פסח – חמץ וקטניות (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
קטניות
ש: האם בארץ ישראל, בטל איסור קטניות לאשכנזים, כי אין כבר אשכנזים וספרדים ותימנים אלא כולם ארץ ישראלים?
ת: ודאי לא בטל (עיין ערוך השולחן או"ח תנג ד-ה – רשם מ"צ)!
בעל תשובה וקטניות
ש: האם ספרדי המארח בפסח אשכנזי בעל תשובה שנוהג כספרדי לאכול קטניות משום שהוא קורב ע"י ספרדים צריך שלא לתת לו קטניות?
ת: צריך לתת לו מה שהוא מבקש. הוא יודע מה שהוא עושה, והוא שאל את רבו. אגב, פעם הייתי בכנס רבנים והראשון לציון הג"ר מרדכי אליהו היה שם. מישהו שאל אותו שאלה דומה. חסידי חב"ד מחזירים בתשובה ספרדים וכך הספרדים נעשים חבדניקים עם כל מיני מנהגי אשכנז – האם זו בעיה? הג"ר אליהו ענה: יהי רצון שכל ישראל יחזור בתשובה, אפילו אם יהיו אשכנזים!
בדיקת נשים לפסח
ש: בספר חיי אדם כתוב לא לסמוך על בדיקת נשים בפסח. קיט יז. למה?
ת: כי מרוב טרדה ועומס, אינן מצליחות להתגבר על הכל. אך בימינו אפשר לסמוך עליהן יותר מאשר על גברים.
אירוח אצל אוכלי קטניות
ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מזון בלי קטניות אבל מבושל בכלים של קטניות או מעורב בהם קטניות או שמן קטניות?
ת: כן. קטניות בטלות ברוב. רמ"א (או"ח תנג א. שו"ת שאילת שלמה ג קמא).
תערובת קטניות בפסח
ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מזון בו יש תערובת קטניות?
ת: אם זה נפל במקרה מותר כי בטל ברוב (לא אחד בשישים אלא רוב). רמ"א תנג א. כמובן, אם אפשר להוציא, יש להוציא. וכן מותר אם נבלע רוטב של קטניות או בישל בכלי שבושלו בו קטניות. לכן מותר לאשכנזי להתארח אצל ספרדי. אבל אין לבטל איסור לכתחילה. לכן מותר תעשייתי עם שמן קטניות יהיה אסור, כי ערבבו לכתחילה. ויש אומרים שערבבו בשביל הספרדים, לכן מותר דיעבד לאשכנזים, וגם זה איסור שאין לו עיקר מן התורה, וגם יש מתירים לערבב לכתחילה (באר יצחק ס' יא), וגם לפני פסח זה עדיין היתר, וגם קנייה זה נחשב דיעבד. לכן אשכנזים שירצו למשל מעדנים או שוקלולד עם שמן קטניות, יש להם על מה לסמוך. אך לכתחילה אין לנהוג בזה היתר, כי המפעל ערבב בשביל כל הקונים, וכך בנוי מראש, לכן יש להימנע לאכול מכל תערובת, וכך יותר טוב. וכך הוא הדין הפשוט.
קמחא דפסחא
ש: האם מותר לתת עבור קמחא דפסחא שגובים לצורך העניים לקראת חג הפסח ממעשר כספים?
ת: כן. דין רגיל של צדקה. [וכן פסק הגרש"ז אוירבך שמותר, כיון שבזמננו אין סדר גביה קבוע וגם אין סכום קבוע שצריך לתת, לא נחשב כחוב גמור, ולכן מותר לפרעו ממעשר כספים. הליכות שלמה פסח ב ב – רשם מ"צ.]
חמץ אחר הפסח
ש: האם אפשר להתיר חמץ שעבר עליו הפסח על סמך הביטול?
ת: מחלוקת אחרונים. אפשר להתיר אם יש עוד סניף להתיר. ביה"ל תמח.
עוגיות יין
ש: האם מותר לאכול עוגיות פפושדו בפסח?
ת: אשכנזים לא אוכלים מצה עשירה. לספרדים, הגר"ע יוסף מתיר וכן יעשו תלמידיו, הגר"מ אליהו אוסר וכן יעשה תלמידיו, ומי שלא תלמיד של זה או זה יעשה כרצונו.
