שיעורי הרב שלמה אבינר

שימוש בכוהן על ידי אשתו

ש: אסור להשתמש בכוהן. האם זה גם חל על אשתו?

ת: לא, כי יש על זה מחילה קבועה. פס"ת קכח צה.

חזקת כוהן

ש: במקרה של כוהן לא שומר תורה ומצוות שהתחתן עם גרושה ואח"כ חזר בתשובה, הגר"מ פיינשטיין פסק שאם אביו וזקנו לא היו שומרי תורה ומצוות - אין לו חזקת כהונה ואין איסור בדבר (שו"ת טעם ברוך סי' ע. מובא בשו"ת אגרות משה אה"ע ד, לט). מה דעת הרב בעניין?

ת: א. בשאלות כאלה צריך ללכת לבית דין לברר את כל הפרטים. ב. זה חידוש גדול, אפשר לסמוך עליו רק כסניף להיתר.

כוהן קרבי

ש: מותר לכוהן לשרת ביחידה קרבית?

ת: בוודאי. ובמקרים מיוחדים שיש מתים, יקבל הדרכה מיוחדת מה לעשות (ועיין שו"ת יחוה דעת ב יד, שכוהן שהרג נפש בהגנת עם ישראל וארץ ישראל הכי מתאים לישא כפיים, כי שניהם מגינים על עם ישראל. דלא כהגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב עמ' קלב – מ"צ).

חייל כוהן בבית קברות גוי

ש: בצבא אנו עושים פטרולים בבית קברות של גויים. מותר לי אם אני כוהן?

ת: כן. זו טומאת אוהל של גוי שמותרת לכוהן לצורך (רמ"א יו"ד שעב ב. עיין שו"ת מהרש"ם א רטו – מ"צ).

כניסת כוהן לקברי צדיקים

ש: ידועה עצת הגר"ש גורן לכוהן שרוצה ללמוד רפואה, שיש לבקש מחבר לקחת מפתח ולגעת במת, אז למפתח יש דין אבי אבות הטומאה, והכוהן יתלה על צווארו, אז הוא ממילא במגע עם אבי אבות הטומאה, ואז כיוון שזו שעת הדחק, יכול לסמוך על השיטה שבמצב הזה מותר לו להיטמא הלאה (רמ"א יו"ד שסט, א. ש"ך שם. קובץ "כל הכתוב לחיים"). האם כוהן שחשק נפשו להיכנס לקברי צדיקים גם יכול להשתמש בפתרון זה?

ת: הג"ר גורן התיר דבר כזה בשעת הדחק בגלל שרפואה היא מצווה גדולה, ויש לה חשיבות של פיקוח נפש. כמובן שאין לעשות זאת כדי להיכנס לקברי צדיקים. הצדיקים ישמחו שהכוהנים לא נכנסים.

כוהני ג'רבה

ש: זה נכון שכל מי שבא מג'רבה הוא כוהן?

ת: לא (ומסורת בקרב הכוהנים אשר היו בעיר ג'רבה שאבותיהם היו מבני צדוק הכוהן. כאשר נחרב הבית הראשון, עלו לאפריקה... ובראשית הבית השני הגיע עזרא הסופר, אשר הלך למסעו לקבץ את נדחי ישראל, וביחוד את המיוחסין שבכהונה ובלויה, עד העיר ג'רבה. ויעורר את הכוהנים כי ישובו לירושלים, אבל אלה סרבו לו, כי לא האמינו כי מאת ד' יצא בנין הבית השני. אז קלל עזרא אותם ואת בניהם, כי לא יזכו לעמוד לפני ד' ולשרתו בכל הימים שהבית יהיה קיים. על אותה מסורת כותב גם הגאון רבי רחמים חי חויתה הכוהן זצ"ל - שהיה רבה הראשי של ג'רבה - ש"עזרא קרא רק ללויים לעלות, ואחרי שעזרא קלל אותם גם הם קללו אותו וקללות שניהם נתקימו: עזרא נפטר בטרם הגיעו לארץ ישראל, והם מתו על יד על יד ולא נותר מהם איש [תוך שנה]... ועד הזמן האחרון לא היה שום לוי בג'רבה. והלוי אשר יבוא לדור בגר'בה היה חושש לקללתו של עזרא ולא היה גר בג'רבה שנה אחת תמימה אלא... נסע חודש אחד בשנה לעיר אחרת כדי שלא ישב בג'רבה שנה תמימה". מעפר קומי לר' צבי גלאט הי"ד עמ' יב-יד. והשבעתי אתכם להרב שמואל הכוהן וינגרטן עמ' 8 – מ"צ).

