קברי צדיקים (שו"ת)

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]קבר רחל

ש: מה המקור לכך שתפילה בקבר רחל היא סגולה לזרע של קיימא?

ת: אין מקור. כמובן תפילה תמיד טובה ובוודאי תפילה על קבר רחל (וכן שו"ת דורש ציון להגרב"צ מוצפי: לא ידועה לי סגולה ומקורה – מ"צ).

ש: מה המקור לכך שתמונת קבר רחל היא סגולה?

ת: אין מקור (וכן שו"ת דורש ציון להגרב"צ מוצפי: אומרים שיש בזה סגולה ואנכי לא ידעתי – מ"צ).

כניסה בקבר דוד

ש: מותר לתת לנוצרים חדר בו יתפללו בהר ציון מעל קבר דוד?

ת: חלילה. א. אין לעשות מקום עבודה זרה. ב. קל וחומר מעל בית-כנסת.

נסיעה לאומן

ש: האם יש לנסוע לאומן להתפלל בקבר רבי נחמן?

ת: מרן הרב קוק אמר שלא יוצאים לחו"ל כדי להשתטח על קברי צדיקים. המבלי אין קברים בארץ (שמות יד יא)?! שו"ת משפט כוהן סי' מז. ומרן הרב קוק דווקא השתמש בביטוי זה, שהרי רש"י כותב שם בלעז באריכות: ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פושי"ש - se por feilance de non foses, האם בגלל מחסור של לא קברים. והסביר ד"ר משה קטן, שלעז זה, הארוך מכל הלעזים שבפירוש רש"י על התורה, ואולי בכל פירושי רש"י, מיועד להסביר חריג תחבירי: השימוש בשתי שלילות, מחזקות, ולא מבטלות זו את זו. כפי שבעברית יש לנו "מבלי" ו"אין", היה אפשרי בצרפתית, כפי הנראה, לומר "מחסור של לא" במקום "מחסור" סתם (אוצר לעזי רש"י עמ' 6 – מ"צ). יש ללכת למערת המכפלה. הבאת רבי נחמן לארץ

ש: האם זו מצווה להעביר את קברו של רבי נחמן לארץ?

ת: ודאי מצווה. עיין שו"ע יו"ד שסג פת"ש סק"ב, שזו מצווה גדולה (ויש שהתנגדו להעלות קברי גדולי ישראל לארץ. החזו"א התנגד להבאת קבר הגר"א. אורחות רבנו א שטז. וראיתי בקונטרס רשומי אהרן עמ' כד אות לז, שפעם הגיעו נכדי החפץ חיים להגר"מ פיינשטיין וביקשו ממנו לדעת אם רשאים להעביר את עצמות החפץ חיים לארץ ישראל מאחר ובראדין היו הנכרים מחללים את בית העלמין... השיב להם הגרמ"פ: "מעיקר הדין מותר להעביר את עצמותיו משום כבוד המת, אולם אין אני ממליץ לעשות את זה, כי כל נשמות יהדות פולין שנפטרו מצפות לקבל את פני המשיח ביחד עם החפץ חיים, ואם תקחו את העצמות לארץ ישראל מי יודע מה יכול להיות לכם אם אותן נשמות יקפידו" – מ"צ). רבי נחמן יעלה מגיהינום

ש: למה לא לנסוע לאומן, הרי רבי נחמן הבטיח שמי שיבוא לקברו, הוא יעלה אותו מגיהינום? אז כדאי!

ת: רבי נחמן לא יותר גדול מאברהם אבינו, וכבר הובטח לנו ש"לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה", כמו שנאמר: "והוא יושב פתח האוהל" (בראשית רבה מח ח. והחיד"א כתב שאשר בן יעקב עומד בפתח גיהנם וכל מי שהוא יודע משנה הוא מצילו. מדבר קדמות מערכת א נא – מ"צ).

קבר האדמו"ר מזוועהיל

ש: זה נכון שתפילה בקברו של האדמו"ר מזוועהיל היא סגולה לזיווג, לבריאות ועוד?

