ציצית (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
טלית נקיה ואתרוג משומש
ש: כתב בכף החיים (כד ס"ק יג), שיש לכבס את הטלית מפעם לפעם
ת: באתרוג אין ברירה. [ובס' שו"ת קול מנחם – אהל ברכה (עמ' לה-לו), השיב האדמו"ר מקאליב: בבגד יש ענין של כבוד משום רבב על בגדו ולכך יש להקפיד בזה, מה שאין כן באתרוג המדובר שיש בו כמה כתמים מהשימוש. הטלית צריכה כיבוס כדי שלא יהא בזיון, כי אם מתבייש לצאת בה לבית הכנסת, יש שאלה אם הטלית חשיב טלית. עכ"ל. מספר הג"ר יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן, בס' טובך יביעו (ח"ב עמ' נד), על הט"ז, שכאשר הטלית גדול שלו נתבלתה, החליטו נשים צדקניות בעיר לבוב להחליפה בטלית חדשה. כאשר הביאו לו הנשים את הטלית, סירב הט"ז להתעטף בה, ונימק זאת בכך שהטלית הישנה תוכל להעיד עליו בבית דין של מעלה שלא היו לו מחשבות זרות בתפילת שמונה עשרה (וכדומה במפי אליהו עמ' 60 בשם הגר"מ אליהו). בס' שולחן רבותינו (עמ' ס), מסופר על האדמו"ר מבעלז, הג"ר אהרן רוקח, שלאחר שהשתקע בארץ ישראל, הביאו לו טלית חדשה. הוא ציוה למסור לכביסה את הטלית הישנה ושמח שיכול לקיים מצות חז"ל שדרשו על הפסוק (שמות טו, ב): "זה אלי ואנוהו" – "התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה וכו', ציצית נאה..." (שבת קלג, ב). הוא אמר עוד, שבחו"ל לא נהגו לכבס את הטלית, כי שם קוברים את המת כשהוא עטוף בטליתו, ולא רצו לכבס הזיעה שעל הטלית (בעניין זיעה של מצוה, עי' באר היטב רנ סק"א ושערי תשובה שם קס"ב). אבל כאן, בארץ ישראל, אין נוהגים כך, ואפשר לכבס את הטלית שתהיה נקיה ונאה – רשם מ"צ.]
הסרת טלית בבית כנסת חם
ש: אני מתפלל בבית כנסת ללא מזגן וחם שם מאוד. האם מותר להסיר את הטלית גדול במידה ואני לובש ציצית?
ת: כן.
כמה טליתות
ש: למה לא לובשים כמה טליתות בבת אחת, הרי בכל אחת מקיימים מצוה?
ת: אף מצוה לא נוהגים כן אלא רק מה שד' ציווה. [ומה שהגרח"פ שיינברג – ר"י תורה אור - לובש כ"כ הרבה ציציות, יש הרבה שמועות סיפורים. י"א כדי לצאת ידי כל הדעות בהלכות ציצית, וי"א שהתחיל כשביתו היתה חולה כדי לקיים מצוות בזכותה. אלא הוא אומר: "זה 20-15 קילו של מצוות...". כתב עת "משפחה" יב ניסן תשסח – גליון 851. אלא זו הנהגה מיוחדת של גדול ישראל. ועיין שו"ת שאילת שלמה ד יא – רשם מ"צ.]
ציצית כמצוה פסיכולוגית
ש: האם ציצית אינה מצוה פסיכולוגית של זכירת מצוות?
ת: היא מביאה מעשה יצירה רוחני ככל המצוות. עיין עולת ראיה על ציצית.
אפוד צהוב של רכב
ש: האם אפוד צהוב של רכב צריך ציציות?
ת: לא. אינו בגד (שו"ע או"ח י יא ביה"ל).
טלית צבעונית
ש: מותר לטלית להיות בכל צבע?
ת: אם מדובר בפסים, כן, אם כי נהגו כחול או שחור זכר לתכלת. אם מדובר בטלית עצמה, צריך לבין, וכן בטלית קטן, כדי לא להיכנס לשאלה אם הציציות צריכות להיות אז לבנות או בצבע הבגד (שו"ע או"ח ט ה. מ"ב טז).
טלית קטן לילד עם טיטול
ש: האם מותר להלביש טלית קטן לילד בן שנתיים שהוא עדיין עם טיטולים?
ת: מותר, כמובן מעל החיתול. הרי גם מבוגר נכנס לשירותים עם טלית קטן (עיין שו"ת שאילת שלמה א כ).
טלית קטן מעל הבגדים
ש: האם ללבוש טלית קטן מעל הבגדים כדי לעשות קידוש השם?
ת: לא. זו יוהרא. שו"ת מהר"י ברונא צו. לא להתבלט לעומת כל היהודים הכשרים ותלמידי החכמים. גם לפי האר"י ז"ל זה אור פנימי ועליו להיות פנים (עי' מ"ב ח כו. כה"ח ח מג).
אשה וטלית
ש: אשה יכולה להתעטף בטלית?
ת: לא. נפסק בשולחן ערוך שזו יוהרא (שו"ע או"ח יז ב). ואם זה טלית של גברים יש בעיה של 'לא תלבש' (תרגום יונתן על "לא ילבש”).
ש: הג"ר משה פיינשטיין כותב בשו"ת אגרות משה (או"ח ד מט), שיש לאשה רשות לקיים מצות ציצית אף שאינה מחוייבת בה, במקרה שמתקיימים שני תנאים: א. אין כוונתה למרוד בד' ובתורתו, אלא כוונתה לשם שמים. א. הבגד צריך להיות שונה מבגדי גברים, כי יש גם את האיסור של לא תלבש?
ת: על מנת שזה יהיה לשם שמים ולא לשם יוהרא צריך שתלבש את הטלית בצנעה ושאף אחד לא יידע, וכאמור גם צריך שהטלית תהיה טלית של נשים. [מסופר על הגרי"ד סולוביצ'יק שאשה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול בתפלה. השיב לה: "משום שזה שינוי גדול במסורת, יש להתקדם בהדרגה”. הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו. לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה. אמר לה הגרי"ד: "במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי, א"כ זה מגלה שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה", ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית. הרב אריה פרימר והרב דב פרימר. Tradition 32:2 – רשם מ"צ].
ציצית לדגל
ש: האם הלובש את דגל המדינה צריך להטיל עליו ציצית?
ת: לא. אין הוא בגד ולא מיועד להיות בגד, אלא סמל. כמו שמתעטף במגבת או באפוד בגן םטורה. שו"ע או"ח י יא ביה"ל. פס"ת י יב.
