תפילה - דינים שונים (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
תפילה על חייל דרוזי שנפצע
ש: האם מותר להתפלל על חייל דרוזי שנפצע?
ת: ודאי. הוא מחסידי אומות העולם. עיין שו"ת יחוה דעת (ו ס).
[ובשיעור על הטבח הנורא שהתרחש בבית הכנסת 'קהילת בני תורה' בשכונת הר נוף, נשאל הגר"י זילברשטיין: האם השוטר הדרוזי שהקריב את חייו למען הצלת המתפללים יזכה לשכר בגן עדן? והשיב כי בספר 'שבילי אמונה' כתב שיש מקום מיוחד בגן עדן עבור גויים ששמרו שבע מצוות בני נוח או שהטיבו ליהודים. אם כן, מסתבר שכל שכן גוי שמסר נפשו כדי להציל יהודים, הרי שיש לו מקום מיוחד בגן עדן.
ונשאל שם הגר"ע יוסף: האם מותר לגר צדק להתפלל על אביו הנכרי השוכב על ערש דווי? והשיב שכן, ומביא הרבה מקורות כולל: כתב בספר חסידים עצמו שם [בראש ס' תשצ], שנכרי שעשה טובות לישראל יכולים לבקש מהקדוש ברוך הוא ולהתפלל עבורו שיקל בדינו. וכן אמרו בירושלמי [מגילה ג ז], אמר רבי יוחנן, צריך לומר [בפורים] וגם חרבונא זכור לטוב, לפי שדיבר על המן. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר י יו"ד נה שהתיר לומר אשכבה בבית הכנסת על חייל דרוזי שמת במלחמה. וגם נשאל הגר"ח קניבסקי: תלמיד אחד מלונדון יש לו שכן גוי, וחיים ביחסי שכנות טובה, וכעת נחלה הגוי, אם שייך להתפלל עליו, שהרי מצאנו באברהם שהתפלל אף על סדום? והשיב: יכול להתפלל [על גוי שיבריא]. דרך שיחה א תקמד.
וכשמושלת מדינת קונטיקוט באמריקה, אלה גרסו, הייתה חולה בסרטן, ועד הרבנים של המדינה שאל את הגרי"ד סולוביצ'יק: האם אפשר לברך מי שברך בעבורה? השיב: כן, ונתן להם נוסח התפילה ואמר שיש להשתמש בשם הפרטי ושם המשפחה בלי בן או בת. והנה הנוסח [בלשון זכר]:
מי שברך כל בני אדם שנאמר: "ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמוהתיו וילדו", הוא יברך וירפא את החולה... [שם פרטי ושם משפחה] בעבור שאנחנו מתפללים בעבורו, הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליו להחלימו ולרפאותו ולהחזיקו ולהחיותו וישלח לו מהרה רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף ונאמר אמן – מ"צ].
שינוי מבטא ע"פ הנהגת הגאון רבי נתן אדלר
ש: מדוע אין ללמוד מהגאון רבי נתן אדלר שיש לאשכנזי לשנות מבטאו למבטא ספרדי?
ת: הוא היה גאון אדיר ומופלא אך אין זאת אומרת שתמיד הלכה כמותו. לפעמים דעתו היא דעת יחיד. החתם סופר שהיה תלמידו הנאמן עד כלות הנפש ובכל זאת נהג במנהג אשכנז יוכיח.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "האם החת"ס, תלמידו המובהק, עבר למבטא ספרדי"?
והג"ר שמאי קהת הכוהן גראס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אין להביא ראי' שהרי עשה הכל עפ"י קבלה שהי' בעל מקובל גדול".
והג"ר ירמיה מנחם כהן, אב"ד פאריז ומח"ס שו"ת והרים הכהן, כתב לי: "נגד חכם הענק האחד ישנם אלפי חכמים שלא שינו. גם הוא לא עשה זאת למבטא ספרדי שאתה מכיר שיש בו הרבה מאד תמיהות, ללא שינוי בין ת' דגושה ללא דגושה. ללא שינוי בין קמץ לפתח וכהנה. הוא בגלל דיוקים 'בקבלה' השתמש בכתיב וקרי תימני. כי הם מאד מדויקים, גם במיבטא וגם בקריאת הניקוד. גם תלמידו המובהק החתם סופר לא הלך בדרכיו. כי הוא עשה זאת רק לעצמו עפ דרכו בקבלה".
והג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פנחס, כתב לי: "מתשובת חת"ס או"ח סי' ט"ו ברור שמנהג רבו הגר"נ היה ע"פ קבלה, וסתם אדם אין לו לשנות משום אל תטוש תורת אמך".
והג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "יש תשובה על זה ממרן החתם סופר זיע"א. וכמדומה שיש גם תשובה בזה בשו"ת דברי יציב".
והג"ר שמואל ברוך גנוט, מח"ס שלהי דקייטא, משנת תפילין ושא"ס, כתב לי: "הרי גם תלמידו הגדול החת"ס חלק עליו בכל גישתו. ואנן קי"ל כהחת"ס".
והג"ר מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "אפשר משום שהיו עוד הרבה פוסקים בדורו שלא נהגו כמותו לכן לא פשטה הנהגתו בעולם. (וכיום יש את הרב דוב קוק שליט"א שנוהג להתפלל כמו הספרדים ורק במבטא שם ה' הוא נוהג כמו האשכנזים ואיני יודע טעמו)".
והג"ר פנחס שפירא, מח"ס שו"ת בריתי שלום, כתב לי: "א. אכן, הגאון רבי נתן אדלר ברוחב דעתו החליט שהמבטא האשכנזי הוא משובש והספרדי הוא המדוייק.
אך לא הודו לו חביריו בזה, ולא שמענו על אף אחד מתלמידיו (כולל החתם סופר!!!) וחביריו שקיבל את דעתו בזה. ו'אחרי רבים להטות'. ב. גם יתכן שלא ידע הגאון הנ"ל מהמבטא התמני, שהוא כנראה המדוייק מכולם, ודומה יותר לאשכנזי מאשר לספרדי. ג. לגופם של דברים, ישנה סברא חזקה לאמר שבימינו עדיף לשנות למבטא ספרדי, כיון שבין זה ובין זה אינם מדויקים לחלוטין, והלא תפילה וקריאת שמע נאמרים בכל לשון, והלשון של נוסח ספרד היא בוודאי בגדר 'לשון' כיון שבה מדברים כשפה לכל דבר, ואילו הלשון של 'אשכנז' יש מקום לדון אם נחשבת 'לשון' בפני עצמה על הצד שאינה לשון הקודש ממש, ודו"ק.
