שיעורי הרב שלמה אבינר

הנחת תפילין של ר"ת

ש: למי שייך להניח תפילין של ר"ת?

ת: ירא שמים שמוחזק ומפורסם בחסידות (שו"ע או"ח לד ב-ג). אלא אם כן, זה מנהג כל הקהילה, ואז אין זו יוהרא (ברכ"י שם אות א). [שו"ת שאילת שלמה ד כג. חידש הגר"מ פיינשטיין עוד תנאי שיש להניח תפילין של ר"ת רק אם הם מהודרים. וכשיצא מרוסיה, תפיליו של ר"ת נתקלקלו והפסיק להניח, עד שהרבי מלובביץ' דאג להשיג לו זוג תפילין של ר"ת מהודרים. שו"ת אגרות משה או"ח ד ט. כידוע חסידים מקפידים על הנחת תפילין דר"ת, ובספר שולחן הטהור (סי' לד אות א), כתב הרה"ק מקאמרנא שמי שאינו מניח תפילין דר"ת הריהו בגדר קרקפתא דלא מנח תפילין.]

תחילת המחלוקת בתפילין רש"י ור"ת

ש: מתי התחילה המחלוקת על תפילין של רש"י ורבינו תם?

ת: בוודאי המחלוקת התחילה לפני רש"י ור"ת.  בתפילין שמצאו במדבר יהודה היו תפילין גם בשיטת רש"י וגם בשיטת ר"ת.  זו מחלוקת קדומה, אך היא קרויה על שמם כיוון שהם נחלקו בעניין, ובעקבות דעותיהם העניין התפרסם. על כל פנים, יש שתי אפשרויות להסביר כיצד ומתי התחילה המחלוקת: א. יתכן שלפי אורך השנים ורוב הגלויות והצרות שכחו באיזה סדר יש לשים את הפרשיות, כעין מה שכתב הרמב"ם לגבי תקיעות השופר (הלכות שופר ג ב). א. הקדוש ברוך הוא מסר שתי שיטות לתפילין והוכרעה המחלוקת, כעין שיטת רב האי גאון המובאת ברא"ש לגבי תקיעות שופר (ראש השנה ד, י).

ש: כשמוצאים תפילין עתיקות, האם אפשר להכריע איזה תפילין היו העיקר?

ת: הפוסקים כבר כתבו על זה. כתב הסמ"ג (מצות עשה כב) שיש ראיה שיש לשים הפרשיות כדברי רש"י ממה שמצאו בקבר יחזקאל הנביא תפילין ישנים מאוד כסדר רש"י. הדרישה (ס' לד סק"א) כתב על כך: "שמעתי משם מורי דאין לסתור סדר ר"ת ממה שמצאו תפילין בקבר יחזקאל כדברי רש"י, שאדרבה לר"ת מצי למימר שפסולין היו כיון שכתבן באותו הסדר ולכך נקברו בקבר כדין ספרים פסולין שנקברין ונטמנין בקברו של צדיק". אלא כתב הב"ח (שם): "ויש דוחין דלפי דפסולין הוו גנזום לשם, ולא נהירא, דלא היו צריכים גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה".

גדולי ישראל ותפילין של ר"ת

ש: האם הגר"א הניח תפילין של ר"ת?

ת: לא. רבי חיים מוולוז'ין שאל את הגר"א על תפילין של ר"ת, והשיב: "אז למה דווקא תפילין של ר"ת?  הרי יש עשרים וארבע [ויש אומרים: שישים וארבע!] שיטות, וכי תניח עשרים וארבעה זוגות תפילין"?! אמר רבי חיים מוולוז'ין: "אך תפילין של ר"ת מיוחדות. אולי ישאלו אותי בעולם הבא למה לא הנחתי".  אמר לו הגר"א: "לא מקיימים מצוות בשביל עולם הבא.  מקיימים מצוות בשביל עבודת ד'". ארחות חיים כתר ראש (אות יג.  ועיין לנתיבות ישראל ב רסה שרבנו הרב צבי יהודה מביא משם שר' חיים כן התחיל להניח.  וסיפר האדר"ת שהתחיל להניח תפילין של ר"ת אחרי שקרא שהחת"ס הניחן, אך התחרט אחרי שלמד דעת הגר"א, אבל כבר אי אפשר לו שלא להניח עוד). ובעקבותיו של הגר"א גם הגר"ח מבריסק לא הניח תפילין של ר"ת (שו"ת תשובות והנהגות ח"ד עמ' תכה). וכן החזו"א (אורחות רבנו ח"ג עמ' קצג).

