שמות (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
לפני אברהם אבינו
ש: האם מותר לקרוא לילד על שם של מישהו שחי לפני אברהם אבינו כגון אדם, חוה, נח, שם, עבר וכו'? הרי המבי"ט (א, רעו) כתב שראוי לא לנהוג כן.
ת: דנו בזה ולהלכה מותר. היו כמה גדולים בשמות אלו. למשל, רבי בנימין בר יפת, (גמ' ברכות לג, א) עקביא בן מהללאל (משנה עדיות ה, ו. משנה אבות ג, א. ועוד) ולרבו של הבעש"ט קראו אדם. [החיד"א ('שם גדולים' מערכת א, לד) כבר הביא הרבה קושיות על דברי המבי"ט. בשו"ת תשובות והנהגות (א, תרה) נשאל הגר"מ שטנרבך לגבי השם אדם, והשיב שלא שמע שקוראים בשם זה, אף שנהגו לקרוא לבת בשם חוה ומסתמא יש לזה איזה טעם, והזכיר דברי המבי"ט וקושיות החיד"א. אמנם לכתחילה אין נכון להיכנס לספקות, אבל אין בידינו לאסור ולהחמיר לאחרים. עוד הוא מוסיף שלדעתו, כוונת המבי"ט היא שאין לקרוא על שם נח שהיה בזמן המבול, אלא ראוי לבחור שם מן הדורות שלאחר אברהם אבינו, אבל אם רוצה לקרוא לילד על שם קרוב משפחה בשם נח – אין בזה קפידא כלל. ויש שנהגו, לקרוא הנולד כשם הפרשה של אותו שבוע, ואם הפרשה היא פרשת נח, קוראים לנולד בשם נח – רשם מ"צ.]
אברהם יצחק ויעקב
ש: האם יש להימנע לקרוא לילד בשם אברהם, יצחק, יעקב ומשה כפי שהזהיר בצוואתו רבי יהודה החסיד (אזהרות נוספות בכתב יד סעי' ב)?
ת: יש אומרים שצוואתו היא רק לבניו ומכל מקום בזה נהגו להתיר. [בשו"ת מנחת יצחק (ט, קלז) נשאל הגרי"י ווייס ע"י אחד שדאג עליו ועל אחיו שנקראו אברהם, יצחק ויעקב, והשיב: "לא ידאג כלל, כי על כל כהאי גונא שדשו בה רבים, נאמר בזה "שומר פתאים ד'" (תהילים קטו, ו) – רשם מ"צ.]
אברם
ש: האם מותר לקרוא לילד בשם אברם? הרי הגמרא בברכות (יג, א): "תני בר קפרא: כל הקורא לאברהם – אברם, עובר בעשה... רבי אליעזר אומר: עובר בלאו", וכן מובא במג"א (קנו, ב).
ת: אין איסור מפורש אבל ראוי שלא. [כתב בשו"ת מנחת יצחק (ד, ל): "אמנם כנודע, גם אצל מדקדקים, אנו רואים שקורים לכינוי את בניהם בשם אברם לקיצור השם מאברהם, או אברמיל לשם געגועים וכיוצא בזה. והנראה לעניות דעתי בזה, דבודאי אין איסור לקרוא את בנו בשם עריסה, אברם... אבל בודאי מה שמקצרין השם, או קורין לגעגועים, בזה מכוונים רק לבניהם בעצמם, ולא לכוונה על אברהם אבינו ואין איסור בדבר". ומובא בדרך שיחה (ח"א עמ' לב), שאמר הגר"ח קניבסקי, שבגמרא בגיטין (נ, א) יש "אברם חוזאה", ומה שכתוב בגמרא שהקורא לאברהם אברם עובר בעשה – זה נאמר רק על אברהם אבינו. ופעם נשאל הרב: הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ובלאו. ברכות יג א. מג"א קנו. אז איך קוראים לגאון ר' אברהם שפירא זצ"ל "ר' אברום"? והשיב: זה אסור רק על אברהם אבינו עצמו. כה"ח קנו אות יד. ודרך זלזול. שו"ת מנחת יצחק ד ל (ועיין צל"ח על ברכות יג א. תורה תמימה על בראשית יז ה אות ח – רשם מ"צ.]
ישמעאל
ש: האם מותר בזמננו לקרוא לילד בשם ישמעאל? הרי ישמעאל בן אברהם אבינו עשה תשובה (בבא בתרא טז, א. רש"י בראשית כה, ט).
ת: כן. היה רבי ישמעאל כהן גדול ועוד.
הגר
ש: האם מותר לקרוא לבת בשם הגר? הדעות בין הרבנים חלוקות מאוד. מצד אחד – הגר חזרה בתשובה והייתה אשתו של אברהם אבינו, מצד שני – היא הייתה אמו של ישמעאל, אויבנו המר והנצחי. כמו כן, איך יתכן שהיה כהן גדול בשם ישמעאל?
ת: אין קוראים לילדים או ילדות בשמם של רשעים (גמרא יומא לח, ב). אבל כתוב בזוהר שאברהם החזיר את הגר בתשובה, היא הייתה צדיקה, ונקרא שמה קטורה בגלל שהייתה קטורה במעשים טובים (עיין בראשית כה, א ורש"י). לכן, מכיוון שישמעאל והגר חזרו בתשובה, הם כבר לא שמות של רשעים ומותר לקרוא לילדים על שמם.
אבא ובן בשם יעקב וישראל
ש: לאשכנזים שמקפידים לא לקרוא אבא ובן באותו שם, האם מותר לאבא בשם יעקב לקרוא לבנו ישראל או להפך?
ת: כן. זה לא אותו שם.
רחל
ש: יש לי צרות רבות ואמרו לי שזה בגלל שמי: רחל. האם לשנות?
ת: זהו שם מעולה. אין לשנות. [וכשנשאל הגר"ח קניבסקי אותה שאלה, ענה: דברי הבל. המקור לאלו החושבים כך הוא ממה שמבואר בחזקוני שלרחל לא היו ילדים כיון שהיה חסר לה האות ה"א, ולכן נתנה את בלהה, שלה היה ב' ה"א והאחד יהיה בשבילה. אבל אין זה כלום. חדא, האי מעשים בכל יום שיש ילדים לנשים הנקראות רחל, ומה גם שבגמרא (שבת קנד, ב. בכורות ג, ב. ועוד) מובא "רב מרי בר רחל" ובאבות דרבי נתן (פ"ו) איתא: "רחל אשתו של ר"ע" (דרך שיחה ח"א עמ' לד). וכן הגר"ע יוסף (שו"ת מעין אומר יב ט) – רשם מ"צ].
