תפילין (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
תפילין במדבר
ש: כשבני ישראל יצאו ממצרים, איך הם הצליחו להכין תפילין במדבר לשישים ריבוא אנשים?
ת: השאלה מתחלק להכנת הבתים ולהכנת הפרשיות. את הבתים אנשים הכינו לעצמם. אמנם בימינו זו מלאכה קשה וצריך לכך מכונות וכל מיני עזרים, אך יתכן שאז הבתים היו פשוטים יותר. יש אומרים שפעם הבתים של התפילין היו רכים. ליתר דיוק, הם היו גמישים. כלומר, גם אם לחצת על התפילין והם נמעכו – התפילין היו חוזרים למצבם הקודם. זה גם מסביר איך אנשים היו לובשים תפילין בזמן עבודה והקרבת קרבנות, ואיך יכלו לצאת איתם למלחמה. ישנם דברים רבים שידעו לעשות בימי קדם - שכיום נדרשים כלים מדעיים אדירים כדי להצליח להשיג את אותם תוצאות. אנחנו לא יודעים כיצד הם הצליחו. לגבי הפרשיות, בוודאי צריך מומחיות לדעת איך לכתוב. יכול להיות שחלק של כלל ישראל שידעו איך לכתוב, כתבו בשביל השאר. אולי הלויים כתבו. היו עשרים ושתים אלף לויים ושישים ריבוא אנשים, אז כל לוי כתב שלושים פרשיות. יתכן שאז ידעו לכתוב יותר טוב ויותר מהר מאיתנו. אנו כותבים כיום עם עיפרון ולא רגילים לכתיבת סת"ם. אבל אולי אז היה להם פשוט - משום שזו הייתה דרך הכתיבה הרגילה שלהם. יתכן ולכתוב תפילין ומזוזות היה בשבילם כמו שבשבילנו לכתוב מכתב לחבר.
ש: איך הניחו תפילין ארבעים שנה במדבר, הרי המצוה נאמרה בסיני וחלק הפרשיות בדברים?
ת: או הניחו חלק מהפרשיות ובזה קיימו המצוה כי זה מה שהיה, או שפרשיות אלו כבר נתנו, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. עיין גיטין ס, תורה נתנה מגילות או חתומה. תוס' שם. ומלבי"ם שמות י, יג.
"תבלה ותתחדש" על תפילין
ש: נמנעים מלומר "תבלה ותתחדש" על נעליים של עור. האם יש להימנע מאמירת "תבלה ותתחדש" גם על תפילין (שו"ע או"ח רכג ו. הגה שם)?
ת: לא, כי תפילין זה מצוה.
צביעת רצועות התפילין
ש: יש עניין לצבוע רצועות תפילין משני הצדדים?
ת: כך סובר הרמב"ם, אך אין הלכה כמותו. משנה ברורה (שו"ע או"ח לג מ"ב ס"ק כא). גם כך סובר האר"י ז"ל אך אין הלכה כמותו. בא"ח (בן איש חי שנה ראשונה חיי שרה ד). ולא נהגו כן בכל הדורות. [סוחר סת"ם מפורסם שאל את הגרי"ש אלישיב: "בשנים האחרונות מקפידים על הידור חדש - שרצועות התפילין עצמן יהיו שחורות לגמרי ולא רק צבועות בשחור מצידם האחד, וזאת משום שלפעמים הצבע השחור עלול חלילה להתקלף ואז יש חשש פסול ברצועות, וכאשר הרצועות עצמן שחורות לגמרי יורד החשש הרחוק הזה. מהי דעתו של מרן?" השיב הגרי"ש אלישיב שאין צורך בכך. כיוון שזאת הייתה תשובתו, הסוחר שאל את הגרי"ש אם יש בעיה הלכתית בכך והגרי"ש השיב כי בוודאי יש בכך הידור ודבר זה הוא טוב וכדאי, אך הוא חושש שאם הוא עצמו יעשה כך, יצא הקול בכלל תפוצות ישראל כי מרן הגרי"ש מקפיד דווקא על רצועות שחורות לגמרי ואנשים יחשבו שללא זה אין הרצועות כשרות ח"ו, מה גם שלמחליפים יגרמו הוצאות ממוניות מיותרות. לכן ביקש הגרי"ש שלא לשנות ממנהגו ולהזמין רצועות תפילין הצבועות רק מצידן האחד כבימים עברו. וגם מובא בס' וישמע משה עמ' לב. וכשפעם אחד הציע להג"ר מאיר הלוי סולוביצ'יק, ראש ישיבת בריסק בירושלים, רצועות שחורות בב' הצדדים, לא אמר לו פקפוק מצד הלכה, רק אמר לו: "וכי מה רע בהישן"?... (משנת רבנו מאיר הלוי עמ' תקפג). ונשאל הגר"ח קניבסקי: שמעתי מיהודי חרדי שהיה רופא בכיר בעניני המחלה רח"ל שטען שהצבע שע"ג הרצועות יש לה חומר שגורם להמחלה רח"ל ואין לצבוע בצד הפנימי שאז הצבע נוגע בעור. האם נכון מחמת זה לוותר על ההידור להשתמש ברצועות עם צבע דו צדדי או הוי בכלל שומר מצוה לא ידע דבר רע? והשיב: שקר וכזב, אבל הידור לא היה בגמרא לכן אין לעשותו. שאלת רב ח"ב עמ' קעז – רשם מ"צ.]
מראה של תפילין
ש: האם מותר להשתמש במראה של תפילין כדי לדייק שתפילין מונח במקום הנכון?
ת: כן. אין בעיה של לא ילבש, כי האיסור הוא להתייפות לפני המראה, והוא מדייק בהנחת תפילין. [רמ"א יו"ד קנו ב. שו"ת שאילת שלמה ב רט, ג כו. מסופר על הגרי"ז מבריסק שביקר באיזו עיר, והשתמש במראה לכוון התפילין שלו כדרכו, והשאירו ליד מקומו בבית הכנסת את תשובת ה"דברי חיים" שזהו "מנהג בורות" להסתכל במראה כדי לראות את מקום התפילין. אמר הגרי"ז לאנשי המקום: "נשתמש במעשה חסידי, ר' משה לייב סאסובער זצ"ל אמר על הא דאיתא בהלכה שכל מי שיושב בסוכה בשעה שיורדים גשמים הרי הוא הדיוט (רמ"א תרלט, ז): 'כדאי לי להקרא הדיוט ובלבד שאקיים מצות סוכה'. אף אני אומר כן, כדאי לי להקרא בור ובלבד שהתפילין יעמדו על הראש בדיוק במקומם" (עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג עמ' קעט-קפ). בהגדה של פסח ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי מליובאוויטש האחרון ממו"ח הריי"צ שסיפר שבעל תשובה הביא להאדמו"ר הזקן בעל התניא קופסת טבק של כסף [אף שאדמו"ר הזקן לא לקח בדרך כלל מתנות] ואמר אדמו"ר הזקן: אבר אחד ישנו באדם ואינו בעל תאוה (אף) וגם אותו רוצים להלעיטו תאוה, והפריד את מכסה הקופסה, שהיתה כסף מלוטש, והשתמש בה למראה לכוון התפילין שתהיינה מונחות במקומן (ומובא בשערי הלכה לרב זאב דוב סלונים, רב מרעכז העיר בירושלים, א כד). ויש תמונה של הג"ר אלישיב המסתכל בראי לדייק בתפילין שלו. השקדן ח"א עמ' 261 – רשם מ"צ.]
בדיקת תפילין
ש: כל כמה זמן חייבים לבדוק תפילין?
ת: אין הגדרה. אפשר גם לא לבדוק כל החיים. אך אם הם ספגו רטיבות או חום גבוה ושאר פגעי זמן, ודאי ראוי לבדוק (קיצור שו"ע י כו. שו"ת שאילת שלמה ד רלט).
קרחת
ש: כשהשיער נסוג אחורה (קרחת) האם יש לשנות מקום התפילין של ראש?
ת: לא. מה שקובע הוא המקום הראשון.
יו"ד של תפילין של יד
ש: אצלי היו"ד לא צמוד לבית של תפילין של יד?
ת: חייב להיות צמוד. אפשר לדחוף פנימה או לקשור בגידים (קיצור שו"ע י ז. שו"ת אבני נזר יד – רשם מ"צ).
תפילין בלי מע"מ
ש: מי שקנה תפילין ממי שלא משלם מע"מ, האם יש בזה מצוה הבאה בעבירה ולא יוצא ידיד חובה?
ת: יוצא ידי חובה, אבל יתרום כסף למדינה.
תפילין ברחוב
ש: האם מותר להניח תפילין לאנשים ברחוב, אולי גופם לא נקי?
