תספורת וגילוח (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
שער ארוך
ש: מותר לבן לגדל שער ארוך?
ת: לא. א. חציצה בתפילין וברכה לבטלה. ב. חוקות הגויים של שחץ וגאוה. ג. לא ילבש, של טיפול בגוף והבלטת יופיו של הגבר (שו"ת שאילת שלמה א כג).
ש: אז איך הרוגצ'ובי והרב הנזיר גדלו שער?
ת: הרוגצ'ובי, מפני ביטול תורה של הליכה לספר, אך הוא גאון יוצא דופן שאינו דמות לחיקוי. ובאשר לנזיר, הרי התורה צותה. עיין משנה ברורה כז ס"ק טו.
ש: אז איך יש דתיים עם שער ארוך?
ת: או שלא יודעים שאסור או שיודעים ונכנעים ליצר הרע.
תרומת שער
ש: האם מותר לאשה רווקה או נשואה לתרום שערה לפאה לחולי סרטן?
ת: כן. מצוה.
ש: מותר לבן לגדל שער למטרה זו?
ת: לא. אין עושים מצוה על ידי עבירה (שו"ת שאילת שלמה א שלט).
תספורת בלילה
ש: האם מותר להסתפר ולהתגלח בלילה?
ת: מותר. יש שמחמירים על פי האריז"ל שלא להסתפר אחרי הצהרים אבל הדין הוא שמותר. עיין שו"ת יצחק ירנן ס' טו.
חבר עם סרטן
ש: האם לעשות תגלחת כדי להזדהות עם חבר חולה סרטן?
ת: לא. זה יהיה מוזר בעיניו. ועיין בספרי "זה לפני הכל".
שער ארוך לכבוד אשתי
ש: אשתי לא רוצה שאסתפר. האם מותר לגדל שיער ארוך בשביל שלום בית?
ת: לא. שלום בית הוא מצוה. אך לא עושים מצוה על ידי עבירה. אלא לדבר אל ליבה (עי' שו"ת שאילת שלמה א כג).
קרחת עקב טיפול כימותרפי
ש: עקב טיפול כימותרפי כל שערי ינשור. מותר לי לעשות קרחת מראש?
ת: כן, מלבד הפאות.
קרחת לבת
ש: האם מותר לבת לעשות קרחת?
ת: לא. לא ילבש. וכן שיער קצוץ לבנות, כי זו תסרוקת גברית.
קוצים, בלונית ושיער לא מסודר
ש: האם מותר לבן לעשות קוצים בשיער? בלורית? לשים ג'ל כי השיער לא מסודר?
ת: הכלל הוא שכל טיפוח וטיפול של גופו של הגבר יש בו משם לא ילבש. יש רק לדאוג שיהיה נקי ומסודר (שו"ע יו"ד קפב. קיצור שו"ע קעא).
חמצן שער
ש: האם מותר לבן לחמצן שער?
ת: אסור משום לא ילבש (שו"ע יו"ד קפב. קיצור שו"ע קעא. שו"ת שאילת שלמה ד קפז).
צביעת שיער לגבר
ש: האם בחור צעיר שיש לו שיער לבן וזה מפריע לו להתחתן, רשאי לצבוע לשחור?
ת: א. אמנם אסור לאיש לטפל ולטפח את יופי גופו ובכלל זה לצבוע את שערו משום לא ילבש (רמב"ם ע"ז יב י). אך זהו כאשר המטרה להוסיף יופי, אך אם המטרה היא לסלק צער, יש להתיר. וכן כתב ספר חסידים שהציעו לאדם זקן לצבוע שערו בשחור כדי שאישה מסוימת תחשוב שהוא צעיר ותסכים להתחתן איתו, הוא סירב כיוון שלא רצה להטעותה (ספר חסידים שעט). הרי שאסר לא מדין לא ילבש אלא מדין אונאה. וכן כתבו תוספות שמותר לגלח את שְׂער בית השחי, אם מצער אותו, כי אין זה קרוי תיקון לנוי אלא הצלה מצער, ואינו אסור משום לא ילבש (תוס' נזיר נט א ד"ה והא. תוס' יבמות מח א ד"ה לא עשה). כן כתוב בגמרא שאם אדם מגרד גלדי צואה וגלדי מכה מעל בשרו בשביל צערו מותר ואם בשביל ליַפּות אסור (שבת נ ב), משום לא ילבש (רש"י). וכתבו התוספות שגם בושה נחשבת צער: "ואם אין לו צער אחר אלא שמתבייש לילך בין בני אדם, שרי, שאין לך צער גדול מזה" (תוס' שם ד"ה בשביל). ב. ועוד יש לצרף