שמונה עשרה (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
מקורות: הרב מרדכי ציון
תפילת עמידה קצרה
ש: כאשר מחוסר זמן מתחילים מיד חזרת הש"ץ, האם אומרים עם הש"ץ מיד או רק אחרי המלך הקדוש?
ת: ספרדים מיד, אשכנזים אחרי המלך הקדוש. ביה"ל קכד ב בלחש (פס"ת שם אות ב. ומבואר בשו"ע ורמ"א או"ח רכד ב ובמ"ב סק"ו שאין לעשות סדר תפילה קצרה אלא בשעת הדחק, דהיינו שעומד לעבור זמן תפילה או מחמת סיבת אונס מוצדקת שהזמן דוחק, או כשיש חשש שלא יהיה בקרב הציבור תשעה שישמעו לברכות הש"ץ ובפרט כשהמנין מצומצם ובתוכם כמה אנשים קלי דעת. שו"ת יחוה דעת ג טז. שו"ת באר משה ח לז. שו"ת אז נדברו יב כג – מ"צ). תפילה בישיבה
ש: הרב כתב שמי שיש לו כאב גב עדיף שיתפלל בעמידה גם אם קשה לו מאשר בישיבה ביישוב דעת, אבל כתב רס"ג בסידורו (עמ' ל) ע"פ גמרא ברכות (ל א): "וההולך בדרך והגיע זמן קריאת שמע והוא על גבי בהמה, יקרא במקומו וגם יתפלל, כי אם ירד יהיה ליבו טרוד ולא יבין מה שיתפלל, ושמירת יישוב הדעת חשובה מהעמידה על הרגליים". ובספר מעשה איש (ח"ז עמ' קלו) מסר החזו"א בשם המהרי"ל דיסקין: "אמרו משמו שעדיף תפילת שמונה עשרה במיושב עם יותר כוונה, מאשר בעמידה ובפחות כוונה, אף שיש אומרים (עיין או"ח צד ט) שהמתפלל בישיבה חוזר ומתפלל. המעשה היה באדם חולה שהיה קשה לו לעמוד, ואם היה עומד היה צריך למהר לגמור בלי ישוב הדעת"?
ת: רס"ג לא נפסק. מהריל"ד זה באדם שקשה לו לעמוד. אבל אם יכול לעמוד, יתפלל בעמידה, גם בפחות כוונה, כי עמידה היא דין, וכוונה היא מעלה, וממילא איננו מתכוונים כל כך. תפלה מקוצרת
ש: האם כדאי לקצר בתפילה כדי שיהיה לי יותר זמן ללמוד תורה?
ת: לא. מעשה ברב שגער על המאריכים בתפילה על חשבון הלימוד ונענש. אור זרוע (ח"ב הלכות שבת סי' מב. החת"ס תמיד היה מאריך בתפילה, וכאשר אמרו לו חבריו דברי חידודים שהמה כבר למדו סימן שולחן ערוך עם מג"א בעוד שהוא מאריך בתפילה, השיב להם הלא חז"ל אמרו המאריך בתפילה מאריכים לו שנותיו, ע"כ יהיה לו פנאי ללמוד עוד סימנים הרבה בשולחן ערוך. חוט המשולש כו. תפילת סופר פו – מ"צ). כפפות בתפילה
ש: מותר ללבוש כפפות בזמן תפילת שמונה עשרה?
ת: אם אלו כפפות של יופי וחשיבות, אסור, כי יש להיות לבוש כמו מול אנשים חשובים. שו"ע או"ח צא מ"ב יב. אבל אם זה מפני שסובל מקור, מותר. פס"ת שם ה.
כוונה בשמונה עשרה
ש: כל הזמן קופצות לי מחשבות בשמונה עשרה. זה מייאש!
ת: לא להתייאש. יש ג' שיטות: א. להמשיך בתפילה. כל מילה שאומרים בכוונה, זה עוד מרגלית. כף החיים צ אות טו. ב. כל פעם שבאה מחשבה זרה, לעצור עד שתעבור. ויש סגולה להעביר יד ימינו על מצחו ולהרהר בפסוק "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי". מ"ב צח ב. ג. יתר על כן, צריך לעקוב באצבע בתוך הסידור. אבן שלמה ט ג הערה ד. פעם ראיתי שהגר"א שפירא מתפלל והוא עוקב באצבעו בסידור. כתוב במגילת אסתר (ט כה): "ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה". אמרו דרך דרוש: "ובבאה לפני המלך" – מלך מלכי המלכים, "אמר עם הספר" – עם סידור, "ישוב מחשבתו הרעה" – המחשבות הרעות שמסתובבות בראש ומקלקלות את הכוונה תיעלמנה. לימוד בחזרת הש"ץ
ש: האם מותר ללמוד גמרא בחזרת הש"ץ? איפה זה כתוב?
ת: אסור. משנה ברורה. אם אתה בדרגת גמרא עד כדי כך שאתה לומד בשקידה עצומה כל היום ואף בזמן חזרת הש"ץ, ודאי אתה בדרגת מציאת דין במשנה ברורה (מ"ב קכד יז. ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ד יט. בבריסק אחד עיין בחזרת הש"ץ ורבי חיים מבריסק אמר לו אחרי התפילה: אם ההתמדה שלך כ"כ גדולה אפשר למצוא זמן ללמוד אח"כ ויש לשמוע חזרת הש"ץ. שו"ת רבבות אפרים ג קטז. כשהיו התלמידים שואלים להגרש"ז אוירבך אם מותר להם לעיין בספר בשעת חזרת הש"ץ כשבודאי יש עשרה עונים מלבדם, היה עונה בתוכחת מגולה: "וכי הינו מתמיד כל היום כולו עד כדי כך שחסר לו הלימוד בזמן חזרת הש"ץ". הליכות שלמה פ"ט הערה 11. וגדולי ישראל מקשיבים ביראה ושומעים כל מילה בחזרת הש"ץ בלי אפילו להציץ בספר, כולל מרן הרב קוק. שיחות הרב צבי יהודה על ספר יחזקאל גליון 64. הגרא"ז מלצר. בדרך עץ החיים א מא. הסטפיילר. אשכבתיה דרבי יב. הגר"מ פיינשטיין. שו"ת רבבות אפרים ה סא. ז כו. והגר"ח קניבסקי אומר שלימוד תורה בזמן חזרת הש"ץ הוא מצווה הבאה בעבירה. אורחות יושר קד – מ"צ).
מאריך בתפלה
ש: אני מאוד מאריך בשמונה עשרה. אמרו לי שיש בזה בעיה של יהירות?
ת: אכן, כן הוא אם מישהו מפגין יראת שמים ובמיוחד בנוכחות תלמידים חכמים. לכן יצעד אחורה באמצע שמונה עשרה וימשיך שם ואין זה נקרא הפסק (מ"ב קד ב. עיין פסקי תשובות שם).