קצות הציצית
ש: האם מותר לשים דבק בקצה הציצית כדי שלא יתפרק?
ת: כן. אפשר. פסקי תשובות יא יד 85.
קיצור ציצית
ש: מותר לקצר ציציות במספרים או סכין?
ת: כן. אך עדיף בשיניים (מ"ב יא סא. כה"ח שם יז).
ברכה אחרי שינה בציצית
ש: אם יש לי רק טלית קטן אחד ואני ישן בו, אז אני מברך עליו בבוקר?
ת: לא (פסקי תשובות א קג-קד. שו"ת שאילת שלמה א יב).
ש: מה עדיף לישון עם ולא לברך או לישון בלי ולברך?
ת: לישון עם, שמקיימים מצוה (עיין שו"ת שאילת שלמה ב יח. ג כ).
תכלת בזמן הזה
ש: האם יש ללבוש ציצית עם פתיל תכלת בזה"ז?
ת: לא, "כולו הפך לבן". ישנם ארבעה נימוקים: א. הזיהוי של התכלת היום הינו זיהוי שלישי במספר. הזיהוי הראשון היה של האדמו"ר מראדזין, הזיהוי השני היה של הג"ר הרצוג, ועכשיו ישנו זיהוי שלישי, הלא הוא הארגמון קהה הקוצים. ומניין לנו שלא יהיה גם זיהוי רביעי? ב. אמרו חז"ל, שצבע כחול שאינו התכלת, 'קלא אילן', פוסל את כל הטלית (עיין בבא מציעא סא, ב. מנחות מ, א. מג, א). לכן, יתכן התכלת פוסלת את כל הטלית. ג. צריך להחמיר במצוות רק כאשר אתה בטוח לגמרי שבקיום החומרה הינך מקיים את המצווה בצורה יותר טובה, אך אם אינך בטוח, כמו במקרה זה, אין זו חומרה כלל.
[על טענת האדמו"ר מראדזין, שאף אם התכלת שלו ספק, יש להטיל דספיקא דאורייתא לחומרא. ומביא הג"ר יהושע'לע קוטנער בספרו אבן העוזר דברי המג"א (או"ח קצד סק"ג) והפמ"ג (שם סק"ג) לגבי ברכת המזון שמחלק בין אם יצא מן הספק או לא, דגבי ספק תורה שאם יחמיר ויעשה דבר יצא לכל הדעות, אזי אמרינן ספיקא דאורייתא לחומרא, אבל באופן שאף אחר שיעשה הדבר לא יצא לכל הדעות, אז אין להחמיר מספק. והרב דוד כהן, ר"מ בישיבתנו עטרת ירושלים, אמר לי שכך סבר הגר"א שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. א"כ גבי תכלת שאף אם יטול תכלת זו, אפ"ה ספק אם יצא, דשמה קלא אילן הוא, על כן אין להטיל מספק. ובספר גור אריה יהודה (סי' ח), הג"ר מנחם זמבא מביא ראיות מרובות כדעתו של האדמו"ר מראדזין. לגאון הרב מנחם זמבא, שהיה גאון אדיר ונהרג על קידוש השם על ידי הנאצים בסוף מרד גטו וורשא, היו חילופי מכתבים עם בנו בכלל הזה. היה לו בן תלמיד חכם שנפטר צעיר כשהוא היה מאורס. הוא למד בישיבה בעיר אחרת, והאבא ובנו כתבו מכתבים אחד לשני, והוציא ספר לזכרו של בן, הנקרא גור אריה יהודה. הרב זמבא הזכיר את הסברא שספק דאורייתא לחומרא שייך רק כשיעשה הדבר לכל הדעות, ואמר שאכן זו סברא יפה אבל מעיר שבשולחן ערוך הלכות לולב, אנן לא פסקינן כן. אדם לא נטל את ד' המינים כל היום, ועכשיו זה בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה, ומצות נטילת לולב היא רק ביום ולא בלילה, ומובא בפוסקים (ב"י או"ח סי' תרסה. מג"א תרנב סק"א) בשם הר"ן (סוכה מו ב), שספק דאורייתא לחומרא, ונטילת לולב יום הראשון של סוכות היא מן התורה, וחייב ליטול את הלולב בבין השמשות, אעפ"י שאחרי הנטילה נשאר הספק (גור אריה יהודה סי' ח). וכך סובר הג"ר צבי שכטר, מרבני ישיבת יצחק אלחנן בניו יורק. אבל הרב דוד כהן אמר לי שהגור אריה יהודה מפלפל שם בעניין אבל לא ברור מה מסקנתו, ואין לזוז מדברי המג"א והפמ"ג. זאת ועוד, אחד שאמר להחזו"א שאם לא יועיל לא יזיק להטיל התכלת, והשיב: שבעירו היה א' שלבש משקפים בלי זכוכית ואמר שאם לא יועיל לא יזיק, ולאחד השיב קח דם שור ותצבע. הוראות והנהגות ממרן החזון איש זללה"ה מכתבי הגר"ק קניבסקי עמ' ו – רשם מ"צ.] ד. הוצאת לעז על דורות הראשונים שכאילו לא מסרו את נפשם על התכלת.
[ובתשובות אביגדר הלוי (נח-נט), השיב הגר"א נבנצל: אין לנו הכרעת גדולי ישראל מהו החלזון, ואפילו לא מהו הגוון שאנו מחפשים. ומזקנים אתבונן, לא צריך לנסות להיות יותר צדיק מגדולי ישראל שלא החמירו על עצמם בדבר הזה. והגרי"ש אלישיב אמר: אין לחוש לזה [מציאת התכלת בימינו], ואדרבה יש בזה משום לעז על גדולי ישראל, דהיינו על כל אלו שלא לבשו התכלת. וישמע משה ב יד. וסיפר הג"ר מאיר הלוי סולוביצ'יק, ראש ישיבת בריסק בירושלים: כשאחד הגיע לשכנע את הג"ר איסר זלמן מלצר להטיל תכלת, השיב: הרבי ר' חיים [מבריסק] לא עשו כן, וא"כ אמו איננו צדיקים יותר מרבי חיים, ועל כן אינני רוצה את התכלת". דחזיתיה לרבי מאיר ח"א עמ' 221.] כאשר ראה מרן הרב את הנזיר מטיל תכלת בציציותיו, גער בו שאל לו ללכת בדרך שכמעט כל גדולי ישראל הסתייגו ממנה. אחר כך נכנס הרב לחדרו, ואחרי כמה דקות שוב יצא ואמר לנזיר שבכל זאת יש לזה מקום, למרות שאין זו דרך לכלל, יש יחידים שהלכו בה, וכיוון שהנזיר הוא יחיד ומיוחד, הרי שהוא יכול ללכת בדרך מיוחדת. אבל רק בטלית קטן תחת הבגדים ולא בגלוי, "אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי" (תהלים קא, ב), אך לא בטלית גדול שכולם רואים (שבחי הראיה עמ' 211. ועיין שו"ת שאילת שלמה ד). סיכום: אם נראה אדם לובש ציצית עם פתיל תכלת לא נגער בו, משום שיש לו על מי לסמוך. ואם רבו אמר לו, יש לו להטיל. אך מי שבא ושואל, אנו עונים לו שלא יתייהר, כיוון שכך נוהגים תלמידי החכמים וגדולי ישראל. [ועיין עוד תשובות והנהגות א, כו. ד, ה. עובדות והנהגות לבית בריסק ח"א עמ' רסז. נתיבות רבותינו לבית הלוי בריסק ח"ב, במדבר טו, לח. הליכות חיים ח"ב עמ' כו-כז ושאלת רב ח"ב עמ' קעד-קעה בשם הגר"ח קניבסקי. שו"ת שאילת שלמה ד יב-כ – רשם מ"צ.]
