שיעורי הרב שלמה אבינר

גיוס בנות

ש: מה עמדת הרב בנושא גיוס בנות דתיות לצה"ל, כמובן דרך מסלולים מוגנים מהסוג שעמותת "אלומה" מובילה?

ת: התורה נגד גיוס בנות, וכך פסקה הרבנות הראשית לישראל לסתום לגמרי את השער שבנות לא תתגייסנה כלל לאף מסלול, כיוון שבאופן כללי אין הצניעות נשמרת בצבא. אגב, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה יש שירות צבאית חובה לבנות. אגודת "אלומה", שאני מעריך ומנסה לסייע לה, אינה נוקטת עמדה בנדון הזה, אלא לנוכח העובדה שממילא רבות הבנות המתגייסות, היא חשה אחריות כלפיהן לסייע להן, ולכוון אותן למסלולים הפחות גרועים, וזו גם דעתי בנדון. גם אם איננו מסכימים עם גיוס בנות, אין זה מתיר לנו להפקיר אותן חס וחלילה, אלא יש ללוות אותן לפני הגיוס ובזמן הגיוס.

ש: אך ידוע שלמלחמות מצוה יוצאת כלה מחופתה. אם כן מדוע הרבנות הראשית אסרה על בנות להתגייס?

ת: כי זה לא צנוע. ועיין רדב"ז על הלכות מלכים לרמב"ם שכלה יוצאת כדי לספק מזון לבעלה (הלכות מלכים ז ד).

חיילות

ש: הגעתי למילואים וגיליתי שיש נשים בפלוגה. האם להתאמץ לעבור לפלוגה אחרת?

ת: ודאי. אין זה צנוע.

גיוס תלמידי ישיבה

ש: האם תלמידי ישיבה חרדים צריכים להתגייס?

ת: א. צריכים להתגייס, מצוה משולשת בה כולם חייבים: הצלת העם, הצלת הארץ וקידוש השם. ב. אין פטור, אבל יש דחייה עד שיתגדלו בתורה. ג. דבר כזה אי אפשר לכפות עליהם, אלא להתאזר בסבלנות מתוך הבנה הדדית שראשי הישיבה יחנכו אותם לכך.

ש: אבל למה ללכת לצבא אינו ביטול תורה?

ת: צבא הוא מצוה, לכן אינו ביטול תורה, אלא קיום תורה.

ש: אבל זו מצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, ותלמוד תורה דוחה מצוה כזאת. מועד קטן ט?

ת: חסרים עתה בצה"ל למילוי כל התפקידים 8000 חיילים. אגב, חסרים 1000 משגיחי כשרות, שזה תפקיד מאוד חשוב וקדוש שמתאים לתלמיד ישיבה חרדי.

ש: האם מה שתלמידי ישיבות חייבים להתגייס לצבא, גם נאמר על תלמידי חכמים חשובים?

ת: כן. למשל משה רבנו ויהושע בן נון.

ש: אז למה נענש אברהם אבינו על שעשה אנגריא בתלמידי חכמים אם גם לומדי תורה חייבים בשאלה?

ת: זו לא היתה מלחמת מצוה.

ש: אם רבנן לא צריכי נטירותא, בבא בתרא ח ב, למה יש לגייס לומדי תורה?

ת: עיין תשובת רדב"ז ב תשנב המסומנת בפת"ש שיש שלשה חילוקים: א. זה לא נאמר על כל תלמיד חכם. ב. ת"ח שדורש שמירה עליו מגלה בזה שאינו סומך על זכותו. ג. זה נאמר על שמירת ממון ולא על סכנת נפשות.

ש: מדברי הרמב"ם סוף שמיטה ויובל משמע שלומדי תורה פטורים משרות צבאי?

ת: אלו דברי אמונה ומוסר שד' ימציא להם פתרונות ולא שיטיל על אחרים לשמור עליו. אך בהלכות מלכים אין פטור. והוכחה שבה' שמו"י גם אומר שד' ידאג לפרנסתו ובודאי הכוונה שיטיל עליו לפרנסתו, שהרי אוסר זאת בהלכות ת"ת ג י (שו"ת שאילת שלמה א שסח). [וכן העיד הרב טננבוים, מזכיר ועד הישיבות בישראל, ששמע מפי הגאון הרב איסר זלמן מלצר, שאין כאן שום מקור לפטור תלמידי-חכמים. שם. – רשם מ"צ.]

ש: על פי מה שכתב מרן הרב קוק באגרות ג, מי שתורתו אומנותו לא צריך להתגייס?

ת: שם מדובר על גיוס לצבא גויים.

ש: האם ראוי שיהיה חוק המגדיר מתי תלמיד ישיבה יתגייס?

ת: ודאי שמצוה גדולה להתגייס, אבל אין להכניס צבא בתוך הישיבה, יש לתת לכל תלמיד ללמוד באורח חופשי ולהתגדל בתורה ולהיות תלמיד חכם, והוא יתגייס בזמן שאינו פוגע בהתגדלותו. ועובדה היא שבישיבות הציונות כולם מתגייסים.

ש: באיזה שיעור ממליץ רבנו הרב צבי יהודה להתגייס?

ת: זה אישי ואין לדמות איש לאיש. התייעץ עם ראש ישיבה שלך או ר"מ שלך.

ש: האם 3 שנים צבא זה לכתחילה או דיעבד?

ת: זה לכתחילה, אבל מי שלומד תורה, יש מקום לדחיה לכמה שנים עד שיתגדל בתורה ולקיצור השירות. אמר רבנו הרב צבי יהודה שהמדינה צריכה אנשי משק ואנשי נשק, ולא פחות מזה אנשי אמונה ואנשי רוח, וצריך לעשות חשבונות צודקים.

ש: א"כ למה חרדים לא משרתים בצה"ל?

ת: הם אנשים טובים וצדיקים, אבל בזה הם טועים. [אפילו הרבי מסטמאר – הגרי"י טייטלבוים – אומר: "אם אתם מכירים בממשלה ונתמכים על ידה – באיזו הצדקה אתם נמנעים מלשרת בצבא"?! (כתב עת "משפחה" – גליון 1085, כט בכסלו תשעג) – רשם מ"צ.]

ש: אם חרדים לא הולכים לצבא, איך הם תורמים למדינה?

ת: בתורה ומצוות, מידות טובות ומעשים טובים. כמובן, אין זה פותר מצבא (עיין לנתיבות ישראל א קיח במאמר למצות הארץ בהערה. שיחות הרב צבי יהודה – צבא וישיבה. שו"ת שאילת שלמה א שסח).

ישיבה או קצונה

ש: מה עדיף, לימוד תורה בישיבה או המשך בקצונה – ואני אוהב שניהם?

ת: תלמוד תורה כנגד כולם.

ברכה על פעולה צבאית

ש: יצאנו לפעולה צבאית שהוכתרה בהצלחה בחסדי ד'. האם יש ברכה על כך?

ת: על בשורות טובות, מברך הטוב והמיטיב. טוב שאחד יברך בנוכחות כל היחידה, כי ברוב עם הדרת מלך (שו"ע או"ח רכב א).

הקפאת זרע לפני גיוס

ש: האם מותר להקפיא זרע לפני הגיוס או יש בזה הוצאת זרע לבטלה?