ת: חשש רחוק מאוד. [ואמר הרבי מלובביץ אל האדמו"ר מסדיגורא כשדיברו על "מבצע תפילין" של חב"ד: "ישנם כאלו שבאו אלי בטענה, להנחת תפילין צריכים גוף נקי, ואם כן, האם הנני ערב לכך שיהודי זה טבל במקוה לפני שניגש להניח תפילין – הרי יתכן שיהודי זה אינו יודע כלל מה זה 'מקוה'?! ועניתי להם – הנני הולך בדרך שסלל הסמ"ג שבהיותו 'בגלויות ישראל, בספרד וכן בשאר ארצות', דרש והוכיח ודיבר אודות גודל ההכרח והחיוב דהנחת תפילין, וכתוצאה מכך – 'קבלו אלפים ורבבות מצות תפילין'. ועכשיו אמור נא בעצמך – פניתי לשואל הנ"ל – האם לפי דעתך דרש הסמ"ג מיהודים אלו שיטבלו במקוה בכל בוקר לפני הנחת תפילין?!... יש להניח שאם היה תובע עניין זה מיהודים הנ"ל – היה כותב זאת בספרו בפירוש ביחד עם סיפור המעשה". ס' בצל החכמה, ד' תמוז תש"מ. שיח שרפי קודש 312. ומובא בס' המבצעים כהלכתם א 61-60 – רשם מ"צ.]
תפילין לכמה דקות
ש: האם עדיף לא להניח תפילין בכלל מאשר לברך, להניח ולהוריד מהר?
ת: להניח. די בכמה דקות.
קופסת תפילין
ש: האם לברך על תפילין של יד עם קופסת המגן?
ת: להוריד לפני הברכה. שו"ת אורח משפט (ס' ט – רשם מ"צ). ולהחזיר אחרי סיום ההנחה.
תפידנית
ש: מה עדיף, תפידנית או תיק רגיל?
ת: אם אין אילוץ של שמירה, עדיף תיק רגיל, כדי שלא יהיה מונח של יד על של ראש. ואם יש אילוץ, מותר. עיין תוספות מנחות סד ב ד"ה איבעית אימא. ועדיף שהתפידנית תהיה בשכיבה, אם אפשר, כדי לא להעביר על המצוות (קיצור שו"ע י ב. מ"ב כח סק"ז).
ש: האם מותר להניח תפידנית על הרצפה?
ת: כן. כי יש הפסק בין התפילין והרצפה. וגם אם התפידנית עצמה היא תשמישי קדושה כי נוגעת בקשר התפילין, כיסוי הבד שלה אינו תשמיש קדושה.
תפילין שנפלו
ש: מה לעשות אם תפילין נפלו?
ת: המנהג הפשוט לא לצום אלא לפדות בצדקה. וכן להוסיף לימוד תורה. פסקי תשובות מ ב.
רצועת תפילין וציציות על הרצפה
ש: האם אין בעיה בכך שכשאנשים מניחים תפילין הרצועות של תפילין נופלות על הרצפה ולאט לאט נכרכות ועולות על היד. וכן גם בטלית, שהציציות נופלת על הרצפה בזמן העטיפה?
ת: צריך להיזהר בדבר הזה. לא נראה לי שיש בעיה בתפילין של ראש, אלא רק בתפילין של יד. לכן כשפותחים את הרצועה יש לדאוג שזה לא ייפול על הרצפה, אלא על שולחן או על הסטנדר שלידו מתפלל. גם בטלית, אין שום סיבה שזה ייפול על הרצפה. הרי תופסים את הטלית, מרימים ואז הטלית נפתחת, כך שהיא לא על הרצפה. כמובן, גם אם שנייה אחת הציציות נוגעות ברצפה אז האדם בוודאי אינו רשע, אלא שצריך להיזהר לא לעשות בזיון לתשמישי מצווה בכך שיהיו על הרצפה. הפיתרון תכני ולא מסובך.
תפילין ומנין
ש: מי שאין לו תפילין, מה עדיף - תפלה במנין בלי תפילין או ביחידות עם תפילין?
ת: תפילין. מ"ב כה ס"ק מ. פס"ת כה אות ט.
מס הכנסה
ש: האם לקנות תפילין אצל אדם שלא משלם מס הכנסה?
ת: ודאי לא (עיין שו"ת שאילת שלמה ב שעה).
תפילין כל היום או במנחה
ש: האם להניח תפילין כל היום או לפחות למנחה?
ת: לא. משום יהירות שו"ת שאילת שלמה א כד).
לוחם יס"ם
ש: איך לוחם יס"ם ביחידת מסתערבים הנמצא בכפר ערבי יניח תפילין?
ת: העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כו א).
תפילין של חברו
ש: מותר לי לקחת טלית ותפילין של חברי ללא רשותו – כי הוא שמח שנעשים בהם מצוה, כפי שכתוב בבבא מציעא כט ב?
ת: כך נפסק. שו"ע או"ח יד ד והגה. אבל לא בימינו. כי אדם רגיש ומקפיד על זה. ערוך השולחן או"ח יד יא. בן איש חי לך לך ו. כה"ח יד כ. שו"ת ציץ אליעזר יב ז. [אמר הג"ר דוד פיינשטיין בן הגרמ"פ שאם הרבה מקפידים לענין טלית שלהם כמש"כ הער"ש בזמנו וכ"ש בזמנינו. ודברתם בם סי' א - רשם מ"צ).]
אשה ותפילין
ש: האם אשה יכולה להניח תפילין, כמו מיכל בת שאול (עירובין צו א. ע' תוס' ר"ה לג א ד"ה הא רבי)?
ת: את לא מיכל בת שאול, ומכל מקום כתוב בשולחן ערוך שאשה המניחה תפילין מוחים בידה (שו"ע או"ח לח ג), ועוד מיכל בת שאול הניחה תפילין בצנעה ולא בהפגניות. חוץ מהנאמר, יש גם בעיה של לא תלבש (תרגום יונתן שם. ולכן כתוב בשו"ת שבט הקהתי [ה, ה] שאסור למכור תפילין לאשה ללובשן או להגיה תפילין שלה). לפני שמוסיפים מצוות יש לקיים את החובה, עיין בספר מסילת ישרים (וכן עיין דבר מעניין בכה"ח שם סק"ט, שע"פ הקבלה אין ראיה ממיכל בת שאול, שהייתה לה נשמה של זכר).
ש: שמעתי שגם בנות רש"י הניחו תפילין?
ת: לא ראינו מקור. מכל מקום עוד ארוכה הדרך עד שנגיע למדרגתן. [ונשאל הג"ר מאיר מאזוז: האם נכונה "האגדה" בעניין בתו של רש"י – שנהגה להניח תפלין? והשיב: יכול להיות שהיתה חסידה כמיכל בת שאול. אבל לא שמענו אגדה זו (מקור נאמן ח"ב עמ' יח). ונשאל הגר"א נבנצל: האם בזה"ז שגם נשים שומרות על גוף נקי – יש מקומות שלא למחות ביד אשה שרוצה להניח תפילין (עיין מ"ב לח יג)? והשיב: מנין ששומרות? תשובות אגיגדר הלוי עמ' עג – רשם מ"צ.]
שהחיינו על הנחת תפילין
ש: האם נער שמניח תפילין לראשונה לפני בר מצווה, יברך שהחיינו?
ת: כן. כל מצוה בפעם ראשונה. מרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט רסח-רסט).
ש: זו הלכה או מנהג?
ת: לדעתו של מרן הרב קוק – הלכה ויש דעות אחרות.
אתיופים
ש: בדוכני הנחת תפילין האם אפשר להציע לאתיופים או להימנע בגלל שהם אולי לא יהודים?
ת: הם יהודים - כל זמן שלא יוכח ההיפך (יביע אומר ח אה"ע יא).
הורדת תפילין ומחיקת שם ד'
ש: איך אפשר להוריד רצועה של תפילין של יד שצורתו ש-ד-י, הרי בכך מוחק שם ד'?
ת: אמנם יש שכותבים שלא נכון לשים אותיות שם ד' ברצועות בגלל הבעיה הזאת, אבל הורדת הרצועות הן לא בגדר מחיקת שם ד'. המחיקה של שם ד' שהתורה אסרה היא כשהשם כתוב בדיו על נייר, ופה זה לא דיו על נייר אלא צורה אחרת. האותיות ברצועות דומות לקוביות - שעל קובייה אחת כתוב ש' ועל קובייה אחת כתוב ד' ועל קובייה כתוב י' ומחברים ומפרידים, שזו לא המחיקה עליה דיברה התורה (שערים מצויינים בהלכה ט ס' א בקונטרס אחרון). אגב, גם לעניין דיני שבת מותר לכתוב כך ואין בכך בעיה (שמירת שבת כהלכתה טז, כג).
תיק תפילין
ש: האם מותר להכניס בתיק תפילין גם סידור?
ת: לא. כי התיק תשמיש קדושה, אלא אם כן התנו מראש (שו"ע או"ח מב ג).
צביעת תפילין
ש: האם כדי לצבוע רצועות תפילין שלי צריך צבע מיוחד?
ת: אפשר טוש רגיל. אינו מבהמה טמאה אלא הוא סנטטי (שבת כח ב). גם עבר בתים (פסקי תשובות מג אות ד).
תפילין לגוי
ש: האם לגוי מותר להניח תפילין?