קלא אילן
ש: האם קלא אילן הוא לא הלא תכלת שבא מצמח או כל הלא תכלת מכל מקום?
ת: מכל צבע. [וכן כתב לי הגר"א נבנצל: "כל צבע שדומה לתכלת ואינו תכלת הוא כקלא אילן". והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "לכאורה כל תכלת" - רשם מ"צ.]
תכלת
ש: אני לובש תכלת. אם אין לי תכלת, האם ללבוש לבן או להיות בלי ציצית?
ת: ודאי לבן. מצוה של התורה. אוי לנו מזאת השאלה (עיין אור החיים הק' במדבר א לח בסוף. שו"ת שאילת שלמה ד יב-כ).
פתיל תכלת
ש: למה כמעט כל הרבנים לא מטילים פתיל תכלת? הרי יש מחקרים שזה התכלת?
ת: לא נותנים הוראות לרבנים מה לעשות על פי מחקרים, אלא להיפך שואלים רבנים מה הערך ההלכתי של המחקרים.
ציצית שנקרעה
ש: ציציות נקרעו לי בשבת, טלית הקטן פסול, אך אני במצב שאיני יכול להורידו. מה לעשות?
ת: הקנה אותו לחבר, ואז בשל חברך הנך פטור מציצית.
ציצית על סוודר
ש: האם סוודר צריך ציצית, הרי יש לו ארבע פינות?
ת: לא. צריך 2 קדימה 2 אחורה.
ציצית לילד
ש: ילד בן שלש ששמים לו טלית קטן אך הציצית נקרעות. האם זו בעיה שהוא לובש טלית שאינה כשרה?
ת: צריך טלית כשרה.
חובת ציצית
ש: הדין הוא שרק בגד עם ד' כנפות חייב בציצית, אז למה כל כך מתאמצים ללבוש ציצית?
ת: אלו המדים של עם ישראל.
הורדת ציצית בפעילות גופנית
ש: האם אפשר להוריד ציצית בשעת פעילות גופנית?
ת: תמיד ציצית. שו"ת אגרות משה או"ח ד ד. גם בצבא ובמלחמה (עיין שו"ת ציץ אליעזר יד מט. שו"ת אז נדברו ב נה. שו"ת שאילת שלמה ג יד – מ"צ).
ציצית במסע
ש: במסעות, נורא חם עם ציצית, וזה יכול לגרום להתיבשות. מה לעשות?
ת: לשתות הרבה (שו"ת שאילת שלמה ג כא).
ציצית בחולצה
ש: כמה צריך לפתוח חולצה בצד כדי להטיל ציצית?
ת: הרוב של כל האורך (שו"ת שאילת שלמה ד ט).
ציצית בחוץ לספרדים
ש: האם ספרדים צריכים להוציא ציציות החוצה?
ת: פוסקים ספרדים גדולים כתבו שיש להצניע את הציציות פנימה, כגון הרב עזרא עטייה, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ע הדאיה וכן הגר"ע יוסף. אבל אין דבריהם מוכרחים. כי בשולחן ערוך נפסק: "עיקר מצוות טלית קטן היא ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות" (שו"ע או"ח ח יא), "נכון ללובשו על המלבושים" (כד א). הרי שהציציות צריכות להיות בחוץ. אמנם האר"י ז"ל כתב שעל הטלית קטן להיות תחת בגדיו, אך כבר הסביר המגן אברהם שהכוונה שהטלית הקטן בפנים והציציות בחוץ (ח ס"ק יג. מובא במ"ב ס"ק כה. ויסוד ושורש העבודה שער המזרחי פ"ו). וכן כתוב בשם האר"י: "צריך להסתכל בציציות בכל שעה ובכל רגע כמו שאמר הכתוב: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' " (שער הכוונות דף ז ע"ג), וכדי לראות כל רגע הציציות צריכות להיות בחוץ. וכן כתב החיד"א שהחסידים היו נוהגים שיהיו הציציות ארוכים כדי שייראו (ניצוצי אורות על הזוהר סוף פרשת מקץ). וכן כתב הגרי"מ הלל שנהגו הספרדים שייראו הציציות מחוץ לבגדים (שו"ת וישב הים א ג). וכן בספר חסד לאלפים (כד ג), וכן בכף החיים (ח אות מג. כד אות יא). וכן כתב הגרב"י זילבר שגם ספרדים צריכים להוציא ציציותיהם (אז נדברו ג עמ' פו). סיכום: משמעות השולחן ערוך היא להוציא, וכל הדעה הנגדית היא מדברי האריז"ל, אך כיוון שאין הכרח להבין כך את דבריו – יש להוציא. [ונשאל הג"ר מאיר מאזוז: בחורים ספרדים המתחפשים בפורים לחסידי ברסלב וכדומה, האם יכולים ללבוש טלית קטן על בגדיהם? והשיב: כן. והלואי כל התחפוושת יהיו ככה, ולא פרצופים שונים (מקור נאמן ח"ב עמ' יג).]
טלית קטן עם ריח
ש: אם לטלית קטן שלי יש ריח לא טוב, האם ללבוש אותו?
ת: לכבס אותו ידנית וללבוש אותו רטוב.
כבוס טלית קטן
ש: האם מותר לכבס טלית קטן עם שאר הכביסה?