ת: אין בזה משום הוצאת זרע, שהרי זה כדי להוליד. אך אין לנהוג כן, כי אין להוליד אחרי שהחייל מת ילד שלא יהיה לו אבא. ויש בזה גם החלשת הגבורה הצבאית.

חייל שלא התפלל

ש: חייל שלא התפלל עקב פעילות או שמירה, האם יש לו תשלומים?

ת: אין צורך. העוסק במצווה – פטור מן המצווה (סוכה כו א).

ברכת הגומל

ש: כחייל בחיל הים מתי יברך תפילת הדרך והגומל?

ת: תפלת הדרך, כל בוקר. הגומל, כל עלייה ליבשה (שו"ע או"ח קי. ריט).

ש: האם חייל בצנחנים צריך לברך הגומל אחרי כל צניחה?

ת: כן. מסוכן באוויר. שו"ת אגרות משה (או"ח ב נט).

ש: טייס קרבי שטס כל יום האם חייב כל פעם בתפלה הדרך והגומל?

ת: כן לפני ואחרי כל טיסה (על דגלו 183).

ש: חייל שיצא מלבנון אך עתיד לחזור. לברך הגומל?

ת: כן, כי עתה יצאת מן הסכנה (עי' שו"ת שאילת שלמה א קכד. ס' מחיל אל חיל א 313).

גט מלחמה

ש: למדנו בספר שמואל (ב יא) שכל מי שיצא למלחמה בזמן מלכות דוד המלך, כתב גט כריתות לאשתו, וזה הציל אותה מאפשרות של עגינות. מדוע בימינו לא נוהגים כמו בימי מלכות בית דוד?

ת: אכן עשו את זה כמה פעמים, גם עבור יהודים ששירתו בצבאות גויים, אך כיוון שראו שזה שובר את רוחם של החיילים, חדלו. אגב, בעל הטורים אומר שכבר משה רבנו נהג כן, ודוד למד ממנו (עיין בעל הטורים, במדבר לא כא). [עיין מה שסיפר הגר"ש גורן בעניין בס' הרב שלמה גורן בעוז ותעצומות עמ' 169-163 – רשם מ"צ.]

ישיבות הסדר

ש: מה דעתו של הרב עקב ההחלטה לחבר את ישיבות ההסדר עם שאר החיילים ולפרק את ההסדר הקיים עם בחורי הישיבות?

ת: קודם כל, לא הוחלט לפרק את ישיבות ההסדר, אלא שהתלמידים יתגייסו לצבא בקבוצות של עשרה בתוך היחידות הכלליות. שנית, אין לעשות שינויים אלא בתיאום עם ראשי ישיבות ההסדר. לגופו של עניין, האם החיילים הדתיים מהעילית הישיבתית, מוטב שיהיו לחוד או עדיף שיהיו ביחד עם הציבור הכללי, הכלל ישראלי - יש פנים לכאן ולכאן, וכיוון שכן, יש להשאיר את המצב על מתכונתו העכשווית, כיוון שעינינו רואות שמצב זה הניב ברכה, הן מבחינה צבאית והן מבחינה רוחנית. ודבר שהוא טוב אין סיבה להיות להוט לשנותו. באשר לטענה שיש אידיאל להיות כולנו ביחד, בסופו של דבר, במילואים תלמידי ישיבות ההסדר הם עם כולם יחד. וגם בשלבים המאוחרים של השירות הסדיר, הם גם כולם ביחד, כך שאנחנו מקיימים "טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך" (קהלת ז יח).

קבורת חייל גוי בבית קברות יהודי

ש: האם לקבור חייל גוי ששירת בצה"ל ומסר נפשו על העם והארץ בבית קברות יהודי?

ת: מן הדין אסור לקבור גוי בבית-קברות יהודי. הרי נפסק שאין קוברים רשע על יד צדיק, ואפילו לא רשע גדול על יד רשע קטן, כגון נסקלים על יד נחנקים. וכן לא גוי על יד יהודי. אבל בגמרא כתוב שמשום דרכי שלום קוברים גויים וכן מפרנסים ענייהם ומבקרים חוליהם (גיטין סא א). הרמב"ם מנסח שקוברים גוים עם מתי ישראל ומפרנסים עניים גוים עם עניים יהודים (הלכות מלכים י יב). מה המובן של "עם"? הב"ח מביא פירוש שלגוי כשלעצמו עני, חולה או מת אין מצוה לדאוג, אבל אם הוא יחד עם יהודי באותו מצב, אז יש לדאוג לו, משום דרכי שלום. הב"ח דוחה פירוש זו, שהרי במקום אחר לשון הרמב"ם הוא שגם גוי לבדו יש לקבור, וכן לדאוג לחולה או עני גוי לבדו (הלכות אבל יד יב ). לכן הב"ח את הביטוי "עם" מפרש שאם מצאו יהודי וגוי מתים מונחים זה לצד זה, קוברים אותם יחד באותו מקום באותה חצר, שלא כדין הרגיל שאין קוברים גוי על יד יהודי (ב"ח יו"ד קנא ). כך פוסק הג"ר שלמה גורן לקבור אותם באותו בית-קברות, אמנם לא ממש אחד ליד השני, אבל המובן שאותה חצר הוא אותו בית-קברות (תרומת הגורן א, כז. ב, עט). הג"ר קוליץ, הרב הראשי של ירושלים, פירש שבאותה חצר הכוונה בצד השני של הגדר. אבל הגר"ש גורן אומר שזה לא נקרא אותה חצר. הוא לומד קל וחומר מדברי הב"ח. שם מדובר שהגוי נהרג יחד עם היהודי. אך כאן מדובר בגוי שחושב שהוא יהודי, בגלל שאביו יהודי ואמו גויה, והוא הולך להלחם בשביל יהודים. אין זה גוי שנהרג בצורה אקראית על יד יהודי, אלא גוי שהלך למסור את נפשו בשביל עם ישראל, לכן יש לקוברו באותו בית-קברות.

אימונים בלי ציצית

ש: באימונים או במסע, הטלית הקטן מכביד ומפריע, מתמלא זעה, והציציות גם עלולת להיקרע, האם אפשר לוותר עליו?

ת: מי שאין לו בגד בעל ארבע כנפות אינו חייב בציצית. אבל מי שמתעטף בכוונה בבגדים הפטורים מציצית ייענש בשעת חרון אף (מנחות מא א). זה אמור כאשר הבגדים היו בני ארבע כנפות והאדם מתחכם להיפטר מן המצווה, אבל לא בזמננו שאין לנו בגדים כאלה. אבל מצווה מן המובחר לחפש בגד עם ארבע כנפות כדי לקיים מצוות ציצית, כמו משה רבנו שהתאווה למצוות (מרדכי תתקמה). וכן כתוב ברמב"ם (הלכות ציצית ג יא) ובשולחן ערוך (או"ח כד א), וכך נוהגים כל היהודים יראי השמים. אך באופן חד פעמי, אם הטלית הקטן מפריע בשעת אימונים או בשעת משחק כדורגל, אפשר להורידו. אבל באמת אין סיבה לנהוג כן. חיילי בר כוכבא לחמו עם תפילין של ראש ושל יד, אז אין לנו להיות כאלה מפונקים ולהימנע מציצית. אפשר ללבוש גופיית ציצית שאינה מפריעה. ומה שהיא מתמלאת זעה אין זו פגיעה בכבוד הציצית. וכן אם הציציות עלולות להתלכלך או להיקרע, זה טבע העולם ואין בזה פגיעה בכבודן. ואם יש ממש בעיה בזה, אפשר לשקול להכניס אותן בתוך המכנסיים. סיכום: בוודאי שבצבא הגנה לישראל יש להתאמן לבושים בציצית.

