http://www.shlomo-aviner.net//w/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Admin 2026-05-30T21:40:21Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.42.3 http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_/_%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%91_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=28005 2025-09-26T07:36:49Z

<p>Admin: הגדלת כותרת והדגשת שאלה</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == '''שהחיינו על אכילת אתרוג''' ==<br /> '''ש: אתרוג שבירכו עליו &quot;שהחיינו&quot; בנטילת לולב בסוכות, ואוכלו בט&quot;ו בשבט, האם יברך עליו שוב &quot;שהחיינו&quot;?'''<br /> <br /> ת: לא נראה, כי ראהו (ע&quot;פ רמ&quot;א או&quot;ח רכה, ג). <br /> [מובא בפסקי תשובה (סי' צט) משו&quot;ת מהר&quot;י אשכנזי להגה&quot;צ מ' יואל אשכנזי ז&quot;ל מזלאטשוב או&quot;ח סי' ט: &quot;נשאלתי מרקחת אתרוג שאוכלין אחר חג הסוכות, אם צריך לברך שהחיינו בשעת אכילה, הואיל שמברך שהחיינו בשעת נטילת לולב, על ד' מינים, אם יוצאין במה שמברך בשעת המצווה, או לא, כיון שצריך לברך בשעת אכילה דוקא, ובסוכות בירך על המצווה, ונסתפקו בזה הלומדים. נראה לפי מה דקיי&quot;ל דאם בירך שהחיינו בשעת ראיה, אי&quot;צ לברך בשעת אכילה, ה&quot;נ כיון שבירך ברכת שהחיינו על האתרוג בשעת נטילתו למצווה חל הברכה גם על הראיה, וכעין שכתבו הפוסקים ליקח פרי חדשה לאכילה לגבי קידוש ליל ב' דר&quot;ה, והזמן נקט לקידוש ויוצא בו ברכת פרי החדשה. בגלל כן ברור בעיני דלא יברך עוד אח&quot;כ בשעת אכילת האתרוג ברכת שהחיינו&quot;.<br /> וראיתי בקובץ בית המדרש (שבט תשע&quot;א אות יז), שהשיב הגרי&quot;ש אלישיב לשאלה זו: &quot;חלילה. ברכה לבטלה&quot; – מ&quot;צ].<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על חבר טוב'''<br /> <br /> ש: האם לברך בין המצרים שהחיינו על חבר טוב שלא ראיתי שלושים יום ואני שמח בראייתו?<br /> <br /> ת: ודאי (וכללית, עיין שו&quot;ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על טלוויזיה'''<br /> <br /> ש: קניתי טלוויזיה חדשה. לברך שהחיינו?<br /> <br /> ת: אין מברכים על פורענות (ברכות נד א-ב – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> '''בגד חדש'''<br /> <br /> ש: אם הוריי קנו לי בגד חדש ואיני נהנה ממנו, האם לברך שהחיינו?<br /> <br /> ת: עצם הלבישה היא הנאה (וכן השיב החזו&quot;א. דברי שי&quot;ח ד כג – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו בהשבעת הנשיא'''<br /> <br /> ש: בהשבעתו, הנשיא ראובן ריבלין בירך שהחיינו בשם ומלכות. האם מותר?<br /> <br /> ת: כתוב בשולחן ערוך (או&quot;ח רכב א) שעל בשורה טובה יש לברך שהחיינו, ובוודאי בעבורו זו בשורה טובה שהוא זכה תפקיד הזה, תפקיד רם ונישא, כבוד המדינה וכבודו עבורו.<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על מדי צה&quot;ל'''<br /> <br /> ש: האם חייל יברך שהחיינו על מדי צה&quot;ל כל פעם שמקבל חדשים?<br /> <br /> ת: התשובה מתחלקת לשני חלקים:<br /> <br /> '''1. האם חייל מברך שהחיינו בפעם הראשונה שהוא מקבל המדים?'''<br /> אפשר לברך משום ארבעה טעמים: <br /> א. יש שפסקו שאדם המקיים מצווה פעם ראשונה בחייו, מברך שהחיינו (שו&quot;ת אורח משפט עמ' רסח-רסט). ושירות בצה&quot;ל היא מצווה משולשת: פיקוח נפש לעם ישראל, כיבוש הארץ וקידוש השם (מאמר &quot;למצווה הארץ&quot; של רבנו הרב צבי יהודה בלנתיבות ישראל ח&quot;א). <br /> <br /> ב. מצווה שאדם מקיים בשמחה, עליו לברך שהחיינו, כדברי התוספות (סוכה מו, א ד&quot;ה העושה סוכה), &quot;ונראה דמצווה שיש עליה שמחה תיקנו שהחיינו&quot;. <br /> <br /> ג. כך גם מברכים שהחיינו על בגדים חדשים והרי חיילים מקבלים מדי צה&quot;ל. אמנם הם ניתנים רק לשימוש צבאי, אך בכל זאת הם בבעלות החייל. יחד עם זאת החייל מקבל מגבת, נעליים, ועוד פרטי לבוש. אמנם מגבת אינה כה חשובה, או נעליים, אך יש לומר שהיותם בגדי צה&quot;ל נותנת להם חשיבות, ואולי גם אפשר לומר את אותה הסברה על השאלתם לחייל לזמן ארוך (הרב שאר ישוב כוהן הגיע לחתונתו עם מדי צה&quot;ל. היו שם מגדולי ירושלים שעיקמו את האף, ואמרו שאין זה מתאים שחתן יעמוד תחת החופה עם מדי צבא. בירושלים עיר הקודש נהוג שבאים עם בגדי שבת, בגדי קודש כמו השטריימל. הגיב על כך רבנו הרב צבי יהודה: בגד של איכר רוסי הוא קדוש, ומדים של צבא הגנה לישראל אינם קדושים?! קדושת הצבא בישראל היא קדושה עצמית מקורית). זכר לדבר, מי ששוכר בית בארץ ישראל מניח מזוזות לאלתר משום מצוות ישוב ארץ ישראל (מנחות מד, א), משום חשיבות ארץ ישראל (אמנם לא כפירוש רש&quot;י). וכן מה ששבת קובעת למעשר ולקידוש (פסחים קה, א), &quot;משום דהוי עונג, אפילו סעודת כל שהוא דידה, קבע הוא&quot; (רשב&quot;ם שם). חשיבות השבת הופכת עראי לקבע. <br /> <br /> ד. שיטת הב&quot;ח (או&quot;ח ס' כט) שמותר לברך שהחיינו מספק, כי שונה היא מכל הברכות, כיוון שהיא באה על שמחת הלב, ואם הוא שמח ומברך לד' על שהחיינו וקיימנו על הזמן הזה, אין כאן משום &quot;לא תשא&quot; (או&quot;ח ס' כט). ואף שיש חולקים עליו (פמ&quot;ג ס' רכה), אפשר לסמוך על שיטתו. <br /> לכן חייל המתגייס ומקבל בגדי צה&quot;ל ושמח בכך מאוד, רשאי לברך שהחיינו.<br /> <br /> <br /> '''2. האם הוא מברך שהחיינו כל פעם?'''<br /> <br /> אם חייל מקבל מדים באמצע שירות, נימוק א' וב' נופלים, ונשארים נימוק ג' וד' (אם הוא שמח שהוא מקבל מדים חדשים). ולכן צריך לבדוק לגופו של עניין, אם באמת המדים האלה נשארים אצלו לתמיד והוא שמח, יש לברך שהחיינו. אבל אם הם רק מושאלים והוא צריך להחזיר אותם, הוא לא צריך לברך שהחיינו.<br /> <br /> <br /> '''&quot;שהחיינו&quot; על אכילת אתרוג'''<br /> <br /> ש: אתרוג שבירכו עליו &quot;שהחיינו&quot; בנטילת לולב בסוכות, ואוכלו בט&quot;ו בשבט. האם יברך עליו שוב &quot;שהחיינו&quot;?<br /> <br /> ת: לא נראה, כי ראהו (ע&quot;פ רמ&quot;א או&quot;ח רכה, ג). <br /> <br /> [ראיתי בקובץ בית המדרש (שבט תשע&quot;א אות יז), שהשיב הגרי&quot;ש אלישיב לשאלה זו: &quot;חלילה. ברכה לבטלה&quot; - רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על הבחירות''' <br /> <br /> ש: האם מי שהולך להצביע ושמח יכול לברך שהחיינו?<br /> <br /> ת: כן. פעם הראשונה שמקיים מצוה (שו&quot;ת אורח משפט עמ' רסח-רסט). בשורה טובה. שיטת הב&quot;ח הפותחת שער למי ששמח (או&quot;ח סי' כט). <br /> <br /> [אמנם מובא בשם הרב בקונטרס עולה חדש 54 שאין לברך ברכת שהחיינו על ההצבעה לפעם הראשונה משני טעמים: א. לא מברכים שהחיינו על מעין מצווה. מדינת ישראל אינה מלכותנו בשלמותה אלא מעין מלכות ישראל כמו שכתב מרן הרב קוק בשו&quot;ת משפט כהן עמ' שסח. ב. כשאדם מצביע הוא לא עושה את כל המצווה, אלא חלק ממנה. אלא כאן הרב מאפשר לברך למי שרוצה – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על פרי אדמה'''<br /> <br /> ש: האם לברך שהחיינו על מלון שהוא פרי אדמה?<br /> <br /> ת: כן. על כל פרי שמתחדש בשנה. גם מלפפונים. מ&quot;ב רכה יח.<br /> <br /> <br /> '''דרגה בצה&quot;ל'''<br /> <br /> ש: מי שקיבל דרגה בצה&quot;ל יכול לברך הטוב והמטיב כשם ומלכות?<br /> <br /> ת: כן. טוב לו והמטיב לאחרים (שו&quot;ע או&quot;ח רכב א).<br /> <br /> <br /> '''שחרור גלעד שליט'''<br /> <br /> ש: האם לברך שהחיינו על שחרור שליט - הרי מחבלים משוחררים שוב ירצחו?<br /> <br /> ת: על שחרורו - לברך שהחיינו, ועל הודעת המחבלים - לברך ברוך דיין האמת (ברכות נט. שו&quot;ע או&quot;ח רכב א-ב).<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על לבנים חדשים'''<br /> <br /> ש: האם מברכים שהחיינו על לבנים חדשים?<br /> <br /> ת: אם שמחים בהם. וכן כל קנייה משמחת (שו&quot;ע או&quot;ח רכג ג).<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על טלפון סלולרי'''<br /> <br /> ש: האם לברך שהחיינו על טלפון סלולרי?<br /> <br /> ת: כן. זה משמח (שו&quot;ע או&quot;ח רכג ג).<br /> <br /> <br /> '''רכב חדש'''<br /> <br /> ש: קנינו רכב חדש אני ואשתי. מה מברכים?<br /> <br /> ת: הטוב והמטיב (שו&quot;ע או&quot;ח רכג ה).<br /> <br /> <br /> '''תעודת זהות'''<br /> <br /> ש: האם עולה חדש שקיבל תעודת זהות מברך שהחיינו?<br /> <br /> ת: כן. בשורה טובה (שו&quot;ע או&quot;ח רכב א)!<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על ישיבה'''<br /> <br /> ש: סוף סוף אני מתחיל ללמוד בישיבה אחרי מאווים של שנים ואני מאוד שמח. לברך שהחיינו?<br /> <br /> ת: כן. זו בשורה טובה (שו&quot;ע או&quot;ח רכב א).<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על גט'''<br /> <br /> ש: האם אשה שחיכתה לגט זמן רב וקיבלה יכולה לברך שהחיינו?<br /> <br /> ת: כן, על הבשורה הטובה שיצאה לחופשי.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%98%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> '''נעליים ושהחיינו'''<br /> <br /> ש: האם אני יכול לומר שהחיינו על נעליים חדשות?<br /> <br /> ת: כן. רק לא אומרים: תבלה ותתחדש (שו&quot;ע או&quot;ח רכג ו. הגה שם).<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על בת'''<br /> <br /> ש: מתי מברכים על לידת בת?<br /> <br /> ת: שהחיינו כשרואים אותה לראשונה (מ&quot;ב רכג ב).<br /> <br /> <br /> '''טעות בברכה על תינוק שנולד'''<br /> <br /> ש: נולד לי בן וכיוון שהתרגשתי טעיתי ובירכתי &quot;שהחיינו&quot; במקום &quot;הטוב והמטיב&quot;. האם אני צריך לברך עוד <br /> פעם?<br /> <br /> ת: לא צריך. גם הנביאים טעו בתאריך של שבעה עשר בתמוז בגלל התרגשות (ירושלמי תענית ד, ד ותוס' על <br /> ראש השנה יח, ב), אך בניגוד לאותם נביאים, ההתרגשות שלך נוצרה מסיבה משמחת.<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על גיל שבעים'''<br /> <br /> ש: האם יש לומר שהחיינו בהגיע לגיל 70?<br /> <br /> ת: אין לזה מקור ברור (כתב בשו&quot;ת חוות יאיר [ס' ע] שמי שמגיע לגיל 70 יברך שהחיינו. ובס' משנת יעקב [ב רכה. מובא בפס&quot;ת רכג 50] כותב שכן נהג הח&quot;ח לפני גדולי תלמידיו). בגיל 60 כתוב בגמרא על יום טוב כיון שיצא מכרת שנים (מועד קטן כח א. וכן מוזכר בבא&quot;ח ראה ט ובכה&quot;ח רכג כט). אך לא מוזכר גיל 70 (פמ&quot;ג מ&quot;ז תמד ט. וכתב החת&quot;ס או&quot;ח רכה א שיש לברך בלי שם ומלכות). וכשנשאל הגר&quot;ח קניבסקי: האם יש עניין לעשות סעודה כשיגיע לשישים שנה או שבעים? השיב: לא שמענו שנוהגים (הליכות חיים ח&quot;ב פרק יז אות קכז). אמנם בספר תולדות יעקב (עמ' רפו), מובא בשם הגרי&quot;י קניבסקי ה&quot;סטייפלר&quot;, כי לאחר שבעים שנה שהם שנותיו של אדם, כל יום נוסף הוא מתנה מאת הקב&quot;ה, וצריך הודאה מיוחדת על כך. ויש שהציעו ללבוש בגד חדש. זה תמיד אפשרי.<br /> <br /> [מעשה בהג&quot;ר שלמה גורן, בהיותו הרב הראשי של ת&quot;א. ביום העצמאות, אמר בליל בבית הכנסת ברכת שהחיינו כשיטתו. ערער א' המתפללים והרב הניף את עניבתו כאומר, זה היה על עניבה חדשה. לאחר התפלה נזף בו הג&quot;ר גורן. על עניבה חדשה פשוט לך שניתן לומר שהחיינו ואילו על מדינה חדשה לא ניתן לומר שהחיינו?! אמנם ביום הולדת השבעים של הרב, לא בירך שהחיינו – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על חבר'''<br /> <br /> ש: מי שפוגש חברו אחרי כמה שנים ושמח, מה יברך, שהחיינו או מחייה המתים?<br /> <br /> ת: שהחיינו, כי מחייה המתים זה רק אם לא שמע אליו שנה, וזה נדיר בימינו (ע' שו&quot;ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו).<br /> <br /> <br /> '''שהחיינו על מטפחת ראש'''<br /> <br /> ש: האם מברכים על מטפחת ראש חדשה?<br /> <br /> ת: כן. אם היא משמחת (שו&quot;ע או&quot;ח רכג ג – מ&quot;צ).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9F,_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D,_%D7%97%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9C_(%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95)&diff=27985 2025-09-09T12:15:06Z

<p>Admin: יצירת דף עם התוכן &quot;{{video |title=סדר וניקיון, ניסים, חוכמות חול (וידאו) |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=GWpXK5IcmGs |video_id=GWpXK5IcmGs |publish_date=2025-09-08 |realdate=ט&quot;ו אלול התשפ&quot;ה |categories=שונות (וידאו) }}&quot;</p> <hr /> <div>{{video<br /> |title=סדר וניקיון, ניסים, חוכמות חול (וידאו)<br /> |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=GWpXK5IcmGs<br /> |video_id=GWpXK5IcmGs<br /> |publish_date=2025-09-08<br /> |realdate=ט&quot;ו אלול התשפ&quot;ה<br /> |categories=שונות (וידאו)<br /> }}</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A6%D7%90_(%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95)&diff=27984 2025-09-09T12:10:41Z

<p>Admin: </p> <hr /> <div>{{video<br /> |title=פרשת כי תצא (וידאו)<br /> |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=aY6frL6VeMo<br /> |video_id=aY6frL6VeMo<br /> |publish_date=2025-09-05<br /> |realdate=י&quot;ב אלול התשפ&quot;ה<br /> |categories=תורה, פרשת השבוע<br /> |duration=PT33M37S<br /> |duration_seconds=2017<br /> |view_count=193<br /> |like_count=0<br /> |comment_count=0<br /> }}</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%94_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94%3F,_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%94_(%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95)&diff=27982 2025-09-09T12:04:15Z

<p>Admin: יצירת דף עם התוכן &quot;{{video |title=מה זה קדושה?, אנטישמיות והסברה (וידאו) |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=xwh6BhTgXz4 |video_id=xwh6BhTgXz4 |publish_date=2025-09-04 |realdate=י&quot;א אלול התשפ&quot;ה |categories=תורה (וידאו) }}&quot;</p> <hr /> <div>{{video<br /> |title=מה זה קדושה?, אנטישמיות והסברה (וידאו)<br /> |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=xwh6BhTgXz4<br /> |video_id=xwh6BhTgXz4<br /> |publish_date=2025-09-04<br /> |realdate=י&quot;א אלול התשפ&quot;ה<br /> |categories=תורה (וידאו)<br /> }}</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2_(%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95)&diff=27981 2025-09-09T11:58:26Z

<p>Admin: רענון קטגוריה</p> <hr /> <div></div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95)&diff=27978 2025-09-09T11:49:07Z

<p>Admin: רענון קטגוריה</p> <hr /> <div></div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_(%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95)&diff=27977 2025-09-09T11:48:04Z

