שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ספר תורה בעזרת נשים

ש: מותר לנשים לרקוד בשמחת תורה עם ספר תורה בעזרת נשים, לא מתוך פמיניזם אלא מתוך יראת שמים?

ת: אין איסור, אך אין לזה קשר עם יראת שמים, כי יראת שמים פירושה לקיים מה שד' ציווה, ולא להמציא דברים שד' לא ציווה. את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור.ברכת כוהנים במוסף

ש: מה דעת הרב על ברכת כוהנים במוסף בשמחת תורה? בחו"ל נושאים כפיים בשחרית אך לא במוסף משום חשש שכרות (מ"ב תרמט ס"ק יז).

ת: שייזהרו מיין (פסקי תשובות שם אות ה. וכן נראה פשוט מלשון לוח א"י להגרימ"ט).

בית כנסת שביטל את קריאת פרשת וזאת הברכה

ש: בהושענא רבה תשס"ז בבפולו, ניו יורק (סמוך למפלי הניאגרה), התרחשה סופה חזקה שהרסה את כל הסוכות, המון עצים וענפים נשברו ונחסמו כבישים. בגלל השלג הכבד שירד התרחשה הפסקת חשמל למשך יותר משבוע. כיון שכך, בית כנסת אחד לא הצליח לאסוף מניין לתפילה בשמחת התורה, וכתוצאה מכך נגרם שביטלו את קריאת התורה של פרשת "וזאת הברכה". הרמ"א כותב (או"ח קלה, ב) שאם בטלו שבת אחת את קריאת הפרשה בציבור, בשבת הבאה קורין את אותה הפרשה עם הפרשה השייכת לאותה שבת, אך המשנה ברורה (ס"ק ז) מביא מחלוקת בדבר במידה והפרשיות הן בשני ספרים. כיצד יש לנהוג?

ת: יש אומרים ויש אומרים, והמשנה ברורה מביא בשם 'שלחן עצי שטים' שהנוהג כן אין מוחין בידו. לכן אין לקרוא את פרשת וזאת הברכה, ואם קראו אין למחות. [וראיתי בשו"ת השבי"ט (ג ג), שבשבת פרשת כי תבוא שנת תש"ך לא קראו בתורה בציבור בכל העיר במיימי ביטש, פלורידה והגליל מפני חמת הסערה אשר שטפה פני העיר, ונשאל שהג"ר שמואל טוביה שטרן, סגן נשיא אגודת הרבנים באמריקה ובקנדה, מבתי כנסיות ומחברי הרבנים הדין של תשלומין של קריאת הפרשה, והשבת הבאה היתה פרשת נצבים-וילך עם ב' פרשיות? והשיב שכדי שתכלה שנה וקללותיה שיקראו ג' פרשיות, וקראו פרשת כי תבוא עד שני של נצבים לכהן, כדי שהקריאות החיוביות של שבעה קרואים יהיו מסודרים בקריאת חובה של אותה שבת, שלשה וחצי פרשיות ועליות בפרשת נצבים וכמספר זה בפרשת וילך, עיי"ש.]

קריאת התורה בשמחת תורה

ש: מה הדין כשכל הלויים קיבלו עליות בשמחת תורה, ויש עדיין כהנים שלא קיבלו?

ת: קוראים כהן כרגיל, ואח"כ ישראל במקום לוי.  שו"ת משיב דבר (יו"ד מח).

ספר תורה בעזרת נשים

ש: מותר לנשים לרקוד בשמחת תורה עם ספר תורה בעזרת נשים, לא מתוך פמיניזם אלא מתוך יראת שמים?

ת: אין איסור, אך אין לזה קשר עם יראת שמים, כי יראת שמים פירושה לקיים מה שד' ציווה, ולא להמציא דברים שד' לא ציווה. את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור.

ברכת כוהנים במוסף

ש: מה דעת הרב על ברכת כוהנים במוסף בשמחת תורה? בחו"ל נושאים כפיים בשחרית אך לא במוסף משום חשש שכרות (מ"ב תרמט ס"ק יז).

