תלמידי חכמים (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
ייעוד של ת"ח
ש: איך אדם יודע שייעודו בחיים הוא להיות תלמיד חכם?
ת: אם יש לו רצון. כתר תורה מונח וכל הרוצה יבוא ויטול. רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ג א (יש בדיחה מתלמידי הגאון מוילנא: אתה רוצה להיות גאון – ויל-נא, רק תרצה, ביידיש. ואמר רבי שמחה בונם מפסישחה, תלמידו של המגיד ממזריטש, שאם אין לו רצון, שירצה לרצות – מ"צ).
רבי יהודה הנשיא
ש: רבי יהודה הנשיא כותב: "אומר אני". למה "אני"? אין זו גאוה?
ת: אדרבה. הוא העניו מכל אדם בדורו. משנת סוף סוטה. אלא אומר כן דרך ענווה: כך אני אומר, אבל שקול בעצמך על פי איזה חכם לומר (וכן הסביר הגרי"ד סולוביצ'יק. וכן נהג בעצמו שלא להכריח תלמידיו ללכת על פי פסקיו. דברי הרב רלז-רלח – מ"צ).
בני עקיבא
ש: האם מותר לומר בני עקיבא, הרי אסור לקרוא רב גדול בשמו?
ת: אכן בעיה. אך לא ניתן לשנות זאת עכשיו (עיין חינוך באהבה ב 310-308 – מ"צ).
רבי שמעון בר יוחאי
ש: מדוע רבי שמעון בר יוחאי נקרא "בר" יוחאי ולא "בן" יוחאי כשאר תנאים ואמוראים שנקראים בן ולא בר?
ת: במקורות כתוב בן.
[והשיב הגר"ח קניבסקי: הוא נקרא גם בן (ממילא זה לאו דוקא) (ידון משה ח"ג עמ' לב, ח"ט עמ' פג). כתב עוד הרב משה יהודה לייב קופלוביץ שם בהערה: "ראיתי ב'לב שמחה' על התורה (לימי הספירה עמ' 104) שכתב שם הטעם שנקרא בר יוחאי ולא בן יוחאי, אולי הוא מהאי טעמא שנקרא בר מצווה ולא בן מצווה, כי פי' לשון בר היינו חוץ, שכאשר נעשה בר מצווה יוצא מעצמיותו ומצטרף אל הכלל, לזימון למנין ולערבות, שמאותו יום ואילך נחשב חלק מן הכלל, כן רשב"י נקרא בר יוחאי שיצא מעצמיותו וצירף כל כולו אל הכלל, ואיתא בספרים 'ויוצא עליהם את שמעון' הרמז לרשב"י, ויוצא עליהם שיצא מעצמיותו אליהם אל הכלל, עכ"ל. ומה שתירץ לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א באמת חפשתי ומצאתי שרק בבבלי הוא נקרא 'בר יוחאי' אבל בירושלמי וכן בספרי ובשאר מקומות הוא מוזכר בתואר 'בן', ונראה שנקרא כך משום שבלשון ארמית נקרא בר. חשבתי אולי בשביל שיהיה סימן אם המימרא הזאת נאמרה ונשנית בארץ ישראל או בחוץ לארץ, וכדי שלא יטעו עשו סימן שבבבלי נקרא בר ובשאר מקומות נקרא בן" – מ"צ].
רמב"ם וריה"ל
ש: האם רמב"ם וריה"ל נפגשו?
ת: לא. הם דור אחר. אבל הר"י מיגש, רבו של רבי מימון, אבי הרמב"ם, ישב בבית-דין עם ריה"ל.
הרש"ר הירש
ש: הבנתי שהרש"ר הירש לא היה ת"ח גדול. הבנתי נכון?
ת: לא נכון. הוא היה תלמיד חכם גדול. "נזיר אלקים מרומם", כמבואר באגרות הראיה (א קפב – מ"צ). גם סבא רבא רבא של אשתי...
באבא סאלי
ש: האם הבאבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא שנפטר בתשמ"ד, היה רק עושה מופתים, או גם תלמיד חכם גדול?
ת: מי שאינו תלמיד חכם אינו יכול לעשות מופתים. הוא היה גדול בתורה, למדן, שקדן, דיין, אב בית-דין, פוסק הלכה, אך רוב כתביו ההלכתיים נעלמו (וכשעלה לארץ, כמה שנים לאחר קום המדינה, התאגדו רבני ישראל וקראו לו להתמנות כרב הראשי לישראל, אך הוא בענוותנותו סירב – מ"צ).
תואר רב לרפואתו או לעילוי נשמתו
ש: אם מתפללים לרפואת רב או לעילוי נשמתו האם לומר הרב או רק שמו?
ת: רק שמו, כי אין גבהות בפני המקום. כתב בספר חסידים (סי' תת): "המתפלל על אביו החולה, לא יאמר רפא את אבי מורי או אדוני אבי, ששלמה אמר בדברו עם השם 'דוד אבי', מלכים א ג ו, וכן אלישע אמר 'איה ד' אלוהי אליהו', מלכים ב ב יד, ולא אמר אדוני". טעם הדבר כתב בספר מנחת חינוך סי' רנז בשם מעבר יבוק שנגדו יתברך אין לקרוא לשום אדם אדון, כמבואר בגמרא שבת נו א, שאוריה החתי נחשב כמורד במלכות משום שאמר לפני דוד "ואדוני יואב", שמואל ב יא יא. וכ"כ בברכי יוסף (יו"ד רמ סק"ד). והוא דין גם אביו גם רבו. ופעם קיבלתי תשובה מהגרא"ד אוירבך, אב"ד דטבריה, וכתוב בה: "נא לבקש רחמים עבור שלמה זלמן בן צביה לרפו"ש", בלי תואר 'הרב'.
[וכ"כ הגרש"ז אוירבך שאין מזכירים תוארים בתפילת 'אל מלא רחמים' ו'מי שברך', אך הוסיף: "עכ"ז הלא נהגו כל ישראל לקרוא לתורה לכל אדם בתואר 'ר' פלוני בן ר' פלוני, ומנהג ישראל תורה היא". הליכות שלמה - תפילה עמ' שע. ועיין קוראי שמו להרב מישאל רובין 232-231. ובישיבה יוניברסיטי באזכרה להגר"ע יוסף זצ"ל, הג"ר צבי שכטר אמר האזכרה בלי התואר רב – מ"צ].
ספר על רבי יצחק אבנבנאל של פרופ' נתניהו
ש: האם כדאי לקרוא את הספר של פרופ' בנציון נתניהו על האברבנאל?
ת: זהו ספר שעושה אותו מדינאי הוזה ומתעלם מקדושתו וחכמתו הענקית של אותו גדול עולם.
ספרית החפץ חיים
ש: זה נכון שלחפץ חיים הייתה ספריה קטנה? למה? אז איך כתב כל ספריו?
ת: זה נכון. כדי לחסוך כסף ולהקדיש ללימוד תורה את הזמן הנצרך להרוויח. הוא השתמש בספרים שאולים (וכן מהרי"ל דיסקין לא היו לו ספרים רק בודדים ממש. עמוד אש עמ' קפו. ארון הספרים בבית החזו"א היה דל, היו ברשותו מתי מעט ספרים בלבד. והג"ר שמואל הלוי וואזנר היה מפליא תדיר את העובדה שמעולם לא הכיר גדול בישראל שהיה לו מיעוט ספרים, ואעפ"כ ידע את כל התורה כולה! וכשנזקק החזו"א לסםר כלשהו, היה שואל מספרייתו של הג"ר וואזנר. רב רבנן עמ' יח – מ"צ).
נזירות של הרב הנזיר
ש: כיצד יכול להיות שהרב הנזיר נדר על עצמו נזירות כשאין בית מקדש, והוא לא יכול להקריב את קורבן הנזיר?
ת: לא כתוב באף מקום שתנאי להיות נזיר הוא שאפשר להקריב את הקורבן, אך יש בעיה לסיים את הנזירות, לכן הוא נזר על עצמו נזירות עולם. אני מבין שהבן של הרב הנזיר, הג"ר שאר ישוב כוהן, גם היה נזיר בצעירותו, אבל מראש זה היה מותנה שהוא יכול להפסיק ושלא יהיה נזיר עולם.
חזון איש
ש: מה היה מיוחד בחזו"א?
ת: גאון גדול. כתב על כל הגמרא כולה וכתב הלכה למעשה (דברי שי"ח ד יב – מ"צ).
ש: כלומר פסקים?
ת: לא. הוא לא רצה לפסוק, אלא לפרש הגמרא אליבא דהלכתא (שם כד – מ"צ).
התקופה הגדולה
ש: מדוע הגאון רבי מנחם מנדל כשר לא מזכיר בספרו "התקופה הגדולה" (שבו מוכיח שהקמת המדינה ומלחמת ששת הימים הן ניסים מאת ה') את שמו של הרבי מסאטמר אף שמצטט ממנו הרבה?
ת: לכאורה, הוא לא רצה לבזות אותו.
פסול לסנהדרין
ש: אמרתי לרב שראיתי שמעט לפני פטירתו שתלו קוצב לב להגר"ע יוסף והזכרתי שאחד ממקורביו של הגרי"ש אלישיב סיפר לפניו שראה סיפור שהשתילו 'קוצב לב' לרבי משה פיינשטיין בערוב ימיו ואז דן האם לפי הדין נעשה בעל מום הפסול לשבת בסנהדרין.
ת: מום סמוי לא הווי מום.