עוגיות יין אחר הפסח
ש: מותר לאכול עוגיות יין שעבר עליהן הפסח?
ת: כן. חמץ שעבר עליו הפסח הוא איסור מדרבנן, ועוגיות יין הן מחלוקת, וספק מדרבנן להקל.
כשרות מי הכינרת
ש: האם מי הכינרת כשרים, למרות שיש שם כל מיני דגים מתים, דלק וכדומה? מה הדין בפסח?
ת: כל הדברים הללו בטלים בשישים, בטלים באלף, בטלים במיליון. נוסף לכך, מי הכינרת הינם מים זורמים, לכן המים כשרים. אמנם יש לדון האם הם כשרים לפסח, כי אולי זרקו לחם לתוך הכינרת, וחמץ לא בטל אפילו באלף. מכל מקום, אין חשש לשתות ממימי הכינרת, אפילו בפסח. [וכ"כ בס' הליכות שלמה – ניסן-אב עמ' סו שפסק הגרש"ז אוירבך שמי הנהרות והאגמים, כגון מי ים כנרת וכדומה, אף אם נתערבו בהם משקין של חמץ בפסח, מותר לשתותם, הואיל ואין התערובת מורגשת כלל בחושי האדם. ואח"כ ראיתי שנשאל הרב בשו"ת שאילת שלמה (ד, קנד): מדוע מותר לשתות את המים מהכינרת, הרי הם מגולים? והשיב: מותר לשתות מי הכינרת אע"פ שהם מגולים, כי חכמים לא גזרו על ימים, אגמים ונהרות, שאם לא כן, לא היה מה לשתות, והיינו מתים מצמא. הרי מים מגולים אינם איסור מן התורה, כיוון שהסיכון שנחש שתה הוא סיכון נמוך מאוד, אלא זו גזרת חכמים, וביחס לימים ולאגמים לא גזרו, כי זו גזרה שאין הציבור יכולים לעמוד בה. זאת ועוד, אפילו נחש הטיל שם ארס הוא בטל לגמרי, ואע"פ שסכנתא חמירא מאיסורא, ולכן יש אומרים שבסכנה אין ביטול בשישים, אך כאן יש ביטול במיליון או במיליארד. לא עוד אלא שהמים זורמים, לכן אם יש ארס, הוא נמשך הלאה. מכל הטעמים האלה, אין בעיה לשתות ממי הכינרת ואין לחשוש מפני מים מגולים. ובס' וישמע משה (עמ' קנא), נשאל הגרי"ש אלישיב: האם אפשר להשתמש במים של הברזים באזור גוש דן וכדומה, כיון שהם משתמשים עם המים של הכינרת, ובודאי שבמשך הפסח נופל לשם חמץ, ונכבש במי הכנרת, ובפסח אין ביטול אפילו במשהו? והשיב: שהאחרונים התירו במשהו חמץ בים, וגם מסברא, מה שאסור במשהו אין הכוונה לזה, דא"כ אין לדבר סוף.
וגם דיברתי בעניין עם הגר"א נבנצל:
ש: האם מי הכינרת כשרים, למרות שיש שם כל מיני דגים מתים, דלק וכדומה? מה הדין בפסח?
ת: זו בעיה, כי אוכלים חמץ שם.
ש: א"כ צריך לשמור מים לכל הפסח?
ת: לא, כי המים עוברים סינון לפני שמגיעים עלינו – רשם מ"צ.]
בושם לפסח
ש: האם בושם צריך הכשר לפסח?
ת: כן כי הוא מכיל אלקוהול שהוא פעמים רבות תוצר חיטה. ובושם לא בהכרח נפסל לאכילת כלב, אלא הוא טעים כמו אלקוהול (שו"ת שאילת שלמה א רח 2. ד קיא).
פלסטלינה
ש: האם מותר לילדים לשחק בפלסטלינה בפסח?
ת: כן. אינו חמץ, כי נפסל לאכילת כלב. ובחול המועד מותר לילדים לילדים בה כי זו מלאכת הדיוט לצורך המועד.
קינואה בפסח
ש: האם מותר לאשכנזים לאכול קינואה בפסח?