ת: שייזהרו מיין (פסקי תשובות שם אות ה. וכן נראה פשוט מלשון לוח א"י להגרימ"ט).

הקפות שניות

ש: האם יש מצוה בהקפות שניות במוצאי שמחת תורה?

ת: אין מצוה ואין מקור קדום (וזה בנגלה אבל לגבי המקור בנסתר עיין דברי מרן הרב קוק בשו"ת אורח משפט סי' קמב ובספר שמן רענן ח"א עמ' רכג-רכד הובא בספר מאורות הראי"ה - ירח האיתנים עמ' תנב-תנג), אך מה שחמור הוא חילול החג שבהכנות, של אנשי הקול והתאורה, נגני תזמורות, אבטחה ועוד. כמו שאין חתונות במוצאי שבת וכן לגבי יום הזכרון לחללי צה"ל. אין לקיים אירועים המוניים במוצאי שבת.

שינויים בדת

ש: האם יש בעיה בריקוד נשים עם ספרי תורה בשמחת תורה?

ת: אין משנים סדרי עבודת ד'. וראה דברי המהרש"ל שנענש מפני שאמר "השמחה

במעונו" בשמחת סיום מסכת ("היה נראה לברך שהשמחה במעונו בסיום מסכת... וכן הוריתי פעם אחת הלכה למעשה, ונתבלבל השמחה במהומות גדולות על ידי סיבות קשות. ותליתי הסרחון בי שעברתי על דברי רבותי שלא שמעו מעולם דבר זה, על כן לא כתבו אלא בחתונה ובפדיון הבן, ובמילה גם כן לולי צערא דינוקא. אבל במצוות אחרינא לא. ובודאי כל דבריהם בקבלה ובסודות פנימיות על כל שיחה ומילה, ואיך נתקן לאותן מצוות...". ים של שלמה ב"ק פ"ז ס' לז – מ"צ).

הקפות בשמחת תורה ולימוד תורה

ש: אצלנו בבית הכנסת כל הקפה אורכת רבע שעה. האם אני יכול לעשות הקפה למשך דקה וללמוד שאר הזמן?

ת: ודאי.

מה יותר חשוב חתן תורה או חתן בראשית?

ש: אם רוצים לכבד את הרב בשמחת תורה עם העלייה הכי מכובדת, איזו לתת לו?

ת: יש דעות שונות בין הפוסקים בעניין זה בכל שבת. לפי תשב"ץ העלייה החשובה היא חמישי. לאור זרוע המנהג בצרפת שהרב עולה שביעי. ולפי האדמו"ר ר"י מבעלז ההוספה הראשונה אחר ז' קרואים היא העלייה החשובה, וכן נטל לעצמו (שלחן רבותינו עמ' רס). החזון איש היה עולה כל שבת שלישי, ובשבת שלפני יא"צ היה עולה למפטיר, וכן בפ' זכור (דינים והנהגות למרן החזו"א פי"א אות ג. אורחות רבנו ח"א עמ' קכ. ח"ג עמ' רלב).

