שיעורי הרב שלמה אבינר

ספר שמירת שבת כהלכתה

ש: מאיזו מהדורה של ס' 'שמירת שבת כהלכתה' יש ללמוד?

ת: מהספר השלישי. גם יותר נעים לקרוא.

ש: אבל לפעמים המחבר מחמיר יותר במהדורות החדשות.

ת: אין הבדלים גדולים. [סיפר לי ידידי ר' איתי אסמן שפעם שאל את הגר"א נבנצל שאלה זו (כשהיו שתי הוצאות), והוא השיב: "מהשנייה". אמר לו: "אבל הוא מחמיר יותר?"  והרב ענה: "אנחנו לא מחפשים חומרות אלא את האמת". שאל עוד: "ממה למד הגרש"ז אוירבך"? ענה הרב: "מהשנייה". ומסופר בס' חכו ממתקים (ח"ב עמ' רכב): במשך תקופה מסויימת, נוהג היה הגרש"ז אוירבך בסעודות שבת בביתו, לפתוח ספר 'שמירת שבת כהלכתה' ולימד מתוכו באוזני המסובים הלכות שבת. ופעם אמר הגרש"ז (הערה קעו): מכיון שמסתמכים על ספר זה בשמי, מחובתי, אפוא, לעבור עליו טובא.]

אליהו הנביא ותחום שבת

ש: אם אסור לעבור תחום שבת, איך אליהו הנביא מגיע לכל בית בפסח ולכל ברית מילה בשבת?

ת: א. יש מתרצים, שאליהו הנביא בעצמו אינו בא, אלא ניצוץ אורותיו בא (אוצר חיים מהרה"ק מקומרנא פ' לך. מובא במנהג ישראל תורה ס' תפא אות ל). ב. העולם מתרצים: דממה נפשך, אם אי אפשר למול בלי אליהו הנביא, א"כ הוא כמו מכשיר מילה שא"א לעשותו מאתמול, שדוחה את השבת. אם אפשר למול בלעדיו, באמת אינו בא לברית בשבת (ע' שבת קל, א. שו"ע או"ח שלא, ו. מובא בשיעורי מרן הגרי"ש אלישיב על מס' ברכות עמ' יד). ג. הגרי"ש אלישיב מתרץ שם (וכן עמ' תרנ) ע"פ החתם סופר (ו, צח), שיש ב' בחינות בהתגלות אליהו הנביא: 1. מתגלה בלבוש גשמי, כשהוא בתוך גוף, ואז הוא ככל ישראל ומחויב במצוות. 2. מתגלה בלבוש רוחני, ואז הוא כמלאך שפטור ממצוות. אם כן, כשבא בלבוש אדם, אסור לו תחומין. אבל לברית, הרי בא בלא גוף, כמלאך, ואין עליו איסור תחומין. ד. בס' דרך אמונה (ח"ד פ"א משמיטה ה"ז בבה"ל ד"ה סורקין), מביא הג"ר חיים קניבסקי, שבגמרא עירובין (מג, א), כששואלים אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים, מביאים שם ראיה: שבע הלכות שנאמרו בבוקר השבת לפני רב חסדא בסורא, נאמרו, קרוב למוצאי שבת, לפני רבא בפומבדיתא (והמרחק בין סורא לפומבדיתא גדול מכדי שיעבור אותו אדם בדרך הטבע באותו יום). מי העביר אותן שמועות ממקום למקום? האם לא אליהו הנביא אמרן, שהלך בקפיצת הדרך למעלה מעשרה מסורא לפומבדיתא? מכאן, שאין תחומין למעלה מעשרה, שבודאי לא היה אליהו עובר עבירה! והקשה החתם סופר (שם): איך אליהו בא לכל הבריתות בשבת, הרי עובר מתחום לתחום!? ותירץ, שכשבא בתורת מלאך אין קפידא, כי אז אינו חייב במצוות. אבל כשבא לומר הלכה, אין יכול לבוא בתורת מלאך, ד"לא בשמים היא", ומוכרח להתלבש בגופו שנשאר בעננים ולבוא בתורת בנ"א ואז מצווה במצוות. הוסיף הגרח"ק: "וזכורני, ששאלתי למרן החזו"א: א"כ, מה ראיית הגמרא מאליהו? דילמא אחר שאמר ההלכות בסורא, נהפך למלאך, הלך לפומבדיתא, ואח"כ נהפך שוב לאדם ואמר ההלכות שם!? והשיב לי בבדיחותא, שאם היה בנ"א, היה אסור לו שיהפך למלאך דהוי נטילת נשמה, ונראה שבודאי אמר כן דרך בדיחותא, כי רחוק לומר שזה שנהפך למלאך מיקרי מעשה, וא"כ, אין בזה שום איסור, שאין זה נטילת נשמה וכנ"ל" (גם מובא בשיח הפסח עמ' צד-צה).

ש: בכלל, איך אליהו הנביא נמצא בכל הבריתות, ובכל הבתים בליל פסח, באותו זמן? ואיך מלאך המות מגיע לכל המתים?

ת: יש למלאכים יכולת מעל הגבול, שנמשכת מהיכולת האין סופית של רבונו של עולם.

שבת שומרת עליו

ש: מי ששומר על שבת, השבת שומרת עליו. אם כן, כיצד נרצחו בפיגוע בשבת?

ת: זה פתגם יפה שמישהו המציא, אבל לא תורה, לכן אי אפשר להקשות קושיות על פיו.

חשבון נפש בשבת

ש: הרב כתב שמותר לעשות חשבון נפש בשבת, אך זו מלאכה קשה וגם מעוררות צער?

ת: ומלתם את ערלת לבבכם – מילה דוחה שבת. חידושי הרי"מ.

שמירת שבת והבאת הגאולה

ש: האם זה נכון שאם ישראל שומרים שתי שבתות מיד נגאלים?

ת: כך אמרו חז"ל. אך זה משל לשבת וכל השלכותיו. עיין בית יוסף ריש הלכות שבת על שומר שבת ועובד עבודה זרה מחול לו.