מרים
ש: אנו רוצים לקרוא לבת שלנו בשם מרים, אך הזהירו אותנו שנשים הנקראות בשם זה הן קשות ומרות.
ת: אין בעיה כזו. זה שם טוב מאד (וכן כתב הגרב"צ מוצפי בשו"ת דורש ציון: שמך מרים, ואל תאמיני למה שאומרים לך, שקר שקר שקר – מ"צ).
שמות משותפים
ש: האם מותר לקרוא לילד בשם משותף לבנים ובנות, כגון טל, אביה, שמחה, יונה וכדומה?
ת: מעיקר הדין אין איסור לתת שם בן לבת או להפך. הג"ר חיים קניבסקי מביא בספרו 'טעמא דקרא' (עמ' קיט-קכא) שכתב ב'שו"ת דברי מלכיאל' (ג, עה) שאין לקרוא לזכר בשם של נקבה או להפך, ויש בזה כמה חששות. זכר לדבר "לא ילבש גבר שמלת אשה" (וכן הביאו בשם ס' המצרף ס' פד). אבל כתב הגרח"ק, שנראה מדברי הפסוקים, חז"ל וראשונים, שלא חששו לזה, ומביא שישים וחמש מקרים, בתנ"ך, גמרא ופוסקים, שכן נהגו לקרוא לבן בשם בת ולהפך. אמנם היום נהגו שלא, וכן ראוי לנהוג. אבל אם זה שם משותף לבן ובת, אין כפיה. כן נהגו לגבי השמות שמחה, יונה, מיכל וכו', אם כי יש תמיד לשקול שמא זה עלול להיות לא נוח לילד שיש עמימות בזיהוי אם הוא בן או בת.
קריאת בת על שם איש
ש: ראיתי שאמר הגרש"ז אוירבך בס' 'ועלהו לא יבול' (ח"ב עמ' קמב) שאין לא טעם ולא ריח לתת שם לבת על שם איש, וכתב ב'שו"ת ציץ אליעזר' (ז, מט אות יג): "לפי עניות דעתי דבעל נפש יחוש לעצמו ולא יקרא לנקבה אחרי שם של זכר".
ת: הרי שזו חומרה למחמירים, אבל מן הדין מותר.
קריאת בן ובת בשם דומה
ש: האם מותר לקרוא לבן ולבת בשמות דומים כגון יוסף-יוספה?
ת: מותר. אין מקור לאסור. [פסק הגר"ע יוסף בספרו 'שובע שמחות' (ח"ב עמ' פד): "מותר לקרוא לבנו ולבתו באותו שם בשינוי מועט, כגון לבנו יוסף ולבתו יוספה וכיוצא בזה". וכ"כ ב'שו"ת ציץ אליעזר' (יא, נו) שמותר לקרוא לבנו ליב ולבתו ליבא. אחרי פטירתו של הג"ר מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, אברך אחד שאל את הג"ר חיים קניבסקי, האם הוא יכול לקרוא לבן, שנולד לו במזל טוב, בשם מיכל יהודה, כשיש לו בת שקוראים לה מיכל? הגרח"ק ענה: "אין שום בעיה. מדובר בשני שמות שונים. אחד לבן ואחד לבת. אדרבה, תקראו, וזכותו של ראש הישיבה תעמוד לבנכם עד עולם" – רשם מ"צ.]
שם של רשע
ש: האם מותר לקרוא לילד בשם של רשע?
ת: מעיקר הדין מותר לקרוא בשם שהשתמש בו רשע. וכי מפני שהרשע השתמש בשם, נאסר השם על-ידי כך? הרי אין הוא קרוי על שמו של הרשע, אלא משתמש בשמו של הרשע. מה שכתוב "שם רשעים ירקב", הכוונה שאסור להזכיר את הרשע עצמו. אך נהגו מידת חסידות לא להזכיר גם את שם הרשע, כפי שחידשו התוספות, כי יכול להיות מזה גם זכר לרשע. לכן, אשכנזים וספרדים נהגו שלא לקרוא בשם של רשע. למשל, לא קוראים בשם אבשלום, כפי שמעירים התוספות. בגמרא מסופר על רב אחד שנקרא בשם אבשלום. תוספות אומרים שם (יומא לח, ב וכתובות קד-קה) שלא נקרא אבשלום, אלא אבישלום, כי אסור לקרוא בשם אבשלום. אך מעיקר הדין אין איסור, וזו רק מידת חסידות. לכן מצאנו בירושלמי שמות כמו אבשלום וטיטוס (תרומות ה, ג). יש ראשונים שלא הזכירו כלל איסור בכך, אפילו מחמת מידת חסידות, כמו הרמב"ם, ה'טור' וה'שולחן ערוך', ואכן יש עדות בישראל שלא נמנעו מלהשתמש בשם אבשלום. תימנים לא חוששים. אם זה שם שמופיע גם אצל רשע וגם בהקשר אחר, אז מותר, כי קוראים על שם ההקשר האחר. למשל, אבשלום כשלעצמו הוא שם יפה - אב של שלום, ואין זה משנה אם פעם אחת היה אבשלום רשע.
נדב ואביהוא
ש: האם מותר לקרוא לילד בשם נדב או אביהוא? הרי מתו בחטאתם. אמנם כתוב בפסקי תוס' (סוטה כ) שמי שחטא פעם אחת אינו נחשב לרשע שאסור לקרוא בשמו, אבל ראיתי בדרך שיחה (ח"א עמ' לא) שאמר הגר"ח קניבסקי על נתינת השם נדב: "הרי מצאנו שהיה עליו טענה וחטא, אף שהיה גדול מאוד. אף שבגמרא (ערכין טז, ב) מצאנו "רבי שמואל בר נדב", אבל אין צריך לעשות מה שאין רגילים אנשים לעשות, ואף שהיו עוד שחטאו, אבל אחרים מצאנו גם מעשים טובים שלהם, ונדב ואביהוא נזכרו רק על החטא, למרות שכתוב "ויקריבו בני אהרן" וגו' וגם הם בכלל. ואמנם אין בזה קפידא, אבל למה לתת שם זה?".
ת: אם כן, מציע להחמיר, אך מן הדין מותר. היו כמה גדולים בשמות אלה, למשל, רבי שמואל בר נדב (ערכין טז, א) ורבי אביהוא (ויקרא רבה כג, ה).
קריאה על שם מי שנהרג על קידוש השם
ש: האם מותר לקרוא לילד על שם מי שנהרג על קידוש השם?