כוהן עם נטיות הפוכות

ש: כוהן שחי חיים של נטיות הפוכות עולה לתורה? לנשיאת כפיים?

ת: לתורה לא. לנשיאת כפיים, מן הדין כן, כי רק עבודה זרה, שפיכות דמים ועבירות של כהונה מעכבים. שו"ע או"ח קכח לט. מ"ב קמג-קמה. אבל כתוב בזוהר שכוהן שאין העם אוהבים אותו, לא ישא כפיו. מ"ב ס"ק לו.

כוהן כהה עור

ש: האם כוהן כהה עור אסור לו לישא כפיים?

ת: ודאי נושא כפיו. רק לגבי עבודת המקדש יש פסול לכושי, אדום או לבקן. בכורות מה ב. אגב בעבר היינו כולנו כהי עור. משנה נגעים ב ב.

עליה לכוהן שנשא גרושה

ש: האם כוהן שנשא גרושה יכול לעלות לתורה?

ת: הגר"מ פיינשטיין התיר לו לקבל עליה של ישראל, כי הרי הוא הפר את קדושתו. שו"ת אגרות משה (או"ח ב לג). והגר"ע יוסף התיר לו לקבל עליה רק אחרי ז' קרואים. שו"ת יחוה דעת (ב טז – מ"צ).

יציאת כוהן לחו"ל

ש: האם אסור לכוהן לצאת לחו"ל בגלל טומאת ארץ העמים, מלבד האיסור הכללי לצאת לחו"ל?

ת: כן (וכן דעתו של הגרש"ז אוירבך. הליכות שלמה תפילה פ"י הערה 12. דלא כויואל משה מאמר ישוב א"י ס' קלב אות יא. שו"ת תשובות והנהגות ב תקסה – מ"צ).

ברכה על כיבוד כוהנים

ש: מדוע אין לברך על כיבוד הכוהנים שנאמר "וקדשתו"?

ת: א. כי זו מצווה תמידית (אור זרוע הלכות המוציא סי' קמ). ב. אין מברכים על מצווה שתלויה באחרים, כי כוהן יכול למחול על כבודו שנותנים לו (שו"ת הרשב"א סי' יח. ליקוטי שושנים עמ' ט-יב – מ"צ).

אזהרה לכוהנים

ש: אני כוהן ואני חייב עכשיו להיכנס לניתוח בבית-חולים, אבל יש שלט: אזהרה לכוהנים. מה לעשות?

ת: מותר להיכנס. השלט הוא חומרה.

תרומת כלית כוהן

ש: אני כוהן ורוצה לתרום כליה. האם כליה אחת נחשבת למום לעניין נשיאת כפיים?

ת: לא. כי זה סמוי.

כוהנים בבית חולים

ש: מותר לכוהנים להיכנס לבית חולים או יש לחשוש שיש שם מת? ומה יהיה הדין אם לפי דברי הרופאים יהודי מבוגר מונשם נמצא בבית החולים בשעותיו האחרונות. מה יעשו בני משפחתו, שהם כוהנים?

ת: מותר. יש הרבה צירופים: א. גם בבית חולים גדול זה ספק אם יש מת ולא ודאי, וגם לחולים יש חזקת חיים. ב. אם מסונף בית ספר לרפואה עם נפלים ואיברים, נפלים יש ספק אולי הם פחות מארבעים יום או בלי ריקום איברים, ואיברים יש ספק אולי הם מנוכרים שלרוב הפוסקים אינם מטמאים. ג. גם יש מערכת דלתות והן חוצצות בפני הטומאה. וספק אם באותו רגע כל הדלתות פתוחות. ד. בית חולים נחשב רשות הרבים לגבי טומאה, ויש שיטות בפוסקים שספק טומאה ברשות הרבים הוא היתר לכוהנים. ה. יש שיטה בפוסקים שטומאת אוהל מדאורייתא היא רק באותו חדר שהמת נמצא ולא בשאר חדרים הפתוחים אליו. ו. יש פוסקים שטומאת כל הפתחים שדרכם המת יצא מדין "סוף טומאה לצאת" היא מדרבנן. ז. וכן יש מחלקים בין הפתח של אותו חדר שבו נמצא המת לבין פתחים אחרים. ח. לשיטת הראב"ד אין איסור להטמא שוב לכוהן שכבר נטמא. ט. גם אם יש שלט "אזהרה לכוהנים", אפשר לצרף כל הספקות הנ"ל בשעת הדחק, וגם ספק שמא המת הוא גוי. אך רק למה שנצרך לטיפול רפואי ולביקור חולים וכדומה, אך לא להשתהות כדי לאכול וכדומה (וכן כתב הרב אברהם יהושע העשיל פרידלנדר, אב"ד היבנוב והרב בבית החולים ממימונידס בבורו פארק. חסדי אברהם - החולה בהלכה עמ' ש. וכן התיר הג"ר אשר וייס כניסת כוהן לבית-חולים כאשר יש שלט "אזהרה לכהנים" לצורך מצווה או לצורך גדול, כגון לניתוח, או בעל מלווה אשתו ללידה או ביקור הורים מאושפזים. קונטרס שבועי חוקת תשע"ו - מ"צ).