אך מאידך, באגרו"מ (גבי פרשת זכור) סובר שכל מבטא שהוא עדיין הוא בכלל לשון הקודש, ומוכיח זאת מכך שלא שמענו מעולם על בית דין שעושה חליצה בכמה מבטאים, על אף שחליצה בלשון אחרת פסולה, ועל כורחך שהכל נשב ללשון הקודש.
ועפ"י סברת האגרו"מ הנ"ל בוודאי שהממשיך בלשון 'אשכנז' עושה כדין, כיון שמ"מ נחשב ללשון הקודש גם אם אליבא דאמת זו טעות.
ואדרבא, אולי עדיף שימשיך במנהגו, כיון שאף לאגרו"מ בוודאי שלכתחלה יש להקפיד על הנוסח המדויק [דלא גרע ממה שנפסק בשו"ע להקפיד על דגשים ושוואים וכו'], והרי עפ"י מנהגו והמסורת שלו זהו הנוסח המדויק יותר, ולמה ישנה לנוס שעפ"י המסורת שלו מדויק פחות.
אך מאידך, אפשר שעדיף שישנה ל'ספרד', כיון שאז יוכל בוודאי לדקדק ב'לשון' זו אף שלפי מנהגו אינו ממש לשון הקודש המקורית, אך מ"מ זו לשון שמדברים בה, וכדלעיל.
סוף דבר, יש לחקור היטב מה עדיף, לשון הקודש עם שיבושים [ובזה אני יוצא מנקודת הנחה שהמשנה מנוסחו הוא המשבש, וכדעת רוב הגדולים דלא כמוהר"נ אדלר], או לשון אחרת מדוקדקת. ועד שלא נמצא פוסק שמדבר על כך במפורש או ראיה מקדמון לחקירה זו נראה שאין בידינו להכריע מה עדיף.
וקיבלתי מתלמיד של בעל השבט הלוי זצ"ל שהיה אומר ש'לא לדעת זו גם דרך בתורה', ודו"ק.
מי שהגיע מחו"ל, מקהילה שנהגו לאמר בלשון אשכנז, וכעת נמצא בארה"ק בקהילה שאומרים בלשון ספרד, נלענ"ד שבזה וודאי עדיף שישנה למנהג קהילתו, וכעי"ז נמצא בתשובת החתם סופר והובא בקובץ תשובות לגרי"ש אלישיב זצ"ל (חלק א') דשפיר דמי לשנות למנהג הקהילה ואין בזה משום 'אל תטוש'", עכ"ל מח"ס שו"ת בריתי שלום.
והגרי"ש אלישיב דחה הראיה שהביאו מר' נתן אדלר, שהרי החת"ס ועוד לא עשה כן (קובץ תשובות א יב).
וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק (ג ט), שמי הוא שיודע מה היתה כוונת הגר"נ אדלר בזה. והשיב הרב הראשי לישראל, הג"ר יצחק יוסף, שמה ששאר הרבנים האשכנזים לא עשו כרבי נתן אדלר, הוא מפני שחששו מאוד מכל שינוי שהוא, מפני רוח ההשכלה שנשבה שם במלוא עוזה באותה תקופה, כדברי חת"ס בהרבה מקומות (עין יצחק כרך ג עמ' תמא. ילקוט יוסף - פורים עמ' תת).
על פי רוב, מסבירים שרבי נתן אדלר חפץ לבטא עברית בהברה ספרדית משום שחשב שזו ההברה הנכונה. כתב הרב יהודה ליב הכוהן מימון שהטעם משום שכך מדברים בארץ ישראל (שרי מאה ח"א עמ' 90) - מ"צ].
אברהם תיקן תפילת שחרית
ש: מדוע אברהם אבינו תיקן את שחרית ולא מעריב (ברכות כו, ב), הרי היום הולך אחרי הלילה, יוצא שמעריב היא התפילה הראשונה?
ת: יש דברים שמתחילים בבוקר, כגון קודשים.
[הגר"ח קניבסקי כתב לי: "ראשונה בבוקר".
הגר"א נבנצל כתב לי: "אברהם ויצחק תקנו תפילות של יום שהוא זמן גאולה ויעקב בא וראה החורבן כדאיתא בקינות לט"ב. לכן תיקן כנגד הלילה.
הג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "י"ל בס"ד שלפני מתן תורה היה הולך הלילה אחרי היום. עוד י"ל בס"ד שהרי איתא בחז"ל (ברכות כו ב) שתפילות כנגד תמידין תקנום והרי בקדשים גם כאן הולך הלילה אחרי היום. ודו"ק".
הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "לפני מ"ת. עי' בפנים יפות שהלילה היה הולך אחר היום וע"כ היה יכול לשמור שבת ועשה מלאכה בליל שבת".
והשיב הגר"ד ליאור: "מאחר ותפילת ערבית היא רשות ורק אח"כ קיבלוה לחובה. וכן מפני שעיקר הפעילות של האדם ביום ותפילת שחרית היא בתחילת יום הפעילות של האדם" (חנוך לנוער – שו"ת לילדי ישראל עמ' לו) - מ"צ].
תיקון חצות
ש: האם חייבים לעשות תיקון חצות? אני מבין שזה חשוב, אבל אין לי כוח כי זה ארוך ומאוחר.
ת: לא נפסק בשולחן ערוך שחייבים. אך אפשר גם לקצר ולומר רק מזמורי התהילים, ואפילו פסוק אחד של צער על החורבן וצער השכינה (עיין פסקי תשובות א י. ומסופר על מרן הרב קוק, שלשאלה על יתר מרירותו בתיקון חצות בימי בין המצרים, ענה: מפני שאני כוהן הנני מרגיש את חורבן בית-המקדש ביותר. לשלשה באלול ס' ב - מ"צ).
אמירת יגדל
ש: שמעתי שהאר"י ז"ל לא היה אומר הפיוט יגדל כי אינו מכוון לדרכי הקבלה. שער הכוונות. להפסיק לומר?
ת: נכון שכך דעתו של האר"י ז"ל. מ"ב סח סק"ב. אבל דברי האר"י ז"ל האלה לא התקבלו. השל"ה היה אומר, וכן נהגו. וראו בכל הסידורים שהודפסו על ידי חכמי רזים (והגרי"ד סולוביצ'יק אמר על יגדל שלומר המנון כזה, הכולל בתוכו כל עיקרי האמונה, יש בו משום חוקות עכו"ם, שכן נהוג בתפילה אצל הקאטולים, שאומרים את הקעטעקיזם לחזור בפה על כל עיקרי אמונתם. נפש הרב עמ' רלא – מ"צ).
תפילת והוא רחום
ש: מי חיבר תפילת והוא רחום?
ת: היא אוסף של פסוקים שחובר על ידי שלושה זקנים שנצלו מצרה ואז שלחו לכל ישראל. סידור הרוקח. כל בו. ספר המנהיג.
