שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ערבים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

פתרון לבעיית הערבים

ש: מה הפתרון על פי התורה לבעיה הערבים בארץ?

ת: הפתרון אצלנו: תודעה ואמירה חזקה שזו ארצנו כולה. אז הם יבינו שלא יקבלו מדינה ויעשו חשבון עולמם: אם הם רוצים מדינה, יעברו לאחת מ-22 מדינות ערב. ואם הם רוצים לחיות פה, יקבלו את חוקי המדינה כדין גר תושב ויהיו מיעוט נאמן.


מוות לערבים

ש: למה אסור לומר מוות לערבים?

ת: כי אין זה נכון. רק לרוצחים ועוזריהם מגיעה מוות.


ש: מה המקור?

ת: לא תרצח.


שבח ערבי

ש: האם אסור לשבח ערבי שעושה דבר טוב?

ת: על דברים כאלה מותר. כגון ברכות ח ב, משבח אני את הפרסיים.


עזרה לערבי

ש: האם יש ענין לעזור לערבי. הרי בתוכו ודאי הוא שונא אותי ואז זה סתם בזיון עבורי?

ת: ודאי לעזור. רבים מהם לא שונאים. ואדרבה יש בזה קידוש השם, כמו בהחזרת אבידה (שו"ע חו"מ רסו א. ע' באר הגולה חושן משפט שמח א).


יחס לערבים

ש: מה צריך להיות יחסי לערבים שודאי חפים מפשע?

ת: לא שנאה אלא נימוס וכבוד ויחס אנוש.


גזל

ש: האם מותר לי לקבל מחברי חפץ שהוא גנב מערבי?

ת: חלילה.


נישואי תערובת

ש: בהרבה ערים בארץ ערבים צעירים משכנעים בנות מסכנות להתלוות עמהם ולוקחים אותן לכפריהם. מה לעשות?

ת: אכן, צרה נוראה הולכת וגוברת. א. יש להקפיד על כל הלכות הרחקה מגוים שקבעה תורה וגזרו חכמים. כלומר נימוס כן, ידידות לא. ב. להסביר לבנות שבהתחלה אותם ערבים מחניפים להן, ואחר כך הופכים אותן לשפחות מוכות ואנוסות. לפנות ללב אחים 1800-366-100.


בנפול אויבך אל תשמח

ש: האם יש לשמוח על מיתת ערפאת?

ת: זה נכון שנאמר "בנפול אויבך אל תשמח" (משלי כד יז), אבל יש אויבים ויש אויבים. בגמרא מגילה (טז א) מסופר, שכאשר מרדכי נלקח על הסוס, על ידי המן, הוא לא נהג בו רחמים יתרים. וכנשאל על ידו: הרי כתוב "בנפול אויבך אל תשמח"? ענה לו: לא מדובר עליך. גם ערפאת היה המן כזה, שלא רק רצה להרוג יהודים, אלא בפועל הרג יהודים רבים והשאיר אלמנות ואלמנים רבים, יתומות ויתומים רבים ואלפי פצועים וסובלים. יש אומרים שכל ילד בישראל יש לו פציעה נפשית מאדם קרוב לו שנהרג. אמנם כאשר המלאכים רצו לשיר ולהצטרף לשירת בני ישראל אחרי קריעת ים סוף, ריבונו של עולם מנע בעדם ואמר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?". זה נכון, אבל בני ישראל כן אמרו שירה! וגם אנחנו לא מלאכים, כמו שכתוב בספר "אש קודש" לאדמו"ר מפיאסצנא, הרב קלמן קלמיש שפירא, שנכתב תוך כדי השואה (עמ' כח): האם מלאך פעם חטף מכות? האם מלאך פעם נרצח? האם מלאך חטף השפלות? אנחנו כן! לכן במצרים המלאכים לא סבלו, אז שלא יאמרו שירה. אבל אנחנו כן סבלנו, סבל נורא ולכן ביציאת מצרים "אז ישיר משה". וכן מרים וכל הנשים יצאו בשירים ובמחולות אחרי קריעת ים סוף וטביעת מצרים (סנהדרין לט ב. מגילה י ב). על ערפאת יש לומר "ותעבור הרינה במחנה" (מלכים א כב כו) ויש לומר "באבוד רשעים רינה" (משלי יא י).