ת: לא, בגלל קדושתם. רדב"ז הלכות מלכים (י ט).
"קרקפתא דלא מנח תפילין"
ש: מהי החומרה המיוחדת בהנחת תפילין שבגללה כתוב בגמרא (ראש השנה יז, א), "'פושעי ישראל בגופן', מאי ניהו? אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפילין"? האם מי שלא הניח תפילין יכול לתקן את הפגם?
ת: יש אומרים ש"קרקפתא דלא מנח תפילין" הכוונה דווקא לאדם שלא הניח תפילין אפילו פעם אחת בכל חייו (ר"ח, הרי"ף ד, א). לשיטה זו הלך הרבי האחרון מליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסאון, ששלח את חסידיו להניח תפילין לאנשים ברחוב, אף שאחר כך אותם אנשים לא ימשיכו להניח. שלדעה זו, בכך שלפחות פעם אחת בחייו של אדם יניח תפילין כבר יוצא מגדר "קרקפתא דלא מנח תפילין". ופעם אמר הג"ר מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים: מאיפה לומדים שהחבדניקי"ם מניחים תפילין לאנשים? זה רמוז התורה, "וקשרתם אותם לאות על ידכם" (דברים יא יח), "על ידכם" זה גימטריא "חבדני"ק" (מאה שבעים וארבע), כלומר מי יניח לכם תפילין? חבדני"ק. עלון 'בית נאמן' – גליון 18). לדעה אחרת הכוונה דווקא למי שלא הניח תפילין בגלל שהמצווה בזויה עליו, שמגונות עליו רצועות של תפילין (התוספות ד"ה קרקפתא שם). ויש המסבירים שזה לאו דווקא אמור לגבי תפילין, אלא הוא הדין לשאר מצות עשה שבגופו. שכל מצווה אסור לבזות, ואם לא קיים את המצווה אפילו פעם אחת זו שערורייה (הר"ן ד"ה בינוניים,קרבן נתנאל שם ס' י). בכל אופן התוספות אומר שם, בסוף דבריו, שאם הוא לא הניח הוא יכול לעשות תשובה. כל דבר אפשר לתקן. אין דבר העומד בפני התשובה. אפילו על העבירות הכי חמורות כתוב שאם יעשה האדם תשובה, התשובה תולה ומיתה ממרקת. כלומר, שייעשה תשובה ואחר כך התשובה תושלם כאשר יהיו לו ייסורי מיתה. [מסופר במגד גבעות עולם ח"ב עמ' נט: כשהגיעה ישיבת חברון לירושלים לאחר רצח תרפ"ט, היתה התנגדות גדולה מאנשי היישוב הישן להישיבה בגלל הלבוש שלהם [מעיל קצר] ןבפרט התנגדו לאופן שגדלו את שערותיהם [בלורית], אבל הגרי"ח זוננפלד קירבם וכיבדם שהכיר בגדלותן שלומדים תורה בקדושה וטהרה, ואל תסתכל בקנקן וכו'. וכבר היה מעשה ואנשים מהישוב הישן קיימו הפגנה סוערת נגד הישיבה, והניפו שלטים שבני הישיבה הם קרקפתא דלא מנח תפילין (ר"ה יז א), משום חציצה במקום הנחת תפילין ע"פ דברי המחה"ש (סי' כז) ומובא במ"ב (כז טו), ועיין מש"כ ע"ז הערוך השולחן (כז יד). ולאחר ההפגנה אמר הגרי"ח לראש המפגינים, דלא שייך כאן קרקפתא שלא מנח תפילין, שהרי גם לשיטתכם הם מניחים תפילין של יד ואינם בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין, וחידוש הוא שלפ"ז נמצא ד'קרקפתא' לאו דוקא, ועיקר הכוונה הוא שאין לו חלק במצות תפילין, ועיין בשו"ע או"ח (לז א) 'גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן', הנה לא ביאר השו"ע חילוק בזה בין ש"י לש"ר, ועיין במ"ב שם פרטי הדינים בזה – רשם מ"צ.]
תפילין של ראש
ש: כשאני מעיר לאנשים שהתפילין שלהם על המצח הם אומרים שכך נהגו בפני רבניהם ולא העירו להם. יש להם על מה לסמוך?
ת: יש מלמדים זכות, אך לא לכתחילה. פסקי תשובות כז יח.
תפילין במנחה
ש: האם להניח תפילין במנחה?
ת: לא. משום יוהרא. אלא אם כן רבים נוהגים כן או נאלץ להתפלל ביחידות.
שעון ותפילין
ש: האם מותר להעביר את רצועת התפילין מעל השעון?
ת: כן. משנה ברורה מתיר (כז טז). ערוך השלחן אוסר (כז יג). לכן מותר (שו"ת שאילת שלמה א כה. וכשנשאל הג"ר מאיר מאזוז: כשכורכים רצועות תפילין של יד על הזרוע, האם מותר לכרוך על שעון? והשיב: "לכתחילה עדיף להניח את השעון בימין לצמיתות, ובמיוחד בשעון אוטומטי שא"צ מילוי בכל פעם. וכן אני נוהג". מקור נאמן ח"ב עמ' יח).
תפילין לשמאלי
ש: שמאלי שלא משיג תפילין שמאלית יכול להניח של ימיני ולהפוך?
ת: כן. צריך היוד מול הלב (פסקי תשובות כז ה).
דל"ת אחת או שני דל"תין
ש: אם אין לאדם מנהג מאבותיו בעניין קשר התפילין של ראש, כיצד יקשור את הרצועות?
ת: יש לעשות דל"ת פשוטה כיוון שכך הוא פשט השולחן ערוך ודעת רוב הפוסקים. [שולחן ערוך (או"ח כז, י): "וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ". ופירש המגן אברהם (שם ס"ק טז): "מכאן משמע שאין עושין ד' אלא מצד אחד דלא כמו שנוהגים קצת לעשות ב' דלתי"ן מב' צדדין". ומה שכתב במשנה ברורה (לב ס"ק רלג): "ויש שעושין קשר כמ"ם סתומה שנראה כשני דלתי"ן משני צדדין, רגלו של זה בצד ראשו של זה. ועיין בספר תפארת אריה שהביא בשם תשובה מאהבה והסכים עמו לדינא דאלו העושים קשר של דלי"ת מכוון יותר לדינא", מוסבר בס' מאיר עיני ישראל (ח"ב עמ' 426-425) ע"י הג"ר שלמה בלוך, תלמיד הח"ח, והג"ר הלל זאקס, נכד הח"ח - שיש טועים במשנה ברורה וסוברים שמשום שהוא מביא את צורת הקשר של שני דל"תין אז זוהי סברתו, אלא הוא רק מסביר את שיטתם, אך הוא סובר שצריך דל"ת פשוטה וכן נהג בעצמו. הגרי"ד סולוביצ'יק הקפיד שיהיה הקשר נראה כדל"ת ולא כריבוע, ומה שכתב הרמב"ם (הלכות תפילין ג, יג) שיהיה קשר מרובע, פירשו הגרי"ד שהכוונה שיהא אורך שני קוי הדל"ת (הגג שמלמעלה והרגל הימנית) שוים זה כזה, אך לא שיהא בצורת רבוע. יתר על כן, אף שברוב המקרים של חילופי ההנהגות היה רגיל הגרי"ד לומר לתלמידיו שילכו אחר מנהג אבותיהם, בענין זה היה מקפיד ומעורר לכל שיעשו את צורת הדל"ת, משום שקיימת סברא שלא יצאו כלל בקשר המרובע (נפש הרב עמ' קה-קו. ושמעתי פעם מהרב יעקב נויברגר שהגרי"ד אמר שיש ללכת ע"פ מנהג אבותיו חוץ מקשר של תפילין וישיבה בסוכה בשמיני עצרת בחו"ל). אמנם מובא בס' מושיען של ישראל (ח"א עמ' רנב) שהקשר תפילין של הרבי מסטמאר, הג"ר יואל טייטלבוים, היה צורתו כצורת שני דל"תין (שהוא צורת מ"ם סתומה ע"פ הסוד), וכשנשאל כיצד לנהוג, ענה לעשות את הקשר כשני דל"תין. כך גם נהג בעל 'דברי חיים', האדמו"ר מצאנז (וכן מובא ב'אוצר החיים'). עוד מובא בספר על הג"ר נתן אדלר דרך הנשר (מדור תורת אמת בהגה מראה כהן אות ב'), כי לחתם סופר היה קשר כזה (וכ"כ במנהגי מרן חתם סופר ס' א אות ו) ומסתמא קיבל זה מרבו הג"ר אדלר, והביא שם שבהיות הדברי חיים במרחץ באדען שלח שליח מיוחד לפרעשבורג ללמוד צורת הקשר הנ"ל וככה נהג כל ימיו. עיין עוד בשו"ת משנת יוסף ט, יג. וכעת יצאו כמה ספרים בעניין: א. ס' קשר הדל"ת של תפילין מהרב אפרים בקר שמבאר באריכות (297 עמודים) שצריך לעשות הקשר בצורת דל"ת דוקא כדין הגמ' והפוסקים ודלא כמו שנוהגים קצת לעשותו כעין מ"ם (מדף הפתיחה). א. ס' פרי אליעזר מהרב אליעזר הלוי פולק שמבאר באריכות (614 עמודים) כקשר המרובע, כולל מלמעלה מעשרים מספרי הראשונים ולמעלה משישים מספרי אחרונים, ולכאורה רק בדורות האחרונים התחיל להתפשט בקצת קהילות הקשר הנפוף היום בצורת דל"ת ממש ואחרי השואה נתפשט הרבה, והמשנה ממסורת אבותיו י"א שהתפילין פסולים (מדף הפתיחה). א. וספר עוטר ישראל בתפארה מהרב יוסף צבי האבערפעלד, בו יבואר שמנהג אבותינו ורבותינו כל חכמי אשכנז מדור דור לעשות קשר "פשוט" [צורת מרובע], הוא הקשר הישר, ואין לשנות לקשר אחר (מדף הפתיחה) – רשם מ"צ.]