דברים חריפים של הג"ר עובדיה יוסף
ש: הגר"ע יוסף אמר כל מיני דברים חריפים נגד מפלגת "הבית היהודי". איך להבין את דבריו?
ת: לפעמים צריך ענווה להודות שאנחנו לא מבינים. איני מבין את דברי הגאון הרב עובדיה יוסף. לפעמים איני מבין גמרא, לפעמים איני מבין רש"י, לפעמים איני מבין דברי אחרונים וגם לפעמים דברי הגאון הרב עובדיה איני מבין. צריך ענווה בחיים להודות שלא מבינים הכל.
סטירה לכבוד הרב עובדיה
ש: האם מותר לי לתת סטירה לאדם שצוחק על הרב עובדיה?
ת: לא. אלא נזיפה.
העלותו למרומים של הגר"ע יוסף
ש: אנו רואים שאחרי העלותו למרומים של הצדיק הגדול הרב עובדיה יוסף, אסונות פוקדים את עם ישראל. האם יש כאן חורבן?
ת: אין אסונות אלא חסד ד' על עמו בעשרות השנים האחרונות. כמובן, שאם צדיק עולה למרומים, יש נזק גדול לעולם, אך היו עוד צדיקים שעלו למרומים, וגם היום עוד נותרו צדיקים.
הגר"ע יוסף זצ"ל כגדול הדור
ש: האם זה נכון שהגר"ע יוסף היה גדול הדור?
ת: בין שאר גדולי הדור. הגזמות אינן לכבודו.
גדלות הגר"ע יוסף זצ"ל
ש: שמעתי שבשלוש מאות השנים האחרונות לא היה גדול כהגר"ע יוסף, ושמעתי על כך מזמן הרמב"ם. זה נכון?
ת: הבלים, ביזוי גדולי הדורות, ובוודאי לא נוח לאותו צדיק זצ"ל שנכבדו על ידי ביזוי גדולי עולם.
הרב מרדכי אלון
ש: במשפט הרב מרדכי אלון, הוא מודה שחיבק ונישק, אבל אמר שזה היה מתוך אהבה, והשופטת פסקה על פי התרשמותה שזה היה מתוך תאוות עריות. למי להאמין?
ת: אם כדבריך, אי אפשר להרשיע אדם על פי התרשמות ללא הוכחות, כי מה שיש בליבו רק הוא יודע וריבונו של עולם יודע. יתר על כן, הרב אלון חיבק ונישק מאות ואלפי אנשים בחיבה גדולה, וזה דרכו, ואף אחד לא הרגיש דבר פסול חוץ משני מקרים בודדים.
הרב חנן פורת
ש: אם רב שמחל על כבודו אין כבודו מחול כי זה כבוד התורה, אז למה קוראים לרב חנן פורת זצ"ל בשמו הפרטי?
ת: ההלכה היא שכן כבודו מחול, אבל לא על כל כבוד התורה הוא יכול למחול. לכן אני הדל קורא לו תמיד הרב חנן (שו"ע יו"ד רמ ז – מ"צ).
כבוד רבו
ש: מה לעשות, אני מתבייש לנשק את ידו של רבי?
ת: לומר בענווה: שלום הרב.
תמונת רבו
ש: יש ערך שתהיה תמונת רבי בספרי או על הקיר?
ת: כן. והיו עיניך רואות את מוריך. עירובין יג ב. הוריות יב א. כריתות ו א. ויוסף ראה את דיוקן אביו וכבש יצרו. סוטה לו ב (ע' סגולות רבותינו 293-290 – מ"צ).
ר' משה מנדלסון
ש: איך להתייחס לר' משה מנדלסון?
ת: הרב מנדלסון היה תלמיד חכם אמיתי. הרב יעקב עמדין ציטט אותו בתשובה על הלנת המת אעפ"י שהרב עמדין היה לוחם חריף (עי' פתחי תשובה יו"ד שנז סק"א). אך ראינו אצל בניו ותלמידיו ששיטתו החינוכית לפתיחות יתר, לא הביאה תוצאות טובות. גם בצוואה של החתם סופר הוא כותב שספרי רמ"ד לא טובים. הרמ"ד הוא רבי משה דעסוי (שם מקומו). מצאנו כאן שאעפ"י שהתנגד לספרים שלו, עדיין דיבר עליו בדרך ארץ. בעל "לב העברי" - הרב עקיבא יוסף שלזינגר - אומר שראשי התיבות של רמ"ד הם רשע משה דעסוי, אך זה איננו נכון (לב העברי דף ה). על כל פנים, השיטה שלו הייתה לא נכונה.
גדול הדור
ש: מי הוא גדול הדור? מה ההגדרה המדוייקת?
ת: ב"ה יש כמה. אין הגדרה מדוייקת.
ש: האם מותר לחלוק על גדול הדור?
ת: לא. תוס' ברכות לא ב. שו"ע יו"ד רמד י. אך כאמור, יש כמה. דבר שכל גדולי הדור מסכימים, אי אפשר לחלוק.
רב המואשם - א
ש: כיצד להתייחס לרב המואשם ונעצר?
ת: לא פחות מאשר לכל אדם במצב זה. א. הגדרתו כ"חשוד", מובנה שיש למשטרה חובה לחקור עקב תלונה. אך חפותו קיימת כל זמן שלא הוכח להיפך. ב. כל התהליך חייב להיעשות בצנעה, והמפרסם לשון הרע ברבים גדול עוונו מנשוא. אלה השניים שייכים לכל אדם וקל וחומר לתלמיד חכם.
רב שהואשם - ב
ש: אני מלמד בישיבה והתלמידים מתקשים ביחס לרב גדול שהואשם. מה לומר להם?
ת: שלא יעסקו בזה, אלא ילמדו תורה ויעשו תשובה.
חרדה מפני גדולים
ש: לעניות דעתי, דברי החת"ס לא נראים לי...
ת: אם אתה עני בדעת, אז דבריו נראים ואתה הוא שלא נראה. אלא אמור: בגלל עניות דעתי, איני מבין את החת"ס.
קלפים עם תמונות רבנים
ש: מותר לילדים לשחק בקלפים עם תמונות רבנים ולהפוך אותם על הרצפה וכדומה?
ת: כן.
זצ"ל
ש: האם כאשר לומדים ומזכירים שמות של רבנים וצדיקים צריך להוסיף כל פעם זכר צדיק לברכה?
ת: לא. בשעת לימוד אין צורך. מקור חסד לרב מרגליות על ספר חסידים.
הסתכלות על רבו
ש: האם מותר להסתכל על רבו במעשיו האישיים כדי ללמוד מהם אם זה מפריע לרבו?
ת: לא. הרי זה מפריע. אלא רק ממה שנראה באופן טבעי וללמוד ממנו תורה.
ש: בברכות סב א מסופר שתלמיד התחבא כדי לראות איך רבו מתנהג?
ת: אנו הקטנים אין לנו ללמוד משם.
רבנים לא טועים
ש: האם יש חובה להאמין שרבנים לא טועים?
ת: לא. יתכן שיטעו. משה רבנו טעה שלוש פעמים (ספרי מטות לא כא – מ"צ).
ציור של השכינה
ש: ראיתי ציור של צדיק בכותל עם אורות בצבעים מעליו שיש טוענים שזו השכינה. האם זו אמת או עבודה זרה? מה לעשות בתמונה?
ת: אם באמת טוענים שזה ציור ממש של השכינה, זה בלבול, ויש לזרוק את התמונה.
תואר רב
ש: האם כאשר מכנים רב לפי שם ספרו יש להקפיד לקרוא לרב בתואר רב? כגון הרב חפץ חיים במקום החפץ חיים?
ת: הכל לפי המציאות ולפי התואר המקובל. כבר בזמן התנאים קראו רבנים גדולים בשמם: הלל, שמאי וכו'. כתוב בתוספתא (עדיות פ"ג מ"ד ובמפרשים שם): "גדול מרב – רבי, גדול מרבי – רבן, גדול מרבן – שמו". התואר הגבוה ביותר הוא שמו - שמו הפרטי בלי תארים. אבל בזמן האמוראים קראו בדרך כלל בשם "רב" והיו מקרים שלא קראו רב, כגון אביי. כן אצל האחרונים: יש אומרים: "האברבנאל" ולא "הרב יצחק אברבנאל". כך "הרוגצ'ובי" ולא "הרב הרוגצ'ובי", כי הרוגצ'ובי זה התואר שלו. וכן "הסטייפלר" ולא "הרב הסטייפלר". כן גם בנושא השאלה - קוראים על שם ספרים: "הכסף משנה" ולא צריך להגיד: "הרב הכסף משנה". יש רבנים שכמעט לא מכירים את השם שלהם, כגון הגאון מווילנא ששמו רבי אליהו קרמר, או החפץ חיים ששמו רבי ישראל מאיר פופקא מראדין, או השאגת אריה ששמו רבי אריה לייב גינזבורג. זה התואר שלהם.
בדומה לזה, לפעמים אומרים בגרמניה: "הירש" ולא "הרב הירש", כי זה מושג. אחד שאל אותי: האם אין זו פגיעה בכבוד תלמיד חכם בביטוי "כהנא צדק"? צריך לומר "הרב כהנא"? והשבתי: הם מתכוונים למושג "כהנא" ולכן אין בעיה. אך אמרתי שוודאי יש לומר "הרב כהנא".
לא צריך להחמיר כמו שפעם ראיתי בספר שכתוב: גרש"י (- הגאון רש"י). או שיש מחלוקת בין גרש"י לגרמב"ן... לא נהגו. הכל לפי מה שמקובל באותו זמן ובאותו מקום.