ת: מותר. אפילו יש בזה מצווה. רבנו הרב צבי יהודה היה אומר שמותר, משום שהעושה מצווה לא יאונה לו דבר רע (עיין נר באישון לילה 343-342). [ונשאל הגרי"ש אלישיב: האם יש בעיה לקרוא על שם סבתא שנהרגה באושביץ בגיל 37? והשיב: "לא. זה לא מקרה, זה צרת רבים" (משנת איש עמ' קל). ומובא בספר דרך שיחה (ח"ב עמ' שטז), שנשאל הגר"ח קניבסקי, האם אפשר ליתן שם ע"ש הגאון ר' אלחנן בונם ווסרמן זצ"ל הי"ד, היות ונהרג בשואה, והשיב: אבא ז"ל (הגרי"י קניבסקי, ה"סטייפלר") סבר שהיות ולא היה זה אסון פרטי, רק כללי, אפשר ליתן שם ע"ש מי שנהרג בשואה. ועיין שו"ת אגרות משה יו"ד ב, קכב – רשם מ"צ.]
שמות עם שם ד'
ש: האם יש בעיה להזכיר שם של מישהו כשהשם כולל שם ד'?
ת: לא, כי זה לא שם ד'. כשאדם נקרא אריאל, אין הכוונה לומר שמי שעומד לפנינו הוא אריה של האל. השם הוא שם רגיל, לכן מותר לומר אותו בשירותים, מותר לכתוב אותו רגיל בלי מקף, מותר לזרוק אותו לפח וכן הלאה (וכן דעת הג"ר יעקב קמנצקי בס' 'במחיצת רבנו' עמ' רכא-רכב). מי שרוצה להחמיר - יכול להחמיר, אבל מן הדין לא חייבים. גם שם הישוב בו אני גר - בית אל - זה לא בית של אל. האל לא גר בבית אל, האל גר בכל מקום. לכן, לא צריך לקרוא לזה בית קל. כמו הסיפור על בחור ששאל בחורה בשידוך: "איך קוראים לך?". היא ענתה: "קוראים לי בתקה, ואני מבית קל.". "ואתה?" שאלה. והוא ענה: "לי קוראים קליקקו". [והג"ר דוד כהן, ה"נזיר", שאל את מרן הרב קוק, האם מותר לקרוא בתו בשם צפיה, ומרן הרב הסכים. הרי היא הרבנית צפיה גורן, אשתו של הג"ר שלמה גורן – רשם מ"צ.]
סיומת אל
ש: אם בשמי יש סיומת אל, האם עליי לצרף גרש?
ת: לא חייב. אפשר לכתוב רגיל. זה שם שלך ולא שם ד'. [אמנם הגר"ע יוסף מתנגד לשימוש עם הסיומת "אל". שו"ת מעין אומר יב ח, אך לא משום שזה מעורר דינים אלא משום חשש לחילול שם ד' - רשם מ"צ.]
קריאת שמות חדשים לילדים
ש: האם יש לקרוא לילדים דווקא בשמות מסורתיים או שאפשר להמציא שמות חדשים?
ת: חז"ל אמרו: "ולעבר יולד שני בנים. שם האחד: פלג, כי בימיו נפלגה הארץ... רבי יוסי אומר: הראשונים, על ידי שהיו מכירים את ייחוסיהם, היו מוציאין לשם המאורע. אבל אנו, שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו. רשב"ג אומר: הראשונים, על ידי שהיו משתמשים ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו, שאין משתמשים ברוח הקודש, אנו מוציאין לשם אבותינו. אר"י בן חלפתא: נביא גדול היה עבר שהוציא לשם המאורע" (בראשית רבה לז, י). עבר היה נביא, לכן קרא לבנו פלג, על שם דור הפלגה שיהיה בימיו. הדורות הראשונים היו נביאים, לכן ידעו מראש מה יעשה הילד הנולד וקראו אותו על שם מה שיעשה. או שהכירו את הייחוס שלהם, לכן ידעו תפקיד כל דור ודור ותפקיד הילד הנולד, ונתנו לו שם השייך לתפקידו. לפי זה אנחנו חייבים לתת שמות על שם אבותינו, ולא להמציא שמות חדשים. אמנם בספר 'זוכר הברית' (כד סק"ב) כתב: "אין קורין שם חדש על מה שלא נקראו בו אבותינו. אבל לקרוא על שם המאורע, בשם שכבר היה לעולמים, ודאי אין קפידא". כלומר, אם אבותינו המציאו שם חדש על שם מאורע, כיוון שהיו בעלי רוח הקודש, כגון פלג או נח או שאר-ישוב, מותר לנו להשתמש באותו שם, שהרי איננו מתכוונים למאורע שיהיה בעתיד, אלא לשם אבותינו. אבל אנחנו רואים שבמהלך כל הדורות המציאו שמות חדשים: תנאים הקרויים בשמות שאינם מופיעים בתנ"ך, כגון יוחנן, זכאי, סומכוס וכדומה. אמוראים, כגון אביי ורבא. ראשונים, כגון רבנו פטר שהיה אחד מבעלי התוספות. בתקופות מאוחרות באשכנז, כגון דב בער, אריה ליב וכדו'. אצל נשים, כגון שיינדלע, פייגלע וכדו'. אצל הספרדים: כדיר, זוליכה וכדו'. השם שלום אינו מופיע במקרא בתור שם של אדם ועוד. נראה שלא חששו לשמות חדשים. לכן, צריך לפרש את המדרש, שאינו בא לשלול אלא קריאה על שם מאורע עתידי, כיוון שאיננו בעלי רוח הקודש ואיננו יכולים לנבא מאורעות. לכן, אם אנו רוצים לתלות את השם במשהו, אין לנו אלא לתלות אותו באבותינו. אך יש פוסקים שמתנגדים לשמות חדשים כגון הגרש"ז אוירבך ('ועלהו לא יבול' ח"ב עמ' קמב) והג"ר משה שטרנבך ('שו"ת תשובות והנהגות' ג, רצז), אבל כתב הג"ר מנשה קליין ב'שו"ת משנה הלכות' (ט, שח): "לא שמענו שיקפידו לזה מאבותינו ורבותינו הקדושים, וגם אין מבואר כן בדברי חז"ל, ואולי יש בזה שום שייכות לרוח הזמן. ואמנם אדרבה מצינו להראשונים שלא הקפידו על זה וכמעט להיפוך. ומראש צורים אראנו, אשר כמעט לא מצינו בזמן התנאים תנא בשם אברהם, ושם משה לא נמצא בכל הש"ס, לא בתנאים ולא באמוראים. והיו רוב מהשמות שלא נמצאו בתורה. ובדורות אחרונים כתוספות רבינו פטר, שניאור, סעדיה, חסדאי ועוד. גם מנשים באהל תבורך היו שמותיהם לועזות. והיו צדיקים וצדקניות. והמפורסם אין צריך ראיה." אך אם נרצה להמציא שם חדש, אין לזה עיכוב. העיקר שלא נתלה אותו במאורע עתידי. כמובן, מותר לקרוא בשם כגון גאולה, שהרי יודעים אנו בבירור שתהיה גאולה, ואיננו תולים זאת ברוח הקודש שלנו. ודאי שיש עניין של כבוד אב ואם לקרוא על שם אבותיו, אך זו שאלה אחרת, כי המובן של אבותיו במדרש אינו לאבותיו ממש אלא לאבותיו שבכל הדורות.