ת: כן. אין זה נחשב בזיון. גם מותר להכנס איתו לשירותים.
ראית ציצית
ש: האם הפסוק וראיתם אותו לגבי ציצית הוא מצוה מן התורה?
ת: כן, לפי ספר חרדים פרק י, יסוד ושורש העבודה שער המזרחי פרק ו, שער הקדושה לרבי חיים ויטל, וכן משמע מרש"י מנחות מד א.
ש: האם הפסוק הזה לא מתיחס לתכלת?
ת: ברכי יוסף סי' ח אות ג בשם המקובל מהר"י צמח שבכל זאת יש להסתכל, כי הארת התכלת נמשכת בלבן.
טלית על הראש
ש: האם כשמתפללים שמונה עשרה יש להתעטף עם טלית על הראש?
ת: תלוי במנהג המקום. יש ששמים, יש שלא שמים, יש שרק תלמידי חכמים או נשואים שמים (מ"ב ח ד. צא ו. נפש הרב קד-קה).
טלית קטן מכותנה
ש: האם בטלית קטן מכותנה מקיימים מצוה מן התורה?
ת: מחלוקת. אפשר להקל ולהחמיר (שו"ע או"ח ט א. הגה שם . מ"ב סק"ה. עיין פירושו של הרב על קצשו"ע ט א).
ציציות על הגוף
ש: מותר ללבוש טלית קטן ישירות על הגוף?
ת: יש אוסרים. כף החיים ח ג. אך זו חומרה, ומן הדין, מותר (שו"ת שאילת שלמה א יג. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישמע משה ב יד. ועיין שו"ת רבבות אפרים ד טו. שו"ת תשובות והנהגות א כה).
טלית קטן בשירותים
ש: מותר להיכנס לשירותים עם טלית קטן מעל הבגדים?
ת: כן. אך באופן כללי, יש ללבוש טלית קטן תחת הבגדים בגלל צניעות ובגלל דברי האר"י שטלית קטן הוא אור פנימי (עי' מ"ב ח כו. כה"ח ח מג. שו"ת שאילת שלמה א כ. ג כ).
ניקוי המשקפיים עם הטלית
ש: האם מותר לנקות המשקפיים עם קצה הטלית?
ת: כן. טלית היא תשמיש מצוה ולא תשמיש קדושה, לכן מותר להשתמש בה שימוש חול שאינו בזיון. [כן פסקו הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות (א, ג) והשו"ת רבבות אפרים (ה, רפג. ז, רסד אות א). אך הגרש"ז אוירבך סובר (הליכות שלמה – תפילה פ"ג אות יט) שאין נכון לעשות כן, ואולי אף מדינא אסור, שהרי דעת הפוסקים, שבשעה שלובש הטלית, היא אסורה אף בתשמיש שאינו מגונה (עיין מ"ב כא ס"ק יב). כן נפסק בכף החיים (כא סק"י) ובשו"ת משנה הלכות (ד, רל), ועיי"ש פסקי תשובות (כא, א) – רשם מ"צ.]
אורך ציצית
ש: מה צריך להיות אורך הציציות?
ת: י"ב גודלין שהם 24 ס"מ, מהקשר הראשון. שו"ע או"ח יא יא (שו"ת שאילת שלמה א יד).
ברכה על טלית שנפלה
ש: ראיתי בשו"ע (או"ח ח טו) שאם הטלית שלי נפלה בלי כוונה עליי לברך שוב (וכן קצשו"ע ט י), אך לא ראיתי נוהגים כן. כך ההלכה?
ת: גם ספרדים וגם אשכנזים לא נהגו כן מפני שכוונת האדם להתעטף בה עד סוף התפילה ואין היסח דעת. ילקוט יוסף (ח ג). הגרשז"א מובא בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"א הערה סט. פסקי תשובות ח אות כח. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. שבות יצחק ב קפב. דלא כמ"ב ח ס"ק טו).
ציצית מכונה
ש: האם צריך ציציות עבודת יד או גם ציציות מכונה כשרות?
ת: אם הן ממכונה ויש הכשר הן כשרות. אבל ציציות עבודת יד יותר טוב. פס"ת יא ב.
אמירת לשם מצוות ציצית
ש: אם אדם הטיל ציציות ולא אמר 'לשם מצות ציצית' אבל חשב כן, הציצית כשרה?
ת: כן, דיעבד. פס"ת יא ד.
ציצית על ידי אישה
ש: האם אישה יכולה להטיל ציצית?
ת: לא לכתחילה. שו"ע או"ח יד א הגה. כה"ח סק"ד. אבל דיעבד, כשרים. פס"ת שם ב.
טלית קטן מצמר
ש: האם טלית קטן חייב להיות מצמר?
ת: זו חומרא. לא חייבים (עיין פירוש הרב על קצשו"ע ט א – מ"צ).
קשר ודבק בראש הציצית
ש: האם מותר לטבול בדבק או לעשות קשר בראש הציצית כדי שלא תתפרק שזירתו?
ת: יש מתירים ויש אוסרים. פס"ת יא יד.
ברכה על טלית בית-הכנסת
ש: האם צריך לברך על טלית בית-כנסת? הרי זו טלית שאולה?
ת: אם זה כדי לקיים מצוות ציצית, לברך, כי מראש הוא שלך לשם כך, אבל אם זה לכבוד, כגון לעלות לתורה או לנשיאת כפיים, אין לברך, כי המנהג לא כמשנה ברורה (מ"ב יד ס"ק יא. שו"ת משנה הלכות ט רלד. שו"ת רבבות אפרים ד יד. פסקי תשובות יד ז – מ"צ).
טלית פסולה של בית-הכנסת
ש: אם לקחתי טלית של בית-הכנסת כדי לעלות לתורה או לנשיאת כפיים ופתאום ראיתי שהיא פסולה, מה לעשות?
ת: להמשיך, כי זו טלית שאולה שאינה מחייבת אותך בציצית. וכמובן אל תתכוון לקנות (הברכה המשולשת ד מט הערה קפז – מ"צ).
הטיל ציצית בקטנותו
ש: ילד שהטיל ציציות בטליתו, האם יכול להשתמש בה אחרי בר מצווה?
