שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שבת – הכנות, הדלקת הנרות וכו' (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מנחה אחרי הדלקת נרות של שבת

ש: האם מותר לאישה להתפלל מנחה לאחר הדלקת נרות של שבת?

ת: אמנם המשנה ברורה כתב שאינה יכולה, כי הרי בהדלקת נרות אישה מקבלת את השבת, וכבר אינה יכולה עוד להתפלל תפילה של יום חול (או"ח רסג ס"ק מג). ברם, רוב הפוסקים אומרים שאפשר, ואע"ג שקיבלה את השבת, עדיין ביכולתה להתפלל מנחה של חול. הרי אנחנו רואים במשניות במסכת שבת שאע"פ שנכנסה שבת, עדיין קיימים דברים מותרים, כיוון שאנו מקבלים בזמן זה 'תוספת שבת', ולא את השבת עצמה. יש אומרים, שאי אפשר להתפלל מנחה בשבת לאחר שהציבור קיבלו את השבת, אבל יחיד שקיבל עליו שבת יכול להתפלל מנחה גם אחר שקיבל את השבת. לכן, אמנם זה נראה כמו 'תרתי דסתרי', תפילת מנחה בשבת, בכל זאת ספר פסקי תשובות (רסג אות כא. עיין לוית חן ו) מביא כמה פוסקים שכתבו שהדבר מותר. דין זה אינו שייך לנשים דווקא, גם איש המאחר לבוא לבית הכנסת, אף לאחר השקיעה, מותר לו עדיין להתפלל מנחה של חול.


נעליים מיוחדות לשבת

ש: האם הרב נועל נעלים מיוחדות לשבת?

ת: לא. אבל אני מצחצח את נעליי לשבת. [החזון איש היה מחליף לשבת את כל בגדיו, כולל הנעלים ע"פ הירושלמי שבת (פ"ו ה"ב) לאו אורחיה דבר נשא מהוי ליה תרי סנדלין וכו' (מעשה איש ח"ז עמ' קמא. דינים והנהגות ממרן החזון איש ט, ג). אמנם בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' קלז) נשאל הגרש"ז אוירבך האם יש ענין לנעול נעליים מיוחדות לשבת, ואמר שלו עצמו אין נעליים מיוחדות לשבת, אלא הוא נועל במשך כל ימות השבוע את אותן נעליים (ולא כדברי האריז"ל שהובאו בפלא יועץ אות לבישה). הגרי"ש אלישיב לובש טלית קטן מיוחדת לשבת אך הולך בשבת ובחול עם אותן נעליים (אשרי איש ח"ב עמ' ה), והביא טעם לדבר- כתוב בספר דברים (כט, ד): "שמלותיכם לא בלו מעליכם (לשון רבים), ונעלך לא בלתה מעל רגליך (לשון יחיד)" (ירחון מבקשי תורה אלול תשס"ו גליון מב. עיין שו"ת ציץ אליעזר ז, עב. שערים מצויינים בהלכה כאן אות לז. פסקי תשובות רסב אות ב) – רשם מ"צ.]


סנדלי שורש

ש: האם מותר בשבת ובחג ללבוש סנדלי שורש?

ת: אם נחשב בגד מכובד.


מתי נרות שבת

ש: עד מתי מותר להדליק נרות שבת?

ת: יש להדליק בשעה המצוינת בלוחות, אך דיעבד אפשר עד עשר דקות לפני השקיעה.


שמן זית או נרות

ש: להדליק בשמן זית או בנרות?

ת: שניהם טובים (שו"ע או"ח רסד).


נרות שבת בבית חולים

ש: איך להדליק נרות שבת בבית חולים שמרשים רק על דלפק האחיות?

ת: על יד המיטה פנס חשמלי. גם LED. עדיף נורת להט (תורת היולדת לח ה. עיין שש"כ מג ד הערה 22. שו"ת ציץ אליעזר א כ אות יא. שו"ת יביע אומר או"ח ב יז).


נר שבת בחשמל

ש: מותר להדליק נרות שבת בחשמל?