תפילה ולימוד
ש: מה יותר חשוב, תפילה או לימוד תורה?
ת: לימוד, כי זה לשמוע דבר ד', ותפילה, זה לדבר אל ד', אבל אסור לבטל תפילה בשביל לימוד. זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. שבת י. ומי שמבטל תפילה בשביל ללמוד, הלימוד שלו לא שווה כלום. רבי אלעזר מגרמייזא מובא בבה"ט שו"ע או"ח פט (הרוקח כתב: תלמיד חכם שביטל תפילה בשביל לימודו, אפילו למד כל היום ולאחרים [=לימוד לאחרים] מעלה עליו כאילו לא למד אותו יום. בה"ט פט ס"ק יז – מ"צ).
תפילה שלא מתקבלת
ש: אני מתפללת ומתפללת על דבר מסוים כל כך הרבה וד' לא מקבל תפילתי. למה?!
ת: אל יחשוב אדם שבגלל שהתפלל בכוונה מגיע לו שד' ימלא בקשתו. אדרבה זה מזכיר עוונותיו: אדם זה עושה עבירות, ועוד רוצה שד' יעשה רצונו. אלא הכל חסד מד'. שו"ע צח ה (שלושה דברים מזכירים עוונותיו של אדם... עיון תפילה. ראש השנה טז ב. שמתאמץ לכוין לבו ובטוח שתהיה תפילתו נשמעת שבוטח בזכויותיו. עיין רש"י ותוס' שם – מ"צ).
ריבוי קדישים
ש: האם כדאי להוסיף אמירת פרק תהילים כדי שיוכלו לומר עוד קדיש?
ת: "כאשר טוב למעט בברכות, כך טוב למעט בקדישים. ועיין באחרונים שקראו תגר על זה". משנה ברורה נה א (וכדומה בערוך השולחן או"ח נה ג – מ"צ).
נותן ליעף כח
ש: למה אומרים הנותן ליעף כח ולא לעיף?
ת: עייף - נפשית, יעף - גופנית (עיין הרחבה בפירושו של הרב על הסידור וגם בפירושו לספר בראשית על הפסוק "ויבא עשו מן השדה והוא עיף" – מ"צ).
קדיש בין שיר של יום ולדוד ד' אורי
ש: האם יש מנהג לא לומר קדיש אחרי שיר של יום אלא רק אחרי לדוד ד' אורי על שניהם?
ת: כן. שו"ת אז נדברו יג לג. כי אין מרבים בקדישים. מעשה רב נג. ערוה"ש וכה"ח כה. שזה כמו ברכה שאינה צריכה. ובמיוחד בימינו שכל האבלים אומרים יחד. ועיין סידור תהילת ד' חב"ד. וגם בעיה של טרחא דציבורא. ועיין הגרש"ז אוירבך בהליכות שלמה בענייני תפילה קמ-קמא. וגם גורם לפעמים לומר במרוצה.
סלולרי בתפילה
ש: האם כיבוי סלולרי לפני התפילה הוא דין או חומרא?
ת: ודאי דין. "בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש, כגון שחוק היתול ושיחה בטלה". שו"ע או"ח קנא א.
הוצאת אחרים בתפילת הדרך
ש: האם אחד יכול לברך תפילת הדרך להוציא אחרים או כל אחד חייב לברך?
ת: יש אומרים שתפילה זו היא בקשת רחמים ובקשת רחמים עדיף שכל אחד יגיד מקירות ליבו. לא כשהאוטובוס מטלטל ואחד אומר: "יהי רצון מלפניך", מקשיבים - לא מקשיבים ועונים אמן. אפשר כמובן להקשיב מכל קירות הלב, אך כולנו מבינים שאם אדם אומר בעצמו זה מכל קירות הלב, לכן יש אומרים שאף על פי שהרבה פעמים אומרים ברוב עם הדרת מלך, במקרה זה עדיף שכל אחד יגיד לעצמו. ומעיקר הדין מותר לאחד להוציא אחרים. עיין פסקי תשובות (קי אות ב. וכן פירושו של הרב על קצשו"ע סח א).
[הגר"א נבנצל כתב לי: "אם יודעים, יברך כל אחד לעצמו".
הגר"ח קניבסקי כתב לי: "יכול, אבל יותר טוב שכל אחד יברך".
ת"ח אחד סיפר לי שהג"ר טוביה גולדשטיין – ראש ישיבת עמק הלכה - סבר שאי אפשר להוציא אחרים בתפילת הדרך, וכן שכנע את ידידו הגר"מ פיינשטיין.
והשיב הג"ר ישראל בעלסקי, ראש ישיבת תורה ודעת באמריקה, שתפילת הדרך נחשבת לתפילה ולא לברכה, ועל כן מן הראוי שכל אחד יאמר אותה בעצמו (שלחן הלוי פ"ב אות ט) - מ"צ].
שיר הכבוד על ידי בת
ש: האם בנות יכולות לשיר את שיר הכבוד בבית הכנסת יחד עם הבנים?
ת: ודאי שהדבר אסור, שהרי אין לגברים לשמוע קול שירה של בנות (רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא. שו"ע אה"ע כא. קצשו"ע קנב ח). ואמנם יש שלא מקפידים על הלכה זו, אך במקומות קדושים כגון בתי כנסת ודאי יש להקפיד על כך.
עיין עוד בתשובת מרן הרב קוק על שותפות נשים בשירה בבית הכנסת במאמר "למקדש מעט", מאמרי הראיה עמ' 511.
לא נכנסנו כאן לדיון לגבי שירת ילדות קטנות מאוד, כי ממילא יש טרוניה על כך שילדים שרים בכלל את שיר הכבוד שהוא שיר קדוש מאוד שעבורו פותחים את ארון הקודש, מה שלא עושים עבור כמעט אף תפילה, ולכן עלינו להיזהר ולא להוסיף על הבעייתיות הזאת (אומרים בשם הגר"א שאין אומרים שיר הכבוד אלא ביו"ט ו\או ראש השנה ויום הכיפורים משום קדושתו. נתיב בינה ח"ב עמ' 273-260 – מ"צ).
תפלה עם מוזיקה
ש: אם מתפללים תפילת ראש חודש עם מוזיקה, האם עדיף לי להתפלל ביחידות?
ת: כן (עיין שו"ת הרשב"א א שכג. שו"ת אורח משפט לה – מ"צ).
תפילה על חולים
ש: כבר 6 שנים אני מתפללת על רשימה של חולים שאיני מכירה אותם, איני יודעת מה קרה להם, והרשימה גדלה כל הזמן. מה לעשות?
ת: אפשר אחרי חודש לחדול אם לא ביקשו שוב. רק בסוף הרשימה לומר: וכל חולי עמו ישראל.