ש: שמעתי שהח"ח הניח תפילין של ר"ת?

ת: הח"ח סיפר לבנו ר' לייב, שהוא התחיל אחרי שבירושלמי שנתגלה מחדש על מסכת מנחות מפורשת בו הנחתם, כדעת רבנו תם. אמנם בסוף נודע שהירושלמי הזה הוא מזויף, אך הח"ח המשיך להניח תפילין של ר"ת עד הסתלקותו כיוון שכבר התחיל. [כל כתבי חפץ חיים השלם ח"ג עמ' כד. אמנם עיין עוד הסברים במאיר עיני ישראל עמ' 420-419. ופעם כשחסיד שאל הג"ר יעקב קמנצקי על הנחת תפילין של ר"ת, אמר שאין זה מנהג ליטאי. החסיד אמר: אבל הח"ח הניח? אמר הג"ר קמנצקי שהח"ח המתין עד גיל תשעים טרם החל להניח תפילין של ר"ת, ואם אגיע לגיל תשעים – אניח. וכן עשה ביום הולדת התשעים. ס' רבי יעקב עמ' 425-424 – רשם מ"צ].

ש: האם מרן הרב קוק הניח תפילין של ר"ת?

ת: כן, אבל בצינעה (לשלשה באלול ח"א אות קט. עי' טל הראי"ה עמ' נח).

ש: רבנו הרב צבי יהודה?

ת: לא. מחשש יהירות (שו"ע או"ח לד ג. מ"ב ס"ק יז), אלא אם כן הניח בצינעה.

תפילין לפי שיטות אחרות

ש: מדוע יש מניחים תפילין של ר"ת ולא תפילין מסוג אחר?

ת: כי יש גאונים שסוברים כר"ת, מה שאין כן בסוגים אחרים. [רק יחידי יחידים מניחים סוגים אחרים. הרבי מלובביץ' היה מניח ארבע זוגות תפילין: רש"י, ר"ת, ראב"ד [אותו סדר כר"ת אך שמים אותן הפוך] ושמושא רבא [אותו סדר כרש"י אך הפוך]. הרבי הסתפק עד שהאדמו"ר הקודם – חותנו, הרבי ריי"ץ – אמר לו להניח ארבעה זוגות תפילין ולקח את הנהגתו "על כתפיו". שערי הלכה ומנהג א עג-עז. הוא היה מניח אותן אחד אחרי השני. ע' סדר הנחתן בס' היום יום – יט מנחם אב – רשם מ"צ].

התחלה

ש: הנוהגים להניח תפילין של ר"ת, מתי מתחילים?