ת: כן. [מצוה מן המובחר להדליק נרות שבת על נרות שניכר שהוא מיוחד לכבוד שבת, מ"מ כשאין נרות – כגון שכח לקנות, במושב זקנים שאסור שידליקו שם כי אחד יפיל יהיה אסון, בבית חולים וכו' – יוצאים ידי חובת הדלקת נר שבת ע"י אור החשמל וגם מברכים. וכן נפסק בשו"ת בית יצחק מהגאון רבי יצחק שמלקיס (יו"ד ס' קכ) ובשו"ת הר צבי (או"ח ס' קמג). וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (מג, ד. ועיין הערה כב לרשימה עוד פוסקים שסוברים כן). אמנם מובא שם בשם הגרש"ז אוירבך שיש לחלק בין אור חשמל שבא מחתחת הכוח דה"ז חשיב בשעת הדלקה כמדליק בלא שמן, כיון שרק סומך על זה שבכל רגע ורגע נוצר זרם חדש בתחנה שלא היה כלל בעולם מקודם והוא מחמם ומדליק הרבה פעמים בשניה אחת, משא"כ אם מדליק פנס המופעל ע"י מצבר אשר הזרם כבר צבור ונמצא בתוכו, שפיר מסתבר גם לברך. אבל רוב פוסקים מתירים בשעת הדחק. והגרי"ד סולוביצ'יק סיפר שפעם אחת כשהיתה אמו בבית החולים שבת, הורה לה אביו הגרמ"ס שיכולה לברך על הדלקת נר החשמלי (נפש הרב עמ' קנה-קנו). אמנם הג"ר מרדכי אליהו פסק שאין לברך על הדלקת אור החשמל עצמו, כי זרם החשמל אינו בידו. יכולה לקרות תקלה במערכת החשמל והאור ייכבה. לכן אינו יוצא ידי חובת הדלקת נר שבת באור זה, אלא ידליק נרות ממש. וסיפר הג"ר אליהו: "פעם אחת אמרתי הלכה זו באחת מתוכנית הרדיו, והשדרן אמר לי שהפסקת חשמל היא דבר שאינו מצוי. בעוד אנו מדברים, והנה נפסק השידור. לאחר כמה דקות הוא התחדש. שאלתי את השדרן מה אירע, והוא אמר לי שהיתה הפסקת חשמל. אמרתי לו: הנה אתה רואה שהפסקת חשמל היא דבר מצוי, ולכן אין לסמוך על אור החשמל" (מפי אליהו עמ' 148. אביהם של ישראל – דברים עמ' 152). וכתב הג"ר משה שטרנבך בשו"ת תשובות והנהגות (ב, קנז) בשם הגר"מ פיינשטיין שאם החמשל כבר דלוק ועומד, תכבהו ותחזור ותדליקנו לכבוד שבת. וכתב בנפש הרב (עמ' קנו), על מה שהרמ"א (רסג, ד) הביא מדברי התוס' (ר"פ במה מדליקין) שאם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול, יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת, עורר בזה הגרי"ד סולוביצ'יק, דאצלנו כמעט תמיד כן הוא, שהנר החשמלי בוער כל היום, וכשבאה בעלת הבית להדליק נרות שבת, עליה לכבות תחילה את הנר החשמלי, להדליק הנרות, ולחזור ולהדליק את הנר המשמלי, ואח"כ לברך, עכ"ל. וכן דעתו של הג"ר יעקב קמנצקי (אמת ליעקב על השו"ע עמ' קכז הערה 274. שו"ת דברי חכמים עמ' פה). אלא זה חידוש, והגרמ"פ רק אמר לעשות כן אם אדם יוצא ידי חובתו בנר החשמלי. ומובא בוישמע משה (עמ' צט) שנשאל רבי יוסף אפרתי האיך מדליק הגרי"ש אלישיב נרות שבת לגבי אור החשמל, וענה: שבבית הרב מכבים את אור החשמל, ואח"כ מדליקים הנרות, ואדם אחר מדליק הדלקת הנרות את אור החשמל. וכתב בשו"ת ציץ אליעזר (א, כ פי"א) שצריך שיהיו מנורות מיוחדות לכבוד שבת. כמובן זה לא תמיד אפשר למי שנמצא בבית חולים ובשעת הדחק (עיין עוד פסקי תשובות רסד אות ב) – רשם מ"צ.]