[הגר"א נבנצל כתב לי: "אשכנזים לא נהגו כך".
והג"ר מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "אפשר כך ואפשר כך, תלוי לפי הכותב. וכפי שנראה פעמים רבות כותבים 'כותב החזון איש' או 'כותב הגאון חזון איש' וכן על זה הדרך. ואם יש רגילות לכתוב רק עם תואר 'רב' קודם לכן אז בוודאי יעשה כך שלא יראה חלילה כזילזול בת"ח. ועי' תשובת הגאון רבי אלעזר בריזל זצ"ל בשו"ת ויכתוב מרדכי ח"א עמ' כ"כ וה"ה הכא" - רשם מ"צ].
תואר רב לעצמו
ש: האם מתאים שרב יחתום מכתב בתואר רב?
ת: לא נהגו. משום ענווה. אלא אם כן יש בזה צורך.
[הגר"א נבנצל כתב לי: "לפי ראות עיניו".
הג"ר שמאי קהת הכוהן גראס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אם צריך - לחתום. כדי להראות תוקפו של רב".
כתוב בגמרא פסחים (פו, ב): "רב הונא בריה דרב נתן איקלע לבי רב נחמן בר יצחק. אמרו ליה: מה שמך? אמר להו: רב הונא... אמרו ליה: מ"ט קרית לך רב הונא? אמר להו: בעל השם אני". כלומר, רב נחמן בר יצחק חשב שבאמרו "רב" הונא כוונתו לתואר, לכן שאלוהו על כך, שהרי כתוב "יהללך זר ולא פיך" (משלי כז, ב), ופירש רש"י: "מקטנותי כך קוראין לי רב הונא". כלומר, "רב" היה שמו הפרטי, שם עצם ולא תואר. אמנם פירש הר"ח: נסמכתי בישיבה להקרות רב ובזה השם אני ידוע. לפיכך אמר "בעל השם אנא", כלומר, "סמוך בישיבה אני". אך הקשה, כי הרי זו בדיוק השאלה איך כבודו מתפאר באמירת "רב". לפי רש"י ניחא, זה שם עצם. אך לפי הר"ח, עדיין קשה.
בספר "עובר אורח" של האדר"ת (ספר חידושים, ד"ת ופלפולים בעניינים שונים שנתחדשו בשיחות בין האדר"ת לגדולי ישראל שעברו דרכו) מובא (סי' פ) שהרב מרדכי אברהם ראזענטאל שאל את האדר"ת: כתוב בגמרא חולין (נא, א) שאמר רב ספרא לאביי חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר רב עוירא שמני, ומאי טעמא לא שאלו כמו בפסחים כשאמר לו דרב הונא שמו?
האדר"ת נתן ג' תירוצים:
א. אין קושיא אם לא הקפיד זה לשאלו כמו שם, ואין השאלה ממסדר הגמרא.
ב. אך יותר נראה שבאמת רב ספרא כששאלו על שמו השיבו עוירא שמני, רק לאביו סיפר שהצורבא מרבנן שמו 'רב' עוירא, ולפי שהוא צורבא מדרבנן לא רצה לקוראו בשמו ואמר כי אמר שרב עוירא שמו. אף שבאמת לא אמר 'רב' עוירא אלא רק עוירא, מכל מקום משום כבוד התורה לא קראו בשמו כמו שאמר לו ואין זה שקר כלל, מה שאין כן שם שהוא עצמו השיב לשואלו מה שמך כי רב הונא שמו, על כן הקשה לו שפיר.
ג. עוד נראה לו ששם היו שניהם בבבל ששם תואר 'רב' הוא רק לאמורא חשוב, על כן היה קשה בעיניהם. אבל הכא הרי בא ממערבא, ושם היו מתוארים בתואר רבי (ומעט מזעיר היו הנקראים בא"י בשם רב פלוני וכנודע), על כן כשאמר רב עוירא שמני אינו כל כך התפארות, וגם יוכל להיות בפשיטות שכן היה שמו, משא"כ בבבל שיש לטעות.
לפי תירוץ א' וב' נראה שרב עוירא לא אמר 'רב', וגם לפי תירוץ ג' אמר 'רב' אבל לא היה כ"כ תואר או כן שמו (ועיין עוד בלחקר שמות וכינויים בתלמוד להג"ר ראובן מרגליות עמ' סג-סד).
כתב בשולחן ערוך (אה"ע קכט, ז): "אם כתב: פלוני החכם או הרב או הנשיא, אף על פי שאין קורין אותו כן וגם אינו בר הכי - הגט כשר. כיון שהזכיר שמו בפירוש". והוסיף הרמ"א: "אבל לכתחילה אין כותבין רב או חכם, אפילו הוא אביו רב או חכם והוחזק בכך, אלא כותבין: פלוני או בן פלוני". ותמה הב"ש (ס"ק יג): "למה אין כותבין רב הלא אם אין כותבין רב הוי כשינוי כיון דהוא נקרא בשם רב, וכן כתב בש"ג בפרק הזורק אם כתב טוביה והוא נקרא רב טוביה חוששין לשינוי השם. נראה לסי' כותבין רב אם יש עוד אחר בעיר דשמו כך הוא ולא נקרא בשם רב וכ"כ בנ"ש". אך הסביר ערוך השולחן (סעי' צט) שאין כותבים בגט רב או חכם כיון שהגט הוא בלשון הבעל ואין דרך האדם לכנות את עצמו בתואר כבוד.
אמנם נהגו לכתוב תואר רב בכתובה בשמות השונים כי א. הבעל לא כותב את הכתובה, אלא העדים חותמים. ב. בגט מקצרים מחשש פסול, בכתובה מאריכים כי זה שטר ראיה (עיין ארץ הצבי להג"ר צבי שכטר סי' כג. וכן נהגו הגר"פ טייץ, הג"ר דוד ליפשיץ והג"ר צבי שכטר. מאמר 'כתיבת תואר רב בכתובה' להרב חיים ג'קטר בבית יצחק כרך מ תשס"ח עמ' 242).
בשו"ת פאת שדך (א, קטו) הג"ר שמואל דוד מונק צעק על "מה שנפרץ בעוונותינו הרבים בדורנו שכותבים על עצמם תואר רב, הוא קשה בעיני עד מאוד ולא אוכל להבין איכה נהיתה הרעה הזאת אלא שאין מתבוננים מה שעושין... אבל מנהג זה שמתארים עצמן "הרב" שלא צורך כלל, ודאי לא למדוהו אלא מאומות העולם שחכמיהם מתכבדים וקורין לעצמן דוקטור. נמצאו משווין בעלי חכמת התורה אל בעלי חכמות אחרות רחמנא ליצלן. שמואל נענש על שאמר אנכי הרואה (שהיה לו לומר אנכי בלבד), אע"פ שודאי לא הגיס דעתו ח"ו, אלא שנכשל בלשונו. בספר חסידים סי' תקכ"ב כתב, אדם שנקרא אביו "רבינו" וכו' לא יחתום שמו "אני פלוני בן רבינו הקדוש" או "החסיד" שנאמר: "יהללך זר ולא פיך" וכו' עיין שם שהאריך (ונ"ל דהיינו כשחותם כן לכבוד עצמו, אבל בחותם כן לכבוד אביו לית לן ביה)".
מובא בס' נפש הרב (עמ' רסב): "רבנו (הגרי"ד סולוביצ'יק) הראה פעם לתלמידיו שבהזמנות אשר שלחו המחותנים לבוא ולהשתתף בשמחת חתונתם של הגרמ"ס ואשתו (הורי הגרי"ד) לא היה חתום למטה "הרב חיים סאלאווייציק ורעייתו" ו"הרב אליהו פיינשטיין ורעייתו", אלא אף השמות הפרטיים של הנשים היו כתובים שם להדיא, חיים הלוי וליפשא סאלאווייציק וכו'. [ועיין בס' מרביצי תורה ומוסר ח"ג, עמ' קסו, שנדפס שמה נוסח ההזמנה לחתונת הגרי"ז, וג"כ נדפס כנ"ל]" עכ"ל. מכאן גם אנו למדים שלא כתבו את התואר 'רב', הרי הם הם המזמינים.
מסופר שהגר"ח סולוביצ'יק מבריסק אף פעם לא השתמש בכינוי 'רב' אלא פעם אחת: הייתה אלמנה גלמודה בעירו והלך לבקר אותה לחזקה ולעודדה. שלח את שמשו לפניו והודיע לה: "הגאון הרב ר' חיים סולוביצ'יק שליט"א, רב העיר בריסק, מגיע לבקר אותך"...
כדרך סבו, ראיתי בניירת של הגרי"ד סולוביצ'יק שמופיע רק שמו בלי שום תואר (בהתחלת ספר 'הרב' [באנגלית] מהרב אהרן רקפת) - רשם מ"צ].
תלמידי חכמים חרדים
ש: למה יש יותר תלמידי חכמים חרדים מאשר לאומיים?
ת: כי תלמידי חכמים חרדים התחילו לפני 2000 שנה, ולאומיים לפני 100 שנה, אך כמותם ואיכותם הולכת וגדלה בצורה עצומה.
התבטאויות חריפות
ש: שמעתי גדולי תורה חרדים שמתבטאים בחריפות נגד ציבור לאומי-דתי. אני נבוך. כיצד להתמודד מבחינה מחשבתית?
ת: איני יודע במה מדובר, וממליץ לך ללמוד תורה במקום לעסוק בזה. שם תמצא התמודדות מבחינה מחשבתית עם הכל.