ת: לשיטת הגר"מ פיינשטיין (שו"ת אגרות משה או"ח ג סג) מותר כי לא היה קיים בזמן שהחל המנהג אצל הראשונים. אבל רוב פוסקים לא קיבלו שיטה זו (שו"ת אבני נזר או"ח שעג. שו"ת מלמד להועיל א פח) ושו"ת מנחת יצחק (ג קלח).
כיבוד הורים
ש: מה עדיף, ללכת לשיעור תורה או לעזור לאימי בניקוי פסח?
ת: ודאי לעזור. זו מצוה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים. מועד קטן ט א-ב. רמב"ם, תלמוד תורה פרק ג.
שמן קנולה
ש: האם שמן קנולה מותר לאשכנזים בפסח?
ת: כן. א. קטנית חדש. א. לא נאכלת כקטנית. א. ייצור בייבש (שו"ת שאילת שלמה ג קלח-קלט).
בדיקת חמץ בספרים
ש: האם חייבים לבדוק חמץ בספרים?
ת: יש שהחמירו, אך מן הדין לא חייבים, אלו פירורים פחות מכזית, אלא אין להשתמש בהם בשעת אכילה. בפירורים פחות מכזית אין עוברים בבל ייראה ובבל יימצא (ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ח"א ס' קמה), אבל כמובן הם אסורים באכילה, ואף אם נופלים במזון, אינם בטלים אפילו באלף. מסיבה זו, ביחס למנהג להחביא פתיתי לחם לפני בדיקת חמץ, יש להקפיד שיהיו הפתיתים פחות מגודל זית, כך שאם לא ימצא אותם, לא יצטרך לטרוח הרבה לחזר אחריהם, ויסמוך על ביטול החמץ שמבטל אחר הבדיקה (שו"ת יחוה דעת א קמט).
הכשר לפסח למשחת שיניים
ש: האם צריך משחת שיניים כשרה לפסח? מספרים שפעם אחת שאלו את הגרי"ד סולוביצ'יק והשיב: לא, כי נפסל לאכילת כלב. אמר: אבל נתתי לכלב והוא אכל! אמר הגרי"ד: אתה מאמין לי או לכלב?...
ת: לכתחילה ראוי. בהתחלה משחת שיניים לא הייתה טעימה כמו היום, לכן אמר הג"ר סולוביצ'יק מה שאמר. היום, משחת שיניים מאוד טעימה, לכן יש להחמיר. מאוד קל למצוא משחת שיניים עם הכשר לפסח היום. וממילא אדם קונה משחת שיניים. אם אי אפשר להשיג כשר לפסח או שאחד מפונק ולא יכול לסבול סוג אחר - אפשר להקל (אמנם הג"ר יהודה עמיטל אמר שהוא סובר שמשחת שיניים כן ראוי לאכילה כי במחנות עבודה ברוסיה במלחמת העולם השניה, אנשים היו ממרחים משחת שיניים על לחם כדי לתת לו קצת טעם. אמנם יש אומרים שלא קובעים על פי מה שעושים בשעת הדחק (הרב חיים ג'קטר בעלון 'קול תורה' [באנגלית]).
פלטה לפסח
ש: כיצד מכשירים פלטה של שבת לפסח?
ת: כסוי בנייר אלומיניום – לא רך מידי שנקרע ולא עבה מידי שקשה לעיבוד, אלא בינוני.
סיגריות
ש: האם סיגריות הן חמץ?
ת: לא. אבל אסורות כל השנה (רמב"ם, הלכות דעת פ"ד. שו"ת עשה לך רב ב א).
ניר אלומיניום לפסח
ש: האם בניר אלומיניום יש חשש חמץ?
ת: לא. אבל כל השנה, יש חוששים שהוא מרוח בשומן לא כשר, שמשתמשים בו בתהליך הייצור, כיפוף וליטוש. אבל הוא נפסל בשלב החימום וגם ספק אם הוא מן החי. לכן רבים מקילים.
כשר לפסח ערב פסח
ש: מה פירוש "כשר לפסח ערב פסח"?
ת: סוג של הידור, שהבהמה לא אכלה חמץ לפני פסח. אך מן הדין, זה וזה גורם.
הנחת פתיתים בבית הכסא לבדיקת חמץ
ש: האם מותר להניח מעשרת הפתיתים בבית הכסא, כיון שממילא לא אוכלם?