נר אחד לשבת

ש: אם יש לבת רק נר אחד לשבת, האם יצאה ידי חובתה?

ת: כן. [פעם אשה התקשר להג"ר פנחס הירשפרונג – ששימש כאב"ד של מונטריאל ושאלה: היות יש לה רק נר אחד להדליק לשבת, אם אפשר להדליק נגד המראה ואז יתראו כמו שני נירות. ענה לה הלא אז יש ג"כ שתי נשים וצריך להדליק בשביל שתי הנשים... גדולת פנחס עמ' פג – רשם מ"צ.]


ספק אם הדליק נרות שבת

ש: מי שמסופק אם הדליק נרות שבת, מה יעשה?

ת: ספק מדרבנן להקל. חזו"ע חנוכה ב.


שכחה נרות שבת

ש: אשה אמרה את התחינות לפני הדלקת נר שבת אבל שכחה להדליק. האם מעתה חייבת להוסיף נר כל שבת?

ת: לא. זה לא נחשב שכחה אלא טעות (משמע כן מדברי מ"ב רסג סק"ז).


שכחה נר שבת

ש: אשתי ישנה ערב שבת מתוך תשישות והדלקתי נרות שבת במקומה. האם מעתה עליה להדליק נר נוסף?

ת: לא. זה באופן יסודי מצוה על הבית (עיין שו"ע או"ח רסג).


שיר השירים בליל שבת

ש: האם מי שקורא שיר השירים בליל שבת מתכפרים לו כל עבירות השבוע?

ת: אם עושה תשובה.

מכנסיים בצבע לבן בשבת

ש: האם טוב לקנות מכנסיים לבנות לשבת?

ת: כך לפי האר"י ז"ל שיהיו 4 בגדים לבנים (בן איש חי לך לך יח). למעשה אין צורך (הגר"ע יוסף בהליכות עולם ח"ג עמ' סא – מ"צ).


נר אחד לשבת

ש: אם יש לבת רק נר אחד לשבת, האם יצאה ידי חובתה?

ת: כן (פעם אישה התקשר להג"ר פנחס הירשפרונג – ששימש כאב"ד של מונטריאל ושאלה: היות ויש לה רק נר אחד להדליק לשבת, אם אפשר להדליק נגד המראה ואז יתראו כמו שני נרות. ענה לה הלא אז יש ג"כ שתי נשים וצריך להדליק בשביל שתי הנשים... גדולת פנחס עמ' פג – מ"צ).


הדלקת נרות במלון

ש: בבית מלון מדליקים נרות שבת בחדר סמוך לחדר אוכל. זה תקין?

ת: לא. זה לא מוסיף כלום לארוחה. שו"ע או"ח רסג כז. לכן תדליק בחדרה במלון בחשמל. פס"ת שם אות כז. ועדיף בנורת להט (וכן שאפשר להדליק בחשמל. שמירת שבת כהלכתה מג ד). וכדאי לקנות נרונים בצורת נר שבת עם חוט להט (עיין פירוש הרב על קצשו"ע עה ג – מ"צ).


הדלקת נרות שבת לפני פלג המנחה בטעות

ש: נפסק בשו"ע שמי שהדליקה נרות שבת לפני פלג המנחה לא יצאה ידי חובה (שו"ע או"ח רסג, ד). מה דין אישה שבטעות הדליקה נרות שבת לפי פלג המנחה? האם בגלל זה חייבת להוסיף נר אחד כל שבוע?

ת: לא חייבת להוסיף נר, כי עשתה זאת בטעות ולא כי שכחה.

[הגר"א נבנצל כתב לי: "שזמן הדלקת הנרות הוא שעתים לפני שבת (ע"פ הירוש' שביעית א')".

הגר"ח קניבסקי כתב לי: "לא".

וכן השיב הגרי"ש אלישיב: "מסתבר שהקנס הוא דוקא אם שכחה וכדומה, אבל בזה שכוונתה היתה להדליק וגם עשתה מעשה הדלקה, רק טעתה בחשבון הזמן, באופן זה לא קנסוה" (לקט שאלות המצויות להג"ר יהודה אריה דינר ח"ה שאלה יט) - מ"צ].