רשימת שמירה בשבת

ש: האם מותר להשתמש ברשימת שמירה בשבת? הרי חז"ל אסרו שימוש ברשימה בשבת, גזרה שמא יכתוב כדי להוסיף או ימחוק, וזה מאוד מצוי ברשימת שמירה.

ת: אכן שימוש ברשימה אסור, אבל בצבא זה פיקוח נפש, ואין להתחכם להחמיר.

קורס חובשים מעורב

ש: אני תלמיד ישיבת הסדר והייתי רוצה להשתתף בקורב חובשים - כמובן בקורס נפרד, בהתאם למה שחונכתי בישיבה התיכונית ובישיבה הגבוהה. לשמחתי נודע לי שלנח"ל החרדי יש קורס רק עבור בנים, אך חברים מהישיבה סיפרו לי שכאשר גם הם רצו להצטרף, נבצר מהם הדבר מסיבות עקרוניות שצריך להיות דווקא מעורב לכתחילה. רק אדגיש שקורס מעורב פירושו של דבר שחיילים וחיילות "מדגימים" (מתרגלים) זה על זה, וכן מדריכה מדגימה באופן מאד לא צנוע כגון זריקה על הירך החשופה שלה וכדומה.

ת: ודאי שאין להשתתף בקורס כזה. מצוה גדולה ללכת לצבא, אבל כידוע אין עושים מצוה על ידי עבירה. לכן, אם אין הדבר מתוקן, יש לפנות ליחידות אחרות, שבהן גם אפשר לקיים את המצוה הגדולה של צבא. אבל נראה שזו אי הבנה, שהרי בצבא שלנו מעולם לא הייתה כפייה אנטי-דתית, וגם קצינים חילוניים שבעצמם עדיין אינם שומרים תורה, מעולם לא ראו את עצמם רשאים לכפות היפך התורה בכוח סמכותם. ברור שיש כאן אי הבנה. יש לפנות לרבנות הצבאית שתסדיר מיד את הנושא, וכן לדבר עם הקצין שנתן אותה הוראה ולהסביר לו שעבורנו, חיילים יראי שמים, הצניעות היא ציפור נפשנו.

חילוץ רכב תקוע בשבת

ש: רכב צבאי התקלקל בשבת והוא תקוע באמצע שטח שגרים בו ערבים. אם נשאיר אותו שם הם ישרפו או יגנבו אותו. האם להביא גרר לחלץ אותו או להשאיר חיילים לשמור עליו או להפקירו?

ת: יש לשלוח גרר לחלץ אותו. לא מפקירים ציוד צבאי. זה מגדרי מלחמה. אנחנו צריכים ציוד זה, וכן איננו רוצים שישתלטו עליו וישתמשו בו לרעה. כמו כן אי אפשר להשאיר חיילים לשמור עליו כל השבת, כי הם מטרה נייחת וזה מסוכן, וגם הם נצרכים במקום אחר למילוי תפקידם. כמובן, אחרי שגררו אותו לבסיס, אין לתקנו בשבת, אלא אם כן הוא חיוני.

חופש בזמן טבילה

ש: האם אני מחויב לשחרר קצינים בליל טבילה של נשותיהם? המלאכה מרובה והזמן קצר!

ת: לא חייבים. זו מלחמת מצוה. כמובן, יש לבוא לקראתם במידת האפשר.

יפת תואר בימינו

ש: כחייל קרבי שכבר כמה פעמים השתתף בקרבות ופשיטות, רציתי לשאול שאלה מאוד חריגה שעוד לא שמעתי ששאלו וגם לא נהוג לשאול, אך למרות הכל אני רוצה לדעת מה ההלכה בעניין. לכאורה צריך לנהוג דין של יפת תואר. למעשה, במהלך פשיטה באזורים ערביים של מעוזי מחבלים או כשמורידים אותנו לעזה לקרבות דיכוי וחיסול מחבלים, במקרה שאתקל ב"וראית אשת יפת וחשקת בה" וגו', האם יוּתר העניין כפי הדין הכתוב בתורה? רצוני להדגיש שזו לא שאלה תיאורטית כלל.

ת: בוודאי שאין דין יפת תואר נוהג בימינו, ואני תמה על השאלה הזאת שהנך שואל למעשה, שכידוע לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, והרי אדם צריך להילחם ביצר הרע ולא לחפש היתרים ליצר הרע. וכבר כתב רבי יהודה החסיד בספר חסידים שיש דברים שהתורה התירה אבל אם יעשה אותם האדם הוא יבוא לדין עליהם שהרי התורה רק התירה בגלל יצר הרע. ואם אדם נותן שחרור ליצר הרע, הוא ייתן את הדין. לכן דוד המלך שלקח יפת תואר יצא ממנה אבשלום, והוא נהרג ויחד איתו עוד כמה נפשות מישראל (ספר חסידים שעח). מכל מקום לגופו של עניין, כל הדין הזה הוא בשביה, ולא שאדם ילך לבתים של אויבים ויעשה שם נבלות, והרי נשים אינן שבויות צה"ל, וגם אם יש שבויה, בוודאי שצה"ל לא ירשה כזו נבלה. יתר על כן, המאירי כותב שכל הדין הזה הוא אם כוונתו להכניסה אח"כ לביתו, אבל לא שסתם יבוא עליה ואחר כך יפקיר אותה (מאירי קידושין כב). ועוד כתב המשך חכמה, שהדין הזה הוא רק אם סיימנו את המערכה והבסנו את האויב, ולא כאשר יש שבויים שלנו אצלם, כי אם נפגע בשבוייהם הם יפגעו בשבויינו. לכן בימינו שטרם הסתיימה המערכה אין היתר. בסיכום, זה לא שייך כלל וכלל. הרחק ממחשבות אלו, אלא אדרבה למד הרבה בספר מסילת ישרים.

מעשר כספים לחייל

ש: האם חייל חייב לתת מעשר כספים מהמשכורת שהוא מקבל מהצבא?

ת: יש אומרים שמעשר כספים הוא מן התורה ויש אומרים שהוא מדרבנן אבל ההלכה היא שהוא מנהג (שו"ע יו"ד שלא פת"ש ס"ק יב), לכן החלוּת שלו תלויה אם האדם קיבל על עצמו או לא. זהו מנהג שמומלץ לכל אדם לקבל על עצמו כיוון שמטרתו לעזור לעניים ולרעבים. אך ראוי, ככל מנהג טוב, שאדם יקבל על עצמו בלי נדר, ויאמר: "הריני מקבל על עצמי, בקבלה חזקה כמו נדר, אך בלי נדר". אמנם אם החייל עני, אין הוא חייב במעשר דווקא, כי שיעור זה נקבע לבינוניים; על עשירים לתת יותר, ועל העניים פחות (ספר אהבת חסד לחפץ חיים). לכן חייל עני לא יתן עשרה אחוזים אלא כפי יכולתו. רק נוסיף שהמנהג מתייחס לכל כסף שמגיע לאדם: משכורת, ירושה, מציאה או מתנה.

