פסח (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
בדיקת וביעור חמץ
ש: עובד זר יכול לשמש כשליח לבדוק את החמץ עבור היהודי?
ת: אסור (מ"ב תלב ח). החדר של העובד הזר לא צריך בדיקה אם רק הוא משתמש בו (עזרה כהלכה ו טז).
ש: מותר לו לשרוף עבור היהודי את חמצו?
ת: כן (מ"ב תמו ז).
עובד זר בליל הסדר
ש: מותר להזמין עובד גוי לליל הסדר?
ת: אמנם אסור להזמין גוי לארוחה ביום טוב, שהרי אסור לבשל ביום טוב עבור גוי, וגזרו שלא להזמין שמא ירבה (שו"ע או"ח תקיב א ומשנה ברורה), מכל מקום, חכמים התירו באופנים שונים כשברור שלא יבשל עבור האורח. כגון שבא מאליו אחרי שכבר מוכנה הסעודה. קל וחומר בימינו, שהכל מוכן מראש וכלל לא מבשלים אחרי כניסת החג. עבור עובדת זרה בוודאי אפשר, שדומה לעבד ושפחה (ע' רמ"א יו"ד קיג ד). וכן גוי בתהליך גיור שלגבי כמה עניינים הקילו (שו"ת מנחת אלעזר ג ח). עיין הגדת הריעב"ץ שמסביר "כל דכפין" לגבי הזמנת גוי. עיין מועדי הראי"ה שמושל ירושלים סעד בליל הסדר אצל מרן הרב קוק (עמ' שכ). וכן אמר הגרש"ז אוירבך שבשנים קדמוניות היה נהוג להזמין גויים נכבדים לליל הסדר, כגון קונסולים, וכנראה שהיה ענין חשוב שלא ישנאו את היהודים. גם הדבר היה ידוע שליל פסח הוא זמן מיוחד שמזמינים אותם, ואפשר דמשום כך לא חששו שמא ירבה בשבילו (שולחן שלמה – יום טוב ח"א עמ' רז הערה ח).
שמענו עוד פתרון שחידש הגרי"ש אלישיב שגוי יעשה קנין לפני יו"ט על האוכל שיאכל בבית היהודי ואז יבוא לאכול מזונו ואין שייך "שמא ירבה".
אין איסור ללמד תורה כשגוי יקשיב, כמו שאסור ללמד גם את עבדו תורה (רמב"ם, עבדים ח יח). ומצינו, שטבי, עבדו של ר"ג, היה ת"ח גדול, והיו החכמים לומדים ומפלפלים אף כשהיה טבי נמצא אצלם עם כוונה לשמוע דברי חכמים. אך, כמובן, יש להיזהר מנגיעתו ביין (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלב. וכן בשו"ת משנה הלכות ה קעב). מה שטוענים אנשים שלא נוח לומר "שפוך חמתך אל הגויים" לפני גויים, גויים הגונים - מבינים, שהרי אנו מדגישים: "שפוך חמתך אל הגויים - אשר לא ידעוך".
אבל אסור לתת לגוי לאכול מן פרוסת מצת המצווה של ליל הסדר. וכן ממצת האפיקומן (ט"ז או"ח קסז יח).
אפשר להקל אם יש סיבות יוצאות דופן.
בדיקת וביעור חמץ
ש: עובד זר יכול לשמש כשליח לבדוק את החמץ עבור היהודי?
ת: אסור (מ"ב תלב ח). החדר של העובד הזר לא צריך בדיקה אם רק הוא משתמש בו (עזרה כהלכה ו טז).
ש: מותר לו לשרוף עבור היהודי את חמצו?
ת: כן (מ"ב תמו ז).
עובד זר בליל הסדר
ש: מותר להזמין עובד גוי לליל הסדר?
ת: אמנם אסור להזמין גוי לארוחה ביום טוב, שהרי אסור לבשל ביום טוב עבור גוי, וגזרו שלא להזמין שמא ירבה (שו"ע או"ח תקיב א ומשנה ברורה), מכל מקום, חכמים התירו באופנים שונים כשברור שלא יבשל עבור האורח. כגון שבא מאליו אחרי שכבר מוכנה הסעודה. קל וחומר בימינו, שהכל מוכן מראש וכלל לא מבשלים אחרי כניסת החג. עבור עובדת זרה בוודאי אפשר, שדומה לעבד ושפחה (ע' רמ"א יו"ד קיג ד). וכן גוי בתהליך גיור שלגבי כמה עניינים הקילו (שו"ת מנחת אלעזר ג ח). עיין הגדת הריעב"ץ שמסביר "כל דכפין" לגבי הזמנת גוי. עיין מועדי הראי"ה שמושל ירושלים סעד בליל הסדר אצל מרן הרב קוק (עמ' שכ). וכן אמר הגרש"ז אוירבך שבשנים קדמוניות היה נהוג להזמין גויים נכבדים לליל הסדר, כגון קונסולים, וכנראה שהיה ענין חשוב שלא ישנאו את היהודים. גם הדבר היה ידוע שליל פסח הוא זמן מיוחד שמזמינים אותם, ואפשר דמשום כך לא חששו שמא ירבה בשבילו (שולחן שלמה – יום טוב ח"א עמ' רז הערה ח).
שמענו עוד פתרון שחידש הגרי"ש אלישיב שגוי יעשה קנין לפני יו"ט על האוכל שיאכל בבית היהודי ואז יבוא לאכול מזונו ואין שייך "שמא ירבה".
אין איסור ללמד תורה כשגוי יקשיב, כמו שאסור ללמד גם את עבדו תורה (רמב"ם, עבדים ח יח). ומצינו, שטבי, עבדו של ר"ג, היה ת"ח גדול, והיו החכמים לומדים ומפלפלים אף כשהיה טבי נמצא אצלם עם כוונה לשמוע דברי חכמים. אך, כמובן, יש להיזהר מנגיעתו ביין (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלב. וכן בשו"ת משנה הלכות ה קעב). מה שטוענים אנשים שלא נוח לומר "שפוך חמתך אל הגויים" לפני גויים, גויים הגונים - מבינים, שהרי אנו מדגישים: "שפוך חמתך אל הגויים - אשר לא ידעוך".
אבל אסור לתת לגוי לאכול מן פרוסת מצת המצווה של ליל הסדר. וכן ממצת האפיקומן (ט"ז או"ח קסז יח).
אפשר להקל אם יש סיבות יוצאות דופן.