיה
ש: מה פסק הגר"ע יוסף זצ"ל לגבי יהודי אתיופיה?
ת: שהם יהודים כשרים ולא זקוקים לגיור לחומרא, אבל מומלץ לכתחילה. שו"ת יביע אומר (ח אה"ע יא. עיין שו"ת ציץ אליעזר יב סו, יז מח, שחולק עליו – מ"צ).
פרנקים
ש: יש אשכנזים שמכנים את הספרדים פרנקים. האם יש בכך ביזוי?
ת: לא. בעלי התוספות עלו לארץ. אחר כך עלו ספרדים בזמן רבי יוסף קארו, וכינו את העולים לפניהם פרנקים, כלומר באים מפרנקיה היא צרפת. אחר כך עלו אשכנזים וראו החדשים מכנים את הישנים פרנקים, וכן נהגו הם, אך רובם היו ספרדים, לכן פרנקים נעשה מילה נרדפת לספרדי. אין בכך ביזוי, אך עדיף לכנותם: יהודים.
יהודים – עמלק
ש: איך עליי להגיב לדברי רב שכינה יהודים – עמלק?
ת: אני הדל איני עוסק בזה, וממליץ לך לא לעסוק.
עלבון נאצי
ש: איך להגיב אם אדם מכנה שמאלני-חילוני בשם נאצי?
ת: לא להגיב. בזה הוא חיסל את עצמו והפסיד בוויכוח. זה נקרא חוק גודווין או רדוקטיו אד היטלרום (עיין בויקיפדיה בערכים אלה – מ"צ).
אפיקורסים
ש: למה לא הורגים את כל האפיקורסים?
ת: אני רואה שאתה רוצה להיות יותר מהיטלר. הוא רצח שליש עם ישראל ואתה רוצה לרצוח שני שליש.
שנאת חינם
ש: התפרסם שאחד מגדולי המקובלים התגלה לו בחלום החפץ חיים שאמר לו שמה שמעכב את הגאולה זה שמירת הלשון, וזה מה שיש לתקן. אפשר להאמין?
ת: זה נכון. ובשביל זה לא צריך גילוי בחלום (עיין הנצי"ב העמק דבר בהקדמה לחומש בראשית – מ"צ).
חרדי או א"י
ש: מה עדיף – יהודי הגר בא"י ולא שומר תורה ומצוות או חרדי בחו"ל ושומר תורה ומצוות?
ת: כשל לוגי של שלילת האמצע המציג שתי אפשרויות קיצוניות ומתעלם מן האמצע: יהודי נורמלי כלומר שומר מצוות פה בארץ (לעצם השאלה, עיין טל חרמון מועדים 135-134, שתלוי במוטיבציה הפנימית, ויש צדדים לכאן ולכאן. וזו מחלוקת בין אם הבנים שמחה לבין הרבי מסטמאר. אם הבנים שמחה כותב שהבונה את הארץ בלי שום כוונה לשמים, רק לטובתו, עושה תיקון יותר גדול בעולמות עליונים ממה שעושה גדול שבצדיקים עם תיקון חצות שלו בבכיות וקינות על השכינה והגלות. אם הבנים שמחה פתיחה עמ' סב. והרבי מסטמאר שלל לגמרי, כי העובר עבירות בארץ מטמא את הארץ, ושכרו יוצא בהפסדו. ויואל משה, מאמר ישוב א"י נ-נד ועוד – מ"צ).
להרוג
ש: למה לא הורגים חילוניים ואת כל האנשים שלא הולכים לפי התורה, אלא כל כך מלאים סנגוריה עליהם?
ת: מאותה סיבה שלא הורגים את אלה שמסיתים לרצוח אחים שלא שומרים תורה.
תינוק שנשבה
ש: הרמב"ם כותב שתינוק שנשבה אין למהר להורגו, אלא לחכות שיעשה תשובה. ממרים ג ג. משמע שאם לא עשה תשובה יש להורגו?
