שיעורי הרב שלמה אבינר

בל יראה ובל ימצא

ש: מדוע חז"ל אומרים שעובר על בל יראה ובל ימצא, והרי בלשון התורה לא יראה ולא ימצא? וכן בשאר לאוין, כגון בל תעשוק, בל תלין וכדומה (כך הקשה הג"ר משה מרדכי הלוי שולזינגר - פניני משמר הלוי עמ' קמח-קמט).

ת: לשון תורה לחוד ולשון חז"ל לחוד.

[הגר"א נבנצל כתב לי: "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד".

הג"ר שמאי קהת הכוהן גראס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "ויתכן כיון שאם אומרים לא יראה אינו ניכר אם הוא באל"ף או בו', לא – לו, ע"כ אמרו בל שניכר שזה לאו" - מ"צ].

זהירות מחמץ

ש: כמה יהודים לא אוכלים חמץ בפסח?

ת: שני שליש. יהיה רצון שהשאר יחזרו בתשובה במהרה.

שמונה עשרה דקות

ש: מה שעיסה אינה מחמיצה בפחות מ-18 דקות, מה המקור?

ת: פסחים מו א. שו"ע או"ח תנט ב. והכוונה – בלי התעסקות. אבל אנו מחמירים שלא יעברו 18 דקות מזמן הכנסת המים לקמח עד הכנסת העיסה לתנור.

חנות לא כשרה

ש: אם קנו מזון סגור כשר לפסח בחנות שאינה כשרה לפסח, - מותר לאכלו?

ת: כן. בתנאי שהוא נקי לגמרי ולא נדבק בו חמץ.

כלי חמץ בארון זכוכית, וההיפך

ש: האם אפשר להשאיר בפסח את כלי החמץ בארון דלתות זכוכית ליופי? וההיפך, כלי פסח כל השנה בארון דלתות זכוכית ליופי, כגון קערת סדר?

ת: כן. בפסח, יש לשים מדבקה על דלת החמץ, כדי שלא יטעה להשתמש בהם בפסח. בכל השנה, אין חשש שישכח וישתמש בכלי פסח (עיין פס"ת תנא ו).

חלב לפסח

ש: אם בהמה אכלה חמץ באיסור, האם החלב שלה כשר לפסח או לא כי זה נחשב הנאה מן החמץ?

ת: מותר. כי אכלה עוד דברים, וזה וזה גורם. מ"ב תמח לג שעה"צ פו.

הליכה לכותל המערבי כאשר בדרך יש ריח של חמץ

ש: ראיתי שנשאל הגרי"ש אלישיב: יש שתי דרכים ללכת לכותל המערבי, האחת דרך חנויות של ערבים ושם יש ריח של חמץ ובדרך השנייה אין שום ריח חמץ. האם מותר ללכת דרך המקום שיש בו ריח של חמץ? והשיב: לכתחילה ילך דרך המקום שאין ריח של חמץ. ושאלוהו שלמסקנת הגמרא בפסחים (כה, ב) שזה הנאה הבאה לאדם בעל כורחו ומותר, וענה: שהנ"מ אם בודאי לא מכוון, אבל מי יכול לומר על עצמו שבודאי לא מכוון ליהנות (לקט שאלות המצויות להג"ר יהודה אריה דינר ח"ה עמ' עא-עב). מה דעת הרב?

ת: א. לא בטוח שריח חמץ אסור. יש מחלוקת בשולחן ערוך ברמ"א (או"ח רטז, יד) אם אין לברך על ריח לחם ונפסק שאין לברך. והבית יוסף (מובא במ"ב ס"ק נה) מסביר שאין לברך מכיוון שאין זה ריח חשוב שיהא ראוי לברך עליו. עיין שו"ת מנחת יצחק (ה, טז) ושו"ת יחוה דעת (ב, סא). ב. אך נפסק שאין להריח ריח חמץ הנודף. ביה"ל תמג ד"ה אפילו. ג. אך מותר לעבור שם, רק לא יתכוון להריח מדין הנאה שבאה לו לאדם בעל כורחו. פס"ת תמג אות ב.

[הגר"א נבנצל כתב לי: "רק אם יזהר לא להתכוון להריח".

הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "עי' בבא"ה (באר היטב) דמחמיר אם יש ברירה אחרת".