<p>Admin: יצירת דף עם התוכן &quot;{{video |title=שיעור לרגל חידוש הישיבה (וידאו) |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=kH0TXuOva1o |video_id=kH0TXuOva1o |publish_date=2025-09-04 |realdate=י&quot;א אלול התשפ&quot;ה |categories=שונות }}&quot;</p> <hr /> <div>{{video<br /> |title=שיעור לרגל חידוש הישיבה (וידאו)<br /> |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=kH0TXuOva1o<br /> |video_id=kH0TXuOva1o<br /> |publish_date=2025-09-04<br /> |realdate=י&quot;א אלול התשפ&quot;ה<br /> |categories=שונות<br /> }}</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%90_(%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95)&diff=27968 2025-09-06T18:40:11Z

<p>Admin: יצירת דף עם התוכן &quot;{{video |title=חרדים וצבא (וידאו) |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=TvLsOgzi6lY&amp;t=1s |video_id=TvLsOgzi6lY&amp;t=1s |publish_date=2025-09-03 |realdate=י&#039; אלול התשפ&quot;ה |categories=מדינת ישראל (וידאו) }}&quot;</p> <hr /> <div>{{video<br /> |title=חרדים וצבא (וידאו)<br /> |video_url=https://www.youtube.com/watch?v=TvLsOgzi6lY&amp;t=1s<br /> |video_id=TvLsOgzi6lY&amp;t=1s<br /> |publish_date=2025-09-03<br /> |realdate=י' אלול התשפ&quot;ה<br /> |categories=מדינת ישראל (וידאו)<br /> }}</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=26653 2025-09-04T12:51:33Z

<p>Admin: סידור כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == אמן על שתי ברכות ==<br /> '''ש: השומע שתי ברכות בבת אחת, כיצד יענה אמן?'''<br /> <br /> ת: יענה אמן ואמן. מ&quot;ב קכד ס&quot;ק כד.<br /> <br /> == ברוך הוא וברוך שמו 1 ==<br /> '''ש: האם עלי לענות ברוך הוא וברוך שמו לכל ברכה שאני שומע במשך היום?'''<br /> <br /> ת: לא. זה מנהג גאונים ולא נהגו בכל ברכה (טור או&quot;ח קכד בשם הרא&quot;ש. אמנם הגר&quot;א בכלל אומר לא לומר ברוך הוא וברוך שמו - מעשה רב ס' מג והלכות הגר&quot;א ומנהגיו עמ' קיג).<br /> <br /> == ברוך הוא וברוך שמו 2 ==<br /> '''ש: האם לענות ברוך הוא וברוך שמו, למי שמברך מהר?'''<br /> <br /> ת: רק אם יספיק לגמור לפני שהמברך יתחיל מלך העולם. פס&quot;ת קכד יא (עיין פירוש הרב על קצשו&quot;ע ו ח על אמירת ברוך הוא וברוך שמו בכלל – מ&quot;צ).<br /> <br /> == אמן בפה מלא ==<br /> '''ש: אסור לברך כשיש אוכל בפה, ומה עם עניית אמן אם מזדמן שיש לי אוכל בפה?'''<br /> <br /> ת: מותר, אך להשתדל לבלוע לפני כן אם אפשר. פס&quot;ת קעב ה.<br /> <br /> == אמן על אשר יצר ==<br /> '''ש: האם לענות אמן על ברכת אשר יצר של מישהו אחר?'''<br /> <br /> ת: כן. ככל ברכה (עיין פסקי שלמה ח&quot;א ערך שמונה עשרה אם עונים אמן על שמונה עשרה בלחש של מישהו אחר - מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:תפילה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=26652 2025-09-04T12:51:00Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == אמן על שתי ברכות ==<br /> '''ש: השומע שתי ברכות בבת אחת, כיצד יענה אמן?'''<br /> <br /> ת: יענה אמן ואמן. מ&quot;ב קכד ס&quot;ק כד.<br /> <br /> == ברוך הוא וברוך שמו ==<br /> '''ש: האם עלי לענות ברוך הוא וברוך שמו לכל ברכה שאני שומע במשך היום?'''<br /> <br /> ת: לא. זה מנהג גאונים ולא נהגו בכל ברכה (טור או&quot;ח קכד בשם הרא&quot;ש. אמנם הגר&quot;א בכלל אומר לא לומר ברוך הוא וברוך שמו - מעשה רב ס' מג והלכות הגר&quot;א ומנהגיו עמ' קיג).<br /> <br /> == ברוך הוא וברוך שמו ==<br /> '''ש: האם לענות ברוך הוא וברוך שמו, למי שמברך מהר?'''<br /> <br /> ת: רק אם יספיק לגמור לפני שהמברך יתחיל מלך העולם. פס&quot;ת קכד יא (עיין פירוש הרב על קצשו&quot;ע ו ח על אמירת ברוך הוא וברוך שמו בכלל – מ&quot;צ).<br /> <br /> == אמן בפה מלא ==<br /> '''ש: אסור לברך כשיש אוכל בפה, ומה עם עניית אמן אם מזדמן שיש לי אוכל בפה?'''<br /> <br /> ת: מותר, אך להשתדל לבלוע לפני כן אם אפשר. פס&quot;ת קעב ה.<br /> <br /> == אמן על אשר יצר ==<br /> '''ש: האם לענות אמן על ברכת אשר יצר של מישהו אחר?'''<br /> <br /> ת: כן. ככל ברכה (עיין פסקי שלמה ח&quot;א ערך שמונה עשרה אם עונים אמן על שמונה עשרה בלחש של מישהו אחר - מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:תפילה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=26651 2025-09-04T12:49:45Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == גֶפן או גָפן ==<br /> '''ש: למה ספרדים מברכים בורא פרי הגפן עם סגול ולא עם קמץ כמו בסוף פסוק?'''<br /> <br /> ת: החיד&quot;א ביוסף אומץ ועוד אחרונים אומרים שבענייני תפילות וברכות לא הולכים אחרי הדקדוק אלא אחרי השפה המדוברת, כגון עשה למען ימינָך ולא ימינֶך (יש תירוץ שני, כיון שעונים אמן, זה לא סוף פסוק – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת שהכל ==<br /> '''ש: ברכת שהכל בקמץ או צירי?'''<br /> <br /> ת: שתי שיטות. כל אחד לפי מנהגו (עיין מג&quot;א קסז ח. שערי תשובה רד כ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ד' אלהינו מלך העולם ==<br /> '''ש: יש סתירה בלשון הברכות, ד' הוא אלהינו שלנו או מלך העולם כולו?'''<br /> <br /> ת: אלהינו בהשגחה פרטית ומלך העולם בהשגחה כללית. הגר&quot;א אדרת אליהו דברים א ו.<br /> <br /> <br /> <br /> == נוסח ברכה ==<br /> '''ש: למה ברכה פותחת בגוף שני ממשיכה בגוף שלישי?'''<br /> <br /> ת: כי ד' קרוב בתוך העולמים ורחוק מעל העולמים (נפש החחים ג).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_2_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=26650 2025-09-04T12:48:26Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>{מקורות: הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == לאכול מפירותיה ==<br /> '''ש: מי שאוכל מפירות א&quot;י ומפירות חו&quot;ל, האם יברך פירותיה, שהרי זה שקר?'''<br /> <br /> ת: זה לא שקר שהרי כן אוכל מפירות הארץ, לכן יש לו לומר פירותיה, כדי לא לדלג על השבח הזה (וכן אמרו הסטייפלר והגרי&quot;ש אלישיב. דרך שיחה א תקכו-תקכז. שיח הפסח עמ' קה. חשוקי חמד ברכות עמ' עדר. חוברת דרכי יעקב עמ' ט. דלא כהגרש&quot;ז אוירבך. חכו ממתקים א קג. עיין באריכות בפירוש הרב על קצשו&quot;ע נא ח – מ&quot;צ).<br /> <br /> == עוגה לקינוח סעודה ==<br /> '''ש: יש מחלוקת הפוסקים אם מברכים על עוגה שבאה לקינוח סעודה. מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: לברך. רבנו הרב צבי יהודה נהג כך בשם מרן הרב קוק (עיין פירוש הרב על קצשו&quot;ע מג ו – מ&quot;צ).<br /> <br /> == חלה מתוקה ==<br /> '''ש: מה ההגדרה של חלה מתוקה שמברכים עליה מזונות?'''<br /> <br /> ת: לספרדים, מעט מתיקות מורגשת, ולאשכנזים עוגה ממש. שו&quot;ע או&quot;ח קסח ז. אבל אם הבצק נעשה בלי מים, אלא עם נוזל אחר כגון חלב או מיץ פירות, או אם הם הרוב, אז גם אם אין המתיקות מורגשת, להרבה פוסקים זה מזונות. עיין פס&quot;ת.<br /> <br /> == ברכת שהכל ==<br /> '''ש: אם אני לא יודע מה לברך על מאכל, אז לברך שהכל?'''<br /> <br /> ת: לא. להימנע מלאכול. מברכים שהכל רק אם אחרי לימוד מעמיק או שאלה לחכם, עדיין נשאר ספק. מ&quot;ב סוף סי' רב.<br /> <br /> == דיבור לפני בליעה ==<br /> '''ש: אם ברך על מאכל והכניסו לפיו, האם מותר לדבר או שאסור לו עד שיבלע?'''<br /> <br /> ת: לכתחילה אין לדבר עד שיבלע קצת. אם דיבר, אינו צריך לברך שוב (וכ&quot;כ הגר&quot;ע יוסף שמעיקר הדין הלעיסה חשובה כתחילת אכילה, ויש להחמיר. שו&quot;ת יביא אומר ה טז).<br /> <br /> == שתיקה בין ברכה לטעימה ==<br /> '''ש: אם המתין בשתיקה בין הברכה לטעימה, האם יש בזה הפסק וצריך לברך שוב?'''<br /> <br /> ת: לא (וכן פסק הגר&quot;ע יוסף. חזון עובדיה קעא).<br /> <br /> == שינוי מקום בסוכריה ==<br /> '''ש: מי שיוצא מן הבית לרחוב עם סוכריה צריך לברך שוב?'''<br /> <br /> ת: לא, כיוון שכך הדרך, זה כמו התנה מראש (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ב נז. דלא כהגר&quot;ח קניבסקי שסיפר על החזו&quot;א: &quot;בילדותי פעם אחת יצאתי עמו מהבית והיתה לי סוכריה בפה, ואמר לי שזה שינוי מקום כשאני יוצא מהבית וצריך לברך, וכשחוזרים לבית שוב צריך לברך – אפילו מאה פעמים&quot;! דברי שי&quot;ח ד כ – מ&quot;צ).<br /> <br /> == אכילת שבעת המינים ==<br /> '''ש: האם יש לאכול את שבעת המינים לפי הסדר או כל זה רק לגבי קדימה בברכה?'''<br /> <br /> ת: רק לקדימת הברכה.<br /> [והגר&quot;א נבנצל כתב לי: &quot;רק לגבי קדימה בברכה&quot;.<br /> והג&quot;ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח&quot;ס שו&quot;ת שבט הקהתי, כתב לי: &quot;מדינא א&quot;צ ויש ת&quot;ח מקפידין&quot; - מ&quot;צ].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=26649 2025-09-04T12:46:33Z

<p>Admin: מחיקת כפילות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == כוונה בברכה ==<br /> '''ש: מה צריך לכוון בברכות?'''<br /> <br /> ת: את פירוש המילים, כלומר תודה לד' על חסדיו שנתן לנו את הפרי הזה או את המצוה הזאת. ספר חסידים מו. <br /> <br /> <br /> <br /> == כוונה בברכות ==<br /> '''ש: מה לכוון כשאני אומר ברכה?'''<br /> <br /> ת: למילים של הברכה - והרי עיקרי האמונה גנוזים בברכות כדברי הרמב&quot;ם במורה נבוכים (ועיין הלכות ברכות א ג-ד. פס&quot;ת קעב אות א – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == לחמניה מזונות ==<br /> '''ש: איך עושים לחמניה מזונות?'''<br /> <br /> ת: בלי מים, אלא רק שמן ומי פירות, או רובם. או עם מים, אבל עם מתיקות מורגשת לא מקובלת, אז מזונות לספרדים והמוציא לאשכנזים (ע' באר היטב קסח י).<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: ואם אוכלים הרבה? כמה זה קביעות סעודה?'''<br /> <br /> ת: ארבעה ביצים 200 סמ&quot;ק, 8 קופסאות גפרורים, זה כמו לחם – נטילה, המוציא, ברכת המזון. ואם זה 150 סמ&quot;ק – זה ספק (ע' שם ס' ו). <br /> <br /> <br /> <br /> == יש דבר כזה &quot;לחמניות מזונות&quot;? ==<br /> '''ש: שמעתי שגם על &quot;לחמניות מזונות&quot; יש לברך המוציא?'''<br /> <br /> ת: '''א.''' אם הכוונה ל&quot;לחמניה מתוקה&quot;, כלומר שנילושה במים אך הוסיפו עוד מוצרים מתוקים, אז יש מחלוקת בין אשכנזים לספרדים. אשכנזים מברכים המוציא, ורק על עוגה ממש מברכים מזונות. לספרדים זה תלוי, אם היא מאוד מתוקה, כך שאדם נשאל אם זה לחם או עוגה, משיב עוגה, אז ברכתה מזונות, אך אם הוא משיב לחם, אז ברכתה המוציא. אבל לכל הדעות אם יש שיעור קביעות סעודה, ברכתה המוציא. <br /> <br /> '''ב.'''אם לא נילושה במים אלא רק במי פירות כלומר מיץ פירות, אז לכל הדעות, ברכתה מזונות. אבל יש להיות בטוח שאלו מי פירות טהורים שאין בהם מים, אבל גם כאן אם יש שיעור קביעות סעודה הברכה היא המוציא.<br /> <br /> '''ג.''' שיעור קביעות סעודה הוא מחלוקת אם הוא 3 ביצים או 4 ביצים. ביצה לשיטת הרב נאה, שהיא שיטת הספרדים, ושיטת הירושלמים גם אשכנזים, 54 סמ&quot;ק .כלומר אם אוכלים פחות מ162 סמ&quot;ק, הברכה היא מזונות, אם אוכלים יותר מ216 סמ&quot;ק, הברכה היא המוציא. בין לבין יש ספק, לכן יש להשתדל לא לאכול כמות כזו.<br /> <br /> '''ד.'''הלחמניות הכי קטנות הם באורך 14 ס&quot;מ, גובה 4 ס&quot;מ, רוחב 6 ס&quot;מ. אם כן נפחם הוא בערך π/4X6X14X4, שזה 250 סמ&quot;ק בערך, שיש בה שיעור סעודה. לכן מי שאוכל לחמניה שלמה צריך לברך המוציא (וכן דעתם של הגר&quot;י זילברשטיין, הג&quot;ר משה שאול קליין, הג&quot;ר שלמה יוסף מחפוד, הגר&quot;מ מאזוז והג&quot;ר יצחק רצאבי- מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה של אתאיסט ==<br /> '''ש: האם ברכה של אתאיסט היא ברכה לבטלה?'''<br /> <br /> ת: כך סובר הגרמ&quot;פ, אבל זה חידוש (שו&quot;ת אגרות משה יו&quot;ד א קעב. או&quot;ח ד צא - מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == כזית לפתור מאכלים ==<br /> '''ש: כמה לחם יש לאכול כדי לפתור מברכה שאר מאכלים בארוחה?'''<br /> <br /> ת: כזית, 29 סמ&quot;ק, ויש מתירים גם במעט. פס&quot;ת קעז אות א.<br /> שתיה בטיול<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: בטיול ששותים הרבה, האם יש לברך כל פעם?'''<br /> <br /> ת: אם יש היסח דעת, יש לברך כל פעם (שו&quot;ת שאילת שלמה א עא).<br /> <br /> <br /> <br /> == עבודה בטעימות ==<br /> '''ש: מותר לעבוד בטעימות בחנויות, כי אולי הטועם לא יברך?'''<br /> <br /> ת: מותר, כי בלפני עור, תולים, ואולי יברך. משנה שביעית ה ו. וגם יש שיטה שאין מברכים על טעימה אם זה מעט. שו&quot;ע או&quot;ח רי ב. ולצרף שיטת הש&quot;ך שאין לפני עור במומר לזה. שו&quot;ע יו&quot;ד קנא ו.<br /> <br /> <br /> <br /> == חלה מתוקה ==<br /> '''ש: מה ההגדרה של חלה מתוקה שמברכים עליה מזונות?'''<br /> <br /> ת: לספרדים, מעט מתיקות מורגשת, לאשכנזים עוגה ממש. שו&quot;ע או&quot;ח קסח ז. אבל אם הבצק נעשה בלי מים, אלא עם נוזל אחר כגון חלב או מיץ פירות, או אם הם הרוב, אז גם אם אין המתיקות מורגשת, להרבה פוסקים זה מזונות לכל הדעות. עיין פס&quot;ת.<br /> <br /> <br /> <br /> == לעיסת מסטיק ושינוי מקום ==<br /> '''ש: האם מי שלועס מסטיק ומשנה מקום צריך לברך מחדש?'''<br /> <br /> ת: לא, משום שיש כלל שאם התנה מראש על שינוי מקום לא צריך לברך עוד פעם, ומי שלועס מסטיק ממילא מתנה מראש (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ב, נז).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על מזון לא טעים ==<br /> '''ש: אני אוכל מזון שלא טעים לי לצורך ספורטיבי. האם לברך או זו ברכה לבטלה?'''<br /> <br /> ת: בוודאי לברך. הרי זה מזין את הגוף.<br /> <br /> <br /> <br /> == שכח ברכה ==<br /> '''ש: שכחתי אם ברכתי ברכה אחרונה אחרי אכילה. מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: לברך במחשבה כי יש אומרים שיוצאים ידי חובה ומאידך אין ברכה לבטלה. כך נפסק בפרמ&quot;ג (סי' רט. וכן בא&quot;ח מטות יד. פסקי תשובה רט אות ז. וסיפר הגראי&quot;ל שטיינמן שהשוחט של בריסק [קראו לו ר' יוסף פרעגער] היה חסיד סלונים וחיבר ספר מנחת יוסף על הלכות שחיטה, ובסופו יש שו&quot;ת עם המהרי&quot;ל דיסקין, ומובא שם שהמהרי&quot;ל פסק לו שכשיש ספק בברכה אם צריך לברך את הברכה או אין צריך לברך את הברכה יכול לברך בהרהור, ויכול לברך את כל הברכה בפיו אלא שאת הזכרת השם יהרהר בלב. ועי' שם במנחת יוסף עמ' מה-מו, ובסוף הספר בשירי מנחה במכתבו לבעל השדי חמד. וע&quot;ע בשו&quot;ת מהרי&quot;ל דיסקין קו&quot;א סי' ה אות ו שהוכיח דהרהור לאו כדיבור דאל&quot;כ היה נכון בספק התפלל להרהר הברכה ופלטינן מחשש ברכה לבטלה. אעלה בתמר – מתורת בריסק עמ' קס – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה אחרי תה וקפה ==<br /> '''ש: האם מברכים ברכה אחרונה אחרי תה או קפה חמים?'''<br /> <br /> ת: אם שתה רביעית, 85 סמ&quot;ק, בבת אחת או כמעט - יברך. אם שתה טיפין טיפין - אינו מברך. וראוי שיתחייב וישתה רביעית מים.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%94%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה אחרונה אחרי חלבי למי שבשרי ==<br /> '''ש: בטעות אכלתי חלבי אחרי בשרי. האם לברך ברכה אחרונה?'''<br /> <br /> ת: כן.