שקר (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
נתפס על מהירות
ש: נתפסתי על מהירות וקיבלתי דוח, יש לי שימוע. האם עדיף להודות באשמה או להכחיש שנסעתי כל כך מהר?
ת: הכי טוב לומר את האמת, להתחרט על העבר ולקבל הנהגה טובה לעתיד.
שקר מפני השלום א'
ש: מותר לי לשקר שרב התגלה לי בחלום, ציוה לסיים סכסוך וזה יעזור?
ת: כן. מותר לשקר מפני השלום (עיין יבמות סה ב. חפץ חיים הל' רכילות א ח).
שקר מפני השלום ב'
ש: אשתי שאלה רכב הוריי ושרטה אותו קצת. היא מאוד מתביישת. מותר לי לומר להם שאני עשיתי?
ת: ודאי. משקרים מפני השלום.
מכונת אמת
ש: האם מכונת אמת מהווה הוכחה על פי ההלכה?
ת: לא. זה אולי אומדנא, אולי פחות (עיין רמ"א חו"מ עה יז. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' תקפב).
שקר להחזיר בתשובה
ש: מותר לשקר לחילוני כאשר המטרה היא לנסות להחזירו בתשובה?
ת: לא זו הדרך. התורה היא תורת אמת. הרי זה דומה למוכר סחורה פגומה ומרמה את הקונה, אבל התורה היא הטוב העליון (עי' עדר היקר ממרן הרב קוק).
מסיבהת הפתעה
ש: האם מותר לשקר להורים כדי שלא יחשדו בי שאני מכין להם מסיבה?
ת: כן, כי זה להטיב להם (עי' פניני הלכה ג 159).
שקר בציונים
ש: אם קיבלתי ציון נמוך וחברות שואלות אותי, האם מותר לי להגדיל אותו? אחרת הם מזלזלות בי ומקלקלות לי את המוטיבציה?
ת: כן. מדין שמותר לאדם להציל את עצמו מבושה. פוריא (יבמות סה ב).
סקר דתי
ש: כאשר יש סקר דתי, ואני רואה שההצבעות נוגדות את ההלכה, ועושות חילול השם, האם מותר לי להצביע הרבה פעמים כדי לשנות את האחוזים?
ת: לא. אין לשקר ולא עושים מצוה על ידי עבירה.
שקר ללקוחות
ש: אני עובד בחברת סלולרי ומבקשים ממני לשקר ללקוחות.
ת: ודאי אסור.
ש: אז יפטרו אותי.
ת: שיפטרו. לא עושים עבירה בשביל כסף. שו"ע או"ח תרנו.
סימון נוכחות כוזב
ש: האם באוניברסיטה מותר לסמן נוכחות של חבר שלא נמצא?
ת: צריך אישור של המרצה. אם לא, זה שקר.
שקר מפני בושה
ש: האם מותר לשקר אם מישהו שואל אותי אם חטאתי?
ת: כן. להצילך מבושה. מדין פוריא (יבמות סה ב).
שקר על ריטלין
ש: אם אני לוקח ריטלין, ושואלים אותי, אך אני מתבייש, מותר לי לשקר?
ת: כן. למנוע בושה. מדין פוריא (יבמות סה ב).
שקר מפני פחד
ש: אם אני מפחד שיזיקו לי, מותר לי לשקר?
ת: כן. קל וחומר מדין אושפיזא, הצלת הזולת מהוצאה כספית, או פוריא, הצלת עצמו מבושה. ועיין שיהודה שיקר בתחילת פרשת ויגש כי פחד מפרעה (רש"י בראשית מד כ – מ"צ).
סירוב לתת כסף
ש: מותר לומר למי שמבקש ממני כסף "אין לי" אע"פ שיש לו?
ת: כן. הכוונה אין לי למטרה זו. הרי אדם תמיד יכול למכור כל רכושו ויהיה לו כסף. וכדומה, מסופר על הג"ר אליהו לאפיאן, שכשנזדמן לו שבקשוהו לאכול ולא רצה לבייש את המזמין, היה אומר הרופא אסר לי... וכמה פעמים הסביר בחיוך לתלמידיו: הנה תבינו שלא אמרתי שקר ח"ו כי הרמב"ם הרי היה רופא! (לב אליהו ח"א עמ' 18 ב"מתולדותיו").
[וכן הג"ר אברהם גנחובסקי, ראש ישיבת טשעבין בירושלים, אמר בשיעור על מסכת דרך ארץ שכאשר אדם נמצא במקום שסומכים על הכשר מסוים שהוא אינו סומך עליו ומגיש לו בעל הבית איזה דבר מאכל, יכול לכתחילה לומר שהדוקטור (הרופא) אינו מרשה לו לאכול דבר זה. וביאר שאין שום שקר בדבר, כיון דמי הם היו הדוקטורים הגדולים שבעולם? הרמב"ם והרמב"ן! והם הרי ודאי לא מאשרים לו לאכול מאכל שאינו נקי מכל חשש של פקפוק בהלכה (אגן הסהר עמ' 270)].
והגר"א נבנצל כתב לי: "אם אין זה עני שאני חייב לתת לו, מותר מפני דרכי שלום. הכוונה שבשבילך אין לי".