פסוקים בארמית ב"ובא לציון"
ש: מה המקור לכך שפסוקים בארמית ב"ובא לציון" אומרים בלחש?
ת: רק בציבור אומרים בלחש. הלכות ובא לציון בשו"ע ובמ"ב (שו"ע או"ח קלב א הגה. מ"ב סק"ד – מ"צ).
תפילה על חולה שימות
ש: האם מותר להתפלל על חולה סופני הסובל מייסורים שימות? האם אין זה חוסר בטחון בד' שלא יכול לשנות כל דבר?
ת: מותר. ר"ן נדרים (מ א) על פי מעשה רבי סוף כתובות. אך בתנאי שזה כדי לא להקל על המשפחה. עיין שו"ת ציץ אליעזר (ה רמת רחל ה. ט מז – מ"צ). אין זה חוסר בטחון בד', כי אין סומכים על הנס, ורק נס שד' הבטיח, יש בטחון שיהיה.
תפילת גר
ש: האם גר אומר בשמונה עשרה ושאר מקומות אלהי אבותינו?
ת: כן (כבר נחלקו הראשונים בעניין. תוס' ב"ב פא א. רמב"ם, הל' ביכורים ד ג. ונפסק בשולחן ערוך כדעתו שמותר לגר לומר גם לגבי תפילה וגם לגבי ברכת המזון וכדומה. או"ח נג יט. קצט ד). וכתב האדר"ת: "בפרשת שמות התאכסן אצלי ידיד נפשי, הרה"ג מורנו הרב ר' ישראל מאיר הכוהן שליט"א בעל ספר חפץ חיים, והרבה היה לנו שיחות בדברי תורה, ובהם אמר לי, שתמוה בעיניו איך יאמרו גרים 'ממצרים גאלתנו' וכיוצא בזה. ונהי שיכולים לומר 'לאבותינו' וכיוצא בזה, מכל מקום 'ממצרים גאלתנו' הוא כשיקרא, ושם שאני, דאברהם אב המון גויים הוא כדאמר בירושלמי בביכורים [פ"א ה"ד]". ס' עובר אורח אות צז עמ' קכו. מובא במאיר עיני ישראל ח"ו עמ' 452. ועיין עוד תורה תמימה דברים כו ג אות טז – מ"צ).
תפילה ב"חדר תפילה" בנמל תעופה
ש: האם מותר להתפלל ב"חדר תפילה" בנמל תעופה? אין דמויות, אבל יש סידורים מכל הדתות.
ת: נשאל בשו"ת שואל ומשיב (ח"ג מהדו"ק ס' עג) האם מותר להתפלל בכנסיה של פרוטסטנטים שנמכרה לישראל? והשיב, שכיוון שלפרוטסטנטים אין צלם ודמות, ובהסתמך על המג"א (קנד ס"ק יז) הסובר שאין דין נעבד על בית, ונוסף על כך כיוון שכבר עזבוה הנכרים הרי זה נחשב כביטול ומותר. וכדומה, הגר"י זילברשטיין פסק לגבי מסגד (עלינו לשבח – שמות עמ' תקפג-תקפג).
לכן בנדון דידן, מותר מעיקר הדין להתפלל בחדר הזה בנמל התעופה, כי אינו נקבע כמקום ע"ז, אלא כחדר רב-שימושי.
והוסיף מו"ר שליט"א: אמנם אני באופן אישי לא אתפלל שם.
כיסוי ראש לאישה בתפילה
ש: האם אישה נשואה שמתפללת בחדרה לבדה חייבת בכיסוי ראש?
ת: מעיקר הדין לא חייבת, אך למעשה המנהג שכן חובשת כיסוי ראש. שו"ת יבי"א. ספר תפילה כהלכתה (שו"ת יביע אומר ו או"ח טו. תפלה כהלכתה פ"ז הערה כד בשם הגרשז"א – מ"צ).
ברכת הנותן לשכוי למי שלא שמע קול תרנגול
ש: האם מי שלא שמע קול תרנגול מברך אשר נתן לשכוי בינה וכן שאר ברכות – לספרדים שהולכים על פי השו"ע?
ת: השו"ע אומר לא לברך, אבל המנהג לברך, גם לספרדים (וכן שו"ת יביע אומר ב או"ח כה ס"ק יג – מ"צ).
התפלל בשוגג בגילוי ראש
ש: מי שהתפלל בשוגג בגילוי ראש, האם חייב לחזור כפסק הגרמ"פ (שו"ת אגרות משה או"ח ד, מ אות יד), שכיוון שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה הווי תפילתו תועבה, או כהגרשז"א (הליכות שלמה - תפילה ב, טז), שכיוון שבעיקר הך מילתא מצינו מדרשים חלוקים מהו חומר האיסור, ובדיעבד אינו חוזר?
ת: כהגרשז"א.
קדיש לחצאין
ש: אבל שהגיע לבית הכנסת לאחר שהתחילו קדיש - יכול להצטרף במקום שבו הם נמצאים בקדיש?
ת: אי אפשר.
[והג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "הנה דנתי בעבר שאלה דומה אם התחיל קדיש בלי עשרה, ובאמצע הקדיש באו עשרה, אם יתחיל שוב הקדיש מההתחלה, או לא, וענו לי הרבנים תשובות, חלקם ענו שאין צריך להתחיל מההתחלה, וחלקם ענו שצריך, וכאן אולי קיל טפי כי אחד כן אמר הקדיש מההתחלה כראוי, ובוודאי כוונתכם שאומר עכ"פ בלחש תחילת הקדיש. ולמעשה צ"ע".
והשיב הגר"א נבנצל: "לא, זה יבלבל את הקהל, ולהתחיל מאמצע הקדיש אינו נכון" (תשובות אביגדר הלוי עמ' קסז) – מ"צ].
תפילה מול תמונה
ש: האם מותר להתפלל מול ספר שיש עליו תמונה של רב?
ת: לא.
תפילה בפיג'מה
ש: מותר לאדם חולה להתפלל בפיג'מה?
ת: כן, אם אין לו כוח להתלבש.
פיהוק בזמן תפילה
ש: מותר לפהק בזמן התפילה?
ת: יש להימנע. אם אי אפשר, אז יש להתאפק באורח מירבי, כמו שנוהגים מול אדם חשוב (שו"ע או"ח צז א).
מוזיקה בתפילה
ש: כיוון שיש להתרגש בתפילה ושמוזיקה מרגשת, למה רבותינו אסרו מוזיקה בתפילה?
ת: כי האדם מתרגש מהמוזיקה ולא מהתפילה. כמו ילד שאוהב לחם עם ריבה, בגלל הריבה ולא בגלל הלחם, ואם יתנו לו לחם בלי ריבה, לא ירצה לאוכלו.