ת: לא כבוד מצוה. [כדומה, השיב הג"ר יוסף ליברמן, בעל משנת יוסף: "לענ"ד, לא יעשה כן, שלא יהיו מצוות בזויות עליו, והרי מקיים בהם מצות בדיקת חמץ. וכתבו האחרונים, שלכן מניחים הפתיתין, שלא תהא ברכתו לבטלה, דהיינו שזו עיקר מצות בדיקה. ונהי נמי שחייבים לבדוק גם בבית הכסא, שמא נתגלגל חמץ לשם ע"י סיבה, או ילד, אבל לא באותו חמץ שמכינו לקיים בו עיקר המצוה" (גם אני אודך מהג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ עמ' רנד-רנה) – רשם מ"צ.]
מברשת שיניים לפסח
ש: האם צריך לקנות מברשת שיניים שרשום עליה שהיא כשרה לפסח?
ת: אין צורך.
שכח מכירת חמץ
ש: שכחתי מכירת חמץ. מה לעשות?
ת: אולי הרב שלך עושה עבור כל מי ששכח, כך אני הדל עושה.
מכירת חמץ בטלפון
ש: האם אפשר למכור חמץ בטלפון, ומה עם הקניין?
ת: כן. שליחות לא צריכה קניין (רמב"ם, הלכות מכיר סוף פ"ה). וכן במכתב או באינטרנט או במסרון. [וכן החזו"א והסטייפלר לא נהגו לעשות קנין סודר בשעת מינוי שליח למכירת חמץ ע"פ דברי הרמב"ם. אורחות רבנו ב יג. אך הגרי"ד סולוביצ'יק היה מדקדק מאוד במנהג זה, כי הרי הרמב"ם בעצמו הזכיר מנהג זה והסבירו. נפש הרב קעט. מפניני הרב רכ – רשם מ"צ.]
ביטול בשישים
ש: למה חמץ אינו בטל בשישים ככל איסור?
ת: כי הוא יותר חמור, בהיותו בבל יראה ובל יימצא, ובאיסור כרת. אבל זה מדרבנן.
ש: שמעתי שהוא בטל בשישים לפני הפסח. זה נכון?
ת: כן אבל רק בדיעבד. לספרדים. אבל לאשכנזים הוא חוזר ונעור. אלא כן מדובר בלח, וגם קמח נחשב לח כי הוא דק.
כשר לפסח ערב פסח
ש: מה פירוש "כשר לפסח ערב פסח"?
ת: סוג של הידור, שהבהמה לא אכלה חמץ לפני פסח. אך מן הדין, זה וזה גורם.
חמץ אחר הפסח
ש: האם אפשר להתיר חמץ שעבר עליו הפסח על סמך הביטול?
ת: מחלוקת אחרונים. אפשר להתיר אם יש עוד סניף להתיר. ביה"ל תמח.
חמץ לבהמה
ש: אם אני מוצא חמץ בפסח, האם במקום להשמיד אותו אני יכול לשים אותו בחמץ ובעלי חיים של הפקר יאכלו אותו?
ת: לא. גם זה נחשב נהנה. שו"ע או"ח תמח ו. מ"ב כח (עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קמז).
ביקור חולים בבית עם חמץ
ש: האם מותר לבקר חולה על אף שביתו לא נקי לפסח?
ת: כן. אך לא לאכול שם.
דגים בפסח
ש: למה משווקים דגים שהורעבו 48 שעות לפני פסח? זה לא צער בעלי חיים?
ת: זו חומרה כדי שלא יהיה חמץ בבטנם, כמו לעופות. עיין פס"ת תסז אות יב. ואם זה צורך האדם אין איסור צעב"ח (ואם לא לצורך האדם, יש צעב"ח בדגים. שו"ת משנה הלכות ו רטז – מ"צ).
קטניות לעולי מרוקו
ש: למה יהודי מרוקו לא אוכלים חלק מהקטניות כמו אשכנזים?
ת: יש מנהגי מרוקו שהם על פי הרא"ש מלפני השו"ע ויש קדומים מאוד עוד מירושלים מלפני החורבן. ספר דברי שלום ואמת לרב שלמה טולידנו.
אירוח בפסח אצל אוכלי קטניות
ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מזון בלי קטניות אבל מבושל בכלים של קטניות או מעורבב עם קטניות או שמן קטניות?