שני שמות
ש: האם יש להקפיד, כמו שמובא בשם החזון איש, שלא לקרוא לילד בשני שמות אם לא ייקרא כך גם בהמשך? כי אם אינו נקרא לאחר מכן בשני השמות אין לשם הנסתר משמעות, ואף נכנס לבעיות הלכתיות, כגון שמו בגט ('פאר הדור' ח"ד עמ' ר. 'תשובות והנהגות' א, תרח)?
ת: אפשר שם אחד או שניים או שלושה. לא משנה. מרן הרב קוק ב'עזרת כהן' (ס' כח) כותב שאין בעיה, שהרי משה רבינו היו לו הרבה שמות ונקרא רק באחד, וכן יתרו, וכן שלמה המלך. גם לאחיינו של החזון איש, הג"ר חיים קניבסקי, יש שלושה שמות: שמריהו יוסף חיים. [וגם אפשר לתת שני שמות על שם שני אנשים שונים. הג"ר מאיר הלוי סולוביצ'יק, ראש ישיבת בריסק בירושלים, אמר כי יש להם במשפחה מסורת, שהגר"ח מוולאז'ין היה הסנדק בברית של הבית הלוי, ושם נתנו לו את השם "יוסף דב" שהוא אחר שני אנשים שונים. ואביו הגרי"ז נתן שמות לבנו "משולם דוד" על שמות שני סבים. וכן עוד בניו. וכן נהג הג"ר מאיר בעצמו. עיי"ש (דחזיתיה לרבי מאיר ח"א עמ' 71-70). ויש להזכיר שאחד רצה לקרוא לשם בנו הנולד לו ע"ש מהרי"ל דיסקין, שמו המלא של מהרי"ל היה 'רבי משה יהושע יהודה ליב', אולם כינו אותו בקיצור אך בשני שמות 'רבי יהושע ליב', אם יקרא רק את ב' השמות יחשב כנקרא על שמו או דוקא כאשר נקרא בשמו המלא? ואמר הג"ר שמואל הלוי וואזנר, מח"ס שו"ת שבט הלוי, שדי לקרוא בב' השמות שנקרא בציבור (רב רבנן עמ' רעט).]
מספר אותיות בשם
ש: האם יש מינימום של אותיות בשם של בן אדם, כמו שלוש אותיות?
ת: לא. אפשר שם אפילו עם שתי אותיות, למרות שזה נדיר. הרי יעקב אבינו קרא לבניו בשמות עם שתי אותיות - דן וגד. אין דין כזה.
על שם הפרשה
ש: האם טוב לקרוא לילד על שם הפרשה שנולד בה?
ת: חשבון אישי. [האגדה הרווחת מספרת על אחד שהתייעץ עם הג"ר חיים קניבסקי על קריאת שם לבתו. הוא רצה לקרוא לה שירה, כי היא נולדה בשבת שירה. אמר לו הגרח"ק: ואם היתה נולדת בשבת פרה?... אמנם מובא ב'דרך שיחה' (ח"א עמ' לב-לג) שבאו לשאול את הגרח"ק איזה שם לקרוא לילדה, והשיב: שם מן הפרשה. כשנשאל כי באותה פרשה, פ' כי תצא, לא נזכר שם של אישה, השיב: כתוב: "האחת אהובה ואחת שנואה" – יתנו לה את השם אהובה, שגם בזה יש עניין, אף שלא נכתב בפרשה בתור שם. כהאי גוונא, בפרשת "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", נותנים את השם ברכה. ב'דרך שיחה' (ח"ב עמ' שיט), מספר הגרח"ק: פעם אחת, בפרשת קדושים, נולדה בת, ונשאלתי איזה שם ליתן לה ששייך לפרשה, ואמרתי ליתן השם ציפורה, על פי דברי הגמרא (מועד קטן טז, ב) על הפסוק בהפטרה "הלא בני כושיים אתם". וכי כושיים שמן? והלא ישראל שמן! אלא מה כושי משונה בעורו, אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות. ושם, "על אודות האשה הכושית" וכו', הכוונה לצפורה שמשונה במעשיה. א"כ, "כושיים" שייך לציפורה – רשם מ"צ.]
שם של בעלי חיים
ש: האם אפשר לקרוא לילד אריה, על שם סבו, או שיש בעיה כי זו בהמה טמאה?
ת: אין שום בעיה. גם בבהמה טמאה יש מעלות. השבטים התברכו על שם אריה, זאב וחמור, ובמרכבה יש אריה ונשר, וכן בכל הדורות נקראו בשמות של בעלי חיים, כגון דבורה ודב.
בן זוג ראשון
ש: האם מותר לאישה לקרוא לבנה מנישואין שניים על שם בעלה הראשון שנפטר, או בעל לקרוא לבתו על שם אשתו הראשונה שנפטרה?
ת: להימנע. זה עלול לעורר צער. [בשו"ת 'עשה לך רב' (א, מה) השיב הגרח"ד הלוי על שאלה, שהנישואים השניים מפקיעים קרבת בן הזוג הראשון לגמרי ואין ראוי להראות סימני אבלות על הבעל הראשון בפני השני. כך גם איש אינו רשאי להראות סימני אבלות על אשתו הראשונה בפני השנייה. עיקר יסוד הלכה זו נעוץ בהרגשה הלא נעימה הנוצרת כאשר מראים עדיין קרבה נפשית לבן או בת הזוג הקודמים, כי כל דרכי התורה נועם ונתיבותיה שלום. הגרח"ד הלוי ממליץ לאישה לשאול בעלה בזהירות רבה אם אין הוא מקפיד שיקראו את שם הבן על שם בעלה המנוח, ורק אם יביע הסכמתו מרצון ללא שום לחץ – אפשר לעשות זאת. אך אם יתנגד – הדין עמו – רשם מ"צ.]
שם וכינוי
ש: אם לאדם יש כמה שמות, כגון אברהם יצחק, האם יש חובה לכנותו בכל השמות, והאם אפשר להשתמש גם בכינוי כגון אבי?