מופתים של רבנים
ש: האם להאמין למופתים של רבנים או אלו סתם סיפורים?
ת: להאמין למופתים של גדולי עולם ענקים וקדושים ולא של אחרים. ר' חיים מוולוז'ין סירב להאמין למופתים, אך על הגר"א האמין (והנה נשאל ר' חיים מוולוז'ין למה רע כאשר אנשים מספרים על רבם נסים ושינוי טבע ומתוך כך מאמינים בו, כאשר הוא בעצמו מספר בהקדמתו לספרא דצניעותא נפלאות על הגאון מוילנא. הוא השיב שחז"ל מספרים על מעשה באחד שמתה אשתו והניחה לו בן תינוק ונפתחו לו שני דדים. אמר אביי: כמה גרוע אדם זה שנשתנו עליו סדרי מעשה בראשית. שבת נג. אבל חז"ל בעצמם מספרים במסכת תענית הרבה ניסים על חכמים ולא אמרו: כמה גרוע אדם זה. אלא שם מדובר על אנשים גדולים בתורה וקדושים ולכן לא יפלא שד' יעשה רצון יראיו וישנה בעבורם את סדרי הטבע. אבל פה לא כתוב "מעשה בחסיד אחד" אלא "מעשה באחד", כלומר אדם פשוט. לכן אמר אביי: כמה גרוע אדם זה. וכן על הגאון מוילנא אפשר לומר: כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס. על אדם גדול וקדוש אפשר להאמין שנעשה לו נס, אבל לא להיפך, להאמין על ידי מעשה ניסים שאדם הינו גדול בתורה וחסיד. עליות אליהו עמ' יח הערה יט. ואמר הגר"א נבנצל: "שאלתי פעם את הרב זצ"ל [הגרש"ז אוירבך]: מספרים על החזון איש מופתים רבים כ"כ, האם צריך להאמין בכל המופתים האלה? ענה לי הרב שכן. שאלתי אותו על מישהו אחר שגם עליו מספרים מופתים דומים, האם להאמין גם במופתים ההם? אמר לי שלא. שאלתי את הרב מה ההבדל? אמר לי הרב: החזון איש היה גדול עצום בתורה, ועם גדלות כזו בתורה, ממילא שולטים על כל הבריאה. לא 'מופת' יש כאן, אלא זהו כח התורה". שיחות הרב נבנצל חוקת תש"ס – מ"צ).
סיפורי צדיקים
ש: יש ערך לסיפורי צדיקים מופלאים כיצד הצדיק לא ינק בלי ברכה, בגיל 2 ידע כל המשנה, בגיל 8 כל הגמרא, בגיל 10 כל הזוהר, מאס במשחקים וכו'?
ת: א. אין ערך חינוכי, כי הילד שקורה כן נולד עם יצרים. ב. הסיפורים האלה אינם אמת. גם גדולי ישראל עברו נפילות, משברים וקשיים בילדותם ובצעירותם.
"רבה" אורתודוקסית
ש: שמעתי שהתמנו שלוש "רבות" אורתודוקסיות בארצות הברית. זה אפשרי?
ת: לא. ואם התמנתה כזו, אז אינה בדיוק אורתודוקסית. אגב, היא לא נקראת שם "רבה", אלא "מהר"ת" ראשי תיבות: מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית. זו יוזמה של הרב אבי ווייס שהוא בעל דעות מאוד חריגות. יש פה מדרון חלקלק (ואגודת ישראל באמריקה הכריזה שבגלל הדבר הזה, בית-הכנסת של הרב ווייס הוא לא אורתודוקסי – מ"צ).
רבה פוסקת הלכה
ש: האם אישה יכולה לפסוק הלכה? שמעתי שהתפרסם פסק חדש שמותר.
ת: אין בזה שום חידוש. מן הדין, מי שיודע הלכה יכול לפסוק בענייני הלכה, ולא צריך לכך סמיכה (רמ"א יו"ד רמב יד). במשך כל הדורות נשים פסקו בענייני הלכה שנוגעים לחיים שלהן בלי חצוצרות ובלי תופים כגון כשרות, ענייני נשים וענייני חינוך. מה שאולי התחדש זה שיש אנשים שרוצים לעשות מזה חצוצרה ציבורית, אבל גם זאת עשו בארה"ב כבר מזמן, וזה נקרא "מהר"ת" ראשי תיבות: מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית. אך אם מדובר על תפקיד ציבורי לאישה, מרן הרב קוק כבר כתב שתי תשובות הלכתיות מפורטות בנדון על נשים ופוליטיקה, בהן הוא מבאר שזה בניגוד לצניעות לערבב את הנשים בחיים הציבוריים (מאמרי הראיה 194-189 – מ"צ).
ביזוי רבנים
ש: ברדיו יש רבנים חרדים שמבזים רבנים ציונים וקוראים להם אפיקורסים, או עובדי עבודה זרה בשיתוף. מה לעשות? להגיב או לשתוק מפני השלום?
ת: כן להגיב, אך דרך שלום. והאמת והשלום אהבו (זכריה ח יט). אמירת האמת לא צריכה להרוס את השלום, ואהבת השלום לא צריכה לבטל את האמת (יבמות יד ב – מ"צ).
הרב תומך ב"רבה"?!
ש: פורסם באתר אינטרנט אחד שהרב אמר בשיעור שמותר שתהיה "רבה" ועוד כמה דברים מוזרים של נשים. ואני קראתי שהרב כתב פעמים רבות בפירוש את ההיפך. איפה האמת?
ת: אתה מאמין לתקשורת?! (אכן כשאחד אמר להג"ר ברוך בער ליבוביץ שקרא בעיתון שרבו הגר"ח מבריסק נפטר, לא התייחס אליו כלל, רק כשנגשו אליו שני אנשים ואמרו לו שהגר"ח נפטר, אז התחיל לבכות ולהתאבל על רבו. הליכות חיים 4-3 – מ"צ).
ש: האם במצב כזה שיש הרוצים לטעות ולהטעות, לא עדיף לא לומר כלום?
ת: על מי שרוצה לטעות, אין לנו אחריות, ועל כגון זה אמר ד' למשה רבנו: כתוב, והרוצה לטעות יטעה (כאשר כתב: נעשה אדם, שהטועים יאמרו שיש אלוהות הרבה. ובענין זה רגיל הגר"ש אבינר להביא דברי הרמב"ם באיגרת תחית המתים, שהנוצרים לומדים משמע ישראל את אמונת השילוש: ד' – אלהינו – ד', כלומר 3, שהם אחד. וכן סילוף הפסוק: והיית משוגע. וכן במשנה עבודה זרה נה ב: למה ד' ברא שמש שבגלל זה יש שעובדים לו עבודה זרה? והשיבו: וכי בגלל הטיפשים אנו נאבד את השמש? – מ"צ).
ראביי רפורמי או קונסרבטיבי
ש: האם מותר לכנות ראביי רפורמי או קונסרבטיבי בשם רב?
ת: בוודאי לא. זה ביזוי של התואר רב ששייך לכבוד תלמיד חכם (כתב הרב חיים ג'קטר שמרת עטרה טברסקי סיפרה לו שאביה הגרי"ד סולוביצ'יק היה מתכתב עם ראביי קונסרבטיבי, והיא ראתה שאביה כתב באנגלית ולא בלשון קודש, ושאלה אותו על כך. ענה לה אביה הגרי"ד שאם הוא כותב באנגלית, יכול לקרותו בתואר ראביי, משום דרכי שלום, אבל בלשון הקודש יצטרך לכנותו הרב דלא כרצונו. בית יצחק מ תשס"ח עמ' 242. וכן בשו"ת אגרות משה, הגרמ"פ תמיד מכנה ראביי ריפורמי או קונסרבטיבי כ"ראביי", ורב אורטודוקסי כ"רב" – מ"צ).
זקן לרב
ש: האם רב בלי זקן זה חסרון?
ת: אדם נדון על פי רובו ולא על פי פרט אחד (רמב"ם, הלכות תשובה ג א). על כל פנים מרן הרב קוק היה מזועזע שיש שוחטים המכינים את הבשר הכשר לעם ישראל שאין להם זקן. שו"ת אורח משפט (או"ח ס' לד). קל וחומר מי שמכין את המזון הנשמתי (ומה שהג"ר משה פיינשטיין לא רצה לכתוב תשובה בשו"ת אגרות משה להתיר את השימוש במכונת גילוח, הוא מטעם שהיה סובר שהגם שאין כאן לאו של השחתה מ"מ צורת היהודי היא רק בזקן! מגד גבעות עולם עמ' צו – מ"צ).
רבני בית הלל
ש: שמעתי רב מרבני בית הלל מסביר שהם מאוד מעריכים את הרב קוק, אך הוא לא סמכות מוחלטת עבורם. זה לא פוסל אותם?
ת: לא. לא חייבים להיות תלמידי מרן הרב קוק. וטוב שבכנותם הם מצהירים על כך. לכן תלמיד מרן הרב קוק יודע שלא שם ימצא מבוקשו.
ש: כיצד להתייחס לפסקים של ארגון הרבנים בית הלל?
ת: מה שהם יצאו בפסק כארגון זה לא מעלה ולא מוריד, לא מאשר ולא פוסל. אין לאף ארגון כל שהוא כוח פסיקה מלבד הסנהדרין או מרא דאתרא וכדומה. לכן יש לבדוק כל פסק לגופו של עניין, ואם טוב הוא, נקבל.