ת: כן. ביה"ל ריש סי' יד (עיין שו"ת כתב סופר או"ח סי' א. שו"ת משיב דבר סי' יח. וכשאחד הציע שאלה זו לפני הגר"מ פיינשטיין והגרי"ד סולוביצ'יק, ענו שניהם – בנפרד, זה שלא בפני זה – שאפשר להקל בזה. אכן כשהציע שאלתו לפני הגר"י קמנצקי, יעצו שהרבי שלהם שבישיבה יקשור את הקשר העליון לבד שבכל כנף וכנף, ואת שאר הכריכות והקשרים יניחו לקטנים לעשות, והיות שקשר עליון לבד דאורייתא לעיכובא, בהכי סגי להכשיר אף לאחר שיגדלו בלי שום פקפוק. מפניני הרב עמ' כא – מ"צ).
השגת תכלת במדבר
ש: בתחילת פרשת קורח, רש"י מביא את המדרש שקורח ועדתו הלבישו טליתות שכולן תכלת. מאיפה היו להם במדבר מאתיים וחמישים טליתות שכולן תכלת? לא נראה סיבה מיוחדת שיוציאו ממצרים טליתות אלו?
ת: נכון שצבע תכלת מוצא מחילזון נדיר, שחז"ל אומרים שכל שבעים שנה הוא מופיע. אפשר גם לשאול איפה היה לנו מספיק אפילו לציצית אחת? אלא חייבים לומר שהם לקחו ממצרים, כי גם המצרים הרבה פעמים צבעו את הבגדים בתכלת בתור צבע יפה-מלכותי. לכן לקחנו בתוך הכלים והבגדים ששאלנו, או שלקחנו בביזת מצרים. ב"ה ברכוש גדול יצאנו שזה גם כלל את התכלת.
[וכן הקשה הג"ר אהרן יהודה לייב שטיינמן (אילת השחר שם). והשיב הגר"ח קניבסקי: ממה שתגרי גויים מוכרים (אשיחה עמ' קכח)].
לעשות מטלית גדול טלית קטן
ש: האם מותר לעשות מטלית גדול טלית קטן?
ת: כן. זה לא שימוש בזיון.
[ובשו"ת רבבות אפרים (ב כ) מביא מהג"ר גדליה פלדר מח"ס יסודי ישורון, ששניהן חייבין בציציות מפני שהן בנות ד' כנפות, אלא כתבו האחרונים לעניין להיכנס לבית הכסא שטלית גדול שמתפללים בו יש בו יותר קדושה. א"כ יש כאן הורדה בקודש. אך הגר"א גרינבלט כתב: עיין במרדכי ב"ב פ"ק דכתב שמותר לשנות אפילו לדבר מצווה דנחותא מינה, דדוקא לגבי תשמישי קדושה אמרינן במגילה דמעלין בקודש ואין מורידין משא"כ לגבי תשמישי מצווה דמותר, וא"כ בנידון דידן עכ"ל. היוצא מכ"ז דמותר לעשות מטלית גדול בין בבגד בין בציצית לטלית קטן ופשוט].
ציציות בבית קברות
ש: זה נכון שבבית קברות יש להכניס ציציות פנימה משום לועג לרש?
ת: כן. שו"ע או"ח כג א מ"ב סק"ג. וברחבות שבין החלקות אפשר להקל. שו"ע או"ח מ מ"ב סק"א.
טלית ישנה
ש: האם מותר לזרוק טלית ישנה לפח?
ת: אם הוסרו הציציות אפשר אם היא עטופה בניילון לא שקוף. שו"ע או"ח כא ב מ"ב ס"ק יג. פס"ת אות א.
ציצית בלי כיפה
ש: קשה לי עם כיפה, אך קיבלתי על עצמי ציצית. מותר לי ציצית בלי כיפה?
ת: צריך גם כיפה. יראת שמים! (שו"ע או"ח ב ו הגה. מ"ב יא - מ"צ).
אורך ציצית
ש: מה צריך להיות אורך הציצית?
ת: י"ב גודלין, 24 ס"מ, מהקשר הסמוך לבגד עד הסוף. דיעבד יש מחמירים ויש מקילים, ולכן יש להקפיד. שו"ע או"ח יא ד מ"ב כ. ביה"ל שם ד"ה נוהגים.
ציצית על צעיף
ש: האם צעיף שמתעטפים בו על הכתפיים חייב בציצית?
ת: מחלוקת. לכן יעשה קרן עגולה או יקפל לשנים לפני שמתעטף (עיין ב"י או"ח סי' י. ביה"ל שם ד"ה סודר שנותנין - מ"צ).
טלית על הגוף
ש: מותר ללבוש טלית קטן ישירות על הגוף או שזה ביזוי מצווה?
ת: מותר. אין זה ביזוי מצווה אלא מצווה. הגרשז"א דלא ככה"ח והגרח"ק (הגרשז"א הליכות שלמה פ"ג אות יא. כה"ח ח אות ג. הגרח"ק בדעת נוטה קעב, שזה כמו בגד תחתון העשוי לזיעה שפטור – מ"צ).
ברכת ציצית אחרי מקלחת
ש: מי שמתקלח צריך לברך שוב על טלית קטן?
ת: לא. כי אינו נחשב להיסח דעת. עיין בביה"ל וכה"ח (שו"ע או"ח ח יד. ביה"ל ד"ה ויש אומרים בשם ארצות החיים. כה"ח שם אות נו – מ"צ).
קשירת ראשי הציצית
ש: האם אפשר לעשות קשר בראשי הציציות שלא תיפרד השזירה?
ת: כן אם נצרך. שו"ע או"ח יא יד. יא ג הגה. אבל אם לא נצרך, ראוי להחמיר, כי זה נראה כאילו מוסיף על הקשרים. שם מ"ב יח.
החלפת טלית קטן
ש: אם אני מחליף טלית קטן לכבוד שבת יש לברך עליו?
ת: כן, כיוון שעבר זמן רב מהברכה בבוקר, יש היסח דעת. שו"ע או"ח ח יב (עיין פס"ת שם אות כג. שו"ת יביע אומר ח ב – מ"צ).
ציציות ישנות
ש: מותר לזרוק לפח ציציות ישנות?
ת: לשו"ע כן, לרמ"א לא, וכן פסקו גם פוסקים ספרדים (שו"ע או"ח כא א. הגה. כה"ח שם אות ב. ילקוט יוסף כא א – מ"צ).
ציצית פסולה
ש: אם גיליתי שיש לי ציצית פסולה, אני חייב לפשוט מיד את הטלית הקטן?
ת: כן ולתקן או להחליף. אם אי אפשר להחליף כי אין לך אחר, או אי אפשר לתקן כגון בשבת, או שאין לך ציציות להחלפה, מותר להמשיך ללובשה משום כבוד הבריות. מ"ב יג ס"ק ט-יא.
