שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

"גאל ישראל" בקול רם

ש: יש פוסקים הפוסקים לומר את המילים "גאל ישראל" בקול רם (הג"ר יוסף אליהו הענקין בס' עדות לישראל עמ' קסא ובתשובות איברא' עמ ו, הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב עמ' קכח, הגרש"ז אוירבך בס' הליכות שלמה – תפלה עמ' צג ובס' אשי ישראל עמ' קעב אות פג והג"ר משה שטרנבך בשו"ת תשובות והנהגות ח"א ס' קה), אך ישנם פוסקים שפסקו שיש לומר אותו בלחש (הג"ר אפרים גריינבלט בשו"ת רבבות אפרים א, עא. ה, מב. והג"ר חיים קניבסקי בס' אשי ישראל שם). מהי דעת הרב בנידון?

ת: עדיף בקול.

[וכן פסק הרב שליט"א בתשובותיו ב לה. ג סה.]

נשיקת ציצית

ש: מה המקור לכך שכאשר אומרים בקריאת שמע את המילה ציצית, נושקים אותה?

ת: קצשו"ע יז ז.

ש: במשנה ברורה?

ת: לא נמצא. אבל נמצא בכה"ח (כד אות יח). אך מוזכר ברמ"א לנשק אותן כשמסתכל בהן (שם ד הגה). ויש מנהג להסתכל בהן כשאומרין וראיתם אותו וליתן אותם על עיניים (שו"ע שם – מ"צ).

אחיזת שתי ציציות

ש: ראיתי רב שאוחז רק שתי ציציות בזמן קריאת שמע. יש שיטה כזאת?

ת: שיטת הגר"א, כי צריך שתיים קדימה ושתיים אחורה (מעשה רב אות לט. שאילתות הגר"ח וולוז'ין אות ט. מהרש"ם דעת תורה כד ב בשמו – מ"צ).

ש: ואין שיטה כזו אצל הראשונים?

ת: לקט יוסף תלמיד תרומת הדשן (ח"א עמ' יח עניין א – מ"צ).

הורדת משקפיים בקריאת שמע

ש: מי שיש לו משקפיים על פניו, האם צריך להורידו כשקורא קריאת שמע?

ת: לא. [מקור המנהג לכסות את העיניים בעת קריאת שמע הוא בגמרא ברכות (יג, ב), שרבי קיבל עליו עול מלכות שמיים בשעה שהעביר ידיו על פניו. בטור ובשולחן ערוך מובא (או"ח ס' סא) שכיון שקריאת שמע בעי כוונה, ובפרט בפסוק הראשון, נוהגים להניח את היד כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון. בשו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות ס' יב), פסק האדמו"ר מקלויזנבורג, הג"ר יקותיאל יהודה הלברשטם, שאין צריך להוריד את המשקפיים כדי למנוע חציצה בין היד ובין העיניים, כי עיקר הטעם ליתן יד על פניו בקריאת פסוק ראשון, הוא כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון, ומאי נפקא מינה אם מניח היד על העיניים או על המשקפיים. ואם כי יש בנתינת היד על הפנים גם טעמים עפ"י חכמת האמת, לא יעלה על הדעת ששייך בזה חציצה וכדומה, וזה פשוט מאוד. וכן כתב בשו"ת אז נדברו (יב, נג), שמי שלבוש משקפיים, לא צריך להסירם בזמן שאומר "שמע ישראל", שעיקרו היה מנהג, ואין לעשות הידורים וחומרות. יסוד נתינת היד על הפנים הוא עצימת עיניים בחזקה, א"כ לא שייך שהם יחצצו, שלא כמו שראיתי מחמירים בזה כי אין לחומרא זו שום בסיס וגם מבלבל הכוונה בקריאת שמע. ובתשובות אביגדר הלוי (עמ' צו), נשאל הג"ר אגיבדר נבנצל: מי שמרכיב משקפיים - כיצד ינהג בזמן ק"ש בענין נתינת הידיים על פניו בקריאת פסוק ראשון - האם יועיל אם יתן ידיו על משקפיו או שיש ענין שיסיר את משקפיו ויתן ידיו על עיניו ממש? והשיב: יעשה איך שיכוון טוב יותר. והג"ר עובדיה יוסף לא היה מסיר את המשקפיים בקריאת פסוק "שמע ישראל" (שארית יוסף (ח"ב עמ' קסט. פאר הדור עמ' כה). ועיין עוד בשו"ת רבבות אפרים ד, מד – רשם מ"צ.]