כיבוי נורות חשמל קודם הדלקת נר שבת

ש: האם אצל הרב מכבים את נורות החשמל לפני הדלקת נרות שבת?

ת: יש סברא לנהוג כן, כי הרי כתוב בשולחן ערוך (או"ח רסג ח) שאם יש כבר אור אין מה להוסיף עוד נרות. אמנם לפי הרמ"א, הריבוי של אור מוסיף לאווירה של קדושת שבת. יש גדולי ישראל שנוהגים כן, אבל אצלנו לא נוהגים כן.

[כתב הג"ר משה שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (ב קנז) בשם הגר"מ פיינשטיין שאם החשמל כבר דלוק ועומד, יש לכבותו ולשוב ולהדליקו לכבוד שבת. וכתב בנפש הרב (עמ' קנו), על מה שהרמ"א (רסג, ד) הביא מדברי התוס' (ר"פ במה מדליקין) שאם היה הנר דלוק מבעוד היום גדול, יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת. עורר בזה הגרי"ד סולוביצ'יק, דאצלנו כמעט תמיד כן הוא, שהנר החשמלי בוער כל היום וכשבאה בעלת הבית להדליק נרות שבת עליה לכבות תחילה את הנר החשמלי, להדליק הנרות ולחזור ולהדליק את הנר החשמלי ואח"כ לברך. עכ"ל. כן דעתו של הג"ר יעקב קמנצקי (אמת ליעקב על השו"ע עמ' קכז הערה 274. שו"ת דברי חכמים עמ' פה). הגרש"ז אוירבך נהג כך אחרי פטירת אשתו (קול התורה גליון 40 עמ' טז מפי נכדו). מובא בוישמע משה (עמ' צט) שנשאל רבי יוסף אפרתי איך מדליק הגרי"ש אלישיב נרות שבת לגבי אור החשמל וענה שבבית הרב מכבים את אור החשמל ואח"כ מדליקים הנרות ואדם אחר מדליק אחר הדלקת הנרות את אור החשמל - מ"צ].


תפילה בזמן הדלקת הנר

ש: אשתי מתפללת שיהיו לה ילדים בזמן הדלקת הנר. האם גם אני יכול להתפלל באותו זמן?

ת: ודאי (והשיב הגר"ח קניבסקי: "למה לא"? סגולות רבותינו 363 – מ"צ).


ברכה על נר שבת

ש: האם נשים מברכות על נר שבת לפני ההדלקה או אחריה?

ת: אשכנזיות אחר כך (רמ"א או"ח רסג ה), ספרדיות יש לפני כן (שו"ת יחוה דעת ב לג ושו"ת יביע אומר ו או"ח מח), ויש אחר כך (דרכי הלכה על קצשו"ע להגר"מ אליהו עה ח – מ"צ), וכל משפחה תנהג כאבותיה (וכתב הג"ר עובדיה יוסף שם: "ושמעתי מפי מגידי אמת, שהגאון המפורסם רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, הורה להלכה ולמעשה לרעייתו הרבנית ולבני ביתו לברך קודם הדלקת הנרות בערב שבת. וכן נהגו על פיו". ושמענו שאמר הג"ר צבי שכטר בשיעורו על הגר"ע שזה קשה, הרי אשכנזים יוצאים ביד רמ"א אפילו בארץ ישראל, א"כ למה לא גם כאן? – מ"צ).


הבהוב הפתילות של נרות שבת

ש: האם בימינו בערב שבת יש צורך להבהב הפתילות שבנרות שעווה?