ת: כן. קטניות בטלות ברוב. רמ"א (או"ח תנג א. שו"ת שאילת שלמה ג קמא).
חברת ביטוח על חמץ
ש: כיצד ינהג בעל חברת ביטוח המבטחת פיצוי של יהודי שלא מוכן למכור את חמצו?
ת: מן הדין אין לה עוון כי אין זה חמץ שלו, אך המנהג שחברת הביטוח תכלול חמץ זה במכירה. פס"ת תמ ב.
בירה בפסח
ש: האם אני יכול לשבת בפסח עם חברים ששותים בירה?
ת: לא. מחזק ידי עוברי עבירה.
ש: אבל יש לקרב לתורה?
ת: קרב את עצמך לתורה, ובזה עצמו גם תשפיע על אחרים. רמב"ם דעות ו א.
קטניות שמורות לאשכנזים
ש: מותר לאשכנזים לאכול קטניות אם נבררו היטב ונטחנו באותם תנאי זהירות כמו שמכינים מצות?
ת: יש שהתירו, אבל למעשה אין להתיר אלא בשעת הדחק כגון לחולה. פס"ת תנג אות ג.
צליאק
ש: האם יש היתר לחולי צליאק לאכול קטניות בפסח?
ת: כן. כדין חולה. והתפריט שלהם מצומצם.
חומוס
ש: האם חומוס מותר לספרדים?
ת: אלו קטניות שאסורות לאשכנזים, ומותרות לספרדים, אך יש ספרדים מצפון אפריקה שהחמירו בחומוס.
ניקוי בין הבלטות
ש: האם חייבים לנקות מחמץ גם את הסדקים בין הבלטות על הרצפה?
ת: לא. ומעשה באחד שהגיע לגראי"ל שטיינמן ושאלו כזאת. השיב לו: חייבים, וכיון שזה כה חמור, אל תסמוך על אשתך, אלא נקה אתה בעצמך...
בישול בכלי קטניות בפסח
ש: מה הדין לאשכנזים במזון שהתבשל בכלי שבשלו בו קטניות?
ת: הוא מותר. כי הפליטה בטלה ברוב. לכן מותר לאשכנזי לאכול אצל ספרדי מלבד קטניות ממש. שו"ת יחוה דעת ה לד.
חמץ בשבת שאחר הפסח
ש: האם מותר לאכול חמץ בשבת שחל למחרת שביעי של פסח?
ת: מחלוקת. יש אוסרים כיוון שהיה מוקצה בין השמשות וכן מפני שעדיין שייך לגוי. ויש מתירים מפני שזה מוקצה מלפני יום שעבר וכן יש הסכם עם הגוי שבכגון זה מותר. ביה"ל תרס"ה ד"ה אתרוג. פס"ת שם. פס"ת תמח 118. המחמיר תבוא עליו ברכה והמיקל יש לו על מה לסמוך. קטניות ודאי מותר לאשכנזים (יש ב' עניינים: מוקצה וקניין בשבת. רעק"א אוסר מצד מוקצה [בשו"ת בחלק הפסקים סוף סימן ה, רעק"א כותב את זה בסוגריים כסניף צדדי לדיון אחר, וגם חותם במילה צ"ע], והגר"ע יוסף התיר, בעיקר על סמך הנוסח של הרה"ר שהגוי מרשה ליהודי להשתמש בחמצו וממילא לא צריך קניין וגם דין מוקצה בכה"ג ליתא [שו"ת יחוה דעת ב סד]. וכן נהגו - מ"צ).
זרעי פשתן
ש: האם זרעי פשתן כשרים לפסח?
ת: הם קטניות, לכן מותרים לספרדים אחרי ברירה. נשמת אדם שאלה לב.
בדיקת אורז
ש: לספרדים האם יש לבדוק לפסח שלוש פעמים? הרי אנו רואים שהוא תמיד נקי?
ת: אכן. תנאי האחסון השתפרו. די בפעם אחת. הראשל"צ הג"ר יצחק יוסף (בין מרן 70 – מ"צ).
קטניות בנרגילה
ש: מותר לאשכנזי לעשן נרגילה שיש בה קטניות?
ת: כן. קטניות אסורות באכילה ולא בהנאה. אבל נרגילה אסורה בכל השנה מדין סכנה. רמב"ם דעות פרק ד.
דוחן
ש: דוחן מותר בפסח?