מד"סית

ש: האם אימון בהדרכת מד"סית מותר?

ת: בוודאי שאסור, הרי אסור להסתכל על אשה (שו"ע אה"ע כא א), קל וחומר כאשר עסוקה בתנועות גוף, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אם אינה לבושה בצניעות. לכן יש להקדים תרופה למכה ולדרוש מראש מד"ס בכל תוקף. אם נקלעים למצב בלתי אפשרי, יש להשתתף בשיעור בלי להסתכל על המד"סית.

חובשת

ש: האם מותר לקבל טיפול רפואי מחובשת או לתרום דם על ידה?

ת: מה לי חובשת, מה לי אחות או רופאה בקופת חולים או בית חולים שהוכרע שמותר? כמובן, אם יש חובש, יש לפנות אליו.

יחידה קרבית וכיבוד הורים

ש: אם הורים מתנגדים שבנם ישרת ביחידה קרבית כי הם דואגים, האם עליו לשמוע להם?

ת: במקרה זה אין השמיעה בקולם בגדר כיבוד אב ואם, כפי שהסביר המהרי"ק (ס' קסו) המובא ברמ"א (יו"ד סוס"י רמ), בגלל שלוש סיבות: א. כיבוד אב הוא משל אב, ולא מתוך ויתור הבן משלו. ב. אין זה נוגע לחיים האישיים של האב. ג. יש מעלה של מצוה לשרת ביחידה קרבית. כמו שבגלל שלוש סיבות אלה, בחירת בת זוג אינה מגדר כיבוד אב ואם.

צחצוח נעליים בשבת

ש: בפעילות ביש"ע, יש הוראה לצחצח נעליים. האם מותר הדבר – הרי אין בזה צורך מבצעי?

ת: הערבים בוחנים היטב כל יחידה הפועלת בשטח, ובוחרים לבצע פיגועים כאשר נדמה להם שיש יחידה פחות יעילה ונחושה. הניסיון מראה שבגדים מסודרים והופעה חיצונית מרשימה נוסכת בהם הרגשה שהכוח הצבאי יעיל במיוחד, והפעילות החבלנית העוינת מתמעטת. לכן, יש לצחצח נעליים, אף על פי שזה איסור מן התורה. כמובן, אם די בכך, יש לצחצח ביום שישי לפני כניסת שבת, ובשבת להעביר את האבק בעזרת מטלית יבשה, שאין זה נקרא צחצוח של צביעה אלא רק ניקוי בעלמא. וכבר אמר הנביא: "זה הדוּר בלבושו צועה ברֹב כֹּחו" (ישעיה סג א).

אימונים

ש: מדברי הרמב"ם משמע שכאשר הייתה מלחמה, כולם התגייסו ואז ארגנו את הצבא למערכותיו ומינו קצינים (הלכות מלכים ומלחמותיהם ו ד), ושלא היו אימונים מקדימים. הא כיצד?

ת: בוודאי שהתאמנו, שהרי בלי זה אי אפשר להצליח במלחמה, כמו שכתוב "ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" (שמואל ב א יח), והרמב"ם בעצמו כותב שזו שאיבדה את מלכותנו היא ש"לא נתעסקו בלמידת מלחמה" (אגרת לחכמי מונטפשליר מהדורת הרב שילת ב תפ). אלא יש לומר שהתאמנו מעצמם בכל מקום ומקום מיוזמתם האישית.

אור שנדלק בשבת

ש: חייל לא דתי הדליק את האור, האם חייב אני לעזוב את החדר?

ת: מותר להישאר, כי זה נקרא הנאה שבאה לו לאדם בעל כרחו והוא לא מתכוון (פסחים כה). אבל אסור לעשות דברים שאין אפשרות לעשותם אלא בעזרת אור כגון לקרוא ספר.

בל תשחית בצבא

ש: אחרי ארוחה, שום דבר אינו חוזר למטבח כי חוששים שזה יגרום מחלות. הלב כואב לזרוק כל כך הרבה מזון לפח. האם אין בזה בל תשחית?

ת: בצבא ובכלל בכל מוסד אי אפשר להחזיר מזון למטבח. אין זה כמו בביתו הפרטי של אדם, שם הוא עוקב היטב אחרי כל מוצר מזון ובודק אם התקלקל לפני שמביאו פעם שנייה. בצבא חייבים להיות כללים ברורים וקבועים וכיוון שהמטרה היא דאגה לבריאות האדם אין זה בל תשחית, כי על בל תשחית אומר הרמב"ם: "לא אסרה תורה אלא דרך השחתה" (הלכות מלכים ו ז) לכן מותר לקצוץ עץ בגלל שהוא מזיק לעצים אחרים (שם). כך בצבא זורקים את המזון כדי שלא יווצר נזק לבני אדם. וכן כתוב בגמרא "בל תשחית דגופו עדיף", בל תשחית של גוף האדם הינו יותר חשוב מבל תשחית של המזון (שבת). אמנם שם זה בהקשר אחר, אבל העיקרון זהה.

ש: בצבא חייבים להחזיק מלאי מזון מעבר לנצרך כדי שלא יווצר מצב שחסר מזון, לכן נוצרים עודפים שחייבים לזרוק, וכן זורקים קופסאות שימורים טרם פג תוקפם. האם אין בזה בל תשחית, וכן האם מותר לקחת אותן במקום שיזרקו אותם?

ת: אין בל תשחית, כיוון שהסיבה שזורקים היא רפואית, שאין רוצים להתקרב למועד שהמזון כבר אינו תקין לאכילה ולוקחים מקדם ביטחון, וכן אסור לחיילים לקחת במקום לזרוק, כי מפחדים שהם יקחו מזון תקין ויטענו שלקחו ממה שזורקים, ולכן אין זה דרך השחתה אלא כדי למנוע גניבה. אמנם ממילא זורקים ואפשר לטעון שזה הפקר, והרי מותר ליהנות מן ההפקר, אך הצבא החליט שאסור לקחת גם מן ההפקר, מן הטעם הנ"ל. אלא אם כן יבקשו רשות מן האחראי ואז אין בעיה. ובסיסים רבים בצה"ל שולחים את עודפי המזון לעניים, וזה ודאי טוב. לכן אם בבסיס מסוים, אין נוהל זה, אפשר לאסוף אותו מזון ולהביא לעניים, וטוב ויפה הוא.

טַבח גוי

ש: כיצד אפשר לאכול ממטבח שבו מבשלים גם גויים כגון דרוזים או גויים שבאו מחבר העמים?

