שיעורי הרב שלמה אבינר

הלכות תשעה באב: דינים מיוחדים לחולה, מעוברת, יולדת ומניקה.

יולדת:

יולדת תוך ז' ימים חייבת לאכול (שו"ע, או"ח סי' תקנד. מ"ב ס"ק יג).

יולדת תוך ל' יום צריכה להתענות. אבל אם יש לה צער גדול או מקצת חולי רשאית לאכול (מ"ב שם ס"ק ט, יד). וגם בלי צער גדול או חולי, אם רוצה להקל ולאכול - רשאית (שו"ע שם סע' ו הגה. מ"ב ס"ק טז. שו"ת יחוה דעת א, סי' מב).

מכל מקום לא תתענג במאכל אלא תאכל כדי קיום (שו"ע שם סע' ה). וכן תשתדל להתענות כמה שעות שאפשר (מ"ב שם ס"ק יד).

כמובן, אם יש הוראה רפואית לאכול, תעשה על-פי ההוראה.

חולה:

חולה שאין הוראה רפואית המחייבת אותו לאכול, אבל חש חולשה ומרגיש לא טוב (מ"ב שם ס"ק יא), אין לו לאכול, אלא אם כן מרגיש צער גדול (מ"ב שם ס"ק יד). אבל אם רוצה להקל רשאי גם בלי צער גדול (שו"ע שם סע' ו הגה. מ"ב שם ס"ק טז. שו"ת יחוה דעת א, סי' מב) ולא יתענג במאכל כנ"ל (שו"ע שם סע' ה).

תרופות מותר לבלוע גלולות ותרופות, ואם הן טעימות יעטפן בנייר דקיק.

זקן תשוש כוח שיש לו צער גדול לצום, מותר לאכול (מקור חיים ד, עמ' 189 סע' ד).

מניקה:

מניקה חייבת להתענות, אפילו אם יש לה צער. וכן אישה מניקה שאם לא תשתה לא תהיה לה כמות מספקת של חלב וכל הזנת התינוק תלויה בכך, מותר לה לשתות (שע"ת שם ס"ק ו. שו"ע, או"ח סי' תריז סע' ב. ביה"ל בד"ה עוברות. שמירת שבת כהלכתה פרק כה סע' טו עמ' ריט מהדורת תשכ"ה. מקור חיים ד, עמ' 188 סע' ב), ואם יש לה חולי - עיין לעיל (ועיין שו"ת יחוה דעת א, סי' מב). ובצום שנדחה - מותר לה לאכול (שו"ת יביע אומר ה, או"ח סי' מ סע' ח).

מעוברת:

מעוברת גם-כן חייבת להתענות אפילו יש לה צער רב (שע"ת שם. שמירת שבת כהלכתה שם. מקור חיים שם), אלא אם כן יש הוראה רפואית מפורשת. ואם יש לה חולי - עיין לעיל. ובצום שנדחה מותר לה לאכול (שו"ת יביע אומר שם).