שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם מותר לרקוד בשבת?

תשובה: במשנה ובגמרא במס' ביצה (לו, ב) כתוב שאסור לרקוד בשבת ויו"ט שמא יתקן כלי שיר. אבל יש הרבה קהילות בישראל שרוקדים בשבת. ובאמת למרות האמור, מותר לרקוד משלושה טעמים:

א. הרמ"א אומר (או"ח שלט, ג), שלא מוחים במי שרוקד - שכבר התרגלו לדבר זה, ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים. הוא גם מביא שיש אומרים שבזמן הזה מותר לרקוד כי אנחנו כבר לא בקיאים בעשיית כלי שיר ולכן שוב אין לגזור שמא יתקן כלי שיר. לכן נוהגים להקל.

אך אין פתרון מלא מדבריו. הרי כל זה עוזר לאשכנזים שפוסקים כרמ"א, אבל לא לספרדים, שאינם סומכים על הרמ"א. ובכלל, מסגנונו של הרמ"א ברור שהוא לא מתלהב מריקודים בשבת ומה שהתיר הוא לא לכתחילה.

אלא ההיתר לריקודים אפילו לכתחילה, כפי שנהוג בהרבה קהילות, מוזכר כבר בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א) של האדמו"ר ממונקטש. שם הוא כתב תשובה באריכות גדולה מאוד על ההיתר לרקוד. גם שו"ת דבר יהושע התיר.

ב. בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, שהיה ספרדי, מוזכר שהשמחה של שבת וימים טובים המביאים את האדם עד כדי ריקודים של שמחה היא לא פחות עבודת ד' מאשר התעניות והסיגופים (מאמר שני, נ). אם כן, יש גם ראשון אחד מהספרדים שהתיר ריקודים בשבת.

ג. כתב בס' ערוך השולחן (שם ס' ט) שכל האיסור הוא רק כשרוקדים לפי קצב מדויק, אבל מה שעושים היום בכלל לא מוגדר כריקוד. כיום סתם הולכים וקופצים. לא רוקדים בצורה מסודרת שמצריך ללווי בכלי שיר שאז יש חשש של שמא יתקן כלי שיר.

מסופר על הגאון הרב משה פיינשטיין שתלמיד בישיבתו התחתן אחרי הרבה מאד שנים. באופרוף הייתה כזאת שמחה והתרגשות עד שכולם, כולל הרב פינשטיין, התחילו לרקוד מסביב לבימה. שאל תלמיד אחד:" הרב, לא אסור לרקוד בשבת?" ענה לו הרב פינשטיין: "אתה קורא לזה ריקוד?!"

לכן, ההיתר הוא גם לאשכנזים וגם לספרדים, וזאת הסיבה שבהרבה קהילות כבר דורות רבים רוקדים בשבת. [קטגוריה: שבת - הלכה (מאמרים)]]