ת: זו המצאה חדשה. אבל יש מעלה בקברי כל הצדיקים ובוודאי שיש מעלה לתפילה (ושאלו את הגרי"ש אלישיב אם עדיף להתפלל בכותל המערבי או בקברי צדיקים, שהרי סבו, בעל הלשם, מביא בשם הגר"א שהשכינה שורה בקברי צדיקים, ואם כן לכאורה יש ענין גדול להתפלל בקברי צדיקים? והשיב: קברי צדיקים זה 'כמו' השראת השכינה, ואילו כותל המערבי זה השראת השכינה ממש. וישמע משה ב קנד-קנה – מ"צ).

קברי צדיקים בשבת

ש: האם מותר ללכת לקברי צדיקים בשבת?

ת: אין איסור. אבל בקונטרס זכרון ישי עמ' מ בסוף מעבר יבוק מביא בשם שער היחודים לרח"ו שאין תועלת כי לא נמצאים שם בשבת, יום טוב, ראש חודש וחול המועד. תפלה על שידוךש: למה דווקא בעמוקה בקבר יונתן בן עוזיאל נהוג להתפלל על שידוך?

ת: אפשר בכל מקום, ואת הכסף של הנסיעה לתת לצדקה, וכן הזמן של הנסיעה להקדיש לחסד. כלומר, הדרך הטובה: תפלה ותשובה וצדקה (בראשית רבה מד יב. תפילת מוסף ימים נוראים).

[פעם נשאל הסטייפלר על עניין "עמוקה" קבר ר' יונתן בן עוזיאל, ואמר שלא שמע אבל בגמ' מובא הרבה סגולות, ואפשר תמיד לנסות. הליכות והנהגות ממרן בעל הקהילות יעקב כב – רשם מ"צ.]כבוד הורים ומערת המכפלה

שאלה: אני בן 15 ורוצה לנסוע למערת המכפלה אך הורי לא מרשים בשל המצב הבטחוני. המותר ללחוץ או יש לוותר?

תשובה: לנסות לשכנעם ואם אי אפשר יש לוותר לפנים משורת הדין.

קבר יוסף

ש: האם להשתדל להכנס לקבר יוסף?

ת: בודאי. כל ארץ ישראל היא שלנו. אך כמובן באישור מצה"ל.ש: האם צה"ל צריך להציל אנשים שמתגנבים לקבר יוסף בלי אישורו? הרי הם שמכניסים את עצמם לתוך הסכנה?

ת: כן. יש לרחם גם על אחים מבולבלים.ש: למה לא מפנים עצמות יוסף משכם מחשש שגויים יחללו אותן על פי שו"ע יו"ד שסד?

ת: צריך עוז וגבורה ולא פחד (עיין קום התהלך בארץ סי' כט).

ביקורי קברים

ש: מותר לבקר קברים של צדיקים?

ת: כן. אף לא לעשות מזה עיקר ביהדות. הרב עזריאל הלדסהיימר חשש בזמנו מפני חידוש פולחן מתים ולכן גם כשביקר בבית קברות נמנע מלפקוד קברים מסויימים פן ילמדו ממנו. ספר דורנו מול שאלות הנצח בפרק לא נחש ביעקב.

קברי צדיקים או לימוד תורה

ש: מה עדיף ללכת לקברי צדיקים או ללמוד תורה?

ת: ללמוד תורה, שזו מצוה ברורה. גם האריז"ל שלל הליכה לבית קברות מלבד לויה בגלל הטומאה. מג"א תקנט טו. פלא יועץ ערך טומאה. וכן הגר"א. אגרת הגר"א. עליות אליהו הערה 66.

[ואפילו לגבי ביקור בכותל, ופעם נשאל הגרח"פ שיינברג: האם עדיף ללכת לכותל המערבי או ללמוד תורה? והשיב: הכותל המערבי הוא קודש אך הסטנדר הוא קודש קודשים. מגד גבעות עולם עמ' א – רשם מ"צ.]בקשות אישיות

ש: מה המקום הרי טוב לבקשות אישיות, בית-כנסת או קברי צדיקים?

ת: בית-כנסת, שזהו מקום אשר קדושתו ברורה, ויש אומרים מן התורה, לעומת קברי צדיקים שקדושתם דבר הרבה פחות ברור.