"גשם" עם סגול או עם קמץ.
ש: האם יש לומר "גשם" בברכת גבורות בתפילת שמונה עשרה בסגול (ֶ) או בקמץ (ָ)?
ת: יש לומר "גשם" עם קמץ, כפי שנהג לומר רבנו הרב צבי יהודה. [וכן דעת הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ד, מ אות טו), מובא בשו"ת רבבות אפרים (ג, סח), וגם הג"ר יוסף שלום אלישיב בס' פניני תפילה (עמ' קמה-קמו. ומובא בקובץ מבקשי תורה – גליון נא, עמ' כה שכך היא המסורת מזקנו בעל ה'לשם', וכך התפללו החפץ חיים והגר"א). ולא כהגרי"ד סולוביצ'יק בס' נפש הרב (עמ' קכא), אדמו"ר מסטמאר בס' אסיפת דברי יואל (עמ' יא אות ה), וכ"כ בסידור בעל התניא, הג"ר שלמה זלמן איורבך בס' הליכות שלמה (ח"א ח:יד), הגרי"י קניבסקי בס' ארחות רבנו (ח"א אות ריג), בעל מנחת יצחק מובא בס' אשי ישראל (עמ' רלא הערה פז), הג"ר בנימין יהושע זילבר בשו"ת אז נדברו (יב, כו), הגר"א מנחם מן שך מובא בשו"ת רבבות אפרים (שם), הג"ר יעקב קמנצקי בס' אמת ליעקב עה"ת (בראשית ג, יט), והג"ר משה שטרנבוך בשו"ת תשובות והנהגות (א, פא) - רשם מ"צ.]
כיוון רגלים בשמונה עשרה
ש: כתוב שיש לכוון רגליו בשמונה עשרה כאחד כמו המלאכים, אבל אנו לא אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אלא בחשאי משום חשש קנאה (שו"ע או"ח סא יג), מלבד מיום הכיפורים. מדוע אין חשש קנאה בכיוון רגלים כאחד?
ת: בשכמל"ו זה מיוחד. עיין בגמרא (פסחים נו א) ובנפש החיים (ג יא). [ובס' שו"ת קול מנחם – אהל ברכה (עמ' לו), השיב האדמו"ר מקאליב: יש לחלק ששם, כשאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", יש חשש לקנאה, וכאן רק עושים מעשה כמותם, אין כל כך חשש לקנאה כמו אמירה – רשם מ"צ.]
תפילת תשלומים
ש: שמרתי על חולה כל רגע מעלות השחר עד הלילה. אני צריך תשלומין?
ת: לא. עוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כו א. עיין שו"ע סי' קח).
למה לכוון תפילותינו
ש: למה לכוון תפילותינו בזמן הזה?
ת: נוסח התפילה הוא טוב לכל הדורות. שלוש עשרה ברכות אמצעיות של השמונה עשרה, הן שלבי הגאולה. מגילה יז ב. ומוסברות בקיצור באורות התשובה סוף פרק י.
אזעקה באמצע שמונה עשרה
ש: מה יעשה אדם שבאמצע שמונה עשרה שומע אזעקה?
ת: בוודאי שהוא ירוץ למקלט, בגלל שתי סיבות: א. זה פיקוח נפש. ב. לזוז באמצע שמונה עשרה בלי לדבר אינו נקרא הפסקה. למשל, אם אדם מתפלל שמונה עשרה וילד מרעיש ומבלבל אותו מתפילתו, הוא יכול עובר למקום אחר. או אם אדם מתפלל בעל פה ופתאום רואה באמצע התפילה שהוא לא זוכר יעלה ויבא בעל פה, מותר לו ללכת ולקחת סידור. דיבור מהווה הפסקה אבל הליכה לצורך, אינה בעיה.
לכן, אם אדם באמצע שמונה עשרה ושומע אזעקה, ילך למקלט בלי לדבר ויכול להמשיך שם מהמקום בו היה בתפילה (מ"ב קד סק"ב. עיין פסקי תשובות שם ושו"ת באר משה ג, יג. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישמע משה ב שעד).
ש: אחרי שהתחילו להשתמש בכיפת ברזל, הרב הראשי האשכנזי של אשדוד, הרב יוסף שיינין, התראיין ברדיו בעניין ואמר: "בהלכה נפסק שאם נחש כרוך על עקביו של אדם המתפלל שמונה עשרה, לא יזוז ממקומו. אבל אם עקרב כרוך על עקביו – יברח, כי עקרב נושך אך נחש לא נושך אם לא פוגעים בו. ולדעתי, כיפת ברזל הופכת את הסכנה לדרגת נחש ולא לעקרב, ולכן היום, אם אדם מתפלל שמונה עשרה ויש אזעקה - הוא חייב להמשיך להתפלל". והוא הדגיש כי לפני שלוש שנים, טרם ימי כיפת ברזל, "הוריתי לקום ולרוץ למקום מוגן". והוסיף כי "אדם שלא עומד בשמונה עשרה, חייב בוודאי לרוץ למקום מוגן, משום ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. אך כשמדובר באמצע שמונה עשרה, יש לנו בהלכה את שתי הדוגמאות, ואני חושב שהיום אנחנו בבחינת נחש, אחרי שהוכח שכיפת ברזל באמת מגינה מאוד". מה דעת הרב בעניין כעת?
ת: כיפת הברזל אינה מאה אחוז. וגם אדם לא יכול להתפלל בכוונה באזעקה. אפילו אם ילד עושה רעש, קשה לאדם להתרכז וצריך להוציאו. וק"ו כאן.
מעבר לפני המתפלל
ש: האם מותר לעבור לפני המתפלל אם נצרך לשירותים?
ת: כן, כמו שהאשל אברהם ק"ב נוטה להקל כדי לשמוע קדיש כי ספק בלבול דעת לא פוטר ממצוה. וכן לעניננו (עיין שו"ת שאילת שלמה א נז).
מגן אבות
ש: מדוע שירת מגן אבות על ידי הציבור (עיין שו"ע או"ח רסח ח הגה) אינה מהווה הפסק בברכה – כדי לסיים את כולה?
ת: ברכה זו לא נתקנה כדי להוציא מי שאינו בקי. עיין קצות השולחן עז ה.
כיוון הפוך
ש: אם התחלתי שמינה עשרה בכיוון ההפוך האם אני יכול להסתובב?
ת: כן, הליכה לצורך בלי דיבור אינה הפסקה (מ"ב קד ב. פסקי תשובות שם).
תפלה לכיוון אחר
ש: אחרי שסיימתי שמונה עשרה שמתי לב שהתפללתי לכיוון לא נכון?
ת: יצאת ידי חובה (באר היטב ס' צד. שו"ת משיב דבר א י. שו"ת תשובות והנהגות א עט).