להרביץ לגוי

ש: ראיתי יהודי מרביץ לערבי, סתם, בלי סיבה, אני מכיר את ההקשר. לעזור לערבי?

ת: ודאי.


ש: ואם זה יפגע ביהודי?

ת: גם. הוא שפוגע בעצמו.


הריגת גוי

ש: יצא ספר הדן בהריגת גוי באופנים שונים. כיצד להתייחס?

ת: לא קראתי. אך מה שצוטט שאפשר להרוג תינוק ערבי כי יהיה מחבל כאשר יגדל, אינו נכון. וגם שאפשר להרוג גוי צדיק כדי להציל יהודי לא במסגרת צה"ל, אינו נכון. וכן שמותר להרוג באופן עקיף אפיקורוס יהודי, אינו נכון. ובכלל, לא כל מה שחושבים – אומרים, לא כל מה שאומרים – כותבים, לא כל מה שכותבים – מפרסמים.


מכירת אלכוהול

ש: האם מותר לי למכור אלכוהול לערבים, או לא, כיון שאסור על פי דתם?

ת: מותר, שכיון שמותרים על פי ז' מצוות בני נח, אין בזה לפני עוור (עיין טל אורות, פ' נח).


מלחמות גויים

ש: האם מותר לשמוח על כך שיש בסוריה מלחמות בין ערבים שהם שונאינו והם הורגים זה את זה?

ת: אפשר לשמוח מכך שרשעים נהרגים אבל אולי יש ביניהם צדיקים.


להגיד על ערבים "יימח שמם"

ש: האם מותר להגיד על ערבים "יימח שמם"?

ת: לא כל הערבים הם אותו דבר, כמו, להבדיל, שלא כל היהודים הם אותו דבר. יש ערבים שהם רוצחים. יש ערבים שהם לא רוצחים, אבל הם שמחים שרוצחים ומעודדים את הרוצחים. ויש ערבים שהם לא רוצחים והם גם לא תומכים או מעודדים את הרוצחים. כמובן, אנחנו לא יודעים מי מהערבים שייך לאיזה קבוצה. לכן אנחנו צריכים להיזהר מכולם. כבדהו וחשדהו. אבל לגבי היחס הכללי אי אפשר לומר שכולם הם רוצחים, זה לא נכון. לפעמים יש אחד שנראה נחמד ובסוף הוא רוצח, ולפעמים יש אחד שנראה לא בסדר ובסוף מתגלה שהוא בסדר. הרבה מידע שמגיע לכוחות הביטחון במלחמה נגד הטרור מגיע מערבים. זה לא חייב להיות דווקא בגלל שהם אוהבים את עם ישראל, אלא שהם לא רוצים רצח, כי הם יודעים שבסוף זה יעשה להם בלגן. לסיכום, אי אפשר לומר שהערבים הם צדיקי הדור אבל גם אי אפשר לומר עליהם "יימח שמם".


ילד גוי

ש: האם מותר לאשה יהודיה לטפל בילדים ערבים?

ת: ודאי.


אבדת גוי

ש: מצאתי טלפון סלולרי של ערבי. אם אחזיר לו, תהיה בכך מצוה?

ת: כן. של קידוש השם (שו"ע חו"מ רסו א).


בית ספר עם ערבים

ש: האם ללמד תנ"ך בבית ספר שבו לומדים ביחד יהודים וערבים?

ת: כן, לטובת הילדים היהודים.

יחס לערבים

ש: אני מתנדבת במעון של ילדים מפגרים, ויש שם גם ערבים. האם להתייחס אליהם כמו לכולם בצורה נחמדה?