ת: את השאלה הזאת יש להפנות לקו לחייל של הרבנות הצבאית 057-8175767. לגופו של עניין, לפי הרמ"א די שיהודי ידליק את האש בתחילת היום ואחר כך כל מה שבישל גוי אין בו איסור. ולכן, יש לנהוג כן ויהיה מותר לאשכנזים. אבל השולחן ערוך פוסק שיהודי צריך להדליק את האש אחרי שהסיר כבר הונח שם, או לשים את הסיר על האש גם אם הגוי הדליק, כך שפעולת הבישול מיוחסת לו ישירות (שו"ע יו"ד קיג ז). לכן, אם יהודי מדליק בתחילת היום אין פתרון לספרדים. אבל הרמ"א פוסק עוד שאם משרת קבוע מבשל, אין איסור במזון, כיון שלעניין זה דינו כעבד שבישולו מותר, אבל השולחן ערוך אוסר (שו"ע יו"ד קיג ד). וחייל טבח דומה לעבד יותר מלמשרת, שהרי הוא מקבל פקודות מהצבא. לכן פסק הג"ר עובדיה יוסף שאם יהודי מדליק בהתחלת היום, יהיה כאן ספק ספיקא ויהיה מותר גם לספרדים: ספק שמא הלכה שדי בהדלקה בתחילת היום, וספק שמא הלכה שמשרת קבוע דינו כעבד וקל וחומר חייל (שו"ת יחוה דעת ה נד). סיכום: אם יהודי מדליק בתחילת היום המזון כשר. אך למעשה יש לפנות לרבנות הצבאית הראשית כנ"ל.

מילואים עכשיו

ש: יש לי מילואים בתקופת הגירוש. האם לנסות להיפטר מהם כדי לא להיות מעורב בגירוש הנורא?

ת: אם אתה ניצב ממש בתפקיד גירוש, בוודאי שיש לנסות בכל דרך אפשרית להיפטר ממילואים אלה. אבל אם אתה ניצב במקום אחר, אלא שזה משחרר בעקיפין חיילים לגירוש, אין זו אחריותך, ואין זה נקרא לפני עיוור לא תיתן מכשול או מחזק ידי עוברי עבירה. כי הקשר עקיף ורחוק. אדרבה, מצוה לשרת במילואים בצבא, כי יש לצבא משימות רבות מלבד הגירוש, הוא מגן על העם, ועל קידוש השם, וזה צבאנו שאנחנו אוהבים ומעריכים. גם אם יש לנו ביקורות קשות עליו, זה צבאנו לנצח!

שמירת עיניים בצבא

ש: אני משרת בחיל המודיעין. רוב שעות היום אני נמצא יחד עם עוד ארבע חיילות. כיצד מתמודדים עם שמירת העיניים וקלות הריגוש בשהייה הממושכת יחד?

ת: צריך להיות גיבור. חייל צריך להיות גיבור, גם גיבור בקרב, גם גיבור הכובש את יצרו. כמו שחייל מקבל תדריך לפני יציאה לקרב, כך עליך לשנן לעצמך דברי הלכה, מוסר ואמונה כל בוקר לפני צאתך למלאכתך. כל יום, כל שעה, כל שנייה שהנך כובש את יצרך, גיבור אתה, וזכות היא לך. "ישב ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושה מצוה... כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה" (קידושין לט ב). "כפה יצרו ולא עבר, אין מצוה יתירה מזו" (רש"י). כל הזובח יצרו לד', הוא כזובח על המזבח. אשריך שהנך נשאר טהור, חזק ואמץ.

מסיבות אסורות

ש: בפלוגה נהוג שיש ערבי "דרבוק", שבהם יושבים ושרים שירים של הפלוגה שרובם ככולם גסים ביותר. באופן עקרוני, הערבים האלה הם חובה כי הם חלק מהווי המחלקתי. האם צריך לבקש לא לבוא בכלל לערבים האלה, מה שיתפרש כפרישה ויהפוך אותנו הבני"שים לקבוצה נפרדת בפלוגה או שיש להיכנס ולנסות לשיר שירים אחרים?

ת: למסיבות האסורות ודאי אין ללכת, זה בלתי נסבל, ובאופן זה אין לדאוג לחברתיות. אם תהיה חבר טוב באמת בכל הנסיבות, יהיה קשר טוב גם בלי אותן מסיבות של הבל וניבול פה.

יחידה מובחרת וגאווה

ש: אני משרת ב"גולני" ובשבוע הבא יתקיים גיבוש לגדס"ר. אני מבין היטב כי להישאר בגדודים זה אידיאל גדול, אבל קשה לי לוותר על החלום לשרת בסיירת, על אף שאני יודע שזה נובע מהרבה גאווה. האם לצאת לגיבוש?

ת: כל היחידות הן חשובות, כולן חיוניות, כולן בונות יחד את צבאנו. כל אחד ילך ליחידה על פי נטייתו וכישרונו, וכך גם יביא ברכה גדולה יותר לצבא. אם הרצון להגיע ליחידה מסוימת מעורב בגאווה מסוג זה, זה נכנס להגדרת 'עושים לשמה ולא לשמה גם יחד', וזה מותר (מידות הראיה, גאווה כג).

חייל בשבי

ש: האם מותר לחייל שנפל בשבי לשים קץ לחייו?

ת: עקרונית כן, אם מפחד שיסחטו ממנו בעל כרחו ידיעות שמסכנות את חביריו, ואז יש לו דין רודף. הגר"ש גורן, במאמרו על גבורת מצדה. אבל בימינו הוראת צה"ל היא שלא להתאבד.

שינה בנעלים

ש: שמעתי שפעם חייל שהיה בלבנון שאל את הג"ר מרדכי אליהו: כתוב בגמרא (יומא עח, ב. מובא בכה"ח קטז אות ריא) לא יישנן במנעלים משום שטועם טעם מיתה. אבל לפעמים אני צריך לרוץ למקלט באמצע הלילה, או צריך להגיב מהר עם מחבלים תוקפים, והקצין אומר שאני צריך לישון בנעלים. מה לעשות? השיב הג"ר מרדכי אליהו: עדיף לטעום טעם מיתה מאשר מיתה עצמה. תישן בנעלים ותחזור בשלום.

ת: ממילא מן הדין מותר.

צבא הגנה

ש: למה השם צבא הגנה לישראל, הרי נצטוינו גם על מלחמות שאינן הגנה כגון עמלק?

ת: בפועל, כל מלחמותינו מאז קום המדינה, היו, על פי סדר ההנהגה האלהית, מלחמות הגנה. ולא די להודיע שיש מצות מלחמה, אלא יש למשוך העם. והעם היושב בציון יוצא במסירות נפש למלחמות הגנה, מלחמות דלית ברירה.

קורס קצינים

ש: אני אמור לצאת לקורס קצינים אך מפחד שיעסיקו אותי שם גם בגירושים?

ת: לא לחשוש. צה"ל עסוק 99% בלחימה.

חשבון אישי וציבורי

ש: אני נמצא מילואים בצפון במוצב קטן עם רוב של חברה חילוניים כך שאין לי מנין. יש לי אפשרות לעבור למוצב אחר שיש בו מנין. האם להשאר עם החבר'ה ולנסות יחד איתם שיהיה לי אוירה של שבת או לדאוג לעצמי?

ת: זה טוב וזה טוב, עשה מה שלבך חפץ (עי' שו"ע או"ח צ ט).

כדור הרגעה בשבת

ש: חייל בחיל הים שסובל מבחילה כאשר יש גלים גבוהים, מותר לקחת כדורים מונעי בחילה בשבת?