ונהג הגר"ח מבריסק, שהיה לוי, בכל שבת לעלות לתורה למפטיר כדי לזכות בעוד ברכות ולהשלים למאה (תשובות והנהגות ח"ד עמ' תלה אות מב). ומובא בשו"ת תשובות והנהגות (ב, קכט. ד, קנג) שכן נהג בנו הגרי"ז סולוביצ'יק בכל שבת לעלות לתורה למפטיר כדי לזכות בעוד ברכות להשלים למאה, אך ביום הכיפורים עלה לתורה לוי, כיוון שלדעתו בלאו הכי לא יגיע למאה ברכות, כי השומעים ברכות התורה וההפטרה לא שייכים לברכה כלל ואינו עולה אלא למברך. והסביר הגרי"ד סולוביצ'יק שנהגו אצל החסידים ששישי היא העלייה הכי חשובה ביום השבת בבוקר [עי' מג"א (רפב סק"ט) שיש לזה קצת סמך מהזוהר], ששבת בבוקר הווי בבחינת יסוד, אשר הוא הספירה השישית. ואצל המתגדים שנוהגים עפ"י הגמרא מקובל ששלישי היא העלייה הכי חשובה, דאיתא (והובא להל' באו"ח סי' קלו) שבשבת ויו"ט קוראים אחר לוי ת"ח הממונים על הציבור, ואחריהם – ת"ח הראויים למנותם פרנסים על הציבור, ואח"כ – בני ת"ח שאבותיהם ממונים על הציבור, ואח"כ – ראשי כנסיות וכו'. ועיין בשו"ע יו"ד בהל' אבלות שהר"ת תמיד עלה לשלישי בכל שבת, אפילו באמצע ז' ימי האבלות שלו. הרי שבהזדמנות הראשונה שאפשר לנו לכבד מישהו לעלות לתורה (שב' העליות הראשונות נוטלים כהן ולוי, ואין באפשרותנו לכבד ת"ח בהם – כל שאיננו כהן או לוי), עלינו לכבד את הת"ח וכו' (כסדר הנ"ל). ומעשה בבעה"ב אחד מבוסטון שהיה כוהן, ותמיד רצה לעלות לשלישי, ולא הניחוהו הגבאים מפני שכוהן היה, והסבירו לו שהלא העלייה שלו הראשונה, היא הכי מכובדת, שהרי כל הטעם ששלישי נחשבת לעלייה הכי מכובדת הוא מפני שהיא ההזדמנות הראשונה שאפשר לכבד למי שאינו כוהן או לוי לעלות, וכנ"ל, והרי הוא, שכוהן הוא, עולה בעלייה הראשונה ממש. ולא נתקררה דעתו בזה, עד שהלך לו לטמפל הקונסרביטיבי וקנה לו שלישי בדמים יקרים ושמח בזה שמחה גדולה על שהצליח לעלות שלישי... (נפש הרב עמ' רפג).

הגאון ר' אברהם יצחק סובילמאן אב"ד זינוויץ [היה מגדולי הרבנים ברוסלאנד לפני מאה ושלושים שנה] מביא ספרו שו"ת מהרא"י (סי' נ) תשובה מאחד מגדולי הרבנים לפני זמנו, הגאון ר' גבריאל מסויחסטאב, שנשאל בשנת תקמ"ח מהו עדיף, להיות חתן תורה או חתן בראשית, והשיב הגר"ג מסויחסטאב דהיקר הוא החתן תורה שהוא מסיים התורה, שאין המצוה נקראת אלא על שם גומרה, וכדהובא במדרש שיר השירים (פ"א א, ט) שעושים סעודה לגמרה של תורה וזהו השמחה ביום שמחת תורה שגומרים התורה.

וכתב עוד הוכחה שחתן תורה עדיף משום שעיקר חובת הקריאה ביום שמחת תורה היא פרשת וזאת הברכה ואין קורין פרשה זו אלא בשמחת תורה, ומה שקורין גם בפרשת בראשית אינו אלא שלא יקטרג השטן וכדכתב הטור (סי' תרסט) שרגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג ולומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד, וכתב דכל זה נראה ברור להלכה ולמעשה שחובת היום עדיף והעיקר הוא חתן התורה.

והגאון מהרא"י סובילמאן הסכים לכל דבריו ועוד הביא כמה ראיות לדבריו שאין קריאת פרשת בראשית אלא משום מנהגא בעלמא ולא מדינא דגמרא ופוסקי קמאי, וגם בסידור רב עמרם לא כתב שם כלל מקריאה זו דבראשית, הרי דבימיו לא נהגו כן.