ת: ודאי. צריך להיות בן אדם, צריך להיות ישר, שם זה לא שדה קרב. עיין הקדמת הנצי"ב לחומש בראשית.


הריגת גוי

ש: מותר להרוג ערבים סתם?

ת: אם נשמתך הייתה בהר סיני, שמעת לא תרצח.


לינץ' בערבי

ש: אם נודע לי שיהודים רוצים לעשות לינץ' בערבי כנקמה ולא יועיל לדבר איתם, האם להודיע למשטרה?

ת: כן. כדי להציל אדם חף מפשע, גם גוי, וכן להציל אותם יהודים מעבירה חמורה ועונשים חמורים. רק צה"ל וכוחות הבטחון רשאים לעשות שפטים.


החרמת עסקים של ערבים

ש: האם להחרים עסקים של ערבים "ישראלים"?

ת: ודאי לא. א. לא כל הערבים הינם אנשים רעים, יש ביניהם טובים וישרים, ולא מענישים אדם א' בגלל עבירה של אדם ב'. ב. אם יש לנקוט בענישה כזו, לא היחיד יחליט, אלא האומה, הכנסת, הממשלה. ג. כמובן ללא קשר עם השאלה, יש להקדים פרנסת אח לפרנסת מי שאינו אח.


תג מחיר (א)

ש: באלו תנאים מותר לעשות תג מחיר בערבים?

ת: בתנאי שאתה חייל ופועל על פי הפקודות. אין זה עניין של יוזמה פרטית אלא עניין כלל-ישראלי.


תג מחיר (ב)

ש: אפשר לעשות תג מחיר?

ת: לא. א. אין להעניש ערבי א על עבירה של ערבי ב. ב. גם הענשת הפושע אינה על ידי הפרט, אלא זו מצווה מוטלת על הכלל ועל הצבא.


תג מחיר (ג)

ש: האם יש על פי התורה מקום לתג מחיר?

ת: ודאי לא. ובדומה לזה אמר רבנו הרב צבי יהודה: אין לנו עסק עם אחמד ומוסטפה. אין זה סכסוך אישי עם ערבי זה או אחר. אלא העיקר הוא שהארץ הזו היא שלנו.


תג מחיר (ד)

ש: מה דעת התורה על תופעת תג מחיר?

ת: אין זו תופעה אלא מעשים בודדים מאוד ובלתי משמעותיים למדינה, ולא צריך להעסיק את המוח בדברים חריגים כאלה. ותמיד, בכל עם בעולם הנמצא בקשיים ישנם בודדים החושבים שיוכלו להביא ישועה באורח פרטיזני, במקום העם ובמקום הצבא, בדרכים נגד ההלכה ונגד המוסר.


תג מחיר מזוייף

ש: על יד ישובנו, ערבים עוקרים את הזיתים של עצמם, ותולים שלט תג מחיר. אנו מצלמים. מותר בשבת?

ת: כן. זה חלק של המלחמה על ארצנו, כלומר על השלטון והנוכחות, כדברי שמאי הזקן, עד רדתה. שבת יט (ע"פ כלל זה, הגר"ש גורן התיר ללכת בשבת עם נשק ואבטחה למערת המכפלה אחרי ששוחררה. תרומת הגורן ח"א סי' צז-צח – מ"צ).


קול מואזין

ש: אנו גרים בישוב על יד מואזין. מותר לשמוע?

ת: כן. אך לא להקשיב בכוונה (פסחים כה – מ"צ).


ערבים ממוצא יהודי

ש: כיצד להתייחס למחקר ש65% מערביי הגליל הם ממוצא יהודי?

ת: אין לו בסיס מדעי מוצק. זה מגמתי פוליטי כדי לשכנע לשלום. וגם למחקרים מדעיים אין תוקף של הוכחה הלכתית.


גירוש הערבים

ש: למה לא לגרש את כל הערבים שלא מוכנים לקבל בפירוש את מרות מדינת ישראל?