ת: כן. מומרת תרופה כאשר סובל בכל גופו. ויותר קל בדורנו שאין התרופות נעשות על ידי שחיקת סממנים ולא נוצרית על ידי יחיד. וקל וחומר חייל שצריך ישוב דעת.

סתירת תורה וצבא

ש: מה לעשות אם יש סתירה בין התורה והצבא, כגון מד"ס לפני התפילה, שירת נשים או פקודה עם חילול שבת?

ת: אין סתירה בין תורה וצבא, כי התורה צותה ללכת לצבא, כמו שאין סתירה בין תורה לכבוד אב ואם, כי התורה אמרה לכבד הורים. אלא יש בתוך התורה סתירה בין שתי מצוות כגון צבא ושבת. ולכל אלה יש פתרונות בפוסקים: א. אין לעשות דבר לפני התפילה, אך לצורך מצוה כגון לקנות אוכל לשבת אם לא יהיה אחר כך מותר. לכן צריך להזיז המד"ס ואם אי אפשר יעשה. ב. אסור להיות במקום בו שירת נשים, אלא אם כן חייב, ואז יכול להיות, כדין הנאה שבאה לו לאדם בל כורחו, פסחים כה. ג. אין לחלל שבת אלא אם כן זה פיקוח נפש, וגם בצבא.

מילואים לחתן בשנה הראשונה

ש: האם חתן בשנה ראשונה לנישואים פטור ממילואים?

ת: מן הדין הוא חייב, שהרי עכשיו זו מלחמת מצווה, ובמלחמת מצווה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה (רמב"ם הלכות מלכים ז ד). המצב היום מוגדר מלחמת מצווה, הן לפי שיטת הרמב"ם שזו "עזרת ישראל מיד צר" (שם ה א), כלומר מלחמת הגנה על עם ישראל, הן לפי שיטת הרמב"ן "שלא נעזבה ביד זולתנו מן האומות" (ספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד לנוספות), כלומר שחרור הארץ והגנה עליה. אמנם הוא חייב, אך אם יכול להיפטר משרות מילואים, מה טוב. כך אמר בזמנו הג"ר שלמה גורן, שיוכל לבקש רשות ממפקדו לפוטרו, ואם יתן לו, מה טוב, אך לא יוכל לדרוש. והסיבה לכך היא סברא. שהרי יש שתי שיטות בראשונים למה חתן בשנתו הראשונה פטור מצבא: א. שיטת רש"י שאם ייהרג במלחמה, זו עוגמת נפש גדולה. אמנם על כל חייל זו עוגמת נפש גדולה, אך כאן היא גדולה יותר. ב. שיטת רבי יצחק אברבנאל שהוא טרוד במחשבתו על אשתו ולכן לא ילחם כמו שצריך. לכאורה שתי הסברות תקפות גם במלחמת מצווה. אלא שמפני חשיבותה המכרעת, הרי

צבא ומשפחה

ש: במקור אני קצין קרבי, אך עקב חתונתי עברתי לתפקיד עורפי, כעת כשחבריי נלחמים, אני מרגיש צורך עז להצטרף והשגתי אישור להצטרף הלילה. אשתי בהריון ומתחננת שלא אלך. האם זה הגון כלפי אשתי וילדי שבבטן שלה?

ת: עשה כרצון אשתך. תהיינה עוד הזדמנויות להילחם (עי' פסקי הלכות צבא מהגר"ש גורן 91).

כתבות על קירות

ש: אני חייל ושומר במבנים של ערבים. מותר לי לרשום על הקיר "עם ישראל חי"?

ת: אם יש לך אישורים של צה"ל.

הסתכנות בצה"ל

ש: שני חיילים רצו להתנדב למשימה מסוכנת בצה"ל. אחד רווק אמר שהוא עדיף, כי אין לו אשה וילדים. השני נשוי עם ילדים, אחר שהוא עדיף, שהרי כבר הביא ילדים לעולם. מי צודק?

ת: אי אפשר להכריע. אשריכם ישראל.

מילואים

ש: האם מותר לי להתנדב למילואים בניגוד לרצון אשתי?

ת: להגיע להסכמה (עי' רעים אהובים פ"ז).

אחריי

ש: האם יש מקור בתורה למה שאומרים בצה"ל: "אחריי"? כלומר, שהקצין הולך ראשון?

ת: "יפקוד ד'... איש על העדה, אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם". במדבר כז טז-יז. אומרים חז"ל "'אשר יצא לפניהם', שלא יהא עושה כדרך שאחרים עושין שהן מוציאין את לגיונם ויושבין להן בתוך בתיהם, אלא אשר יצא לפניהם. שכן בדוד הוא אומר [שמואל א יח טז]: 'וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם'". ילקוט שמעוני פנחס תשעו. וכן גדעון: "ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון". שופטים ז יז (עייין פירושו של הרב על יהושע עמ' 20-19).

ש: א"כ כיצד להבין דברי חז"ל שלא יצא אדם ראשונה למלחמה אלא אחרון כדי שיהיה ראשון במקרה של מנוסה (פסחים קיג א)?

ת: זה במלחמת רשות, כי במלחמת מצוה צריך מסירות נפש. ריעב"ץ שם.

צילום בשבת

ש: מותר בשבת בצבא לצלם הפגנות כדי למנוע התקפות תקשורתיות בצה"ל בעזרת הצגת תמונה שלמה?

ת: כן. זה חלק מן המלחמה למנוע כל החלשה של צה"ל. רמב"ם מלכים סוף פ"ז. עמק שאלה לנצי"ב קמג. כמובן עדיף בשינוי.

רבנות צבאית

ש: כדאי ללכת לקורס רבנים צבאיים?

ת: ודאי. הרבנות הצבאית עושה קידוש השם גדול מאוד בצבא, מהפכה ממש שכל הצבא מאושר ממנה. לכן, אם אתה מוכן להשקיע – לך, תביא ברכה.

חבלה ברכב של צה"ל

ש: האם מותר לחבל בכלי רכב של הצבא על מנת למנוע גירוש?

ת: אין עושים מצוה על ידי עבירה של השחתת ציוד צה"ל. [אמר רבנו הרב צבי יהודה שציוד הצבא הוא מכשיר מצוה. שיחות הרב צבי יהודה - א"י עמ' 270-268. אשר קדשנו במצוותיו! סוכה היא גם מכשיר מצוה, ויש דעה שיש לברך על בנייתה. ירושלמי, ברכות ט ג. האם מותר לחבל בסוכה לאיזה סיבה?! חלילה! וק"ו ציוד צה"ל שהוא נצרך להגנת עם ישראל וארץ ישראל, ולקידוש השם. לנתיבות ישראל, מאמר למצוות הארץ. וגם מרחיק את העם מארץ ישראל – רשם מ"צ.]

נחל חרדי

ש: עכשיו שקיים נחל חרדי עם יראת שמים האם אין איסור להתגייס ליחידות אחרות?

ת: זה תלוי במצב הרוחני האישי של כל אחד.

גיוס לקרבי

ש: אני רוצה להתגייס לקרבי אבל אני מפחד. מה לעשות?

ת: מצוה להתגייס. אין מה לפחד. שרות קרבי יותר בטוח מנסיעה ברכב – רבע נפגעים לעומת תאונת דרכים.