תינוק בוכה
ש: מה לעשות אם תינוק בוכה במיטה ואני באמצע תפילת שמונה עשרה?
ת: מותר לך ללכת אליו בלי לדבר (מ"ב קד ב. פסקי תשובות שם).
לימוד בחזרת הש"ץ
ש: האם אפשר ללמוד תורה בזמן חזרת הש"ץ, אם יש מנין בלעדי?
ת: לא. הרי חז"ל קבעו: "זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד". שבת י א. עיין משנה ברורה (קכד יז). [ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ד יט. ופעם אמר הג"ר משה פיינשטיין, על אי לימוד בזמן חזרת הש"ץ, כי הלימוד שלו היה על מנת לעשות לידע דרך ד', לא לחטוף יתר על המידה (דרכי משה ח"ב עמ' קלג). אחד בבריסק עיין בספר בחזרת הש"ץ, ורבי חיים מבריסק אמר לו אחרי התפילה: אם ההתמדה שלך כ"כ גדולה, תוכל למצוא זמן ללמוד אח"כ, ויש לשמוע חזרת הש"ץ. שו"ת רבבות אפרים ג קטז. כשהיו התלמידים שואלים להגרש"ז אוירבך אם מותר להם לעיין בספר בשעת חזרת הש"ץ כשבודאי יש עשרה עונים מלבדו, היה עונה בתוכחת מגולה: "וכי הינו מתמיד כל היום כולו עד כדי כך שחסר לו הלימוד בזמן חזרת הש"ץ". הליכות שלמה פ"ט הערה 11. וגדולי ישראל מקשיבים ביראה ושומעים כל מלה בחזרת הש"ץ בלי אפילו להציץ בספר, כולל: מרן הרב קוק (שיחות הרב צבי יהודה על ספר יחזקאל גליון 64), הגרא"ז מלצר (בדרך עץ החיים א מא), הסטפיילר (אשכבתיה דרבי יב), הגר"מ פיינשטיין (שו"ת רבבות אפרים ה סא. ז כו) והג"ר שמואל הלוי וואזנר (רב רבנן עמ' רסג, שס, שעא). והגר"ח קניבסקי אומר שלימוד תורה בזמן חזרת הש"ץ הוא מצוה הבאה בעבירה (אורחות יושר קד). וכל פעם שהג"ר שמואל אוירבך, ראש ישיבת מעלות התורה, ראה בחורים שמעיינים בספרים בחזרת הש"צ ניגש להוכיח אותם באמצע החזרה (תפארת שמואל עמ' כב) – רשם מ"צ].
הכאה בסלח לנו
ש: האם הכאה על הלב בברכת סלח לנו היא הלכה או הנהגה טובה?
ת: יש נוהגים. מקור חיים קיצור הלכות סוס"י קטז.
תפילה בבגדי שינה
ש: האם מותר להתפלל בבגדי שינה?
ת: לא, בשמונה עשרה צריך בגדים כמו מול מלך (שו"ע או"ח צא ומ"ב ס"ק א, יב-יג). [כשהגר"מ פיינשטיין היה מתפלל תפילת מעריב ביחידות בביתו, כשלא היה לבוש בבגדיו אלא בחלוקו ובנעלי בית, היה מקפיד תמיד להחליף ולהתלבש לגמרי, ממנעליו ועד לכובע שחבש לראשו, ואפילו את העניבה היה שם, הכל לכבוד תפילת מעריב ביחידות בביתו. ובפעמים הראשונות שראיתי אותו עושה כך לא הבנתי, וחשבתי שמתכונן ללכת לאיזה מקום לאחר שהתלבש בהידור, ותלמיד שאל: "לאן הולכים", וענה לו בתמיהה על שאלתו "להתפלל מעריב". רשומי אהרן ח"א עמ' יט. וכשהיה הג"ר משה פיינשטיין בבית חולים כשעמד ללבוש להתפלל שחרית, אמר שכמעט אין ברירה, אי אפשר ללבוש כרגיל לתפילה. אבל גם מסתבר שבבית חולים אין צורך, דהלא גם אם יבוא מלך לבית חולים, לא ילבשו יותר מחלוק וכדומה, וממילא נחשב זה כמוכן למלך (מסורת משה ב כב). וכשהראתי פיסקה זו להגר"ש אבינר, הוא אמר לי: "כשהייתי בבית החולים, אני הייתי מתלבש רגיל ברגע ראשון שיכלתי" (וכ"כ בפסקי תשובות צא, ד). – רשם מ"צ.]
בגד לא נקי
ש: אם יש לכלוך על הלבנים שלי, אני יכול להתפלל כך?
ת: כן מן הדין. מג"א עו סק"ו. ויש מחמירים. שו"ע הגר"ז שם ד.
בגדי תפילה
ש: האם מותר להתפלל במכנסיים קצרים?
ת: זה הכלל – בגד שבו עומדים מול מלך (שו"ע או"ח צח א).
סלולרי בתפלה
ש: שכחתי לכבות את הסלולרי שלי והוא מצלצל באמצע שמונה עשרה בבית הכנסת. מותר לי ללכת צעד אחד כדי לכבותו?
ת: כן. הליכה לצורך כזה מותרת (מ"ב קד ב. עיין פסקי תשובות שם. שו"ת באר משה ג יג. שו"ת משנת יוסף ט כט).
ברכת המינים
ש: כנגד מי מכוונת ברכת המינים בשמונה עשרה?
ת: נוצרים, מסיונרים. עיין רמב"ם הלכות תפילה ב א (עיין פירושו של הרב על הסידור תפלת עמך ח"ג עמ' 93-89).
עניית אמן
ש: האם עונים אמן כששומע את הברכות של מי שמתפלל תפילת שמונה עשרה בלחש?