וכדבריהם מבואר בספר יסוד ושורש העבודה שכתב "וישתדל אדם לקנות לעצמו חתן תורה, ואם לא ישיג לחתן תורה ישתדל לקנות חתן בראשית" הרי שסובר דחתן תורה יותר חשוב מחתן בראשי. אבל בליקוטי מהרי"ח אחרי שהביא דברי יסוד ושורש העבודה כתב "ויש גדולי הדור שמדקדקים אדרבה להיות עולים לחתן בראשית וכן היה מנהג הגאונים וקדושים מאורן של ישראל מצאנז ומזידיטשוב זי"ע".

ופעם בליל שמחת תורה קנה אחד חתן תורה להג"ר לוי הכהן רבינוביץ, מח"ס מעדני השולחן, ואחד קנה לו חתן בראשית, ואחרי הקניה כל אחד אמר לגבאי ליתן להג"ר רבינוביץ, והגבאי אמר להם שקנו לו ב' עליות. נגשו להג"ר רבינוביץ ושאלו אותו, האם מותר לאדם אחד שיהיה חתן תורה וחתן בראשית, וענה להלכה מותר אבל זה לא מתאים עם איזה אחרים, ושאלו לו מה ה"איזה אחרים", וענה להם: צריך שעוד יהודי יוכל להנות.

אחר כך שאלו אותו מה יותר חשוב חתן תורה או חתן בראשית, וענה חתן תורה, ולכן נתנו לו חתן תורה.

וכידוע שאדמו"רים לוקחים חתן בראשית, ורבנים חתן תורה. ואומרים בשם האדמו"ר 'חוקי חיים' משומרי אמונים, טעם בדרך צחות על זה, שרבנים לומדים כל השנה, ולכן מקבלים חתן תורה, על שלמדו כל השנה ועושים סיום, אבל אדמו"רים חושבים שלא לומדים ולכן לוקחים חתן בראשית שבכל שנה מקבלים על עצמם קבלה שבשנה זו כבר ילמדו ועכשיו מתחילים.

ושאלוהו על חתן תורה וחתן בראשית לאדם אחד, שהרי המשנה ברורה (תרסט סק"ב) כתב לא להעלות אדם אחד לשניהם כי הוא פגם לס"ת שיאמרו שהראשון היה פגום, ואמר שיש עצה לקרוא בס"ת אחד. ושמענו שאדמו"רי גור ונדבורנא נוהגים לעלות חתן תורה וחתן בראשית בס"ת אחד (עובדות דרבי לוי עמ' קא-קב).

ויש להוסיף מה שאירע כאשר שני שרי התורה רבותינו הגאון רבי עקיבא איגר והגאון רבי יעקב מליסא בעל ה'נתיבות' נפגשו באיזו עיירה, והתפללו בשבת קודש באותו בית כנסת. כיבדו את רבנו הגאון רבי עקיבא איגר לעלות לתורה ל"שלישי", שהיא העלייה היותר מכובדת (ע' גיטין נט, א. רא"ש פ"ג ס' עה. טור ס' ת. וע"ע מג"א רפד ס"ק מה).

מיד כשקראו בשמו לעלות לתורה – התעלף הגרע"א!

מובן שנעשה שם רעש גדול, והייתה בהלה גדולה בבית הכנסת. אלו צעקו וצווחו, איבדו את עשתונותיהם, ואלו רצו להביא מים לשפוך עליו כדי לעוררו. דבר לא עזר, והגרע"א לא הקיץ מעלפונו העמוק. מובן, שההתרגשות גאתה. אולם רבנו ה'נתיבות' הבין מיד מהי סיבת ההתעלפות, שהגרע"א התעלף מרוב צער ועגמת נפש על שכיבדו אותו בעלייה היותר חשובה, ולא השכילו לכבד בה את ריעו בעל ה'נתיבות'. מיד פילס לעצמו דרך בקהל, מיהר אל הגרע"א ולחש באזנו דבר מה. שמע הגרע"א, התאושש מיד, קם ועלה לתורה.

תמהו הכל. לאחר התפילה שאלוהו מה לחש באזנו של הגרע"א. אמר: פשוט מאוד. לחשתי באזנו: "ידע נא מר, שכיבדו את מר ב'שלישי', משום שהוא רבה של פוזנא, שהיא עיר גדולה יותר מעירי, ליסא".