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה בשקט ==<br /> '''ש: אם ברכתי ברכה בשקט האם זה נקרא שגזלתי מחברי את שכר עניית אמן?'''<br /> <br /> ת: כן. יש לברך בקול. כמובן, אין זה גזל כפשוטו (לנתיבות ישראל ב עמ' צז-ק).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה בטלפון ==<br /> '''ש: האם יוצאים ידי חובה בברכה בטלפון?'''<br /> <br /> ת: לא. כי אין זה קול אדם. אך עונים אמן, כמו בבית כנסת באלכסנדריה ענו אמן על פי סימון הגבאי. סוף סוכה (נב א. שו&quot;ת מנחת שלמה א ט. שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ד צא. שיעורי הגרי&quot;ש אלישיב על ברכות תקכד-תקכה).<br /> <br /> <br /> <br /> == אי ידיעה ==<br /> '''ש: אם איני יודע מה לברך על כל מאכל, מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: ללמוד, או לשאול מי שיודע.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכות אישה וצניעות ==<br /> '''ש: האם אני (אשה) יכולה לברך מול אישה לא לבושה צנוע?'''<br /> <br /> ת: כן. שו&quot;ע או&quot;ח עה מ&quot;ב סק&quot;ח.<br /> <br /> <br /> <br /> == שתיה בטיול ==<br /> '''ש: מי ששותה בטיול צריך לברך כל פעם ברכה ראשונה ואחרונה?'''<br /> <br /> ת: לא, אם זה דרכו לשתות כל פעם, כי אין היסח דעת (הגרי&quot;ש אלישיב. ידיעון הלכה תמוז-אב תשסח).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=26648 2025-09-04T12:44:43Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == כוונה בברכה ==<br /> '''ש: מה צריך לכוון בברכות?'''<br /> <br /> ת: את פירוש המילים, כלומר תודה לד' על חסדיו שנתן לנו את הפרי הזה או את המצוה הזאת. ספר חסידים מו. <br /> <br /> <br /> <br /> == כוונה בברכות ==<br /> '''ש: מה לכוון כשאני אומר ברכה?'''<br /> <br /> ת: למילים של הברכה - והרי עיקרי האמונה גנוזים בברכות כדברי הרמב&quot;ם במורה נבוכים (ועיין הלכות ברכות א ג-ד. פס&quot;ת קעב אות א – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == לחמניה מזונות ==<br /> '''ש: איך עושים לחמניה מזונות?'''<br /> <br /> ת: בלי מים, אלא רק שמן ומי פירות, או רובם. או עם מים, אבל עם מתיקות מורגשת לא מקובלת, אז מזונות לספרדים והמוציא לאשכנזים (ע' באר היטב קסח י).<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: ואם אוכלים הרבה? כמה זה קביעות סעודה?'''<br /> <br /> ת: ארבעה ביצים 200 סמ&quot;ק, 8 קופסאות גפרורים, זה כמו לחם – נטילה, המוציא, ברכת המזון. ואם זה 150 סמ&quot;ק – זה ספק (ע' שם ס' ו). <br /> <br /> <br /> <br /> == יש דבר כזה &quot;לחמניות מזונות&quot;? ==<br /> '''ש: שמעתי שגם על &quot;לחמניות מזונות&quot; יש לברך המוציא?'''<br /> <br /> ת: '''א.''' אם הכוונה ל&quot;לחמניה מתוקה&quot;, כלומר שנילושה במים אך הוסיפו עוד מוצרים מתוקים, אז יש מחלוקת בין אשכנזים לספרדים. אשכנזים מברכים המוציא, ורק על עוגה ממש מברכים מזונות. לספרדים זה תלוי, אם היא מאוד מתוקה, כך שאדם נשאל אם זה לחם או עוגה, משיב עוגה, אז ברכתה מזונות, אך אם הוא משיב לחם, אז ברכתה המוציא. אבל לכל הדעות אם יש שיעור קביעות סעודה, ברכתה המוציא. <br /> <br /> '''ב.'''אם לא נילושה במים אלא רק במי פירות כלומר מיץ פירות, אז לכל הדעות, ברכתה מזונות. אבל יש להיות בטוח שאלו מי פירות טהורים שאין בהם מים, אבל גם כאן אם יש שיעור קביעות סעודה הברכה היא המוציא.<br /> <br /> '''ג.''' שיעור קביעות סעודה הוא מחלוקת אם הוא 3 ביצים או 4 ביצים. ביצה לשיטת הרב נאה, שהיא שיטת הספרדים, ושיטת הירושלמים גם אשכנזים, 54 סמ&quot;ק .כלומר אם אוכלים פחות מ162 סמ&quot;ק, הברכה היא מזונות, אם אוכלים יותר מ216 סמ&quot;ק, הברכה היא המוציא. בין לבין יש ספק, לכן יש להשתדל לא לאכול כמות כזו.<br /> <br /> '''ד.'''הלחמניות הכי קטנות הם באורך 14 ס&quot;מ, גובה 4 ס&quot;מ, רוחב 6 ס&quot;מ. אם כן נפחם הוא בערך π/4X6X14X4, שזה 250 סמ&quot;ק בערך, שיש בה שיעור סעודה. לכן מי שאוכל לחמניה שלמה צריך לברך המוציא (וכן דעתם של הגר&quot;י זילברשטיין, הג&quot;ר משה שאול קליין, הג&quot;ר שלמה יוסף מחפוד, הגר&quot;מ מאזוז והג&quot;ר יצחק רצאבי- מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה של אתאיסט ==<br /> '''ש: האם ברכה של אתאיסט היא ברכה לבטלה?'''<br /> <br /> ת: כך סובר הגרמ&quot;פ, אבל זה חידוש (שו&quot;ת אגרות משה יו&quot;ד א קעב. או&quot;ח ד צא - מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == כזית לפתור מאכלים ==<br /> '''ש: כמה לחם יש לאכול כדי לפתור מברכה שאר מאכלים בארוחה?'''<br /> <br /> ת: כזית, 29 סמ&quot;ק, ויש מתירים גם במעט. פס&quot;ת קעז אות א.<br /> שתיה בטיול<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: בטיול ששותים הרבה, האם יש לברך כל פעם?'''<br /> <br /> ת: אם יש היסח דעת, יש לברך כל פעם (שו&quot;ת שאילת שלמה א עא).<br /> <br /> <br /> <br /> == עבודה בטעימות ==<br /> '''ש: מותר לעבוד בטעימות בחנויות, כי אולי הטועם לא יברך?'''<br /> <br /> ת: מותר, כי בלפני עור, תולים, ואולי יברך. משנה שביעית ה ו. וגם יש שיטה שאין מברכים על טעימה אם זה מעט. שו&quot;ע או&quot;ח רי ב. ולצרף שיטת הש&quot;ך שאין לפני עור במומר לזה. שו&quot;ע יו&quot;ד קנא ו.<br /> <br /> <br /> <br /> == חלה מתוקה ==<br /> '''ש: מה ההגדרה של חלה מתוקה שמברכים עליה מזונות?'''<br /> <br /> ת: לספרדים, מעט מתיקות מורגשת, לאשכנזים עוגה ממש. שו&quot;ע או&quot;ח קסח ז. אבל אם הבצק נעשה בלי מים, אלא עם נוזל אחר כגון חלב או מיץ פירות, או אם הם הרוב, אז גם אם אין המתיקות מורגשת, להרבה פוסקים זה מזונות לכל הדעות. עיין פס&quot;ת.<br /> <br /> <br /> <br /> == לעיסת מסטיק ושינוי מקום ==<br /> '''ש: האם מי שלועס מסטיק ומשנה מקום צריך לברך מחדש?'''<br /> <br /> ת: לא, משום שיש כלל שאם התנה מראש על שינוי מקום לא צריך לברך עוד פעם, ומי שלועס מסטיק ממילא מתנה מראש (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ב, נז).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על מזון לא טעים ==<br /> '''ש: אני אוכל מזון שלא טעים לי לצורך ספורטיבי. האם לברך או זו ברכה לבטלה?'''<br /> <br /> ת: בוודאי לברך. הרי זה מזין את הגוף.<br /> <br /> <br /> <br /> == שכח ברכה ==<br /> '''ש: שכחתי אם ברכתי ברכה אחרונה אחרי אכילה. מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: לברך במחשבה כי יש אומרים שיוצאים ידי חובה ומאידך אין ברכה לבטלה. כך נפסק בפרמ&quot;ג (סי' רט. וכן בא&quot;ח מטות יד. פסקי תשובה רט אות ז. וסיפר הגראי&quot;ל שטיינמן שהשוחט של בריסק [קראו לו ר' יוסף פרעגער] היה חסיד סלונים וחיבר ספר מנחת יוסף על הלכות שחיטה, ובסופו יש שו&quot;ת עם המהרי&quot;ל דיסקין, ומובא שם שהמהרי&quot;ל פסק לו שכשיש ספק בברכה אם צריך לברך את הברכה או אין צריך לברך את הברכה יכול לברך בהרהור, ויכול לברך את כל הברכה בפיו אלא שאת הזכרת השם יהרהר בלב. ועי' שם במנחת יוסף עמ' מה-מו, ובסוף הספר בשירי מנחה במכתבו לבעל השדי חמד. וע&quot;ע בשו&quot;ת מהרי&quot;ל דיסקין קו&quot;א סי' ה אות ו שהוכיח דהרהור לאו כדיבור דאל&quot;כ היה נכון בספק התפלל להרהר הברכה ופלטינן מחשש ברכה לבטלה. אעלה בתמר – מתורת בריסק עמ' קס – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה אחרי תה וקפה ==<br /> '''ש: האם מברכים ברכה אחרונה אחרי תה או קפה חמים?'''<br /> <br /> ת: אם שתה רביעית, 85 סמ&quot;ק, בבת אחת או כמעט - יברך. אם שתה טיפין טיפין - אינו מברך. וראוי שיתחייב וישתה רביעית מים.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%94_%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%94%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה אחרונה אחרי חלבי למי שבשרי ==<br /> '''ש: בטעות אכלתי חלבי אחרי בשרי. האם לברך ברכה אחרונה?'''<br /> <br /> ת: כן.<br /> <br /> <br /> <br /> == שכח ברכה ==<br /> '''ש: שכחתי אם ברכתי ברכה אחרונה אחרי אכילה. מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: לברך במחשבה כי יש אומרים שיוצאים ידי חובה ומאידך אין ברכה לבטלה (פרמ&quot;ג רט. בא&quot;ח מטות יד).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה בשקט ==<br /> '''ש: אם ברכתי ברכה בשקט האם זה נקרא שגזלתי מחברי את שכר עניית אמן?'''<br /> <br /> ת: כן. יש לברך בקול. כמובן, אין זה גזל כפשוטו (לנתיבות ישראל ב עמ' צז-ק).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה בטלפון ==<br /> '''ש: האם יוצאים ידי חובה בברכה בטלפון?'''<br /> <br /> ת: לא. כי אין זה קול אדם. אך עונים אמן, כמו בבית כנסת באלכסנדריה ענו אמן על פי סימון הגבאי. סוף סוכה (נב א. שו&quot;ת מנחת שלמה א ט. שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ד צא. שיעורי הגרי&quot;ש אלישיב על ברכות תקכד-תקכה).<br /> <br /> <br /> <br /> == אי ידיעה ==<br /> '''ש: אם איני יודע מה לברך על כל מאכל, מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: ללמוד, או לשאול מי שיודע.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכות אישה וצניעות ==<br /> '''ש: האם אני (אשה) יכולה לברך מול אישה לא לבושה צנוע?'''<br /> <br /> ת: כן. שו&quot;ע או&quot;ח עה מ&quot;ב סק&quot;ח.<br /> <br /> <br /> <br /> == שתיה בטיול ==<br /> '''ש: מי ששותה בטיול צריך לברך כל פעם ברכה ראשונה ואחרונה?'''<br /> <br /> ת: לא, אם זה דרכו לשתות כל פעם, כי אין היסח דעת (הגרי&quot;ש אלישיב. ידיעון הלכה תמוז-אב תשסח).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25348 2025-09-02T12:34:40Z

<p>Admin: הדגשת שאלה</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == זימון בקול רם ==<br /> '''ש: האם בזימון צריך לחכות עד סוף הזן את הכל?'''<br /> <br /> ת: בזימון עשרה אצל האשכנזים, המזמן אומר בקול רם (מ&quot;ב קפג כח).<br /> <br /> <br /> <br /> == זימון לנשים ==<br /> '''ש: האם שלוש נשים יכולות לזמן?'''<br /> <br /> ת: לא נהגו (וכן השיבו הגרח&quot;פ שיינברג והגרי&quot;ש אלישיב. שו&quot;ת דברי חכמים עמ' סה).<br /> <br /> <br /> <br /> == &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;ברשות בעלת הבית&quot; בברכת הזימון ==<br /> '''ש: מה דעת הרב לגבי אמירת &quot;ברשות אמי&quot; (למי שאוכל אצל אמו) או &quot;בעלת <br /> '''הבית&quot; בברכת הזימון? שמעתי פעם שרב א” אמר שיש לומר רק &quot;בעל הבית&quot; או &quot;רבותי&quot;, <br /> '''כי הם חייבים בזימון, מה שאין כן באשה.'''<br /> <br /> ת: אפשר לומר &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;בעלת הבית&quot; משום שתי סיבות: <br /> <br /> <br /> <br /> '''א. '''הנוסח הזה הוא לא מעיקר הזימון. עיקר הזימון הוא &quot;ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו&quot;. ה&quot;ברשות&quot; זו תוספת. לכן יש נוסחאות שונות: ספרדים אומרים &quot;הב לן וניבריך&quot;, אשכנזים אומרים &quot;רבותי נברך&quot;, תימנים בלדים לא אומרים כלום, ביידיש אומרים &quot;רבותי מיר וועלען בענטשען&quot;, ספרדים מוסיפים &quot;השמים&quot; וכו'. כתב בכף החיים (קצו ב): בשבת נהגו להוסיף &quot;ברשות שבת מלכתא&quot;, ובתוך הסוכה אומרים: &quot;וברשות ז' אושפיזין עילאין&quot;. כ&quot;כ גם בבן איש חי (קרח אות א).'''<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''ב. '''מעיקר הדין, נשים חייבות לזמן לעצמן כשיש שלוש נשים ופחות משלושה אנשים. וכשאנשים מזמנים, נשים עונות. אמנם נשים נהגו לא לזמן לעצמן משום צניעות (ע' שו&quot;ע או&quot;ח קצט, ו-ז. מ&quot;ב שם. ערוך השולחן שם ס&quot;ב. שו&quot;ת תשובות והנהגות ד, נא), אבל צניעות אינה מבטלת את עיקר הדין.'''<br /> <br /> א&quot;כ, לא נהגו להוסיף &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;ברשות בעלת הבית&quot;, אבל מותר, וכ&quot;ש שבודאי אין למחות על אחרים שאומרים. כמו שנתנו לנשים לעשות סמיכה בקרבן כדי לעשות להן נחת רוח (חגיגה טז, ב).<br /> <br /> [בס' חשוקי חמד (ברכות עמ' רעו), נשאל הגר&quot;י זילברשטיין על ג' אחים שאכלו כאחד על שלחן אמם, ועומדים לזמן, האם רשאים לחלוק כבוד לאמם ולומר &quot;ברשות אמי מורתי נברך שאכלנו משלו&quot;, או שמכיון שאינה מצטרפת אליהם לזימון, אין טעם לומר כך? והשיב: כתב הרמב&quot;ם (הלכות תלמוד תורה ה, ו): &quot;ולא ישב לפני רבו עד שיאמר לו שב, ולא יעמוד מלפניו עד שיאמר עמוד, או עד שיטול רשות לעמוד&quot;. אם כן, נראה שיש גם מקום ליטול מהרב רשות לזמן. ויעוין בפתחי תשובה (יו&quot;ד רמ, ו), שכיבוד אב ואם דומה לכבוד שיש לנהוג ברב מובהק. אם כן, מסתבר שיש לנהוג כך גם ביחס לאמו. לכן יש מקום ליטול רשות מהאם לזמן, אף שאין האם מצטרפת לזימון, שהרי בכל זאת כשאוכלות עם האנשים, חייבות נשים בזימון, ואם כן, יש מקום לומר &quot;ברשות אמי מורתי נברך שאכלנו משלו&quot;, ולמעשה צ&quot;ע. והוסיף, שבס' דרכי חיים ושלום כתוב, שיש לומר &quot;הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואמי מורתי&quot; גם כשאינו סמוך על שולחנם, משום כבוד אב ואם – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25347 2025-09-02T12:33:59Z

