שיעורי הרב שלמה אבינר

תקשורת לקויה

[מ"ראש יהודי"]

במשך הזמן, לאט לאט, מתרגלים להבין ולנסח, לומדים את השפה. לדוגמה: כלב, כשהוא שמח, הוא מכשכש בזנבו. כשהוא כועס, הוא רוטן: גררר. חתול, בדיוק הפוך; כשהוא כועס, הוא מכשכש בזנבו, כשהוא שמח הוא מגרגר: גררר. כאשר הם עומדים אחד מול השני, אין להם אפשרות לתקשר. כאשר האחד מבטא שמחה – השני קולט זאת כאיום, וכאשר השני מבטא אִיוּם – הראשון חושב שהוא שמח. הכלב אומר לחתול: "נו, מה אתה אומר"? החתול מגיב: "גרררר...". "אתה מוכן לנסח יותר טוב"? "גררר...". אז הוא נושך אותו. הכלב צריך לומר לחתול: "האם אני מבין נכון שאתה כועס עלי"? אומר החתול: "אינך מבין נכון". "סליחה. אז אולי רצית לומר שאתה רעב"? "לא". "אולי התכוונת שאתה שמח"? "כן". ואז הכלב כשכש בזנבו מרוב שמחה. החתול נרתע לאחור: "הבנתי אותך נכון? אתה כועס עלי"? "לא". "הה, סליחה...". חייב להיות היזון-חוזר: האם הבנתי נכון?

• פורסם בשאילת שלמה 316