ת: כן, שעדיין יהיה קל להדליק. ונהוג שהבעל עושה את זה. ודקדקו שנשים צריכות להקפיד על חלה, נדה והדלקת הנר, ולא אמרו בקיצור הנר – כי רק הדלקה שלהן, אבל ההכנה של הבעל. המשנה כותבת כך (שבת ב): "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר", ודייק מכאן הגאון רבי עקיבא איגר (תוס' רע"ק מודפס במשניות יכין ובועז) שהיה צריך להיות כתוב נדה חלה ונר, שכתוב 'חלה ולא 'הפרשת חלה', ותירץ שהתנא רצה לרמוז למה דאיתא בתקוני זהר שהבעל יתקן את הנרות ואשתו תדליק, משום הכי תני 'ובהדלקת הנר' לומר דתיקון לאו עלה רמי (מובא בשם החזון איש, דינים והנהגות ממרן החזון איש ט ו, שבזמננו אין צורך להבהב את הנרות קודם ההדלקה, כיוון שהנרות בזמננו דולקים היטב גם בלי הבהוב. וכן מובא בשמו בירושלים במועדיה – שבת ח"ב עמ' סה. וכן הגר"מ פיינשטיין, שנדלקים היטב בלי זה. והוסיף: ואולי בפתילות רגילות של שמן, אף הפתילות שלנו כדאי להבהב. מסורת משה עמ' נט – מ"צ].


נעליים לשבת

ש: האם חייבים נעליים מיוחדות לשבת?

ת: ודאי די לצחצח לכבוד שבת (לחזו"א היו נעליים מיוחדות לשבת, ע"פ הירושלמי שבת פ"ו ה"ב: לאו אורחיה דבר נשא מהוי ליה תרי סנדלין. דינים והנהגות ממרן החזו"א ט ג. מעשה איש ז קמא. אך להגרש"ז אוירבך לא היו. ועלהו לא יבול א קלז. ולא להגרי"ש אלישיב, ע"פ מה שכתוב, דברים כט ד: "שלמותיכם לא בלו מעליכם [לשון רבים], ונעלך לא בלתה מעל רגליך" [לשון יחיד]. אשרי האיש ב ה. ירחון "מבקשי תורה" אלול תשס"ו גליון מב. והגר"ח קניבסקי אמר בשם החזו"א שאם אין נעליים מיוחדות לשבת, יש לצחצח מה שיש. דברי שי"ח ד ט – מ"צ).

יותר ממה ששמרו שבת

ש: מה פירוש המשפט "יותר ממה ששמרו ישראל את השבת, שמרה השבת עליהם"?

ת: משפט כפירה של אחד העם, שאין לשבת ערך אלוהי אלא רק חברתי-לאומי.


נסיעה ביום שישי

ש: כמה שעות מראש מותר לנסוע ביום שישי?

ת: בשו"ע כתוב שאין הולכים יותר משלוש פרסאות, כדי שיספיק להכין צרכי סעודה. שו"ע או"ח רמט א. אך בימינו לא שייך. אלא יש לנסוע מוקדם ולקחת בחשבון תקלות ופקקים באופן מרווח. פס"ת שם א.


נר שבת בישיבה

ש: האם תלמיד ישיבה חייב בנר שבת?

ת: די בנרות שבת בחדר אוכל. והרוצה לברך בחדרו, יעשה זאת כשהחשמל מכובה ואז ידליק נרות, או יברך, ידליק חשמל ואחר כך את הנרות. פס"ת רסג אות כג-כד.


הדלקת נרות למחללת שבת

ש: אני אישה זקנה ערירית, אוספת בקבוקים כל הלילה כדי להתפרנס. בבוקר הולכת לישון עד כניסת השבת. קמה מאוחר ומבשלת בתוך השבת בלית ברירה, אך רוצה להדליק נרות שבת. אפשר?

ת: אפשר. בזמן הרגיל. ד' יברך אותך לחזור בתשובה.


נרות שבת בבית-מלון

ש: האם אפשר להדליק נרות בבית-מלון בחדר סמוך לחדר אוכל?

ת: לא. כי אינו מוסיף אורה ושמחה בשעת סעודה, אלא יש להדליק בחדר אוכל עצמו בצורה שמוסיפה אורה ושמחה, או בחדר שינה, כלומר כאשר החשמל כבוי, לברך על החשמל. פס"ת רסג כז.


זמן כניסת שבת

ש: ראיתי שיש כמה שיטות לגבי כניסת השבת. כיצד נדע מה לבחור?

ת: לפי מנהג המקום.