ירי ראשון

ש: אני בצבא, יורה בפעם הראשונה ומאוד שמח. אני יכול לברך שהחיינו?

ת: כן. בשורה טובה. מצוה בראשונה (שו"ת אורח משפט רסח-רסט).

אימונים ביום צום

ש: יש לי בצבא אימונים ביום צום, וכנראה אהיה מוכרח לשתות. מה לעשות?

ת: שאל הרב הצבאי אם האימונים האלו מוכרחים באותו יום, או את הקו לחיילים 057-8175767.

חיל הרפואה

ש: האם מותר לענוד סמל חיל הרפואה, הרי זהו סמל של אסקלפיום אליל הרפואה היווני?

ת: מותר. זה סמל בעלמא שעבר חילון (רמ"א יו"ד קמא א הגה. ועיין יחווה דעת ג סח).

טרמפ לחייל

ש: האם מותר לחייל לעצור טרמפים מישוב שלו?

ת: אם זה מאנשים שהוא מכיר אישית, נראה שאין בזה איסור צבאי. אבל לשאול את קו החיילים של הרבנות הצבאית 057-817-5767.

שירת נשים בטקסים

ש: מה לעשות אם בטקסים של צה"ל יש חיילת ששרה?

ת: א. לבקש לבטל זאת, שהרי יש הנחיה בצה"ל לא לעשות דבר הפוגע ברגשות. ב. אם לא מועיל, לבקש שלא להשתתף. ג. אם מכריחים להיות, אז אפשר להשאר אך לה להקשיב, מדין הנאה שבאה לו לאדם בל כורחו. פסחים כה. אמרו לי שהרבנים הראשיים נוכחים בטקסים כאלה.

ש: שמעתי שהרב קוק נשאר כאשר אשה שרה בטכס ממלכתי של הבריטים?

ת: אז לא שמעת טוב. מי שנשאר זה הגרי"ח זוננפלד שסתם אזניו עם אצבעותיו, הוריד ראשו והיה כנוס בעצמו, משום כבוד מלכות, אבל מרן הרב קוק מיד קם ורץ החוצה כבורח מן האש. ספר מבחירי צדיקיא של הרב יוסף זוסמן עמ' קעח.

השבעה לצה"ל

ש: האם לומר 'אני נשבע' או 'אני מצהיר'?

ת: מן הדין אפשר להישבע, שהרי בוודאי לא נבגוד. אך בגלל חומרת דין השבועה, יש להצהיר. כי גם משבועת אמת יש להימנע אלא אם כן זה בבית-דין. מדרש רבה מטות פב. שו"ת חת"ס חו"מ צ. ספר חסידים תיח-תיט (וכן פסק הגר"ש גורן – מ"צ).

רבנות צבאית

ש: אם יש לי שאלה הלכתית בצבא, את מי לשאול, את הרב שלי או את הרבנות הצבאית?

ת: שאלה אישית – רב שלך. שאלה צבאית הנוגעת לצבא – רבנות צבאית.

ש: אבל הרב שלי הוא יותר גדול מהרב הצבאי הראשי?!

ת: הוא לא יותר גדול מחז"ל שפסקו לילך על פי המרא דאתרא.

ראש ישיבת פוניבז' וחיילי צה"ל

ש: שמעתי שראש ישיבת פוניבז' אמר לתלמידיו שחייל צה"ל, אפילו חילוני, שמסכן עצמו למען עם ישראל, יש לו חלק לעולם הבא, כהרוגי לוד?

ת: ב"ה. עיין פסחים נ.

צבא – מצוה

ש: האם הצבא נחשב בימינו למלחמת מצוה גם לא בשעת מלחמה?

ת: כן. הרתעה (מורה נבוכים ג כז. על הארץ לבטח – שו"ת אינתיפאדה 18-17).

הקפצה בשבת

ש: האם אני חייב להישאר בבסיס ולא לצאת הביתה, אם יש סיכוי סביר שיקפיצו אותי בשבת?

ת: אפשר להיות בבית. מותר לאדם להכניס עצמו למצב שיצטרך לחלל שבת משום פקוח נפש. מדין מפליג בספינה (שו"ע או"ח רמח ד).

שירות אחרי גירושים

ש: יש לי אפשרות להתחמק משרות צבאי באופן חוקי ואני נוטה לכך על רקע קטיף ועמונה. האם מותר לי?

ת: מצוה גדולה להגן על העם והארץ (מחיל אל חיל א 168).

עודפי תרופות

ש: כחובש צבאי האם מותר לי לקחת עודפי תרופות הביתה כגון אספירין?

ת: ודאי שלא. רק עם אישור (מדין גזל).

החזרת גזלה

ש: אם לקחתי פעם מדים מהצבא ואני רוצה להחזיר, האם די להחזיר לצה"ל או שצריך דווקא לאותו גדוד שמשם לקחתי?

ת: די להחזיר לצבא, כי באותו גדוד כבר מזמן ספגו את החסרון (שו"ת שאילת שלמה א תסב).

השלמת ציוד

ש: אם גנבו לי ציוד בצבא, מותר לי לגנוב מיחידה אחרת?

ת: חלילה.

דיווח לצבא

ש: מה חייבים לדווח לצבא לשם קביעת הפרופיל?

ת: את כל האמת.

שקר

ש: האם מותר לשקר להורים שלי שאיני נכנס לעזה להילחם כדי שלא ידאגו?

ת: כן. שקר למען שלומם (עיין יבמות סה ב).

רמיה בניווט

ש: אם אני רואה חייל פותח מפה באמצע בוחן ניווט, האם לדווח למפקד? אולי יסלקו אותו מהיחידה?

ת: כן. צבא בנוי על זה שלא מרמים!

מארב

ש: האם חייב שיוצא למארב בשבת מותר לו לקחת בוטנים או מזון אחר כדי לשמור על עירנות, כאשר הוא עובר על איסור הוצאה וטלטול בשבת?

ת: מותר וזה רעיון טוב (הגר"ש גורן, משיב מלחמה א ב).

שובר צבאי

ש: האם מותר להשתמש בשובר אוטובוס שקיבלתי מהצבא שלא לצורך המסגרת הצבאית?

ת: ודאי שלא. רק למטרה שלו נועד.

צבא עם

ש: חלק גדול מהעם אינו מתגייס מסיבות שונות, ובמילואים רק חלק קטן משרת. אולי יש לבטל צבא עם ולהקים צבא מקצועי?

ת: ודאי צבא עם! ומי שמתגייס, זו זכות! ומי שלא מתגייס מפסיד, עושה טעות חייו (אך הרעיון של צבא מקצועי כדאי כמובן שזה מקצוע גברי ולא נשי).

חיילים כעובדי ציבור

ש: מבחינה חוקית נחשבים חיילי צה"ל כעובדי ציבור, ולכן אסור להם לקבל מתנות מעל סכום מסויים. כחייל, אני חייב להשמע לחוק זה?

ת: מתנות שקשורות לשירות הצבאי אסורות.

נתינת טרמפ לחייל

ש: האם מותר להעלות חיילים לטרמפ כיוון שזה בניגוד לפקודות הצבא?

ת: זהו עניינו של החייל. אבל עליך להיות בטוח שאין זה מחבל מחופש לחייל (שו"ת שאילת שלמה ג תקו).