<p>Admin: הדגשת שאלה</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == זימון בקול רם ==<br /> '''ש: האם בזימון צריך לחכות עד סוף הזן את הכל?'''<br /> <br /> ת: בזימון עשרה אצל האשכנזים, המזמן אומר בקול רם (מ&quot;ב קפג כח).<br /> <br /> <br /> <br /> == זימון לנשים ==<br /> '''ש: האם שלוש נשים יכולות לזמן?'''<br /> <br /> ת: לא נהגו (וכן השיבו הגרח&quot;פ שיינברג והגרי&quot;ש אלישיב. שו&quot;ת דברי חכמים עמ' סה).<br /> <br /> <br /> <br /> == &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;ברשות בעלת הבית&quot; בברכת הזימון ==<br /> '''ש: מה דעת הרב לגבי אמירת &quot;ברשות אמי&quot; (למי שאוכל אצל אמו) או &quot;בעלת <br /> '''הבית&quot; בברכת הזימון? שמעתי פעם שרב א” אמר שיש לומר רק &quot;בעל הבית&quot; או &quot;רבותי&quot;, <br /> כי הם חייבים בזימון, מה שאין כן באשה.'''<br /> <br /> ת: אפשר לומר &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;בעלת הבית&quot; משום שתי סיבות: <br /> <br /> <br /> <br /> '''א. '''הנוסח הזה הוא לא מעיקר הזימון. עיקר הזימון הוא &quot;ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו&quot;. ה&quot;ברשות&quot; זו תוספת. לכן יש נוסחאות שונות: ספרדים אומרים &quot;הב לן וניבריך&quot;, אשכנזים אומרים &quot;רבותי נברך&quot;, תימנים בלדים לא אומרים כלום, ביידיש אומרים &quot;רבותי מיר וועלען בענטשען&quot;, ספרדים מוסיפים &quot;השמים&quot; וכו'. כתב בכף החיים (קצו ב): בשבת נהגו להוסיף &quot;ברשות שבת מלכתא&quot;, ובתוך הסוכה אומרים: &quot;וברשות ז' אושפיזין עילאין&quot;. כ&quot;כ גם בבן איש חי (קרח אות א).'''<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''ב. '''מעיקר הדין, נשים חייבות לזמן לעצמן כשיש שלוש נשים ופחות משלושה אנשים. וכשאנשים מזמנים, נשים עונות. אמנם נשים נהגו לא לזמן לעצמן משום צניעות (ע' שו&quot;ע או&quot;ח קצט, ו-ז. מ&quot;ב שם. ערוך השולחן שם ס&quot;ב. שו&quot;ת תשובות והנהגות ד, נא), אבל צניעות אינה מבטלת את עיקר הדין.'''<br /> <br /> א&quot;כ, לא נהגו להוסיף &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;ברשות בעלת הבית&quot;, אבל מותר, וכ&quot;ש שבודאי אין למחות על אחרים שאומרים. כמו שנתנו לנשים לעשות סמיכה בקרבן כדי לעשות להן נחת רוח (חגיגה טז, ב).<br /> <br /> [בס' חשוקי חמד (ברכות עמ' רעו), נשאל הגר&quot;י זילברשטיין על ג' אחים שאכלו כאחד על שלחן אמם, ועומדים לזמן, האם רשאים לחלוק כבוד לאמם ולומר &quot;ברשות אמי מורתי נברך שאכלנו משלו&quot;, או שמכיון שאינה מצטרפת אליהם לזימון, אין טעם לומר כך? והשיב: כתב הרמב&quot;ם (הלכות תלמוד תורה ה, ו): &quot;ולא ישב לפני רבו עד שיאמר לו שב, ולא יעמוד מלפניו עד שיאמר עמוד, או עד שיטול רשות לעמוד&quot;. אם כן, נראה שיש גם מקום ליטול מהרב רשות לזמן. ויעוין בפתחי תשובה (יו&quot;ד רמ, ו), שכיבוד אב ואם דומה לכבוד שיש לנהוג ברב מובהק. אם כן, מסתבר שיש לנהוג כך גם ביחס לאמו. לכן יש מקום ליטול רשות מהאם לזמן, אף שאין האם מצטרפת לזימון, שהרי בכל זאת כשאוכלות עם האנשים, חייבות נשים בזימון, ואם כן, יש מקום לומר &quot;ברשות אמי מורתי נברך שאכלנו משלו&quot;, ולמעשה צ&quot;ע. והוסיף, שבס' דרכי חיים ושלום כתוב, שיש לומר &quot;הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואמי מורתי&quot; גם כשאינו סמוך על שולחנם, משום כבוד אב ואם – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25346 2025-09-02T12:33:32Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == זימון בקול רם ==<br /> '''ש: האם בזימון צריך לחכות עד סוף הזן את הכל?'''<br /> <br /> ת: בזימון עשרה אצל האשכנזים, המזמן אומר בקול רם (מ&quot;ב קפג כח).<br /> <br /> <br /> <br /> == זימון לנשים ==<br /> '''ש: האם שלוש נשים יכולות לזמן?'''<br /> <br /> ת: לא נהגו (וכן השיבו הגרח&quot;פ שיינברג והגרי&quot;ש אלישיב. שו&quot;ת דברי חכמים עמ' סה).<br /> <br /> <br /> <br /> == &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;ברשות בעלת הבית&quot; בברכת הזימון ==<br /> '''ש: מה דעת הרב לגבי אמירת &quot;ברשות אמי&quot; (למי שאוכל אצל אמו) או &quot;בעלת <br /> הבית&quot; בברכת הזימון? שמעתי פעם שרב א” אמר שיש לומר רק &quot;בעל הבית&quot; או &quot;רבותי&quot;, <br /> כי הם חייבים בזימון, מה שאין כן באשה.'''<br /> <br /> ת: אפשר לומר &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;בעלת הבית&quot; משום שתי סיבות: <br /> <br /> <br /> <br /> '''א. '''הנוסח הזה הוא לא מעיקר הזימון. עיקר הזימון הוא &quot;ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו&quot;. ה&quot;ברשות&quot; זו תוספת. לכן יש נוסחאות שונות: ספרדים אומרים &quot;הב לן וניבריך&quot;, אשכנזים אומרים &quot;רבותי נברך&quot;, תימנים בלדים לא אומרים כלום, ביידיש אומרים &quot;רבותי מיר וועלען בענטשען&quot;, ספרדים מוסיפים &quot;השמים&quot; וכו'. כתב בכף החיים (קצו ב): בשבת נהגו להוסיף &quot;ברשות שבת מלכתא&quot;, ובתוך הסוכה אומרים: &quot;וברשות ז' אושפיזין עילאין&quot;. כ&quot;כ גם בבן איש חי (קרח אות א).'''<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''ב. '''מעיקר הדין, נשים חייבות לזמן לעצמן כשיש שלוש נשים ופחות משלושה אנשים. וכשאנשים מזמנים, נשים עונות. אמנם נשים נהגו לא לזמן לעצמן משום צניעות (ע' שו&quot;ע או&quot;ח קצט, ו-ז. מ&quot;ב שם. ערוך השולחן שם ס&quot;ב. שו&quot;ת תשובות והנהגות ד, נא), אבל צניעות אינה מבטלת את עיקר הדין.'''<br /> <br /> א&quot;כ, לא נהגו להוסיף &quot;ברשות אמי&quot; או &quot;ברשות בעלת הבית&quot;, אבל מותר, וכ&quot;ש שבודאי אין למחות על אחרים שאומרים. כמו שנתנו לנשים לעשות סמיכה בקרבן כדי לעשות להן נחת רוח (חגיגה טז, ב).<br /> <br /> [בס' חשוקי חמד (ברכות עמ' רעו), נשאל הגר&quot;י זילברשטיין על ג' אחים שאכלו כאחד על שלחן אמם, ועומדים לזמן, האם רשאים לחלוק כבוד לאמם ולומר &quot;ברשות אמי מורתי נברך שאכלנו משלו&quot;, או שמכיון שאינה מצטרפת אליהם לזימון, אין טעם לומר כך? והשיב: כתב הרמב&quot;ם (הלכות תלמוד תורה ה, ו): &quot;ולא ישב לפני רבו עד שיאמר לו שב, ולא יעמוד מלפניו עד שיאמר עמוד, או עד שיטול רשות לעמוד&quot;. אם כן, נראה שיש גם מקום ליטול מהרב רשות לזמן. ויעוין בפתחי תשובה (יו&quot;ד רמ, ו), שכיבוד אב ואם דומה לכבוד שיש לנהוג ברב מובהק. אם כן, מסתבר שיש לנהוג כך גם ביחס לאמו. לכן יש מקום ליטול רשות מהאם לזמן, אף שאין האם מצטרפת לזימון, שהרי בכל זאת כשאוכלות עם האנשים, חייבות נשים בזימון, ואם כן, יש מקום לומר &quot;ברשות אמי מורתי נברך שאכלנו משלו&quot;, ולמעשה צ&quot;ע. והוסיף, שבס' דרכי חיים ושלום כתוב, שיש לומר &quot;הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואמי מורתי&quot; גם כשאינו סמוך על שולחנם, משום כבוד אב ואם – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9D_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25345 2025-09-02T12:32:02Z

<p>Admin: הגדלת כותרת והדגשת שאלה</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]<br /> <br /> == ברכת חכם הרזים ==<br /> '''ש: באלו תנאים אפשר לברך ברכת חכם הרזים?'''<br /> <br /> ת: יש שלושה תנאים:<br /> <br /> '''א. רק בארץ ישראל -''' יש מי שכתב שאין אומרים נוסח ברכה זו בשם ומלכות אלא בארץ ישראל (כה&quot;ח ס&quot;ק טו ע&quot;פ האליהו רבה שחשש לדברי רבינו מנוח בדברי הרמב&quot;ם שברכה זו רק בארץ ישראל, מובא בב&quot;י. ועיין צל&quot;ח על ברכות נח ב). וכ&quot;כ בסידור עולת ראיה (ח&quot;א עמ' שפז): &quot;הרואה אוכלוסי ישראל שהם ששים רבוא ביחד בארץ ישראל&quot;. <br /> <br /> '''ב. צריך ששים רבוא -''' כתוב בשולחן ערוך (או&quot;ח רכד, ה): &quot;הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר בא&quot;ה אמ&quot;ה חכם הרזים&quot;. פשוט שצריך ששים רבוא.<br /> <br /> מובא בעלון &quot;נחלת יעקב יהושע&quot; (גליון עה פ' שמיני-פרה תשע&quot;ד) על מה שצריך ששים רבוא כדי לברך, שהראייה ממתן תורה שכתוב שהיו &quot;כשש מאות אלף&quot; (שמות יב לז). אך רבינו בחיי שם והרמב&quot;ן (שמות ל יב) כותבים שלא היו שש מאות אלף אלא כשש מאות אלף. וגם העיר הג&quot;ר שמאי הכוהן גרוס, בעל שו&quot;ת שבט הקהתי, מה שכתב המאירי בבית הבחירה (שבת נח א): &quot;הרואה אכלוסי ישראל מברך 'ברוך חכם הרזים', ופירשו למטה שאין אכלוסא פחותה מס' רבוא, ואם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כששים רבוא... חשיביתו עלאי כס' רבוא&quot;, עכ&quot;ל.<br /> <br /> וייתכן שאפשר להוסיף מה שכתב הרא&quot;ש (סוף פסחים מ) בענין חמישים יום לספירת העומר וארבעים יכנו במלקות, שדרך הכתוב כשמגיע המנין לסכום עשיריות פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד, כלומר אע&quot;פ שאין מונין אלא מ&quot;ט יום ואין לוקים אלא ל&quot;ט. וכן ביורדי מצרים בזמן יעקב אבינו (כתוב 70 וברשימה יש רק 69) ומספר המלקות (שכתוב 40 אבל בהלכה יש רק 39). <br /> אומרים בישיבות בשם הגר&quot;ח מבריסק שצריך לחכות בין בשר לחלב בתוך השעה השישית, כלומר חמש שעות וזמן מה אל תוך השעה השישית, ע&quot;פ לשון הרמב&quot;ם &quot;כמו שש שעות&quot; (עיין דברי הרב עמ' קצב-קצג. וכן הובא בשם הגר&quot;ח בס' נשמת אברהם יו&quot;ד ריש ס' פט).<br /> אך כל אלה חידוש גדול ואין לנו אלא דברי השולחן ערוך שכתוב: &quot;הרואה ששים רבוא מישראל ביחד&quot;.<br /> <br /> '''ג. רק כשרואה את כולם בבת אחת -''' כתב הבן איש חי בספרו בניהו (ברכות נח, א) ראיה מדברי הגמרא, שצריך לראות בעיניו את כל הששים רבוא, וז&quot;ל: &quot;ראה אוכלסא על גב מעלה בהר הבית, קשה, למה הוצרך לפרש המקום. ונ&quot;ל בס&quot;ד, בא ללמד שלא בירך הברכה, אלא מפני שהיה עומד במקום גבוה, וראה כל הראשים שלהם בעיניו. אבל אם עומד בתוכם, שאין הרבוי בעיניו, לא היה מברך&quot;, עכ&quot;ל. <br /> וכתב הגר&quot;נ קרליץ: &quot;ברכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל, צריך שיראה את הריבוי, כמו ממקום גבוה כעין הרב הבית שנזכר, ואף אם אין צריך שיראה את כולם&quot; (ובספר חוט שני - הלכות ברכות עמ' קפט).<br /> ואמר הג&quot;ר דב ליאור ש&quot;כדי לברך ברכה זו יש לראות ס' ריבוא יחד במקום אחד וזה אפשרי רק בצפייה ממקום גבוה&quot;. וכן הג&quot;ר אשר וייס אמר שצריך לראות את כל הששים רבוא בבת אחת ושאי אפשר לסמוך על הערכת קהל של המשטרה שאינה מדויקת.<br /> <br /> לעומתם, הגר&quot;א נבנצל אמר שדי לראות את קצה הקהל ואין צורך שכל הששים רבוא יהיו במקום אחד אלא ניתן לצרף קהל העומד ברחובות צדדים. אך כל זה דווקא כשיש חיבור, כמו בלוויה. והוסיף ש&quot;בודאי אי אפשר לספרם, ודי באומדן המשטרה&quot; (תחומין לד 455).<br /> <br /> ובשיעורו בליל שבת בשכונת רמת אלחנן, אמר הג&quot;ר יצחק זילברשטיין, כי שאל את גיסו הגר&quot;ח קניסבקי באשר לספקות המתעוררים, שהרי מדובר רק באומדן שלששים ריבוא. ועוד, הרי לא רואים את כולם, ורק אלה הטסים במסוק מעל שטח העצרת יוכלו לצפות בכל הקהל. שאלה נוספת שהועלתה היתה האם אחד יברך לכולם, או שמא כל אחד יברך לעצמו? השיב הגר&quot;ח, שגם אם מדובר באומדן אפשר לברך, כפי המידע שיתקבל במהלך העצרת (באדר תשע&quot;ד, כשממשלת ישראל דנה בחוק גיוס תלמידי הישיבות החרדיות, הכולל עונש פלילי, ארגנו החרדים &quot;עצרת המיליון&quot; גדולה בירושלים נגד הגיוס), שהרי האומדן נעשה על ידי אנשים היודעים להעריך זאת. גם אפשר לברך אם לא רואחם את כולם. וכדאי שכל אחד יברך לעצמו, כיון שמדובר בברכה נדירה מאוד ועדיף בו מאשר בשלוחו. ונשאל הגר&quot;י זילברשטיין, אם גם נשים תברכנה, והשיב: &quot;כן. אין כל הבדל בינן לגברים&quot; (סברי מרנן עמ' שסד). ומובא בשו&quot;ת ידון משה (חלק יג עמ' קי), שאמר הגר&quot;ח קניבסקי: &quot;מספיק שיודעים שיש כזו כמות של אנשים, ואני ברכתי ברכה זו בשם ומלכות בעצרת&quot; (שו&quot;ת ידון משה חלק יג עמ' קי. אמרי מאיר עמ' כו). וכן שמענו שנהג הגראי&quot;ל שטיינמן. <br /> אלא זה חידוש: א. הבא&quot;ח כבר דייק בגמרא שצריך לראותם בבת אחת. ב. אם נאמר אחרת, אז בכל יום יש בירושלים שישים ריבוא איש.<br /> <br /> אומרים שבלוויית הגרא&quot;מ שך היו שישים ריבוא, ושאלו את הגרי&quot;ש אלישיב: האם צריכים לברך ברכת חכם הרזים? אמר: זה הרי בצירוף אלו שעמדו על הבניינים והגגות, וזה לא מצטרף לגבי הברכה (מפי האיש עמ' רעט).<br /> <br /> ובעצרת נגד הגיוס, הג&quot;ר עזריאל אוירבך לא בירך ע&quot;פ דברי הבן איש חי בספר בניהו (אמרי מאיר עמ' צ).<br /> סיכום: יש לברך &quot;חכם הרזים&quot; רק בראיית ששים רבוא בבת אחת בארץ ישראל. וגם לא ראינו בלוויית הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל, שהיו המונים שם, שגדולי ישראל בירכו. ואם יש ספק ששים רבוא או לא רואה כולם בבת אחת, מי שרוצה יכול ללמוד את ההלכה מתוך הרמב&quot;ם (הלכות ברכות י, יא) שכותב עם שם ד' ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות. וכדומה, אמר הג&quot;ר יצחק זילברשטיין (לפני העצרת הנ&quot;ל) שבכדי לצאת מהספק ולברך לכתחילה לפי כל השיטות, כפי שכבר פסקו החת&quot;ס וכפי שנהג הרב מפוניבז' בספק ברכות בפדיון הבן, מאחר והיה כוהן, הרי שיש ללמוד את ההלכה ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות. <br /> וב&quot;ה כשהמשיח יגיע, נברך ברכת חכם הרזים לכל הדעות. בביאת המשיח, לפי רבי חיים פלאג'י נברך: גאל ישראל, שהחיינו, חכמתו ליראיו וחכם הרזים (שו&quot;ת לב חיים ב, מב). ולפי הגרש&quot;ז אוירבך: שהחיינו, חכמתו ליראיו, כבודו ליראיו וחכם הרזים (שו&quot;ת מנחת שלמה ח&quot;א בסוף). ואמר על זה הגר&quot;ח קניבסקי: &quot;גם מחיה המתים כשיחיו את כל המתים, כדאיתא במדרש, וכדומה שגם בן השונמית כשקם בירך ברוך מחיה המתים, וכן יצחק אבינו&quot;. פרקי דרבי אליעזר פרק לא. החיד&quot;א במחזיק ברכה או&quot;ח ריט. והוסיף: &quot;וברכת שהחיינו שיברכו אז תהיה חובה&quot;! (סדר יום כיפור קטן עם ביאורים מהגר&quot;ח קניבסקי עמ' 8 – מ&quot;צ).</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_-_%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25344 2025-09-02T12:30:50Z

<p>Admin: הגדלת כותרת והדגשת שאלה</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]<br /> <br /> מקורות: הרב מרדכי ציון.<br /> <br /> == סגולת ברכת המזון ==<br /> '''ש: זה נכון שברכת המזון בכוונה עוזרת לפרנסה?'''<br /> <br /> ת: כן. ספר החינוך (מובא במשנה ברורה קפה סק&quot;א. וכדאי לברך מתוך סידור ולא בעל פה – מ&quot;צ).</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25343 2025-09-02T12:29:43Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == הרחמן על מדינת ישראל ==<br /> '''ש: האם רבנו הרב צבי יהודה היה אומר בברכת המזון: הרחמן הוא יברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו? הרחמן הוא יברך את חיילי צה&quot;ל העומדים על משמר ארצנו? האם אני יכול להוסיף?'''<br /> <br /> ת: רבנו לא בירך. אתה יכול להוסיף אך עדיף שלא כי אין מכניסים שינויים. הרי אתה רואה שרבנו לא הוסיף ואינך יותר ציוני ממנו. מדינת ישראל וצה&quot;ל נכללים בברכה על הארץ ועל המזון (ועיין שו&quot;ת בית מרדכי סי' כח. שו&quot;ת באהלה של תורה ד ה – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת האורח ==<br /> '''ש: האם יש לומר ברכת האורח הקצרה או הארוכה?''' <br /> <br /> ת: מקורה בגמרא (ברכות מו, א) ונפסקה בשולחן ערוך (או&quot;ח רא, א), ופלא שהושמטה ברכת האורח הארוכה בסידורים רבים ויוצאים ידי חובה באמירה הקצרה: &quot;הרחמן הוא יברך את בעל הבית וכו'&quot;, על כל פנים היא נדפסה בסידור עולת ראיה (ח&quot;א, עמ' שסח-שסט). הכרת טובה למארח היא יסוד גדול במוסר, כמו שמסביר באריכות רבנו בחיי בספר 'חובות הלבבות' שהכרת הטובה היא הבריח התיכון של כל עבודת ד'. זה הא-ב של המוסר. לפיכך ראוי לברך את ברכת האורח הארוכה.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == אבי &quot;מורי&quot; לאב חילוני ==<br /> '''ש: האם בעל תשובה שאביו חילוני יאמר בברכת המזון אבי &quot;מורי&quot;? הרי הוא המורה שלו בעניינים גשמיים, כש&quot;כ בגמ' ב&quot;ק לב: &quot;לענין שוליא דנגרא&quot; או שהכוונה בברכה היא מורה בענייני התורה והמצוות?'''<br /> <br /> ת: כן. גם אביו החילוני חינכו.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%22%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%22_%D7%9C%D7%90%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת האורח בבית מלון ==<br /> '''ש: האם בבית מלון יש לברך ברכת האורח?'''<br /> <br /> ת: לא. זה בתשלום.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת המזון לחולי צליאק ==<br /> '''ש: אני חולה צליאק ואסור לי לאכול מחמשה מיני דגן. האם לברך המוציא וברכת המזון על קביעת סעודה שלי? ומה בשבת?'''<br /> <br /> ת: לא. ואתה אנוס מאכילת לחם בסעודות שבת.