כוהן וטרמפיסט

ש: האם מותר לכוהן להעלות טרמפיסט או זה שימוש בכוהן?

ת: מותר. זה חסד.

תרומת איברים

ש: כוהן שחותם על כרטיס לתרומת איברים, האם אין בעיה בכך שקרוביו הכוהנים לא יוכלו להיטמא לו, כי חסר לו אבר?

ת: זה אבר פנימי לא ניכר ומותר. אגר"מ. צי"א. ילקוט יוסף (שו"ת אגרות משה יו"ד א רנא. ב קסה. שו"ת ציץ אליעזר ט מח. ילקוט יוסף ז ל ג – מ"צ).

אשת כוהן מעוברת בבית קברות

ש: מותר לאשת כוהן בהריון להיכנס לבית קברות?

ת: כן. גם אם ידוע שזה בן, שהרי עוד לא נולד. מ"ב שמג סק"ג. ועיין כה"ח שם אות עד.

טיסת כוהן מעל בית קברות

ש: מותר לכוהן לטוס בכוונה מעל בית קברות?

ת: לא. אוהל זרוק לאו שמיה אוהל. חזו"א. הגריש"א (חזו"א אע"ה קמד ט. הגריש"א באשרי האיש יו"ד צב יח-מ"צ). ואם זה בית קברות של גויים אין בעיה. הגריש"א (שם כא – מ"צ).

כניסת כוהנים קודם

ש: האם יש להקדים כוהנים בכניסה למקום?

ת: כן. יש להקדים כוהן אא"כ יש ת"ח ע"פ הירושלמי ברכות (פ"ה ה"ד) על שלושה שהולכים בדרך ואחד כוהן הוא הולך באמצע, ואם יש שם גדול בתורה יותר מהכוהן, מכבדים אותו לפני הכוהן (מובא בפסקי תשובות רא אות ה הערה 29).

[ובתמוז תשע"ד הרבנים הראשיים (הג"ר יצחק יוסף והג"ר דוד לאו) קראו ישיבת חירום בעניין חוק הגיור, שאחד הציע חוק בכנסת שרבני הערים יכולים לגייר לפי חוות דעתם. זכיתי להגיע עם הגר"ש אבינר והרב אבישי צרויה. ראיתי שכשהרבה מהרבנים המוזמנים (כולל הג"ר צבי טאו והג"ר מרדכי שטרנברג) הגיעו לחדר האסיפה, אף אחד לא העיז להיכנס ראשון. הגר"ש אבינר אמר: אני כוהן, אכנס ראשון. וכן עשה.

והגר"א נבנצל כתב לי: "כן".

והג"ר יוסף ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף, כתב לי: "בקדימה בתור יש 'וקדשתו' אם אין לישראל הפסד ממון (וזמן) מזה. ועיין שו"ת משנת יוסף חי"א סי' כה הרבה פרטים".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "בבית שיש מזוזה יש להקדים כששניהם שוין".

הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "כן, וקדשתו (עיין פסקי תשובה להגר"א פיעטרקאווסקי ח"ב סי' קנ"ז). ובספר עקבי חיים עמוד נ' מובא שהגרי"ח זוננפעלד כיבד כהן להיכנס תחילה על אף שהכהן היה צעיר ממנו וא"ל 'התהלך לפני אבל היה תמים'... וע"ע שו"ת אור יצחק (עבאדי) או"ח ח"ב סי' נ ומפורסם שהגר"ח מבריסק פסק שהח"ח הכהן יכנס ראשון ואח"כ הוא הלוי יכנס ואח"כ הג"ר שמחה זליג הישראל יכנס. עיין ח"ח חייו ופעלו הו"ד בטללי אורות אמור עה"פ וקדשתו".

