שיעורי הרב שלמה אבינר

מסביר הרמב"ן שני טעמים לקרבנות שהם רחוקים מאתנו בזמן ובהרגשה. טעם אחד ע"פ הסוד וטעם אחד הקרוב לנו. האחרון אומר שבעצם אנחנו היינו צריכים להיות קרבנות כדי לכפר על עוונותינו וכדי להתקרב לד' . כמו יצחק אבינו שהיה מוכן וכמו אברהם אבינו שהיה מוכן. אבל ד' חומל עלינו ומוותר ובמקומינו יש בהמה. כמו האיל של אברהם אבינו שהיה במקום בנו. יש שהסבירו שזה הטעם של הכפרות שעושים לפני יוה"כ: שהייתי צריך להיות שם אלא שד' חומל ומרחם ולכן למרות הנעשה אפשר בתרנגול במקום. אבל אדם צריך להיות מוכן במסירות נפש, כמו בכל הדורות, שמסרו את הנפש שלא לעבוד עבודה זרה. גם היום מוסרים את הנפש כדוגמת הצבא. זה גם מסירות נפש לד'.

• פורסם בשאילת שלמה 589