ת: יש נהגו תיכף כשנעשים בר מצוה כתפילין של רש"י (שו"ת דברי יציב א מד). יש נהגו להניחן רק אחר הנישואים (פסקי תשובות לד הערה 18). ויש נהגו בתום שנה ראשונה לנישואים (פסקי תשובות שם). וסיפר האדמו"ר 'שפע חיים' מצאנז-קלויזנבורג: "לפני הבר מצוה שלי דן כ"ק אאמו"ר זי"ע אם אניח גם תפילין דר"ת, כי בצאנז לא הניחו בחורים תפילין דר"ת אבל בדינוב הניחו, והיות שאנו צאצאיו של זקה"קמוהרצ"א מדינוב [כי כ"ק אאמו"ר זי"ע היה חתן זקה"ק רבי מאיר משולם מלאנצהוט זי"ע, נכד זקה"ק מוהרצ"א זי"ע] צידד שאניח תפילין דר"ת, אולם אני בושתי להיות בחור יחידי בכל רודניק שמניח ב' זוגות תפילין, שכתוב על זה בשו"ע (או"ח לד, ג) שלא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות. לבסוף החליט כ"ק אאמו"ר לשאול על כך את פי חותנו הרה"ק רבי מאיר משולם, ושלח אליו מכתב כדת מה לעשות. לאחר זמן הגיע מכתב תשובה מזקני, בו כתב כי אכן יאה הדבר שאניח תפילין דר"ת. כבר השלמתי בלבי שכך יהיה, אולם כעבור כמה ימים הגיע עוד מכתב מזקני רבי מאיר מושלם, בו כתב שהרהר בדבר כי היות שהנני גם נכד צאנז ואבי לא הניח תפילין דר"ת בבחורותו כפי מנהג אבוה"ק לבית צאנז, לכן שגם אנכי לא אניח" (שפע חיים דרשות חורש"י תשמ"א, פרשת ויחי. שיעור חורש"י פרשת בראשית תשל"א. ומובא בפעולת צדיק לחיים עמ' לו-לז).]

יחד או בנפרד

ש: האם יש להניח תפילין של ר"ת יחד עם תפילין של רש"י, או בנפרד?

ת: יש נוהגים להניח תפילין של רש"י לתפילה ובסוף להניח תפילין של ר"ת, כי התפילין שלנו גדולים ואין די מקום לשניהם (שו"ת יביע אומר א או"ח ג). יש נוהגים ע"פ נסתר להניח את שני התפילין דווקא בבת אחת משום שזה תיקון לפנימיות ולחיצוניות והתיקון אפשרי רק יחד, ואפשר למצוא תפילין קטנות ושיש מקום לשתיהן בראש כמו שכתוב בגמרא ערובין (צה, ב. שו"ת ישכיל עבדי ח או"ח כב. יו"ד ח. ועי' שו"ת דברי חיים ב או"ח ו. שו"ת דברי משה או"ח ד). [פעם אחת מסע יחד הגר"ע יוסף עם הגרב"צ אבא שאול למדינת פנמה, הגרב"צ אבא שאול שהיה נוהג תמיד להניח תפילין של רש"י ושל ר"ת ביחד, לא רצה להניחן כך מפני הגר"ע, ובאותם ימים שהיה שם הניחן בזה אחר זה, וכשנשאל מפני מה אינו מניחן יחד לשיטתו, השיב, שאין זה נאה לעשות כן בפני הגר"ע, מאחר ויש לו דין של מרא דאתרא בכל מקום שהולך לשם, והוא נוהג להניחן בזה אחר זה (פאר הדור עמ' כב).]

מה לקרוא עם תפילין של ר"ת?

ש: מה יש לקרוא בעת הנחת תפילין של ר"ת?

ת: נהגו לומר כל ד' פרשיות המוזכרות בהן חובת תפילין (שערי תשובה לח יב. פמ"ג כה א"א סק"ו). ויש מוסיפים פרשת ציצית (בשו"ת התעוררות תשובה (א, יט), כתב הגאון רבי שמעון סופר במה שמובא בהקדמת ספר ליקוטי חבר בן חיים ח"ג, ששמע שהחת"ס לא היה קורא ק"ש בתפילין דר"ת מחשש דהקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר, ברכות יד ב, "אני ראיתי מאאמו"ר בעל הכת"ס זצ"ל שקרא ק"ש דתפילין דר"ת, ובלי ספק שכך ראה מאביו החת"ס ז"ל.  וכמה דברים ראיתי נדפסים ממנהגיו של החת"ס זצ"ל אשר לא שמעתי ולא ראיתי מאאמו"ר זצ"ל אשר נהג כמנהגיו, וממילא שאין להקשות ולפלפל בהם".

ברכה

ש: האם מברכים על הנחת תפילין של ר"ת?