[שאלו את הגרי"ש אלישיב אם עדיף להתפלל בכותל המערבי או בקברי צדיקים, שהרי סבו, בעל הלשם, מביא בשם הגר"א שהשכינה שורה בקברי צדיקים, ואם כן לכאורה יש ענין גדול להתפלל בקברי צדיקים? והשיב: קברי צדיקים זה 'כמו' השראת השכינה, ואילו כותל המערבי זה השראת השכינה ממש. וישמע משה ב קנד-קנה – רשם מ"צ.]קבר רשב"י

ש: שמעתי כי אין בטחון מלא כי אכן רשב"י טמון במירון. האם זה נכון?

ת: אמנם רבי בנימין מטודלה ורבי פתחיה לא מזכירים אבל האריז"ל אישר.

קבר רבי עובדיה מברטנורה

ש: האם יש הוכחות שקבר רבי עובדיה מברטנורה הוא למרגלות הר הזיתים בעיר דוד?

ת: אין הוכחה ברורה, אך יש מסורות עתיקות רבות.ש: האם יש מקור שנפטר בג' סיון?

ת: אין מקור ברור. כבר לקדמונים לא היה ידוע זמן פטירתו, לא יום ולא חודש, ואפילו על שנת פטירתו יש דעות שונות.

מטפחות וקברי צדיקים

ש: מה עניין קשירת או מטפחות סביב לעצים בקברי צדיקים?

ת: אין לזה מקור.

קבר בלהה וזלפה

ש: איפה קרובות בלהה וזלפה?

ת: לא ידוע.

נטילת ידיים אחרי ביקור בקברי צדיקים

ש: האם יש צורך ליטול ידיים אחרי ביקור בקברי צדיקים כמו אחרי בית קברות?

ת: מי שפוסק שקברי צדיקים לא מטמאים וכהנים מותרים להיכנס, אין צורך בנטילת ידיים. מי שפוסק שקברי צדיקים מטמאים ואסור לכהנים להיכנס, צריך ליטול ידיים. מערת המכפלה וקבר רחל לא נהגו ליטול מכל מקום.

קברי צדיקים בחו"ל

ש: האם יש לנסוע לקברי צדיקים בחוץ לארץ?

ת: אין יוצאים לחו"ל אלא לפרנסה או למצוה, לרמב"ם רק מצוה גדולה, לתוספות כל מצוה. אך ביקור קברי צדיקים אינו מצוה לא מן התורה ולא מדרבנן, אלא מעלה ובשביל זה אין יוצאים. סוף שו"ת משפט כהן. ומעלות כדי לזכות לגן עדן יש הרבה פה: חסד, לימוד תורה, תשובה וכל המצוות, ולאו דווקא קברים. ואם רוצים דווקא קברים, המבלי קברים אנו בארץ ישראל. ומי יותר גדול מישני חברון?! וכסף הנסיעה לתת לצדקה שמצילה ממות.ש: האם אין ערך לביקורי קברי צדיקים?

ת: יש. אך לא כמו מצוה מן התורה או מצוה מדרבנן, לא להפוך היוצרות (שו"ת משפט כהן קמז).ש: מה המקור אצל חז"ל שלקברי צדיקים בחו"ל יש קדושת ארץ ישראל?

ת: אין.

[מעידים שאמר המקובל בעמה"ס לשם שבו ואחלמה, שקברי צדיקים אמתיים בחו"ל השכינה שורה ומקום זה חשוב כארץ ישראל וזה חידוש. עיין שו"ת תשובות והנהגות ג סא – רשם מ"צ.]קברי בני יעקב

ש: האם הקברים של בני יעקב מלבד יוסף נמצאים בארץ?

ת: כתוב במדרש שהביאו את העצמות לארץ ישראל (רש"י שמות יג יט). יש מסורת ערביות על מקום קבריהם אבל אצלנו אין שום מקור.

ילדים בהר הרצל

ש: האם מותר לילדים לעלות להר הרצל. וגם אם מותר, האם יש ענין שלא יעלו?

ת: זה בסדר גמור.

[מסופר על הג"ר שלמה זלמן אוירבך, שכשהיה נוסע מביתו בשערי חסד לישיבת קול תורה בשכונת בית וגן, היה עובר על יד הר הרצל והיה מתפלל שם ואומר שכיוון שאלו קברי צדיקים שמתו על קידוש השם, אין לו מה לנסוע למרחקים (אורו של עולם עמ' 380).]