ת: זה לא נאמר על "תינוק שנשבה" שבימינו. עיין רדב"ז שם. חזו"א יו"ד ב טז. ספר המפתח שם לרב שבתי פרנקל (וכן הרב דב פרופ' פרימר. לב נדיב 247 – מ"צ).
אור לגויים
ש: כיצד לפעול כדי להיות אור לגויים? לנסות למצוא חן בעיניהם?
ת: עלינו להיות אנחנו, כלומר ממלכת כוהנים וגוי קדוש, וזה ממילא יקרין על הגויים.
כפרה עליך
ש: יש בעיה לומר את הביטוי: כפרה עליך?
ת: בעיה. זה איחול שלילי.
חטאי האומה
ש: אני רואה באומה חטאים רבים ואני מתפלץ. הם הורגים אותי. וכך איני יכול לעבוד את ד'. כיצד אני חוזר למנוחתי?
ת: כל מה שאדם יכול לתקן אצל עצמו, הוא חייב לתקן. וכן כל מה שהוא יכול לתקן אצל אחרים, זה נחשב שזה אצל עצמו, וחייב הוא לתקן. אבל מה שיש אצל אחרים ואינו יכול לתקן, ידע שזה שייך לחשבון אלוהי עמוק שגם מזה יוצא טוב. מידות הראיה ערך יראה טז (ושמונה קבצים ג קטו – מ"צ).
כיצד לקדם האומה
ש: מה אני בתור נער יכול לעשות כדי לקדם את עם ישראל?
ת: כל מצווה, כל מעשה טוב, כל לימוד תורה שלך, מקדם את עם ישראל.
ישוב דתי קטן
ש: אני גר בישוב דתי קטן מבודד. איך אנו משפיעים על כל העם?
ת: עיקר השפעתו של אדם הוא קידוש השם, על ידי מידותיו הטובות, וקל וחומר של ישוב שלם. עיין לנתיבות ישראל לרבנו הרב צבי יהודה א ריט.
דרדעים
ש: זה נכון שיש תימנים הנחשבים אפיקורסים בגלל שאינם מאמינים בקדושת ספר הזוהר?
ת: לא שייך. פעם היה פלג קטן הנקרא "דור דעה" ומכונה "דרדעים", שסברו כן, ומרן הרב קוק כתב בחריפות נגדם. עיין מאמרי הראיה 513. אבל היום פלג זה כבר לא קיים באופן ממשי.
אהבת כל יהודי
ש: האם יש לאהוב כל יהודי, גם רוצח?
ת: כן. אך כמובן יש מדרגות באהבה. הרי גם על רוצח שחייב מיתה כתוב בגמרא: ברור לו מיתה יפה - כלומר תמעט כאבו במוות - שנאמר ואהבת לרעך כמוך (סנהדרין מה א – מ"צ).
עור שחור
ש: אני אתיופי. למדתי שלבני שבט דן היה עור שחור, אבל האם היו גם תנאים עם עור שחור?
ת: כן. רבי יהושע בן חנניה היה עורו שחור, לכן בת הקיסר אמרה לו שהוא מכוער. נדרים נ ב. רא"ש ד"ה בבלי. גם האמורא שמואל היה שחור עור. נדרים שם. ועיין משנה נגעים ב ב שהצבע שלנו הוא אשכרוע, כלומר עץ שיטה.
קורא לחברו שמאלני
ש: אם מישהו העליב אותי וקרא לי 'שמאלני', מותר לי להתנקם בו, שהרי אם אדם קורא לחברו רשע, מותר לו לרדת לחייו ולפגוע בפרנסתו, על פי בבא מציעא עא א?