הג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "בוודאי שעדיף ללכת בדרך שאין שם ריח חמץ. פעם הסתפקתי אם עדיף ללכת בדרך שיש שם ריח חמץ אבל בטוחה יותר מהדרך השנייה, ונראה שבאופן כזה ילך בדרך הבטוחה יותר ויסתום האף ויעבור מהר שלא יריח החמץ".

הג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ומח"ס שו"ת דברי פינחס, כתב לי: "אינני רואה בעיה מבחינת הלכה, אולי מצד רגש. מבחינה זו אין לי רגש כי אין להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה. יש בעיה עם שאלת סכנה בהליכה בין הערבים, עכ"פ אם יש בו משום סכנה אז זוהי שאלה להלכה" - מ"צ].

חיטים של נוי

ש: האם בחיטים של נוי יש בעיה של חמץ?

ת: כן, אם נרטבו ואם לא נפסלו לאכילה על ידי צבע. ואדרבה אם הוא חמץ הוא יותר חמור מחמץ רגיל לגבי מכירת חמץ שהיא מכירה מוחלטת שהגוי יכול לשמור לעצמו, והרי כאן האדם רוצה בקיומו כמו שיריים שאדם קיבל מהרבי ורוצה בקיומם (וחסידים שואלים: מי שמחמיר לא למכור חמץ גמור לפסח, האם מותר להקל למכור את חתיכת החמץ שקיבל משיירי סעודת אדמו"רים? הג"ר אברהם פנחס מעיירס, אב"ד האג, מביא תשובה מהגרי"א ליעבעס, אב"ד גריידינג ובעמח"ס שו"ת בית אבי, שאפשר להקל, אך הג"ר מעיירס מסיק שזה רק בשעת הדחק ועדיף לאכול את השיריים קודם פסח. שו"ת נחלת פינחס א א אות סה. מובא בכי בא מועד ח"א עמ' פ. אך ההיתר למכור זה חידוש גדול, כי הוא מעוניין בזה ויתכן שאין ביטול. וכן נפסק בשו"ת ערוגת הבושם, סי' קיב, באחד שהיה לו עוגה קטנה מי"ב חלות של שולחן האדמו"ר מהר"י מבעלזא, והיא חביבה עליו וחס עליה לשרפה, ורצה למכרה לגוי בתוך שאר החמצים, וכתב שם שאסור למכרה משום שבזה רוצה בקיומו. וכן בשו"ת הד"ר סי' כה באחד שקיבל מהרבי מזידיצ'וב. עיין שערים מצויינים סימן קיד אות ה. וכן אמר הרבי מליובאוויטש שאסור לכלול שיריים במכירת חמץ – רשם מ"צ).

גדר איסור קטניות

ש: מה הגדר של איסור קטניות לאשכנזים וחלק מהספרדים בפסח?

ת: מנהג של חומרא לסייג וגדר שיש לו תוקף של תקנת וגזרת איסור.

[ואכן מצאתי כל ההגדרות האלה אצל הפוסקים: איסור - קצשו"ע (קיז ד). חומרא - משנה ברורה (תנג סק"ו). סייג וגדר - שו"ת דברי מלכיאל (א כח). גזירה - מקראי קודש לגרצפ"פ (ב ס). מנהג - שו"ת אגרות משה (או"ח ג סג). תקנה - האדמו"ר מצאנז בשו"ת דברי יציב (ב קצו) - מ"צ].

ביטול איסור קטניות

ש: האם בארץ ישראל בטל איסור קטניות לאשכנזים, כי אין כבר אשכנזים וספרדים ותימנים אלא כולם ארץ ישראלים?

ת: ודאי לא בטל! (עיין ערוך השולחן או"ח תנג ד-ה).