קברי צדיקים בשבת

ש: האם מותר ללכת לקברי צדיקים בשבת?

ת: אין איסור. אבל בקונטרס זכרון ישי עמ' מ בסוף מעבר יבוק מביא בשם שער היחודים לרח"ו שאין תועלת כי לא נמצאים שם בשבת, יום טוב, ראש חודש וחול המועד.

תפלה על שידוך

ש: למה דווקא בעמוקה בקבר יונתן בן עוזיאל נהוג להתפלל על שידוך?

ת: אפשר בכל מקום, ואת הכסף של הנסיעה לתת לצדקה, וכן הזמן של הנסיעה להקדיש לחסד. כלומר, הדרך הטובה: תפלה ותשובה וצדקה (בראשית רבה מד יב. תפילת מוסף ימים נוראים). [פעם נשאל הסטייפלר על עניין "עמוקה" קבר ר' יונתן בן עוזיאל, ואמר שלא שמע אבל בגמ' מובא הרבה סגולות, ואפשר תמיד לנסות. הליכות והנהגות ממרן בעל הקהילות יעקב כב – רשם מ"צ.]

קבר יוסף

ש: האם להשתדל להכנס לקבר יוסף?

ת: בודאי. כל ארץ ישראל היא שלנו. אך כמובן באישור מצה"ל.

ש: האם צה"ל צריך להציל אנשים שמתגנבים לקבר יוסף בלי אישורו? הרי הם שמכניסים את עצמם לתוך הסכנה?

ת: כן. יש לרחם גם על אחים מבולבלים.

ש: למה לא מפנים עצמות יוסף משכם מחשש שגויים יחללו אותן על פי שו"ע יו"ד שסד?

ת: צריך עוז וגבורה ולא פחד (עיין קום התהלך בארץ סי' כט).

ביקורי קברים

ש: מותר לבקר קברים של צדיקים?

ת: כן. אף לא לעשות מזה עיקר ביהדות. הרב עזריאל הלדסהיימר חשש בזמנו מפני חידוש פולחן מתים ולכן גם כשביקר בבית קברות נמנע מלפקוד קברים מסויימים פן ילמדו ממנו. ספר דורנו מול שאלות הנצח בפרק לא נחש ביעקב.

קברי צדיקים או לימוד תורה

ש: מה עדיף ללכת לקברי צדיקים או ללמוד תורה?

ת: ללמוד תורה, שזו מצוה ברורה. גם האריז"ל שלל הליכה לבית קברות מלבד לויה בגלל הטומאה. מג"א תקנט טו. פלא יועץ ערך טומאה. וכן הגר"א. אגרת הגר"א. עליות אליהו הערה 66. [ואפילו לגבי ביקור בכותל, ופעם נשאל הגרח"פ שיינברג: האם עדיף ללכת לכותל המערבי או ללמוד תורה? והשיב: הכותל המערבי הוא קודש אך הסטנדר הוא קודש קודשים. מגד גבעות עולם עמ' א – רשם מ"צ.]

בקשות אישיות

ש: מה המקום הרי טוב לבקשות אישיות, בית-כנסת או קברי צדיקים?

ת: בית-כנסת, שזהו מקום אשר קדושתו ברורה, ויש אומרים מן התורה, לעומת קברי צדיקים שקדושתם דבר הרבה פחות ברור. [שאלו את הגרי"ש אלישיב אם עדיף להתפלל בכותל המערבי או בקברי צדיקים, שהרי סבו, בעל הלשם, מביא בשם הגר"א שהשכינה שורה בקברי צדיקים, ואם כן לכאורה יש ענין גדול להתפלל בקברי צדיקים? והשיב: קברי צדיקים זה 'כמו' השראת השכינה, ואילו כותל המערבי זה השראת השכינה ממש. וישמע משה ב קנד-קנה – רשם מ"צ.]

קבר רשב"י

ש: שמעתי כי אין בטחון מלא כי אכן רשב"י טמון במירון. האם זה נכון?

ת: אמנם רבי בנימין מטודלה ורבי פתחיה לא מזכירים אבל האריז"ל אישר.