כיוון ששמע הגרע"א שהעיר היא זו שזכתה בכיבוד, ולא הוא, מיד נחה דעתו, והקיץ מעלפונו... (מובא בשמושה של תורה, בשם החזון איש והגרא"מ שך, עמ' לד).

סיכום: שאל את הרב עצמו! הרי הוא הוא המרא דאתרא.

אכילה בסוכה בשמיני עצרת

ש: מותר לאכול בסוכה בשמיני עצרת או יש איסור בל תוסיף?

ת: לפני כניסת החג יש להוריד סכך ארבעה טפחים [שהם 32 ס"מ] על ארבע טפחים בתור היכר (פס"ת תרסו א).

הקפות בלי מנין ובלי ס"ת

ש: כיצד לנהוג בהקפות אם אין מנין ואין ספר תורה, כגון חיילים?

ת: עושים הקפות וראוי לשים תנ"ך על הבימה.

הקפות בשמחת תורה ולימוד תורה

ש: אצלנו בבית הכנסת כל הקפה אורכת רבע שעה. האם אני יכול לעשות הקפה למשך דקה וללמוד שאר הזמן?

ת: ודאי.

מה יותר חשוב חתן תורה או חתן בראשית?

ש: אם רוצים לכבד את הרב בשמחת תורה עם העלייה הכי מכובדת, איזו לתת לו?

ת: יש דעות שונות בין הפוסקים בעניין זה בכל שבת. לפי תשב"ץ העלייה החשובה היא חמישי. לאור זרוע המנהג בצרפת שהרב עולה שביעי. ולפי האדמו"ר ר"י מבעלז ההוספה הראשונה אחר ז' קרואים היא העלייה החשובה, וכן נטל לעצמו (שלחן רבותינו עמ' רס). החזון איש היה עולה כל שבת שלישי, ובשבת שלפני יא"צ היה עולה למפטיר, וכן בפ' זכור (דינים והנהגות למרן החזו"א פי"א אות ג. אורחות רבנו ח"א עמ' קכ. ח"ג עמ' רלב).

ונהג הגר"ח מבריסק, שהיה לוי, בכל שבת לעלות לתורה למפטיר כדי לזכות בעוד ברכות ולהשלים למאה (תשובות והנהגות ח"ד עמ' תלה אות מב). ומובא בשו"ת תשובות והנהגות (ב, קכט. ד, קנג) שכן נהג בנו הגרי"ז סולוביצ'יק בכל שבת לעלות לתורה למפטיר כדי לזכות בעוד ברכות להשלים למאה, אך ביום הכיפורים עלה לתורה לוי, כיוון שלדעתו בלאו הכי לא יגיע למאה ברכות, כי השומעים ברכות התורה וההפטרה לא שייכים לברכה כלל ואינו עולה אלא למברך. והסביר הגרי"ד סולוביצ'יק שנהגו אצל החסידים ששישי היא העלייה הכי חשובה ביום השבת בבוקר [עי' מג"א (רפב סק"ט) שיש לזה קצת סמך מהזוהר], ששבת בבוקר הווי בבחינת יסוד, אשר הוא הספירה השישית. ואצל המתגדים שנוהגים עפ"י הגמרא מקובל ששלישי היא העלייה הכי חשובה, דאיתא (והובא להל' באו"ח סי' קלו) שבשבת ויו"ט קוראים אחר לוי ת"ח הממונים על הציבור, ואחריהם – ת"ח הראויים למנותם פרנסים על הציבור, ואח"כ – בני ת"ח שאבותיהם ממונים על הציבור, ואח"כ – ראשי כנסיות וכו'. ועיין בשו"ע יו"ד בהל' אבלות שהר"ת תמיד עלה לשלישי בכל שבת, אפילו באמצע ז' ימי האבלות שלו. הרי שבהזדמנות הראשונה שאפשר לנו לכבד מישהו לעלות לתורה (שב' העליות הראשונות נוטלים כהן ולוי, ואין באפשרותנו לכבד ת"ח בהם – כל שאיננו כהן או לוי), עלינו לכבד את הת"ח וכו' (כסדר הנ"ל). ומעשה בבעה"ב אחד מבוסטון שהיה כוהן, ותמיד רצה לעלות לשלישי, ולא הניחוהו הגבאים מפני שכוהן היה, והסבירו לו שהלא העלייה שלו הראשונה, היא הכי מכובדת, שהרי כל הטעם ששלישי נחשבת לעלייה הכי מכובדת הוא מפני שהיא ההזדמנות הראשונה שאפשר לכבד למי שאינו כוהן או לוי לעלות, וכנ"ל, והרי הוא, שכוהן הוא, עולה בעלייה הראשונה ממש. ולא נתקררה דעתו בזה, עד שהלך לו לטמפל הקונסרביטיבי וקנה לו שלישי בדמים יקרים ושמח בזה שמחה גדולה על שהצליח לעלות שלישי... (נפש הרב עמ' רפג).