שיטת הב"ח שכל האיסור הוא אם עושה להידמות לאישה, אך להגן מפני החמה או הצינה מותר (ב"ח יו"ד קפב. וכן ט"ז שם ס"ק ד). וכאן אינו עושה כדי להידמות לאישה, אלא כדי להידמות לאיש בגילו למען יוכל להתחתן עם אישה. אמנם יש שחלקו על דברי הב"ח, אבל יש שהסכימו, לכן אפשר לסמוך עליהם ובודאי אפשר לצרפם. ג. ועוד יש לצרף את השיטה שבעניין לא ילבש, הולכים על פי מנהג הזמן והמקום, וכיון שבזמננו גברים רבים נהגו לצבוע, אין בזה איסור לא ילבש. והראשונים שפרצו חטאו, אבל אחר כך מותר הדבר. או שאלה שפרצו היו גויים. כך כתבו הריטב"א (ע"ז כט א) והר"ן (שם כח ב) לגבי הסתכלות במראָה. וכן פסק השולחן ערוך לגבי העברת השיער מבית השחי שמותר במקום שאנשים נהגו כן (שו"ע יו"ד קפב א הגה). ד. וכן יש לצרף את השיטה שאיסור צביעת שיער אינו מן התורה אלא מדרבנן (שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' ר"י) ובמחלוקת אפשר להתיר. ה. וכן התיר הרי"י ויינברג צביעה לאיש, כיון שאנשים בזמננו נהגו כן, במקום ששיער לבן גורם לו הפסד או ביוש, כיון שאינו עושה כן למטרת קישוט (שו"ת שרידי אש ח"ב סי' מא). וכן התיר הגר"מ פיינשטיין צביעה כדי להתקבל לעבודה בתנאי שאין אונאה כגון שעובד טוב כמו צעיר, כיוון שאין כוונתו לייפוי (אגרות משה חיו"ד ח"ב סי' סא). וכן התיר שו"ת ישכיל עבדי למטרת שידוכין (ח"ה סי' יז אות ז). וכן הגרש"ז אוירבך (שולחן שלמה סי' שמ). ויש להוסיף שהרב יצחק פאללאק, דומ"צ קהל מחזיקי הדת באנטווערפען, סיפר בשם הרב משה דזיאלוזינסקי שדודו הר"ר רפאל ז"ל עבד בארה"ב במפעל שהעדיפו בו עובדים צעירים, וכששערותיו התחילו להלבין, פנה בשאלה להג"ר משה פיינשטיין זצ"ל האם מותר לו לצבען שהרי אין כוונתו להתדמות לאשה אלא לאיש, וכל רצונו הוא שיהיה נראה בין האנשים כצעיר ולא יהיה בולט בזקנתו. ענה לו הגר"מ ז"ל: "שאלתך היא שאלה חמורה, ולא תצבע את שעורתיך, אלא אני מברכך שהמפעל לא יפטר אותך". וכך הוי שנשאר בעבודתו עד זקנה ושיבה, ושערותיו הלבנות לא הזיקו לו בשום פעם (קול התורה – ניסן תשס"ג. מובא בספר דרכי משה ח"ב עמ' רנו-רנז). סיכום: מותר לגבר לצבוע שערו, אם אין כוונתו לשם יופי, אלא לסלק הפסד או צער או בושה, כגון בחור צעיר בעל שיער לבן שאינו מצליח למצוא שידוך, או אדם עם צבעים משונים ומוזרים בשערותיו, או כדי למצוא עבודה. ובכל אלה בתנאי שאין אונאה.
תספורת
ש: האם בתור ספר מותר לי לספר אדם שלא כהלכה אם זו דרישתו?
ת: ודאי אסור (שו"ע יו"ד קפא ד-ו).
פאות הראש
ש: יש לי פיאות ארוכות. מה עדיף: מאחורי האוזן, לפני האוזן, מסביב לאוזן או מתחת לכיפה?
ת: לא משנה. זה אישי. הכי טוב הוא לעשות כזה כמו כולם. [עיין אורחות רבנו (א רלו) שהסטייפלר והחזון איש הקפידו לא לשים מאחורי האוזן, כי נראה שיש לו בושה בהן – רשם מ"צ.]
פאות ארוכות א'
ש: מה היחס לגידול פיאות ארוכות?
ת: ככל חומרה (ע' שו"ת משנה הלכות ד קטז. ה קכד. ו קמט).
פאות ארוכות ב'
ש: אני לא מתקבל לעבודה בגלל הפאות הארוכות. לא אוריד אותן בשום מחיר, אבל הנסיון קורע את ליבי. מה לעשות?