קבר רבי עובדיה מברטנורה

ש: האם יש הוכחות שקבר רבי עובדיה מברטנורה הוא למרגלות הר הזיתים בעיר דוד?

ת: אין הוכחה ברורה, אך יש מסורות עתיקות רבות.

ש: האם יש מקור שנפטר בג' סיון?

ת: אין מקור ברור. כבר לקדמונים לא היה ידוע זמן פטירתו, לא יום ולא חודש, ואפילו על שנת פטירתו יש דעות שונות.

מטפחות וקברי צדיקים

ש: מה עניין קשירת או מטפחות סביב לעצים בקברי צדיקים?

ת: אין לזה מקור.

קבר בלהה וזלפה

ש: איפה קרובות בלהה וזלפה?

ת: לא ידוע.

נטילת ידיים אחרי ביקור בקברי צדיקים

ש: האם יש צורך ליטול ידיים אחרי ביקור בקברי צדיקים כמו אחרי בית קברות?

ת: מי שפוסק שקברי צדיקים לא מטמאים וכהנים מותרים להיכנס, אין צורך בנטילת ידיים. מי שפוסק שקברי צדיקים מטמאים ואסור לכהנים להיכנס, צריך ליטול ידיים. מערת המכפלה וקבר רחל לא נהגו ליטול מכל מקום.

קברי צדיקים בחו"ל

ש: האם יש לנסוע לקברי צדיקים בחוץ לארץ?

ת: אין יוצאים לחו"ל אלא לפרנסה או למצוה, לרמב"ם רק מצוה גדולה, לתוספות כל מצוה. אך ביקור קברי צדיקים אינו מצוה לא מן התורה ולא מדרבנן, אלא מעלה ובשביל זה אין יוצאים. סוף שו"ת משפט כהן. ומעלות כדי לזכות לגן עדן יש הרבה פה: חסד, לימוד תורה, תשובה וכל המצוות, ולאו דווקא קברים. ואם רוצים דווקא קברים, המבלי קברים אנו בארץ ישראל. ומי יותר גדול מישני חברון?! וכסף הנסיעה לתת לצדקה שמצילה ממות.

ש: האם אין ערך לביקורי קברי צדיקים?

ת: יש. אך לא כמו מצוה מן התורה או מצוה מדרבנן, לא להפוך היוצרות (שו"ת משפט כהן קמז).

ש: מה המקור אצל חז"ל שלקברי צדיקים בחו"ל יש קדושת ארץ ישראל?

ת: אין. [מעידים שאמר המקובל בעמה"ס לשם שבו ואחלמה, שקברי צדיקים אמתיים בחו"ל השכינה שורה ומקום זה חשוב כארץ ישראל וזה חידוש. עיין שו"ת תשובות והנהגות ג סא – רשם מ"צ.]

קברי בני יעקב

ש: האם הקברים של בני יעקב מלבד יוסף נמצאים בארץ?

ת: כתוב במדרש שהביאו את העצמות לארץ ישראל (רש"י שמות יג יט). יש מסורת ערביות על מקום קבריהם אבל אצלנו אין שום מקור.

ילדים בהר הרצל

ש: האם מותר לילדים לעלות להר הרצל. וגם אם מותר, האם יש ענין שלא יעלו?

ת: זה בסדר גמור. [מסופר על הג"ר שלמה זלמן אוירבך, שכשהיה נוסע מביתו בשערי חסד לישיבת קול תורה בשכונת בית וגן, היה עובר על יד הר הרצל והיה מתפלל שם ואומר שכיוון שאלו קברי צדיקים שמתו על קידוש השם, אין לו מה לנסוע למרחקים (אורו של עולם עמ' 380).

קבר רחל

ש: מה המקור לכך שתפילה בקבר רחל היא סגולה לזרע של קיימא?

ת: אין מקור. כמובן תפילה תמיד טובה ובוודאי תפילה על קבר רחל (וכן שו"ת דורש ציון להגרב"צ מוצפי: לא ידועה לי סגולה ומקורה – מ"צ).

ש: מה המקור לכך שתמונת קבר רחל היא סגולה?

ת: אין מקור (וכן שו"ת דורש ציון להגרב"צ מוצפי: אומרים שיש בזה סגולה ואנכי לא ידעתי – מ"צ).