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת המזון למי שמתגרש ==<br /> '''ש: האם מי שמתגרש אומר בברכת המזון: &quot;הרחמן הוא יברך את אשתי&quot;?'''<br /> <br /> ת: הוא יכול להגיד 'פלונית' (לומר את שמה) או 'גרושתי'. אדם לא חייב לומר את כל ההוספות אחרי הברכה הרביעית, אך נהגו לומר, אא&quot;כ יש סיבה לא לומר (הג&quot;ר שלמה זלמן אוירבך בס' ותן ברכה עמ' שד). לכן, כל <br /> אחד יאמר מה שהוא רוצה.<br /> <br /> <br /> <br /> == אכל והקיא ==<br /> '''ש: אכל והקיא חייב בברכת המזון?'''<br /> <br /> ת: לא. הגדר הוא: מתעכל (שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח קסג).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת המזון על פרוסת לחם ==<br /> '''ש: אחרי פרוסת לחם אחת יש לברך ברכת המזון?'''<br /> <br /> ת: כן. אחרי כזית. 29 סמ&quot;ק. קופסת גפרורים (שו&quot;ע או&quot;ח קס&quot;ח ג).<br /> <br /> <br /> <br /> == הרחמן הוא יברך את מדינת ישראל ==<br /> '''ש: האם להוסיף בברכת המזון: הרחמן הוא יברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו והרחמן הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל העומדים על משמר ארצנו?'''<br /> <br /> ת: אין צורך. זה נכלל ממילא.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת האורח ==<br /> '''ש: האם לברך ברכת האורח בבית הוריי?'''<br /> <br /> ת: לא. אינך אורח אלא בן.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25342 2025-09-02T12:25:44Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == פיצה ==<br /> '''ש: מה מברכים על פיצה?'''<br /> <br /> ת: אם הבצק נעשה עם מים בלבד, המוציא. אם רובו מי פירות לעומת המים, מזונות, אלא אם כן קובע סעודה. שו&quot;ע או&quot;ח קסח ז. מ&quot;ב לז.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על גידולי מים ==<br /> '''ש: מה מברכים על גידולי מים - שהכל או לכל פרי את ברכתו?'''<br /> <br /> ת: מחלוקת. למסקנה, לכל אחד ברכתו. פס&quot;ת (רד אות ב – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == פאפיה ==<br /> '''ש: מה מברכים על פאפיה?'''<br /> <br /> ת: אדמה. שו&quot;ת יחוה דעת (ד נב – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על קרטיב מיין ==<br /> '''ש: מה מברכים על יין שעשו ממנו קרטיב?'''<br /> <br /> ת: אם מלקק, זה כמו שותה, וברכתו כמו יין. אם לועס, יש שאלה, כיוון שאינו שותה כדרכו, ובכל זאת יש לברך גפן, כי גם על ענבים יוצא דיעבד עם ברכת גפן. שו&quot;ע או&quot;ח רח טו (והגרי&quot;ש אלישיב אמר שברכתו בורא פרי הגפן. שכל זמן שאינו נאכל כאוכל, דינו כמשקה. ולכן בשלגון שהדרך ללקקו, ובפיו עשה מים, דינו כמשקה. קב ונקי ב נב. בספר וזאת הברכה 370 מובא שיש לברך שהכל, ובשו&quot;ת מנחת יצחק ח יד הסתפק ומסיק שיש לברך הגפן – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על ספריי לפה ==<br /> '''ש: האם יש לברך על ספריי לפה?'''<br /> <br /> ת: אם הוא לריח - לא, אם הוא סוג ממתיק לילדים – כן.<br /> <br /> <br /> <br /> == מזון ללא גלוטן ==<br /> '''ש: מה הברכה על מזון ללא גלוטן?'''<br /> <br /> ת: כלומר בלי קמח דגן, - ברכתו שהכל.<br /> <br /> <br /> <br /> == ביסלי ==<br /> '''ש: מה מברכים על ביסלי?'''<br /> <br /> ת: מזונות על כל הטעמים, כי אין כאן רק תוספת לטעמים שונים אבל עיקר המאכל הוא הקמח (שו&quot;ת יבני ישפה א מד אות ב. וזאת הברכה עמ' 389).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על שוקולד ==<br /> '''ש: מה מברכים על שוקולד?'''<br /> <br /> ת: היה ראוי לברך עץ, אך נהגו העולם לברך שהכל בגלל שהוא מכיל תבלינים שונים מלבד קקאו ובגלל השתנה צורתו לגמרי ואינה ניכרת לאדם. פסקי תשובות רב כט. <br /> <br /> [פעם נשאל הגר&quot;מ פיינשטיין למה מברכים על שוקולד שהכל, ולא בורא פרי האדמה? וענה שכבר נהגו לברך כך שנים רבות, ועכשיו רק נשאר לנו לברר ולמצוא את הטעם למנהג העולם שעושים כן, כי אי אפשר לנו לומר שכל כלל ישראל עושים שלא כהוגן (רשומי אהרן מהרב אהרן פלדר עמ' כד). וכן שיטתו של הגרמ&quot;פ. פעם סיפר מישהו להגרמ&quot;פ שהצאנזער רב, בעל ה'דברי חיים', פסק שיש לברך שהכל על תפוחי אדמה. ותמה הגרמ&quot;פ ואמר, שגם אם נאמר שיש איזה סברא לזה, ובאמת אין, מ&quot;מ הלא ידוע להצאנזער רב שנהגו עלמא כבר לברך האדמה, ומה שייך לפסוק אחרת מהנהגת העולם, וזה כעין הענין של &quot;נהוג עלמא כתלת סבי כרב עלאי בראשית הגז&quot; (עיין חולין קלו, ב. מסורת משה עמ' נ). <br /> <br /> ופעם אמר הגרש&quot;ז אוירבך: על שתיית קוניאק מברכים שהכל. לפני כמאתיים שנה היה ויכוחגדול בענין זה בין החיד&quot;א לתלמידי חכמים אחרים, אבל הלכה למעשה נוהגים לברך שהכל, ואף אחד לא נוהג אחרת.<br /> הרב פראנק אמנם דן בשאלה זו (שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח סי' צז), אך בנוכחותי כאשר יצאתי ממנו מביקור חג, אמרו שקודם לכן כבדו את הנוכחים בשתיית קוניאק וברכו עליו שהכל, ואף הרב פראנק בעצמו בירך עליו שהכל. שאלו אותו הנוכחים: &quot;הרי כבודו מצדד לברך בורא פרי הגפן&quot;? ענה להם הרב פראנק: &quot;נכון, אבל זה לא יוצא מהפה – לברך על זה בורא פרי הגפן&quot;.<br /> <br /> מעין זה התבטא הגרש&quot;ז בענין הברכה על שוקולד – למרות שמעיקר הדין נראה לו שצריך לברך ברכת בורא פרי העץ על שוקולד (עיין שו&quot;ת מנחת שלמה א צא), אבל &quot;זה לא יוצא מהפה&quot;, ולמעשה כיוון שהעולם לא קבלו את פסקו, הוא מברך שהכל על שוקולד וכן הורה לאחרים (ועלהו לא יבול ח&quot;א עמ' קי. ח&quot;ג עמ' ק).<br /> ופעם הגרש&quot;ז העניק בביתו שוקולד לילד אחד, ואבי הילד שאל פי הגרש&quot;ז, איזו ברכה לברך על השוקולד? וענה לו לברך שהכל! שאל הלה על אתר: הלא הרב כתב לברך העץ?! אמר לו הגרש&quot;ז: אמת נכון הדבר, אבל העולם נוהג לברך על שוקולד שהכל! (חכו ממתקים ח&quot;א עמ' צח) – מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == תפוצ'יפס ==<br /> '''ש: מה מברכים על תפוצ'יפס?'''<br /> <br /> ת: האדמה, כי עשוי מחתיכות תפו&quot;א (וזאת הברכה עמ' 391). ועל פרינגלס – שהכל, כי עשוי מאבק תפו&quot;א.<br /> <br /> <br /> <br /> == קרמבו ==<br /> '''ש: מה מברכים על קרמבו?'''<br /> <br /> ת: שהכל, משום שהבסקויט רק מחזיק (שו&quot;ת שאילת שלמה ג פ). <br /> <br /> [וכן נפסק בשו&quot;ת אבני ישפה א מד אות ג. וכתב הגר&quot;ע יוסף שעל קרמבו מברך שהכל ופוטר את הבסקויט, ואם מפריד את הבסקויט – מברך גם על הבסקויט. ילקוט יוסף עמ' תקלא. וזאת הברכה 396. ומסופר בחכו ממתקים א צט, שילד קטן ניגש עם קרמבו אל הגרש&quot;ז אוירבך ושאלו אם לברך שהכל או מזונות. הגרש&quot;ז שאלו בפשטות: &quot;מה הינך אוהב יותר, את הביסקויט או את הקרם?&quot; ענה לו: &quot;ודאי את הקרם&quot;. השיב לו הגרש&quot;ז: &quot;אם כן תברך 'שהכל' כיוון שזה העיקר&quot;. אך השיב הג&quot;ר אשר ווייס שיש לברך לחוד על מעדן הקרם ולחוד במ&quot;מ על הביסקויט, והמחמיר לברך במ&quot;מ על דבר אחר תבוא עליו ברכת טוב (שו&quot;ת מנחת אשר ב טז) – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == וופל ==<br /> '''ש: מהי הברכה על אפיפית, המכונה וופל?'''<br /> <br /> ת: באפיפית העיקר הוא הבסקויט, והציפוי הוא טפל. לכן יש לברך מזונות. ואין זה דומה לגלידה קסטה או לקרמבו, בהם הבסקויט טפל ותפקידו רק לתמוך בקרם. וכן בעוגה ובה הרבה גבינה או ריבה, העיקר הוא העוגה (שו&quot;ת שאילת שלמה ג פ. שו&quot;ת תשובות והנהגות ה סג אות ה. וזאת הברכה עמ' 391).<br /> <br /> <br /> <br /> == בייגעל'ה ==<br /> '''ש: איזו ברכה ראשונה ואחרונה יש לברך על בייגעל'ה מלוח? [מתוך שקית, ולא בייגעל'ה כמו לחם החייב <br /> נטילה].'''<br /> <br /> ת: על בייגעל'ה או על מקלות מלח מברכים מזונות, כיוון שהבצק נילוש במי פירות, ביצים, חמאה, שמן וכיוצא באלה חומרים. אבל בייגעל'ה גדול רגיל הוא ממש לחם (שו&quot;ת שאילת שלמה ג פ).<br /> <br /> <br /> <br /> == בוטנים אמריקאיים ==<br /> '''ש: מה מברכים על בוטנים אמריקאיים, המכונים קבוקים?'''<br /> <br /> ת: הבוטנים מצופים במעטה קמח, שאינו ניתן רק לצורך דיבוק בעלמא או ליופי המאכל אלא עיקרו לתת טעם טוב, לכן יש לברך מזונות (שו&quot;ת תשובות והנהגות ה סג. חכו ממתקים א צט. וזאת הברכה בירורים ס' מב. פתחי הלכה פ&quot;ז סעי' מא. פסקי תשובות רח ו).<br /> <br /> [וכתב בשו&quot;ת אבני ישפה [ה ל] שלדינא נראה לברך בורא מיני מזונות, ועדיף שיברך על איזה דבר בורא פרי האדמה ויכוון לפטור הבוטן, ואם אין לו דבר אחר יש לברך רק בורא מיני מזונות. ועיין מה שמובא שם בשם הגרי&quot;ש אלישיב – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == גרעינים ==<br /> '''ש: מה מברכים על גריעינים?'''<br /> <br /> ת: האדמה (וזאת הברכה עמ' 390).<br /> <br /> <br /> <br /> == עוגת גבינה ==<br /> '''ש: מה מברכים על עוגת גבינה?'''<br /> <br /> ת: שהכל, כי הקמח הוא רק דבק (שו&quot;ע או&quot;ח רח ב).<br /> <br /> <br /> <br /> == צנימים ==<br /> '''ש: מה מברכים על צנים שנאפה מראש למטרה זו?'''<br /> <br /> ת: מזונות. ואם נעשה מלחם, נשאר המוציא (וזאת הברכה עמ' 20).<br /> <br /> <br /> <br /> == גומי לעיסה ==<br /> '''ש: האם לברך על גומי לעיסה?'''<br /> <br /> ת: ברכה ראשונה כן, כי בולע מתיקות (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ב נז. שו&quot;ת אור לציון ב יד ח. שו&quot;ת יביע אומר ז או&quot;ח לג. שו&quot;ת שאילת שלמה א קח). ברכה אחרונה לא, כי אין שעור (וזאת הברכה עמ' 391-390, 393).<br /> <br /> <br /> <br /> == אטריות אורז ==<br /> '''ש: מה מברכים על אטריות אורז?'''<br /> <br /> ת: כמו אורז (וזאת הברכה עמ' 389).<br /> <br /> <br /> <br /> == שיבולת שועל ==<br /> '''ש: שמעתי שהגרש&quot;ז אוירבך סבר שמה שנקרא עתה שיבולת שועל כלומר קוואקר אינו שיבולת שועל של <br /> התורה, על פי דברי חוקר, לכן בירך עליה שהכל, ולפי זה, גם לא תהיה חמץ?'''<br /> <br /> ת: ושמעתי שכך נהג שנתיים עד שאמר לו הגרי&quot;ש אלישיב שלא יכול לשנות מסורת ישראל של דורות בגלל דברי חוקר אחד.<br /> <br /> <br /> <br /> == שמן זית ==<br /> '''ש: השותה שמן זית, מה מברך?'''<br /> <br /> ת: אינו מברך. שו&quot;ע או&quot;ח רב צ. מ&quot;ב כו. פסקי תשובות יא.<br /> <br /> <br /> <br /> == כוסמת ==<br /> '''ש: האם כוסמת היא מיני דגן או קטנית?'''<br /> <br /> ת: כוסמת של תורה וחז&quot;ל היא דגן, Spelt. מה שנקרא עתה כוסמת היא קטנית, Buckwheat. ביידיש קאשע <br /> (וזאת הברכה עמ' 392, 400 הערה לט). <br /> <br /> <br /> <br /> == קינואה ==<br /> '''ש: מה מברכים על קינואה?'''<br /> <br /> ת: אדמה. נפשות (וזאת הברכה עמ' 396).<br /> <br /> <br /> <br /> == אכילת שלג ==<br /> '''ש: מה הברכה לפני ואחרי אכילת שלג?'''<br /> <br /> ת: הברכה לפני שלג היא &quot;שהכל&quot;. אחרי שלג לא מברכים כי לא אוכלים מספיק (כזית) ואוכלים איטי (כמו תה וקפה).<br /> <br /> [ובס' הנותן שלג (עמ' 189) השיב הגר&quot;ח קניבסקי: עיין איכה רבה (ד, י) שהנזירים היו שותים את השלג (מפני הטומאה כמש&quot;כ המשך חכמה באיכה) ובודאי שברכו ע&quot;ז &quot;שהכל&quot; – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על תרופה ==<br /> '''ש: האם מברכים על תרופה שטעמה מתוק? מקור?'''<br /> <br /> ת: כן. כמו סירופ או כדור למציצה על כאב גרון. שו&quot;ע או&quot;ח רד ז .מ&quot;ב. שע&quot;צ.<br /> <br /> <br /> <br /> == שניצל תירס ==<br /> '''ש: מה מברכים על שניצל תירס?'''<br /> <br /> ת: אם הרוב הוא תירס, אדמה. אם הרוב הוא סויה, שהכל. ויש מברכים על פי הציפוי, מזונות (וזאת הברכה עמ' 109).<br /> <br /> <br /> <br /> == פסיפלורה ==<br /> '''ש: מה מברכים על פסיפלורה?'''<br /> <br /> ת: ספק ירק, ספק עץ, לברך אדמה.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם יש דין ערלה בפסיפלורה?'''<br /> <br /> ת: ספרדים לא, כי נותן פרי תוך שנה. אשכנזים, המקל יש לו על מה לסמוך אך ראוי להחמיר (וזאת הברכה עמ' 397. ילקוט יוסף – כללי הברכות 213).<br /> <br /> <br /> <br /> == פופקורן ==<br /> '''ש: מה מברכים על פופקורן?'''<br /> <br /> ת: ברכתו שנויה במחלוקת, ויש להכריע מכריעים שיש לברך שהכל כי אינו נכיר (שו&quot;ת שאילת שלמה א קח).<br /> <br /> <br /> <br /> == במבה ==<br /> '''ש: מה מברכים על במבה?'''<br /> <br /> ת: שהכל, ולא &quot;האדמה&quot; כמו תירס, מכיוון שנשתנתה לגמרי צורת התירס, וכן הוא נעשה מקמח תירס (שו&quot;ת שאילת שלמה א קח. וכן נפסק בס' וזאת הברכה 389. ויש מחלוקת בין בני הגר&quot;ע יוסף בעניין. לפי הג&quot;ר דוד יוסף, יש לברך שהכל. הלכה ברורה ח&quot;י רח ל. ולפי הג&quot;ר יצחק יוסף, יש לברך אדמה. ילקוט יוסף בכללי ספק ברכות עמ' קעו. עין יצחק ב תקעג. ובאחת השנים שכחו בביתו של הגר&quot;ע יוסף בליל הסדר של פסח להכין מראש אגוזים ושקדים לתת לילדים לעורר אותם שישאלו 'מה נשתנה', לכן נתנו להם במבה. הגר&quot;ע יוסף שאל את בנו הג&quot;ר יצחק יוסף: מה מברכים? אמר: אדמה. הגר&quot;ע בירך אדמה וחילק לכל נכדיו ואמר להם גם לברך אדמה. סיני ועוקר הרים 180-179 – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על מצה ==<br /> '''ש: מה מברכים על מצה כל השנה?'''<br /> <br /> ת: אשכנזים, המוציא. שכנה&quot;ג או&quot;ח קנח. ספרדים, מזונות. חזו&quot;ע סא. ויש דעה שספרדים, המוציא עד פסח שני. הגר&quot;מ אליהו מובא בזאת הברכה 35.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25341 2025-08-31T11:35:51Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת המלך על יוסף הצדיק ==<br /> '''ש: האם יש לברך ברכת המלך על יהודי המולך על גויים, כמו יוסף שמלך על מצרים?'''<br /> <br /> ת: כן.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים לחץ כאן ]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת התורה ==<br /> '''ש: מי שלא בירך ברכת התורה או מסופק יכול לצאת ידי חובתו בברכתו בעלייה לתורה. האם העולה לתורה יכול להוציא בברכתו את מי שלא בירך ברכת התורה - אם הוא מסופק?'''<br /> <br /> ת: אם מתכוונים.<br /> [הגר&quot;ח קניבסקי כתב לי: &quot;כן&quot;.<br /> סיפר הג&quot;ר משה מרדכי הלוי שולזינגר שפעם היה למישהו ספק אם בירך ברכת התורה ושאל את הגרי&quot;ז מבריסק מה יעשה, היה זה ביום של קריאת התורה ואמר לו שימהר ל'זכרון משה' ויקבל עלייה, יברך על התורה ובזה יצא. לא אמר לו שמספיק שיבקש מהעולה המברך שיתכוון שיוציאו. <br /> וכן הוסיף שבערוך השולחן (או&quot;ח, ו) כתב שאם נסתפק לו בברכת התורה, אם הוא יום הקריאה &quot;יעלה לתורה ויוצא ממ&quot;נ&quot;, ולא הזכיר גם אפשרות שישמע ברכת התורה מהעולה לתורה&quot;, והשאיר את העניין בצ&quot;ע (פניני משמר הלוי עמ' קכ) - מ&quot;צ].<br /> <br /> <br /> <br /> == פסיקת הלכה לפני ברכות התורה ==<br /> '''ש: אם מישהו שואל אותי הלכה לפני ברכות התורה, מותר לענות?'''<br /> <br /> ת: כן, אם זה בלי נימוקים. ואף אם אתה חושב על הנימוקים, כי זה הרהור. פס&quot;ת מז ג. <br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת התורה לאשה ==<br /> '''ש: האם אשה חייבת בברכות התורה?'''