ת: לא לענות. [והגאי"ל שטיינמן סיפר ש"הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק היה מתפלל תפילת שמונה עשרה בקול רם ברור כל מילה ומילה, וגם כשהתפלל בציבור היה אומר בקול וכולם היו שומעים אותו, כן זכורני מבית הכנסת בבריסק". וביאר הגראי"ל שכפי הנראה הטעם שהגרי"ז התפלל שמונה עשרה בקול רם שחשש להחמיר כהשיטות שאף בתפילה צריך להשמיע לאזניו וכדי שישמיע לאזניו כראוי החמיר להתפלל בקול, וכדומה שהגרא"מ שך סיפר גם על החפץ חיים כן שהעומד על ידו בשעת התפילה היה שומע את כל תפילתו. והוסיף שיש להסתפק בכהאי גוונא שמתפלל שמונה עשרה בקול רם אם השומע אותו מחוייב בעניית אמן על אלו הברכות, דהא עיקר תקנת הברכה דשמונ"ע היה להתפלל בלחש ואם כן אפשר שלא תקנו בה עניית אמן, ואולי גם איסורא איכא לענות על ברכה זו כדין עונה אמן יתומה (אעלה בתמר – מתורת בריסק עמ' עג). בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' צא) מסופר על הג"ר איסר זלמן מלצר כשהיה ילד, היה יהודי זקן בבית כנסת שהוא היה מתפלל בו, ואותו זקן היה כעסן בטבעו, והיה מרביץ לילדים במקלו או בסטנדר, ומלבד זאת גם היה מתפלל ש"ע קצת בקול רם. החליטו הילדים (וביניהם ר' איסר זלמן) להשיב לאותו זקן מנה אחת אפיים, מעמדו לידו בשעה שהתפלל ש"ע, ועל כל ברכה שלו נענו הילדים בקול רם "ברוך הוא וברוך שמו", "אמן"! פעם, הגה"ר א"ז ביקש מהג"ר שלמה זלמן אוירבך שיברר: מה הדין אם אדם שומע את חבירו המגביע קצת את קולו בתפילה בלחש, אם צריך לענות אמן? הגרש"ז עיין ומצא שיש בזה מחלוקת אחרונים, כי יש סברה לומר שעל ברכות תפילה בלחש לא נתקן לענות אמן, כיוון שהן צריכות להאמר בלחש. וכן דעת הגרש"ז אוירבך ובס' הליכות שלמה – תפילה (פרק ח, לב). בס' פניני הרב (עמ' לה), כתב הג"ר צבי שכטר, שפעם שאל אחד מהתלמידים את הגרי"ד סולוביצ'יק: "האם יש לו לענות אמן כשהוא שומע את ברכות הרב שבתפילה שבלחש"? לאחר הרהור קצר ענה לו הגרי"ד שמסתבר שאין לו לענות אמן, שהרי ברכות אלו צריכות להיאמר בלחש ולא ניתנו להישמע על ידי אחרים, ממילא לא ניתנו לעניית אמן. וכן פסק הג"ר שמואל הלוי ואזנר בשו"ת שבט הלוי (ג, טו אות א). ומסופר בשו"ת בית אב"י מהג"ר יצחק ליעבעס (ח"ה ס' ע ומובא בס' שלחן רבותינו עמ' קכג), שפעם האדמו"ר מבעלז, הג"ר אהרן רוקח בעל 'קדושת אהרן', נסע ברכבת ובסמוך לו עמד יהודי והתפלל תפילת לחש והרים את קולו, ונסתפק אם לענות בהוב"ש ואמן, ואמר שאין לענות על ברכותיו כיוון דקיי"ל שהמתפלל בחזקה אין עונין אחריו, ואין לך מתפלל בחזקה יותר מזה, שהרי אסור להגביה את קולו בתפילה. ומובא באבן ישראל (ט, ה) מחלוקת בין האדמו"ר ר"א מבעלז והגרי"י פישר בענין עניית אמן על ברכת ששמע ממי שמתפלל שמונה עשרה בלחש - שהאדמו"ר מבעלז דימה אותו למי שמתפלל בחזקה שאין עונים אחריו אמן, והגרי"י חילק, כי ש"ץ בחזקה אינו חייב בכלל באותו ברכה, כי בעצם הוא אינו שלוחו של הציבור, ורק לש"ץ תקנו לברך, משא"כ המתפלל בלחש, שהוא מחוייב בדבר, רק שמתפלל בקול (כך גם מובא בשו"ת ודרשת וחקרת ה, לד אות ד). וכן מובא בספר גם אני אודך מהג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ (ח"ב ס' מא) בשם הג"ר יוסף שלום אלישיב, שאדם השומע את תפילת שמונה עשרה של חברו אסור לו לענות אמן על ברכותיו, כיוון שאין עונים אמן על ברכה שלא כדין, וברכת שמונה עשרה של לחש שאומרים בקול אינה כדין ולכן אין עונים אמן. אך בס' פניני תפילה (עמ' פו), ענה הגרי"ש אלישיב לאותה שאלה: "מי שאינו מתפלל באותה שעה, למה לא יענה? מה זה גרוע מברכת בורא פרי האדמה? האם המתפלל עשה איסור בדבר? ובלבד שלא יפריע לאחר. רואים בראש השנה שמותר להגביה קולו בתפילה". אמנם בס' גם אני אודך שבס' נזר החיים להג"ר אורן טיגר, הובאה שאלה זו להג"ר חיים קניבסקי והשיב שודאי צריך. כך גם פסק הגר"ח קניבסקי בס' הליכות חיים להג"ר ישראל טאפלין (ח"א עמ' מו אות קכ). אמנם הג"ר רבינבוץ כתב שדברי הגר"ח קניבסקי הם חידוש. מכל מקום, רוב הפוסקים אומרים שהשומע את חבירו המתפלל תפילת שמונה עשרה בלחש אין לענות אחריו אמן. וכן נפסק שיש לענות אמן בילקוט יוסף (תפילה ח"א, תשמ"ה, עמ' ערב). ועיין שו"ת רבבות אפרים (א, פא) שהביא דעות גדולי דורנו לכאן ולכאן, ונוטה שיש לענות אמן – רשם מ"צ.]
תפלה בעמידה
ש: אני סובל מכאב גב וקשה לי להתפלל בעמידה. מה עדיף - להתפלל בישיבה עם יותר כוונה או בעמידה עם פחות כוונה?
ת: בעמידה, שזה עצם הדין, ותוספת כוונה היא תוספת מעלה.
תפילה בנסיעה
ש: האם במצב של חוסר ברירה, כגון נסיעה ארוכה, מותר לומר תפלת שמונה עשרה בישיבה או האם עדיף שלא לומר כלל?
ת: בישיבה (שו"ת באר משה ג יד).
הפסקה בשמונה עשרה
ש: באמצע שמונה עשרה גיליתי שחסרים דפים בסידור ואיני יודע בעל פה?
ת: מותר ללכת לקחת סידור. זה לא נחשב הפסק לענין (מ"ב קד סק"ב. פסקי תשובות שם. שו"ת באר משה ג יג).
שמונה עשרה בקול רם
ש: האם מותר להתפלל שמונה עשרה בקול רם אם זה עוזר לכוונה?
ת: כן, אם מתפללים לבד (מ"ב קא סק"ו. שו"ע או"ח תקפב ט. מ"ב ס"ק כד. והיה פעם חסיד קארלין שהתפלל בקולי קולות, שאל אותו הבריסקער רב וצעק בקולי קולות: "מה נשמע, איך אתה מרגיש"?, השיב לו הקארלינער: ב"ה, אבל אני קרוב לרב, למה הרב צועק? אמר לו הרב מבריסק, זה מה שרציתי להראות לך שהקב"ה גם קרוב, אז למה אתה צועק כ"כ, אמר לו הקארלינער, לא לזה אני צועק, "אני צועק שאני ישמע! שאני יתעורר". ס' החסידות על העליונה עמ' קה-קו – מ"צ).