ת: להתאזר בסבלנות, או לשים אותן מאחורי האוזן בהצנע.
אורך פאות הראש
ש: מה האורך המזערי של פיאות הראש?
ת: אורך שעורת של 5 מ"מ (שו"ת שאילת שלמה ד קפב, קפג).
אורך ועובי הפיאות
ש: האם יש ענין באורך ועובי הפיאות?
ת: כל אחד יחמיר כפי עניינו (שו"ת שאילת שלמה ב רד).
מכונות גילוח
ש: אלו מכונות גילוח מותרות ואלו אסורות?
ת: הנושא של מכונות גילוח הוא נושא קשה מאוד. כשהמציאו את מכונות גילוח לפני מאה שנה נחלקו הרבנים אם זה מותר או לא. רוב הרבנים אסרו שימוש במכונות גילוח, כי אמרו שיש להן דין של תער ולא דין של מספריים (ראה ש"ע יו"ד קפא). במספריים יש סכין עליון וסכין תחתון והסכין התחתון מונע מהסכין העליון מלגעת בעור, ואילו התער הוא ישירות על הבשר. הרבנים אמרו שבמכונות הגילוח אין סכין תחתון וסכין עליון, יש רק סכין אחד, לכן הן דומות לתער. וכן חפץ חיים אסר מדין תער כי סמוך לבשר (ליקוטי הלכות מכות). יש מיעוט רבנים שהתירו, כגון הג"ר צבי פסח פנרק (מובא בשו"ת מנחת יצחק ד, קיג), שהתיר בתנאי שלא מצמידים את מכונת הגילוח, כי אז זה לא בטוח שיהיה קרוב לבשר, ואפילו אם זה יצא קרוב לבשר זה דבר שלא מתכוון וזה לא פסיק רישא. וכ"כ מרן הרב קוק בשו"ת אורח משפט (קכח נג). אבל, כאמור, רוב הרבנים אסרו (עיין ספר הדרת פנים זקן מאת הרב משה ווינער שהוא ספר של כ1000 עמודים בכל הדעות בעניין גילוח הזקן). ככל שהזמן עבר השאלה נעשתה יותר חמורה, כי מכונות הגילוח נעשו יותר ויותר משוכללות. הרשת שמפרידה בין הסכינים והבשר נעשה יותר דקה ויותר גמישה. גם המציאו את מה שנקרא "ליפט אנד קאט" - שיש זווית שתופסת את השערה, מושכת אותה, וכשהשערה נמשכת החוצה מהגומה היא נחתכת על ידי הלהב סמוך לבשר ואחר כך השריד של השערה נכנס לתוך הגומה. יוצא שאתה חותך לא רק סמוך לעור אלא עוד יותר פנימה (חזו"א מובא בשו"ת מנחת יצחק ד קיג. ובאורחות יושר מהגר"ח קניבסקי עמ' 20. שו"ת שבט הלוי יו"ד קה). וסיפר הרב הראשי לישראל, הג"ר יצחק יוסף, שאביו הגר"ע אמר להם, כי אלמלא הגרצ"פ פרנק שהיקל בזה, היה מורה ובא להחמיר שלא להתגלח במכונה חשמלית, אחר שבתורה לא נאמר לא תגלח בתער, אלא לא תשחית פאת זקנך, ובמכונות גילוח כיום הם משחיתים את השער לגמרי, ועוקרים אותו משורשו, ויש ספק דאורייתא שמא עובר ע לאו דלא תשחית פאת זקנך (ס' במחיצתו עמ' 68). לכן, באמת היה ראוי לאסור את כל מכונות גילוח, אבל זה דבר קשה כי יש הרבה אנשים דתיים שמשתמשים במכונות גילוח, כולל תלמידי ישיבות הליטאיות, ישיבות ספרדיות וישיבות לאומיות דתיות (אבל לא תלמידי ישיבות חסידיות). יש אפילו ראשי ישיבה שמגולחים. לכן חייבים למצוא פיתרון. הרב שלמה זלמן אוירבך, כפי שמובא בס' הליכות שלמה (תפילה, פרק ב עמ' יא), אומר שהפיתרון הוא שלא יצמיד - והסימן שלא יצמיד הוא שאם מעבירים את היד מרגישים את הזיפים. ויש מי שהתיר כי מכונת הגילוח חותכת שערה שערה ולא הרבה יחד, ואין זו השחתה. (תחומין כרך יד, כב). וזה חידוש גדול. למסקנה: רוב הרבנים אוסרים את מכונות הגילוח. מיעוט הרבנים מתירים במכונות מסוימות או בתנאי שלא יצמיד. אבל יותר טוב ללכת עם זקן ולחסוך אותנו מכל הבעיות או להוריד עם משחה (אמנם החזו"א גם התנגד לזה. עיין קובץ אגרות, ח"א אגרת קצז. אמנם ראיתי שפעם בא בחור אחד לשאול