[הווה עובדא אצל הגרי"ד בן הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק, שנולד לו בן בפניא דמעלי שבתא, בזמן כזה שלפי מנהג ירושלים זה כבר שבת, וצריך לעשות את הברית בשב"ק, ואילו לפי השיטה של הרב מבריסק זה עדיין לא היה שבת, וצריך היה לדחות את הברית ליום ראשון. הגרי"ד שאל את אביו הגדול: מתי לעשות את הברית? ותגובתו של הגרי"ז היתה בהאי לישנא: מה זה בוער?... זה עוד לא בוער...! "ביום השמיני ימול בשר ערלתו", כשנתקרב ליום השמיני נדבר. הקב"ה עזר, ולקראת יום שישי נהייתה סיבה רפואית שממילא היו צריכים לדחות את הברית לאחרי שב"ק. הבריסקר רב היה מאוד מרוצה, שמן השמים סיבבו שלא יצטרך לשנות מן המנהג של ירושלים עיה"ק. שיעורי משמר הלוי - ברכות עמ' קכח-קכט.

ונשאל הגר"מ שטרנבוך ממי שנולד לו בן ערב שבת כחמישים דקות אחר השקיעה, שלדעת הגאונים זהו כבר לילה גמור ולדעת ר"ת עדיין הוא יום גמור, ונמצא שלדעת הגאונים יום השמיני הוא בש"ק ולדעת ר"ת יום השמיני הוא בעש"ק, והאב מחמיר לנהוג כשיטת ר"ת, ושאל האם יתן למול בנו בשבת, שהרי לדעת ר"ת זהו מילה ביום התשיעי ואסור למול בשבת? והשיב שראה בשם הג"ר משה ברנדסדורפר, מח"ס שו"ת קנה בושם, שהורה שאם האב מחמיר לעצמו בדאורייתא כשיטת ר"ת, אז ידחה המילה ליום ראשון, אך לפי דעתו אם האב מחמיר כר"ת רק לעצמו (ולא ס"ל שכל ישראל חייבין להחמיר כן, שנוהג כדעת גדולי אונגרין כגון הרבי מסטמאר ועוד), לא יוותר על קיום מצווה מילה בשמיני (לדעת הגאונים), רק יקח מוהל שאינו חושש לשיטת ר"ת ולא יחשוש האב כלל. ואגב גם הביא שנשאל מבן תורה ספרדי המתגורר באמריקה בעיר ליקווד, שנולד לו בן בע"ש בזמן שלדעת הגאונים זהו כבר לילה ולדעת ר"ת עדיין הוא יום, וסיפר לו שהג"ר אהרן קוטלר תיקן בעירו ליקווד, שלא למול בשבת מי שנולד בזמן שלדעת ר"ת זהו עדיין ע"ש, רק ידחו המילה ליום ראשון. ושאל את הגר"מ שטרנבוך האם כיון שמסורת אבותיו לנהוג כדעת הגאונים, צריך לנסוע בשבת לעיר אחרת כדי שיוכל למולו בשבת, והשיב לו דאכן רשאי ליסוע לעיר אחרת כדי שיוכל למול בשבת, אבל אינו מחויב בכך, דרשאי לנהוג כמנהג מקומו, שנתקן ע"פ רב מובהק, שנהגו שבכה"ג אין מלין בשבת ואי"צ לחשוב. שו"ת תשובות והנהגות ו צב (אגב, ונשאל הגרי"ש אלישיב: אבא שנוהג בכל דבריו כדעת ר"ת הן לחומרא הן לקולא, ונולד לו בן ביום ראשון לאחר השקיעה, כאשר לפי ר"ת זהו עדיין יום, מתי למול את הבן, האם ביום ראשון, כיון שלפי האבא הנוהג כר"ת זהו יום השמיני, או ביום שני כיון שסוף כל סוף הבן נולד לאחר השקיעה, ולרוב העולם, זהו יום השמיני? והשיב: שאין מתחשבים כלל בדעת האב כיון שהדבר נוגע לבן ולכן יש למול ביום שני. והסביר חתנו הגר"י זילברשטיין: נראה שכוונת מו"ח זצוק"ל, שאף כשהאב נוהג בכל דבריו כפי שיטת ר"ת, מכל מקום בנו, שעדיין לא קיבל מנהג אביו, הרי הוא נמשך כפי שנהגו רוב העולם כשיטת הגאונים, ולכן יש לנהוג עמו כפי שיטת הגאונים. ואולי יש לומר שכוונת מו"ח זצוק"ל היתה באותו מקום שכולם נוהגים כשיטת הגאונים, וגם המוהל נוהג כשיטת הגאונים, ולא כשיטת ר"ת. קב ונקי ב שיז).