תפילה אישית על המדינה
ש: איפה להוסיף תפילה על מדינת ישראל בשמונה עשרה, גאל ישראל, מצמיח ישועה או שומע תפילה?
ת: באלהי נצור (שנות אליהו ברכות ה א).
ילד בשמונה עשרה
ש: ילד בוכה באמצע שמונה עשרה, האם מותר לגשת אליו ולחזור לתפלה?
ת: א. לכתחילה יש להתפלל במקום בו אין הפרעה. ב. כאשר ילד בוכה, לא תמיד יש לגשת אליו מיד, זה עושה אותו מפונק. ב. אם יש בכי דחוף שמפריע להתפלל, מותר לגשת, כי רק הפסקה בדיבור אסור, אבל ההלכיה מותר, אם זה נצרך לתפלה (מ"ב קד ב. עי' פסקי תשובות שם).
תפילב גילוי ראש
ש: האם מי שהתפלל בגילוי ראש, צריך לחזור?
ת: דיעבד בשוגג לא. כשיטת הגר"א או"ח ח (ישועות משה טו. הליכות שלמה - תפילה ב טז. דלא כשו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יד).
הארכת שמונה עשרה
ש: אני מאריך בשמונה עשרה ועקב זה מפסיד קדיש וקדושה. האם לקצר?
ת: לא. אלא באותו זמן לשתוק ולהקשיב. שומע כעונה (שו"ע או"ח קד ז. עיין שו"ת אגרות משה או"ח ג ד. שו"ת שאילת שלמה ד כט).
כוונה
ש: אם לא כיוונתי בכמה מילים בתפילה, לחזור?
ת: בימינו אין חוזרים (רמ"א או"ח קא א. שו"ת יביע אומר ג או"ח ח).
מאחר לתפלה
ש: מי שמאחר לתפילה ידלג על פסוקי דזמרא כדי להתפלל שמונה עשרה עם הציבור, כדעת השו"ע, או כמשכנות יעקב מובא במ"ב שאמירת ברוך שאמר אשרי ישתבח עדיפה מתפילה בציבור. כמי לנהוג?
ת: כשו"ע. כן פסק רבנו הרב צבי יהודה בעולת ראיה (שו"ע או"ח נב א. מ"ב ו. עולת ראיה א רסה).
תפלה
ש: האם מותר להתפלל עם ידיים בכיסים?
ת: לא. אלא כמו מול מלך (שו"ע או"ח צח א).
חולצה עם ציור
ש: האם מותר להתפלל מאחורי אדם לבוש בחולצה עם ציור?
ת: אכן אסור כמו מאחורי כל ציור על הקיר המושך תשומת לב (שו"ע או"ח צ כג. עיין שו"ת דבר חברון או"ח פח).
אכילה לפני תפילה
ש: האם מותר לשתות קפה ולאכול עוגה לפני התפילה, ואם לא, מדוע נפוץ מנהג זה?
ת: אסור. מנהג לא טוב, אלא אם כן הכרחי (שו"ע או"ח פט ג-ד).
תפילה עם תינוק
ש: מותר להתפלל שמונה-עשרה כאשר קשור על האבא תינוק במנשא מקדימה או אחורה?
ת: רק אם אין ברירה (מ"ב צו סק"ב).
תפילה עם סנדלים
ש: האם מותר להתפלל עם סנדלים?
ת: כן אם הרגלים נקיות (שו"ע או"ח צא ה. שו"ת שאילת שלמה ג ל).
יחף
ש: האם מותר להתפלל יחף?
ת: לא. רק כמו שעומדים בפני מלך (שו"ע או"ח צא ה).
חזרת ש"ץ קצרה
ש: כדי לחסוך זמן האם אפשר להנהיג חזרת ש"ץ קצרה, כלומר שהש"ץ רק אומר עד האל הקדוש?
ת: רק בשעת הדחק באופן יוצא דופן. שו"ת יחוה דעת ה יב (מפורסמת תשובת הרמב"ם שתיקן במצרים להתפלל תפילה קצרה לפי שהיו מזלזלים בשמיעת חזרת הש"ץ, אבל זה היה בשעת הדחק גדולה, אבל בלא שעת הדחק אין להתפלל אלא כפי תיקון חז"ל תפלת לחש ואחר כך חזרת הש"ץ. מובא בשו"ת הרדב"ז ח"ד ס' אלף קסה. והרדב"ז מביא שלא ניחא ליה, וגם המנהג שבמצרים נתבטל. וכותבים בשם החזו"א: "שמענו אומרים דלא הוי ניחא ליה מה שיש נוהגים שאין אומרים חזרת הש"ץ במנחה ואומרים רק ג' ראשונות וקדושה". דינים והנהגות ממרן החזון איש עמ' נג – מ"צ).
תפילת עמידה קצרה
ש: כאשר מחוסר זמן מתחילים מיד חזרת הש"ץ, האם אומרים עם הש"ץ מיד או רק אחרי המלך הקדוש?
ת: ספרדים מיד, אשכנזים אחרי המלך הקדוש. ביה"ל קכד ב בלחש (פס"ת שם אות ב. ומבואר בשו"ע ורמ"א או"ח רכד ב ובמ"ב סק"ו שאין לעשות סדר תפילה קצרה אלא בשעת הדחק, דהיינו שעומד לעבור זמן תפילה או מחמת סיבת אונס מוצדקת שהזמן דוחק, או כשיש חשש שלא יהיה בקרב הציבור תשעה שישמעו לברכות הש"ץ ובפרט כשהמנין מצומצם ובתוכם כמה אנשים קלי דעת. שו"ת יחוה דעת ג טז. שו"ת באר משה ח לז. שו"ת אז נדברו יב כג – מ"צ).
חזרת הש"ץ
ש: אפשר לעשות חזרת הש"ץ עם עשרה אבל יש מהם שלא סיימו תפילתם?
ת: רק בשעת הדחק (שו"ע או"ח קכד ט. מ"ב ס"ק יט. עיין שו"ת ציץ אליעזר יב ט שאם אפשר יש לחכות אפילו למי שמתפלל באריכות – מ"צ).
אמן ביעלה ויבוא
ש: האם לענות אמן לשליח ציבור שאומר יעלה ויבוא?
ת: מחלוקת, כי יש סוברים שאין אומרים אמן אלא בסוף ברכה. שו"ת יחוה דעת ג ט (וכן סבר הגרי"ד סולוביצ'יק לא לומר. דברי הרב קנ. והאדמו"ר מקאליב השיב: "המנהג שעונים שם אמן". שו"ת קול מנחם או"ח ב שפה – מ"צ).