את החזו"א אם מותר להתגלח על ידי מכונה, והשיב שזה אסור. אח"כ שאל החזו"א את הבחור מדוע איננו מגלח בסם, והשיב לו הבחור: סם שורף. והשיב לו החזו"א: שורף? בגיהנם שורף יותר. קונטרס שערי אי"ש נדפס בשערי אהרן ח"ד עמ' טז(. מרן הרב קוק תמה באגרת אחת איך יכול להיות שיש פה שוחטים שאין להם זקן. הוא היה מזועזע מזה (שו"ת אורח משפט או"ח ס' לד). לכן יותר טוב עם זקן. אבל לא צריך להגזים. העיקר מה שיש בתוך הראש אבל השלמות שצריך זקן. זקן על פני היהודי נקרא הדרת פנים. לא חייב להיות זקן ארוך. היה להג"ר בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים. פעם אמרו לו התלמידים: למה הרב יש לו זקן קטן? אמר: אני לא רוצה שיקשיבו לדברים שאני אומר בגלל הזקן אלא בגלל מה שאני אומר. אמר תלמיד: אבל הרב לי יש זקן גדול ולרב זקן קטן, אולי גם אני יקצר את הזקן? ענה: שיקולך. חשב וקיצץ את הזקן. מאז אף אחד לא ניגש אליו לכבוד. אף אחד לא שואל אותו שאלות הלכתיות. אף אחד לא אומר לו כבוד הרב, אין לו זקן, עלמא דשיקרא. גם הג"ר מרדכי גריינברג, ראש ישיבת כרם ביבנה יש לזקן קצר. והג"ר אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, אין לו זקן. פעם ישב במטוס, הדיילת הביאה לו איזה ביסקוויטים והוא לא אכל. אמרה לו הדיילת: אתה לא אוכל? אמר: לא, אני מתלבט איזה ברכה. מאחוריו ישב ש"סניק שעשה תשובה לפני חודשיים עם זקן. אמרה לו: תשאל אותו הוא יודע. באמריקה מקילים בזה, הרבה רבנים הלכו בלי זקן גם רבנים גדולים. וכן בתמונות של המחזור של ישיבת מרכז הרב בזמן מרן הרב קוק אף אחד לא היה לו זקן חוץ מהרמי"ם. בליטא הלכו בלי זקן אבל החסידים כן הלכו עם זקן. אמנם זה השלמות שצריך זקן, לא צריך להגזים. [יש סיפור על עסקן באמריקה - מייק טראסס - שבא לבקר את האדמו"ר מסאטמר. התלמידים ראו איש מגולח מדבר בענייני תורה עם האדמו"ר והתפלאו. אחרי שהוא יצא, שאל אחד מהתלמידים את האדמו"ר לפשר הדבר. אמר לו הרבי מסטמאר: אחרי מאה ועשרים שנה הוא יעלה לתת דין וחשבון לפני הקב"ה, והקב"ה ישאל: יהודי, איפה הזקן שלך? אבל כשאתה תעלה לתת דין וחשבון, הקב"ה ישאל: זקן, איפה היהודי שלך? (תורת התמרים הע"ת ומועדים עמ' שז-שח). בשבת הקפיד כ"ק אדמו"ר רבי איציקל פשעווארסק שהבעל תפילה יהיה יהודי שלא מגלח את זקנו, אפילו בהיתר, כמובן. פעם א' רבי איציקל בעצמו הורה לאחד שלא היה מגדל את זקנו, להתפלל מוסף של שבת לפני העמוד, וגם לא היה לו אז יאהרצייט. כששאלוהו על כך, רבי איציקל השיב: "הר יש לו זקן מזהב" (הוא היה בעל חסד גדול, ובעל צדקה גדול). וסיפור דומה מספרים על נצדיק הירושלמי הנודע הרה"ק רבי שלמה'קע מזוויעהל זי"ע. באחד הימים בהיותו ליד הכותל המערבי, ראו עיניו הקדושות איך שיהודי ממדינת אשכנז, שהיה לבוש בהתאם, עם חליפה הדורה ומאדערן, ופניו מגולחי זקן, ניגש אל העמוד להתפלל כשליח ציבור, היות והיה לו יאהרצייט באותו יום, אלא שמיד כשהתקרב אל העמוד, ניגש אליו אחד מהמתפללים באותו מנין, ודחף אותו מן העמוד, באמירה: "יהודי בלי זקן, אינו מתפלל כאן לפני העמוד"! מיד הגיע הרה"ק רבי שלמה'קע זי"ע אל היהודי ה"דוחף" וצעק לעומתו: "איך אתה מעיז, יהודי נחות דרגה, להדוף מאצל העמוד יהודי חשוב שכזה"! (בית פשעווארסק ח"א עמ' 239-237 והערה א).]