צריך לשירותים

ש: אני בשמירה וצריך לשירותים, עד שאגמור השמירה, יעבור זמן קריאת שמע?

ת: העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כו א).

"קל מלך נאמן" לאישה

ש: האם יש לאישה לומר "קל מלך נאמן" לפני קריאת שמע כשמתפללת ביחידות, או דווקא איש כיוון שהוא כדי להשלים מנין רמ"ח שהוא כנגד רמ"ח איברים של אדם (מ"ב סא סק"ו), אבל האישה שיש לה רנ"ב איברים, לא צריכה לומר כן?

ת: ראוי. עיין מנחת אלעזר ב כח. כף החיים סא.

[והשיב הגר"ח קניבסקי: אין חיוב (לקט שאלות המצויות מהג"ר יהודה אריה דינר ח"ג עמ' כה) – מ"צ].

כוונה בשמע

ש: מה עליי לכוון כאשר אני אומר פסוק שמע ישראל?

ת: קבלת עול מלכות שמים. פס"ת סא א.

"קל מלך נאמן" למי שחסר איבר

ש: מי שחסר לו אבר, צריך לומר "קל מלך נאמן" לפני קריאת שמע כשמתפלל ביחידות, היות שהענין הוא להשלים לרמ"ח מילים שהוא רפואה לכל רמ"ח איברים (מ"ב סא סק"ו בשם מדרש הנעלם), והרי חסר לו?

ת: כן, זה כללי.

[והשיב הגר"ח קניבסקי: לעתיד לבוא יהיה לו. וכן הורה הגר"נ קרליץ, וביאר שכוונת המדרש לא דווקא תיקון לגופו אלא גם תיקון רוחני שאברי הגוף הוא מלבוש לנשמה, ומה"ט יש גם רמ"ח מצוות עשה שזהו תיקון לנשמה ומש"ה גם אדם שאין לו רמ"ח איברים בגופו צריך להשלים רמ"ח תיבות (לקט שאלות המצויות מהג"ר יהודה אריה דינר ח"ג עמ' כו. ובהערה ד) – מ"צ].

קול אישה

ש: למה כתוב בשו"ע שאסור לשמוע קול זמר אישה בשעת קריאת שמע, הרי אסור תמיד?

ת: אז אפילו קול זמר אשתו אסור (וכן מסביר הרמ"א שם או"ח עה ג – מ"צ).

סוף זמן ק"ש לספרדים

ש: מה סוף זמן קריאת שמע בשבת לספרדים, כמג"א או כהגר"א?

ת: מותר כהגר"א ועדיף כמג"א (וכן ילקוט יוסף או"ח נח ג – מ"צ).

ברכה על קריאת שמע

ש: מדוע אין מברכים על מצוות קריאת שמע שהיא מצווה מן התורה?

ת: א. כך הקשו על הרמב"ן בילדותו, והשיב שאהבה רבה או אהבת עולם היא ברכת המצוות (רמב"ן ברכות כב ב). ב. הפסוק שמע ישראל יש בו הזכרת שם ומלכות (שו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד סי' א). אגב, לא מברכים על קריאת שמע על המיטה כי היא לא מצווה אלא כדי לישון מתוך דברי תורה או כדי שיהיו המזיקים נבדלים (שו"ת רשב"ש סי' שעד. ליקוטי שושנים עמ' א-ה).

ש: מדוע אין מברכים על מצוות קריאת שמע שהיא מצווה מן התורה?

ת: א. כך הקשו על הרמב"ן בילדותו, והשיב שאהבה רבה או אהבת עולם היא ברכת המצוות (רמב"ן ברכות כב ב). ב. הפסוק שמע ישראל יש בו הזכרת שם ומלכות (שו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד סי' א). אגב, לא מברכים על קריאת שמע על המיטה כי היא לא מצווה אלא כדי לישון מתוך דברי תורה או כדי שיהיו המזיקים נבדלים (שו"ת רשב"ש סי' שעד. ליקוטי שושנים עמ' א-ה).