ת: מותר לקרוא לחברו בשם מקוצר או בכינוי, בתנאי שאין זה גורם לו צער. הרמב"ם פוסק: "לא יקרא לו בשם שהוא בוש ממנו" (הלכות דעות ו, ח).
מיה
ש: האם אפשר לקרוא לילדה מיה?
ת: המקור של השם הוא מגויים. אך יש שמכוונים: מ-יה - מ-ד'.
שני
ש: האם יש בעיה בשם שני? האם הוא מעורר דינים?
ת: לא. חוט השני הציל את רחב, בבגדי כהונה יש שני, חוט שני נקשר לזרת, אשת חיל – כל ביתה לבוש שנים.
שירה
ש: האם אפשר לקרוא לבת בשם שירה?
ת: שם מעולה. [מובא בס' 'דרך שיחה' (ח"ב עמ' שכ) שנשאל הגר"ח קניבסקי, האם מותר לקרוא לבת בשם שירה, וענה שאין טוב ליתן שמות חדשים – רשם מ"צ.]
שלומית
ש: האם מותר לקרוא לבת בשם שלומית? הרי שלומית בת דברי הייתה רשעה.
ת: מותר. על שם שלום ועל שם שלומית אחרת (דברי הימים א ג, יט).
נויה
ש: רב גדול אמר ששמה של ביתי, נויה, זה לא שם. מדוע? מה לא בסדר בשם הזה?
ת: השם בסדר גמור.
יהודית
ש: האם יש בעיה בשם יהודית, בגלל שזה שם של אשתו של עשו שהייתה עובדת עבודה זרה?
ת: שם מעולה. הרי לא קוראים את התינוקת על שמה של אשתו של עשו אלא לשון נקבה של יהודי.
מיכאל
ש: אמרו לנו לא לקרוא לבנינו מיכאל כי זה שם של מלאך.
ת: אין לזה מקור בגמרא ובפוסקים. זה שם טוב. כך גם השמות רפאל, גבריאל ואוריאל.
קסם
ש: נולדה לנו בת וחשבנו לקרוא לה: קסם. מה חוות דעתו של הרב?
ת: אין איסור, אך עדיף שלא, מפני שאין קסם בישראל (שו"ת שאילת שלמה א שלא. ב ר).
זאב
ש: למה מותר לתת את השם זאב? הרי היה שר מדין רשע (שופטים ז, כה. ח, ג. תהילים פג, יב) ואסור לתת שם של רשע, שנאמר "ושם רשעים ירקב" (משלי י ז), "רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו" (גמרא יומא לח, ב).
ת: השם זאב לא ניתן על שם זאב שר מדין, אלא על שם בעל החיים, אליו נמשל בנימין, שנאמר "בנימין זאב יטרף" (בראשית מט, כז). הרי זה דומה למה שמותר לתת את השם שבנא, אף-על-פי שהיה רשע, מפני שהיה עוד שבנא אחד, שלא היה רשע (תוס' יומא לח, א), ואין השם האסור אוסר את השם המותר. אין זה דומה לשם אבשלום, שהתוספות אמרו שיש להימנע ממנו, מפני שנותן השם ודאי לא מתכוון לומר אבי השלום, אלא מתכוון לאבשלום. אפילו לא ידע שיש רשע בשם אבשלום, והתכוון לאב של שלום, ואחר התברר לו שיש רשע בשם זה, בכל זאת אסור, כי הוא מזכיר את שם הרשע, ואחרים יחשבו שזאת הייתה כוונתו. מה שאין כן זאב שר מדין שאינו מוכר, ואין איש שיחשוב שזה על שמו. אמנם התוספות החמירו שלא להשתמש כלל בשמו של הרשע, כי זה מעורר את זכרו, אך בנידון דידן, שכולם מבינים שאין זה על שמו, אלא על שם בעל החיים, שהרי בשפת היידיש השתמשו בלשון תרגום וולף, אין בכך שום חשש, וגדולי ישראל רבים נקראו בשם זה.
עקיבא
ש: ב'שו"ת אגרות משה' (יו"ד ב, קכב), הגר"מ פיינשטיין מביא מהחתם סופר (ח"ד אע"ה ב, אות כה), שרבים משנים לכתוב עקיבה באות ה' במקום עקיבא באות א', למרות שהוא על שם התנא רבי עקיבא, כדי שיהיה שינוי קצת, בגלל שר' עקיבא נהרג. האם יש להקפיד לנהוג כך?
ת: אין שום בעיה. [בס' 'דרך שיחה' (ח"ב עמי שיח) נשאל הגר"ח קניבסקי: ה'בית שמואל' (אה"ע בשמות גיטין) מביא בשם רש"ל שלכתחילה צריך לכתוב עקיבה בה"א, אך אחד נתן שם לבנו עקיבא ע"ש רע"א, שרע"א חותם באל"ף. איך לנהוג עם הילד הנולד עתה? והשיב: בירושלמי הוא בה"א ובבבלי באל"ף. בס' 'אור זרוע' כתב בהקדמה, שנתן שם זה, כי לא ידע אם הוא בא' או בה' ומן השמים הראו לו הפסוק אור זרוע וגו', שסופי התיבות עקיבה בה"א. אבל המנהג הוא באל"ף – רשם מ"צ.]
שלום
ש: האם יש להימנע מלקרוא לילד בשם שלום משום כל מיני בעיות בהלכה: אסור לומר שמו בשירותים, איך בנו יאמר "שלום" שהרי אסור לומר שם אביו, וכו'?
ת: אין בעיה. זה לא שלום במובן של שם ד' אלא במובן של הפך מלחמה.
נמרוד
ש: האם אפשר לקרוא לילד נמרוד?
ת: לא קוראים ילדים על שם רשעים, ונמרוד היה רשע. אבל יש אנשים, לפני קום המדינה, שקראו לילדים בשם נמרוד, במובן שנמרוד בבריטים. א"כ, מותר במובן זה. אך למעשה לא לתת. [סיפר הגר"ח קניבסקי, שהיה אחד שקרא לבנו בשם נמרוד, ואמר לו הרב צבי כגן ז"ל: העונש שלך יהיה שהוא יחזור בתשובה, ויתבייש מהשם שנתת לו ('דרך שיחה' ח"ב עמ' שטז). מסופר על הג"ר שמחה הכהן קוק שפעם אחת לא הוזמן לברית של שכן, וכשבירר את העניין, הבין שלא הוזמן מפני שההורים נתנו לתינוק את השם נמרוד. זהו שם של רשע מובהק וברור שאסור לקרוא בשם זה. כאשר פגש הרב את השכן, אמר לו שדווקא שם זה נאה לבנו, והוא מתפלל ומייחל שהבן ימרוד במנהג הוריו וינהג כיהודי כשר לכל דבר... – רשם מ"צ]
עומר ועומרי
ש: האם יש בעיה עם השמות עומר ועומרי?