אמונת חכמים וביקורת
ש: האם ביקורת כלפי חכמים לא סותרת אמונת חכמים?
ת: לא. הלומד גמרא רואה זאת בצורה בהירה. אלא, קושיה על חכמים אינה כדי לדעת אם הם צודקים או לא, כי ודאי הם צודקים, אלא מפני שאני רוצה להבין.
[שמעתי הרבה פעמים מהרב, שכשרבי עקיבא איגר דן בדברי התוס' וכותב "צריך עיון" אין כוונתו שהתוס' צריך עיון, אלא שהוא עצמו צריך עיון.
בימי עלומיו של הג"ר יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז', שוחח פעם בדברי תורה עם הגר"ח מבריסק. על הפרק עלו אז דברי התוספות שבמקום פלוני, והרב מפוניבז' התבטא כי דברי התוספות קשים להבנה. משחזר על משפט זה כמה וכמה פעמים, ברצונו להדגיש כי דברי התוס' הם אכן מוקשים, הסתייג הגר"ח מההתבטאות והעיר לו: "התוספות אינו קשה, רק הראש שלך מתקשה להבינו" (רבן של כל בני הגולה - תולדות הגר"ח עמ' 559 הערה 25).
וכתב הגרע"א פעמים רבות על השו"ע ובתשובותיו: "ד' יאיר עיני". ופעם אמר הגר"ע יוסף לנכדו שראשי התיבות 'צ"ע' הם לא צריך עיון, אלא צריך עמל (מרן של כל בני הגולה עמ' 136. הרב רפאל שנור, רב שכונת מעלה הזיתים בירושלים ור"מ בישיבת עטרת ירושלים, סיפר לי שאחד מרבותיו אמר בשם הרב ישעיה פיק שכשכתוב "צריך עיון" יש מצוה לעיין משום "מצוה לקיים דברי חכמים").
אגב, הג"ר נתן געשטעטנער, אב"ד שכונת אגודת ישראל בבני ברק ומח"ס שו"ת להורות נתן, העיר: המעיין בספרי הרע"א וחת"ס, רואה את החילוק הגדול ביניהם, כי רע"א השאיר אחריו הרבה קושיות בצריך עיון, ואילו החת"ס לעומתו כמעט ואין בספריו קושיות בלי תירוצים. הסיבה לכך יתכן, כי רע"א ידוע שהיה לו ראש צח ומצוחצח, וכיון שהיה קשה לו איזה קושיא, אז עד שלא היה לו תירוץ נכון, מכל הצדדים, לא אבה לכתבו, וע"כ הניח הרבה פעמים בצ"ע. אבל החת"ס הספיק לו גם תירוצים קצת דחוקים, כפי שהוא עצמו כותב בתשובותיו (או"ח סי' קפב) דשערח תירוצים לא ננעלו, ובמקו"א (ח, פב) כותב החת"ס: "כי הדוחקים רובם אמיתיים, אמנם השכליים וההמצאות רובם שקר, והם המכסים פני האמת וגורמים לבעליהם להחזיק בשקר בתורת ד'". ועיין עוד שם, שיש לומר שהקושיות הם מכח היצר הרע, לכן טרח החת"ס ליישב את כל הקושיות, כדי לשבר את כחו של היצר הרע, עיי"ש (שיחות מלוה מלכה ח"ד עמ' טו-טז)].
רבו של רבו
ש: האם אדם חייב לכבד את רבו של רבו? זו מחלוקת?
ת: בשו"ע נפסק שכן (יו"ד רמב כא הגה. ורבו יותר מרבו של רבו. ש"ך שם סק"מ - מ"צ).
מקטרגים
ש: כיצד להבין שיש תלמידי חכמים שמכנים יהודים בכינויים מחרידים כגון רשעים?
ת: אכן אינו מובן. ועיין הקדמת שו"ת ישכיל עבדי חלק ו (האומרים ש"אין למצוא סניגורין על הני פושעין ומורדין שמעבירים על דת בזרוע... כמה צער יש להקב"ה כאשר מלמדים קנטוריא על בניו" – מ"צ).
תמונתו של הרמב"ם
ש: האם תמונתו המפורסמת של הרמב"ם היא אמיתית?
ת: לא. היא מלפני 250 שנה, הבגדים אינם מזמנו וממקומו של הרמב"ם, וכן אין לו פיאות.
ש: אבל הרמב"ם כותב שמותר להוריד שער הפיאות במספריים ושכן הוא בעצמו נוהג? שו"ת הרמב"ם מקיצי נרדמים רמד.
ת: הגר"י קאפח הדגיש שכתוב שם "ללקט" ולא לגלח במספרים. סיני קיח תשנ"ו.
ש: אך הרמב"ם ממילא אוסר לעשות צורה לנוי?
ת: שטוח הוא מתיר. הלכות ע"ז ג י.
ש: יש עוד תמונות כאלה שאינן אמיתיות?
ת: כך יש טוענים ביחס לתמונותיהם המפורסמות של בעל התניא ושל החפץ חיים.
הרמב"ם והתאסלמות
ש: כתב רדיו אחד אמר שהרמב"ם המיר דתו לאיסלם. כיצד להתייחס?
ת: אנו רגילים לשמוע שטויות ושקרים מפי עיתונאים, אך גם בקנה מידה שלהם, זה עובר כל גבול. זו טענה ישנה של מוסלמים, שאין לה כל שחר, אך ממחזרים אותה מידי פעם. עובדה שגם מתנגדיו החריפים היהודים של הרמב"ם אשר האשימוהו שלא בצדק, לא הזכירו זאת מעולם. הדבר היחיד הוא שבאיגרת קידוש השם, הרמב"ם כותב להתייחס בסלחנות אל יהודים שהתאסלמו למראית העין והמשיכו לקיים כל המצוות. בסיכום, במקום להקשיב לרדיו, עדיף ללמוד תורה.
הרמב"ם
ש: בחומר לבגרות כתוב שהרמב"ם התאסלם ומכאן גישתו המקילה על האיסלם?
ת: שקר שכבר הוכח מזמן. וגם הוא לא מקל. עיין אגרת תימן. זה ביזוי נורא!
מורה נבוכים
ש: יש טוענים שמורה נבוכים הוא כפירה גמורה ושהרמב"ם עשה עליו תשובה בסוף ימיו. זה נכון?
ת: לא!!!
שר התורה
ש: ראיתי שיש שמכנים לרב אחד בכינוי "שר התורה". יש באמת דבר כזה?
ת: בשפת אמת לפרשת מטות משתמש בביטוי שר התורה ביחס למשה רבינו ("ומכל מקום מדחזינין שלו הוטב הדבר בעיני משה רבנו ע"ה שהוא שר התורה. מטות, תרמ"ט). ובספרו אישים ושיטות (עמ' עח), הגרש"י זווין כותב: "איני יודע אם יש שר לתורה אם לאו. שהרי אורייתא קב"ה וישראל חד הוא. וכי יש שר לקב"ה? אז מה זה שר התורה"? אבל כן נהגו (בזמנו קראו לרוגאצ'ובי בכינוי 'שר התורה' והיום קוראים להגר"ח קניבסקי בכינוי זה. וכן כותב הגר"מ מאזוז, שהכוונה שר המושל בכמה מכמני התורה. אבל כשתלמיד כינה את הג"ר מאזוז בכינוי 'מלך התורה' במודעה על ספר הכולל הערות רבות ממנו, הוא אמר שזו סתם גוזמא, ולא להתייחס לזה. עלון בית נאמן - פרשת בהעלותך - גליון 16 עמ' 5 ובהערה 31 – מ"צ).
ספר חדש על הגרי"ש אלישיב
ש: האם אפשר לקרוא את הספרים על הג"ר אלישיב או שמא אסור מפני ביזוי הג"ר שלמה גורן שם?
ת: אפשר לקרוא, ויש לדלג על חלק זה (בכלל, עיין מאמרי הראיה 56 - מ"צ).
הרב יהודה עמיטל
ש: בזמנו הרב כתב הספד מאוד אמיתי לעילוי נשמת הג"ר יהודה עמיטל ז"ל. הרב הכיר אותו אישית? את מידותיו?
ת: לא. אך שמעתי עליו רבות. אכן היו לו מידות טובות מיוחדות. הוא דר בדירה פשוטה עם דיור פשוט ולא במגורי הישיבה, כי טען: אני איש פשוט. בבית הכנסת ישב בספסל צדדי. הקשיב שם לשיעור משניות יומי ולא העיר דבר. הסביר: הרב הכין את השיעור אז אני מקשיב. ביקש שיספידו אותו רק שלושה אנשים ורק חצי שעה. ועוד.
רבי עקיבא
ש: בת כלבא שבוע רצתה להתחתן עם רבי עקיבא כי ראתה שהוא בעל מידות טובות. אם כן כיצד אמר: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור?
ת: כבר תרצו התוספות שהוא חשב בטעות שתלמידי חכמים מתנשאים על עמי הארץ (תוס' כתובות סב ב ד"ה דהוה צניע – מ"צ).
הרב טאו
ש: ראיתי טוקבק שהרב טאו קטן בגמרא ולא יודע פוסקים. זה נכון?
ת: ודאי לא. גאון בגמרא. שמעתי ממנו שיעורים עמוקים בסוגיית תקפו כהן. סתם הוצאת שם רע ובזיון תלמיד חכם. בכלל, אסור לקרוא טוקבקים (וכדאי לזכור דברי חז"ל: "כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו". שבת קיט ב – מ"צ).