ת: לא. א. שמאלני אינו רשע אלא בעל השקפת עולם אחרת, וגם הוא אוהב את העם ואת הארץ והולך לצבא. ב. דין זה אמור רק לגבי אותם הכינויים המוזכרים בגמרא. מהר"ם גלאנטי. ג. הגר"מ פיינשטיין פטר מי שכינה חברו 'קומוניסט' באותה תקופה שקומוניסטים היו נרדפים בארה"ב עד חרמה. וזה רק נאמר אם עקב זה הוא גורם לו נזק ממשי כגון נזק כלכלי. וגם אז, הרי רש"י עצמו כתב שקשה עליו כיצד מותר להינקם. ועיין רש"י קידושין (שו"ת מהר"ם גלאנטי לג. שו"ת אגרות משה חו"מ א לח. נזק ממשי: עיין שו"ת מהרש"ל כח. שטמ"ק שם. רש"י ב"מ ד"ה יורד. רש"י קידושין כח א ד"ה רשע – מ"צ).
אנטישמיות
ש: למה יש אנטישמיות?
ת: מפני שהכנסנו מוסר אלוהי בעולם וזה מפריע לנפש הברברית. רמב"ם אגרת תימן. מרן הרב קוק ספר אורות.
הרמב"ם וסגולת ישראל
ש: למה הרמב"ם לא מנה סגולת ישראל בין י"ג עיקרי האמונה?
ת: א. הוא לא מנה הכל אלא מה שהיה חיוני לדעתו בזמנו, וגם לא מנה ארץ ישראל ותלמוד תורה. ב. בעיקר הוא מנה דברים שאנו חייבים ולא דברים שד' הבטיח.
ברוך גולדשטיין
ש: האם ברוך גולדשטיין היה צדיק וגיבור ויש להעריצו?
ת: כללית הוא היה צדיק מסור לעם ישראל, אך במעשהו בסוף ימיו שהרג ערבים הוא טעה טעות גדולה (ועיין מאמרו של הרב בעניין "על אמונה ועל נקמה" בספרון אדמתו עמו סי' כח. ובספר מחיל אל חיל ח"א עמ' 165 "פעולות פרטיזניות יהודיות נגד ערבים" – מ"צ).
תואר בהמות לאנשים
ש: התפרסם ששחקן כינה אנשים בשם בהמות. בעקבות זאת מישהו כתב שגם הג"ר עובדיה יוסף היה מתבטא כן. כיצד להתייחס להשוואה זו?
ת: לא שמעתי לא על הראשון ולא על השני, ואני ממליץ לכל אחד ללמוד חומש רש"י במקום לעסוק בכאלה. ולגופו של עניין, במצוות תוכחה, תלוי מי המוכיח ועל מה הוא מוכיח, ואין לטשטש בין אנשים ובין תחומים. במזמור שנאמר בבית האבל כתוב: אדם ביקר בל ילין, נמשל כבהמות נדמו. וכאלה מאות ביטויים בתנ"ך, אצל תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים, ובספר התניא יש העמקה בדבר הנפש הבהמית של האדם. אכן תלוי מי האומר ועל מה הוא אומר.
רצח רבין
ש: כיצד לענות לאדם האומר "רבין יימח שמו" ושרוצחו היה צדיק?
ת: אל תבזבז זמנך לדבר עם אנשים שזקוקים לטיפול פסיכולוגי – וזה לימוד זכות להגדיר כך אדם זה, שאם לא כן, זה חמור מאוד.
הכאת יהודי
ש: אדם שמכה רב רפורמי יקבל עונש בשמים?
ת: ודאי. ואולי גם בארץ. צריך אהבת ישראל לכולם! "ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש". מסילת ישרים יא.
ש: הרב כתב שאסור להכות רב רפורמי משום ואהבת לרעך כמוך. כמובן שאין להכות, אבל אהבה היא רק לרעך בתורה ומצוות?
ת: לא שייך כאן. יש לאהוב (ע' רמב"ם הלכות ממרים ג ג. שו"ת רדב"ז ד קעז). ובכלל לא להתעסק בהיתרים לשנוא. עיין מסילת ישרים סוף פרק יט.
משפחה
ש: האם זה נכון שיש יחס מיוחד למשפחה גם אם יש חילוקי דעות חריפים?