ת: זה קטניות. מותר לספרדים ואסור לאשכנזים. אך אשכנזים יכולים להאכיל בו תוכים כיוון שקטניות אינן אסורות בהנאה.
חמץ בבית של גוי
ש: מותר לי להיכנס לבית של גוי בו אני רואה חמץ?
ת: כן. לא ייראה לך. לך, אבל אתה רואה של אחרים. כמובן, לא להסכים לכיבוד מזון.
אווירה נעימה בניקוי פסח
ש: הרב כתב במאמרו על ניקוי לפסח שעם כל חשיבות הניקוי, צריך לשמור על אווירה נעימה בבית, ואין לאמא לדחוק את רגלי האבא. מה המקור? זה נראה פשוט, אך בכל זאת האם יש לזה מקור?
ת: ודאי. שו"ת נודע ביהודה: "ונוסף לזה אין לי מקום פנוי ואני מטולטל מחדר לחדר ומזוית לזוית כי מגרדין הכתלים ומכבדין את הבית לכבוד החג. לכן אני בא בקצרה מה שנראה לעניות דעתי". שו"ת נודב"י מהדורה תניינא או"ח נז. שו"ת חתם סופר: "יקרת מכתבו הגיעני בימים האלו ימי טלטולא דגברא דהני נשי דידן מפנים חפצים מזוית לזוית אפילו ספרים אינם מוכנים לי לעיין". שו"ת חת"ס ו ליקוטים ל. שו"ת חתם סופר: "היותי חוץ לחדר לימודי כי גרשוני נשים צדקניות המכבדים לי"ט של פסח ע"כ לא יכולתי להאריך ככל הצורך".
כף של עץ לבדיקת חמץ
ש: למה נוהגים להשתמש בכף של עץ לבדיקת חמץ?
ת: מנהג בעלמא (מנהג ישראל תורה לקחת כף של עץ לבדיקת ושריפת חמץ, ולכאורה שורש המנהג הוא מדברי הרמ"א [או"ח תמה, ג] "אם לא מצא חמץ כשבדק ישרוף הכלי שלקח לבדיקה כדי שלא ישכח חובת ביעור".
ובספרים נאמרו על כך עניינים ורמזים. בספר נחלי אמונה [עמ' יט] כתב לפי מה שחידש הרש"ש [שבת סו, ב] דלהסוברים אין ביעור חמץ אלא שריפה דומיא דנותר, צריך לשרפו דוקא בעצים, כמו שפסק הרמב"ם גבי נותר [הלכות מעשה הקרבנות ז, ה], ולכן מנהג ישראל ששורפים החמץ בכף של עץ.
ובהגדה של פסח 'טוב דברך' להאדמו"ר רבי שאול בראך מקאשוי [אות ג], כתב: "נהגו לשרוף עם החמץ הכף עץ ששמשו בו לבדיקת חמץ, י"ל טעם לזה עפ"י שבדורינו קלי הדעת אצים להעשיר ורודפים כל ימיהם להרבות הון, ואוהב כסף לא ישבע כסף [קהלת ה], וכתיב [דברים ח] כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, והנה הכף מרמז על היד שנקרא יגיע כפיך [תהלים קכח], וע"ץ בגמטריא כס"ף, ולכן שורפים עם החמץ כף עץ להורות כי לא בכחם עשו חיל, וד' מוריש ומעשיר [שמואל א ב]. או יאמר דמקובל שבזמן שריפת החמץ יהיה מחיית עמלק. והנה בפעם הראשון היה מפלתו בכף ידו של משה שהרים ידו ועי"ז וגבר ישראל, ובפעם השני נתלה על עץ, ולכן מרמזים בכף עץ מחיית עמלק שע"י היה שני פעמים מחיית עמלק.
ובשנת תש"ז השנה הראשונה ששהה האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסטמאר ה'ברך משה' בארה"ב, ביקש כף של עץ לבדיקת חמץ, ולא מצא, וביקש מאחד מבאי ביתו שילך לקנות לו כף של עץ, שכך ראה אצל אביו העצי חיים ואינו רוצה לקיים המצווה באופן אחר. בימים ההם עדיין לא היו מוכנים סטים לבדיקת חמץ כמו בימינו, והלך הלה וכתת רגליו כמה שעות מחנות לחנות עד שמצא כף של עץ והביאו לה'ברך משה', ושאלוהו מה כל הרעש והלא בין כך אין משתמשים עם הכף בשעת הבדיקה, ואמר לו ה'ברך משה' שצריך לקיים מנהג ומסורת האבות בתמימות ובשלימות אף בדברים שאין יודעים טעמם ונימוקם. קונטרס בצל תומר הנדפס בסוף הגדה של פסח ברך משה עמ' שמו).