כניסה בקבר דוד

ש: מותר לתת לנוצרים חדר בו יתפללו בהר ציון מעל קבר דוד?

ת: חלילה. א. אין לעשות מקום עבודה זרה. ב. קל וחומר מעל בית-כנסת.

נסיעה לאומן

ש: האם יש לנסוע לאומן להתפלל בקבר רבי נחמן?

ת: מרן הרב קוק אמר שלא יוצאים לחו"ל כדי להשתטח על קברי צדיקים. המבלי אין קברים בארץ (שמות יד יא)?! שו"ת משפט כהן סי' קמז. ומרן הרב קוק דווקא השתמש בביטוי זה, שהרי רש"י כותב שם בלעז באריכות: ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פושי"ש - se por feilance de non foses, האם בגלל מחסור של לא קברים. והסביר ד"ר משה קטן, שלעז זה, הארוך מכל הלעזים שבפירוש רש"י על התורה, ואולי בכל פירושי רש"י, מיועד להסביר חריג תחבירי: השימוש בשתי שלילות, מחזקות, ולא מבטלות זו את זו. כפי שבעברית יש לנו "מבלי" ו"אין", היה אפשרי בצרפתית, כפי הנראה, לומר "מחסור של לא" במקום "מחסור" סתם (אוצר לעזי רש"י עמ' 6 – מ"צ). יש ללכת למערת המכפלה.

הבאת רבי נחמן לארץ

ש: האם זו מצווה להעביר את קברו של רבי נחמן לארץ?

ת: ודאי מצווה. עיין שו"ע יו"ד שסג פת"ש סק"ב, שזו מצווה גדולה (ויש שהתנגדו להעלות קברי גדולי ישראל לארץ. החזו"א התנגד להבאת קבר הגר"א. אורחות רבנו א שטז. וראיתי בקונטרס רשומי אהרן עמ' כד אות לז, שפעם הגיעו נכדי החפץ חיים להגר"מ פיינשטיין וביקשו ממנו לדעת אם רשאים להעביר את עצמות החפץ חיים לארץ ישראל מאחר ובראדין היו הנכרים מחללים את בית העלמין... השיב להם הגרמ"פ: "מעיקר הדין מותר להעביר את עצמותיו משום כבוד המת, אולם אין אני ממליץ לעשות את זה, כי כל נשמות יהדות פולין שנפטרו מצפות לקבל את פני המשיח ביחד עם החפץ חיים, ואם תקחו את העצמות לארץ ישראל מי יודע מה יכול להיות לכם אם אותן נשמות יקפידו" – מ"צ).

רבי נחמן יעלה מגיהינום

ש: למה לא לנסוע לאומן, הרי רבי נחמן הבטיח שמי שיבוא לקברו, הוא יעלה אותו מגיהינום? אז כדאי!

ת: רבי נחמן לא יותר גדול מאברהם אבינו, וכבר הובטח לנו ש"לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה", כמו שנאמר: "והוא יושב פתח האוהל" (בראשית רבה מח ח. והחיד"א כתב שאשר בן יעקב עומד בפתח גיהנם וכל מי שהוא יודע משנה הוא מצילו. מדבר קדמות מערכת א נא – מ"צ).

קבר האדמו"ר מזוועהיל

ש: זה נכון שתפילה בקברו של האדמו"ר מזוועהיל היא סגולה לזיווג, לבריאות ועוד?

ת: זו המצאה חדשה. אבל יש מעלה בקברי כל הצדיקים ובוודאי שיש מעלה לתפילה (ושאלו את הגרי"ש אלישיב אם עדיף להתפלל בכותל המערבי או בקברי צדיקים, שהרי סבו, בעל הלשם, מביא בשם הגר"א שהשכינה שורה בקברי צדיקים, ואם כן לכאורה יש ענין גדול להתפלל בקברי צדיקים? והשיב: קברי צדיקים זה 'כמו' השראת השכינה, ואילו כותל המערבי זה השראת השכינה ממש. וישמע משה ב קנד-קנה – מ"צ).

קניית מערת המכפלה

ש: למה אברהם אבינו לא עבר על לא תחמוד כאשר הפעיל קשרים כדי לקנות את מערת המכפלה שהרי גם זה אסור. בבא מציעא ה ב?