תפילה או הוסטל
ש: אני עובד בשבת בהוסטל של מוגבלים, ואז איני יכול לצאת לתפילה אלא מתפלל ביחידות. האם לעזוב את העבודה?
ת: לא. זו מצווה גדולה מאוד, והעוסק במצווה פטור מן המצווה.
יצמח פורקניה
ש: למה בנוסח אשכנז לא אומרים ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה?
ת: נוסח קדום של הגאונים.
תפילה לשלום המדינה
ש: מה המקור לתפילה לשלום המדינה? האם חייבים לעמוד?
ת: הגראי"ה הרצוג קבע את הנוסח. עמידה, כפי מנהג הציבור. למשל 'שמע ישראל' שהוא מן התורה, אפשר לשבת, ושמונה עשרה, שהוא תקנת חכמים, חייבים לעמוד. אך באמת כל השמונה עשרה היא תפילה למדינה. עיין מגילה יז ב.
תפירת בגד בעודו לבוש בו
ש: האם יש בעיה לתפור בגד כשהוא לבוש בו?
ת: כך כתוב בכף החיים (יו"ד קטז אות ריב), שזה גורם שכחה, אבל אין לזה מקור קדום. ומובא שהחזו"א לא היה חושש לכך. אין לחשוש (טעמא דקרא להגר"ח קניבסקי, הנהגות החזו"א אות ל).
עמידה בזמן תפילה לשלום המדינה
ש: מה המקור לעמוד בזמן התפילה לשלום המדינה?
ת: לא ידוע, אך יש לעמוד כדי לא לפרוש מן הציבור.
תפילה מול גליל של נייר טואלט
ש: שמעתי שכמה רבנים אומרים שאסור להתפלל מול גליל של נייר טואלט כיוון שזה מאוס, אפילו הוא נקי, וגם נזכר בבית הכסא. מה דעתו של הרב?
ת: זה חידוש. מותר.
קדיש יתום בטעות
ש: בהיותי חזן אמרתי בטעות קדיש יתום. יש בזה סימן רע חס ושלום?
ת: לא. קדיש הוא תמיד טוב.
אכילה לפני מוסף
ש: מותר לאכול לפני מוסף?
ת: כן, אכילת עראי, כגון פירות, או לחם פחות מכביצה. שו"ע או"ח רפו ג. מ"ב ח. אבל יש לעשות קידוש קודם. מ"ב ז.
קפה בתפילה
ש: מותר לשתות קפה בתפילה בגלל העייפות?
ת: לא. אלא צריך גבורה.
הרהור בזמן קדיש
ש: האם מותר להרהר בדברי תורה בזמן קדיש?
ת: ודאי לא, כי אז אי אפשר לכוון למילים של הקדיש. משנה ברורה (נו סק"א).
אבנט
ש: האם חייבים לחגור גרטל לתפילה?
ת: לא. די בחגורה המובנית במכנסיים. עיין פס"ת צא א.
ספר תורה בעזרת נשים
ש: בהוצאת ספר תורה, האם להעבירו בעזרת נשים כדי לכבדו?
ת: לא. לא לשנות ממה שהיה כל דורות. גם אימותינו כיבדו מאוד את התורה בלי זה.
בקשות בשמע קולנו
ש: אני מוסיף הרבה בקשות כלל-ישראליות ב"שמע קולנו" ועקב זה מפסיד קדושה וגם תחנון. מה עדיף?
ת: קדושה ותחנון הם דין, ובקשות בשמע קולנו הם הוספה, והעיקר עדיף על התוספת.
תפילה בלי נעליים
ש: למה אסור להתפלל יחפה בלי נעליים? זה המראה הטבעי שלי. ומה איכפת לאבא אם אני בלי נעליים?
ת: כי כך לא עומדים מול מלך. ד' הוא גם אב וגם מלך. אבינו מלכנו. לא כל דבר טבעי הוא טהור. גם היצר הרע הוא טבעי. השיטה שכל טבעי הוא לגיטימי, זו האלילות.
תפילה על תשובת הזולת
ש: האם אפשר להתפלל על אדם אחר שיעשה תשובה? הרי יש בחירה חופשית?
ת: כן. כך התפללה ברוריה (ברכות י א). כמו שאדם מתפלל על עצמו בשמונה עשרה השיבנו, כלומר לסייעתא דשמיא, כך הוא מתפלל שלזולת תהיה סייעתא דשמיא, כי הנשמות מחוברות, כל ישראל ערבים זה לזה.
תפילה בתא טלפון
ש: מותר בחו"ל להתפלל בתא טלפון בסוף זמן תפילה? מה אם גוי מחכה לטלפון?
ת: כתוב בשולחן ערוך (או"ח צ ה): "לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר", וכן הוא מקום סגור וגם עם קירות, ולכן מותר. אלא תא טלפון לא מיועד לתפילה אלא לטלפונים, ולכן אם גוי מחכה להשתמש בטלפון ואדם מתפלל בתא טלפון, יש כמין גזל וגם חילול השם ([ולאותה שאלה, הג"ר יצחק זילברשטיין השיב: כתב המסילת ישרים [פ"א ד"ה ואם תעמיק]: "ואם אדם נדבק בבוראו, ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו, כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם, בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך". נלמד מהדברים, שכאשר יהודי עומד ומתפלל מנחה, והאפשרות היחידה שלו לעשות זאת היא באמצעות מכשיר הטלפון, הרי שהמעשה הזה מסייע גם לגויים, ולכל העולם כולו. וממילא רשאי האיש להמשיך בתפילתו בביתן הטלפון, אלא שכדאי שלא יאריך הרבה בתפילתו. וע"ע בחזו"א או"ח סי' קיח סק"ה. ופריו מתוק - ויקרא עמ' 282-281).
תפילות
ש: למה אנו מתפללים כך כל הרבה – שחרית, מנחה, ערבית, ק"ש על המטה, ברכת המזון ועוד ועוד?
ת: עבודת ד' שברגש (עיין הקדמת הרב לפירושו על הסידור 'תפילת עמך').
תפילה על טרמפ
ש: מותר להתפלל כדי שיבוא לי טרמפ או זו תפילת שווא?
ת: מותר להתפלל על כל דבר, גם על דברים קטנים, וראוי להתפלל על דברים גדולים. כמובן להתפלל בענווה ולא בדרישות אל ד'.
אמירת פרשת חלה
ש: אם קיבלתי על עצמי דבר טוב במעמד הפרשת חלה בפני 10 נשים בתנאי שד' יתן לי להצליח בדבר מסויים – למה הוא לא עשה?
ת: את התחייבת, אבל איפה החוזה בו ד' התחייב לך?