הרב צבי טאו
ש: מדוע הרב צבי טאו שינה השקפת עולמו?
ת: לא שינה. הבלים.
הרב יעקב עדס
ש: ראיתי את הרב עדס והוא נראה שונה מהרבה רבנים רגילים?
ת: נכון. למשל הרבה רבנים רגילים דורשים כסף תמורת ברכה, והוא נותן ברכה לכל מבקש ומסרב לקבל אגורה.
כיצד לגדול בתורה
ש: יש איזו סגולה כיצד לגדול בתורה להיות תלמיד חכם?
ת: שקידת התורה בעמל ויגיעה לאורך שנים (ידוע בעולם הסיפור הבא בכמה נוסחאות: אישה אחת הוזמנה להיות זמרת באופרה המלכותית של וינה. אחד מגדולי ישראל בירך אותה שאם תתגבר על פיתוי זה, תזכה לבן שיאיר את העולם. וכן היה. היא היא אימו של הג"ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו"ת שבט הלוי. אמר בנו של הג"ר וואזנר, הרב אברהם אליהו, אב"ד 'שבט הלוי' בשכונת ברכפלד במודיעין עילית: "אבא במשך כל חייו מעולם לא אבה להתייחס לסיפור מופלא זה ולהעניק לו חשיבות. כששאלו אותו על נכונותו, היה משיב בחטף: 'כך מספרים', ותו לא... אבא ביקש למנוע את הרושם כאילו ניתן לצמוח לגדול בתורה בזכות סגולה או ברכה כלשהי. זו טעות! ניתן לצמוח רק מכוח עמל רב שנים ויגיעה בתורה הקדושה"! ס' ולא שבט הלוי בלבד עמ' כד-כה - מ"צ).
אשת תלמיד חכם
ש: בעלי תלמיד חכם ומרא דאתרא. כמו בכל משפחה יש חילוקי דעות ומצבי לחץ. האם כל פעם שאני עונה לו אני עוברת על כבוד ת"ח? כיצד להתנהל?
ת: גם את תלמיד חכם, מדין אשת תלמיד חכם. להתנהל באופן טבעי באהבה ואחווה ושלום ורעות. ודברי עם אשתי.
תלמידי חכמים חלשים
ש: זה נורמלי שתלמידי חכמים הם חולים?
ת: לא. אבל חלשים כן, כי עוסקים בתורה יומם ולילה. קצירי ומריעי. ר"ה טז א. נדרים מט א.
רב בפוליטיקה
ש: האם עליי לקיים עשה לך רב גם בענייני פוליטיקה, או שהוא לא מבין יותר ממני בזה?
ת: הוא מבין יותר, אך הכל תלוי באמון שאתה נותן בו.
עשה לך רב
ש: מה אני עושה אם הרב שלי אומר לי דברים מנוגדים לגמרי להשקפת עולמי?
ת: על זה נאמר עשה לך רב (פרקי אבות א ו). חסיד ברסלב לא יבחר רב חב"ד, וחסיד חב"ד לא יבחר רב ברסלב.
רבנות בחו"ל
ש: האם לנסוע להיות רב קהילה בחו"ל שנתיים כדי לחנך ולמנוע התבוללות או אסור כי זה עוזר לקהילה להשתקע שם?
ת: מצווה לנסוע ולהציל.
רבני בית הלל
ש: זה נכון שיש להתרחק מרבני בית הלל?
ת: הם לא פוסקי הדור.
ארגון בית הלל
ש: ראיתי שארגון רבני בית הלל מתיר שרות צבאי לבנות, אז אפשר?
ת: הרבנות הראשית אוסרת, אז זו מחלוקת בין בית הלל לבין הרבנות הראשית. בית הלל הוא ארגון פרטי של רבנים שלא התקבל כהנהגת האומה. גם כל הפוסקים הגדולים אוסרים ורבני בית הלל אינם בשיעור קומתם (עיין פסקי שלמה ח"א ערך הר הבית - מ"צ).
ביזוי רבנים
ש: יש לי חבר חרדי שמכנה רבנים ציונים בלי תואר רב. מה לעשות?
ת: לחדול לדבר איתו. הרי הוא אפיקורוס בהיותו מבזה תלמידי חכמים (סנהדרין צט ב - מ"צ).
נפילת תלמיד חכם
ש: האם יתכן שתלמיד חכם יכול ליפול בעבירה חמורה?
ת: כן. היצר הרע תוקף כולם. עיין בסוף ספר המספיק לעובדי ד' לרבנו אברהם בן הרמב"ם. קורח. ירבעם בן נבט. חנניה בן עזור נביא אמת שנעשה נביא שקר. יוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי. אלישע בן אבויה. כמובן גם בכיוון השני יש ב"ה רשעים שנעשו צדיקים גדולים מאוד.
האם היה צריך להקביל פניו של הרבי מסטמאר?
ש: הרבי מסטמאר יוצא מן הארץ, האם היינו חייבים להקביל פניו?
ת: אדם אינו חייב להקביל פני כל תלמידי החכמים שבדור, במיוחד שב"ה, יש כיום תלמידי חכמים רבים. אדם חייב רק להקביל פני רבו - כלומר רבו המובהק. בנוסף, גם אינו רבו המובהק – אך הוא גדול הדור, אזי זה כמו רבו המובהק.
לכן, מי שהוא תלמיד מובהק של הרבי מסטמאר, חייב ללכת להקביל פניו. ומי שאינו תלמיד מובהק לא חייב, אבל בוודאי שמותר.
אמנם, לגבי השאלה האם הרבי מסטמאר הוא גדול הדור או לא - יש מחלוקת.
ובאמת מי גדול הדור? לנו התשובה פשוטה – גדול הדור הוא מרן הרב קוק. יתר על כן, מרן הרב קוק אינו גדול הדור, אלא גדול הדורות. אבל באמת יכולה להיות בזה מחלוקת. אחד אומר רב זה הוא גדול הדור, והשני אומר שרב אחר גדול הדור. ייתכן שיש שחשבו שהרמב"ם הוא גדול הדור, ויש שחשבו שרבנו תם הוא גדול הדור. ייתכן אפילו שכל אחד גדול במובן אחר. כמו שאמר הרבי מגור שלא שייך להגדיר איזה חג יותר גדול. בפסח זה פסח, בשבועות זה שבועות. בכל חג, החג עצמו הוא הגדול. כך יכול להיות, שיש כל מיני גדולי הדור. ואם כן ייתכנו כמה גדולי הדור.
בכל אופן, תלמידיו של הרבי מסטמאר חושבים שהוא גדול הדור. אמנם, אחרים לא חושבים כך. ויוצא, אם כן, שוב, שאין חובה ללכת להקביל פניו של הרבי מסטמאר.
ש: האם אין איסור להקביל פניו?
ת: למה שיהיה אסור? יש אומרים: אם לרבין יש דין "בוגד", אז קל וחומר שלרבי מסטמאר יש דין "בוגד". אבל אנו נוקטים לפי כל הפוסקים, ראשונים ואחרונים, שלרבין אין דין "בוגד" וממילא גם לאדמו"ר מסטמאר אין דין "בוגד", ובוודאי שאין איסור להקביל פניו.
רב ששופך בוז ועלבונות על המדינה ועל רבנים וכדו', זה נושא עדין מאוד. מצד אחד תלמיד חכם שמבזה תלמידי חכמים אחרים זה דבר חמור מאוד. אבל גם אז צריך ללמד זכות כמה שאפשר על אותו הרב. למשל, היה גדול בדור הקודם שהיה מבזה את כל הרבנים. אמר עליו הגרי"ש זווין: הוא משוגע - הוא לא נורמאלי. זה היה לימוד זכות. יש גם תלמידי חכמים בעלי סגנון דיבור חותך וחריף מאוד. את כולם הם מכנים: אפיקורסים, כופרים, שקצים, וכדו'. זה סגנון הדיבור שלהם. להסביר שזה הסגנון שלו - זה גם סוג של לימוד זכות. אנחנו לא אומרים שזה בסדר לדבר ככה, אבל מנסים ללמד זכות.
על כל פנים, באופן פשוט, זה דבר חשוב לכבד את כל תלמידי החכמים. אסור לבזותם, גם אם יש מחלוקת חריפה מאוד בהלכות ציבור. מסופר בסנהדרין (צט, א) שהיה רב אחד גדול, רבי הילל (להבדיל מהילל הזקן, הבר פלוגתא של שמאי) שאמר שהמשיח לא יבוא. זו בוודאי אמירה חמורה מאוד. כולנו מחכים ומצפים שיבוא המשיח, והוא בשלו: "לא - אין משיח". ענה לו רב יוסף: "שרא ליה מריה לרבי הילל". מבאר שם רש"י: "ימחל לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן". אם כן, אנו רואים שלמרות חומרת דבריו הוא לא ביזה אותו. על פי זה כתב הרדב"ז בתשובה (ח"ד ס' קפז), שגם רב שאומר דברים מקולקלים, אף שעל אותם דברים בוודאי צריך להכות על קדקוד סברתו בששים מכות אש, אבל לא בגלל זה צריך לבזות אותו. גם מרן הרב קוק מביא דין זה בקונטרס 'ישוב משפט', בהלכות ציבור. שם הוא מבאר ע"פ הירושלמי (סנהדרין נ, א) שכל המבזה תלמיד חכם אחד דומה למי שמוציא אבן אחת מכיפה של אבנים, שאם נתרועעה אחת מהן, נתרועעה הכיפה כולה. להתחיל לבזות תלמידי חכמים זה כמו לשבת על חבית מלאה בחומר נפץ - לא ידוע מתי היא תתפוצץ ומי ייפגע. כך בביזוי תלמידי חכמים, אי אפשר להשתלט ואי אפשר לדעת איפה זה ייגמר. אם אדם מבזה רב אחד יצא שביזה את כולם (מאמרי הראיה 55).