מודים דרבנן
ש: מדוע קוראים למודים שהציבור אומר בחזרת הש"ץ "מודים דרבנן", האם יש "מודים דאורייתא"?
ת: קוראים לו מודים דרבנן כי הנוסח מורכב מכמה תפילות מחכמים שונים (סוטה מ א – מ"צ).
תפילה על ארץ ישראל
ש: למה אין בשמונה עשרה ברכה על ארץ ישראל?
ת: כל י"ג אמצעיות הן תפילה על גאולת עם ישראל. מגילה יז ב.
אמירת טל ומטר בקול רם
ש: האם מותר באמצע שמונה עשרה לומר טל ומטר או יעלה ויבוא בקול רם כדי להזכיר לאחרים?
ת: בשמונה עשרה צריך חרדת קודש כמו לפני מלך, לכן אסור. ויש מתירים כי זה צורך התפילה (החזו"א התנגד למנהג זה משום שאין זה דרך ארץ לתפילה. דינים והנהגות לחזו"א פ"ד אות כד. אורחות רבנו א רז. וסיפר הגר"ח קניבסקי שבצעירותו התפלל עם דודו החזו"א בז' מרחשון והגביה קולו ב"ותן טל ומטר", ובסיום התפילה ניגש אליו החזו"א ואמר לו משפט אחד: "בתפילה לא צועקים"! דברי שי"ח גליון 35 לך לך תשע"ד. אמנם אמר הגרש"ז אוירבך שזה כבר מוזכר באחרונים, עיין מג"א קיד סק"ב ועוד, שהשמש יעשה כן, אך לעניין שאר המתפללים אמר שדבר מבוזה הוא לעשות כן בשעה שעומד לפני המלך בתפילה. הליכות שלמה – תפילה פ"ח הערה 20. מובא בספר אשי ישראל פכ"ח הערה עב. ואמר הגרי"ש אלישיב שהמתפלל בלחש רשאי להגביה קולו בשעה שאומר "ותן טל ומטר" כדי להזכיר לכולם, כיוון שזה לצורך התפילה. אשרי איש עמ' קיג. ולאחד שאמר כי יש שטענו שאין זה ראוי בשעה שעומד בתפילה לפני המלך להכריז הכרזה, ענה הג"ר אלישיב, שכיוון שזה לצורך התפילה, זה בסדר. הערה שם. ומ"מ אמר הג"ר חיים קניבסקי שיש מקילין, והטעם משום שזה לצורך התפילה שלא ישכחו הציבור 'יעלה ויבוא'. ובאופן כללי עדיף להכות על הסטנדר לפני שמתחילים שמונה עשרה, כנהוג. דעת נוטה עמ' רחצ – מ"צ).
תפילה בישיבה
ש: הרב כתב שמי שיש לו כאב גב עדיף שיתפלל בעמידה גם אם קשה לו מאשר בישיבה ביישוב דעת, אבל כתב רס"ג בסידורו (עמ' ל) ע"פ גמרא ברכות (ל א): "וההולך בדרך והגיע זמן קריאת שמע והוא על גבי בהמה, יקרא במקומו וגם יתפלל, כי אם ירד יהיה ליבו טרוד ולא יבין מה שיתפלל, ושמירת יישוב הדעת חשובה מהעמידה על הרגליים". ובספר מעשה איש (ח"ז עמ' קלו) מסר החזו"א בשם המהרי"ל דיסקין: "אמרו משמו שעדיף תפילת שמונה עשרה במיושב עם יותר כוונה, מאשר בעמידה ובפחות כוונה, אף שיש אומרים (עיין או"ח צד ט) שהמתפלל בישיבה חוזר ומתפלל. המעשה היה באדם חולה שהיה קשה לו לעמוד, ואם היה עומד היה צריך למהר לגמור בלי ישוב הדעת"?
ת: רס"ג לא נפסק. מהריל"ד זה באדם שקשה לו לעמוד. אבל אם יכול לעמוד, יתפלל בעמידה, גם בפחות כוונה, כי עמידה היא דין, וכוונה היא מעלה, וממילא איננו מתכוונים כל כך.
תפלה מקוצרת
ש: האם כדאי לקצר בתפילה כדי שיהיה לי יותר זמן ללמוד תורה?
ת: לא. מעשה ברב שגער על המאריכים בתפילה על חשבון הלימוד ונענש. אור זרוע (ח"ב הלכות שבת סי' מב. החת"ס תמיד היה מאריך בתפילה, וכאשר אמרו לו חבריו דברי חידודים שהמה כבר למדו סימן שולחן ערוך עם מג"א בעוד שהוא מאריך בתפילה, השיב להם הלא חז"ל אמרו המאריך בתפילה מאריכים לו שנותיו, ע"כ יהיה לו פנאי ללמוד עוד סימנים הרבה בשולחן ערוך. חוט המשולש כו. תפילת סופר פו – מ"צ).
כפפות בתפילה
ש: מותר ללבוש כפפות בזמן תפילת שמונה עשרה?
ת: אם אלו כפפות של יופי וחשיבות, אסור, כי יש להיות לבוש כמו מול אנשים חשובים. שו"ע או"ח צא מ"ב יב. אבל אם זה מפני שסובל מקור, מותר. פס"ת שם ה.
כוונה בשמונה עשרה
ש: כל הזמן קופצות לי מחשבות בשמונה עשרה. זה מייאש!
ת: לא להתייאש. יש ג' שיטות: א. להמשיך בתפילה. כל מילה שאומרים בכוונה, זה עוד מרגלית. כף החיים צ אות טו. ב. כל פעם שבאה מחשבה זרה, לעצור עד שתעבור. ויש סגולה להעביר יד ימינו על מצחו ולהרהר בפסוק "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי". מ"ב צח ב. ג. יתר על כן, צריך לעקוב באצבע בתוך הסידור. אבן שלמה ט ג הערה ד. פעם ראיתי שהגר"א שפירא מתפלל והוא עוקב באצבעו בסידור. כתוב במגילת אסתר (ט כה): "ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה". אמרו דרך דרוש: "ובבאה לפני המלך" – מלך מלכי המלכים, "אמר עם הספר" – עם סידור, "ישוב מחשבתו הרעה" – המחשבות הרעות שמסתובבות בראש ומקלקלות את הכוונה תיעלמנה (והג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, היה מעורר הרבה שיקפידו להתפלל מתוך הסידור, ולאחרונה כשיכניסו אליו ילדים לפני בר מצוה להתברך עוררם שיקפידו על כך, וכן הרבה פעמים כשבאו לבקש איזו ברכה וישועה אמר: תתפללו בפנים וזה יעזור שיתפללו בכוונה, ולא ישוטטו המחשבות. וכן עורר שיקפידו לברך ברהמ"ז מתוך סידור וכדומה, וכן הוא היה נוהג כל ימיו, ואף בקידושא רבא לא התחיל לומר ושמרו וכו' עד שהביאו לפניו סידור, ואמר פעם: "אני יודע לומר פסוקים אלו בע"פ, אבל כדי שתהיה אמירת הקידוש באופן רציני, אני מקפיד לומר דוקא בפנים" (רב רבנן עמ' רב – מ"צ).