זקן לא מתוקן
ש: מדוע יש מתלמידי מרן הרב קוק שלא מתקנים את זקנם?
ת: כל אחד ועניינו. זה לא משהו מיוחד לתלמידי מרן הרב קוק.
ש: מהי המשמעות?
ת: כתוב בזוהר שלא לגעת בזקן בכלל (נשא קל).
ש: האם יש מעלה להחמיר?
ת: לפי הזוהר. מרן הרב קוק אמר פעם לתלמיד חכם שלא לעגל או לסדר את זקנו. נשאל הג"ר חיים מוולוז'ין, איך הוא מתקן את זקנו כנגד דברי הזוהר, אמר: "עיין בזוהר שלי". בגליון היתה המילה: "בתער". כלומר, מה שאסור לגעת בזקן הכוונה בתער (אגרות ראיה ח"ב עמ' קא).
הרמח"ל גידל זקן
ש: למה יש אומרים שהרמח"ל לא גידל זקן?
ת: כבר בזמנו טענו עליו כך. והוא כותב לרבו רבי ישעיהו בסן שזה לא נכון וכן יש לו זקן. הר"י אירגאס, שמע שאין לו זקן, וניסה להסביר. אבל הוא לא ראה אותו. אך באמת היה לו זקן . עיין אגרות הרמח"ל.
סכין גילוח
ש: האם מותר לי לתת לחבר חילוני סכין גילוח שקיבלתי מהצבא?
ת: לא. לפני עוור. מסייע.
מעלות גידול זקן
ש: מה המעלות של גידול זקן?
ת: זו שלמות פניו של היהודי. ב. בעיות הלכתיות קשות של מכונת גילוח (עי' ס' הדרת פנים זקן. ומה שהג"ר משה פיינשטיין לא רצה לכתוב תשובה בשו"ת אגרות משה להתיר את השימוש במכונת גילוח, הוא מטעם שהיה סובר שהגם שאין כאן לאו של השחתה מ"מ צורת היהודי הוא רק בזקן! מגד גבעות עולם עמ' צו).
ש: שמעתי שעל הזקן יש צינורות שפע. הרי גם בלי זקן יש שפע?
ת: על ידי זקן יש תוספת שפע. אבל אלו נסתרות שלא שייכות לנו.
זקן לא אסטטי
ש: אני נער וצומח לי זקן אבל הוא לא נראה אסטטי. האם להוריד כדי שלא יהיה חילול השם שיגידו שדתיים כך נראים?
ת: לא. זה טוב מאוד. שקר היופי החיצוני וחסר ערך.
בלורית
ש: האם יש איסור לגדל בלורית ושער ארוך?
ת: כמה איסורים. א. דרך שחץ וגאווה. משנה ברורה כז טו. ב. איסור בהנחת תפילין משום חציצה. שם. ג. מתוך כך ברכה לבטלה. ד. בחוקותיהם לא תלכו. ב"ח. ט"ז. יו"ד ריש קעח. ה. לא ילבש. פס"ת כז 78. ו. גירוי יצר הרע וסרסור לדבר עבירה. נדרים ט ב. זוהר א קסו ב.
[ובשו"ת דבר יהושע (ח"ד עניינים שונים סי' לד), כתב הג"ר יהושע מנחם אהרנברג: "דנתי בזה לפני הגה"צ בעל חפץ חיים בהיותי אצלו וביקרתי בני ישיבתו וראיתי התלמידים מגדלי בלורית ולובשים בגדי שחץ וגאוה באמרם שכך מנהג בני מדינתם גם הישראלים וממילא אינו בכלל בחוקותיהם לא תלכו", והרב דבר יהושע פקפק בזה. וכן שמעתי שדעתו של הג"ר אהרן ליכטנשטיין גם להחמיר בבלורית. אמנם סיפר לי הרב דוב ד"ר פרימר שפעם נכנס הגר"א ליכטנשטיין עם תספורת מאוד קצרה לשיעורו של הגרי"ד סולוביצ'יק, ואמר לו הגרי"ד: הרב ליכטנשטיין, שמשון לא קיים את מצוות הנחת תפילין?! – מ"צ].