ת: כן. משפחה זה מיוחד. הגרי"ז דיבר קשות נגד רבני המזרחי מלבד הרב מאיר בר אילן מפני שהיה קרובו (סיפר הגרמ"צ נריה שהג"ר משה ליב שחור היה מבאי-ביתו של הרב מבריסק, הגרי"ז סולוביצ'יק, וגם ממעריציו הגדולים של מרן הרב קוק. הרב שחור השתדל להסביר להגרי"ז על דרכו של מרן הרב קוק בקירוב רחוקים והנהגתו הציבורית ברוח זאת, אולם הגרי"ז שדרכו הייתה מנוגדת לגמרי, לא נטה לקבל את דברו. הרב שחור ראה שהרב מבריסק מטיח דברי ביקורת חריפים בראשי המזרחי בכלל ועל אישים מסוימים בפרט, אך אין הוא מעלה אף פעם את שמו של הרב מאיר בר אילן [בן זקוניו של הנצי"ב], ולא עוד אלא כשהרב בר אילן בא לבקרו, הוא מקבל אותו בסבר פנים יפות. הרב שחור שאל את הרב מבריסק על כך, והשיב: "ר' מאיר הרי הוא דוד שלי"! הרב שחור מצא הזדמנות לחזור ולהסביר את הנהגתו של מרן הרב קוק, שמלבד היסודות הרעיוניים של שיטתו, היה קיים אצלו יסוד ושורש רגשי עמוק של חיבת לב וקירבת נפש לכל אדם מישראל, ואמר: "אצל הרב קוק היה כל יהודי נחשב כמו דוד..." מועדי הראי"ה עמ' שו, עכ"ל הג"ר נריה. ושמעתי מפי קודשו של הג"ר צבי שכטר בשם הג"ר זבולון חרל"פ - נכדו של הגרי"מ חרל"פ - שסיפור זה ידוע במשפחה, אלא גם אומרים במשפחה שהגרי"ז השיב שזו סברה חריפה אבל לא נכונה על פי הדין. הרי יש ז' קרובים, ויש דינים ע"פ הפסוק "מבשרך אל תתעלם", ישעיהו נח ז ולא כל אחד הוא קרוב משפחה, עכ"ל דברי הגר"ז חרל"פ. אלא אפשר להשיב על קושית הגרי"ז מהגמרא שבת קה ב, "חכם שמת - הכל קרוביו", כלומר, כלומר כולם קורעים על פטירת חכם. עיין שו"ע יו"ד שמ ו. ואם הכל קרוביו של תלמיד חכם במיתתו ק"ו שכולם קרוביו בחייו).
[וראיתי עוד דוגמה לזה מהגרי"ז: פעם נכנס אל מרן הגרי"ז זצ"ל הרה"צ ר' אריה לוין זצ"ל, וסח לפניו מה ששמע לפרש בפסוק "כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי" (בראשית מא, נא) שנתן יוסף שבח והודאה לקב"ה, על ששכח מבית אביו, ולא המה לבו מגעגועים לבית אביו, שאל"כ לא היה בכוחו לנהל את ענייני המדינה הגדולים והעצומים, באשר צריך לכך הרבה צלילות הדעת, וראש פנוי הטרדות פגעי הזמן. וזהו שאמר יוסף הצדיק "כי נשני אלהים את בית אבי" והיינו שהשכיח ממני את "בית אבי" וראשי פנוי לעבודת מלך ושרים.
כששמע מרן הגרי"ז פירוש זה נצטעק בכעס: "מי אמר את הפשט הזה"?... נראה היה כי נשמעו הדברים לאוזנו כפירושם של אינשי דלא מעלי, ולא היו לרצון לפניו. ענה לו רבי אריה לוין בניחותא: "הלא כה מפרש הסא שלכם, הנצי"ב"... ואכן הביאו את ספר "העמק דבר" על התורה, וימצא כתוב בו על הפסוק הנזכר כדברים האלו: "ואת כל בית אבי הודה גם כן על שלא היה לבו נרדף לבית אביו, כי היה מתבלבל על ידי זה מלעשות עסקיו הגדולים עכ"ל. וכשראה זאת מרן נחת דעתו, ואמר כמתפייס: "נו, לסבא היה מותר לפרש כך"...