תפילין של הרבי מלובביץ
ש: בתמונות וסרטים של הרבי מלובביץ רואים שהתפילין שלו על המצח. כיצד להבין?
ת: הוא בעצמו נשאל והשיב שבצעירותו, שם התחילו שערותיו.
אשה ותפילין
ש: אשה יכולה לצבוע רצועות תפילין?
ת: כן. שו"ע או"ח לג מ"ב כג.
הדבקת שיער
ש: הדבקת שיער חוצצת לתפילין?
ת: יש מקילים בשעת הדחק, כדברי השו"ע על כובע דק, אך אין לברך. אלא גם אשכנזים ינהגו כמו ספרדים לכוון על של יד גם על של ראש (פסקי תשובות כז אות יא).
ערימה של תפילין
ש: האם מותר לעשות בישיבה מדף בו התפילין יהיו מסודרים בערימה אחד על גבי השני או שזה בזיון לתפילין?
ת: זה לא בזיון, ואם מסדרים יפה זה מותר. מותר לשים תפילין על תפילין גם אם זה תיק תפילין. כתוב בתשובות הרב גורן, שחייל המניח את התפילין בתיקו, יניחם למעלה ולא למטה, אך לפעמים צריך לשים אותם באמצע כדי שיהיו מוגנים. יוצא שמה שמסביב הוא גם הגנה, גם הטלית. לכן אפשר לעשות ערימות כאלה, אך העיקר הוא לעשות ערימה טובה ומסודרת, כדי שלא יפלו התפילין. [מובאת התשובה המלאה של הג"ר שלמה גורן המופיעה בפסקי הלכות צבא (עמ' 77):
ש: במסגרת האימונים יצאנו למסע ולסדרה, ארזתי חפצי (נעלים, כלי אוכל וכו') בתוך התרמיל, כשהגעתי לתפילין התעוררה אצלי בעיה כיצד לארוז את התפילין שלא ילכו חס ושלום בדרך ובצורה של בזיון.
ת: 1. לפי ההלכה חייבים לארוז את התפילין בנרתיקן בתוך התרמיל מעל לכל שאר החפצים, מאחר ואסור להניח שום דבר על תפילין, שקדושתם חמורה. 2. מאחר וקיים חשש שהתפילין ייפגעו בנפילת התרמיל או על ידי מכה, מן הראוי לכסות אותם בתוך התרמיל בכלי אחד שבכוחו לעמוד נגד מכה (כגון כלי אוכל), למרות שעל ידי כך הכלי השני יונח על התפילין, מאחר ותפקידו לשמור על התפילין מותר. 3. מכל מקום יש להזהר לא לארוז את התפילין ליד חפצים האסורים בנגיעה בשעת תפילה, כגון נעלים וכו'. 4. רצוי איפוא לעשות הפסק בין התפילין לבין שאר החפצים על ידי חפץ נקי ומכובד – רשם מ"צ.]
תפילין על פאה
ש: מי שיש לו פאה נכרית מודבקת בדבק חזק ומחליפה כל כמה חודשים, מותר להניח עליה תפילין?
ת: כן. בברכה. כיוון שהיא לזמן רב, אין כאן חציצה. שו"ת אגרות משה או"ח ד מ. פס"ת כז 96 (וכדומה, פסק הגר"מ פיינשטיין שמי שעשה השתלת שיער אין הדבר נחשב לחציצה לגבי תפילין, כיוון שנשאר השיער שם לעולם. רשומי אהרן ח"ב עמ' יד. ועל פאה נכרית שחובש כל היום ומוריד בלילה, אם הוא מתבייש להוריד בבית הכנסת, יניח בבית בלי פאה בברכה ושוב בבית הכנסת על הפאה בלי ברכה. שו"ת אגרות משה או"ח ד מ אות יח. שו"ת עשה לך רב ג ג. שו"ת משנה הלכות ו ח).
תפילין של יד בכתב בית יוסף ותפילין של ראש בכתב האר"י
ש: האם מותר ללבוש תפילין של יד בכתב בית יוסף, ותפילין של ראש בכתב האר"י, או יש פסול של מנומר?
ת: מותר כי זה לא באותו קלף.
[והגר"א נבנצל כתב לי: "אין זה פסול".
והג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "לכתחלה לא ילבש אבל כשר דיעבד ואין חשש מנומר".
והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "פסול של מנומר נאמר כך באותו קלף ובאותה פרשה, ולענ"ד אפילו בתוך ד' פרשיות בתפילין של ראש אם תהיה פרשה אחת של ב"י ופרשה אחרת של האר"י אי אפשר לפסול וק"ו בין תש"י לתש"ר. אף שלכתחילה בודאי יש להקפיד על כתב אחד זהה".
והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "ע' פסקי תשובות סי' ל"ו הערה 5 שכשרים הם".
והג"ר מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "לכתחילה בוודאי לא יעשה כך, אך אין בזה פסול של מנומר ואף אם באותה פרשה יש ב' סוגי כתב יכול להניחם כך (אעפ"י שלדעת שו"ת אג"מ חאו"ח ח"ד סו"ס ט' כ' דחיישינן למנומר). עי' שו"ת יביע אומר ח"ב חיו"ד סי' כ'".
ואמר הגרש"ז אוירבך שאם יש לו תפילין של ראש בכתב ב"י ושל יד בכתב האר"י, או להיפך, יצא ידי חובתו, אבל ראוי להשוותן שיהיו בכתב אחד (הליכות שלמה - תפילה פ"ד סעי' כב).
וכן התיר הגר"מ פיינשטיין, משום שבשתי תפילות לא שייך הפסול של מנומר, כמו מי שלובש תפילין של כתב ב"י, וקורא בס"ת שנכתב בכתב אר"י. והוסיף עוד: לדינא אין מחלוקת בין כתב הב"י לאר"י, כל אחד מכשיר את חבירו, שאם זאת הייתה מחלוקת, זה היה כטענה של התפילין והס"ת שאינם מתאימים. אלא למעשה מקובל שהכל כשר, משום שנהגה קהילה בישראל בכתב זה, כשר הוא (מסורת משה עמ' יט. וכן מובא ברשומי אהרן ח"ב עמ' יד).
וכן בשו"ת משנה הלכות (יח מא), כתב הג"ר מנשה קליין שאין קפידא בכלל, ולכן אין כאן מקום לשאלה.
ובשו"ת נחלת פינחס (א, א אות ו), נשאל הג"ר פינחס אברהם מייערס, רבה של האג: האם מותר להניח תפילין של רש"י בכתב האריז"ל ותפילין של ר"ת בכתב אדמו"ר בעל התניא, או אסור מדין מנומר? והשיב שמותר, שיש לכתוב הפרשיות של תפילין ומזוזה וכו' בכתב אחד. ועוד, כתב אדמו"ר הזקן מיוסד בעיקר על כתב האריז"ל, ודומה מאוד לכתב האריז"ל כידוע ליודעי דבר – מ"צ].
כיבוד מי שתפילין מונחות עליו או בידו
ש: מסופר בפסקי תשובה (ח"ב סי' קנז) שנזדמנו לפני הגרי"ד מבריסק (בעל בית הלוי) שני אנשים בדרך כניסתם לבית המדרש כאשר אחד מהם היה לבוש טלית ותפילין והשני נשא את הטלית והתפילין בידו. הייתה מבוכה בין הלומדים, למי מהם יש דין קדימה לכבדו לכנוס ראשון. מה דעת הרב?
ת: מי שלובש. כי מקיים מצווה.
[הגר"ח קניבסקי כתב לי: "הלבוש".
הגר"א נבנצל כתב לי: "שמעתי שהנושא קודם ללבוש".