חיתוך ציציות
ש: ציציות ארוכות מידי מותר לחתוך? עם סכין?
ת: כן. מעל י"ב גודלין, 24 ס"מ מהקשר הסמוך לבגד. מותר בסכין אך עדיף בשיניים (כה"ח יא אות יז - מ"צ).
נקב טלית שהתקצר
ש: אם הנקב של הטלית נמצא במרחק של אגודל אבל עקב הקשירה הבגד התקפל ויש פחות מאגודל, זה עדיין כשר?
ת: כן. שו"ע או"ח יא מ"ב מא.
ש: ומה אם נקרע הבגד ורק נשאר מעט מאוד סמוך לקצה?
ת: גם כשר, כי זמן התליה קובע. שו"ע יא י.
ציצית שנפרמה שזירתה
ש: מה דין ציצית שנפרמה שזירתה?
ת: אותו חלק שנפרם נחשב כאינו, ועל פי זה נקבעת ההלכה. עיין שו"ע או"ח יא ג. לכן יש לתקן מיד לפני שהפרימה תמשיך. ואם נפרם באופן שפסול, יש להתיר לפני התיקון משום תעשה ולא מן העשוי. ביה"ל שם ד"ה והוא וכו' כדי עניבה. אבל אם הציציות הן כפול שמונה, אין פתיחת השזירה פוסלת שהרי עדיין שזור לשניים. שו"ע או"ח יא מ"ב יז. אבל יש לתקן שלא לעבור על בל תוסיף כי יש יותר משמונה חוטים. שם.
ציציות מכונה
ש: ציציות מכונה כשרות או צריך דווקא טווית יד?
ת: טווית יד זו חומרה, אך ציציות מכונה הן כשרות, כי הפעלת האדם נחשבת כוח גברא וכן אמירתו לשם מצוות ציצית (שו"ת ארץ צבי לגאון מקאזיגלוב א ה. פסקי תשובות יא ב - מ"צ).
ציציות בחוץ
ש: בעבודה, המעביד דורש ממני שלא אלך עם ציציות בחוץ. להסכים?
ת: המשנה ברורה כותב שתמיד יש להוציא את הציציות, ולכן אין להסכים. שו"ת ציץ אליעזר. אבל די להוציא מעט (מ"ב ח ס"ק כו. שו"ת ציץ אליעזר יז ד. וכן אורחות רבנו א רכט בשם הגרי"י קניבסקי – מ"צ).
נפלה טלית אחרי ברכה
ש: מיד אחרי הברכה נפלה לי הטלית על הרצפה. האם זה היסח דעת ועליי לברך שוב?
ת: לא. כיוון שעוד לא קיימת את המצווה, לא הסחת דעתך. מ"ב ח ס"ק מא.
טלית קטן מחומר סינתטי
ש: האם יוצאים ידי חובה בטלית קטן [או גדול] מחומר סינתטי – ניילון, פוליאסטר, פוליאטילן וכדומה?
ת: מחלוקת. לכן המיקל יש לו על מה לסמוך והמחמיר תבוא עליו ברכה. ויש דעת ביניים ללבוש בלי לברך. פס"ת ט א (עי' פירוש הרב על קצשו"ע ט א – מ"צ).
טלית קטן צבעוני
ש: אם יש לי טלית קטן צבעוני, באיזה צבע צריכות להיות הציציות?
ת: לפי השו"ע בצבע הטלית. או"ח ט ה. לפי הרמ"א לבן. לכן ראוי ללבוש טלית קטן לבן. מ"ב ט טז. אך אם הבגד כחול או שחור צריך ציציות לבנות.
ש: אבל הטלית קטן של הצבא בצבע חאקי?
ת: אפשר או לבן או בצבע הבגד (מלומדי מלחמה להגר"נ רבינוביץ עמ' קיג – מ"צ).
ברכה על טלית
ש: אם אני לוקח טלית של בית-כנסת עלי לברך?
ת: אין מברכים על טלית שאולה, אבל טלית בה"כ מוקנית לכל מי שלובש, לכן יברך. אלא אם כן לובש לכבוד כגון להיות ש"צ או לעלות לתורה. כך הכריעו אחרונים (הליכות שלמה פ"ג סעי' יב. שו"ת משנה הלכות ט רלד – מ"צ).
ציצית לפני הזמן
ש: מה דין הלובש טלית קטן בבוקר מוקדם לפני הזמן?
ת: ילבש בלי ברכה. כאשר יגיע הזמן, משיכיר בין תכלת ללבן, ימשמש ויברך. שו"ע או"ח ח טז הגה. מ"ב מג. מ"ב יח יא. שו"ע ח טז. כלומר שעה זמנית לפני הנץ החמה. כה"ח יח יח. וכן לגבי טלית גדול.
ציצית כסגולה
ש: בכוזרי ג יא כתוב שהחסיד "נושא את הציצית כדי שלא יטרידוהו חושיו בענייני העולם הזה". זה עניין של סגולה?
ת: זה על ידי זכירתו. עיין פירוש מהר"ם אלשיך על התורה.
טלית קטן שנפסל
ש: מה לעשות אם נפסל לי הטלית הקטן ואני מתבייש להורידו כי אז אראה בלי ציציות בחוץ?
ת: להפקירו, וכיוון שאינו שלך, אז נפטר מציצית, וכאשר תגיע הביתה, שוב תזכה בו. משנה ברורה (יג ס"ק טו – מ"צ).
טלית קטן ורוד
ש: אחרי כביסה, קצת צבע עבר לטלית הקטן שלי, והוא מעט ורוד עם הציציות. הוא עדיין כשר?
ת: כן.
טלית קטן שנפסל
ש: מה לעשות אם אני בנסיעה לכמה ימים ונפסל לי הטלית הקטן?
ת: לקחת איתך טלית קטן רזרבי. פס"ת ח א.
גודל טלית קטן ילד
ש: מה הגודל המזערי של טלית קטן עבור ילד?
ת: עד גיל שלוש, הכל טוב. מגיל שלוש עד שש, לפחות חצי אמה על חצי אמה מכל צד (25 ס"מ). מגיל תשע לפחות 4\3 אמה על 4\3 אמה מכל צד (36 ס"מ) (פס"ת יז ב. ועי' שו"ת אגרות משה יו"ד ג נב ב – מ"צ).
שינה בטלית קטן
ש: אם אני ישן בבגדים האם עלי לברך בבוקר על טלית קטן?
ת: לפי הרמב"ם כן, כי לילה אינו זמן ציצית, אז יש הפסק, ולפי הרא"ש לא, כי בגד יום חייב בציצית בלילה, כך שאין הפסקה. לכן אין לברך (שו"ע או"ח יח א. מ"ב ב. ט"ז מ"ב מב – מ"צ).