ת: זה שלו גם בלי לקנות, אלא הוא החמיר כדי שלא יהיו טענות. עיין מאמרי הראיה עמ' 252 על הקק"ל.

קבר דוד המלך לוותיקן

ש: האם מותר למסור קבר דוד המלך לוותיקן?

ת: לא ברור כלל שזה קבר דוד (עיר הקודש והמקדש לגרימ"ט ב עט. הגר"ש גורן. בעוז ותעצומות 216 - מ"צ), אך ודאי אסור למסור, כי ברור שזה ארץ ישראל, וגם מקום קדוש לתפילה מדורי דורות.

אמא או רשב"י

ש: אני נוסע כל ראש חודש לקבר רשב"י אך אנו עוברים דירה ואני מניח שאמי היתה שמחה שאשאר כדי לעזור, על אף שלא ביקשה. מה עדיף?

ת: ודאי כיבוד אם, שהוא מצוה מפורשת בתורה ובעשרות הדברות, וביקור בקבר רשב"י אין לו מקור לא בתורה, לא במשנה, לא בגמרא, לא בפוסקים, ובודאי אינו חשוב כמצוה של תורה (עיין מועד קטן ט א-ב. רמב"ם, תלמוד תורה פרק ג. ועיין הלכות ממרים ו יג – מ"צ).

מקומו של בית מדרש שם ועבר

ש: איפה היה בית מדרש שם ועבר? יש אתר בצפת שטוענים שזה היה מקומו. אך ראיתי בהמהרש"א (חידושי אגדות על מגילה יז, א) שבית מדרש שם ועבר היה בבאר שבע.

ת: יש המערה בצפת, אך לא יודעים.

[וראיתי בס' פניני משמר הלוי (עמ' קנא), שכתב הג"ר משה מרדכי שולזינגר: "בח"א מהרש"א מגילה י"ז א' כתב שמדרשו של שם ושל עבר היה בבאר שבע, ואע"פ ששם בן נח היה מלכי צדק מלך שלם דהיינו ירושלים נדרים ל"ב ב', ב"ר מ"ז ט' וכו', ומדרשו היה בבאר שבע? ובמדרש ס"פ וירא ששלח אברהם את יצחק לבית שם, והוא והנערים חזרו לבאר שבע"? – מ"צ].

כוהנים במערת המכפלה

ש: אנו כוהנים ונוהגים כמרן הרב קוק לא להיכנס למערת המכפלה. אך הבן שלי מצטער שכל ילדי הגן נכנסים והוא נשאר בחוץ עמי. מה לעשות?

ת: לפצותו בדבר אחר (עיין שו"ת שאילת שלמה ג שכט. פסקי שלמה ח"ב ערך קדושת כוהנים - מ"צ).

סגולות קברים

ש: לפני שנתיים הלכתי לקברו של האדמו"ר מזוועהיל בהבטחת החברה האחראית שאזכה לחתן ועדיין לא התחתנתי. מותר לי לבוא אליה בטענות?

ת: כן. זו המצאה חדשה.

נסיעה לאומן

ש: האם לנסוע לאומן כדי להתחזק בעבודת ד'?

ת: המקום בו בחר ד' להתחזק בעבודת ד' הוא ארץ ד'.

קברי צדיקים במקום סכנה

ש: מותר לבקר בקברי צדיקים במקום סכנה?

ת: לא. ואין אומרים בזה שומר פתאים ד'. עיין שש"כ בשם הגרשז"א (שש"כ לב הגה ב. ועיין קום התהלך בארץ ס' לג על ביקור בקבר יוסף – מ"צ).

מקום קבורתו של משה

ש: למה לא נודע מקום קבורתו של משה רבנו?

ת: יש מפרשים שאז אנשים היו עולים לקברו וסוברים שבזה קיימו חובתם. לא כן, אלא יש ללמוד ולקיים תורה ממשה רבנו.

האם ליז'ענסק היא תחליף למירון

ש: [הנשאל בעלון 'וישמע משה'] בחור מבוגר המתגורר בניו יורק, ביקש מידידו שיסע עבורו לארץ ישראל ויתפלל עבורו בציון הרשב"י במירון שייפקד בזיווג הגון, והבטיח לו שכר נאה אם ימלא את שליחותו.