והג"ר יוסף ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף, כתב לי: "יש לתרץ כוונתו אין 'בשבילך'. אבל כדי לקיים 'מדבר שקר תרחק' יאמר 'לא עכשיו' או 'פעם אחרת'".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אם אי אפשר להשתמט יכול לומר אין לי, והכוונה אין לי בשבילך".
הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "כוונתו אין לי לתת לך (עיין ספר תן אמת ליעקב) וזה עדיף מלומר יש לי ואיני רוצה לתת לך, שמשנים מפני דרכי שלום (אם אפשר להשתמט בלי לשקר ובלי להעליב שפיר עדיף טפי)".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "התורה אמרה 'מדבר שקר תרחק'. עדיף לתת מעט ולא לשקר".
והרב אלחנן פרינץ, מח"ס שו"ת אבני דרך, כתב לי: "כנראה לא זכיתי להבין את השאלה. שכן ע"פ הבנתי הדלה פשיטא דאסור. דהרי זהו שקר גמור, ואין זה חשיב לשקר מפני השלום. יתכן דיכול לומר 'איני יכול', דבזה אין הכוונה שאין לו, אלא שהוא אינו יכול לתת (אולי בגלל אשתו, או דצריך את הכסף וכו'). כמובן דבכל זה לא נכנסו כלל לדין שקיימת חובה למי שפושט את ידו לתת לו, 'אל ישב דך נכלם' (עיין בהרחבה ברמב"ם מתנות עניים ז, ז. טור יו"ד רמט. רמ"א יו"ד רמט, ד. קיצור שו"ע לד, ח. מקור חיים רנה, ה. שו"ת עשה לך רב א, סה)".
והג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "מותר לומר, כי הכוונה אין לי לתת לך. כמובן שאם יש אפשרות לעזור לשני, בוודאי שצריך לעזור, וזה מצוה רבה מאוד, אולם יש פעמים שאדם צריך את הכסף דחוף בעוד כמה ימים בשבילו, ובאופן כזה לא יכול לתת הכסף, ולא יכול לפגוע ולענות: אין לי לתת לך. לכן אומר: אין לי".
והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "כן. הפירוש אין לי לתת לך".
והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "נראה בוודאי שאסור לעשות כן, דהא פסוק מפורש הוא 'מדבר שקר תרחק', ואם אינו חפץ ליתן לו יכול לומר לו 'איני יכול לתת' וכיו"ב אך לא יוציא דבר שקר מפיו. ופעם שמעתי או ראיתי כתוב ואיני זוכר כרגע היכן, כי יכול לעשות כן אך יכוין בליבו כי 'אין לי לתת לך' וכוונתו היא כי יש לו כסף אך לא עבור המבקש. אך גם בכה"ג מלמד לשונו לדבר שקר, ודובר שקרים לא יכון וכו', ולכן יעשה כפי שהצעתי למעלה. כנלע"ד".
ופעם קרא אליו החפץ חיים את אחד מתלמידי הישיבה, ואמר לו: היות ובאותו יום קיבל סכום כסף הגון מפדיון ספריו, והיות ורגילים לבוא אליו בבקשת גמ"ח אנשים שונים, ביניהם כאלה שמכיר בהם שאינם זהירים בפריעת חוב ושאינו מחוייב להלוות להם, לכן חפץ הוא להקנות את כל כספו לתלמיד בקנין גמור במתנה ע"מ להחזיר, כדי שיוכל להשיב לאנשים אלה בתום לב שאין לו כסף, ולא יכשל ח"ו בדבר שקר.
ואמר ע"ז הגר"ח קניבסקי: אבא זצ"ל (הסטייפלר) סבר שאם יש לו כסף ואינו רוצה להלוות לו ואומר לו שאין לו, אינו שקר, כי הכוונה "אין לי להלוות לך", ומה שהח"ח נהג כך אינו משום שזה שקר, אלא שהידר בזה (דרך שיחה ח"א עמ' שח). ופעם אחרת כשנשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר לומר "אין לי כסף" כשאדם מישראל מבקש מחבירו הלואה כשיש לו פקדון בגמ"ח או בבנק? והשיב: "הוא יכול לומר לו 'אין לי' והכוונה 'אין לי בביתי'". וכעין זה מפורסם בשם האדמו"ר מהר"א מבעלזא שענה על כגון דא: אסור לומר שקר, אבל אין צריך לומר את כל האמת (עלון וישמע משה - פרשת תזריע-מצורע תשע"ה - גליון סב).
ובס' לבנימין אמר (עמ' צד), נשאל הגרח"ק ע"ז על פי מש"כ בס' חסידים (אות תכו), שאע"פ שמותר לשנות בדברי שלום, אם אחד יבקש ממנו הלואה, אינו יכול לומר אין לי, כי מ"ש מותר לשנות וכו' זהו בשכבר עבר הדבר? והשיב: כשאומר דבר שאי אפשר לתרצו – מ"צ].
שקר על העדרות
ש: כיוון שמותר לשקר מפני השלום, אם נעדרתי מן העבודה, אפשר לשקר שהייתי חולה?
ת: חלילה. זה גזל.
האיסלאם והשקר
ש: זה נכון שאין איסור לערבים לשקר?
ת: נכון. אין באיסלאם איסור לשקר.