הגר"י זילברשטיין כתב לי: "תשובת רבנו בית הלוי היא אור לכל עם ישראל" (קיבלתי מכתב זה עם התשובה בפרשת שמות תשע"ד, ואמר לי הרב דוד כוהן, ר"מ בישיבת עטרת ירושלים, שיתכן שהגר"י זילברשטיין רמז בזה בתשובתו, כי כתוב: "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. ותהר האשה ותלד ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא", ופרש"י: "'כי טוב הוא' – כשנולד נתמלא הבית כולה אורה" שמות ב א-ב. רש"י).
הג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכונת גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "בדיני קדימה בין מי שלבוש טלית ותפילין לבין מי שנושא בידו טו"ת. ובכן, האמת היא שאין כלל ועיקר דיני קדימה בנידון זה, וכל מה שמתפרסם פעם בפעם הוא מדיני הידור וכיבוד, והוא ענין הנוגע יותר לרגש אך לא להלכה. ומבחינה רגשית נלענ"ד דמי שעטור בטו"ת קודם למי שנושא טו"ת בידו. אך כאמור להלכה אין נפק"מ".
הג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "לענ"ד מפני הרואים, יש לכבד את מי שלבוש בטלית ותפילין, שהוא נראה יותר חשוב כעת, שכבר לבוש בטלית ותפילין. ודו"ק".
הג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "מה החסרון בתשובת הרב מבריסק המובא שם בפסקי תשובה עם ראי' נפלאה שיש להקדים את הנושא מהלובש".
הג"ר שמאי קהת הכוהן גראס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "מי שלבוש בתפילין שהשם גלוי משא"כ השני התפילין הם מכוסים".
הג"ר פינחס אברהם מייערס, אב"ד האג ובעל שו"ת דברי פינחס, כתב לי על דברי בית הלוי: "והנה אם קבלה היא נקבל, אבל לדין יש תשובה שדין זה אינו צריך לפנים שכבר כתב הרע"ב בכורים פ"ג מ"ג על משנה כל בעלי אומניות שבירושלים עומדים מפניהם, אע"פ שאין בעלי אומניות חייבים לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם כדי שלא יתבטלו ממלאכתם, מ"מ היו חייבים לעמוד מפני מביאי בכורים שחביבה מצווה בשעתה, ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה. וזוהי גמרא כרוכה בקידושין ל"ג ע"א וחולין נ"ד ע"ב בא וראה כמה חביבה מצווה בשעתה שהרי מפניהם עומדים ומפני תלמידי חכמים אין עומדים. מדבריו נראה להדיא שמי שלובש טלית ותפילין עדיף משום שמקיים מצווה, משא"כ הנושא אותם בידיו אף לטעם משנת נגעים שאינו בגדר באו אל הבית, מ"מ לעומת השני אינו מקיים מצווה ולהכי צריך להקדים מי שלבוש בטו"ת לפני הנושא ביד. וכן כתב בשו"ת שיח יצחק סי' ז: כי הנושא טו"ת עסוק במצווה הכש"ס חולין ז' ע"א חלוק לי' נמי להאי דבמצווה קעסיק דהוה דרי חיטי לפיסחא. ביותר לשיטת ראשונים שהביא שכתבו להגיע לבהכ"נ עטוף בטו"ת הוא מקיים מצווה כמ"ש במג"א סי' כ"ה סק"ג בשם שו"ת מהר"ם לובלין סי' ל"ז. אם כן, יש להקדימו ולכבדו יותר. ולק"מ לשיטה שאין מכבדים בפתח בהכ"נ משום חיוב להקדים כל שאפשר ולזאת לא יכבד לאחר שיקדימו, ול"ד לשאלה שאחד לבוש בטו"ת והשני רק נושא אותם, כי חביבה מצווה בשעתה גם להקדימו. וכן כתב בשו"ת אבן ישראל ח"ח סי' ה' כי הלובש טו"ת עדיף מהנושא אותם מטעם שמקיים מצווה בשעתה".
ובשו"ת באר משה (ח, רכב) טען כי יש לדחות את הראיה מהמשנה בנגעים, שכן פירש רש"י (עירובין ד, א) שהנכנס לבית המנוגע באופן שלבוש בבגדיו – אין הבגדים נטמאים מיד, לפי שקרויין בגדיו "ובטלים אצלו", דהיינו אם אינו לובשם אלא אוחזן בידו אינם בטלים אצלו, וכשם שהוא נטמא מיד בהיכנסו לבית, כך גם הבגדים, שאף הן נכנסים לבית ואינם בטלים אצלו, מה שאין כן כשהבגדים עליו בדרך לבישה באופן שבטלים אצלו, אי אפשר לומר עליהם "הבא אל הבית", שהלא אינם באים בפני עצמן. אולם כל זה נאמר דוקא בנוגע לדיני טומאה, שם חידשה לנו התורה בגזירת הכתוב, כי דוקא כאשר נושאן בידו יש עליהם שם של באים אל הבית, אך ברור איפוא שלא ניתן להכחיש את המציאות שבאים הם לבית גם כשלובשן. ואדרבה, הרי מקיים ברגע זה את מצוותן ונכנס דרך עשיית מצוותן, לא כן כשנושאן בידו שאז אינם באים כדרך מצוותן. ומסיק ה'באר משה': ולכן הדין נותן, שהלובש את התפילין יכנס תחילה. וזה ברור כשמש (גם מובא בס' והערב נא להגר"י זילברשטיין ח"א עמ' 260-258).
כך גם דעתו של הג"ר ישראל יעקב פישר בשו"ת אבן ישראל (ח, ה) שמי שלובש קודם. אמנם הוא לא מזכיר פסקי תשובה אלא ששמע כן בשם גדול אחד.
בשו"ת פאת שדך (ב, יג) כתב כי יש לפקפק אם דבר זה יצא מפי הרב מבריסק, שהרי אין זה מסתבר שכבוד חפצא של מצווה יגרע בשעת קיום המצווה...
כן בשו"ת תשובות והנהגות (א, תקלה), כתב הג"ר משה שטרנבוך: "ולע"ד ספק אם יצאו הדברים מפיו. דלא דמי כלל הכא דבאים לדון מי יכנס תחילה, הנה דין הקדימה אינו רק להחפצא דתפילין אלא הכבוד לכבד בכך למצות וקדושת התפילין. ונראה פשוט שאם מכבד בכניסה ליהודי מפני התפילין שבידו, כ"ש שיש להקדים טפי אדם שמניח תפילין בעידן מצותן שמונחים עליו כדין. כך מפורש בקידושין ל"ג א' שגדול כבוד הקדימה למצווה בעידן עשייתה מכיבוד לת"ח: "בא וראה כמה חביבה מצווה בשעתה שהרי מפניה עומדים (בעלי אומניות) ומפני ת"ח אין עומדים". ולא דמי למשנה בנגעים המדברת לעניין טומאה שהנידון רק על החפצא עצמו אם חשוב שהוא נכנס בפנ"ע לבית או ביחד עם גופו ובטל לגופו. אבל כאן יסודו הוא דין כיבוד לתפילין ואם מכבדם כאשר הנם ביד האדם שאין בו שום דינים (שלא מצינו איסור לנושא תפילין ביד להפיח בו, ועיין במ"ב מד סק"ו) כ"ש שראוי לכבד תפילין כשמקיימין בהם מצווה, ואם כן ודאי דראוי להקדים תפילין בראש האדם".
ובשו"ת קול מנחם (או"ח ג, נד), האדמו"ר מקאליב מביא דברי מהרי"ל דיסקין ופקפוקו של הגר"מ שטרנבוך, והוסיף: "ורציתי לצדד לסברת הראב"ד שיש מעלה במי שהתפילין מונחות עליו, שהוא משעבד מוחו ולבו להקב"ה, וזו סיבה נוספת להקדימו, דזה שעדיין לא הניחם אינו נמצא במעלה זו" - מ"צ].
הנחת תפילין לבנות
ש: שמעתי שבאמריקה יש בתי-ספר דתיים מעורבים בהם גם בנות מניחות תפילין בתפילת בית-הספר. זה אפשרי? הם אומרים ששאלו רבנים!
ת: זו טעות גמורה ואיננו אחראים עליהם. ולא בתי-ספר פוסקים הלכה, אלא עליהם לשאול את גדולי הפוסקים. לא כל רב, עם כבודו, הוא במדרגת מורה הוראה בעניינים כאלה. שאל את גדולי הדור באמריקה (וכן כתב הג"ר צבי שכטר, אחד מגדולי אמריקה, במאמרו 'כל העדה כולם קדושים' – מ"צ).
התהפכות רצועת התפילין
ש: התהפכה לי רצועת התפילין כך שהשחור בפנים. מה לעשות?
ת: יש להקפיד רק ברצועות המקיפות את הזרוע ואת הראש ולא השאר. מ"ב כז ס"ק לח.
תיק תפילין
ש: בתיק התפילין האם לשים של יד בצד ימין או בצד שמאל?
ת: יש שני מנהגים (כה"ח כח יד), ועדיף בצד שמאל (מ"ב כח סק"ז. ערוה"ש כה יט. כח ח).