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "'וקדשתו' בכל דבר שבקדושה יש להקדימו. בדברי חול אין ענין להקדימו".

והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "וקדשתו... לכתחלה בודאי".

והרב אלחנן פרינץ, מח"ס שו"ת אבני דרך, כתב לי: "עיין בדברינו בשו"ת אבני דרך א, כא". וכתוב שם בתשובת 'כהן עומד בתור, האמנם?!', שיש להקדים את הכהן בתור במכולת ובשאר דברים, דכן זוהי המצווה שנצטוונו 'וקדשתו', לקדש את הכוהנים ולכבדם ובפרט דזהו ספיקא דאורייתא. וכן מביא בשם הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ, ראש ישיבת ברכת משה – מעלה אדומים שעליו לתת לכוהן את הקדימה בתור.

והג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "לכאורה בכל דבר שנראה הכהן בזה גדול, צריך לכבדו. וצריך לעיין בפוסקים".

והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "הגאון האדר"ת בספר 'חשבונות של מצוה' על החינוך מצוה רס"ט כתב שכל ענין של כיבוד לכהן הוא רק בדברים שבקדושה ולא בכיבוד בכניסה למקום וכיו"ב (כך הביא בספר דף על הדף חלק י"ד- ב"ק דף פ' ע"ב). ועי' בשו"ת רבבות אפרים (ח"ח סי' תקנ"ח) שנשאל מי קודם להכנס לבית הכנסת, האם כהן או אדם שמחזיק תפילין בידו, ודעתו שיש להקדים הכהן, אך על הכהן להיות וותרן ולא לדרוש זאת מחמת קדושת התפילין שיש אצל המחזיק עכת"ד. ומשמע מדבריו דאי אין לו תפילין בידו ושניהם שווים אז ודאי עדיף ליתן כבוד לכהן".

ומובא שם בס' חשבונות של מצוה, שהאדר"ת נהג בעצמו משנים רבות, כשהוא נכנס לביהמ"ד או לבהכנ"ס עם כהן ביחד, הוא מקדימו להיכנס משום מצות עשה "וקדשתו" ראשון לכל דבר שבקדושה. אך הוא מביא באריכות, בבקיאות ובעמקות, ראיה אחר ראיה להוכיח הדבר אך דוחה אותן, ומסיק שזה אינו, שחז"ל לא זכרו רק ראשון לכל דבר שבקדושה ולא לכל כיבוד, עיי"ש.

אמנם מסופר שפעם הגיע החפץ חיים לעיר בריסק, לביקור אצל המרא דאתרא, הגר"ח מבריסק. הגר"ח שהה באותה עת בביתו של רבי שמחה זעליג, הדיין דמתא, ושניהם יחד יצאו לקבל את פניו של גדול הדור.

לפני שנכנסו לביתו של הגר"ח, התעורר ויכוח בין שלושת הגדולים מי ייכנס ראשון. הגר"ח טען שהחפץ חיים ייכנס ראשון, מפני הכהונה שבו, והח"ח דרש שהגר"ח ייכנס ראשון בשל היותו המרא דאתרא, והועלתה גם דעה שרבי שמחה זעליג ייכנס ראשון...

לבסוף הגה הגר"ח בחריפות שכלו את הרעיון הבא. כיוון שנמצאים כאן כוהן, לוי וישראל, 'אם כן הדעת נותנת שנכנס לבית לפי סדר העלייה לתורה. ראשון ייכנס החפץ חיים, בתוקף היותו כוהן, אחריו אכנס אנוכי בהיותי לוי, והאחרון אחרון חביב שמחה זעליג'.

רעיון זה התקבל גם על החפץ חיים, וכך אכן נהגו במקרה ההוא.

ואמר הג"ר יצחק זילברשטיין: אני לא מצאתי מקור מפורש לכך שיש חיוב להקדים את הכוהן בכניסה לבית רגיל. הניחא בכניסה לבית הכנסת, יש לתת לכוהן להיכנס ראשון, כי הוא מקיים שם מצווה (גם אם אינו לומד, כי עצם השהות בבית הכנסת היא מצווה), אבל בכניסה לבית רגיל לא מצאתי מקור.