תפילה של גוי
ש: האם גם תפילה של גוי מתקבלת?
ת: ודאי. קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
ריבוי קדישים
ש: בחודש אלול כשאומרים "לדוד ד' אורי וישעי" אחרי עלינו בנוסח ספרד, האם לומר פעמיים קדיש יתום או פעם אחת בסוף, כיוון שאין להרבות בקדישים?
ת: מחלוקת. הלבוש אומר שמותר, כי קדיש אינו ברכה שיש בה בעיה של ברכה לבטלה (אשל אברהם קלב ב הגה: "נראה דלא שייך מוסיף באמירת קדיש. ואין זה כאמירת ברכות שצריך ליזהר מלהרבות בברכות שאינן צריכות [סימן רטו סעיף ד], מה שאין כן בזה לא מצינו שום קפידא. והגם שהיא דבר שבקדושה על כל זה אינו בבחינת ברכה"). אך ערוך השולחן (נה ג) והמשנה ברורה (נה סק"א) אומרים שלא מרבים. וכבר כתב זאת רבנו אברהם בן הרמב"ם (ספר המספיק לעובדי ד', מהדו' ניסים דנה 202). לכן יותר טוב לומר קדיש אחד (דברי ערוה"ש שם: "יש מהמון בני ישראל שסוברים שמצוה להרבות בקדישים, וכמה טועים הם, וקורא אני עליהם תשתפכנה אבני קדש וגו' [איכה ד, א] ואין משתמשין בשרביטו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רק כפי מה שהרשה אותנו. והמרבה בהם מזלזל בהדרת קדש. וכבר כתב אחד מגדולי הפוסקים בסי' זה דכשם שטוב למעט בברכות כמו כן טוב למעט בקדישים [כנה"ג]. ואחד מיוחד מגדולי החסידים צעק מרה על זה [החסיד דבר שמואל בתשו' סי' קפ"ג הובא בבאה"ט סק"א] וז"ל המרבים באמירת הקדישים כו' ומתישים כח קדושת ה' הגדול והנורא וכו' עכ"ל").
ש: ומה אם אומרים "לדוד ד' אורי וישעי" אחרי אין כאלהינו לנוסח אשכנז?
ת: אז אין בעיה, כי אלו שני סוגי קדישים. בן איש חי (שנה א פרשת ויחי ס"ט: "אם למד תורה שבכתב ורוצה לומר קדיש 'יהא שלמא', ואחר כך למד תורה שבעל פה ואומר קדיש 'על ישראל', או להפך – לית לן בה [=אין כל חשש], שאין בזה 'מרבה בקדישים'. ולכן נוהגים פה עירנו לומר כל יום אחר קביעות תורה שבעל פה קדיש 'על ישראל', ואחר כך לומדים תהילים ואומרים קדיש 'יהא שלמא'").
אמירת תהילים
ש: יש ערך לאמירת תהילים מהר בלי לחשוב על התוכן?
ת: תמיד יש ערך לדברי קדושה בכל צורה שהם, אבל הערך האמיתי של תהילים בשביל קנין מידת החסידות הוא "רוב ההתמדה והעיון במזמורי דוד עליו השלום". מסילת ישרים כא (פעם נשאל הגרי"ש אלישיב על המנהג שהחלו נשים רבות באמירת פרק שירה, והשיב: "אני אינני יודע מכך, האמהות והסבתות שלנו היו אומרות תהילים, וזה ודאי טוב. הרי פרק שירה זו ברייתא, ואם לא מבינים מה שאומרים אין מזה כלום, מה שאין כן תהילים מועילים גם אם לא מבינים מה שאומרים". ופעם אחרת אמר על אמירת תהילים בלי כוונת המילים: "זה בסדר, דוד המלך כיוון בשביל כולנו את מה שצריך לכוון". הספד על הגרי"ש אלישיב מבנו הרב אברהם. ריש"א דגלותא עמ' יב. הסוד עמ' מח).
תפילה אישית
ש: האם תפילה אישית שיוצאת מהלב היא כמו התפילה מהסידור או שמא יותר?
ת: היא פחות. כי תפילת הסידור יוצאת מהלב של אנשי כנסת הגדולה ובתוכם נביאים שהוא הלב של כלל ישראל. לכן תפילה אישית היא בנוסף ולא במקום.
צדיק בן רשע
ש: רש"י אומר שתפילת יצחק צדיק בן צדיק התקבלה על פני תפילת רבקה צדיק בן רשע. אבל האם מי שבא מרחוק, עשה תשובה והתקרב לד', לא נמצא בעמדה רוחנית יותר גבוהה?
ת: בעלי המוסר הסבירו שדרכו של בן למרוד באביו ולהיות שונה ממנו, לכן להיות צדיק בן צדיק הוא מסירות גדולה.
[וסיפר לי ר' בני גודמן בשם אביו הרב יצחק, ששימש כרבו של בית הכנסת ישראל הצעיר בפאר רוקאווי, ניו יורק, שהוא היה נוכח בטיש של האדמו"ר מבלאז'וב כשנשאלה שאלה זו. הרבי הסביר שכדי שתפילה תיענה, אדם צריך להגיע למדרגה של הבנה שאין לו שום זכות לדרוש שום דבר מד', צריך ביטול לפני ד' ולהבין שכל דבר שד' נותן לנו הוא מתנה ולא משום שזכינו. הרבה יותר קל לצדיק בן צדיק להגיע למדרגה זו, כי הוא משווה את עצמו לאביו, ולפיכך הוא מבין שהוא חסר. אבל יותר קשה לצדיק בן רשע להגיע למדרגה זו של ביטול, כי כשהוא משווה את עצמו לאביו, יתכן שהוא מרגיש שהוא יזכה לדבר מד'. על כן, תפילתו של יצחק אבינו הייתה במדרגה יותר גבוהה מאשר תפילה של רבקה אמנו, כי היא הגיעה ממקום יותר נמוך. הרב יצחק גודמן גם מביא פירוש זה בספרו עה"ת [באנגלית] "ויהי אור").
תפילה ללידת בת
ש: בתפילת הרמב"ן לליל טבילה, יש בקשה ללדת בן. ב"ה יש בנים, ומשתוקקת לבת. אפשר להזכיר בת במקום בן?
ת: בוודאי.
תפילה מול תמונה
ש: האם מותר להתפלל מול ספר שיש עליו תמונה של רב?
ת: לא.
תפילה בפיג'מה
ש: מותר לאדם חולה להתפלל בפיג'מה?
ת: כן, אם אין לו כוח להתלבש.
פיהוק בזמן תפילה
ש: מותר לפהק בזמן התפילה?