הגאון רבי חנה הלברשטאם, אב"ד קאלאשיץ, החזיק איתן כפי שיטת ר"ת, והיתה כה ברורה וחזקה בעיניו (עי' חיבורו 'נהר פרת' המובא בדברי חנה השלם) עד שכאשר נולד פעם בן זכר ביום שבת קודש איזה זמן מסויים אחר השקיעה, הורה רבי חנה למולו בשבת קודש, יען נולד בשעה שלפי שיטת הר"ת עדיין היה יום (דברי חנה השלם עמ' שצט).

ופעם אחת הגיע האדמו"ר מסטמאר לביקור בארץ. הוא היה נוהג כר"ת גם בקבלת שבת, כמו בחו"ל. כשהיו חוזרים מהתפילה בליל שבת, אחרי צאת הכוכבים - היה הרבי מסטמאר נוסע למקווה ברכבו. חכם צדקה חוצין והגר"מ אליהו הלכו אליו להוכיח. חכם צדקה אמר שהוא מדבר בהגייה הספרדית, הוא ידבר והגר"מ אליהו יתרגם להגייה אשכנזית. אמר חכם צדקה להגר"מ אליהו: "תאמר לו: חילול שבת! סקילה"! חשב הג"ר אליהו: "מה? אני אעז להגיד לו כך, מה אעשה"? פנה הג"ר אליהו לרבי ואמר: "כבודו יודע, שישנן אנשים החושבים שהיום מתחיל מאמצע הלילה והלאה, כמו אצל הנוצרים. ואז מי שיטעה ויסע - יהא חייב מיתה בסקילה...". תמה הרבי: "האמנם?? עמי ארצות כל כך גדולים יש לכם פה? טוב, אני לא אסע בלילה, אסע רק בין השמשות". דורש טוב לעמו 66 - מ"צ].


קניות בזול

ש: אם אני עורכת קניות לשבת ונמנעת מלקנות מאכלים יקרים, זה פגם באמונה בגלל "לוו עלי ואני פורע"?

ת: לא. זו מידה טובה של חסכנות. לוו עלי ואני פורע, זה כאשר יהיה לנו במה לפרוע, וד' יפרע על ידינו. שער הציון בשם עט"ז (שעה"צ רמב אות יב. עיין באריכות בפירוש הרב על קצשו"ע עב ח – מ"צ).


תוספת שבת ועזרה לאשתו

ש: אני נוהג להתפלל מנחה גדולה ביום ששי, כדי שאוכל לקבל הרבה תוספת שבת. אולי עדיף שאתפלל מנחה סמוך לשקיעה, כך שאוכל לעזור לאשתי בהכנות ולא תיכנס לשבת לחוצה?

ת: כן. כי ריבוי תוספת שבת זו מידת חסידות ולעזור לאשתו זה דין.


שמחה בשבת

ש: יש לשמוח בשבת, אך יש תלמידה ששמחה בבית ולא בפנימיה, אז יש לשחררה הביתה?

ת: לא. קודם כל הדין הוא עונג ולא שמחה. שנית, זה לא נכלל בעונג.


הקדמת קבלת שבת

ש: מתי אפשר לקבל שבת הכי מוקדם?

ת: פלג המנחה. שעה ורבע זמנית לפני השקיעה. מ"ב רסז סק"ד. רסג ס"ק יט. אבל אם מתפלל ערבית לפני השקיעה, יש להתפלל מנחה לפני הפלג, שלא יהיו תרתי דסתרי. מ"ב רסז סק"ג.


הרגשת שבת

ש: כיצד אני יכול להרגיש קדושת השבת בנשמתי?