ת: יש אומרים לברך כמו שמברכים על תפילין של רש"י (שערי תשובה כה סק"א), אבל נפסק בשולחן ערוך (או"ח לד ב) שיש לברך רק על תפילין של רש"י, כי העיקר הוא כרש"י וע"כ לא יברך על תפילין של ר"ת (מהרי"ל מובא בב"י שם). ויש לכוון בברכה שמברך על תפילין של רש"י גם על תפילין של ר"ת (אשל אברהם מבוטשאטש סי' לד).

ברכה בטעות על תפילין של ר"ת

ש: מי שהניח בטעות תפילין של ר"ת ובירך עליהן, האם יש לברך בהנחת תפילין של רש"י?

ת: כן. כי עבר זמן ויש היסח דעת. אבל אם שם לב מיד, לגופו של ענין, נחלקו הפוסקים. יש אומרים לברך, שהרי לא כיוון על השנים בברכתו (שו"ת חיים שאל סי' א). ויש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך שמן הסתם היתה כוונתו על שניהם [שו"ת דברי חיים יו"ד ב פב בשם החוזה מלובין. והגרי"ש אלישיב אמר שמכיון שאנחנו נוהגים שלא מברכים על תפילין דר"ת, א"כ כשבירך על התפילין דר"ת זה היה רק משום שדימה שאלו תפילין של רש"י, וא"כ הוה ברכה בטעות, ופשוט שצריך לשוב ולברך כשמניח התפילין של רש"י.  ישא יוסף לרב יוסף אפרתי ד ח (בפסקי תשובות לד אות ה הובא כל השיטות בזה). ומקובל אצל חסידים בשם החיד"א שמי שמניח בכל יום תפילין דר"ת ולא יחסר כל ימיו בשום אונס, מובטח שיארע לו פעם אחת שיטעה בזה להניח תפילין דר"ת במקום תפילין דרש"י, כדי שיברך פעם על תפילין דר"ת (הובא בספר שלחן מלכים דף שנא. הגהגות שלום ואמת אות מב) ופעם המשמש בקודש של האדמו"ר מבעלז, הג"ר אהרן רוקח, הגיש להאדמו"ר להנחת תפילין, הניח תפילין של ר"ת במקום תפילין של רש"י. כאשר גילה זאת, היתה למשמש בקודש עגמת נפש גדולה. הרגיעו האדמו"ר ואמר: רבנו תם פעל והשיג שכל יהודי המניח גם תפילין של ר"ת, יטעה פעם בחייו ויברך בטעות על תפילין של ר"ת. קדושתו של אהרן ח"א עמ' תקעט. וכדומה, אירע פעם שהבחר ששימש את הגאון מטשעבין, החליף בטעות והגיש לו בראשונה את התפילין דר"ת, והטשעבינר בירך על השל יד, ותיכף גילה הבחור את אזנו אודות הטעות שאריעה, והטשעבינר חלץ את השל יד והניח את תפילין דרש"י ובירך רק על השל ראש. הבחור חשש מתגובתו אולם הטשעבינר אמר לו שכמובן שאסור לעשות כן בכוונה, אולם היו צדיקים שבדיעבד שמחו כשאירעה להם טעות כזו, לברך פעם אחת על התפילין דר"ת.  שר התורה עמ' 302. ופעם הג"ר לוי הכהן רבינוביץ, מח"ס מעדני השולחן, טעה ולקח תפילין של ר"ת ועל זה אמר ברכה, והתפלל עם ר"ת כל התפילה, ורק אחרי שהוריד, שם לב לזה, ואמר לבנו העולם אומרים שרבינו תם הבטיח מי שיניח כל יום התפילין שלו, יהיה מוכרח שפעם אחת יברך על התפילין שלו (מובא בטעמי המנהגים, ענייני תפילין סי' כז בקונטרס אחרון). ולא ברך של תפילין של רש"י (עובדות דרבי לוי עמ' צט). [וראיתי רעיון דומה, שהאדמו"ר 'אמרי סופר' מערלוי התבטא ואמר: שאף שהעולם לא נהגו כהשאגת אריה (סי' כח) הסובר דמחמת שהתפילין מקודשות על כן קודמין לציצית אף שהן תדירות, מ"מ כמה פעמים יצא לו מאיזה סיבה שהיא להניח תפילין קודם הטלית, ושמח שקיים את פסקו של השאגת אריה. הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' כט הערה י).] אמנם העוזר של הג"ר עובדיה יוסף, הרב צבי חקק, אמר: "פעם הגשתי בטעות למרן תפילין של רבינו תם, ומרן בירך עליהם, ולאחר מכן שסיפרתי לו שטעתי והגשתי את התפילין הלא נכונות, מרן בכה במשך יום שלם(!) על כך שבירך ברכה לבטלה" (פאר הדור עמ' כא) - רשם מ"צ.]

