שיעורי הרב שלמה אבינר

כבוד סבא וסבתא

ש: האם נכד חייב בכבוד סבא וסבתא שלו?

ת: כן, אך חייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו (רמ"א יו"ד רמ כד). [ונשאל הגר"ח קניבסקי: מדוע חייב אדם בכבוד אביו יותר מאבי אביו, שהרי הוא ואביו חייבים בכבוד זקנו? והשיב: אדם אינו חייב בכבוד זקנו רק משום שהוא גם כיבוד אב וא"כ לא עדיף מאביו. שו"ת לבנימין אמר קפב. עיין עוד בס' קב ונקי סי' רצב – רשם מ"צ.]

כבוד סבו וחמיו

ש: מה קודם – כיבוד סבו או כבוד חמיו?

ת: כבוד סבו, שכיבוד סבו מצוה מן התורה וכבוד חמיו דרבנן (שו"ת מנחת אלעזר ג לג).

סבא רשע

ש: האם אדם חייב בכבוד סבו אם הוא רשע?

ת: לא (הגרי"ש אלישיב. כבוד הורים פרק יז הערה ה).

כיבוד סבא רבא

ש: האם נין חייב בכבוד סבא רבא?

ת: כן. מובא בשם האדמו"ר משינאווע שחייב לכבד סבא רבה שלו יותר מסבו מטעם ק"ו שאתה והוא חייבים בכבודו, משא"כ גבי אביו וסבו, ששם גילתה תורה: "ויזבח זבחים לאלקי יצחק אביו" שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו (בראשית מו א. בראשית רבה צד ה. רמ"א יו"ד רמ כד. שו"ת מנחת אלעזר ג לג).

ברוך שפטרני ע"י סבא

ש: אם אביו אינו נמצא, האם הסבא יברך ברוך שפטרני בבר מצוה של נכדו?

ת: כן, בלי שם ומלכות (שו"ת מהרש"ם ח לג. שו"ת בצל החכמה ה ג).

ברכה על נכד או נכדה

ש: האם סבא וסבתא יברכו ברכת הטוב והמטיב על נכד וברכת שהחיינו על נכדה?

ת: יש אומרים שאין מברכים (הגר"ח קניבסקי. שונה הלכות רכג ג). אמנם יש אומרים שמברכים (פסקי תשובות רכג הערה 15).

עלייה לתורה סבא ונכד זה אחר זה

ש: מותר לעלות סבא ונכד זה אחר זה?

ת: יש מחמירים, ובמקום הצורך יש להתיר (מ"ב קמא יט). ובשמחת תורה נוהגים שאין מקפידים בכל זה (שערי אפרים א לב. והסטייפלר הקפיד אף בשמחת תורה. אורחות רבנו ג עב).

הגבהה וגלילה ע"י סבא ונכד

ש: מותר לעלות סבא ונכד להגבהה וגלילה?

ת: יש אומרים שבמקום שאין קוראים להם בשם מותר לקוראים לכתחילה (שו"ת אבני חפץ טז). ויש אומרים שנכון להחמיר (שו"ת משנה הלכות ג כ).

קדיש על סבא

ש: האם עליי לומר קדיש על סבא אם אני היחיד שיכול לעשות זאת?

ת: לא חייב, אך זה טוב. אבל צריך אישור הורים (שו"ת הרמ"א קיח).

עלבונות

ש: סבתא שלי חילונית וכל הזמן פוגעת בנו בגלל שחזרנו בתשובה?

ת: להיכנס לכוננות ספיגה ולא לשים לב (ועיין ספר החינוך שלח).

ברכת שעשה נס במקום הזה

ש: הרואה מקום שנעשה נס לסבו, צריך לברך שעשה נס במקום הזה?

ת: כן (מ"ב ריח טז). אפשר לברך שעשה נס לזקני או לאבותי או לאבי אבא או לאם אמי וכו' (הגר"ח קניבסקי. שונה הלכות ריח ה).

סכסוך אבא-סבא

ש: אבא שלי מסוכסך עם אביו ורוצה שאנתק את קשריי אתו. מה לעשות?

ת: אם אין זה מוצדק ממש – יש לשמור קשר עם הסבא, כי אב שאמר לעשות עבירה – לא שומעים לו, ולשנוא יהודי ולא לדבר אתו זו עבירה, קל וחומר סבא. אך להשתדל לשמור את הקשר עם הסבא בחשאי. קצשו"ע קמג יא.

סנדק לסבא חילוני

ש: האם עדיף באבא החילוני, שהוא הסבא של התינוק, או תלמיד חכם להיות הסנדק?

ת: אם האב אינו מעוניין, אין שאלה. אבל אם הוא מעוניין, האב עדיף כי יש בזה מצות כיבוד אב ואם, אמנם לא חובה, אבל מצוה, כי זה משמח אותו. ומצוה גמורה היא דבר יותר חשוב מדבר שהוא סגולה (עיטורי ירושלים - גליון 22).

על שם של סבא חילוני

ש: נולד לנו בן ואני רוצה לקרוא אותו בשם אבי ז"ל, אבל הוא היה חילוני. האם זה בסדר?

ת: כן. גם אבא חילוני יש לכבד, ושומר מצוה לא ידע דבר רע (דלא כהגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' רפז. עיין נר באישון לילה 343-342).

חובת נכדים

ש: האם לנכדים יש דיני אבלות?

ת: קצת, עד שבת (פני ברוך ט יט).

סבתא

ש: מותר לי לישון באותו חדר עם סבתא שלי?

ת: כן (נטעי גבריאל יחוד פרק כז).

סבא עורך הסדר של פסח

ש: במקום שהסבא עורך את הסדר, האם האבא יוצא ידי מצות סיפור יציאת מצרים לבנו?

ת: האבא יוצא ידי חובת מצות סיפור יציאת מצרים ע"י שליחות (שו"ת תשובות והנהגות ב רלו). עכ"פ הגרי"ש אלישיב אמר שיש לאבא לומר חלק מההגדה לבנו, כי אפשר שאין יוצאים מצות והגדת לבנך ע"י שליח (סידור פסח כהלכתו ז י). והגר"ע יוסף סובר שלא צריך בגלל שומע כעונה (חזון עובדיה א כא הערה).

נישוק סבא

ש: האם מותר לסבא לנשק נכדתו או סבתא את נכדה?

ת: כן. ב"ח אה"ע כא סס"י. ועיין ב"ש ס"ק יד.