ת: יש להימנע. אם אי אפשר, אז יש להתאפק באורח מירבי, כמו שנוהגים מול אדם חשוב (שו"ע או"ח צז א).
מוזיקה בתפילה
ש: כיוון שיש להתרגש בתפילה ושמוזיקה מרגשת, למה רבותינו אסרו מוזיקה בתפילה?
ת: כי האדם מתרגש מהמוזיקה ולא מהתפילה. כמו ילד שאוהב לחם עם ריבה, בגלל הריבה ולא בגלל הלחם, ואם יתנו לו לחם בלי ריבה, לא ירצה לאוכלו.
תפילה או הוסטל
ש: אני עובד בשבת בהוסטל של מוגבלים, ואז איני יכול לצאת לתפילה אלא מתפלל ביחידות. האם לעזוב את העבודה?
ת: לא. זו מצווה גדולה מאוד, והעוסק במצווה פטור מן המצווה.
יצמח פורקניה
ש: למה בנוסח אשכנז לא אומרים ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה?
ת: נוסח קדום של הגאונים.
תפילה לשלום המדינה
ש: מה המקור לתפילה לשלום המדינה? האם חייבים לעמוד?
ת: הגראי"ה הרצוג קבע את הנוסח. עמידה, כפי מנהג הציבור. למשל 'שמע ישראל' שהוא מן התורה, אפשר לשבת, ושמונה עשרה, שהוא תקנת חכמים, חייבים לעמוד. אך באמת כל השמונה עשרה היא תפילה למדינה. עיין מגילה יז ב.
תפירת בגד בעודו לבוש בו
ש: האם יש בעיה לתפור בגד כשהוא לבוש בו?
ת: כך כתוב בכף החיים (יו"ד קטז אות ריב), שזה גורם שכחה, אבל אין לזה מקור קדום. ומובא שהחזו"א לא היה חושש לכך. אין לחשוש (טעמא דקרא להגר"ח קניבסקי, הנהגות החזו"א אות ל).
עמידה בזמן תפילה לשלום המדינה
ש: מה המקור לעמוד בזמן התפילה לשלום המדינה?
ת: לא ידוע, אך יש לעמוד כדי לא לפרוש מן הציבור.
תפילה מול גליל של נייר טואלט
ש: שמעתי שכמה רבנים אומרים שאסור להתפלל מול גליל של נייר טואלט כיוון שזה מאוס, אפילו הוא נקי, וגם נזכר בבית הכסא. מה דעתו של הרב?
ת: זה חידוש. מותר.
קדיש יתום בטעות
ש: בהיותי חזן אמרתי בטעות קדיש יתום. יש בזה סימן רע חס ושלום?
ת: לא. קדיש הוא תמיד טוב.
אכילה לפני מוסף
ש: מותר לאכול לפני מוסף?
ת: כן, אכילת עראי, כגון פירות, או לחם פחות מכביצה. שו"ע או"ח רפו ג. מ"ב ח. אבל יש לעשות קידוש קודם. מ"ב ז.
קפה בתפילה
ש: מותר לשתות קפה בתפילה בגלל העייפות?
ת: לא. אלא צריך גבורה.
הרהור בזמן קדיש
ש: האם מותר להרהר בדברי תורה בזמן קדיש?
ת: ודאי לא, כי אז אי אפשר לכוון למילים של הקדיש. משנה ברורה (נו סק"א).
אבנט
ש: האם חייבים לחגור גרטל לתפילה?
ת: לא. די בחגורה המובנית במכנסיים. עיין פס"ת צא א.
ספר תורה בעזרת נשים
ש: בהוצאת ספר תורה, האם להעבירו בעזרת נשים כדי לכבדו?
ת: לא. לא לשנות ממה שהיה כל דורות. גם אימותינו כיבדו מאוד את התורה בלי זה.
בקשות בשמע קולנו
ש: אני מוסיף הרבה בקשות כלל-ישראליות ב"שמע קולנו" ועקב זה מפסיד קדושה וגם תחנון. מה עדיף?
ת: קדושה ותחנון הם דין, ובקשות בשמע קולנו הם הוספה, והעיקר עדיף על התוספת.
תפילה בלי נעליים
ש: למה אסור להתפלל יחפה בלי נעליים? זה המראה הטבעי שלי. ומה איכפת לאבא אם אני בלי נעליים?
ת: כי כך לא עומדים מול מלך. ד' הוא גם אב וגם מלך. אבינו מלכנו. לא כל דבר טבעי הוא טהור. גם היצר הרע הוא טבעי. השיטה שכל טבעי הוא לגיטימי, זו האלילות.
תפילה על תשובת הזולת
ש: האם אפשר להתפלל על אדם אחר שיעשה תשובה? הרי יש בחירה חופשית?
ת: כן. כך התפללה ברוריה (ברכות י א). כמו שאדם מתפלל על עצמו בשמונה עשרה השיבנו, כלומר לסייעתא דשמיא, כך הוא מתפלל שלזולת תהיה סייעתא דשמיא, כי הנשמות מחוברות, כל ישראל ערבים זה לזה.
תפילה בתא טלפון
ש: מותר בחו"ל להתפלל בתא טלפון בסוף זמן תפילה? מה אם גוי מחכה לטלפון?
ת: כתוב בשולחן ערוך (או"ח צ ה): "לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר", וכן הוא מקום סגור וגם עם קירות, ולכן מותר. אלא תא טלפון לא מיועד לתפילה אלא לטלפונים, ולכן אם גוי מחכה להשתמש בטלפון ואדם מתפלל בתא טלפון, יש כמין גזל וגם חילול השם ([ולאותה שאלה, הג"ר יצחק זילברשטיין השיב: כתב המסילת ישרים [פ"א ד"ה ואם תעמיק]: "ואם אדם נדבק בבוראו, ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו, כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם, בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך". נלמד מהדברים, שכאשר יהודי עומד ומתפלל מנחה, והאפשרות היחידה שלו לעשות זאת היא באמצעות מכשיר הטלפון, הרי שהמעשה הזה מסייע גם לגויים, ולכל העולם כולו. וממילא רשאי האיש להמשיך בתפילתו בביתן הטלפון, אלא שכדאי שלא יאריך הרבה בתפילתו. וע"ע בחזו"א או"ח סי' קיח סק"ה. ופריו מתוק - ויקרא עמ' 282-281).
תפילות
ש: למה אנו מתפללים כך כל הרבה – שחרית, מנחה, ערבית, ק"ש על המטה, ברכת המזון ועוד ועוד?
ת: עבודת ד' שברגש (עיין הקדמת הרב לפירושו על הסידור 'תפילת עמך').
תפילה על טרמפ
ש: מותר להתפלל כדי שיבוא לי טרמפ או זו תפילת שווא?