אגב, הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל אמר ששורפים נר בדיקת חמץ בערב שבת, על אף שאינו חמץ, כי דבר שחיפש רע אצל יהודי יש לשרוף! (ספר ארון העדות להג"ר אלעזר ניסן רובין ח"א עמ' רח).
מכירת חמץ על ידי הרבנות או בד"ץ של העדה החרדית
ש: רב בבית כנסת מוכר חמץ דרך בד"ץ של העדה החרדית. אפשר למכור דרכו, או עדיף לחפש רב שמוכר דרך הרבנות הראשית לישראל?
ת: אין נפקא מינה. יש הבדל בכשרות אבל לא במכירת חמץ (יש חוק במדינת ישראל שכל מוצר חייב הכשר של הרבנות הראשית. אפשר לצרף כשרות נוספת, אבל קודם הכרחית הכשרות של הרבנות הראשית. ומעשה במסעדה בעיר העתיקה שהשיגה הכשר בד"ץ בלי הכשר הרבנות הראשית. הגר"א נבנצל אסר לאכול שם. תבעו אותו לבית-דין והוא זכה, שהרי זה אסור לפי החוק. ולגופו של עניין חייב להיות ככה, אחרת יתרבו כל מיני כשרויות ובסוף לא ידעו מה כן כשר ומה לא כשר. עקרונית, כל רב ירא שמים יכול לתת הכשר והוא בחזקת כשרות עד אשר יוכח להיפך. אנחנו סומכים על החזקה המובאת בגמרא נידה [טו ב], שתלמיד חכם אינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, כלומר, רב אינו מוציא מתחת ידו מזון שאינו כשר. אבל בעניין אחריות לציבור, חייבת להיות כשרות אחת מסודרת ושיטתית ולא כל אחד יעשה הטוב בעיניו, שזה פתח לקלקול).
בושם בפסח
ש: האם בושם צריך הכשר לפסח?
ת: לא. נפסל לאכילה (שאלתי את הרב: לפני שנים רבות, הרב אמר שבושם לא צריך הכשר, כי לא נפסל לאכילה, ועובדה היא שברוסיה רבים שותים בושם להנאתם? השיב: לפני כעשר שנים יצא חוק שיש להוסיף רעל לבושם, כדי למנוע תופעה זו, כי המיסוי על בושם קטן מהמיסוי על אלכוהול לשתיה, ואכן קרה שאנשים שלא ידעו זאת ושתו, סבלו מהרעלה).
סובין
ש: האם גם סובין הוא חמץ, הרי הוא רק קליפת החיטה?
ת: כל חלקי החיטה הם חמץ, ובתהליך הטחינה היא נרטבת, וגם נשאר קמח בתוך הסובין.
אין מה לאכול בפסח
ש: אני אשכנזי, ובפסח, בגלל איסור קטניות, מרגיש שאין לי מה לאכול?
ת: הרגשה מוטעית. א. ב"ה יש עשרות ומאות מוצרים אחרים לאכול, ואין זה דומה ל-800 מיליון אנשים רעבים על פני כדור הארץ שהם רעבים ובתוכם מתים כל יום 30,000. ב. הרמח"ל כותב שעניין המצה הוא למעט את התאווה. דרך ה' ח"ד פ"ח סי' א.
קטניות במשפחה מעורבת
ש: במשפחות "מעורבת", הכוללת אשכנזים, ספרדים וכו', האם יש טעם להמשיך ולהקפיד על איסור קטניות?
ת: כלל גדול בהלכה: יש לנהוג כמנהג אבותיו. ויש עוד כלל גדול: שבענייני מנהגים ועדות יש להתקרב אחד לשני בכל דרך המותרת על פי התורה, ובמיוחד כשאוכלים אצל משפחה יש להשתמש בהיתר המירבי.