<br /> <br /> ת: כן. גם אשה שייכת לתורה (שו&quot;ע או&quot;ח מז יד. עי' שו&quot;ת אורח משפט יא ב. הגרי&quot;ז על הרמב&quot;ם הלכות ברכות יא טז בסוף. פסקי תשובות מז יח).<br /> <br /> <br /> <br /> == דברי תורה לחילוניים ==<br /> '''ש: האם מותר לומר דברי תורה לחילוניים שלא ברכו ברכת התורה?'''<br /> <br /> ת: כן הורה רבנו הרב צבי יהודה (וכן פסק הגרי&quot;ש אלישיב. קב ונקי ט).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25340 2025-08-31T11:34:25Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת ריח על קפה ==<br /> '''ש: מה מברכים כאשר מריחים גרגירי קפה?'''<br /> <br /> ת: לא מברכים כי לא ניטע לריח (פירוש הרב על קצשו&quot;ע נח ב – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == טבק הרחה ==<br /> '''ש: האם על טבק הרחה מברכים בורא מיני בשמים?'''<br /> <br /> ת: לא. כי אין זה ריחו של הטבק אלא רק של הבושם שנשפך בפנים. הוא התייבש מזמן ורק ריחו נספג, לכן זה ריח שאין לו עיקר ואין מברכים עליו (פסקי תשובות רטז יא - מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94,_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%97_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%95%D7%93%D7%90%D7%94_2_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25339 2025-08-31T11:33:30Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על מעברות הירדן ==<br /> '''ש: האם יש לברך על המקום בו נבקע הירדן?'''<br /> <br /> ת: לא, כי אינינו יודעים את המקום המדוייק. אך אפשר בלי שם ומלכות. פסקי תשובות ריח ג (קום התהלך בארץ סי' כה).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם ==<br /> '''ש: האם הרב אמר פעם את ברכת &quot;שנתן מחכמתו לבשר ודם&quot; בראיית חכם גדול מאומות העולם (ברכות נח, א ושו&quot;ע או&quot;ח רכד, ז)?'''<br /> <br /> ת: פעם כשלמדתי באוניברסיטה הייתי אמור לומר את הברכה כשביקר פרופסור לואיס דה ברוגלי לתת הרצאה. הוא קיבל פרס נובל על מה שהסביר שאלקטרונים הם גם חלקיקים גם אור באותו זמן. היו חילוקי דעות אם האלקטרונים הם זה או זה והוא חידש שם שניהם. אלו תיאוריות מיסודות תורת הקוונטים. לבסוף לא הייתי בהרצאה ולכן לא ברכתי. <br /> <br /> [ועיין שו&quot;ת תשובות והנהגות ח&quot;ד ס' קצז שמביא בשם הגרי&quot;ז מבריסק שאפילו חכם באומות העולם, לא מברכים עליו ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו, אלא אם כן הוא מקיים שבע מצוות בני נח ומאמין בייחוד השם, שבלי זה בהא גופא שאינו מקיים מוכח שאינו חכם, והיאך נברך על חכמתו? – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: ראיתי בשו&quot;ת ודרשת וחקרת של הג&quot;ר אהרן יהודה גרוסמן (ח&quot;ג ס' כז) ששמע שהגר&quot;י הוטנר בפחד יצחק כתב שפשיטא ליה שלא היו מברכים על איינשטיין, כי בושה הוא ליהודי להיות חכם בשאר חכמות ולא בחכמות התורה. מה דעת הרב?'''<br /> <br /> ת: זה חידוש (עיין שו&quot;ת התעוררות תשובה א ס). <br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%22%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%95%D7%93%D7%9D%22_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == בריה נאה ==<br /> '''ש: מותר לי לברך את הברכה על בריות נאות כאשר אני רואה את אשתי?'''<br /> <br /> ת: כן. אם לא ראית אותה שלושים יום. (ומ&quot;ב רכה ס&quot;ק לג אומר שיש לברך בלא שם ומלכות כי לא נהגו לברך ברכה זו – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על שלג וסוּפָה ==<br /> '''ש: האם יש ברכה על שלג ועל סוּפָה?'''<br /> <br /> ת: על שלג לא, על סופה, עושה מעשה בראשית, אם היא בזעף גדול יוצא דופן. שו&quot;ע או&quot;ח רכז א.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: מה ד' אומר לנו בכך שיש עתה המון שלג?'''<br /> <br /> ת: הוא עושה לנו חסד שנותן מים לארצנו ועלינו להודות לו.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על ברקים ==<br /> '''ש: ראה אור הברק ולא הברק עצמו, האם מברך?'''<br /> <br /> ת: כן. פסקי תשובות רכז אות ג.<br /> <br /> <br /> <br /> == עמידה בברכת הרעם ==<br /> '''ש: האם חייבים לעמוד בברכת הרעם?'''<br /> <br /> ת: לא חייבים לעמוד בכל ברכות השבח וההודאה, אך לכתחילה ראוי. פס&quot;ת ריח א.<br /> <br /> <br /> <br /> == אשה בברכת האילנות ==<br /> '''ש: האם גם אשה חייבת בברכת האילנות?'''<br /> <br /> ת: אמנם מחלוקת, אך יש להן לברך. חזו&quot;ע פסח י. הגרי&quot;ש אלישיב באשרי האיש שכה.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על אשה נאה ==<br /> '''ש: האם על ראיית אשה נאה יש לברך ברוך שככה לו בעולמו?'''<br /> <br /> ת: ודאי לא. הרי גם ראיה בעלמא אסורה. לכן אין מברכים אפילו בלי שם ומלכות. פס&quot;ת רכה כד.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת שעשה נס במקום הזה ==<br /> '''ש: הרואה מקום שנעשה נס לסבו, צריך לברך שעשה נס במקום הזה?'''<br /> <br /> ת: כן (מ&quot;ב ריח טז). אפשר לברך שעשה נס לזקני או לאבותי או לאבי אבא או לאם אמי וכו' (הגר&quot;ח קניבסקי. שונה הלכות ריח ה).<br /> <br /> <br /> <br /> == מקום של נס ==<br /> '''ש: אם אני עובר במקום בו כחייל ספגתי הפגזה כבדה בה חיילים נהרגו ואני ניצלתי בנס – מה עליי לברך?'''<br /> <br /> ת: אין ברכה, כי זה נס בדרך הטבע, אלא לומר תהילים (ביאור הלכה סי' ריח – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ילד עם 6 אצבעות ==<br /> '''ש: לחבר נולד ילד עם 6 אצבעות. לברך ברוך משנה הבריות?'''<br /> <br /> ת: כן. כמובן בלי להעליב (שו&quot;ע או&quot;ח רכה ח-ט – מ&quot;צ)<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94,_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%97_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%95%D7%93%D7%90%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25338 2025-08-31T11:30:32Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על ים המלח ==<br /> '''ש: האם לברך עושה מעשה בראשית על ראיית ים המלך?'''<br /> <br /> ת: לא. כי אין מברכים אלא על ימים שלא נשתנו ממה שהיו בששת ימי בראשית. שו&quot;ע או&quot;ח רכט ב. וים המלח השתנה. רש&quot;י בראשית יד ג. מור וקציעה שם. פס&quot;ת שם ג. אבל מה שכתוב בנימוקי או&quot;ח שם שהוא מין קללה, הוא ברכה כלכלית גדולה (קום התהלך בארץ מ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על ראיית שלג ==<br /> '''ש: מדוע לא מברכים על ראיית שלג?'''<br /> <br /> ת: לא. נראה שתמיד היה שלג בארץ וזה לא היה כ&quot;כ נדיר כמו בתהלים [מזמור קמח] שדוד המלך שיבח את ד' שברא &quot;אש וברד שלג וקיטור&quot;, וכן בגמרא יומא [לה, ב] כשלא היה להלל כסף להיכנס לבית המדרש, עלה לגג וירד עליו שלג.<br /> <br /> [ובס' הנותן שלג (עמ' 194), נשאל הגר&quot;ח קניבסקי: אמאי לא תיקנו ברכת הראיה או ברכת השבח על שלג, כשם שתיקנו על ברקים ורעמים, קשת וכיוצ&quot;ב? והשיב: כי אינו אלא מים שנקרשו – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == מפלי ניאגרה ==<br /> '''ש: [הרב סיפר לי שפעם הוא ביקר במפלי ניאגרה]. האם הרב בירך כשראה אותם?'''<br /> <br /> ת: בוודאי. ברוך עושה מעשה בראשית (שו&quot;ע או&quot;ח רכח א. ערה&quot;ש שם סעי' א).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברק ==<br /> '''ש: מי שלא ראה את הברק עצמו אלא רק את האור שלו, האם מברך?'''<br /> <br /> ת: כן. פסקי תשובות (רכז ג).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת הראיה בישיבה ==<br /> '''ש: המברך על רעם או ברק צריך לעמוד?'''<br /> <br /> ת: לא חייב אך עדיף. עיין פרמ&quot;ג רלב מ&quot;ז ג.<br /> <br /> <br /> <br /> == מציב גבול אלמנה ==<br /> '''ש: האם לברך על ישוב חדש כל שלושים יום?'''<br /> <br /> ת: נהגו לברך רק בפעם הראשונה.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם על ישוב של 20 משפחות יש לברך מציב גבול אלמנה?'''<br /> <br /> ת: ודאי. זה גם ישוב.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם יש לברך מציב גבול אלמנה בביקור ראשון בערים חדשות?'''<br /> <br /> ת: כן. כמו תל אביב.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם לברך מציב גבול אלמנה בישוב בו אני מגיע לראשונה? בבית הכנסת?'''<br /> <br /> ת: כן. עדיף בבית הכנסת – כשיטת הרי&quot;ף.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: שכחתי לברך מציב גבול אלמנה כשהגעתי לישוב בפעם הראשונה. האם לברך כאשר אגיע בפעם הבאה?'''<br /> <br /> ת: כן. אחרי חודש. כי מעיקר הדין יש לברך שוב אם לא ראה אותו חודש. אך נהגו לברך רק בפעם הראשונה. <br /> אך במקרה שלנו אפשר גם בפעם השניה (עיין שיחות הרב צבי יהודה – ויקרא 290-288. קום התהלך בארץ סי' מז).<br /> <br /> <br /> <br /> == גשם ==<br /> '''ש: האם לברך על הגשם אחרי הבצורת?'''<br /> <br /> ת: זה לא נקרא בצורת, כי היו מים לשתיה, לחקלאות, לבעלי חיים ואפילו להשקות גינות. אלא להודות לד' (משנה תענית ג א).<br /> <br /> <br /> <br /> == קשת ==<br /> '''ש: מותר להסתכל בצבעי קשת שבזכוכית?'''<br /> <br /> ת: כן. לא נכלל בהדרכה לא להרבות להסתכל בקשת (שו&quot;ע או&quot;ח רכט א).<br /> ים התיכון וים כנרת<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: מה מברכים על הים התיכון?'''<br /> <br /> ת: שעשה את הים הגדול (שו&quot;ת בצל החכמה ב יב). ויש אומרים לצאת ידי כל הדיעות וגם להביע שבח והודאה על ארץ ישראל לברך עושה מעשה בראשית ותוך כדי דיבור: שעשה את הים הגדול (שו&quot;ת מנחת יצחק א קי. הליכות שלמה – תפילה כג כט. ועלהו לא יבול א קכז). ועל ים כנרת: עושה מעשה בראשית (הליכות שלמה שם סע' כז. פס&quot;ת רכב. עיין קום התהלך בארץ סי' כ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת החמה וגאולה ==<br /> '''ש: האם אמורה להיות גאולה בליל פסח בגלל ברכת החמה?'''<br /> <br /> ת: אין זה תאריך מיוחד לזה ואף אחד אינו יודע עתידות. אך גם בלי שנה ניוחדת יש להודות לד' על שברא את <br /> השמש.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על נשיא רוסיה ==<br /> '''ש: מי שרואה נשיא רוסיה האם מברך אשר נתן מכבודו לבשר ודם?'''<br /> <br /> ת: לא. כי אין לו שליטה מוחלטת. עיין שו&quot;ת יחוה דעת (ב כח).<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על דגי אילת ==<br /> '''ש: האם יש ברכה שאפשר לברך על היופי של דגי אילת?'''<br /> <br /> ת: ברוך שככה לו בעולמו, בלי שם ומלכות. שו&quot;ע או&quot;ח רכה בסוף ומשנה ברורה (עי' ועלהו לא יבול ח&quot;א עמ' קכג-קכד. קום התהלך בארץ סי' מה).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_-_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25337 2025-08-28T14:15:22Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == פולסא דנורא ==<br /> '''ש: האם באמת פולסא דנורא הוא דבר שפועל במציאות?'''<br /> <br /> ת: זו המצאה חדשה במובן של טכס קללה עם פסקאות של ספר הזוהר, ולא ברור מי המציא. פולסא דנורא שמוזכר אצל חז&quot;ל, כלומר מקל של אש, רש&quot;י יומא עז א, או ניצוץ של אש, רש&quot;י ב&quot;מ מז א, הוא עונש שניתן על ידי ריבונו של עולם או על ידי מלאכים או צדיקי עולם עליונים. וכן חרם. תויו&quot;ט אבות ב י. המציאו טכס כזה כדי לקלל אנשי ציבור שאינם מוצאים חן בעינינו. לפעמים אחרי כן, אותו איש ציבור מת, ויש שתלו זאת בפולסא דנורא, אך פעמים רבות לא קרה לו לכולם.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכות על ראיית אליהו הנביא ==<br /> '''ש: הזוכה לגילוי אליהו הנביא בימינו, אלו ברכות עליו לברך?'''<br /> <br /> ת: שחלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו (נשאל הגר&quot;ח קניבסקי: אם יש לברך ברכת אשר נתן חכמה ליראיו בראיית אליהו הנביא? והשיב: אם רואים אותו. שאלת רב ח&quot;ב עמ' פג. עיין עוד בספר חיי עולם פרק ל, שהג&quot;ר חיים קניבסקי רשם הרבה מקומות בגמרא בבלי וירושלמי, מדרשים וספרי קודש שבישרו על גילוי אליהו הנביא וכתב בסוף ועוד כמה גדולי ישראל ז&quot;ל שזכו לגילוי אליהו כמבואר בהרבה ספרים הק'. ועיין עוד בס' בדרך התורה הגואלת עמ' קנח, על גילוי אליהו הנביא לרבנו הרב צבי יהודה. ס' לב אליהו, ח&quot;א בהקדמה, על גילוי הנביא להגר&quot;א לאפיאן, וס' שירת הי&quot;ם, עמ' 196-195, על גילוי אליהו הנביא להגרי&quot;מ חרל&quot;פ – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == הסתכלות על ארוסתו ==<br /> '''ש: האם יש בעיה שאדם יברך ברוך שככה לו בעולמו על יופיה של ארוסתו?'''<br /> <br /> ת: ודאי יש בעיה, כי כדי לברך יש ליהנות ואסור להסתכל עליה דרך הנאה. ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (איוב לא א). רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה כא ג. ומותר וראוי להסתכל אם נאה בעיניו כדי להחליט אם להתחתן. שם. אבל אחר שהחליט, הדין משתנה. נתיבות לשבת שו&quot;ע אה&quot;ע כא. אבל על אשתו ודאי יברך.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה בקול רם בזמן לימוד תורה ==<br /> '''ש: האם לברך בקול רם על שתיית מים או אשר יצר כדי לזכות את הלומדים תורה באמן, או שאין להפריע להם בלימוד?'''<br /> <br /> ת: לברך בשקט כדי לא להפריע. תלמוד תורה כנגד כולם. אדם מפסיק לימוד למה שחייב, אך אין ליצור חיובים. בויקרא רבה יט, מצווה שבאה לידך יש לקיימה, אבל על שלום, בקש שלום ורדפהו (וכן השיבו הג&quot;ר פסח ישראל פסח פיינהנדלר בעל 'שו&quot;ת אבני ישפה' והגר&quot;י זילברשטיין. ברכת איתן על ברכת אשר יצר קכט-קלב. אמנם הג&quot;ר זילברשטיין השיב במקום אחר שיש עניין לברך. טובך יביעו ב שסב – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == העלותו למרומים של הגר&quot;ע יוסף ==<br /> '''ש: בפטירתו של הגר&quot;ע יוסף ברכתי דיין האמת. מצד שני אני מרגיש שטוב הדבר מפני שנצלו אותו והסיתו אותו לזרוע מחלוקת ולהחרים ציבורים. האם אני צריך לברך גם הטוב והמטיב, כדין יתום שהותירו לו ירושה?'''<br /> <br /> ת: אתה משוגע (אני אומר זאת כלימוד זכות עליך).<br /> <br /> <br /> <br /> == מכירת מזון למי שאינו מברך ==<br /> '''ש: האם מותר לחנות למכור מזון מתוך ידיעה שיש שלא יברכו ואז יש איסור לפני עיוור?'''<br /> <br /> ת: מותר. א. אולי יברכו, ובלפני עיוור תולים (משנה גיטין ה ט). ב. זה דרך מסחר (שו&quot;ת משיב דבר ב לב). ג. זה לפני הזמן (בה&quot;ט קסט סק&quot;ד בשם הב&quot;ח). ד. יכולים לקנות במקום אחר.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: שאלתי רב לגבי נימוק ד ואמר לי שאם המקום הוא של יהודי אז יש בכל זאת לפני עיוור?'''<br /> <br /> ת: זו שיטת המשנה למלך (הלכות מלוה ולוה ד ד) אך הכתב סופר חולק עליו (שו&quot;ת כתב סופר יו&quot;ד פג. וכן התיר תורת חסד לגאון מלובלין או&quot;ח ה. ונשאל בשו&quot;ת דברי חכמים עמ' רפא: בדין לפני עור לא תתן מכשול, האם אחד שיש לו מסעדה מותר למכור ליהודי חילוני אוכל, וכאשר ידוע שלא יברך עליו? האם זה לפני עור או לא? והשיב בשם הגרי&quot;ש אלישיב והסטייפלר שהעולם סומכים על הרב מלובלין שהתיר ברוב אופנים. וכן בפס&quot;ת קסט אות ד - מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == מן ==<br /> '''ש: מה ברכו על מן?'''