תפילין של ר"ת בבין השמשות של ר"ת

ש: מי שלא הספיק להניח תפילין של ר"ת לפני השקיעה, האם מותר להניח בבין השמשות של ר"ת, הרי זה ר"ת וזה ר"ת?  כלומר, לפי שיטת ר"ת עדיין יום וא"כ מותר להניח תפילין שלו?

ת: לא.  יש כמה גאונים הסוברים בתפילין כשיטת ר"ת ולגבי זמן צאת הכוכבים נחלקו עליו (הג"ר שמאי קהת גראס בעל 'שו"ת שבט הקהתי'.  עלים לתרופה – גליון תשמ"ח מדור עלי אורח אות ו.  אמנם בשו"ת מאזני צדק לרב מנחם זכריה זילבער, ראב"ד התאחדות הרבנים של ארה"ב וקנדה [ב, ד], מסיק דבדיעבד מותר).

הכיסים

ש: מותר לשים ב' זוגות תפילין בכיס א'?

ת: לא. יש לעשות ב' כיסים נפרדים ולסמן על כל א' מהם כדי שלא יתן של זה בזה, כי הרי תפילין של רש"י הם העיקר ויש לברך רק עליהן (שו"ע או"ח לד ד. מ"ב ס"ק יח).

ש: מותר להחליף הכיס של תפילין של רש"י לתפילין של ר"ת, או להיפך?

ת: אסור (מ"ב לד סק"כ). ויש מתירים להחליף כיס של תפילין של ר"ת לשל רש"י, כי תפילין של רש"י הם העיקר (הגר"ש קלוגר. ספר סת"ם הלכות תפילין יז).

ש: מה הדין אם נתערבו הכיסים?

ת: יש אומרים שיניחם באיזה שירצה, והנכון שיניחם בשל רש"י של זה שנוהג שלא להניח תפילין של ר"ת (פסקי תשובות לד ט אות ד).

הוצאה תפילין של ר"ת קודם

ש: המוציא בטעות תפילין של ר"ת לפני תפילין של רש"י, מה לעשות?

ת: יש עדיין להניח תפילין של רש"י, ולא נחשב כמעביר על המצוות, שהעיקר כרש"י (מ"ב לד כ).

שיטות אחרות ביחד

ש: מה הדין במי שהניח תפילין של יד כשיטת רש"י ותפילין של ראש כשיטת ר"ת, או להיפך?

ת: לא יצא ידי חובתו של הנחת שניהן אלא האחד של רש"י (מ"ב לד סק"ה).

ספק הנחת תפילין של רבנו תם

ש: מי שאוחז תפילין של ר"ת בידיו, ואינו יודע אם כבר הניחן או לא, מה הדין?

ת: אין צריך להניח שנית. [פעם נשאל הג"ר פנחס הירשפרונג – ששימש כאב"ד של מונטריאל – אותה שאלה, והשיב ע"פ דברי הט"ז בהלכות מליחה [יו"ד סט ס"ק כד] שאשה שבשלה בשר ושכחה אם מלחה אותו תחילה אם לאו, התיר ע"פ הגמ' בברכות [טז א] שאם אומר קריאת שמע ולא זוכר אם הוא בסוף הקטע הראשון או השני, אם הוא התחיל לומר "למען ירבו" אומרים "דסירכיה נקיט ואתי", שהוא נהג כרגיל והוא בסוף הקטע השני. והוא הדין כאן, שאין צריך להניח שנית. ניצוצי אש פנחס מט – רשם מ"צ.]