[פעם אמר נכדו של הגר"מ פיינשטיין, שבמ"ב נזכר, שטעמי הקבלה, בהנחת התפילין בכיס שלהם, יש לשים השל ראש בשמאל, לא בימין כמו שנהוג אצלינו. והשיב הגרמ"פ שאם כך כתוב, אין בזה הקפדה אמיתית, ויכול לעשות כזה אם רוצה, אף שנהוג בעולם אחרת, דהעיקר הוא שישימו במקום מסוים לסימן [שלא יחליפו בשעה שמוציאו, כי הרי צריך להקדים השל יד] (מסורת משה עמ' יז) – מ"צ.[
כריכות תפילין על היד
ש: ספרדים שמניחים תפילין של יד מיושב, איך ינהגו בכריכות על האצבע?
ת: מעומד. וכן להסיר מעומד (מ"ב כז סק"ח. כה"ח כח אות ו – מ"צ).
צביעת רצועות תפילין מבפנים
ש: האם לצבוע תפילין גם בצד הפנימי?
ת: כך סובר הרמב"ם, אך אין נוהגים כן. מ"ב לג ס"ק כא. גם האר"י ז"ל אמר לנהוג על פיו. פס"ת שם אות ה. אך לא נהגו כן כל הדורות אף צדיקים גדולים. ויש גם חסרון כי לא שמים לב אם התהפכה הרצועה. כה"ח כז אות נא (וכן הגרי"ש אלישיב בס' וישמע משה עמ' לב. והגר"ח קניבסקי בשאלת רב ב קעז. וכתב בשו"ת שבט הלוי ט טז שמנהג אבותינו ורבותינו, שלאורם ניסע ונלך, לא היה להשחיר מצד פנימי. והוסיף בשו"ת משנת יוסף י י: "בכל זאת החפץ לנהוג כקבלת האר"י ז"ל [ולהשחיר] תבוא עליו ברכה - בודאי משתדל הוא ג"כ לקיים את אזהרות האר"י ז"ל שבסוף הקדמת רבינו חיים ויטאל ז"ל לעץ חיים ב'סור מרע ועשה טוב', ושאר הנהגותיו בקדושה" – מ"צ).
תפילין לחילוני
ש: אני אדם חילוני לא מקיים מצוות אך הייתי רוצה להניח תפילין כל יום. יש לזה ערך על פי הדת?
ת: בודאי. ערך גדול מאוד. עיין סמ"ג עשין סוף מצווה ג. ר"ן ר"ה פ"א (שיותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק, כי הם יישרו אותו. עיין סמ"ג שם – מ"צ).
מגן גמיש לתפילין של יד
ש: האם מותר להשתמש במגן גמיש לתפילין של יד המהודק סביב החלק העליון של הבית ויש לו שתי מעלות: א. אינו נופל. ב. רוב הבית גלוי?
ת: בדבר הכיסוי הנהוג נחלקו רבותינו האחרונים.
יש אוסרים משלושה טעמים: א. מסתיר לגמרי את התפילין של יד. ב. נראה כמוסיף על הבית. ג. שלא להנהיג חדשות שלא היו אצל קדמונינו.
ויש מתירים בשלושה תנאים שהם שניים: א. שמשאירים עיגול גדול בחלק העליון כדי שלא יהיה מכוסה לגמרי. ב. שמסלקים אותו לפני ההנחה (ושמים אותו רק אחרי גמר הנחת תפילין של ראש כדי שלא יהיה הפסק). ג. שלא יהיה קבוע תמיד שאז הוא כציפוי בדבר פסול.
וכן נהגו להקל וזה מציל מקלקול התפילין.
וכן מרן הרב קוק התיר בשני תנאים (אורח משפט סי' ט): א. לא לבטל אותו לגמרי לתפילין ולזה מועיל המנהג להורידו בעת ההנחה. ב. שלא יהיה הדוק אלא רפוי שלא יהיה נלקח עם הבית – ובזה יש חסרון למגן הגמיש שצמוד.
אך מי שרוצה להקל, רשאי, אך יסירנו בשעת ההנחה.
עיין פסקי תשובות או"ח כז אות כג (רשימה ארוכה של כל הדעות).
תפילין בלילה
ש: חייל שחזר מפעילות מתמשכת בלילה, יכול להניח אז תפילין?
ת: לא. אסור להניח בלילה, שו"ע או"ח ל ב, אבל אפשר בין השמשות בלי ברכה. ויש מתירים עם ברכה. פס"ת שם ב.
תפילין בחול המועד
ש: מה לעשות אם בטעות הנחתי תפילין בחול המועד?
ת: בדיעבד אין עוון (הרי לפי הרמ"א או"ח לא ב, יש להניח תפילין בחוה"מ. אבל נוהגים בא"י לא להניח. ספר ארץ ישראל סי' יב – מ"צ).
תפילין לנכנס לשירותים
ש: מי שנכנס לשירותים לעשות צרכיו מוריד תפילין ומניח מיד אחר כך, האם מברך שוב?
ת: אשכנזים מברכים ולספרדים זו מחלוקת (מ"ב כה ס"ק מז. ח ס"ק לז. ביה"ל כה יב ד"ה ויש אומרים. בא"ח שנה א וירא יג. כה"ח שם אות עח – מ"צ).
תפילין בראש חודש
ש: האם גם במקום שלא אומרים כתר בקדושה של מוסף חולצים תפילין לפני כן?
ת: כן. רמ"א או"ח כה מא.
ש: מה יעשה אדם שבטעות התחיל להתפלל מוסף של ראש חודש עם תפילין?
ת: יסיים כך. מ"ב כה ס"ק סא.
חליצת תפילין
ש: מתי אפשר לחלוץ תפילין?
ת: אחרי ובא לציון. שו"ע או"ח כה יג.
קריאת שמע עם תפילין
ש: מה עדיף, קריאת שמע בלי תפילין לפני סוזק"ש מג"א, או עם תפילין לפני סוזק"ש הגר"א?
ת: פעמיים על תנאי (ע' פסקי תשובות נח ג, ט – מ"צ).
סידור על קופסת התפילין
ש: האם מותר להשעין סידור על קופסת התפילין?
ת: לא. התפילין הן קדושה, לכן הקופסה היא תשמישי קדושה (שו"ע או"ח קנד ג). אמנם באמת הפרשיות שבתוך התפילין הן קדושה, לכן קופסת התפילין השחורה מסביבן היא תשמישי קדושה והקופסה, כלומר, הנרתיק, היא תשמיש של תשמיש. אך האותיות שי"ן, דל"ת ויו"ד על התפילין, שם ד', הם בעצמם קדושה. ולכן הנרתיק הוא תשמיש דקדושה, כמובא בשולחן ערוך או"ח מב ג, ואי אפשר להשתמש בו כסטנדר.
[וכן אמר הגר"ח קניבסקי שיש להיזהר מלהניח את הסידור על גבי הקופסאות, מפני שיש בכך הורדה בקדושתם. אמנם מועיל שיעשה תנאי קודם שישתמש בהם, שיוכל להניח עליהם את הסידור (עיין שו"ע או"ח מב, ג. מ"ב ס"ק יז) - רשם מ"צ].
ברכות על תפילין
ש: שמעתי שאמר גדול אחד שגם לאשכנזים בארץ ישראל אין לברך על תפילין אלא ברכה אחת כשיטת הגר"א (או"ח כה, ה)?
ת: שתי ברכות, כנפסק במשנה ברורה (שם ס"ק כא) ובסידור עולת ראיה (ח"א עמ' כט-לא).
[וראיתי שכן נשאל הגר"ח קניבסקי, והשיב שידוע שיש בזה כמה דעות: בחו"ל נהגו כמו המשנה ברורה והרמ"א ובארץ ישראל נוהגים לברך ברכה אחת כדעת הגר"א בגלל שהוא היה מרא דארעא ישראל. ונשאל עוד אם מי שנוהג אחרת צריך התרת נדרים והשיב שלא, משום שהמנהג הוא מנהג טעות. בנוסף, אמר שכל גדולי ישראל בארץ ישראל ברכו ברכה אחת: הרב מבריסק, החזו"א, הרב אלישיב, הרב פישר, הרב אברמסקי, הרב סרנא, הרב זוננפלד (גליון 'דברי שי"ח' מס' 19, פרשת חוקת תשע"ג) - רשם מ"צ].
תפילין בלי מס הכנסה
ש: מותר לקנות תפילין מאדם שלא מדווח למס הכנסה? מקור?
ת: אסור. שו"ת יחוה דעת לגר"ע יוסף (ה סד – מ"צ).
תפילין לטבעוני
ש: אני טבעוני. האם יש תחליף לתפילין מעור על מנת שאוכל לקיים את המצווה?
ת: לא.
ש: אז איך אוכל לקיים את המצווה?
ת: לפעמים בחיים יש צורך בהכרעות. עליך להכריע אם אתה רוצה דבקות בד' או דבקות בהמצאות בני אדם.
בתי תפילין שחורים
ש: אם הצבע של בתי התפילין כבר לא שחור, הן כשרות?
ת: כן דיעבד, אך יש לצבוע. מ"ב לב ס"ק קפד. אפשר בטוש רגיל, כי אינו מבהמה טמאה.
