שיעורי הרב שלמה אבינר

לא להשתמש בתאריך נוצרי חלילה

ש: מותר להשתמש בתאריך נוצרי?

ת: כמה יש להצטער על השימוש בתאריך של הנצרות, שמוגדרת כעבודה זרה ברמב"ם ובשולחן ערוך, לכן יש בו איסור של "לא תזכירו" "ולא יִשָמע על פיך" וכן חרפה לאומית, כפי שכתב רבנו הרב צבי יהודה והוסיף: "ואם קשה עדיין להשתחרר מזה בדברים שכלפי חוץ ובחשבונות כספים, הלא אינו כן בדברים שבפנים" (לנתיבות ישראל ב רלט). לכן ודאי שיש לסלק טומאה זו מדפי פרשת השבוע הכוללים דברי קודש המחולקים בשבת קודש בבתי כנסת (עיין דרשות חת"ס א דף צג. שו"ת מהר"ם שיק יו"ד קעא). [ורבנו הרב צבי יהודה הביע צער עמוק על פרסום תשובתו של הגר"ע יוסף שהתיר שימוש בתאריך נוצרי (לנתיבות ישראל שם. שו"ת שאילת שלמה א שכח). ואמר הגר"א נבנצל: לוח תאריך הלועזי הוא אלילי, ואין להשתמש בו מצד נתינת כבוד לע"ז, ובנוסף לכך אינם מונים מניסן כפי שנאמר לנו (משנה ברורה עם ביצחק יקרא ח"ו בסוף עמ' ו) – רשם מ"צ.]

תאריך נוצרי בהזמנה

ש: מותר לרשום תאריך לועזי בהזמנה לחתונה?

ת: אין זה תאריך לועזי אלא תאריך נוצרים המונה ללידת משיחם. כלומר, יש בזה סרך עבודה זרה. המהר"ם שיק יו"ד קעא אומר שזה איסור תורה של שם אלהים אחרים לא תזכירו, כמו המתן לי בצד ע"ז פלונית, וכן בדרשות החת"ס ז' באב תקע ד"ה במדרש, החת"ס התרעם על זה. וכן תורת משה פ' בא ועוד. וכן הג"ר יצחק ניסים. שו"ת יין הטוב ח. לכן לברוח מזה כמה שאפשר.

ש: ואם זה הכרחי?

ת: לא ברור למה זה הכרחי. אך אם הכרחי, מותר, כי אינו מזכיר בפירוש שם אלהות. ועיין שו"ת רמ"א נא. בתורה כתוב "החודש הזה לכם ראש חודשים". שמות יב ב. כלומר ניסן ולא חודשים של גויים. על פי זה עדיף שמם ולא מספרם. שו"ת משמרת שלום, שמחות פ"ד. שו"ת יביע אומר יו"ד ט. ועדיף בקיצור ינו'. פס"ת קנו ג. אבל הם שמות עבודה זרה יוונית, לכן מספר עדיף. שו"ת ציץ אליעזר ח ח. אם כן, לגבי החודש, יש מחלוקת. וראוי לא לרשום את מספר השנה, שהרי הוא ידוע. על כל פנים, יש נוהגים לרשום: למנינם, למספרם או לספירה הנוצרית. ויש שוללים כי אדרבה זה מדגישים את המקור הנוצרי. וראיתי שרשמו: "לטעותם". וטוב להוסיף התאריך העברי. פס"ת קנו ג. (כשרבנו הרב צבי יהודה הוזמן לחתונה שעל ההזמנה הופיע תאריך נוצרי, לא היה נוסע לחתונה. גדול שימושה צו. רבנו 250. כשהיתה מגיעה ליד של הגרי"י קניבסקי הזמנה שנקוב בה תאריך לועזי, היה מגררו, עד שהיה נמחק. אשכבתיה דרבי ב קנ).

אחד באפריל

ש: מותר לציין אחד באפריל ומנהגו?

ת: לא. זה תאריך נוצרי. וגם עיסוק בהבל (נר באישון לילה 60).

כ"ט בנובמבר

ש: למה רבנים אומרים כ"ט בנובמבר על יום החלטת האו"ם על חלוקת הארץ והקמת מדינת ישראל בחלקה המערבי, כשאסור להשתמש בתאריך לועזי?

ת: אכן יש לתקן... [בתשובות הרב (שו"ת שאילת שלמה א, שכח) מובא, שרבנו הרב צבי יהודה הביע צער עמוק על פרסום תשובתו של הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (ח"ג יו"ד ס' ט), שמסיק שאין בשימוש תאריך לועזי משום איסור מן הדין. והמקילים יש להם על מה שיסמוכו, אולם מהיות טוב אל תקרי רע (ועיין לנתיבות ישראל ח"ב עמ' רלט) – רשם מ"צ.]