לימוד בחזרת הש"ץ
ש: האם מותר ללמוד גמרא בחזרת הש"ץ? איפה זה כתוב?
ת: אסור. משנה ברורה. אם אתה בדרגת גמרא עד כדי כך שאתה לומד בשקידה עצומה כל היום ואף בזמן חזרת הש"ץ, ודאי אתה בדרגת מציאת דין במשנה ברורה (מ"ב קכד יז. ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ד יט. בבריסק אחד עיין בחזרת הש"ץ ורבי חיים מבריסק אמר לו אחרי התפילה: אם ההתמדה שלך כ"כ גדולה אפשר למצוא זמן ללמוד אח"כ ויש לשמוע חזרת הש"ץ. שו"ת רבבות אפרים ג קטז. כשהיו התלמידים שואלים להגרש"ז אוירבך אם מותר להם לעיין בספר בשעת חזרת הש"ץ כשבודאי יש עשרה עונים מלבדם, היה עונה בתוכחת מגולה: "וכי הינו מתמיד כל היום כולו עד כדי כך שחסר לו הלימוד בזמן חזרת הש"ץ". הליכות שלמה פ"ט הערה 11. וגדולי ישראל מקשיבים ביראה ושומעים כל מילה בחזרת הש"ץ בלי אפילו להציץ בספר, כולל מרן הרב קוק. שיחות הרב צבי יהודה על ספר יחזקאל גליון 64. הגרא"ז מלצר. בדרך עץ החיים א מא. הסטפיילר. אשכבתיה דרבי יב. הגר"מ פיינשטיין. שו"ת רבבות אפרים ה סא. ז כו. והגר"ח קניבסקי אומר שלימוד תורה בזמן חזרת הש"ץ הוא מצווה הבאה בעבירה. אורחות יושר קד – מ"צ).
שיחה בחזרת הש"ץ
ש: מותר לאדם לשוחח בשקט בזמן חזרת הש"ץ בתנאי שהוא אומר אמן בסוף?
ת: חלילה. הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו. שו"ע או"ח קכד ז מ"ב כו. ומראה עצמו שאין לו חלק באלוהי ישראל. ספר הזוהר. שם כז. והכי טוב הוא לעקוב בסידור מילה מילה. שם כו.
כיוון הפוך
ש: אם התחלתי שמונה עשרה בכיוון ההפוך האם אני יכול להסתובב?
ת: כן, הליכה לצורך בלי דיבור אינה הפסקה (מ"ב קד ב. פסקי תשובות שם).
ביטול חזרת הש"ץ
ש: למה לא מבטלים חזרת הש"ץ? הרי בטל טעמה שאנשים לא בקיאים?
ת: גזרה שבטל טעמה לא בטלה. עיין רמב"ם ממרים (ב ב).
ש: אבל תוס' אומרים שמים אחרונים בטלו כי אין מלח סדומית (תוס' ברכות נג ב)?
ת: א. יש חולקים עליו. עיין שו"ע (או"ח קפא א, י). ב. כאן זה מיוחד, התוס' קוראים את הגמרא שאם יש מלח סדומית, אז יש חובת מים אחרונים.
ש: אבל יש קושי נפשי אם בטל הטעם?
ת: יש טעם פנימי. האר"י ז"ל כותב שמדרגת החזרה היא מעל מדרגת תפילת היחיד (עי' ערוך השולחן או"ח רלב ו – מ"צ).
אחיזת סכין בתפילת שמונה עשרה
ש: בשולחן ערוך (או"ח צו א) כתוב שאין לאחוז הסכין בתפילת שמונה עשרה שיירא שמא יפול הסכין עליו וכו', ולמה לא אמרו משום שיש ברכה ולירושלים עירך וכו' ופעם אחת תקע אחד סכין בבטנו כשאמר ובנה ירושלים בברכת המזון (שו"ע או"ח קפ ה)?
ת: בבית יוסף יש עוד הסבר למה יש להסיר סכין מהשולחן בברכת המזון.
[כתב הב"י (או"ח סי' קפ) בשם רבינו הרוקח: "מכסין סכין בשעת ברכת המזון, על שם שנאמר, 'לא תניף עליהם ברזל', ובמכילתא פירשו הטעם שאין להניף ברזל על המזבח, מפני שהמזבח בא להאריך חייו של אדם, ולא ראוי שיבא זה שמקצר חייו של אדם על גבי זה שמאריך חייו של אדם. והשלחן הוא כמו מזבח, כמו שאמרו בשלהי מסכת חגיגה (כז א)".
והגר"א נבנצל כתב לי: "כי זה חשש קרוב יותר".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "לא אמרו אלא באופן שהיה המעשה כעין סנדל המסומר".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "בכף החיים סי' צא ס"ק כט הביא בשם ספרי קבלה שמזהירין שלא לישא עליו שום דבר של ברזל בשעת תפילה והוא מהטעם שנתת. ובליקוטי מהרי"ח (סדר הנהגת התפילה ד"ה ועיין בשו"ע סי' צח) כותב "ולא שמעתי מי שנזהר בזה". ולשאלתך, זה נאמר דוקא בברכת המזון שאז מצוי שיש שם סכין ולכן יש להסיר הסכין. אך אין זה מצוי שיש סכין בזמן התפילה, ומשום כך נאמר הטעם שיוכל לכוין בתפילה".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "הרבותא הוא דאסור אפילו בתפלת שמו"ע הגם שדעתו להניחו אח"כ, ועוד דגזרו כן כעין המעשה שהיה".
והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "כבר נשאלתי בזה לפני כמה שנים והשבתי דיש כמה טעמים לכיסוי הסכין בשעת בהמ"ז והובאו בטור סי' ק"פ וכן הביאם כה"ח שם עיי"ש. ולפי כל הטעמים הנ"ל שייך הדבר רק בשעת בהמ"ז הן משום דשולחן הוי מזבח, והן משום שכך היה המעשה ולפיכך גזרו רק על שעת בהמ"ז והן מטעם דזהו ברכתו של עשו והן משאר הטעמים שהביא שם, עיי"ש. ולכן רק בשעת בהמ"ז נהגו להסיר הסכין ולא בשאר המקומות שמזכירים את ירושלים".
ובשו"ת שערי חיים (ג ע אות יב), הרב חיים רוטר השיב: גזרו רק בברכת המזון וכמעשה שהיה– מ"צ].
3 פסיעות אחרי שמונה עשרה
ש: איך בדיוק עושים 3 פסיעות אחרי שמונה עשרה?