המשיף מרן הגרי"ז ואמר, דבאמת היה זה טובה גדולה ליוסף, ששכח את כל בית אביו, וגם נתן הודאה על זה. דהרי ביעקב אביו כתיב (לז, לה) "וימאן להתנחם", ופי' רש"י משום שאין מקבלין תנחומין על החי, היינו משום שאינו נשכח, וכתיב וישראל אהב את יוסף מכל בניו, שהיה אוהבו ומתגעגע אליו ביותר, והיה מקושר אליו מאוד. וא"כ כמים הפנים אל פנים, שגם יוסף היה מקושר מאוד עם יעקב, וא"כ אילו לא היה שוכח מיעקב, ומגעגועי אביו אליו. לא היה מחזיק מעמד כשהוא מלא געגועים והשתוקקות אל בית אביו, אלא שהיה נס בדבר ששכח, ולכן הודה על זה.
ועוד אמר הגרי"ז בזה, דכיון דהנס של "נשני" היתה טובה גדולה ליוסף, אפילו יותר מהטוב של "הפרני", כי בלא נשני לא היה מחזיק מעמד במצרים מחמת געגועי אביו, ע"כ הודה לד' מקודם על נשני ונתן את שם בכורו מנשה, ואח"כ נתן שם אפרים שזה הודאה על "הפרני" (זכור לדוד ח"ב עמ' רח המבוא בנתיבות רבותינו ח"א עמ' ריב-ריג).]
ערב רב
ש: האם יש בתוכנו היום חלקים מהערב רב? שמעתי אדם אומר שכך כתוב בזוהר ועלינו להוקיע אותם?
ת: אולי אותו אדם הוא עצמו מן הערב רב, כי בספר אבן שלמה פרק יא כתוב בשם הגר"א שבעלי מחלוקת הם ערב רב (עי' נר באישון לילה 254-253 – מ"צ).
יהודים עמלק
ש: כיצד להתייחס לרב שהשתמש בביטוי עמלק כלפי אנשי כיפות סרוגות?
ת: כל מי שמדבר לא לעניין, סימן שאין לו מה לומר לעניין. למעשה ודאי שאצל כולם יש חסרונות וכולנו יחד עושים עם ישראל שלם. אבל ודאי אף אחד אינו עמלק (עיין אגרות הראיה ח"א, אגרת שיא. ועיין שיחות הרב צבי יהודה – בראשית עמ' 383-382 – מ"צ).
עמלקים
ש: מה לענות לאנשים ששואלים כיצד ת"ח קילל ציבור שלם בשם עמלקים?
ת: אמור בענווה: איני יודע.
העם היושב בציון
ש: מדוע הרב מכנה היהודים בארץ "העם היושב בציון" כשמזכיר דברים חיוביים?
ת: גם היהודים בגלות הם טובים אבל העם היושב בציון מוסר את הנפש יומם ולילה.
יהדות
ש: היהדות היא עם, דת או תכונה?
ת: גם.
גרעין תורני
ש: האם גרעין תורני בעיירת פיתוח הוא דבר טוב?
ת: בודאי. אין להקים קהילות נפרדות אלא להיות עם כל עם ישראל, כמובן עם הדרכה של רב.
סגולת ישראל
ש: סגולת ישראל היא יסוד כל כך חשוב אז למה אינה מופיעה ב-13 עיקרי אמונה של הרמב"ם?
ת: כי זה לא אנו כלפי ריבונו של עולם, אלא ריבונו של עולם כלפינו.
התקפות נגד חרדים
ש: איך קרה שבזמן האחרון יש פתאום התקפות נגד חרדים מכל צד? זה נורא!