שער ארוך
ש: שמעתי שעל פי הזוהר יש טומאה בגידול שער ארוך?
ת: מסלסל שער מסטרא דיצר הרע הוא למשכו לגיהינום. זוהר א קסו ב. אך גם אסור על פי ההלכה מסיבות שונות. פסקי תשובות כז י (א. חציצה בתפילין וברכה לבטלה. ב. חוקות הגויים של שחץ וגאווה. ג. לא ילבש, של טיפול בגוף והבלטת יופיו של הגבר. שו"ת שאילת שלמה א כג – מ"צ).
גילוח זקן עם מספריים
ש: ראיתי שמרן הרב קוק כתב: "גילוח זקן הוא חטא גדול ועובר על כמה לאווין, על כל פנים המגלחים על ידי המאשינקע [= מכונת גילוח] ראוי להשאיר קצת עיקרי השערות שלא יהיה כעין תער, והוא הדין למגלחים במספריים". שו"ת אורח משפט קכח נד. איני מבין, הרי נפסק בשו"ע יו"ד קפא כ שהורדת הזקן במספריים מותרת.
ת: יש אוסרים. עיין תשובות צמח צדק החדשות יו"ד כג שהרשב"א אסר גילוח זקן במספריים מן התורה, מובא בדרכ"ת שם ס"ק יז. ועיין קונטרס תפארת האדם לחפץ חיים בגודל הענין והמצווה לגדל זקן ולא להקטינו אפילו במספריים. ועיין ספר הגן סוף יום רביעי.
גידול זקן נגד רצון ההורים
ש: אני רוצה לגדל זקן אבל אמי מתנגדת. מה לעשות?
ת: כן לגדל, ולפייס אותה שאתה רוצה להתחתן עם בחורה שרוצה דווקא בחור עם זקן (וכן סיפר הגר"ח קניבסקי שפעם אמר בחור לחפץ חיים שאמו רוצה שיגלח את הזקן, והוא לא רצה לומר לו שיעשה נגד אמו, אמר לו: תאמר לאמא שלך שאתה רוצה כלה שרוצה רק בחור עם זקן, ולבסוף אמו הסכימה. מנחת תודה עמ' פט – מ"צ).
מכונת גילוח לפי הגר"ע יוסף
ש: שמעתי שמכונות גילוח אסורות. אבל הגר"ע יוסף מתיר?
ת: הוא אומר א. שהמגדל זקנו תבוא עליו ברכה. ב. שמי שאינו יכול בגלל פרנסה או מחלוקת בבית, ומתגלח במכונה, יש לו על מה לסמוך. ג. הוא מתיר רק בתנאי שלא יהדקו את המכונה אל עור הפנים כדי שלא ייעקר השיער משורשו. שו"ת יביע אומר ט יו"ד י. אבל במכונות החדשות אי אפשר לעמוד בתנאי הזה. ועיין ילקוט יוסף הלכות כיבוד אב ואם פ"ט הערה לסעיף לב (ומובא שם שהגרע"י זירז את בניו לגדל את זקנם מוקדם ככל האפשר. ואמר, שרק בשל ההיתר של הרב פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, אינו אוסר לגלח במכונת גילוח, אחרי שכן פשט המנהג. ופוק חזי מאי עמא דבר. מובא בפאר הדור עמ' קלא. והראשון לציון, הג"ר יצחק יוסף, מסר שקודם חתונתו של אביו נהג לגלח זקנו, אך היה עושה כן רק על ידי משחה. שם עמ' קלב – מ"צ).
גידול זקן - א
ש: למה חייבים לגדל זקן?
ת: א. מכונות גילוח אסורות על ידי רוב הפוסקים. ב. זו שלמות פני היהודי. תמיד היינו עם זקן, עד שבגלות היכו באופן אכזרי כל מי שהיה לו זקן, סימן היכר של יהודי, והיה מסוכן, לכן הוחלט לגלח אותו. אבל עתה בארצנו הגיע הזמן לחזור אליו כי איננו מפחדים מאף אחד (בשנת תרפ-תרפא בימי מלחמת רוסיה-פולין, התעללו קלגסי פולין ביהודים, הרגו ופצעו רבים, ובעיקר התנכלו לבעלי זקן, כשנזדמן להם יהודי בעל זקן, גזזו או מרטו את זקנו, לפעמים עם הבשר, ממש היתה סכנה ליהודי בעל זקן להתראות ברחוב. בפ' תזריע באותה שנה נאם רב אחד בביהכנ"ס ואמר: כשישבו ישראל על אדמתם, היה הזקן סימן של כבוד, של הדרת פנים. וגדול היה הצער למי שלא זכה לכך. באה הגלות והפכה את הקערה על פיה: הזקן נעשה לאות בזיון, בעל זקן מסכן את נפשו. ואם בתורה נאמר בויקרא יג כט, שיהיה לפעמים נגע בזקן, גרמה הגלות והזקן בעצמו הוא נגע, ורק השיבה לארצנו תרפא את נגעינו. עיטורי תורה ויקרא עמ' 74 – מ"צ).