ת: תוך כדי כריעה, פסיעה ברגל שמאל, פסיעה יותר גדולה בימין, פסיעה קטנה בשמאל כדי להשוות, עושה שלום במרומיו שמאלה, הוא יעשה שלום עלינו ימינה, ואז משתחווה קדימה ומזדקף. שו"ע או"ח קכג א מ"ב יג.
מגן אבות
ש: מדוע שירת 'מגן אבות' על ידי הציבור (עיין שו"ע או"ח רסח ח הגה) אינה מהווה הפסק בברכה – כדי לסיים את כולה?
ת: ברכה זו לא נתקנה כדי להוציא מי שאינו בקי. עיין קצות השולחן עז ה.
ברוך הוא וברוך שמו
ש: הש"ץ מתפלל שמונה עשרה מהר, ואם אני עונה ברוך הוא וברוך שמו, איני שומע סוף הברכה. מה לעשות?
ת: לא לענות. שו"ע או"ח קכד מ"ב כב. כה"ח כח (וכן מעשה רב להגר"א אות מג. עיין פירוש הרב על קצשו"ע ו ח – מ"צ).
קושי לכוון בתפילה
ש: על אף כל מאמציי איני מצליח לכוון בשמונה עשרה. מה לעשות?
ת: לכוון לפחות בברכת אבות ובחתימת כל ברכה. שו"ע או"ח צח א. מ"ב סק"א.
כוונה בתפילה
ש: אלו כוונות אני צריך לכוון בתפילה?
ת: פירוש המילים. שו"ע או"ח צח א. רבי שמשון מקינון אחרי שלמד סתרי תורה התפלל כתינוק בן יומו. מ"ב סק"א.
כוונה באבות
ש: מי שלא כיוון באבות, חוזר?
ת: לא. רמ"א. אבל אם עוד לא אמר ברוך אתה ד', יחזור לאלהי אברהם (שו"ע או"ח קא מ"ב ד – מ"צ).
נשים במוסף
ש: האם נשים חייבות במוסף של שבת?
ת: מחלוקת. מ"ב קו סק"ד.
הגיע באמצע שמונה עשרה
ש: אם אני באוטובוס ומתפלל שמונה עשרה של מנחה פן יעבור הזמן, והאוטובוס הגיע לתחנה, מה אני עושה?
ת: אפשר לרדת ולהמשיך למטה (וכן הגרח"ק באישי ישראל פג הגה מג, כדי שלא יהיה טרוד ויוכל לכוון – מ"צ).
למלשינים
ש: האם בברכת למינים ולמלשינים אפשר לכוון על שמאלנים?
ת: חלילה. וגם לא לאלה שחושבים שאפשר לכוון עליהם...
בקשות אישיות
ש: איפה בשמונה עשרה אפשר להוסיף בקשות אישיות?
ת: כל ברכה מבין האמצעיות כעין הברכה. בשמע קולנו כל דבר. וכן באלהי נצור. הכי טוב – אלהי נצור (שנות אליהו ברכות ה א. שו"ע קיט א. קיב א. מ"ב קכב סק"ח – מ"צ).
שים שלום
ש: ראיתי סידורים עם שים שלום בשמונה עשרה בערבית. יש שיטה כזו?
ת: כן. האר"י ז"ל (מ"ב קכז יג. ובספר נפש הרב [עמ' קנב] על הג"ר יוסף דב סולוביצ'יק נכתב: "רבנו נהג לומר שים שלום אף למנחה ולמעריב, כי ברמב"ם לא הזכיר כלום מנוסחת ברכת שלום רב". א"כ האריז"ל כיון בזה לדעת הרמב"ם, וכך נהג הגרי"ד סולוביצ'יק).
מעבר לפני המתפלל
ש: האם מותר לעבור לפני המתפלל אם נצרך לשירותים?
ת: כן, כמו שהאשל אברהם ק"ב נוטה להקל כדי לשמוע קדיש כי ספק בלבול דעת לא פוטר ממצווה. וכן לעניננו (עיין שו"ת שאילת שלמה א נז – מ"צ).
ילד שמפריע באמצע שמונה עשרה
ש: ילד קטן שמפריע באמצע שמונה עשרה, ואי אפשר להרגיעו, מה לעשות?
ת: אביו יצא איתו החוצה באמצע שמונה עשרה (הגרי"ש, אליבא דהלכתא 12 עמ' ג. ועיין חזו"א לקט הקמח החדש סק"ב. עיין התכתבות הרב עם הגרא"ד אוירבך, רבה של טבריה, בעניין זה בשו"ת שאילת שלמה א נג ובשו"ת הגראד"א עמ' 26).
סיום תפילה אחרי הזמן
ש: האם אפשר לסמוך על דעת הפוסקים שאומרים שבתפילה הכל הולך אחר ההתחלה, כלומר כאשר אדם מתחיל להתפלל תפילת מנחה בשעת בין השמשות, האם יכול להמשיך להתפלל גם אם הגיעה שעת צאת הכוכבים, משום שהתחיל את התפילה כשעדיין היה מותר להתפלל?
ת: אין הלכה כדעה הזאת שהולכים בתפילה אחר ההתחלה, ולכן יזדרז לסיים לפני 13 וחצי דקות לאחר השקיעה, ואפילו אם לא יכוון כראוי מכל מקום יזדרז לסיים תפילתו (לדעת המשנה ברורה צריך לגמור את כל תפילת שמונה עשרה לפני סוף זמן התפילה [מ"ב פט סק"ה. קכד סק"ז]. וכן כתב ב'דינים והנהגות ממרן החזון איש', עמ' נג: "השיב שאין להתפלל מנחה אחר השקיעה, ואם לא יוכל לגמור לפני השקיעה לא יתחיל". ומובא בהערה שם: וכן כתב ב'אמרי נועם' ברכות כ"ט ב' בשם הגר"א. וכן כתב הג"ר אביגדר נבנצל ב'ביצחק יקרא' [רלג ס"ק יד] שצריך לגמור כל תפילת שמו"ע וכן נפילת אפיים עד השקיעה. פירושו של הרב על קצשו"ע סט ו).
עשרה לשמונה עשרה
ש: כמה אנשים צריך כדי להתחיל שמונה עשרה?
ת: שישה ועוד ארבעה שמתפללים בבית הכנסת. פס"ת צ יב. דלא כשו"ת שאילת שלמה (ח"א סי' לז).
חסימת רכב בתפילה
ש: חניתי על יד בית הכנסת וחסמתי רכב, והנהג בא לומר לי זאת. האם ללכת להזיז רכבי באמצע תפילה?
ת: בוודאי. אין כאן שאלה (הרי מותר ללכת בלי לדבר אם יש צורך. מ"ב קד ב. פסקי תשובות שם).