ת: עקרונית, זה מה שיש לעשות. אך כרגע, אנו במלחמה עם מדינות אויבות וזה קודם.


שיימינג

ש: האם מותר לעשות שיימינג לחנות של ערבי שאומר שתומך בטרור ולא מוכר לחיילים, או שיש בזה לשון לשון הרע?

ת: מותר. א. אין איסור לשון הרע על גוי. לא תלך רכיל בעמך. והוא אינו עמך. ב. זה לשון הרע לתועלת, כי לו ידע הקונה, לא היה פונה לשם.


חנות עם ערבים

ש: מותר לקנות בחנות המעסיקה ערבים אם שם יותר זול ויותר נעים?

ת: מותר, אך עדיף בחנות בלי ערבים.


חסד לערבים

ש: אני הולכת לעשות שירות לאומי בבית ספר בו יש גם תלמידים ערבים, וזה קשה לי. כיצד אתמודד?

ת: א. מצווה לעשות חסד גם לגויים. ב. אין דרך אחרת לעשות חסד ליהודים אלא זו. ג. אך כללית, אין לעשות שירות לאומי אלא במקום עליו יש אישור של רב, כמו שאין אוכלים מזון בלי הכשר של רב.


רצח גוי

ש: שמעתי שאין איסור לרצוח גוי?

ת: זה דבר נורא. ודאי אסור. סנהדרין נז א. רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש ב יא. וזה איסור של תורה. בית מאיר אה"ע יז ג.


לא תרצח גוי

ש: למה לא לקום בבוקר וללכת לדקור ערבי? אם המדינה לא עושה זאת, אז הפרט צריך לעשות?!

ת: פנה ישירות לפסיכיאטר.


ערבי תקוע

ש: אם אני רואה ערבי תקוע ברכבו בצידי הכביש, ואין סיכון כלל, האם יש עניין לעזור לו?

ת: זה חסד. רחמיו על כל מעשיו.


זריקת אבנים

ש: מה לעשות כאשר הפקודה בצבא אינה הגיונית כגון להכיל זריקת אבנים מערבים?

ת: א. אי אפשר שכל חייל פרטי ינהל את הצבא, גם אם יש בעיה בפקודה. ב. כדי לשפוט, יש לדעת את מכלול השיקולים הצבאיים והמדיניים המורכבים.


שמיעת חדשות

ש: האם אני חייבת להקשיב לחדשות ולשמועות על פיגועים אם זה מכניס אותי לחרדה ולעצבות?

ת: לא להקשיב. אמר החפץ חיים לבנו הגאון ר' לייב: אין צורך לקרוא עיתון כדי לדעת מה קורה בעולם. הנה סיכום כל העיתונים: בעולם יש עדיין צרות.


ש: ולספר לילדים בני 5 כדי שיתפללו על החולים?

ת: ודאי לא. ילדים צריכים לחיות בגן עדן מוגן.


פעולות נגד ערבים

ש: האם מותר להתארגן ולעשות פעולות נגד ערבים מסוכנים?

ת: צה"ל עושה זאת מזמן והוא שליחנו.


קריאת ערבי - אחי

ש: האם אני יכול לקרוא לערבי "אחי"?

ת: לא. יהודי הוא אחיך.


מחתרת יהודית

ש: מה לחשוב על מחתרת יהודית נגד מחבלים?

ת: זה יותר מזיק ומסוכן מאשר מחבלים. כי מחבלים גורמים לאחדות האומה, ומחתרת יהודית מפוררת את האומה.


עם פלסטינאי

ש: האם העם הפלסטינאי לא זכאי למדינה?

ת: מה הטיעון המוסרי ההגיוני לזכות של כל אומה למדינה?! כך נהגו בתום מלחמת העולם הראשונה וזה הביא חורבן, בגלל יצירת מדינות שונות עם מיעוטים וסכסוכים נוראים. לא צריך להקים מדינה לכל עם, אלא צריך לתת זכויות למיעוטים.