שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: סליחות הן חובה או מנהג?

ת: מנהג קבוע מחייב.

ש: האם עדיף לומר סליחות או ללמוד תורה באותו זמן?

ת: לומר סליחות, ולא לפרוש מן הציבור. חיד"א (ברכ"י תקפא סק"ו. שע"ת סק"א. כה"ח אות ז).

ש: ומי שחשקה נפשו בתורה?

ת: כנ"ל (מט"א שם יב).

ש: במשנה ברורה אומר שמי שהוא בעל תורה ויש לו לב ללמוד, יכול למנוע עצמו מלומר הרבה תחינות (שו"ע או"ח א ס"ק יב)?

ת: אלו תחינות שאדם מוסיף, כאן זה מנהג סליחות של כל עם ישראל.

ש: אולי איש על מחנהו ואיש על דגלו, איש על התורה ואיש על הסליחה?

ת: זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד (שבת י ב. סדר היום עמ' נז). גם האר"י ז"ל היה מבטל לימודו בשביל סליחות (כה"ח תקפא אות טז).

ש: מה דין תלמיד ישיבה ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית, שלא אומרים סליחות כל חודש אלול?

ת: יארגן ברשות ראש הישיבה מנין ספרדים. ואם לא ניתן, יאמר ביחידות.

ש: אפשר לאשכנזי לומר סליחות במנין ספרדי, או להיפך?

ת: כן. אבל בנוסח שלו, משום אל תטוש תורת אמך (מועד לכל חי סי' יא סעי' יט).

ש: מה הדין, שאם ספרדי קם חודש שלם כל לילה מוקדם, אז מפסיד תפילה ולימוד?

ת: זו שאלה אחרת. ודאי שתפילה קבועה יותר חשובה מסליחות וכן לימוד קבוע בישיבה. לכן הגר"ע יוסף פסק שאפשר לצמצם ליום שני וחמישי (שו"ת יחוה דעת ג מד. חזו"ע ימים נוראים עמ' ח), או יאמרו סליחות בצהריים (שו"ת יחוה דעת ד מו. חזו"ע ימים נוראים עמ' ו. כה"ח קלא כו-כז).

ש: יש לומר סליחות אחרי מנחה בגלל תדיר ואינו תדיר, תדיר קודם?

ת: אפשר גם לפני כן.

ש: בלית ברירה כגון חייל, אפשר לומר סליחות כל היום?

ת: כן. אך לכתחילה לא לפני חצות הלילה, אך בשעת הדחק גם זה אפשרי.

ש: מי שמתפלל ביחידות, מה אומר?

ת: הכל, חוץ מי"ג מידות, וגם חוץ מהסליחות בארמית. אך יכול לומר י"ג מידות בטעמי המקרא.

ש: בשעת הדחק גדולה כגון חייל, מה המינימום של סליחות?

ת: י"ג מידות עם אל ארך אפים או אל מלך. ואם יש עוד זמן, אז וידוי ונפילת אפים.

ש: מה העיקר בימי הסליחות?

ת: לעשות תשובה.

• פורסם בשאילת שלמה 561