כך ראינו בעינינו, גם שהרבי מסטמאר הקודם כתב דברים חריפים מאוד – רבנו הרב צבי יהודה מעולם לא ביזה אותו על דבריו, אף על פי שעמד בדעה ההפוכה לדבריו. פעם שמע פסק חמור בשמו ורק אמר: "זה לא נכון". רבנו הרב צבי יהודה אף נזף בתלמידים שהתבטאו על הרבי מסטמאר בחוסר כבוד, ולא נתן להם להמשיך לדבר (ועיין הקדמת ספר עלה נעלה של הרב על דחיית טענות הרבי מסטמאר – מ"צ).
ת"ח ומקצוע בזוי
ש: מותר לתלמיד חכם לעבוד במקצוע בזוי?
ת: כן, אם אין לו עבודה אחרת. פְּשוט נבלות בשוק ואל תאמר: אדם חשוב אני. אבל לחיות ממתנת בשר ודם, זה באמת בזוי (ב"ב קי א. גרסה נוספת: ולא תימא כהנא אנא – כהן אני וחשוב וגנאי לי הדבר. רשב"ם שם – מ"צ).
שר החינוך
ש: האם לקרוא לשר החינוך "רב"?
ת: כן. גם אם חולקים עליו בתוקף.
ש: אבל הוא רשע מרושע?
ת: כל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע ב - מ"צ).
האר"י ז"ל - אשכנזי או ספרדי
ש: האם האר"י ז"ל היה אשכנזי או ספרדי?
ת: כותב החתם סופר בתשובותיו (או"ח סי' טו) שהאר"י ז"ל היה במקורו אשכנזי אבל החליט להיות ספרדי, ונהג בתפילות כמו הספרדים. אבל הראשון לציון, הג"ר יצחק יוסף סובר שהאר"י ז"ל היה אשכנזי (עלון 'בית מרן' - גליון 85). כמדומה אביו של האר"י היה אשכנזי ואמו הייתה ספרדיה, והוא התייתם וגדל אצל דודו שהיה ספרדי, ואם כן בפועל היה ספרדי אבל ממוצא אשכנזי, לכן קראו לו אשכנזי רבי יצחק, ראשי תיבות אר"י. ומי נקרא בשם 'אשכנזי'? ספרדי ממוצא אשכנזי. ונראה שגם בצפת יש דעות שונות, הרי יש בית כנסת האר"י האשכנזי ובית כנסת האר"י הספרדי...
קוד אתי למרצים
ש: איך אפשר להבין שמרצים באוניברסיטה מתקוממים בשם החופש האקדמי נגד הקוד האתי העכשווי שאוסר התבטאויות פוליטיות, אך אינם מתקוממים נגד סתימת פיות לרבנים שמדברים בשם התורה?
ת: אכן צביעות.
התחשבות רבנים בציבור
ש: אין גוזרים על הציבור דבר שאינו יכול לעמוד בו, לכן בפסיקתם הרבנים צריכים להתחשב בציבור?
ת: א. אין גוזרים גזרות חדשות בימינו אחרי הגמרא. ב. פסיקה אינה גזרה חדשה, אלא בירור שאלה חדשה מתוך כל התורה שבעל פה.
רבינו תם
ש: מדוע קוראים לרבינו תם בכינוי הזה?
ת: באופן פשוט, שמו רבי יעקב בן מאיר, וקוראים לו רבינו תם ע"פ הפסוק "יעקב איש תם". פירוש אחר מובא על ידי רבי יעקב דוד בידרמן, אב"ד וישגראד, שעל הפסוק "ותם לריק כוחכם" (ויקרא כו כ), כתוב בספרא: "דבר אחר, זה שהוא משיא את ביתו ונותן לה ממון הרבה, ולא הספיקו שבעת ימי המשתה לצאת עד שמתה בתו, ונמצא קובר את בתו ומאבד את ממונו" (ספרא בחוקותי פ"ב). סיפר הרי"ד בידרמן: "ונתגלה לי בחלום בשנת תרי"ד, בחודש אייר, שלכן נקרא רבי יעקב בן מאיר, בעל 'ספר הישר', איש תם, בשם רבינו תם, עבור שהוא תיקן תיקון תורת הנדוניא, וביטל קללה זו של 'ותם לריק'". כלומר, ר"ת תיקן שיחזיר הבעל את הנדוניה ליורשי האישה אם מתה בתוך י"ב חודש (הגהותיו על הספרא שם. ספר הישר סי' תקעב הגהות מהרי"ד).
רבנים גדולים
ש: איך יש רבנים גדולים שספונים בתוך ביתם ובכל זאת יודעים יותר טוב מכולם מה קורה במדינה?
ת: או שמספרים להם או שיש להם רוח הקודש כמו שמסופר על יעקב אבינו במדרש תנחומא ("כיון שנצנצה בו רוח הקודש היו השבטים מהלכים בשוק ולא היו יודעין ולא היו שומעין ויעקב אבינו יושב בתוך הבית ויודע מה במצרים" תנחומא מקץ סימן ד).
עם הארץ ותלמיד חכם
ש: כתוב בספר פלא יועץ ערך בנין בשם רבנו עובדיה מברטנורא שעם הארץ נקרא כן כי הוא מיישב את הארץ ובונה בתים, מה שמצד תלמיד חכם היה העולם חרב. יוצא שלתלמיד חכם יש תועלת פרטית ולעם הארץ תועלת כללית?
ת: לתלמיד חכם יש תועלת כללית של בנין נשמת האומה והעולם.
להיות תלמיד חכם
ש: האם כל אחד יכול להיות תלמיד חכם? כיצד?
ת: כן. אם ילמד בישיבה כראוי, "דדרך הוא בהולך ללמוד, שנעשה אדם גדול". תוס' כתובות סג א ד"ה אדעתא.
גדולי ישראל שמעליבים
ש: כיצד להתייחס לגדולי ישראל שמתבטאים בצורה לא מוסרית כלפי גדולים אחרים?
ת: לא להכניס ראשנו בין הרים גדולים.
רב שסרח
ש: כיצד להתייחס לפרשת רב שסרח?
ת: לא להתייחס.
רב שטועה
ש: יש רב שנותן לגיטימציה לזרם רפורמי, לזרם קונסרבטיבי, ולזרם של נישואים גבר עם גבר, אבל סוף סוף הוא רב, לכן השאלה היא האם אני יכול לקבל את דעתו וללכת בדרכו?
ת: ודאי שלא. הוא טועה. בדברים כאלה, העושה על פי הוראת חכם, הוא אחראי ויתן את הדין. רמב"ם שגגות יב ב. וזאת גם אם הוא רב גדול. וכתב הרא"ש: "מי לנו גדול כרש"י זצ"ל שהאיר עיני הגולה בפירושו, ונחלקו עליו בהרבה מקומות יוצאי יריכו ר"ת ור"י וסתרו דבריו כי תורת אמת היא ואין מחניפין לשום אדם". כלל נה סי' ט. וקל וחומר אם הוא רב קטן. לכן כל רב שמשנה מן הפסיקה של כל הדורות, הרי הוא בטל ומבוטל, וד' ירחם עליו.
דרגת מלאך
ש: האם אדם יכול להתעלות לדרגת מלאך?
ת: כן. אם הרב דומה למלאך ד' צבאות, ילמדו תורה מפיו, שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ד' צבאות הוא (מועד קטן יז א).
עשה לך רב ועבודה זרה
ש: מה ההבדל בין עשה לך רב לבין עבודה זרה?
ת: ליראה את הרב, כן. לעובדו, לא. את ד' אלהיך תירא, לרבות ת"ח. ואותו תעבוד – רק ריבונו של עולם.
ר"י אבן מיגאש
ש: מה הפירוש מיגאש?
ת: לא ידוע. אולי מהיוונית ""Μέγας שמובנו: גדול.
רמח"ל
ש: למה הרמח"ל מפורסם בספרו מסילת ישרים ולא בשאר ספריו המופלאים?
ת: אכן הם מופלאים. אך יתכן שנשלח לעולם בעיקר עבור ספר זה.
כבוד תלמיד חכם
ש: מותר לומר על רב מתוך הערכה שהוא חמוד ומותק?
ת: ודאי לא. יש להשתמש במילים מכובדות.
תלמיד חכם ותקשורת
ש: כיוון שתלמיד חכם צריך להיות מחובר לאומה, האם עליו לקרוא עיתונים ולשמוע חדשות ברדיו?
ת: רק המינימום ההכרחי. די במעט מאוד.
בזיון ת"ח
ש: אם אני שומע שת"ח ביזה מו"ר שהוא ת"ח, האם להגיב?
ת: לברוח ממחלוקת (עיין אמרות טהורות להג"ר יהושע צבי מיכל שפירא).
גוף שלישי לחכמים
ש: למה פונים לחכמים בגוף שלישי ולד' בגוף שני? גם בתנ"ך פונים בגוף שני?
ת: הכל כפי מנהג המקום והזמן.
כבוד תלמיד חכם
ש: האם יש לתאר בתואר רב את שר החינוך?
ת: כן. גם אם יש ביקורת על דרכו, הוא נשאר תלמיד חכם (עיין הקדמת עלה נעלה).