וכן במשפחה מעורבת, שכל משפחה צריכה לנהוג כמנהגה וגם יש לעשות את הכל להיות ביחד.
והוא הדין לגבי קטניות בפסח לאשכנזים וחלק מהספרדים כגון עולי מרוקו - שהוא מנהג של חומרא לסייג וגדר שיש לו תוקף של תקנת וגזרת איסור. אבל מותר למי שלא אוכל קטניות לאכול מזון בלי קטניות אבל מבושל בכלים של קטניות או שמעורב בהם קטניות שאי אפשר להוציא או שמן קטניות, כי הקטניות בטלות ברוב (רמ"א או"ח תנג א. משנה ברורה. שו"ת שאילת שלמה ג קמא).
אגב, לפעמים יש אשכנזי בעל תשובה שנוהג כספרדי לאכול קטניות משום שהוא קורב ע"י ספרדים וצריך לתת לו קטניות, הרי הוא יודע מה שהוא עושה, והוא שאל את רבו. פעם הייתי בכנס רבנים והראשון לציון הג"ר מרדכי אליהו זצ"ל היה שם. מישהו שאל אותו שאלה דומה: חסידי חב"ד מחזירים בתשובה ספרדים וכך הספרדים נעשים חב"דניקים עם כל מיני מנהגי אשכנז – האם זו בעיה? הג"ר אליהו ענה: יהי רצון שכל ישראל יחזרו בתשובה, אפילו יהיו אשכנזים!
אם כן הכל עולה בקנה אחד: "והאמת והשלום אהבו". לשם האמת לא צריך להרוס את השלום, ולשם השלום לא צריך לסטות מהאמת (זכריה ח יט. עירובין יג ב).
ויש לזכור מה שהורה הג"ר אלעזר מנחם מן שך לבני ישיבות שאין דעת הוריהם נוחה ממנהגיהם ודקדקי ההלכה שלהם ומתווכחים איתם על הנהגותיהם, ובאים לידי ריב ומדון, שבכל דבר שכתבו הפוסקים שבמקום הפסד מרובה יש להקל, אזי ג"כ כאן יש להקל, מפני ש"ריב עם ההורים נחשב להפסד מרובה" (קונטרס "הלכה כרבי אלעזר" מהרב שמואל ברוך גנוט עמ' 36).
קטניות לטבעוני
ש: האם אשכנזי טבעוני יכול לאכול קטניות בפסח, כי בלי זה אין לו מה לאכול?
ת: ודאי לא, אלא אם כן הוא במדבר, אבל במדינת ישראל יש מה לאכול, פירות, ירקות, אגוזים, תפוחי אדמה ועוד ועוד. תפוחי אדמה הצילו את העולם מרעב, כן יצילו אותו.
חלב שאוב
ש: האם מותר לי לתת לתינוק חלב שאוב מלפני פסח כשאכלתי חמץ?
ת: כן. זה וזה גורם.
תרגיל גוי במכירת חמץ
ש: מה קורה אם הגוי שמוכרים לו את החמץ עושה תרגיל ולא רוצה להחזירו?
ת: זה לא תרגיל. מותר לו. וזה קרה פעמים רבות, כאשר היה רעב בחוץ לארץ והגוי לקח לעצמו את התבואה.
לציטין
ש: לציטין זה חמץ?
ת: לא. הוא מביצים, סויה, לפתית ועוד. לכן, אולי הוא קטניות, ואפשר להקל.
ספרדי בישיבה אשכנזית
ש: האם לתלמיד ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית מותר לאכול קטניות בפסח אם הוא נמצא שם בפסח?
ת: מותר לו, שהרי הוא נשאר ספרדי (וכן הראשון לציון, הגר"י יוסף, בית מרן גליון 113 דלא כשו"ת שבט הלוי ו נט). אך ישאל ישירות את הר"מ שלו.
כפפות עם קטניות
ש: האם מותר להשתמש בכפפות חד פעמיות עם אבקה פנימית הכשרה לאוכלי קטניות, עבור אפיית מצות לאשכנזים?
ת: כן. האבקה לא תיפול במצות, ואם נופל פירור הוא בטל ברוב.
בל תשחית חמץ
ש: האם זריקת חמץ לפח היא לא בל תשחית?
ת: לא. בל תשחית הוא אם משחיתים סתם, ולא אם יש סיבה אמיתית.