ת: עומרי אסור כי היה מלך רשע, ולא נותנים שם של רשע. אבל בשם עומר אין בעיה. כמו ספירת העומר.
מתן
ש: האם אפשר לתת את השם מתן?
ת: מותר. מוזכר בתנ"ך שהיה מתן שהיה רשע, אבל מי שנותן את השם מתן, לא מתכוון לזכר אותו רשע, אלא הכוונה היא שד' נתן לו מתנה. ['דרך שיחה' (ח"א עמ' עמ' לב): פעם אחת ביקשו מהגר"ח קניבסקי ברכה עבור בחור בשם מתן, ומיד הגיב: "זה שם של רשע!", ואמר לשון הפסוק במלכים (ב יא, יח) "ואת מתן הכהן הבעל הרגו לפני המזבחות", והוסיף שצריף לשנות השם מ"מתן" ל"נתן" – רשם מ"צ.]
טעות האב
ש: אם האב טעה בקריאת השם, האם מותר לשנות את השם?
ת: כן. מעין טעות – לעולם חוזר. [כתב בס' 'שמא גרים' (עמ' ריג): אדם אחד קרא לבתו בשם חנה, ולאחר מכן נזכר האב, שבתו האחרת נקראת בשם צפורה-חנה, ומחמת שהיא נקראת בפי העולם צפורה בלבד, טעה וקרא גם לבת השנייה בשם חנה. אמר לו הגרי"י קניבסקי, ה"סטייפלר", שהשם חנה והשם צפורה-חנה נחשבים לשני שמות שונים, ולכן אין צריך לשנות. אולם הוסיף, שהיות שבוודאי לא יהיה לו נוח ששתי בנותיו נקראות בשם חנה, כיוון שלא עברו עליו שלושים יום מקריאת השם, עדיין אין לזה תוקף של שם (ע' גמרא בבא בתרא קסז, ב. שו"ע חו"מ מט, ג. אבן העזר קכ, ג). מסופר בס' 'והערב נא' (ח"א עמ' 77-76) על שאלה שהגיעה להגר"י זילברשטיין: בערב שבת קודש, פרשת חיי שרה, אירע המעשה. אישה, שכרעה ללדת, הגיעה בלווי בעלה לבית החולים. ילדיהם הקטנים נשארו אצל השכנים. סמוך לכניסת השבת, ילדה האישה בשעה טובה. האבא דמע את קריאת ה"מזל טוב", ומיד נכנס ואיחל לרעייתו "מזל טוב". היולדת ביקשה מבעלה שיזדרז לשוב לביתם טרם תכנס השבת, על מנת לטפל בילדים. בשבת בבוקר, עלה האב לתורה ונתן שם לבתו – רבקה (שם זה נבחר על ידי ההורים, במידה ואכן הלידה תתקיים בשבוע זה של פרשת חיי שרה). והנה, במוצאי שבת, התקשר הבעל אל אשתו: "איך הסתדרת עם הארבעס (חומוס, כמנהג הרווח בקהילות אשכנז לערוך "שלום זכר" בליל שבת שלאחר לידת בן זכר ולהגיש בו ארבעס)"? שאלה. דממה של הלם השתררה בצידו השני של הקו. הבעל היה מוכה הלם, מכיוון שבמהלך החודשים שקדמו ללידה, בישרו הרופאים לבני הזוג כי בדיקת האולטרא-סאונד מראה שיש להם בת... מיהר האב ושטח את סיפור הדברים בפני הגר"י זילברשטיין, וביקש לדעת באיזה שם יקראו כעת לבנם. אמר הרב: מאחר ו"אשתו כגופו", יקראו ההורים לבנם - יצחק. הוסיף הרב: אילו השם שנתן האב, הינו שם שאפשר להשתמש בו הן לבן והן לבת, דוגמת יונה או שמחה – ישאירו את השם הזה. ואם יש שם דומה, דוגמת נחום ונחמה – יקראוהו בשם זה – רשם מ"צ.]
לפני הברית
ש: האם מותר לקרוא לבן בשם לפני ברית המילה?
ת: בדבר קריאת שם לתינוק לפני ברית המילה, אין שום איסור מפורש, לא בגמרא, לא ברמב"ם ולא ב'שולחן ערוך'. אברהם אבינו קרא שם ליצחק לפני ברית המילה כמו שכתוב: "ויקרא אברהם את שם בנו... יצחק, וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים" (בראשית כא ג-ד). רבי יהודה החסיד מזכיר מנהג לקרוא שם כאשר התינוק מושם בעריסה ('ספר חסידים' תתש"מ), אבל נהגו לצרף קריאת השם עם ברית המילה, והמנהג מוזכר בספרי האחרונים, ואין לשנות.
קריאת שם על שם מי שנפטר לאחר לידתו
ש: האם מותר לקרוא לתינוק על שם אדם מי שנפטר מיד לאחר לידת אותו תינוק?
ת: אין בעיה. [כתב בשו"ת דברי יציב יו"ד קסב): "ונראה דאין מן הראוי ליתן שם אחר מי שנפטר אחרי הלידה, כיון שבשעת לידתו עדיין לא הגיעה הנשמה לשורשה העליון... ובפרט שיש לחוש דריע מזליה, כיון שעדיין לו הגיעה למנוחתה, וכדאיתא שעד כלות ימי השבעה הנשמה משוטטת בעוה"ז, וחמירא סכנתא מאיסורא, ושומר נפשו ירחק מזה וטוב לו". וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (ד קנב. י רסג). אמנם מסופר שלפני קבורתו של הג"ר נתן צבי פינקל, ראש ישיבת מיר, היתה ברית מילה בירושלים, וביקש אבי הבן לקרוא על ילד "נתן צבי" על שם רה"י. השאלה הגיעה אל בית הגר"ח קנייבסקי, שהשיב כי אין כל מניעה לקרוא על שם ראש הישיבה, גם אם טרם נערכה הקבורה עצמה – רשם מ"צ.]
החלפת השם בגלל בעיות
ש: האם להחליף את השם כאשר יש בעיות בחיים?
ת: כתוב ב'שולחן ערוך' (יו"ד שלה, י) שאם אדם חולה במצב קשה נהגו לתת שם חדש.
השפעת שם על גורלו של האדם
ש: האם השם משפיע על גורלו של האדם?