ת: זה שייך למי שנמצא במדרגה גבוהה. אלא עלינו לשמור שבת כדין (הרב סיפר פעם סיפור על אדם פשוט שהזדמן לעיר אחת, אך כאשר הגיע לבית הכנסת, רב המקום התמלא מולו חרדת קודש. כך במשך כל השבת הרב רעד מול קדושת אותו אדם. במוצאי שבת שאל אותו הרב לפשר הדבר. הסביר האורח: פעם עשיתי עסקאות גדולות והיה איתי סכום עצום של כסף. הגעתי יום ששי לעיר צ'רנוביץ' ופניתי לביתו של הרב בעל 'באר מים חיים' ושאלתיו אם אני יכול להפקיד את הכסף אצלו. הרב ריחף בעליונים לקראת שבת וסימן לי לשים את הכסף במגירה. הערתי לו שהיא לא סגורה במנעול. הרב הרגיעני שהכל יהיה בסדר. במוצאי שבת ביקשתי מהרב את כספי. הוא פתח את המגירה, ואוי ואבוי הכסף נגנב. הרב התמוטט ואמר: "אמכור את כל ביתי, אמכור את עצמי לעבד, ולא אספיק להחזיר את הכל" – והוא התעלף. אמרתי לעצמי: בשביל כסף אגרום עוגמת נפש לרב?! לכן צעקתי באוזניו: "רבי, הכל מחול לך, כל הכסף מחול לך". לאיטו הרב התאושש. אמר לי: "ר' יהודי, כיצד אוכל להחזיר לך כל מה שעשית עבורי? הנה אתן לך מתנה: מעין מה שאני מרגיש בשבת, אתה תרגיש כל שבת...").


שמחה בשבת

ש: יש לשמוח בשבת, אך יש תלמידה ששמחה בבית ולא בפנימיה, אז יש לשחררה הביתה?

ת: לא. קודם כל הדין הוא עונג ולא שמחה. שנית, זה לא נכלל בעונג.


הקדמת קבלת שבת

ש: מתי אפשר לקבל שבת הכי מוקדם?

ת: פלג המנחה. שעה ורבע זמנית לפני השקיעה. מ"ב רסז סק"ד. רסג ס"ק יט. אבל אם מתפלל ערבית לפני השקיעה, יש להתפלל מנחה לפני הפלג, שלא יהיו תרתי דסתרי. מ"ב רסז סק"ג.


הרגשת שבת

ש: כיצד אני יכול להרגיש קדושת השבת בנשמתי?

ת: זה שייך למי שנמצא במדרגה גבוהה. אלא עלינו לשמור שבת כדין (הרב סיפר פעם סיפור על אדם פשוט שהזדמן לעיר אחת, אך כאשר הגיע לבית הכנסת, רב המקום התמלא מולו חרדת קודש. כך במשך כל השבת הרב רעד מול קדושת אותו אדם. במוצאי שבת שאל אותו הרב לפשר הדבר. הסביר האורח: פעם עשיתי עסקאות גדולות והיה איתי סכום עצום של כסף. הגעתי יום ששי לעיר צ'רנוביץ' ופניתי לביתו של הרב בעל 'באר מים חיים' ושאלתיו אם אני יכול להפקיד את הכסף אצלו. הרב ריחף בעליונים לקראת שבת וסימן לי לשים את הכסף במגירה. הערתי לו שהיא לא סגורה במנעול. הרב הרגיעני שהכל יהיה בסדר. במוצאי שבת ביקשתי מהרב את כספי. הוא פתח את המגירה, ואוי ואבוי הכסף נגנב. הרב התמוטט ואמר: "אמכור את כל ביתי, אמכור את עצמי לעבד, ולא אספיק להחזיר את הכל" – והוא התעלף. אמרתי לעצמי: בשביל כסף אגרום עוגמת נפש לרב?! לכן צעקתי באוזניו: "רבי, הכל מחול לך, כל הכסף מחול לך". לאיטו הרב התאושש. אמר לי: "ר' יהודי, כיצד אוכל להחזיר לך כל מה שעשית עבורי? הנה אתן לך מתנה: מעין מה שאני מרגיש בשבת, אתה תרגיש כל שבת...").