[אמר הגר"ע יוסף בהספדו על הרב הראשי לישראל הג"ר איסר יהודה אונטרמן: "הגאון המנוח היה מודה על האמת ברוב ענוותו, כי הנה היה נהוג לפרסם בכל שנה ושנה לפני הפסח, מטעם הרבנות הראשית לתל אביב-יפו, בהסכמת הרב הראשי לת"א-יפו במודעה גדולה, קיצור הלכות והנהגות לחג הפסח. וכשזכיתי לשרת בקודש כהרב הראשי לת"א, הביא לפני ראש מחלקת הכשרות הרב טכורש ז"ל את נוסח המודעה, כדי לפרסמה לפני הפסח כנהוג. ואחר ראותי אותה, אמרתי לראש מחלקת הכשרות (שהוא אשכנזי), שאינני חותם על המודעה הזאת, מפני שיש בה דברים לא נכונים, דהיינו שכתוב בה בזה"ל: 'האורז והקטניות אסורים בפסח, והספרדים נוהגים בהם היתר'. וזה לא אמת. אלא צריך להיות הנוסח: 'האורז והקטניות מותרים, והאשכנזים נוהגים בהם איסור'. כי באמת מבואר בתלמוד (פסחים לה א, קיד ב), שהאורז מותר בפסח. וכן מבואר בשו"ע (או"ח סי' תנג). וכן הקטניות. אלא שהאשכנזים נהגו להחמיר על עצמם, כמ"ש הרמ"א. אך טען שזהו הנוסח הוא משנים קדמוניות. אמרתי לו, בלי תיקון הנוסח כמו שכתבתי, אינני חותם על מודעה זו. הרב טכורש נמלך בהגרא"י אונטרמן, שהיה אז הרב הראשי לישראל, והשיב לו, עשה כאשר אמר, כי הצדק איתו. וכן נעשה" (חזון עובדיה – ד' תעניות-הספדים עמ' תע)].

קטניות חדשות בפסח

ש: שמעתי שמותר לאשכנזים לאכול בפסח קטניות שלא היו קיימות אצל האשכנזים, בזמן שנקבע המנהג?

ת: זו דעתו של הגר"מ פיינשטיין, אגר"מ או"ח ג סג, אבל כמעט כל הפוסקים חולקים עליו (שו"ת אבני נזר או"ח שעג. שו"ת מלמד להועיל א פח. שו"ת מנחת יצחק ג קלח).

בעל תשובה וקטניות בפסח

ש: האם ספרדי המארח בפסח אשכנזי בעל תשובה שנוהג כספרדי לאכול קטניות משום שהוא קורב ע"י ספרדים צריך שלא לתת לו קטניות?

ת: צריך לתת לו מה שהוא מבקש. הוא יודע מה שהוא עושה, והוא שאל את רבו. אגב, פעם הייתי בכנס רבנים והראשון לציון הג"ר מרדכי אליהו היה שם. מישהו שאל אותו שאלה דומה. חסידי חב"ד מחזירים בתשובה ספרדים וכך הספרדים נעשים חבדניקים עם כל מיני מנהגי אשכנז – האם זו בעיה? הג"ר אליהו ענה: יהי רצון שכל ישראל יחזור בתשובה, אפילו אם יהיו אשכנזים!

תערובת קטניות בפסח

ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מזון בו יש תערובת קטניות?

ת: אם נפל במקרה מותר כי בטל ברוב (לא אחד בשישים אלא רוב). רמ"א תנג א. מ"ב סק"ט. פס"ת שם אות ו. כמובן, אם אפשר להוציא, יש להוציא. וכן מותר אם נבלע רוטב של קטניות או בישל בכלי שבושלו בו קטניות. לכן מותר לאשכנזי להתארח אצל ספרדי. אבל אין לבטל איסור לכתחילה, לכן מוצר תעשייתי עם שמן קטניות יהיה אסור, כי שם ערבבו לכתחילה. ויש אומרים שערבבו בשביל הספרדים, לכן מותר דיעבד לאשכנזים, וגם זה איסור שאין לו עיקר מן התורה, וגם יש מתירים לערבב לכתחילה (באר יצחק ס' יא), וגם לפני פסח זה עדיין היתר, וגם קנייה נחשבת דיעבד. לכן אשכנזים שירצו למשל מעדנים או שוקולד עם שמן קטניות, יש להם על מה לסמוך. אך לכתחילה אין לנהוג בזה היתר, כי המפעל ערבב בשביל כל הקונים, וכך בנוי מראש, לכן יש להימנע לאכול מכל תערובת, וכך יותר טוב. וכך הוא הדין הפשוט. אמנם אם מדובר בשמן סויה, ובמיוחד בשמן קנולה (ליפתית), יש מתירים גם כשהם לעצמם (שו"ת שאילת שלמה א א רח 4. ג קמא. ד קיא).