כריכות תפילין
ש: לגבי שבע כריכות תפילין, האם שני חצאים מצטרפים?
ת: מחלוקת (פתח הדביר כז סק"ד. כה"ח כז אות לה – מ"צ).
חליצת תפילין בקדיש
ש: מותר לחלוץ תפילין בזמן שמיעת קדיש?
ת: לא. כי יש לכוון בשעת אמירת אמן יהא שמיה רבה, וכמו שלא חולצים בזמן שאומרים ברכה. מ"ב כה ס"ק נו.
הנחת חפצים בנרתיק תפילין
ש: האם מותר לשים כל מיני חפצים בנרתיק תפילין כגון מראה וכסף לצדקה ?
ת: באופן פשוט, אסור לשים חפצים בתיק תפילין אלא דבר שהוא לצורך המצווה. לכן מותר לשים מראה, אך אסור לשים צדקה. הגרשז"א בהליכות שלמה פ"ד אות לד (ופעם נשאל הגר"י זילברשטיין על אב שחשד בבנו שאינו מניח תפילין, וכדי לגלות זאת לקח שתי חפיסות שוקולד מסוג משובח, והטמינם בתוך נרתיק התפילין של בנו. האם מותר הדבר משום הצורך הגדול של חינוך הבן למצווה? והשיב שמותר לשים מראה בנרתיק משום שהמראה היא עצמה צורך המצווה כדי לבדוק אם התפילין מונחים במקומם, מה שאין כן בשוקולד שאינו מכשיר של קיום המצווה ולכן אסור להניחו שם. והערב נא ח"ב עמ' 441-439. וכשהג"ר עובדיה יוסף הגיע לשמש ברבנות במצרים, היה אדם אחד שכונה בשם "רב ראשי", וכשהגר"ע התלונן בפניו על הצורך לתקן כל מיני עניינים כגון שהבשר לא היה טרף, היה משיבו ריקם ואומר: "אין דבר, אין דבר". תלמיד חכם שהיה עובד ברבנות שם, חכם יוסף חסון, אמר להגר"ע ש"הרב הראשי" הזה אפילו לא מניח תפילין! ואיך ידע? כל בוקר היה "הרב הראשי" מסתגר בחדר אחד עם התיק של הטלית והתפילין, ואחר חצי שעה היה יוצא. אך חכם יוסף טען שהוא מעשן סיגריה, ותו לא! לכן חכם יוסף הניח בצלים בתוך התיק במקום התפילין, ואם הוא באמת מניח תפילין, הרי כשימצא שם בצל, יקים קול צעקה "היכן התפילין שלי"? אך הוא לא אמר כלום... סיני ועוקר הרים 99-97. אבל איך עשה דבר כזה, הרי אסור לשים דבר חול בתיק התפילין? אלא זה היה שעת הדחק של פיקוח נפש ממש וחילול השם. פעם אשה אחת הטמינה תכשיטיה בכיס התפילין של בעלה, וכעת הם עזבו ביתם ונסעו לעיר אחרת, וכששמע בעלה ואמר לה שאסור לעשות כן, באה לשאול את הג"ר משה פיינשטיין האם צריכה לחזור לעיר שלהם ולהוציא התכשיטים מכיס התפילין. והשיב הגרמ"פ שאף שבאמת היה אסור לה ליתן התכשיטים שם, שאסור להשתמש בכיס לדבר של חולין, מ"מ אם עשו כן אין חיוב לטרוח להסיר את השימוש. מסורת משה ח"ג עמ' יב).
תפילין לפני בר מצווה
ש: נער המניח תפילין לפני בר מצווה, צריך להיות בדיוק חודש?
ת: לא. אפשר הרבה יותר ואפשר גם פחות (עיין שו"ת יחוה דעת ב ד – מ"צ).
תפילין עם בלורית
ש: מותר לי להשאיל תפילין למי שמגדל שער ארוך, הרי זו תהיה ברכה לבטלה?
ת: להשאיל ולומר לו שיברך רק על תפילין של יד כשיטת הספרדים. פס"ת כז 81.
תפילין לא במקום
ש: אם אני רואה אדם מבוגר עם תפילין לא במקום, האם להעיר לו? זה עלול לביישו?
ת: או לבקש מאיש זקן להעיר לו, או להעיר לו דרך שאלה: רציתי לשאול אותך האם עליי להניח תפילין כך וכך כפי שאני רואה אצלך?
תפילין בחול המועד
ש: מדוע לא מניחים תפילין בחול המועד אחרי שרבי עקיבא איגר אמר שחייבים?
ת: שאלה לא מובנת. איפה כתוב שבכל הנושאים הלכה כגרע"א?! וכך מנהג א"י לכל העדות. עיין פס"ת לא ב.
[ונשאל הגרש"ז אוירבך: בחו"ל נהגנו להניח תפילין בחוה"מ בצנעה ואבי המשיך בזה גם אחרי שבאנו לארץ, איך כדאי לי לנהוג? והשיב: אם אתה רוצה מותר לך להניח בצנעה ולהתנות כמו שכתוב במשנה ברורה (לא סק"ח), שאם חייבים אני מניחן לשם מצוות תפילין, ואם לא חייבים אין אני מניחן לשם מצוות תפילין. אבל הבן שלך לא ינהג כך, לכן אולי לא כדאי לך. והוסיף הגרש"ז שהוא בעצמו נהג להניח תפילין בחוה"מ, אבל הוא הפסיק כיוון שראה שלא נוהגים כאן להניח. ואשתו של הגרש"ז סיפרה, שהיא נבהלה כאשר ראתה את בעלה מניח תפילין בבית בצנעה בימי חוה"מ. אך ילדיו לא ידעו מזה (ועלהו לא יבול ח"ג עמ' סא. וע' שם ח"א עמ' נד) – מ"צ].
תפילין של הקב"ה
ש: שמעתי שבמקום להשקיע בחומרות בקניית תפילין שלי, עדיף להשקיע בתפילין של הקב"ה. מה זאת אומרת?
ת: בתפילין של הקב"ה כתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". "פארו עלי ופארי עליו" (ברכות ו א – מ"צ). "נאה לקדוש פאר מקדושים". ככל שאנו מקדשים את עצמנו, יותר יש פאר להקב"ה.
תפילין של אברהם אבינו
ש: האם אברהם אבינו הניח תפילין?
ת: כן. הוא קיים כל התורה כולה, אך תפילין שלו היו שונות משלנו.
תפילין בחילול שבת
ש: חבר טס לחו"ל בשבת ושואל אם לקחת איתו תפילין?
ת: לא. מצווה הבאה בעבירה.
תפילין במנחה
ש: האם יש שפסקו להניח תפילין במנחה?
ת: כך סברו הרמ"ע מפאנו מובא בביה"ל וכן המהר"ל ב'נתיבות עולם', אך אין המנהג כמותם (שו"ת רבי מנחם עזריה מפאנו סי' לט. ביה"ל לז ד"ה בשעת. נתיב העבודה פ"ט – מ"צ).
תפילין מול הלב
ש: מה הטעם הפנימי שמניחים תפילין ביד שמאל ולא ימין?
ת: "שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך" (שיר השירים ח ו), אלו תפילין (זוהר מצורע נד ב), ביד שמאל ליד הלב. רמב"ן (שמות יג טז – מ"צ).
נשיקת תפילין של ראש לפני שיהדקו
ש: האם מותר לנשק תפילין של ראש לפני שיהדקו, או אסור משום הפסק?
ת: זו מחלוקת בין הפוסקים.
[הגר"ע יוסף אומר שאין לנשק תפילין של ראש לאחר הנחת תפילין של יד משום הפסק (הלכה ברורה ח"ב כח ג ובסוף בשו"ת אוצרות יוסף סי' ב סוף ד"ה אולם. וכן בקצשו"ע ילקוט יוסף כח טז). אך האדמו"ר ממונקאטש התיר את הדבר, וטעמו שנשיקת התפילין מצווה היא, ואיננה בגדר הפסק (נימוקי או"ח כח אות ב). אמנם כתב הגר"מ פיינשטיין שנשיקה שוודאי אינה ממצוות הנחת תפילין לכו"ע אפשר שהיא הפסק, אך מסברא נוטה שאינה הפסק כיוון שאין בזה עניין שיהוי כלל (שו"ת אגרות משה או"ח ד י). ופעם כשהג"ר אליהו בקשי דורון ביקר בחו"ל, ונישק תפילין של ראש לאחר הנחת תפילין של יד, נגשו שני אברכים ושאלוהו על כך והראו לו את דברי הגר"ע יוסף. לאחר שראה הלכה זו, נמנע מלנשק תפילין של ראש. אך דן בזה כדי ללמוד זכות על מנהג רבים שנוהגים כן, שמעשה חיבוב מצוות תפילין לא הווי הפסק, ולמעשה הנח להם לישראל שאם אינם נביאים הם בני נביאים הם (שו"ת בנין אב ו ח).