ת: מותר להתפלל על כל דבר, גם על דברים קטנים, וראוי להתפלל על דברים גדולים. כמובן להתפלל בענווה ולא בדרישות אל ד'.
אמירת פרשת חלה
ש: אם קיבלתי על עצמי דבר טוב במעמד הפרשת חלה בפני 10 נשים בתנאי שד' יתן לי להצליח בדבר מסויים – למה הוא לא עשה?
ת: את התחייבת, אבל איפה החוזה בו ד' התחייב לך?
תפילה של גוי
ש: האם גם תפילה של גוי מתקבלת?
ת: ודאי. קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
ריבוי קדישים
ש: בחודש אלול כשאומרים "לדוד ד' אורי וישעי" אחרי עלינו בנוסח ספרד, האם לומר פעמיים קדיש יתום או פעם אחת בסוף, כיוון שאין להרבות בקדישים?
ת: מחלוקת. הלבוש אומר שמותר, כי קדיש אינו ברכה שיש בה בעיה של ברכה לבטלה (אשל אברהם קלב ב הגה: "נראה דלא שייך מוסיף באמירת קדיש. ואין זה כאמירת ברכות שצריך ליזהר מלהרבות בברכות שאינן צריכות [סימן רטו סעיף ד], מה שאין כן בזה לא מצינו שום קפידא. והגם שהיא דבר שבקדושה על כל זה אינו בבחינת ברכה"). אך ערוך השולחן (נה ג) והמשנה ברורה (נה סק"א) אומרים שלא מרבים. וכבר כתב זאת רבנו אברהם בן הרמב"ם (ספר המספיק לעובדי ד', מהדו' ניסים דנה 202). לכן יותר טוב לומר קדיש אחד (דברי ערוה"ש שם: "יש מהמון בני ישראל שסוברים שמצוה להרבות בקדישים, וכמה טועים הם, וקורא אני עליהם תשתפכנה אבני קדש וגו' [איכה ד, א] ואין משתמשין בשרביטו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רק כפי מה שהרשה אותנו. והמרבה בהם מזלזל בהדרת קדש. וכבר כתב אחד מגדולי הפוסקים בסי' זה דכשם שטוב למעט בברכות כמו כן טוב למעט בקדישים [כנה"ג]. ואחד מיוחד מגדולי החסידים צעק מרה על זה [החסיד דבר שמואל בתשו' סי' קפ"ג הובא בבאה"ט סק"א] וז"ל המרבים באמירת הקדישים כו' ומתישים כח קדושת ה' הגדול והנורא וכו' עכ"ל").
ש: ומה אם אומרים "לדוד ד' אורי וישעי" אחרי אין כאלהינו לנוסח אשכנז?
ת: אז אין בעיה, כי אלו שני סוגי קדישים. בן איש חי (שנה א פרשת ויחי ס"ט: "אם למד תורה שבכתב ורוצה לומר קדיש 'יהא שלמא', ואחר כך למד תורה שבעל פה ואומר קדיש 'על ישראל', או להפך – לית לן בה [=אין כל חשש], שאין בזה 'מרבה בקדישים'. ולכן נוהגים פה עירנו לומר כל יום אחר קביעות תורה שבעל פה קדיש 'על ישראל', ואחר כך לומדים תהילים ואומרים קדיש 'יהא שלמא'").
אמירת תהילים
ש: יש ערך לאמירת תהילים מהר בלי לחשוב על התוכן?
ת: תמיד יש ערך לדברי קדושה בכל צורה שהם, אבל הערך האמיתי של תהילים בשביל קנין מידת החסידות הוא "רוב ההתמדה והעיון במזמורי דוד עליו השלום". מסילת ישרים כא (פעם נשאל הגרי"ש אלישיב על המנהג שהחלו נשים רבות באמירת פרק שירה, והשיב: "אני אינני יודע מכך, האמהות והסבתות שלנו היו אומרות תהילים, וזה ודאי טוב. הרי פרק שירה זו ברייתא, ואם לא מבינים מה שאומרים אין מזה כלום, מה שאין כן תהילים מועילים גם אם לא מבינים מה שאומרים". ופעם אחרת אמר על אמירת תהילים בלי כוונת המילים: "זה בסדר, דוד המלך כיוון בשביל כולנו את מה שצריך לכוון". הספד על הגרי"ש אלישיב מבנו הרב אברהם. ריש"א דגלותא עמ' יב. הסוד עמ' מח).
תפילה אישית
ש: האם תפילה אישית שיוצאת מהלב היא כמו התפילה מהסידור או שמא יותר?
ת: היא פחות. כי תפילת הסידור יוצאת מהלב של אנשי כנסת הגדולה ובתוכם נביאים שהוא הלב של כלל ישראל. לכן תפילה אישית היא בנוסף ולא במקום.
צדיק בן רשע
ש: רש"י אומר שתפילת יצחק צדיק בן צדיק התקבלה על פני תפילת רבקה צדיק בן רשע. אבל האם מי שבא מרחוק, עשה תשובה והתקרב לד', לא נמצא בעמדה רוחנית יותר גבוהה?
ת: בעלי המוסר הסבירו שדרכו של בן למרוד באביו ולהיות שונה ממנו, לכן להיות צדיק בן צדיק הוא מסירות גדולה.
[וסיפר לי ר' בני גודמן בשם אביו הרב יצחק, ששימש כרבו של בית הכנסת ישראל הצעיר בפאר רוקאווי, ניו יורק, שהוא היה נוכח בטיש של האדמו"ר מבלאז'וב כשנשאלה שאלה זו. הרבי הסביר שכדי שתפילה תיענה, אדם צריך להגיע למדרגה של הבנה שאין לו שום זכות לדרוש שום דבר מד', צריך ביטול לפני ד' ולהבין שכל דבר שד' נותן לנו הוא מתנה ולא משום שזכינו. הרבה יותר קל לצדיק בן צדיק להגיע למדרגה זו, כי הוא משווה את עצמו לאביו, ולפיכך הוא מבין שהוא חסר. אבל יותר קשה לצדיק בן רשע להגיע למדרגה זו של ביטול, כי כשהוא משווה את עצמו לאביו, יתכן שהוא מרגיש שהוא יזכה לדבר מד'. על כן, תפילתו של יצחק אבינו הייתה במדרגה יותר גבוהה מאשר תפילה של רבקה אמנו, כי היא הגיעה ממקום יותר נמוך. הרב יצחק גודמן גם מביא פירוש זה בספרו עה"ת [באנגלית] "ויהי אור").
תפילה ללידת בת
ש: בתפילת הרמב"ן לליל טבילה, יש בקשה ללדת בן. ב"ה יש בנים, ומשתוקקת לבת. אפשר להזכיר בת במקום בן?
ת: בוודאי.