גידול זקן - ב
ש: מותר להתגלח עם מכונת גילוח?
ת: רוב הפוסקים אוסרים, מיעוט מתירים בתנאי שלא מהדקים, כך שהזיפים מורגשים במגע יד (עיין פסקי שלמה ח"ב ערך גילוח – מ"צ).
ש: אבל בעבר תלמידי ישיבות בליטא היו מגולחים כפי שרואים בתמונות?
ת: השתמשו במשחה, המכונה משעי (ומעשה בנצי"ב מוולוזין שראה תלמיד שהיה נראה מגולח ונתן לו סטירה – מ"צ).
ש: ועם משחה זה בסדר גמור?
ת: פניו השלמות של היהודי הם הזקן. אך כמובן לא די בזקן, צריך לשמור כל המצוות.
[ומעשה בעסקן באמריקה - מייק טראסס - שבא לבקר את האדמו"ר מסאטמר. התלמידים ראו איש מגולח מדבר בענייני תורה עם האדמו"ר והתפלאו. אחרי שהוא יצא, שאל אחד התלמידים את האדמו"ר לפשר הדבר. אמר לו הרבי מסטמאר: אחרי מאה ועשרים שנה הוא יעלה לתת דין וחשבון לפני הקב"ה, והקב"ה ישאל: יהודי, איפה הזקן שלך? אבל כשאתה תעלה לתת דין וחשבון, הקב"ה ישאל: זקן, איפה היהודי שלך? (תורת התמרים הע"ת ומועדים עמ' שז-שח).
ונשאל הגרש"ז אוירבך: במשנה ברורה בסי' כה כתוב שאם אין מחלוקת בין הקבלה להלכה צריך לנהוג כמו שכתוב בקבלה. האם לפי זה יש ענין לא לספר את הזקן? והשיב: לא. הגר"א פירש את מה שכתוב בזוהר לא לשלוח יד בזקן, שזה לשון שליחות יד של פקדון ולא שיש איסור לספר את הזקן. אח"כ הוסיף הגרש"ז, שהצמח צדק כתב בתשובה שמי שמוריד לגמרי את הזקן יש בזה משום איסור לא ילבש, וטענתו של הצמח צדק חזקה מאוד והוא לא יודע לזה פירכא, שהרי בגד שהאישה עצמה מחליטה ללבוש, נאסר לגבר ללבוש, על אחת כמה וכמה אם הקב"ה נתן סימן טבעי להבדיל בין איש לאישה (בזקן) ואתה הולך ומשחית אותו – צריך הדבר להיות אסור (ועלהו לא יבול ח"ג עמ' נט) – מ"צ].
מורה עם פיאות
ש: אני מורה במסגרת חילונית, האם נכון לגדל פיאות או שזה ירתיע וירחיק?
ת: לא ירחיק. העיקר שתהיה אהבת ישראל.
קרחת
ש: האם מותר לעשות קרחת כדי להזדהות עם חולה סרטן?
ת: כן. אך יש להשאיר פיאות (עיין פרק בנושא בספר הילדים של הרב 'זה לפני הכל').
גידול זקן וכפרת עוונות
ש: האם זה נכון שמי שמגדל זקן כל חייו, זה מוחק לו חצי עוונותיו?
ת: לא נכון. אלא זו מצווה חשובה. ועל עוונות, יש לעשות תשובה.
חאלקה
ש: חייבים לעשות חאלקה לילד בן 3 אצל רב?
ת: לא חייבים. זה מנהג מאוחר. רדב"ז. רח"ו (שו"ת רדב"ז ב תרח. שער הכוונות דרוש הפסח דרוש יב). אבל רח"ו לא אומר בצורה כזאת מוחלטת. הגרי"ז והקהילות יעקב סרבו לספר ילדים שהובאו אליהם. אגב, זה מנהג שקיים אצל עמים רבים (עיין Wikipedia - first haircut).