הגאון ר' אברהם יצחק סובילמאן אב"ד זינוויץ [היה מגדולי הרבנים ברוסלאנד לפני מאה ושלושים שנה] מביא ספרו שו"ת מהרא"י (סי' נ) תשובה מאחד מגדולי הרבנים לפני זמנו, הגאון ר' גבריאל מסויחסטאב, שנשאל בשנת תקמ"ח מהו עדיף, להיות חתן תורה או חתן בראשית, והשיב הגר"ג מסויחסטאב דהיקר הוא החתן תורה שהוא מסיים התורה, שאין המצוה נקראת אלא על שם גומרה, וכדהובא במדרש שיר השירים (פ"א א, ט) שעושים סעודה לגמרה של תורה וזהו השמחה ביום שמחת תורה שגומרים התורה.

וכתב עוד הוכחה שחתן תורה עדיף משום שעיקר חובת הקריאה ביום שמחת תורה היא פרשת וזאת הברכה ואין קורין פרשה זו אלא בשמחת תורה, ומה שקורין גם בפרשת בראשית אינו אלא שלא יקטרג השטן וכדכתב הטור (סי' תרסט) שרגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן לקטרג ולומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד, וכתב דכל זה נראה ברור להלכה ולמעשה שחובת היום עדיף והעיקר הוא חתן התורה.

והגאון מהרא"י סובילמאן הסכים לכל דבריו ועוד הביא כמה ראיות לדבריו שאין קריאת פרשת בראשית אלא משום מנהגא בעלמא ולא מדינא דגמרא ופוסקי קמאי, וגם בסידור רב עמרם לא כתב שם כלל מקריאה זו דבראשית, הרי דבימיו לא נהגו כן.

וכדבריהם מבואר בספר יסוד ושורש העבודה שכתב "וישתדל אדם לקנות לעצמו חתן תורה, ואם לא ישיג לחתן תורה ישתדל לקנות חתן בראשית" הרי שסובר דחתן תורה יותר חשוב מחתן בראשי. אבל בליקוטי מהרי"ח אחרי שהביא דברי יסוד ושורש העבודה כתב "ויש גדולי הדור שמדקדקים אדרבה להיות עולים לחתן בראשית וכן היה מנהג הגאונים וקדושים מאורן של ישראל מצאנז ומזידיטשוב זי"ע".

ופעם בליל שמחת תורה קנה אחד חתן תורה להג"ר לוי הכהן רבינוביץ, מח"ס מעדני השולחן, ואחד קנה לו חתן בראשית, ואחרי הקניה כל אחד אמר לגבאי ליתן להג"ר רבינוביץ, והגבאי אמר להם שקנו לו ב' עליות. נגשו להג"ר רבינוביץ ושאלו אותו, האם מותר לאדם אחד שיהיה חתן תורה וחתן בראשית, וענה להלכה מותר אבל זה לא מתאים עם איזה אחרים, ושאלו לו מה ה"איזה אחרים", וענה להם: צריך שעוד יהודי יוכל להנות.