פתיל ציצית עבה
ש: האם יש הידור בפתיל עבה לציצית?
ת: לא.
שינה עם ציצית
ש: האם מותר לישון עם ציצית או שיש בזה בזיון?
ת: נהגו להקל. שו"ע או"ח כא ג הגה. והאר"י ז"ל הזהיר לא להסירו ביום ובלילה ויועיל מאוד לבטל כוחות חיצוניים. מ"ב שם טו.
ציצית כל היום
ש: איפה כתוב על ציצית כל היום?
ת: רמב"ם ציצית ג יא. שו"ע או"ח כד א. מיד אחרי נטילת ידיים שחרית, טור או"ח ח, מ"ב שם א. כדי לא לילך ד' אמות בלי ציצית. מ"ב שם.
טעות בציצית
ש: האם טעות במספר הליפופים בציצית פוסלת אותו?
ת: לא.
ברכה על טלית קטן
ש: ברכה על טלית קטן מעומד או מיושב?
ת: כל ברכות המצוות מעומד. מ"ב ח סק"ב.
טלית קטן מלוכלך
ש: האם אדם שעושה מנגל יכול להוריד את הציצית כדי שלא תסריח כי קשה לכבס אותה?
ת: יקנה טלית קטן מיוחדת למנגל. בחנות יד שניה יש ועולה 2 ש"ח (ובדידי הוי עובדא, פעם בני התקשר ואמר שהוא הולך ל'על האש' בבני עקיבא, וכל פעם שהוא חוזר מ'על האש' הציצית שלו מסריחה מהעשן. הוא שאל: האם אני יכול להוריד את הציצית? אמרתי לו שהרב אומר שחיילי בר כוכבא נלחמו בתפילין על ראשם, לכן חייב בציצית כל הזמן, גם בהתעמלות, גם בצבא וגם ב'על האש' בבני עקיבא. בני שכבר הכיר את כל השו"ת סמס, אמר כמו שעונה הרב הרבה: אבל אני לא חייל של בר כוכבא... באותו זמן הייתי עם הרב וסיפרתי לו מה שבני אמר. הרב חייך ואמר: אכן הוא לא חייל בר כוכבא, אלא אנו במדרגה יותר נמוכה, ולכן כשהוא משרת בצה"ל הוא לא צריך להילחם בתפילין, אבל הוא כן צריך ללבוש ציצית ב'על האש' בבני עקיבא... – מ"צ).
חובת ציצית
ש: האם עלי ללבוש ציצית רק אם יש לי בגד עם ארבע כנפות?
ת: מיד כשאדם קם בבוקר יהיה זריז ללבוש טלית קטן מוקדם כמה שאפשר כדי שלא ילך ארבע אמות בלי ציצית. טור. מ"ב (טור או"ח ח. מ"ב שם א – מ"צ).
טלית מכובד
ש: זה נכון שיש בעיה בטלית שאינו נקי?
ת: נכון. כי יש לקיים מצוות בצורה נאה, ולא ללבוש טלית קטן או גדול מלוכלך או קרוע באופן שלא היה לובש בגד אחר. פס"ת כד ה.
התחלפו טליתות
ש: התחלפה טליתי עם טלית של אדם אחר שאיני משיג. מותר לי להשתמש בטליתו?
ת: כן. כי גם הוא משתמש בטליתך. פס"ת יד יא.
טלית קטן מניילון
ש: אפשר ללבוש טלית קטן מניילון?
ת: אם הוא מקשה אחת, פטור מציצית כמו בגד עור. אם הוא ארוג, מחלוקת הפוסקים, לכן ילבש בלי לברך (שו"ת הר צבי צבי א ט. שו"ת אגרות משה ב א. הליכות שלמה ג טז – מ"צ).
זיהוי תכלת על פי הוכחות
ש: הרב הזכיר כמה פעמים את שיטת 'בית הלוי' ש"חפצא דמצוה" אי אפשר לזהות על פי הוכחות אלא רק על פי מסורת רציפה. האם שיטה זו גם מוזכרת בראשונים?
ת: כן. הרב יהושע בן מאיר בספרו 'ציצית המצווה והאגדה' מזכיר זאת בשם רבנו אברהם בן הרמב"ם: "ומשום אי הכרת דג זה על ידי מסורת מדויקת נמנעה מהמאוחרים עשיית התכלת" (ספר המספיק לעובדי ה' הוצאת אוני' בר אילן עמ' 273).
אגב, הוא מספר שם: "סיפר לי מו"ר הרב דוד כהן זצ"ל 'הנזיר' שפעם אחת הביא לו ר' שלמה זלמן שרגאי תכלת של הרבי מרדזין, תכלת שהרבי הכין בעצמו, לא מה שהכינו אח"כ החסידים. הוא מאוד התרגש והלך בשמחה להראות את זה למרן הגראי"ה קוק זיע"א. לדבריו זו הייתה הפעם היחידה בה ראה את הראי"ה כמעט יוצא מהכלים, ואמר לו: 'אתה לא יודע מה היה עם זה בירושלים'? מסתבר שאדם אחד עלה לתורה בשבת בחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים עם טלית עם תכלת כזו. ירושלמי אחר כעס, רץ וקרע לו את התכלת. לאחר שבת הוא תבע אותו בביה"ד של הגאון ר' שמואל סלנט זצ"ל בנזק. טען הנתבע: 'כיוון ששבת, הרי אני חייב מיתה, וקים לי בדרבה מיניה, וממילא אני פטור מלשלם'. ואילו התובע טען: 'לא, אתה מקלקל, וכל המקלקלים [בשבת] פטורים [מחיובי שבת], ולכן אינך חייב מיתה ואתה חייב לשלם על הנזק'. והנתבע בשלו: 'אין זה תכלת, ממילא אינני מקלקל אלא מתקן, וממילא חייב מיתה, וממילא קלב"מ ופטור מלשלם'. פסק הבית-דין שכיוון שהמחלוקת התחילה בדיני ממונות, יכול הנתבע לומר 'קים לי' שזה לא תכלת, ובכך אני חייב מיתה, וקלב"מ ופטור מלשלם.