<br /> <br /> ת: המוציא לחם מן השמים (ספר חסידים תתתתמ. הלכות קטנות לרבי משה חגיז וע' שו&quot;ת יחוה דעת ו יב בהרעה).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכת הבית ==<br /> '''ש: שמעתי בשם הרב שברכת הבית לא הגיעה ממקור יהודי ואינה מתאימה לבית יהודי. האם זו דעת הרב?'''<br /> <br /> ת: אין איסור לתלות בבית את ברכת הבית, אך ב&quot;ה יש לנו מזוזה. כמדומני המקור מ-RUDYARD KIPLING. <br /> <br /> <br /> <br /> == עד מאה ועשרים ==<br /> '''ש: מה המקור של האיחול עד מאה ועשרים?'''<br /> <br /> ת: אין מקור. אמנם על הפסוק &quot;ויהיו ימיו מאה ועשרים שנה&quot; (בראשית ו ג), יש פירשו שזה גבול אורך החיים (חזקוני, העמק דבר). וכן היו גדולי עולם שחיו זמן זה (משה רבנו, הלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא), אך אין שום מניעה לחיות יותר. כגון מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה. וכן ירבו. אדרבה, יש ששללו מפני שכאילו מגביל. ספר גבעות עולם ק. ספר עלינו לשבח תשלב. אך יש לומר שזה ביטוי בעלמא ולאו דווקא לכן מותר לומר.<br /> <br /> [מסופר בשם הגר&quot;ח מבריסק שאסור לומר שתחיה &quot;עד מאה ועשרים&quot;, שיש בזה איסור של קללה שהרי יכול לחיות יותר ונמצא שמקללו במה שמגביל לו את החיים עד מאה ועשרים. וגם פעם בשיחה בין הג&quot;ר יעקב קמנצקי להגרי&quot;ד סולוביצ'יק בענין זה, גם הגרי&quot;ק היה נגד מליצה זו. ומסופר שם שבסוף ימי הגר&quot;מ פיינשטיין הוצרך לעוזר שיעזור לו בצרכי גופו החלוש. ממשלת נוא יורק היתה מוכנה לממן הוצאה זו, אבל היה צורך למלא טופס ולפרט בו כמה שנים מעריכים שימשך החולי ויצטרכו לעזרה הזאת. הגרמ&quot;פ היה אז בן תשעים שנה והיו יכולם לכתוב שהוא יצטרך את העזרה לא יותר מעוד שלושים שנה. אך סירב למלא את הטופס, ואף שסירוב זה היה כרוך בהפסד עצום של ממון, ולא היה מוכן בשום אופן לכתוב זמן שירמוז על סופו, ואף בגיל מופלג כגילו (ספר גבעות עולם ק-קא. וכן מובא בס' עלינו לשבח - דברים א מהגר&quot;י זילברשטיין עמ' תשלב).<br /> <br /> ומסופר שפעם אחד אמר לרבנו הרב צבי יהודה: עד מאה ועשרים. ענה: אכפת לך אם יהיה יותר...<br /> <br /> ומובא בס' השקדן (ח&quot;ב עמ' 125-124) שפעם הגבאי של &quot;תפארת בחורים&quot;, כי ביום שהגיע לגיל שמונים ושלוש הגיע לקבל את ברכת הגרי&quot;ש אלישיב. הג&quot;ר אלישיב בירך אותו שיזכה להגיע לגיל מאה. אמר בקול נכדו, שיברכו עד מאה ועשרים שנה... אמר לו הג&quot;ר אלישיב: נגיע קודם לגיל מאה... ויש גירסה אחרת שאמר: כשיגיע לגיל מאה שיכנס להתברך שוב... – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == סעודת אמנים ==<br /> '''ש: מה דעת הרב על &quot;סעודת אמנים&quot;?'''<br /> <br /> ת: זו המצאה חדשה. מותר להשתתף, כי לא עושים שם שום דבר רע, מברכים ועונים אמן. למה נשים עושות את זה? כדי שיהיו זכויות בשביל עצמן, בשביל חולים, בשביל בנות שתתחתנה וכו'. <br /> <br /> אבל, אם אנשים רוצים להוסיף זכויות אין צורך להמציא דרכים. תמיד הבעיה הזאת עומדת בפנינו כיצד להוסיף זכויות. כתוב: תשובה ותפילה וצדקה. צריך להתפלל, צריך לתן את הכסף של &quot;סעודת אמנים&quot; לצדקה וצריך לעשות תשובה על מה שאתה לא בסדר. <br /> <br /> האם כדאי להשתתף ב&quot;סעודת אמנים&quot;? עדיף להוסיף זכויות לא על ידי דברים שממציאים עכשיו אלא ע&quot;י דברים קבועים וברורים. <br /> <br /> יש עוד צד, שזו פגישה חברתית. ישנן נשים שנחנקות בבית וצריכות לפגוש חברות. בלי לפגוש חברות הן מתות – 'חברותא או מיתותא' (תענית כג א). במקום ללכת ולקשקש במכולת, אומרות ברכות ועונות אמן – בסדר. <br /> אבל, ד' כבר חשב על כל זה ונתן לנו תרי&quot;ג מצוות ולכן אין צריך להמציא כל מיני דברים.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: הרב אמר שסעודת אמנים היא המצאה חדשה, אך האם היא מותרת, או שיש בזה ברכה לבטלה?'''<br /> <br /> ת: יש אוסרים בגלל זה, אך בהחלט אפשר לסמוך על המתירים. שו&quot;ע או&quot;ח ו ד. שע&quot;ת ו. מ&quot;ב יג.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: מה לגבי לאסוף אסיפה להפרשת חלה?'''<br /> <br /> ת: גם זו המצאה חדשה. כמובן, אם אני אופה בכמות של קמח יש מצווה להפריש חלה אבל לא כתוב שצריך להתעסף יחד. אפשר באותו זמן לעשות עוד מצוות – 'המצאות ישנות'.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה למוזיקה ==<br /> '''ש: האם יש תפלה לפני שמנגנים?'''<br /> <br /> ת: לא. גם לא ברכת הנהנין, כי חכמים לא קבעו על הכל. יש צדיקים שלפני כל הנאה ברכו שהכל על כוס מים וכללו אותה.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על בגדי כהונה ==<br /> '''ש: בבית המקדש, כשהכהנים והכהן הגדול התלבשו בבגדיהם, האם הם ברכו ברכה מיוחדת כמו שאנחנו מברכים על ציצית?'''<br /> <br /> ת: לא שמענו. אכן זו מצות עשה ללבוש בגדי כהונה (רמב&quot;ם, הלכות כלי המקדש), והיא אינה חלק מעבודת הקרבנות. ברם, לא מצינו שמברכים עליה, ואיני יודע מדוע.<br /> <br /> [וכתב לי הגר&quot;א נבנצל: &quot;איני יודע. לדעת הבה&quot;ג אין לבישת הבגדים מצוה אלא הכשר לעבודה&quot;.<br /> והג&quot;ר שמחה ב&quot;צ רבינוביץ, מח&quot;ס פסקי תשובות: &quot;לפי הרמב&quot;ם יש לברך כמ&quot;ש בס' ארצות החיים להמלבי&quot;ם הל' ציצית סימן י&quot;ח סעי' א'&quot;.<br /> <br /> והג&quot;ר שמאי קהת הכהן גרוס, בעל שו&quot;ת שבט הקהתי, כתב לי: &quot;בגדי כהונה הוי רק הכשר לעבודה ואינה לציצית דהוה מצוה בפנ&quot;ע ועל עבודה מברך. עי' תוספתא ברכות פ&quot;ה ועי' במל&quot;מ הל' מעשה הקרבנות פ&quot;א - רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על קרבן ==<br /> '''ש: האם מברכים על אכילת קרבן?'''<br /> <br /> ת: בא&quot;י אמ&quot;ה אקב&quot;ו לאכול את הזבח. רש&quot;י שמואל א ט יג.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על הרעה ==<br /> '''ש: כיצד אפשר לברך על הרע בשמחה?'''<br /> <br /> ת: כיון שסוף סוף היא לטובה. מסילת ישרים יט. אך זו מדרגה גבוהה.<br /> <br /> [כאשר נפטרה בתו של האדר&quot;ת, הוא התעכב לבוא ללוויה. כאשר יצא, אמר: כיון שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, עשיתי חשבון נפש וראיתי שעדיין לא הגעתי למצב בו אוכל לברך ברכת דיין האמת בפטירתה של בתי באותה שמחה של ברכת שהחיינו בלידתה, לכן הוצרכתי לאותו זמן כדי לעבוד על עצמי ולהגיע להרגשה של 'כשם שמברך על הטובה' (טובך יביעו א שמה. עלינו לשבח – בראשית רפז-רפח) – רשם מ&quot;צ.].<br /> <br /> <br /> <br /> == גירוש יהודים ==<br /> '''ש: האם כשאני עוזב את ביתי בגבעת האולפנא ועוקר את המזוזה, עליי לברך ברוך דיין האמת?'''<br /> <br /> ת: ודאי. זו בשורה רעה, רעה מאוד (שו&quot;ע או&quot;ח רכב ב).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכות על מי סוטה ==<br /> '''ש: סוטה ששתה את המים המאררים, האם היתה מברכת ברכת הנהנין או מצוות?'''<br /> <br /> ת: ברכות הנהנין. זה תלוי במפרשים אם היו מרים באותו רגע או אחר כך. ברכת המצוות - לא, כי אין מברכים על הפורענות.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה על יראת שמים ==<br /> '''ש: אפשר לקבל מרב גדול ברכה על יראת שמים?'''<br /> <br /> ת: אפשר, אבל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ופעם אחד נכנס לחזו&quot;א וביקש ברכה על יראת שמים, אמר לו החזו&quot;א: מצידי זה בסדר, עכשיו מצדך יהיה בסדר! דברי שי&quot;ח ד יט – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכה מצדיקים ==<br /> '''ש: כדאי למי שצריך ישועה לנסוע אל צדיק גדול כדי לקבל ברכה?'''<br /> <br /> ת: ברכת כהנים שד' בעצמו מברך היא לעילא לעילא מכל ברכת צדיק.<br /> <br /> (כותב הג&quot;ר דוד כהן בהסכמה לס' ברכת כהנים באהבה: &quot;לפני איזה זמן הייתי אצל מרן ראש הישיבה הגראי&quot;ל שטיינמן שליט&quot;א, ואמר לי שתמוה אצלו מאוד לראות אנשים הזקוקים לאיזו ישועה. שמבקשים ומחפשים לקבל ברכות, והרבה פעמים נודדים למרחקים בשביל כך, ואף שאין להם שום אסמכתא שיש עניין בברכותיהם של המברכים, ואינם שמים אל ליבם שיש להם לסמוך בכל יום יום על ברכה שהקב&quot;ה הבטיח שיש בה כח והיא פועלת שפע של ברכה, והיא הברכה שמברכים הכהנים בכל יום, ואינם משתדלים לרדוף ולהשתדל אחר ברכת כהנים. מובא באורחותיך למדני עמ' לח – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%A8_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25336 2025-08-28T14:08:59Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == אשר יצר למי שיש לו שלשול ==<br /> '''ש: יש לי שלשול, ואני יודע שעוד מעט שוב אצטרך לשיורתים. האם בכל זאת לברך אשר יצר?'''<br /> <br /> ת: כן. אם כעת התרוקנת ומרגיש שעתה אינך צריך לשירותים, אז לברך (פסקי תשובות ז אות ב – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == אשר יצר אחרי מי רגלים ==<br /> '''ש: אחרי שאני מטיל מים, שוטף ידיים, ומברך אשר יצר, לפעמים מטפטפות לי כמה טיפות. יש לברך שוב?'''<br /> <br /> ת: לא. על פי רוב הן שיריים. פס&quot;ת (פסקי תשובות ז אות ה – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == אשר יצר בעמידה ==<br /> '''ש: האם ברכת אשר יצר יש לברך בעמידה או אפשר בישיבה?'''<br /> <br /> ת: בעמידה. פס&quot;ת (פסקי תשובות ו אות א – מ&quot;צ).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:ברכות (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94&diff=25335 2025-08-25T11:04:50Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == גיל בר-מצוה ==<br /> '''ש: מה המקור לכך שבר-מצוה זה 13 ובת-מצוה של 12?'''<br /> <br /> ת: הלכה למשה מסיני (שו&quot;ת הרא&quot;ש טז א. ועיין רש&quot;י אבות ה כא).<br /> <br /> <br /> <br /> == בר-מצוה לילד אינקובטור ==<br /> '''ש: תינוק שהוכנס לאינקובטור, מתי נחשב שנולד לענין בר-מצוה, האם כשהוצא ממנו?'''<br /> <br /> ת: מתאריך לידה כרגיל. הלכות והליכות בר-מצוה לרב בנימין אדלר א יז (וכן פסק האדמו&quot;ר מקאליב. שו&quot;ת קול מנחם אוהל ברכה או&quot;ח א נב).<br /> <br /> <br /> <br /> == סעודת בר-מצוה ==<br /> '''ש: האם יש מצוה לעשות סעודה כשנעשה בנו בר-מצוה?'''<br /> <br /> ת: כן, כי זכה בנו להיות בר-מצוה, וגדול המצוה ועושה יותר ממי שאינו מצוה ועושה (ים של שלמה ב&quot;ק ז לז ע&quot;פ קידשוין לא א. מג&quot;א רכה ד).<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם סעודת בר-מצוה יכולה להיות חלבית?'''<br /> <br /> ת: כן. גם שאר סעודות מצוה, העיקר שתהיה מכובדת (עיין פסקי תשובות קצד בהערות. שו&quot;ת תשובות והנהגות ב תפה. ג רצד).<br /> <br /> <br /> <br /> == תחנון ביום הבר-מצוה ==<br /> '''ש: האם יש לומר תחנון בבית-הכנסת שמתפלל בו הנער ביום הבר-מצוה שלו?'''<br /> <br /> ת: נחלקו הדעות בדורות האחרונים - יש שהזכירו מנהג שלא לאומרו (נהר מצרים ו א), ויש שהזכירו מנהג לאומרו (שיח יצחק מא ב). יש שפסקו לא לאומרו (דרכי חיים ושלום קצב), ויש שפסקו לאומרו (שו&quot;ת ציץ אליעזר יא יז. שו&quot;ת מנחת יצחק ח יא). כיוון שאין הכרעה ברורה, ואמירת תחנון היא תקנת חכמים ולא דין תורה, יש להכריע לקולא. ולא עוד אלא שטעם הגון הוא, כיוון שזהו חגו של הבר-מצוה והוא דומה לחתן ויש להשתתף בשמחתו (עיין שו&quot;ת יביע אומר ד יד).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברוך שפטרני בשם ומלכות ==<br /> '''ש: האם מברכים בבר מצווה &quot;ברוך שפטרני&quot; בשם ומלכות או ללא שם ומלכות?'''<br /> <br /> ת: מברכים עם שם ומלכות, כמו שמופיע בסידור עולת ראיה (ח&quot;א עמ' שיב).<br /> <br /> [הרבה נהגו לא לברך בשם ומלכות כי הברכה לא מופיעה בגמרא אלא במדרש (פסקי תשובות רכה אות ה), והעידו שהחזון איש אמר שאין אומרים בשם ומלכות (דינים והנהגות ממרן החזון איש עמ' נב), אלא הרבה גדולים הורה לברך בשם המלכות ע&quot;פ הגר&quot;א, ובכלל: מהרי&quot;ל דיסקין, הגר&quot;ש סלנט והגרצ&quot;פ פרנק והגרש&quot;ז אוירבך. מסופר בס' גאון ההוראה על הגרצ&quot;פ פראנק (ח&quot;ב עמ' 136-135): כאשר הגיע למצוות הגאון רבי שמואל אוריבך, בנו בכורו של הגאון רבי שלמה זלמן, עלו לביתו של הגרצ&quot;פ פראנק להתברך מפי קדשו, וביקש הגר&quot;ש אוירבך שיפסוק לו: האם עליו לברך על בנו ברכת &quot;ברוך שפטרני&quot; בשם ומלכות כמנהג הגר&quot;א, או שמא עליו להסתפק בברכה ללא שם ומלכות?<br /> <br /> &quot;לא אפסוק לך&quot;, השיב רבה של ירושלים. &quot;רק זאת אספר: כאשר הגיע למצוות בני ר' תנחום, ועמדתי בפני השאלה הזאת, עליתי לשאול את רבי שמואל סלנט, שאמר לי כי כאשר בנו רבי בייניש הגיע למצוות – הוא בירך בשם ומלכות&quot; – הבין הגרש&quot;ז שלזה התכוון הג&quot;ר פראנק, ובירך בשם ומלכות. וכן סיפרו כמה תלמידי הגרש&quot;ז. אך הג&quot;ר שמואל אוירבך עצמו מספר, כי באותו מעמד סיפר הג&quot;ר פראנק, כי כאשר עמד לברך &quot;ברוך שפטרני&quot;, עדיין היה מפקפק וחוכך בדעתו כדת מה לעשות, אף שנהג כמנהגי הגר&quot;א, אז ניגש אליו רבי ידידיה מהורדנא מבעלי התריסין בחצר שטרויס, ואמר לו: &quot;מה לך מהסס, ברך בשם ומלכות&quot;. פקודתו שמרה רוחו, והוא ברך את הברכה בשם ומלכות.<br /> <br /> אגב עניין זה: הר&quot;ר שמואל רוטמן, בנו של הרב שאול רוטמן, ממתפללי בית מדרשו של הג&quot;ר פראנק, מספר כי אביו עליו משנכנס למצוות &quot;ברוך שפטרני&quot; בלי שם ומלכות, הג&quot;ר פראנק ניגש אליו ממקום מושבו והורה לו לחזור ולברך בשם ומלכות, והוסיף כי מובטח לו שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.<br /> <br /> ובספר ועלהו לא יבול (ח&quot;א עמ' קכ) מובא שיש עדויות שונות מה היה פסקו של הגרש&quot;ז אוירבך. העיר הג&quot;ר יהושע נויבירט בעל שמירת שבת כהלכתה: &quot;זכור אני שהגרשז&quot;א זצללה&quot;ה בא לסעודת בר מצוה של בני הבכור, והוא צוה עלי לברך עם שם ומלכות אחרי ברהמ&quot;ז. בשאר הבנים שלא בנוכחותו בירכתי כפי מנהג אבותי, בלי שם ומלכות&quot;. והעיר הג&quot;ר אביגדר נבנצל: &quot;לי, כשהיתה בר מצוה לבני בכורי שליט&quot;א, רמז אדמו&quot;ר זללה&quot;ה בדרך רמז ולא בדרך פסק שרמזו לו בזמנו בדרך רמז ולא בדרך פסק לברך בשם ומלכות&quot;. אמנם בנו של הגרש&quot;ז – הרב ר' ברוך – אמר שאביו הרב הורה לו לברך בלי שם ומלכות, אע&quot;פ שהוא בעצמו כן בירך בשם ומלכות בגלל מה שרמזו לו, אך זאת היתה רמיזה אליו בלבד, ולכן לבנו הוא הורה הלכה למעשה לברך בלי שם ומלכות – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברוך שפטרני לבן חורג ==<br /> '''ש: מי שמגדל בן חורג יברך ברוך שפטרני?'''<br /> <br /> ת: כן (פסקי תשובות רכה ה. וכן פסק הגרי&quot;ש אלישיב. וישמע משה עמ' ע).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברוך שפטרני על נכד ==<br /> '''ש: גם סב על נכדו, היתום מאב, יברך ברוך שפטרני?'''<br /> <br /> ת: כן (פסקי תשובות רכה ה).