ת: לא. מה שחז"ל אמרו ששינוי שם הוא דבר שקורע גזר דינו של אדם, הסביר הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ד), שהכוונה לאדם שעשה תשובה גדולה והפך כל אישיותו וחותם תהליך זה בשינוי שמו, כמו אברם לאברהם. הר"ן (ר"ה ג, ב בדפי הרי"ף) מסביר, שהכוונה לאדם שהחליט לעשות תשובה גדולה ולשנות את כל אישיותו לטובה, לכן משנה שמו כדי שזה יזכיר לו כל הזמן לעשות תשובה (עיין נר באישון לילה עמ' 350). [וכשחלה הגרי"ש אלישיב, עלתה השאלה אם להוסיף לו שם, כדרך שמוסיפים שם לכל החולים. ובאו לפני הגר"ח קניבסקי בפניו, כי כשר נחלה הגר"מ פיינשטיין, הורה הגריש"א שלא להוסיף לו שם, היות ושמו של הגרמ"פ הוא: ר' משה, וכל הוספת שם תגרע במהות השם הזה, ולא יהיה זה ר' משה! והסכים הגרח"ק שגם בנדון דידן, , אצל הג"ר אלישיב, ששמו נודע בעולם כר' יוסף שלו', וכל תוספת שם אחר תגרע במהות הם הזה (שמות הארץ קכב) – רשם מ"צ].
עברות שם משפחה
ש: האם יש לעברת את שם המשפחה? מה אם זה בניגוד לרצון ההורים?
ת: ודאי יש ערך לשם יהודי, אך אין בכך מצווה וחובה אלא מידת חסידות. אם הוריו מתנגדים לשינוי שם המשפחה, אינו חייב לשמוע להם, על פי שיטות רוב הפוסקים שאין חיוב כיבוד אב ואם בדבר שאינו נוגע להנאתם הממשית (מהרי"ק, וע' ביאור הגר"א יו"ד לו). אמנם ראוי להחמיר ולצרף את השם החדש לשם הישן, כדי שבאופן זה הוריו לא יקפידו, ובמשך הזמן יתרגלו לשם החדש ויוכל אז לבטל את השם הישן.
שם לילד
ש: איפה יש מאגר של כל השמות המותרים לבן ולבת על פי ההלכה?
ת: כל השמות מותרים, מלבד שמות של רשעים ושם בן לבת ובת לבן. כמובן, ראוי שם עברי ולא גויי.
שם מן השמים
ש: אם שמו של אדם הוא מן השמים, כיצד ידעו ההורים?
ת: הם יתנו על פי החלטתם וד' יכוון אותם ממרום שלא בידיעתם (האר"י שער הגלגולים כג).
ייעוץ רב בבחירת שם
ש: האם יש להתייעץ עם רב בבחירת שם?
ת: לא. בדורות הקודמים לא התייעצו כמו שמתייעצים היום. ממילא האריז"ל אומר שכאשר ההורים נותנים שם, מתנוצץ בהם ניצוץ רוח הקודש... (אף כשהאדמו"ר אמרי סופר מערלוי היה משיב על דבר קריאת השם, מ"מ היה נותן מקום לאבי הילד להחליט בזה, כי קריאת השם השם הוא דבר התלוי באב. הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' ריח).
שינוי שם לחולה גדול בישראל
ש: [בתשרי תשע"ד בזמן התדרדרות חמורה בבריאותו של הגר"ע יוסף, הוסיפו לו שם: הג"ר חיים עובדיה] סיפרתי לרב: כשחלה הגרי"ש אלישיב, עלתה השאלה אם להוסיף לו שם. באו לפני הגר"ח קנייבסקי והעידו בפניו כי כאשר חלה הגר"מ פיינשטיין, הורה הגרי"ש אלישיב שלא להוסיף שם, היות ושמו של ר' משה פיינשטיין הוא: ר' משה, וכל הוספת שם תגרע במהות השם הזה, ולא יהיה זה ר' משה! והסכים הגר"ח קנייבסקי שגם בנידון שלנו, אצל הגרי"ש אלישיב, ששמו נודע בעולם כר' יוסף שלום, כל תוספת שם אחר תגרע במהות השם הזה! (שמות בארץ עמ' קכב).
ת: זה חידוש. באופן פשוט כתוב בשולחן ערוך (יו"ד שלה, י) שאם אדם חולה במצב קשה נהגו לתת שם חדש ואין דין מיוחד לגדול בישראל.
[אכן בעת מחלתו של הגאון רבי צבי מיכל שפירא בעל שו"ת ציץ הקודש ציווה הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, שיוסיפו לו את השם 'חיים' כסגולה לתוספת חיים (הקדמת שו"ת ציץ הקודש בתולדות עמ' 53. ומובא באדרת שמואל עמ' רפב) - מ"צ].
השם אמנון
ש: האם אמנון הוא שם טוב? הרי היה רשע?
ת: כן. היה עוד אמנון אחר מזרע כלב בן יפונה. דה"י א ד כ.
השם ישעיהו
ש: האם השם ישעיהו הוא שם טוב או לא? הרי הוא נהרג בצורה טרגית.
ת: שם מעולה על שם נביא מגדולי עולם (וכן שמו של החזון אי"ש, ר"ת 'אברהם' על שם אברהם אבינו ו'ישעיהו' על שם ישעיהו הנביא. ולאותה שאלה, אמר הגר"ח קניבסקי: אין לחשוש בכך, הוא שם מצוין – מ"צ).
יהודיה עם אב גוי וסב אמה גוי
ש: איך קוראים לאישה שהאב שלה גוי וגם הסבא מצד האמא הוא גוי?
ת: על שם האמא. כמו בגמרא רבה בר בר חנה ורב מרי בר רחל.
השם איתי
ש: האם השם איתי הוא טוב? הוא היה גוי?
ת: שם טוב. אכן היה גוי. קידושין עו ב. היה עוד איתי יהודי מגיבורי דוד (שמואל ב כג כט – מ"צ).
בן יהודיה וגוי ואביו מתגייר
ש: ילד שאימו יהודיה ואביו גוי אח"כ התגייר, יכול להיקרא על שם אביו?
ת: כן. לגבי עלייה לתורה לא חייבים מן הדין לקרוא בשם האב. יש נוהגים לא לקרוא את שם העולה בכלל, ויש ספרדים שקוראים בשם הפרטי ושם המשפחה. וגם מותר בכתובה. בכתובה אסור לשקר, וכאן הוא לא שקר.
שם לאנדרוגינוס
ש: איזה שם יקראו לאנדרוגינוס, זכר או נקבה?