צבא לנשים

ש: האם מותר לאשה לצאת לקורס קצינים של חיל חינוך – לא קרבי?

ת: כל הצבא לא שייך לנשים. חינוך – בשירות לאומי, בתנאי שהוא כשר.

נח"ל חרדי

ש: האם עכשיו שיש נח"ל חרדי אסור להתגייס ביחידה אחרת כי דומה לזה שחכמים גזרו להתרחק מסיכון רוחני?

ת: מה שגזרו גזרו, מה שלא גזרו לא גזרו. זה חשבון האישי של כל אחד, כפי כוחו הרוחני.

בשר חלק לחייל

ש: אני חייל ספרדי האוכל רק בשר חלק אך לפעמים יש רק בשר רגיל. מותר לי לאכול?

ת: כן אם נצרך. כי צה"ל זה כמו מדינה אחרת. הגר"ש גורן. גם יש מקילים באורח. אך שאל בקו חיילים של הרבנות הצבאית 057-8175767.

חומש רש"י

ש: בצבא אנו עמוסים אך יש לנו גם זמן רב בכל מיני חורים. מה כדאי ללמוד?

ת: זה ענין אישי. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ. אבל ראוי חומש רש"י על הפרשה. זה מופלא.

תפקיד בצבא

ש: בצבא הציעו לי שני תפקידים. במה לבחור?

ת: סימן שתביא ברכה בשניהם, אז בחר זה שיש בו הכי הרבה יראת שמים.

מארב בשבת

ש: אני חייל בצבא קודש ובשבת קודש אני במארב, האם מותר לי להביא גם ממתקים?

ת: אם זה עוזר לערנות. ובשאלות אלה פנה לרב צבאי או לקו לחיילים של הרבנות הצבאית 057-8175767.

דגל אש"ף

ש: אני חייל. האם מותר לי להחרים דגל אש"ף המייצג אידיאולוגיה השוללת קיום מדינתנו?

ת: יישר כחך. אכן המדינה חייבת לחסל דגלים אלו ואידאולוגיה זו. לכן שאל מפקדך כיצד לפעול למעשה.

אכילה ושתיה בטנק בליל שבת

ש: אני משרת בשריון, ולפעמים בטנק בליל שבת. האם מותר לאכול ולשתות לפני קידוש?

ת: כן, משום חובת ערנות. הוא דין בפיקוח נפש.

מיסדר ממייה

ש: האם צריך לברך כאשר עושים מסדר ממייה בצבא, כלומר שתיית ממייה שלמה תוך דקה, שהרי לא נהנים מזה?

ת: כן. כי בכל זאת, זו שתיה. בכלל, שאלות הלכה בצבא, להפנות לקו לחיילים של הרבנות הצבאית 0578175767.

חייל גוי

ש: האם חייל גוי נחשב חסיד אומות העולם?

ת: כן. מוסר נפשו על עם ישראל.

מעשה שבת

ש: האם מותר להסיע מזון לחיילים בשבת?

ת: לא. יש מנות קרב והן מעולות, ואם המזון כבר הוסע ברכב, הוא מותר באכילה, עדיף שלא, אך אפשר להקל כי יש מקילים בדבר שלא נעשתה עבירה בגופו של בדבר, וכן המסיע חשב שמותר, וכן חייל זקוק למזון טוב (מ"ב בביאור הלכה שיח ד"ה אחת).

טבילה

ש: חייל שאשתו טובלת תקבל שחרור. האם מותר לו לפנות למפקדו או יש בזה איסור פרסום?

ת: מותר. זה לא פרסום.

מחאה

ש: אני חייל קרבי בטירונות. האם כדאי לי לעשות דבר כמחאה על הגירוש בחברון?

ת: מחאה בודדת לא תועיל.

נישואי חייל

ש: האם כדאי לחייל להתחתן?

ת: לא מומלץ בשנה הראשונה לנישואים לשרת כחייל קרבי, כי הכלה הצעירה נותרת לבדה וגם דואגת. אלא כמה שאפשר, נקי יהיה לביתו שנה.

חייל לא קרבי

ש: חייל שלא משרת ביחידה קרבי, האם הוא מקיים מצוות שירות בצה"ל? ואם לא, הלא עדיף ללמוד תורה מאשר לשרת בצבא בלוגיסטיקה?

ת: ודאי מקיים את המצוה, בגלל שלצבא צריך גם חיילים לא קרביים. הרי אם אין נשק, לוגיסטיקה, מזון, מודיעין וכו' אי אפשר להילחם. וזה כבר נאמר ע"י אברהם אבינו ודוד המלך שהיוצא למלחמה והיושב על הכלים יחלוקו את השלל בשווה. בראשית יד כד עם רש"י. שמואל א ל כד. כאן נקבע שהיושב על הכלים חשוב כמו הלוחם. כולם הכרחיים וחיוניים.

מי שאין לו זמן ללמוד

ש: אני מאוד טרוד בצבא ואיני מוצא זמן ללמוד תורה. מה לעשות?

ת: גם למעט לימוד יש ערך. "אלו דברים שאין להם שיעור... תלמוד תורה". משנה פאה א א. כולל שיעור למטה, שאפילו מילה אחת יש לה ערך של לימוד. הגר"א שנות אליהו. וכדאי לדעת בעל פה משניות, כדי לנצל כל רגע פנוי.

תפלה עם נשק

ש: האם יש בעיה שחייל יתפלל עם נשק?

ת: אין להתפלל עם נשק. יש להורידו ולכסותו. אלא אם כן אין ברירה.

ש: מותר לעלות לדוכן עם נשק?

ת: לא מצאנו בפירוש שאסור (עי' פירוש הרב על קצשו"ע יג ב).

קצין דרוזי

ש: האם מותר להצדיע לקצין דרוזי?

ת: כן. כבוד צה"ל.

מרוץ מעורב

ש: אני חייל גולני. האם מותר לרוץ מרוץ גולני שהוא מעורב?

ת: אסור. אין זה צנוע. שאל בקו לחיילים של הרבנות הצבאית 0578175767.

כבוד קצין

ש: האם יש לקום או לכבד איכשהו קצינים בכירים?

ת: כן. לכבדם לפי המקובל. הלכה היא שיש להוקיר עושי מצוה.

תפילין

ש: אני בצבא בלי תפילין ואני ימני ויש לי רק תפילין של שמאלי. אפשר להניח?

ת: כן. אך להפוך הכיוון כך שהיו"ד יהיה מול הלב (פסקי תשובות כז ה).

הענשה עצמית

ש: אני מפקד בצבא, עשיתי טעות, ואני רוצה להעניש את עצמי, ולהישאר עוד יום בצבא במקום לצאת לחופש. אך זה יחסר לאשתי?

ת: אל תחמיר על עצמך על חשבון אשתך. חפש הענשה אחרת.

לימוד צבאי בשבת

ש: מותר ללמוד מקצועות צבאיים בשבת?

ת: כן. גם מותר ללמוד חול, גם זה מקצוע של מצוה (שו"ע או"ח שז יז. מ"ב סה).

חייל באימונים

ש: האם חייל בשגרת אימונים נחשב לעסוק במצוה ופטור מסוכה?

ת: כן. עיין שו"ע או"ח תרמ ז.