ת: נראה שחייב לשלם מדין יורד לשדה חבירו ונטעה שלא ברשות, רב אמר שמין לו וידו על התחתונה, ושמואל אומר אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו ונטעה. ב"מ קא א. וגם אם נאמר שאינו חייב, בכל זאת חייב מדין הכרת הטוב.

[ומובא שם בעלון 'וישמע משה' תשובה מהג"ר יצחק זילברשטיין, שאמר שהדבר תלוי בטענת החתן, שאם הוא טוען שאינו מאמין בכוחם של קברי הצדיקים לפעול ישועות, רק בכוחו של הרשב"י שגדולי עולם כדוגמת האר"י ז”ל והשל”ה הק’ העידו עליו הוא מאמין, ואינו סבור שישועתו הפרטית באה מכוחה של התפילה שהתפלל חבירו בליז’ענסק, באמת אינו חייב לשלם לחבירו כלום שהרי לא עשה כלל את שליחותו. אולם אם גם הוא מאמין בכוחו של הנועם אלימלך ומודה שניתן לפעול ישועות גדולות בליז’ענסק, ויתכן שישועתו הפרטית צמחה מכוח אותה תפילה, רק טוען שמכיון שהחבר לא עשה את שליחותו אינו מחוייב לשלם לו בעדה, זו אינה טענה והוא חייב לשלם.

אך הג"ר מרדכי גרוס, הג"ר יעקב מאיר שטרן והג"ר משה שאול קליין אמרו, שאי אפשר לחייב את החתן מכיון שהשליח שינה משליחותו. ועל טענת הגר”י זילברשטיין אמר הגרי”מ שטרן שגם מי שמאמין בכוחם של קברי צדיקים יכול להיות אצלו הבדל בין קברי צדיקים לבין קברו של התנא האלקי רשב”י. והגר”מ גרוס הוסיף עוד שלעתים יש הבדל באיזה צינור הגיעה הישועה והיה בזה דבר חשיבות אצל הבחור שהישועה שלו תגיע דוקא על ידי התנא האלקי רשב”י, ולכן אף על פי שנושע אינו חייב לשלם כי לא נתקיימה מחשבתו הראשונה.

הג"ר שמואל אליעזר שטרן והג"ר שמאי גרוס הסכימו שהחתן חייב לשלם לשליח, ואמר הגר”ש קהת גרוס שהרי אף במירון אין הישועה מובטחת, ואם כן מכיון שסוף סוף נושע מה לי הכא ומה לי התם.

והגרש”א שטרן הוסיף שזו אומדנא פשוטה שאם היה השליח בא אל הבחור מתחילה ואומר לו שבמקום לנסוע לארץ ישראל הוא נוסע לפולין או לאוקראינה ומשתטח שם על קברי הצדיקים עבורו, היה הבחור מסכים ובלבד שיזכה כבר למצוא את זיווגו, וא”כ טענתו זאת אינה אלא בגדר השתמטות בעלמא.

ואוסיף עוד שאלה מעניינת ששמעתי על אברך שנושע בזכות רשב"י והחליט לקרוא לבנו שמעון, בניגוד לחותנו ואשתו שרצו שם אחר של אדמו"ר. השאלה הגיעה לשולחנו של רבה של רמת אלחנן, הגאון רבי יצחק זילברשטיין.

לאחר שקרא את שם בנו על שמו רבי שמעון בר יוחאי, בניגוד לדעת חמיו, הטיח לעברו "אתה חצוף גדול". האב המבולבל לא ידע את נפשו וניגש לרב זילברשטיין כדי שזה יפסוק לו כיצד לנהוג. "גם אם אתה צודק אתה לא חכם", נזף בו הג"ר זילברשטיין והפנה את השאלה לגיסו, הגר"ח קניבסקי.

תשובתו של הגר"ח הפתיעה את כל הנוכחים. "תעשה שינוי השם ליחזקאל", הוא פסק בהחלטיות. ומה עם הנדר? "את הנדר כבר קיימת. הבטחת לקרוא לו 'שמעון', לא הבטחת כמה זמן הוא ייקרא כך", השיב הגר"ח, והוסיף: "אחרי שקיימת את הנדר אתה רשאי לשנות את השם משום שלום בית"].