ת: יש קמפיין שלם מתוכנן וממומן ליצור דליגטמציה לחרדים ולרבנות. אך לא להיבהל, התורה היא נצח.
דתיים-לאומיים וחרדים
ש: האם אנחנו הדתיים-הלאומיים קרובים יותר לציבור החילוני או לחרדי?
ת: לחרדי, כי יש לנו מטרה משותפת, וחילוקי דעות לגבי הדרך. עם החילוניים, יש חילוקי דעות לגבי המטרה.
ש: מדוע אנו מדברים הרבה על חיבור עם החילוניים ולא עם החרדים?
ת: זו טעות. צריך אחדות באומה כולה.
ש: האם עלינו להחזיר בתשובה את החרדים אל המדינה?
ת: עלינו להחזיר בתשובה את עצמנו.
ש: האם לכפות על החרדים ללכת לצבא?
ת: לא. דברים כאלה לא הולכים בכפיה אלא בסבלנות. כל שנה יותר חרדים הולכים לצבא. אלא שעקב חוק הגיוס החדש לפני שנה בערך, מספרם ירד פלאים. תוצאה הפוכה.
גזענות או התבוללות
ש: האם זה נכון שאו גזענות או התבוללות?
ת: אכן זה נכון, שהגזענות, השנאה והטרור של הערבים כלפינו מונעים הרבה נישואי תערובת.
ואהבת לרעך
ש: איך אני מגיע לקיום ואהבת לרעך?
ת: על ידי שכל, כלומר מחשבות על מעלותיו של אותו אדם, על אף חסרונותיו.
יחס לחרדים
ש: מה היחס לחרדים?
ת: אין זו שאלה למסרון. יש להם מעלות עצומות אך גם חסרונות עצומים.
ש: וללאומיים-הדתיים אין חסרונות עצומים?
ת: בוודאי יש.
ש: אך במי נבחר?
ת: בכלל ישראל. לכולנו יחד יש כל המעלות.
רפורמים
ש: האם הרפורמים הם יהודים?
ת: בוודאי. בערך חציים. כי יש שם הרבה מאוד נישואי תערובת. ד' ירחם.
ש: למה ההתנגדות לרפורמה היא גדולה מהתנגדות לחילוניות?
ת: שתיהן הן חורבן עם ישראל, חלילה. אך יש מדרגות בחורבן. חילוניות היא ריק, רפורמה היא זיוף. חילוניות דומה לאדם שאינו משלם מיסים למדינה. רפורמה דומה למייצר כסף מזויף וכביכול משלם איתו מיסים.
עליית רפורמים
ש: האם יש לשמוח שרפורמים עולים לארץ או להתעצב, כי הם ישפיעו כאן לרעה?
ת: כל יהודי צריך לעלות לארץ ויש לקוות שקדושת הארץ כאשר תיפגש עם קדושת נשמתו, תחזיר אותו בתשובה. ואם לא יחזור בתשובה, חלילה, אז הארץ תקיא אותו. ד' ירחם עליו.
קונסרבטיבים
ש: מה ההבדל בין הקונסרבטיבים שמאמינים שהתורה מן השמים אך יש סמכות לחכמים לפרש ולחדש כרצונם, לבין חכמינו שאף הם עושים כן?
ת: חלילה. זו שיטה נוצרית. חכמים מפרשים ומחדשים רק על פי הדרכים שריבונו של עולם מסר למשה רבנו בסיני. הרש"ר הירש כותב: "לא ניתן בידי חכם מחכמי ישראל יפוי כח להתיר או לאסור כי אם רק הכושר והחיוב לבדיקה מעולה ועיון מדוייק לשם הכרת הדין". במדבר ל ג. הוא כותב בגרמנית: "Nicht Die Kraft Zu Losen Und Zu Binden" שלקוח מן התאולוגיה הקתולית שנותנת סמכות לאפיפיור ולכנסיה להתיר ולאסור.
השפעה על האומה
ש: כיצד אני יכול להיות משמעותי ולהשפיע על האומה?