תאריך נוצרי בסידור

ש: בסידורי חו"ל, כתוב שאומרים "ותן ברכה" בברכת השנים עד מנחה ב4 בדצמבר ועד בכלל. איך משתמשים בתאריך לועזי כשהוא סרך עבודה זרה?

ת: אין ברירה. [וסיפר הג"ר מאיר מאזוז: "זמן שאילת הגשמים בחו"ל הולך תמיד ע"פ תאריך מסויים בלוח הלועזי. ולפני שנים רבות (בשנת תשכ"ג) לימדתי בישיבת חב"ד בתוניס (של הרב פינסון ז"ל), ופעם באמצע השיעור הגיע הרב יהושע אברמוביץ, ושאל אותי: למה שאלת הגשמים שלנו בחו"ל כמעט תמיד בתאריך קבוע ע"פ התאריך הלועזי ולא העברי? אמרתי לו: כי זה הולך לפי ימות החמה ע"פ התקופה של שמואל (עירובין נו, א), והחשבון של שמואל ושל הלועזי הם אותו חשבון, למה? כי לפי החשבון של הנוצרים יש בכל שנה של החמה שלוש מאות שלושים וחמשה ימים ורבע (שש שעות), ובדיוק ככה אומרת הגמרא (שם) שלדעת שמואל שנת החמה היא שלוש מאות שלושים וחמשה ימים ושש שעות, ולכן התאריך שלהם הולך תמיד לפי שנות החמה. ולמה לא לפי הימים שלנו? כי אצלנו יש שנה מעוברת ושנה פשוטה חסרה ושנה שמלאה. ולכן התאריך של ששים יום אחרי התקופה נע בדרך כלל בין ארבעה לחמשה בדצמבר" (עלון 'בית נאמן' – גליון 36).]

תאריך נוצרי כדי לחסוך טירחה

ש: האם יש לרשום על המחאה תאריך נוצרי, כדי לחסוך טירחה למקבל?

ת: בודאי שלא. רק תאריך יהודי (שו"ת שאילת שלמה א שכח).

תאריך אזרחי

ש: האם יש הבדל בשימוש בתאריך עברי או בתאריך אזרחי?

ת: זה לא תאריך אזרחי אלא תאריך נוצרי ויש לברוח ממנו, כמו שפסקו פוסקים גדולים. וכן רבנו הרב צבי יהודה (שו"ת שאילת שלמה א שכח).

שנה אזרחית

ש: המזכירה שלחה מייל לעובדים לכבוד השנה האזרחית החדשה, ומחיתי בתוקף. טוב עשיתי?

ת: בוודאי. הנצרות אינה האזרחות שלנו, והשנה הנוצרית אינה השנה האזרחית שלנו. אנו יהודים והלוח היהודי הוא הלוח שלנו (לנתיבות ישראל ב רלט. שו"ת שאילת שלמה א שכח. פסקי שלמה ח"ב ערך תאריך נוצרי – מ"צ).

יום הולדת לועזי

ש: מותר לומר לחבר מזל טוב ביום הולדת לועזי שלו?

ת: לא.

כניסה לגן החיות על פי תאריך עברי

ש: בגן חיות משלמים מגיל 3, אם הילד עוד לא בן שלוש לפי התאריך העברי אך לפי התאריך הלועזי הוא כבר בן 3, מותר להגיד שהוא עוד לא בן 3 (הם לא אומרים בפירוש איזה גיל צריך)?

ת: אפשר על פי התאריך העברי, הם גם לא מקפידים על זה.

תאריך נוצרי וחלוקת התנ"ך

ש: אם אסור להשתמש בתאריך לועזי אז למה אנו משתמשים בחלוקת פרקי התנ"ך שנעשתה ע"י כומר נוצרי?

ת: א. גם חלוקת הפרקים היא בעייתית, אך אין מה לעשות, כבר כל הספרים מתייחסים לחלוקה הזאת. ב. סיבת האיסור של השימוש בתאריך הלועזי, נובעת מכך שהיא מתייחסת ללידת אותו האיש, ועל כן יש כאן בעיה של עבודה זרה. אך חלוקת הפרקים אינה עבודה זרה, אלא נעשתה ע"י נוצרים. על כן אין בה איסור של עבודה זרה.

תאריך עברי בסמרטפון

ש: בסלולרי פשוט יש תאריך לועזי ולא עברי, ובסמרטפון יש תאריך עברי. האם להעדיפו?

ת: חלילה. טענות של הבל. יש שם דברים נוראים לאין ערוך.