ואגב, החפץ חיים מחדש חידוש גדול, שאדם המדבר לשון הרע על כוהן, עובר – לבד מאיסור לשון הרע – גם על 'וקדשתו' (עלינו לשבח - ויקרא עמ' שפה-שפו).

ומעשה באחד מאנשי ירושלים שנולד לו בן. כיבד במוהלות - את הגרי"ח זוננפלד, רבה של העדה החרדית, שמוהל היה, ובסנדקאות - את מרן הרב קוק. הברית עמדה להערך בבית המשפחה.

בשעה היעודה, הופיעו שני הרבנים ונפגשו לפני פתח דירתו של בעל הברית. לאחר ברכת שלום הדדית בידידות ובחיבה, התעוררה בעיה: מי יכנס בתחילה לתוך הבית? מרן הרב קוק הציע דרך כבוד להג"ר זוננפלד שיכנס בתחילה. ואילו הג"ר זוננפלד הגיב: "כבודו כהן ורב ראשי - ומן הדין שיכנס הוא ראשון". השיב מרן הרב בענוותו: "אבל כבודו גדול בתורה ממני". וכך עמדו שני החכמים הללו לפני פתח הדירה כשהם מכבדים זה את זה - ואין הכרע מי מהם יכנס ראשון...

כמקובל בבתים הישנים בירושלים, היו גם באותה דירה שתי דלתות צרות בפתח - אשר השמאלית סגורה על ידי בריח, ואילו הימנית נפתחת ונסגרת למעבר אדם אחד. מה עשה מרן הרב קוק כדי לפתור את הבעיה - ניגש אל הדלת הפתוחה, הושיט את ידו אל הבריח שבדלת הסגורה ופתחה, ומיד שילב את זרועו לתוך זרועו של הג"ר זוננפלד, ואמר אליו: "כבר הגיעה השעה שנלך יחדיו" - וכך נכנסו יחד לבית הברית (מלאכים כבני אדם עמ' 64) – מ"צ].

סדר הסכמות בספר

ש: מחבר ספר שיש לו הסכמות מרבנים וביניהם יש כוהן, האם יש להקדים הסכמתו משום "וקדשתו"?

ת: ת"ח קודם מלבד קריאת התורה. עיין פסקי תשובות רא אות ה הערה 29.

[והגר"א נבנצל כתב לי: "אם אין להם גדולים ממנו".

והג"ר יוסף ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף, כתב לי: "תלוי בחשיבות הרבנים, ראה בהסכמות במשנה ברורה שהג"ר שלמה כהן מווילנא הוא הרביעי בהסכמות אחרי ג' ישראלים".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "רק כששניהם שוין".

הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "הכל לפי הענין, ממזר ת"ח קודם לכהן גדול ע"ה. עיין יו"ד סי' רנ"א סעי' ט וש"ך שם ס"ק ט"ו".

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "'וקדשתו' בכל דבר שבקדושה יש להקדימו. בדברי חול אין ענין להקדימו. אין זה דבר שבקדושה".

והרב אלחנן פרינץ, מח"ס שו"ת אבני דרך, כתב לי: "דעת הגר"ח קניבסקי (מובא בספר לבנימין עמ' קכו) ש'אם שוין, אבל אם לא, ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה' (וע"ע בספר חשבונות של מצוה לאדר"ת). ובנדון זה כתב לי הגר"א נבנצל 'יש לעיין אם אין גדול מחבריו שראוי להקדימו, ויש מסדרים לפי א' ב', או לפי סדר קבלת ההסכמה'".

והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "עי' מה שכתבתי בתשובה הקודמת. ולכאו' ה"ה הכא שיש מקום לזה לפי דעת מורי ורבי הגר"א גרינבלט זצ"ל. אך לפי האדר"ת אין בזה ענין של וקדשתו. ומ"מ המנהג הנכון הוא לשים את ההסכמות או לפי סדר א"ב של הרבנים או לפי תאריך כתיבתם ובזה יוצאים מהרבה בעיות כידוע – מ"צ].

כוהן בעל מום

ש: למה כוהן בעל מום אינו יכול להקריב קרבן?

ת: מבחינת הרושם החיצוני שגם קובע לרבים. ספר החינוך (סי' ערה – מ"צ).

ניתוח לייזר לכוהן

ש: אני כוהן. יש בעיה לעשות ניתוח לייזר בעיניים לגבי מומים?

ת: מום בעיניים שאינו ניכר אינו פוסל כוהן לעבודת בית המקדש. ואדרבה, לייזר מתקן מום.