ת: שם כללי. כלומר, שם שמתאים לבנים ולבנות, כגון יונה, שמחה וכדומה.
[הגר"א נבנצל כתב לי: "אפשר לקרוא לו יונה או שמחה שהם שמות של זכר ונקבה".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "היום אפשר לוודא בבדיקה גנטית הורמונלית איזה מין הוא מבחינה מוחית, ולולי זה הלא יש שמות משותפים כגון שמחה, יונה, מיכל, ועוד".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "כגון שמחה או יונה שמתאים לשניהם".
בס' אגרות וכתבים דרך אמונה (עמ' קלח), כתב הגר"ח קניבסקי: "והנה בפרק אנדרוגינוס (בכורים פ"ד מ"ב) שנינו אנדרוגינוס מתעטף ומסתפר כאנשים ופירש הר"ש משום דתנן נושא אבל לא נישא משום הוא זכר חייבין עליו סקילה כבא על הזכר אבל אם בא על הנקיבה אין כאן איסור, ולפי"ז נראה שצריך לקרותו בשם של זכר. ונראה דגם לפמש"כ בטעמא דקרא פרשת כי תצא דמותר לקרות לאיש בשם של אשה ולאשה בשם של איש ואין בזה משום לא ילבש עיי"ש שהארכנו, מ"מ באנדרוגינוס צריך לקרותו בדוקא בשם מובהק של איש שאין רגילות לקרות לאשה בשם זה מה"ט שלא יטעו לומר שהוא נקיבה וכנ"ל – מ"צ]".
שם לא בתנ"ך
ש: האם מותר לתת לילד שם שלא נמצא בתנ"ך?
ת: ודאי. למשל רבי טרפון, רבי עקיבא, רבי יוסֵי ועוד.
שינוי שם
ש: יש לי בעיות בחיים, האם כדאי לשנות את שמי?
ת: לא. אלא צריך תשובה ותפילה וצדקה, וכן מאמצים לעניין כדי לפתור את הבעיה. שינוי שם של אדם כדי לפתור בעיות, זו המצאה חדשה. בשולחן ערוך מוזכר מנהג שינוי שם רק במצב פיקוח נפש של חולה מסוכן (שו"ע יו"ד שלה י הגה. ועיין ספר שביבי אש עה"ת להג"ר שמואל אליעזר שטרן, רב ומו"צ בבני ברק, עמ' ה-ט – מ"צ).
מילכה
ש: קראנו לביתנו מִלכה. זה משנה אם כותבים עם י' או בלי י'?
ת: לא משנה. עם י' יותר ברור שזה מִלכה ולא מַלכה (בספר גט מקושר עמ' 339 כותב לגבי איות מילכה בגט ר"ל, שאף על גב שקורין המ"ם בחיריק כותבין מלכה בלא יו"ד אחר המ"ם כמו שכתוב בתורה [היא אחת מבנות צלפחד]. ויש אומרים דכדי לברר הקריאה כותבין מילכה ביו"ד אחר המ"ם. ולדינא דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. אבל מכל מקום נראה דעדיף לכתוב מילכה ביו"ד – מ"צ).
מתן
ש: הוריי נתנו לי את השם מתן. אמרו לי שאסור כי הוא היה רשע?
ת: אכן היה מתן אחד כוהן הבעל. מלכים ב יא יח. אבל הוריך לא קראו אותך על שמו, אלא במובן של מתנה. או על שם אבי שפטיה השר של צדקיהו שלא היה רשע. ירמיה לח א.
שינוי השם "גַל"
ש: בעל שו"ת אבני דרך ביקש לשאול: יש בת 18 עם השם "גל". ההורים עכשיו מציעים שתשנה את שמה כי המילה "גל" בפסוק "גל אבנים" וכו'. האם כדאי לה לשנות?
ת: לא. השם "גל" בסדר גמור.
ש: בעל שו"ת אבני דרך אמר שהוא גם שאל את הג"ר יוסף ליברמן (בעל שו"ת משנת יוסף), והוא אמר שהסטייפלר אמר שאפשר להוסיף אותיות משם ד' אז זה בעצם אותו שם עם הוספה אלוקית. מה דעת הרב?
ת: נכון. אבל אין צורך כי השם בסדר גמור. יש השם "אביגל", ויש פירוש אחד – אבי "גַל", ופירוש "גל" – שמחה. יש גל ויש גל.
לילי
ש: האם מותר לקרוא למישהו בשם חיבה לִילִי או שזה מזכיר את לִילִית?
ת: מותר.
שמות אבותינו
ש: מדוע לא מוצאים בתלמוד שמות של תנאים ואמוראים על שם אברהם, משה, דוד - גדולי האומה?
ת: יש כמה תשובות: א. קושיה ידועה. ב. יש אומרים שנמנעו כפי שהזהיר בצוואתו רבי יהודה החסיד (אזהרות נוספות בכתב יד סעי' ב). ג. יש כמה חכמים עם שמות אלה כגון רבי יצחק בר אבדימי ורבי יעקב בר אבין.
על שם סבו בחייו לאשכנזים
ש: לפי מנהג אשכנזים, האם אסור לקרוא לבן על שם סבו בחייו או רק לא נוהגים?
ת: לא נהגו. והיו צדיקים, כגון ה'נועם אלימלך', שציוו לילדיהם לקרוא לבניהם בשמם בחייהם (כתב האדמו"ר ממונקאטש: "ועובדא ידענא הנודע ומקובל בידינו כי רבינו הקדוש הגאון א"א מוהר"ר אלימלך זי"ע מליזענסק בעל נועם אלימלך צוה לבת אחותו שהיתה אמו של זקיני הגה"ק מהרצ"א מדינוב זי"ע בעל בני יששכר לקרוא לבנה הנז' (בעל בני יששכר) [עוד טרם הולדו] בשם 'אלימלך' כשמו, וכשהובא לפניו זקיני הנז' כמו בן ג' שנים והודיעוהו כי שמו 'צבי אלימלך' הקפיד על מה ששינו והוסיפו עוד שם א' על שמו ונודע עוד מזה ואין עת האסף פה". שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סוס"י כז).
השם דן
ש: אנו רוצים לתת לבן שלנו את השם דן, אך יש שאמרו לנו שיש בעיה כי יש לחשוש שיעורר דינים?
ת: זה שם מעולה.
שינוי סדר שמות
ש: שמי לאה איריס, רב אחד אמר לי להחליף את הסדר לאיריס לאה. האם רק לעשות בתעודת זהות או שאבי צריך להודיע בבית הכנסת?
ת: א. שאלי ישירות אותו רב. ב. אין שום צורך לשנות את הסדר. אין הבדל.