גידול בלורית
ש: קראתי בקיצור שולחן ערוך: "אותן המגדלין בלוריות, מלבד שהוא דרך שחץ וגאוה, יש בזה עוד איסור משום הנחת תפילין, דכיון שגדולים הרבה, הויין חציצה" (י ו). זה להלכה?
ת: ודאי (וכן במ"ב כז טו). וגם משום בחוקותיהם לא תלכו (ב"ח. ט"ז יו"ד ריש קעח). וגם גירוי יצר הרע וסרסור לדבר עבירה, ומגונה הדבר מאוד (נדרים ט ב. זוהר א קסו ב). פס"ת כז י. והוא הדין לכל צורה של גידול שער ארוך (שו"ת שאילת שלמה א כג. ובשו"ת דבר יהושע [ח"ד עניינים שונים סי' לד], כתב הג"ר יהושע מנחם אהרנברג: "דנתי בזה לפני הגה"צ בעל חפץ חיים בהיותי אצלו וביקרתי בני ישיבתו וראיתי התלמידים מגדלי בלורית ולובשים בגדי שחץ וגאוה באמרם שכך מנהג בני מדינתם גם הישראלים וממילא אינו בכלל בחוקותיהם לא תלכו", והרב דבר יהושע פקפק בזה. וכן שמעתי שדעתו של הג"ר אהרן ליכטנשטיין להחמיר בבלורית. אמנם סיפר לי הרב דוב ד"ר פרימר שפעם נכנס הגר"א ליכטנשטיין עם תספורת מאוד קצרה לשיעורו של הגרי"ד סולוביצ'יק, ואמר לו הגרי"ד: הרב ליכטנשטיין, שמשון לא קיים את מצוות הנחת תפילין?!).
מורה עם פיאות
ש: אני מורה במסגרת חילונית, האם נכון לגדל פיאות או שזה ירתיע וירחיק?
ת: לא ירחיק. העיקר שתהיה אהבת ישראל.
קרחת
ש: האם מותר לעשות קרחת כדי להזדהות עם חולה סרטן?
ת: כן. אך יש להשאיר פיאות (עיין פרק בנושא בספר הילדים של הרב 'זה לפני הכל').
גידול זקן וכפרת עוונות
ש: האם זה נכון שמי שמגדל זקן כל חייו, זה מוחק לו חצי עוונותיו?
ת: לא נכון. אלא זו מצווה חשובה. ועל עוונות, יש לעשות תשובה.
חאלקה
ש: חייבים לעשות חאלקה לילד בן 3 אצל רב?
ת: לא חייבים. זה מנהג מאוחר. רדב"ז. רח"ו (שו"ת רדב"ז ב תרח. שער הכוונות דרוש הפסח דרוש יב). אבל רח"ו לא אומר בצורה כזאת מוחלטת. הגרי"ז והקהילות יעקב סרבו לספר ילדים שהובאו אליהם. אגב, זה מנהג שקיים אצל עמים רבים (עיין Wikipedia - first haircut).
גידול בלורית
ש: קראתי בקיצור שולחן ערוך: "אותן המגדלין בלוריות, מלבד שהוא דרך שחץ וגאוה, יש בזה עוד איסור משום הנחת תפילין, דכיון שגדולים הרבה, הויין חציצה" (י ו). זה להלכה?
ת: ודאי (וכן במ"ב כז טו). וגם משום בחוקותיהם לא תלכו (ב"ח. ט"ז יו"ד ריש קעח). וגם גירוי יצר הרע וסרסור לדבר עבירה, ומגונה הדבר מאוד (נדרים ט ב. זוהר א קסו ב). פס"ת כז י. והוא הדין לכל צורה של גידול שער ארוך (שו"ת שאילת שלמה א כג. ובשו"ת דבר יהושע [ח"ד עניינים שונים סי' לד], כתב הג"ר יהושע מנחם אהרנברג: "דנתי בזה לפני הגה"צ בעל חפץ חיים בהיותי אצלו וביקרתי בני ישיבתו וראיתי התלמידים מגדלי בלורית ולובשים בגדי שחץ וגאוה באמרם שכך מנהג בני מדינתם גם הישראלים וממילא אינו בכלל בחוקותיהם לא תלכו", והרב דבר יהושע פקפק בזה. וכן שמעתי שדעתו של הג"ר אהרן ליכטנשטיין להחמיר בבלורית. אמנם סיפר לי הרב דוב ד"ר פרימר שפעם נכנס הגר"א ליכטנשטיין עם תספורת מאוד קצרה לשיעורו של הגרי"ד סולוביצ'יק, ואמר לו הגרי"ד: הרב ליכטנשטיין, שמשון לא קיים את מצוות הנחת תפילין?!).