שיעורי הרב שלמה אבינר

פרשת שמות: גאולה בישרות

[עריכה: יוסף אברמסון]

כל כך הרבה התחנן רבש"ע למשה רבינו שיסכים לצאת לשליחות ומשה רבינו לא רצה. אבל למה לא רצה? כל פעם הביא טיעון חדש עד שבסוף יצא המרצע מן השק. כי ד' אומר לו "הנה אהרון בא לקראתך ושמח בלבו" ואז משה רבינו הסכים.

עכשיו אנו מבינים מדוע לא רצה. כי הוא פחד שזה יפגע באהרון. אמנם מדובר בגאולת האומה הישראלית, אבל גם גאולת האומה לא צריכה להעשות בדרך פוגעת. אסור לפגוע בזולת. לא עושים מצוה ע"י עבירה. כמובן אם היה נודע לאהרון ברור שאהרון היה מחייב. אבל זה לא אומר כלום כי אולי זה חיצוני. היחיד שיכול להעיד "ושמח בלבו" זה רבש"ע. ואחרי שמשה רבינו ידע זאת הוא הסכים.

אמרנו שלא עושים מצוה ע"י עבירה. ומה יהיה אם אהרון לא ישמח בלבו? אז משה רבינו לא ילך. אז מה יהיה? אז רבש"ע ימצא פתרון אחר. הרבה פתרונים יש להקב"ה. ד' מאוד רוצה שנעשה מצוות אבל הוא לא רוצה שנעשה ע"י עבירות. המטרה אינה מקדשת את האמצעים. גם מטרה גדולה מאוד אינה מאשרת ומצדיקה אמצעים לא טובים ומקולקלים.

אגב, גם משה רבינו כאשר החליט ללכת לא הלך ישירות אלא קודם הלך לחותנו לבקש רשות. למה? כי הבטיח לחותנו שלא ילך ללא רשות. ומה יהיה אם חותנו לא יתן לו רשות? אותו העקרון: הוא לא ילך! מה בגלל חותנו? כן! כי צריך להיות אדם מוסרי. לא מביאים גאולה ע"י דבר לא ישר.

• פורסם בשאילת שלמה 311