וסיפר הג"ר חנוך דוב פדווא, אב"ד לונדון ומח"ס שו"ת 'חשב האפוד', שבזכרונו דבר פלא מימי ילדותו, שבשנת תרע"ד כשהייתה מלחמת העולם הראשונה יצאו הגאונים רבי מאיר אריק והגאון מבראד ועוד גאונים - שגרו אז בווינא - בקול קורא בכמה הוראות לחיזוק הדת בימי המלחמה, ואחד מהדברים שעוררו שצריכים ליזהר ביותר בהם מחמת שעת מלחמה היא שלא לנשק תפילין של ראש קודם הנחתו מטעם חשש הפסק, והוא פלא (הליכות חנוך עמ' כו). ומובא רמז לזה בגמ' מנחות (לו ב) דתניא סח בין תפילין לתפילין עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה, וכתב בפסקי הרא"ש הלכות תפילין (סי' טו) בזה"ל שמפני מצוות קיום תפילין ותיקונן יתקיים באנשי מלחמה וטרף זרוע אף קדקד עכ"ל, ומבואר בזה שהמפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש אין לו זכות מצוות תפילין שינצל ממלחמה, והנה בדין נשיקת תפילין של ראש אחר הנחת תפילין של יד כתב השל"ה בספר מצות תפילין (פ"ד סעיף ד) דיש בזה משום הפסק כיון שאינו חלק מקיום המצוה והמהרש"ל מיחה ע"ז. וי"ל דאף שאנן מקילים בזה מ"מ בזמן מלחמה חששו לשיטת המחמירים, והערני דמצינו בדברי הגר"מ אריק גופיה בספרו טל תורה בגמ' מנחות שם שציין לדברי הרא"ש הנזכרים, וכתב ע"ז והיינו ע"י קיום מצות תפילין "כתיקונן" שהם בזרוע וקדקד, ולכן הקפידו במצוה זו אף דבשאר ענייני מצוה לא הקפידו על עניין קל – מ"צ].
תפילין של אישה
ש: בחורה רפורמית קנתה תפילין, חזרה בתשובה ורוצה לתרום אותן. מותר להשתמש בהן?
ת: מותר. כמובן בתנאי שהן כשרות.
לא הניח תפילין
ש: מי שלא התפלל שחרית ולא הניח תפילין, האם להניח במנחה או הכי מוקדם?
ת: הכי מוקדם, כדי למנוע תקלה נוספת. זריזים מקדימים.
השתלת שערות ותפילין
ש: מי שהשתיל שערות, האם הן חוצצות לתפילין?
ת: כן. שו"ת רבבות אפרים (ג לח – מ"צ).
תפילין במסע
ש: אני חייל ואנו יוצאים למסע בלילה ונחזור למחרת בצהרים, אך אין לי דרך איך לשמור כראוי את התפילין במסע שלא יינזקו. מה לעשות?
ת: אל תקח אותם, התפלל בלי טלית ותפילין, ואחר כך תניח. אך שאל את הרב הצבאי או בקו לחיילים של הרבנות הצבאית 0529414414 (והגר"ש גורן כותב שעל אף שבאופן רגיל אסור לשים חפצים על תפילין, יש לחייל לכסותם, מלבד בדברים לא מכובדים כגון נעליים בתרמיל מאחר וקיים חשש שהתפילין ייפגעו בנפילת התרמיל או על ידי מכה. פסקי הלכות צבא עמ' 77 – מ"צ).
שין של תפילין
ש: למה שין של תפילין הוא בצד ימין עם 3 ראשים ובצד שמאל עם 4 ראשים. שו"ע או"ח לב מב?
ת: יש אומרים כנגד שלושה אבות וארבע אמהות (א"ר שם סה – מ"צ).
פירוש המילה תפילין
ש: מה פירוש המילה תפילין?
ת: לפי תוס' מנחות, מלשון פלילים, כלומר הוכחה ועדות שהשכינה שורה עלינו. ויש עוד פירושים (תוס' מנחות לד ב ד"ה לטוטפות).
תיתורא מרובעת
ש: תפילין צריכות להיות מרובעות. ומה דין התיתורא?
ת: גם היא. משנה ברורה (שו"ע או"ח לט מ"ב ס"ק קעט. תיתורא הוא העור תחת הבית).
קשר אחורי של תפילין
ש: אם קשר אחורי של תפילין נמצא בתוך הגומא, יוצאים ידי חובה?
ת: כן. דיעבד. אבל לכתחילה עליו להיות מעל הגומא או רובו מעל הגומא. פס"ת כז יט.
תפילין באמצע
ש: האם כדי לוודא שהתפילין באמצע חייבים לבדוק בעזרת מראה או די לבדוק עם היד?
ת: רוב הפוסקים אומרים שהתפילין לא חייבים להיות בדיוק באמצע, לכן די לבדוק עם היד. פס"ת כז יח (ומי שרוצה להשתמש במראה, אין בעיה של לא ילבש, כי האיסור הוא להתייפות לפני המראה, וכאן זה כדי לדייק בהנחת תפילין. ומסופר על הגרי"ז מבריסק שביקר באיזו עיר, השתמש במראה לכוון התפילין שלו כדרכו, ואחד המתפללים השאיר ליד מקומו בבית הכנסת את תשובת ה'דברי חיים' שזהו "מנהג בורות" להסתכל במראה כדי לראות את מקום התפילין. אמר הגרי"ז לאנשי המקום: "נשתמש במעשה חסידי, ר' משה לייב סאסובער זצ"ל אמר על הא דאיתא בהלכה שכל מי שיושב בסוכה בשעה שיורדים גשמים הרי הוא הדיוט [רמ"א תרלט ז]: 'כדאי לי להקרא הדיוט ובלבד שאקיים מצות סוכה'. אף אני אומר כן, כדאי לי להקרא בור ובלבד שהתפילין יעמדו על הראש בדיוק במקומם". עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג עמ' קעט-קפ. ויש תמונה של הג"ר אלישיב המסתכל בראי לדייק בתפילין שלו. השקדן ח"א עמ' 261).
תפילין בין השמשות
ש: אני חייל וחזרתי מפעילות אחרי השקיעה. האם אני יכול עדיין להניח תפילין?
ת: כן, עד צאת הכוכבים, 13.5 דקות אחרי השקיעה, כלומר בין השמשות, אך בלי ברכה (שו"ע או"ח לז מ"ב ו. ביה"ל ד"ה ויש).
רצועות תפילין פסולות
ש: גיליתי שרצועות תפילין שקניתי לפני שנתיים אינן צבועות בשחור אלא מודבק עליהם מין פלסטיק שחור, וליבי נכמר בקרבי שלא קיימתי מצווה שנתיים...
ת: חשב לעשות מצווה ונאנס, מעלה עליו הכתוב כאילו עשה (שו"ת רב פעלים או"ח ד ב. שו"ת שבות יעקב ב י. דלא כמשך חכמה שמות יג י. שו"ת הר צבי או"ח א לה).
תפילין לקראת שבת
ש: מי שקיבל שבת מוקדם ונזכר שלא הניח תפילין יכול להניח?
ת: כן. יש דברים שהתירו בין השמשות, קל וחומר אם קיבל מוקדם, וקל וחומר תפילין.
תפילין כל יום
ש: האם חייבים להניח תפילין כל יום? אנא מקור.
ת: כן. יש אפילו שכתבו שאם ביטל יום אחד, הרי הוא בכלל "פושעי ישראל בגופן". על כל פנים ביטל מצוות עשה. ומצווה מן המובחר שתהיינה מונחות כל היום, אך לא נהגו כן כי איננו יכולים להיזהר שגופנו יהיה נקי ושלא נסיח דעתנו. פמ"ג מובא במ"ב וביה"ל (מ"ב לז סק"ב. ביה"ל ד"ה מצותן).
צבע לתפילין
ש: הרב כתב ב'פסקי שלמה' חלק ה שמותר להשתמש בטוש שחור כדי לצבוע תפילין מפני שאינו מופק מבעל חיים טמא. אבל יש סוג צבע כזה הנקרא Squid שמופק מתמנון?
ת: אם כן, סוג זה הינו אסור. אכן יש לבדוק ההרכב. זה גם קל לנחש כי התרגום של Squid הוא סוג של תמנון. יישר כוח (עיין שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא או"ח סי' ג, תשובת בנו על שימוש בבעלי חיים טמאים למצוות).
צביעת רצועות על ידי אישה
ש: האם מותר לאישה לצבוע רצועות תפילין?
ת: כן. מ"ב לט סק"י. אבל כל מעשה שנעשה על ידה בגוף התפילין עצמן פסול. שו"ע שם א.
תפילין של יד
ש: האם אפשר למשוך את השרוול מיד אחרי הנחת תפילין של יד?
ת: לא, זה הפסק, אלא אחרי הנחת תפילין של ראש. פס"ת כה יז.
תפילין בשביל סרט
ש: מותר להניח תפילין כמה פעמים ביום כדי להצטלם לסרט?
ת: אם זה בחרדת קודש.