לאחר זמן, הגראי"ה נרגע ואמר לו בערך, אתה ממילא נזיר ומוזר, אז תלך כבר גם עם תכלת. לכן, מחמת גערתו של הרב זצ"ל הוא לא הטיל תכלת בטלית גדול, אלא בטלית קטן בלבד. אך כיוון שחבל היה לו לשים תכלת של הרבי בטלית קטן, אז הוא קנה תכלת של החסידים, ואת התכלת של הרבי השאיר לעשות מזה ציצית לבנו, הרב שאר יישוב כהן שליט"א, לכשיהיה בר מצווה. ואולם כאשר היה בנו לבר מצווה, הוא חיפש את התכלת ולא מצא אותה, ויהי דבר פלא בעיניו [הנזיר ידע בדיוק היכן נמצא כל דבר בחדרו]. לכן הוא הלך להתייעץ עם הרב הראשי, כיוון שמרן הרב זיע"א כבר לא היה בחיים, והרב הראשי היה הגרי"א הרצוג זצ"ל. כידוע, הרב הרצוג כתב נגד התכלת, אלא שהנזיר אמר לי שבאותה תקופה הוא לא ידע זאת. כשסיפר לרב הרצוג את הסיפור, חייך הרב ואמר לנזיר – 'נשתכח ממר מה שאמרו חז"ל שתכלת נגנז' [תנחומא [בובר) פרשת שלח סי' כט. במדבר רבה (וילנא) פרשת שלח, פרשה יז סימן ה]".
[ושמעתי פעם מהרב יעקב נויברגר, מראשי הישיבה בישיבה-אוניברסיטה, שלפי רבו הגרי"ד סולוביצ'יק יש ארבעה תחומים בהלכה שצריך מסורת רציפה, כי חייבים לדעת בדיוק איך זה נראה: א. צרעת (עי' שו"ת שאילת יעבץ א, קלו. קלח ב). ב. מראות דמים. ג. אותיות הסת"ם (עד המשנה ברורה סי' לב לא היו תמונות ברורות). ד. תכלת (כדברי בית הלוי) – מ"צ].
ברכה על טלית גדול
ש: מתי מברכים על טלית גדול, לפני שהתעטפו או אחרי?
ת: לפני. כי מברכים עובר לעשייתן. אבל לא על הטלית המקופלת כי זה עובר דעובר. מ"ב ח סק"ב.
טלית קטן עם כפתורים
ש: מותר לחבר טלית קטן עם כפתורים או קרסים?
ת: עדיף שלא, אך מותר. פס"ת י ח.
ציציות בזמן משחק
ש: האם להוריד טלית קטן בזמן משחק כאשר הציציות עלולות להיקרע?
ת: לא. אלא להכניס ציציות בפנים (וכן שו"ת אז נדברו ב נה).
הפרדת חוטי ציצית
ש: אם הציציות שלי הסתבכו בכביסה, חייבים להפרידם לפני הברכה או אפשר אחר כך?
ת: יש להפריד. שו"ע או"ח ח ז (וכן ילקוט יוסף ח לד).
טלית לחולה
ש: חולה שאין לו כוח לעמוד יכול לברך על טלית ולהתעטף בישיבה?
ת: ברכת ציצית ככל ברכת המצוות וכן התעטפות בטלית בעמידה. שו"ע או"ח א. אבל דיעבד יוצא ידי חובה בישיבה. מ"ב ח. וכן לכתחילה חולה.
ציצית שנפרמה שזירתו
ש: מה דין ציצית שנפרמה שזירתו?
ת: אותו חלק שנפרם נחשב כאינו, ועל פי זה נקבעת ההלכה. עיין שו"ע או"ח יא ג. לכן יש לתקן מיד לפני שהפרימה תמשיך. ואם נפרד באופן שפסול, יש להתיר לפני התיקון משום תעשה ולא מן העשוי. ביה"ל שם ד"ה והוא וכו' כדי עניבה.
ניגוב בטלית
ש: האם מותר לנגב ידיים רטובות בטלית קטן?
ת: לא, כי אין להשתמש בו תשמיש מגונה בהיותו בגד של מצווה. מ"ב כא ס"ק יב. פס"ת כא 8. אך אם זה לתפילה או לברכת כוהנים מותר. אבל זיעה אסור (מקור חיים לחוות יאיר סק"ב). ומשקפיים מותר כי לא נחשב למגונה (דלא כהליכות שלמה א ג ס"ק יט). ובטלית גדול אסור כל שימוש של חול על אף שאינו מגונה. מ"ב שם.
ציציות תמיד
ש: אם חם לי, אני יכול להוריד טלית קטן, ואז ארגיש יותר טוב, ואעבוד את ד' יותר טוב?
ת: הציציות הן הן עבודת ד'. יתר על כן, התוספות כתבו שציציות הן החותם המוטבע עלי שאני עבד ד'. וכן הוא בספר החינוך (תוס' מנחות מג ב ד"ה חותם. חינוך שפו).
שימוש בטלית קטן
ש: מותר להשתמש בטלית קטן לדבר אחר?
ת: בימינו לא, כיוון שאינו בגד הדיוט אלא בגד של מצווה. כה"ח (כא אות י).
ציציות ארוכות
ש: האם יש הידור מצווה בציציות ארוכות?
ת: צריך י"ב גודלים, 24 ס"מ (שו"ע או"ח יא ד), ור"י היה נוהג לעשות ארוך יותר, כדי שאם ייפסק קצת, יישאר בו כשיעור (מ"ב שם ס"ק כא), כלומר אין בזה הידור אלא רק אמצעי זהירות למקרה שייקרע (טורי אבן חגיגה ז א), ובימינו זה לא שייך כי אם נקרע לא נקרע דווקא קרוב לקצה. ואם מחליט להאריך יש להקפיד שיהיו גדיל שליש וענף שני שליש (שו"ע או"ח יד ד הגה). אבל רבנו אברהם בן הרמב"ם סובר שאורך מוגזם אינו נוי מצווה (ספר המספיק לעובדי ד'. הוצאת אוני' בר אילן 272). וכן כתב המרדכי שאם ארוך יותר מדי ראוי לקצרו (מובא בב"י). ויש אומרים שאם ארוך מדי אינו נקרא ראוי ללבישה כי אין הדרך בכך וכן משום שנגרר על הרצפה (פס"ת שם 88).
ציציות לגניזה
ש: ציציות ישנות וטלית קטן ישן, אפשר לזרוק לפח או יש לשים בגניזה?
ת: גניזה. עיין שו"ע. רמ"א. ברכ"י (שו"ע או"ח כא א. הגה שם. ברכ"י שם א).
לשם מצוות ציצית
ש: אם הטלתי ציציות ושכחתי לומר 'לשם מצוות ציצית', הן כשרות?
ת: כן. כי סתמן לשמן. פס"ת יא ל.