רבנית
ש: האם צריך לקרוא לאשתו של הרב רבנית או שאין ענין?
ת: צריך. נפסק שאשת חבר (כלומר תלמיד חכם) כחבר.
רבי נחמן
ש: האם סטיקר בו כתוב: "רבי נחמן אמר: אני מלך" – זו עבודה זרה?
ת: לא. אך לא שייך.
הדרכת ר' נחמן
ש: מובא בשם רבי נחמן בחיי מוהר"ן לא ללמוד מורה נבוכים, ספר העקידה, שער היחוד, ארבעה פרקים של היד החזקה ועוד. האם זה מחייב אותי?
ת: זה לא נפסק. ולכן, אין חובה כזו. על כן שאל את הרב שלך.
תלמיד חכם עשיר
ש: האם יש בעיה בכך שתלמיד חכם הוא עשיר גדול מאוד?
ת: לא. אך שלא יהיה הכסף מתלמידיו, לכן חז"ל מפרטים מאיפה רבי עקיבא נעשה עשיר מופלג, שלא יחשדו שנטל כסף מתלמידיו. מהרש"א נדרים נ א ד"ה מן שית.
תלמיד חכם מוחל על כבודו
ש: כיצד תלמיד חכם יכול למחול על כבודו, הרי אין זה כבודו הפרטי, אלא כבוד התורה?
ת: הגמרא שאלה והשיבה שהתורה היא שלו, "תורה דיליה", הוא תורה, שכלו תורה, רגשו תורה, נפשו תורה, רוחו תורה, נשמתו תורה (קידושין לב ב).
תלמיד חכם שסרח
ש: כיצד להתייחס לתלמיד חכם שסרח? מצד אחד הוא עשה קלקול נורא, מצד שני בכל זאת יש בו תורה?
ת: שני הדברים נכונים. הקלקול נורא ואיום, מכל מקום התורה שבו לא נמחקת, ובסופו של דבר יש לו תקנה בעולם הנשמות. עיין מאמרי הראיה 431-430.
הוראות לרבנים
ש: למה רבנים לא אוסרים...
ת: אנו צריכים לשאול רבנים מה עלינו לעשות ולא לתת הוראות לרבנים מה לעשות.
אמונת חכמים ועצמאות מחשבתית
ש: איפה עובר הגבול בין אמונת חכמים לבין עצמאות מחשבתית?
ת: כל מה שאדם יכול לברר בכוחות עצמו, יברר בכוחות עצמו, ומעבר לזה, ישאל תלמידי חכמים. זה הכלל, אך השימוש בכלל זה צריך הרבה הרגל והדרכה.
גדר תלמיד חכם
ש: בכתובה שלי הרב היה עד ורשם בתור מקצועו: מורה. למה לא רשם תלמיד חכם?
ת: גדר תלמיד חכם: "יודע לישא וליתן בתורה ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושו ובפסקי הגאונים". שו"ע יו"ד רמג ב הגה. ואני הדל רחוק מזה.
מחאה מזיקה
ש: שמעתי בשם הרב צבי יהושע מיכל שפירא, שכאשר המחאה על בזיון תלמיד חכם עלולה להביא תוצאה הפוכה שעוד יותר יבזו אותו, פטורים מלמחות. זה נכון?
ת: כן. אמרות טהורות בסוף צבי לצדיק. עיין שם באריכות.
תלמיד חכם עם ADHD
ש: האם יש אפשרות להיות תלמיד חכם גם למי שיש לו הפרעת ריכוז וקשב ADHD?
ת: בודאי. הרבה מאוד תלמידי חכמים גדולים היו כאלה. אך צריך שיטת למידה מתאימה.
מבזה תלמיד חכם
ש: ח"כ אחד אמר על תלמיד חכם אחד שהוא "סטודנט לגמרא". כיצד להתייחס אליו? אפשר מקורות?
ת: "דבר ד' בזה הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". סנהדרין צ ב. שו"ע יו"ד רמג ו. חייב נידוי. שם ז. וכן יו"ד שלד ש"ך ס"ק סח. אין רפואה למכתו. שבת קיט. ובימינו אם הוא רק ראוי להורות ויגע בתורה נקרא ת"ח. ועי' שמירת הלשון שער הזכירה פ' טז.
ביזוי ת"ח
ש: ח"כ כינה תלמיד חכם אחד "סטודנט לגמרא". כיצד להתייחס אליו?
ת: ידוע דינו של מבזה תלמיד חכם (חייב נידוי ואין לו חלק בעולם הבא. רמב"ם תלמוד תורה ו יב).
בעל תשובה מעליב
ש: יש אדם שהיה חילוני, נעשה בעל תשובה ותלמיד חכם אבל מעליב תלמידי חכמים לא מהזרם שלו. זה מאוד מכאיב לי!
ת: אתה צודק. אסור להעליב כל אדם, קל וחומר תלמידי חכמים, וכל שכן בעל תשובה שצריך להיות שפל ועניו ביותר כדברי הרמב"ם הלכות תשובה סוף פרק ז.
ביזוי תלמיד חכם
ש: האם מותר לומר על אדם שביזה תלמיד חכם שהוא נבלה ימח שמו?
ת: לומר שהוא אפיקורוס.
כבוד חכמים
ש: בנדרים פרק ט בסוף מוזכר שרבי שמעון סירב לזוז כדי לעזור לשלום בית, ואפילו קילל את הבעל ובניו ואמר שימותו. המעשה היה שבעל הדיר את אשתו אא"כ יאכיל את ר"ש ועוד רב אחד – האחד הסכים ור"ש סירב. בידוע שאנו מחוייבים לכבד את חז"ל אבל איך אפשר לכבד אחד שעשה כזה דבר?! גם אם נאמר שאנחנו לא מבינים וכו', איך אפשר לכבד אותו? מה המשמעות של לכבד מישהו שעושה דברים רעים שאתה "לא מבין"?
ת: התשובות נמצאות בגמרא עצמה: א. שזה חמור מאוד לזלזל בכבוד תלמידי חכמים בצורה כזו, ויש לשים לזה סוף פעם אחת ולתמיד. ב. כדי שאנשים יפסיקו לידור על ימין ועל שמאל, וגם לזה יש לשים סוף באופן תקיף. לפעמים יש להיות רך וסבלן כמו הלל, ולפעמים יש להיות תקיף כמו שמאי. תלוי בעניינים. אך באשר לכבוד, לא רבי שמעון בר יוחאי צריך שתכבד אותו, אלא אתה זקוק לזה. לא הוא צריך להסביר לך מה שהוא עושה ברמה שלך, אלא אתה צריך להתאמץ להתרומם לרמה שלו. כאשר מסבירים תורה לציבור הרחב, צריך להסביר בצורה שיבינו. אך לא כן הגמרא, היא לא מתאמצת למצוא חן בעיניך, היא אומרת את האמת המוחלטת, הנצחית, האלוהית. היא לא שכל אנושי. היא שכל אלוהי.
רבנים קשובים
ש: האם אין הכרח שרבנים יהיו קשובים לציבור?
ת: בוודאי, אך אחרי שהם מקשיבים לד' (פעם שאל אברך אחד שהציעו לו משרת רבנות בעיירה קטנה את החפץ חיים, איך להתנהג עם קהילתו בכל העניינים? והשיב: "והייתם נקיים מד' ומישראל", מקודם צריך הרב להשגיח על קיום התורה והמצווה, לצאת ידי שמים, כציווי הכתוב והייתם נקיים - מתחילה - מד', ואחר כך צריכים לצאת גם ידי הבריות, לכלכל צרכי הקהילה במקל נועם. אולם מי שמהפך את הסדר, רוצה למצוא חן בעיני קהילתו מקודם, ואחר כך בעיני ד', אינו מצליח בשני האופנים).
דעות מוזרות של רבנים
ש: יש גוף רבנים שמידי פעם מביעים דעות מוזרות שלא כדרך התורה. למה הרבנים הגדולים שותקים?
ת: עליך לשאול אותם ישירות, אך אין צורך להגיב, כי מדובר בקומץ קטן שאין לו השפעה לא על הדור ולא על הצעירים, רק התקשורת תמיד מחפשת דעות מוזרות.
לבוש מכובד
ש: למה הדתיים-הלאומיים לא לבושים בלבוש מכובד כמו החרדים?
ת: כתוב ברמב"ם דעות ו שתלמיד חכם צריך בגדים בינוניים נאים, מה שכולל בגדים מכובדים. אך אין להפריז בחשיבות ענין זה. עיין שבת קמה ב שת"ח שבא"י אינם מצויינים בלבושיהם.
הרב אברהם יהושע השל
ש: מה דעת הרב על הרב אברהם יהושע השל?
ת: מורכב. מצד אחד, יש מדבריו שהם מלאים יראת שמיים, כמו ספרו על שבת. מצד שני, יש מדבריו שהם בעייתיים כגון מה שהוא כתב על תורה שבעל פה, הם דברים לא ברורים. לכן, צריך לדון כל מה שהוא כתב לגופו של עניין.
ת"ח חשוד
ש: מידי פעם יש ת"ח שנחשד במעשים לא הגונים בממון או בצניעות וזה פוגע באמונת חכמים?
ת: אלו יוצאים מן הכלל נדירים מאוד. להיזהר מהכללות.
הרב קרליבך
ש: האם מותר לדבר נגד דרכו של הרב קרליבך? האם זה היה מותר?
ת: לדבר נגד הדרך ולא נגד האיש.