אחר כך שאלו אותו מה יותר חשוב חתן תורה או חתן בראשית, וענה חתן תורה, ולכן נתנו לו חתן תורה.

וכידוע שאדמו"רים לוקחים חתן בראשית, ורבנים חתן תורה. ואומרים בשם האדמו"ר 'חוקי חיים' משומרי אמונים, טעם בדרך צחות על זה, שרבנים לומדים כל השנה, ולכן מקבלים חתן תורה, על שלמדו כל השנה ועושים סיום, אבל אדמו"רים חושבים שלא לומדים ולכן לוקחים חתן בראשית שבכל שנה מקבלים על עצמם קבלה שבשנה זו כבר ילמדו ועכשיו מתחילים.

ושאלוהו על חתן תורה וחתן בראשית לאדם אחד, שהרי המשנה ברורה (תרסט סק"ב) כתב לא להעלות אדם אחד לשניהם כי הוא פגם לס"ת שיאמרו שהראשון היה פגום, ואמר שיש עצה לקרוא בס"ת אחד. ושמענו שאדמו"רי גור ונדבורנא נוהגים לעלות חתן תורה וחתן בראשית בס"ת אחד (עובדות דרבי לוי עמ' קא-קב).

ויש להוסיף מה שאירע כאשר שני שרי התורה רבותינו הגאון רבי עקיבא איגר והגאון רבי יעקב מליסא בעל ה'נתיבות' נפגשו באיזו עיירה, והתפללו בשבת קודש באותו בית כנסת. כיבדו את רבנו הגאון רבי עקיבא איגר לעלות לתורה ל"שלישי", שהיא העלייה היותר מכובדת (ע' גיטין נט, א. רא"ש פ"ג ס' עה. טור ס' ת. וע"ע מג"א רפד ס"ק מה).

מיד כשקראו בשמו לעלות לתורה – התעלף הגרע"א!

מובן שנעשה שם רעש גדול, והייתה בהלה גדולה בבית הכנסת. אלו צעקו וצווחו, איבדו את עשתונותיהם, ואלו רצו להביא מים לשפוך עליו כדי לעוררו. דבר לא עזר, והגרע"א לא הקיץ מעלפונו העמוק. מובן, שההתרגשות גאתה. אולם רבנו ה'נתיבות' הבין מיד מהי סיבת ההתעלפות, שהגרע"א התעלף מרוב צער ועגמת נפש על שכיבדו אותו בעלייה היותר חשובה, ולא השכילו לכבד בה את ריעו בעל ה'נתיבות'. מיד פילס לעצמו דרך בקהל, מיהר אל הגרע"א ולחש באזנו דבר מה. שמע הגרע"א, התאושש מיד, קם ועלה לתורה.

תמהו הכל. לאחר התפילה שאלוהו מה לחש באזנו של הגרע"א. אמר: פשוט מאוד. לחשתי באזנו: "ידע נא מר, שכיבדו את מר ב'שלישי', משום שהוא רבה של פוזנא, שהיא עיר גדולה יותר מעירי, ליסא".

כיוון ששמע הגרע"א שהעיר היא זו שזכתה בכיבוד, ולא הוא, מיד נחה דעתו, והקיץ מעלפונו... (מובא בשמושה של תורה, בשם החזון איש והגרא"מ שך, עמ' לד).

סיכום: שאל את הרב עצמו! הרי הוא הוא המרא דאתרא.

אכילה בסוכה בשמיני עצרת

ש: מותר לאכול בסוכה בשמיני עצרת או יש איסור בל תוסיף?

ת: לפני כניסת החג יש להוריד סכך ארבעה טפחים [שהם 32 ס"מ] על ארבע טפחים בתור היכר (פס"ת תרסו א).

הקפות בלי מנין ובלי ס"ת

ש: כיצד לנהוג בהקפות אם אין מנין ואין ספר תורה, כגון חיילים?

ת: עושים הקפות וראוי לשים תנ"ך על הבימה.