ת: א. אדם צריך להיות עניו ולא מתנשא לראות עצמו משפיע על אחרים, אלא להתאמץ לתקן עצמו. ב. כל מעשה טוב של אדם, כל לימוד תורה, משפיע על האומה, הן באופן גלוי, הן באופן סמוי. עיין נפש החיים א א.
תגובה או אחדות
ש: כאשר מתפרסם מאמר שהוא כרקב לבית ישראל, האם להגיב בתקיפות או לשתוק כי אחדות עדיפה?
ת: "הטענה גדול השלום אינה נאותה כלל. כי להשיב על דעות רעות אין נחוץ כלל מחלוקת, גם אין תועלת במחלוקת, כי אם להשיב בדברים של טעם, ובזה אין הירוס כלל אל השלום". מרן הרב קוק בהגהות על החוברת אור לישרים, גנזי הראיה ג 27.
המדינה והחרדים
ש: מדינת ישראל כל כך חשובה והיא התחלת הגאולה, אז איך ייתכן שכל כך הרבה רבנים חרדים גדולים לא אומרים זאת?
ת: הם גדולים מאוד אך לא בדבר הזה, כמו שאמר ד' למרגלים: ובדבר הזה אינכם מאמינים. עיין רש"י, בדברים אחרים כן, בזה לא (רש"י דברים א לב).
דתי-לייט
ש: האם דתי-לייט הוא רק מסורתי ולא חלק מהציבור שלנו הדתי-לאומי?
ת: כולם דתיים-לאומיים, גם המסורתיים, גם החילוניים, גם החרדים. עיין אורות, ישראל ותחייתו, לא.
אנטישמיות
ש: האם זה נכון שהקתולים היו אנטישמים ולא הפרוטסטנטים?
ת: בהתחלה, כך היה, אבל כאשר לותר מייסד הפרוטסטניזם ראה שאינו יכול לגייס את היהודים לדתו, כתב את המאמר הכי האנטישמי בעולם, שהיה חומר קריאה קבוע להיטלר ימ"ש. אמנם עתה יש אצלם שיפור גדול באמריקה.
מספר יהודים
ש: לפני 2000 שנה היו מיליון יהודים ו-4 מיליון סינים, פי 4 ממנו. עתה הם 1.3 מיליארד, אז למה אנו לא 320 מיליון?
ת: כי חטאנו בשנאת חינם ונענשנו בגלות. צריך אהבת ישראל ושמירת הלשון. ונהיה ככוכבים לרוב.
פאנל עם רפורמים וקונסרבטיבים
ש: הוזמנתי לפאנל עם רפורמי וקונסרבטיבי. מותר ללכת?
ת: חלילה. זה מתן לגיטימציה לשיטה.
בנין רפורמי
ש: מותר לבצע פעילות כשרה בבניין ששייך לרפורמים?
ת: תלוי אם זה סתם שימוש מסחרי או שיש זיקה לרפורמה (עי' שו"ת אגרות משה אה"ע ב יז). חובה לשאול את רב העיר (כמו שנוהג הרב לומר: הרב של מינסק לא פוסק בשביל פינסק).
רצח רבין
ש: התווכחנו בין חברים אם היה מותר להרוג את רבין?
ת: בעשרת הדברות: ה. אמנם חכמים דנו אם ראוי לומר כל יום עשרת הדברות והסיקו שלא (ברכות יב א – מ"צ), אך במקרה שלכם זה יהיה רעיון טוב.
קללה
ש: האם מותר לקלל יהודי כופר שמזלזל ברבנים?
ת: לא. אלא להתפלל שיעשה תשובה. מסילת ישרים סוף פרק יט.
נוער רפורמי
ש: אני מדריך קבוצה של נוער רפורמי בטיול בארץ. האם לומר להם שיעלו לארץ או עדיף שיתבוללו שם?
ת: ודאי שיעלו לארץ ולא יתבוללו שם. חלק גדול מהם עדיין יהודיים, כלומר מאמא יהודיה.