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברוך שפטרני ע&quot;י אמא ==<br /> '''ש: אמא מברכת ברוך שפטרני?'''<br /> <br /> ת: נהגו שהאֵם אינה מברכת (פסקי תשובות רכה ה).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברוך שפטרני על תאומים ==<br /> '''ש: כמה ברכות יש לברך על תאומים?'''<br /> <br /> ת: שתי ברכות, כמו בברית מילה (פסקי תשובות רכה ה).<br /> <br /> <br /> <br /> == ברוך שפטרני על בת ==<br /> '''ש: מדוע לא אומרים ברוך שפטרני לבת-מצוה?'''<br /> <br /> ת: אין תשובה ברורה. הברכה היא מנהג מאוחר ואינה מוזכרת בגמרא. לכן הרבה פסקו לברך בלי שם ומלכות. אמנם הגר&quot;א הורה לברך בשם ומלכות. וכיון שזה מנהג כך גלגול המנהג: לבנים ולא לבנות. בשו&quot;ת תשובות והנהגות (א קנו), הג&quot;ר משה שטרנבוך נותן טעם שלא נתקנה הברכה רק כשהוא לפניו, וכדמוכח מנוסח הברכה &quot;מענשו של זה&quot;, ואין מדרכי הצניעות לבוא עם בתו לציבור ולברך. אמנם כתב הגר&quot;ע יוסף שמותר לברך &quot;ברוך שפטרני מעונשה של זאת&quot; לבת-מצוה (שו&quot;ת יביע אומר ו או&quot;ח כט).<br /> <br /> <br /> <br /> == בת-מצוה ==<br /> '''ש: מה לעשות בבת-מצוה?'''<br /> <br /> ת: אם ירצו האב והאם ובני המשפחה יוכלו לעשות סעודה צנועה בבית בקרב בני המשפחה וחברותיה הקרובות, ונכון שתהיה הבת שמחה באותו יום שנכנסה לעול מצוות ותלבש בגדי שבת, ואם יש לאל ידה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוון לפטור את שמחת הכניסה בעול מצוות. ויש לאביה ולאמה לדבר איתה באותו היום בגודל היום, וללמד אותה יותר על המצוות ועל חיובי התורה ומנהגי ישראל שמתחייבת בהם מאותו יום ואילך (פסקי תשובות רכה ח. עיין שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח א קד. ד לו).<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם זה נכון שחגיגת בת-מצוה צריכה להיות פחות מחגיגת בר-מצוה?'''<br /> <br /> ת: לא.<br /> <br /> <br /> <br /> == בר-מצוה באדר ==<br /> '''ש: מי שנולד באדר בשנה פשוטה, מתי יש לו בר-מצוה בשנה מעוברת?'''<br /> <br /> ת: באדר ב' שהוא האדר האמיתי, ואדר א' הוא הנוסף (רמ&quot;א או&quot;ח נה י).<br /> <br /> <br /> <br /> == המצוה הראשונה ==<br /> '''ש: איזו מצוה ראשונה מקיים נער כשנעשה בר-מצוה?'''<br /> <br /> ת: קריאת שמע של ערבית (צדקת הצדיק אות ד).<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: ראיתי עוד כמה הצעות - שש מצוות התמידיות (מ&quot;ב בביה&quot;ל ס' א ד&quot;ה הוא כלל גדול בתורה), שמחה (חת&quot;ס ויחי עמ' רמו), והגר&quot;מ אליהו אמר: ישוב ארץ ישראל (אביהם של <br /> ישראל ב 53. פסקי תשובות א עמ' ג)?'''<br /> <br /> ת: נכון, אך ק&quot;ש היא מצוה שהאדם עושה ממש.<br /> <br /> <br /> <br /> == ברכות התורה בליל בר-מצוה ==<br /> '''ש: האם בליל בר-מצוה צריך לברך ברכות התורה, כי כשהיה קטן לא חייב בלימוד תורה?'''<br /> <br /> ת: לא. ויש מחמירים שברכת &quot;אהבת עולם&quot; שלפני ק&quot;ש של ערבית יכוון לצאת בה ידי ברכת התורה, כמבואר בברכות יא ב, ומפני שצריך להיות &quot;והוא ששנה על אתר&quot; לכן יאמר פעמיים את הפסוק האחרון של פרשה ראשונה של קריאת שמע (פניני רבנו הגרי&quot;ז עמ' נח. דרך שיחה א תצג-תצד בשם הגר&quot;ח קניבסקי. פניני תפילה נג-נד בשם הגרי&quot;ש אלישיב. תשובות אביגדר הלוי עמ' עז בשם הגר&quot;א נבנצל).<br /> <br /> <br /> <br /> == שהחיינו בליל בר-מצוה ==<br /> '''ש: האם בחור בר-מצוה אומר שהחיינו כיוון שנתחייב עתה במצוות?'''<br /> <br /> ת: לא. הגר&quot;מ פיינשטיין מסביר שעל חידוש חיוב מצוה חז&quot;ל תקנו לברך שהחיינו ולא כשבמצוה אין חידוש זמן אלא באדם, וכאן כשיסתלק הפטור מצד קטנות הוא בחיוב (שו&quot;ת אגרות משה יו&quot;ד ג יד).<br /> <br /> <br /> <br /> == מתנה לבר-מצוה בשבת ==<br /> '''ש: האם מותר לתת מתנה לבר-מצוה בשבת?'''<br /> <br /> ת: להקנות לו דרך מישהו לפני שבת. או לתת לו בהשאלה עד מוצאי שבת. או לסמוך על המקילים (עיין שמירת שבת כהלכתה כט כט).<br /> <br /> <br /> <br /> == הבדלה לבר-מצוה ביום שני ==<br /> '''ש: קטן שנעשה בר-מצוה ביום שני, האם חייב לעשות הבדלה?'''<br /> <br /> ת: לא. כיון שפטור מעיקר השבת, יש לפוטרו גם מההבדלה (שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח א קסה).<br /> <br /> <br /> <br /> == איסור אכילה בתוספת יוה&quot;כ ==<br /> '''ש: קטן שנעשה בר-מצוה במוצאי יום כיפור, האם אסור לו לאכול בזמן תוספת יוהכ&quot;פ?'''<br /> <br /> ת: לא אם לא צם ביוה&quot;כ, כיון שפטור על עיקר הצום, יש לפוטרו גם מהתוספת (שו&quot;ת חת&quot;ס או&quot;ח קעב. שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח א קסה. ובמנחת חינוך מצוה שיג מסופק בעניין).<br /> <br /> <br /> <br /> == קידוש לבנה ==<br /> '''ש: מי שנעשה גדול בחלק הראשון של החודש, האם ימתין לקידוש לבנה עד שיגדל?'''<br /> <br /> ת: מחלוקת. י&quot;א שראוי להמתין עד שהוא בר חיוב (הדרת קודש להגרצ&quot;פ פראנק בעניני קטן סי' ט. שו&quot;ת יביע אומר ג כז). וי&quot;א שיכול לקדשה מיד בתחילת הזמן, שהרי כל חיוב קידוש לבנה הוא מדרבנן, וגם קודם שהגדיל יש לחנכו בקידוש לבנה (הליכות שלמה טו יא).<br /> <br /> <br /> <br /> == כספי בר-מצוה ==<br /> '''ש: כשנער בר-מצוה מקבל כסף כמתנה, למי הכסף – לו או להורים?'''<br /> <br /> ת: לפי ההלכה, כיוון שהילד אינו קטן, הכסף שייך לו. ולפי המוסר, הצדק והאמת, הכסף שייך להורים, כי כולם שותפים בקיום הבית. ההורים יכולים להגיד לבנם: אנחנו לא ניקח ממך את הכסף, אך דע לך שאיננו מחויבים להאכיל אותך, לתת לך דיור וכו' (לפי התורה, חובה לפרנס ילד עד גיל שש, וע&quot;פ תקנת הרבנות הראשית עד גיל חמש עשרה). לכן, אם לא חסר להורים כסף, מה בכך שיתנו לבר המצוה את הכסף או חלק ממנו, או שיפקידו בבנק בעבורו.<br /> <br /> [ועיין שים שלום עמ' מג בסוף משפט כהלכה שאמר הגרי&quot;ש אלישיב שהכסף שייך לאבא כי הוא על הסעודה ועל קשרם לאבא, אבל אם מביאים ספרים הם שייכים לבן – רשם מ&quot;צ].<br /> <br /> <br /> <br /> == אירוע יקר לבר המצווה ==<br /> '''ש: להוריי אין כסף לממן מסיבת בר מצווה יקרה, אך אני מקנא בחבריי העשירים שכן עשו ומתבייש.'''<br /> <br /> ת: עשה כפי כסף הוריך ואל תבזבז על זה יותר מכך, ואין מה להתבייש. אדרבה מי שמבזבז, עליו להתבייש. אני מציע שכל חניכי תנועות הנוער, בני עקיבא, עזרא ואריאל, יעשו מרד, ויסכימו כולם שמסיבת בר מצווה לא תעלה יותר מ-500 שקל.<br /> <br /> <br /> <br /> == בר מצווה קונסרבטיבית ==<br /> '''ש: אחותי עושה בר מצוה קונסרבטיבית לבנה. אנו לא באים. אך האם מותר להשתתף בארוחה שתתקיים במסעדה כשרה?'''<br /> <br /> ת: אם זה לא ממש צמוד.<br /> <br /> <br /> <br /> == תאריך בר מצוה ==<br /> '''ש: מי שנעשה בר מצוה בשבת, האם כבר יכול לקרוא בתורה, על אף שנולד אחרי הצהרים ולא נשלמו בו י&quot;ג שנה מעת לעת?'''<br /> <br /> ת: למעשה נפסק כרוב הפוסקים שבכניסת יום הבר מצוה מיד נעשה גדול. פס&quot;ת נה טז.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:בר-מצוה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_-_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25334 2025-08-25T10:58:42Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == דיבורים בתפילה ==<br /> '''ש: אני אשכנזי. מה עדיף, בית-כנסת אשכנזי בו מפטפטים או בית-כנסת ספרדי בו יש שקט?'''<br /> <br /> ת: ודאי ספרדי. דיבורים בשעת תפילה הם עוון גדול. שו&quot;ע קכד ז. וגם חילול השם, כי הגויים שמשתחווים להבל וריק יושבים בשקט בבתי עבודה זרה שלהם. גם מי שעייף בבית-הכנסת, זה חילול השם, כי כל היום עסוק בחריצות, ולעבודת ד' הוא עייף! איכה רבה פתיחתא פרשה י. ספר חסידים יח. ועיין מג&quot;א קנא סק&quot;א.<br /> <br /> <br /> <br /> == בה&quot;כ ע&quot;ש רבין ==<br /> '''ש: יש בעיה להתפלל בבית-הכנסת על שם יצחק רבין?'''<br /> <br /> ת: ודאי שאין בעיה. שאלה מוזרה.<br /> <br /> <br /> <br /> == אי תשלום מיסי בית-כנסת ==<br /> '''ש: מי שמסרב לשלם מיסי בית-כנסת, האם רשאית עמותת בית-הכנסת למנוע ממנו עלייה לתורה או להיות שליח ציבור כאשר הוא אבל?'''<br /> <br /> ת: כן. בית-הכנסת בבעלות העמותה המתחזקת אותו והיא קובעת את הסדרים. אם אין זה מתאים לו, ילך לו לבית-כנסת אחר. ואם זה בגלל שהוא עני, יבקש פטור או הנחה. עיין שו&quot;ע או&quot;ח קנג טז הגה (ציץ אליעזר ב כב – מ&quot;צ).<br /> <br /> == הפגנה אלימה ==<br /> '''ש: האם יש בעיה להשתתף בהפגנה נגד פינוי בית כנסת, כאשר ראשי המאבק חרטו על דגלם אלימות כלפי חיילים?'''<br /> <br /> ת: איני יודע אם כך המציאות. אך אם כך היא, ודאי שאין לילך. הריסת בית כנסת היא עבירה גדולה, אלימות כלפי יהודים היא עבירה יותר גדולה, ואלימות כלפי חיילים היא עבירה עוד יותר גדולה.<br /> <br /> == שכר פסיעות ==<br /> '''ש: כשאני נוסע לבית הכנסת עם אופניים יש שכר פסיעות?'''<br /> <br /> ת: כן. גם זה מאמץ (&quot;רוכב כמהלך דמי&quot;. קידושין לג ב – מ&quot;צ).<br /> <br /> == פינוי בית כנסת ==<br /> '''ש: האם נגד פינוי בית כנסת מותר להשתמש באלימות?'''<br /> <br /> ת: א. חלילה. ב. שאל ישירות את הרב שם.<br /> <br /> == ספר תורה או בית כנסת ==<br /> '''ש: מה עדיף, לתרום כסף לכתוב ספר תורה או להקים בית כנסת בישוב חילוני?'''<br /> <br /> ת: להקים בית כנסת, כי כותבים ספר תורה לא כדי שיהיה מונח בארון אלא כדי לקיים מה שכתוב בו, למשל תפלה. וכן כתב ספר חיי (הלכות ס&quot;ת כלל לא) שעדיף לתרום כסף ללומדי תורה מאשר לכתוב ספר תורה.<br /> <br /> [וכן כתב הגר&quot;ע יוסף לרב שלמה רענן, יו&quot;ר אגרון איילת השחר – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> == עלוני שבת ==<br /> '''ש: האם מותר לי לקחת עלוני שבת מבית כנסת אחר?'''<br /> <br /> ת: לא. זה שלהם, אם לא - משפטית, אז לפחות - מוסרית.<br /> <br /> == מקום קבוע בבית הכנסת ==<br /> '''ש: האם חייבים להתפלל כל יום באותו בית כנסת מדין קובע מקום לתפלתו?'''<br /> <br /> ת: לא חייבים, אבל זה טוב.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: אם מישהו תפס מקומי בבית-הכנסת האם להקימו או להתפלל במקום אחר בו אני מתפלל פחות טוב?'''<br /> <br /> ת: מותר להקימו בתנאי שזה נעשה בעדינות (שו&quot;ת שאילת שלמה א מב).<br /> <br /> [כתוב בגמרא ברכות (ו, ב): &quot;כל הקובע מקום לתפילתו - אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו, אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו&quot;. ומובא ב'שולחן ערוך' (או&quot;ח צ, יט): &quot;יקבע מקום לתפילתו, שלא ישנהו אם לא לצורך&quot;. אם-כן, אדם צריך להתפלל תמיד באותו מקום, ועדיף שיבקש מהאורח שישב במקומות המיוחדים לאורחים. וכמובן, יש לומר לו זאת בעדינות ולא להעליבו, כי האיסור להעליב חברו חמור לאין ערוך מאשר עניין קביעות מקום בבית-הכנסת. ואם מפחד שבכל זאת ייעלב האורח או שמעדיף שלא להטריחו, זה גם-כן נחשב ל&quot;צורך&quot; ויכול להתפלל במקום אחר. וכתב בתרגום יונתן על ברכות (שם) שכל בית-הכנסת נקרא מקום אחד.<br /> <br /> עוד עצה היא מה שכתב במשנה ברורה (שם סק&quot;ס): &quot;ותוך ארבע אמות חשוב מקום אחד דאי אפשר לצמצם [=לדייק]&quot;. אםכן, הפתרון הפשוט הוא לשבת באחד המקומות הסמוכים לאורח, ורק אם אין הדבר ניתן, כגון ששאר המקומות תפוסים, אז יש לנהוג כשאר העצות שהוזכרו.<br /> וכל זאת למה? מוסבר בספר שערי אורה עה&quot;ת מהג&quot;ר מאיר צבי ברגמן (ח&quot;א עמ' כ), שבלעם החליף את מקום קרבנותיו כמה פעמים, ותלה את הסיבה לכך שד' לא מילא משאלותיו לקלל את ישראל, לא מפאת דרכיו שהוא אשם שאינו הולך בדרך הנכונה, ושד' לא רצה לקלל את עם ישראל, אלא תלה הדבר בכך שהמקום גורם. אמנם באברהם אבינו אף על פי שעמד בתפילה עבור סדום ועמורה ועשה הכל מחמישים עד עשרה, נאמר אצלו &quot;וילך ד' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו&quot;, ולמחרת אברהם אבינו חזר לאותו מקום לד' ותלה את האשמה שד' לא קיבל את טענותיו רק בו. לכן כתוב בגמרא ברכות (ו, ב): אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו! ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? דכתיב (בראשית יט, כז): &quot;וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם&quot;, ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר (תהלים קו, ל): &quot;ויעמוד פינחס ויפלל&quot; – רשם מ&quot;צ]. <br /> <br /> == תפילה ושלום ==<br /> '''ש: בבית-הכנסת בו אני מתפלל יש מתח בין אנשים. האם כדאי לעבור לאחר?'''<br /> <br /> ת: כן. אך עדיף לעשות שם שלום. והאר&quot;י ז&quot;ל כתב שלפני התפילה יש לקבל על עצמו ואהבת לרעך כמוך, ויאהב את כל ישראל כנפשו, כדי שתעלה תפלתו כלולה מכל ישראל. חיד&quot;א פת&quot;ע עוקצין פ&quot;ג אות ד.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:בית כנסת ובית מדרש (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25333 2025-08-25T10:55:49Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == הנקה בבית כנסת ==<br /> '''ש: את השאלה הבאה שאל רב חשוב מאמריקה: פעם לימדתי שיעור בבית כנסת והיתה שם אישה שהניקה בעזרת נשים. האם מותר להניק בבית כנסת? ועוד, האם מותר ללמד תורה כשהיא מניקה שם?'''<br /> <br /> ת: מותר, משום שעזרת נשים הינה חלק נפרד מבית הכנסת. עיין חכמת אדם פו טו.<br /> <br /> [בדומה, פעם ראיתי שנשאל הרב דב ליאור: &quot;האם מותר להניק תינוק בבית כנסת, האם יש בעיה של צניעות?” וענה: &quot;אם זה בעזרת נשים, אלו צרכי התינוק ואת צריכה להניק אותו”.]<br /> <br /> '''ש: ולסרוג?'''<br /> <br /> ת: כנ&quot;ל.<br /> <br /> <br /> <br /> == עזרת נשים ==<br /> '''ש: האם מותר לקיים פגישה של חול בעזרת נשים?'''<br /> <br /> ת: כן. כמובן בצורה מכובדת.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם מותר לרבנית לתת שיעור לנשים בבית-כנסת כאשר באות לא צנועות?'''<br /> <br /> ת: לא. זה מקום קדוש ואסור לפגוע בכבודו.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם מותר לאשה להתפלל בעזרת נשים בלבוש לא צנוע?'''<br /> <br /> ת: גם לא. גם עזרת נשים היא מקום קדוש. וזה גם מפריע למתפללות אחרות (שו&quot;ע יו&quot;ד רפב א. שו&quot;ת שאילת שלמה א פט).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:בית כנסת ובית מדרש (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_-_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25332 2025-08-25T10:54:31Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == טלטול ספר תורה ==<br /> '''ש: כמה אנשים צריך כדי להעביר ספר תורה ברכב ממקום למקום? צריך להחזיק אותו ביד כל הדרך?'''<br /> <br /> ת: מותר לאדם אחד להניחו ברכב בצורה מכובדת ובטוחה. ש&quot;ך יו&quot;ד רפב סק&quot;ה.<br /> <br /> <br /> <br /> == הולכת ספר תורה ==<br /> '''ש: כאשר מוליכים ספר תורה, איך מחזיקים אותו?'''<br /> <br /> ת: הצד הנפתח מול האוחז. עיין רמ&quot;א יו&quot;ד קמז ד (וכן החזו&quot;א. דברי שי&quot;ח ד י – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == איתור ספרי תורה גנובים ==<br /> '''ש: האם מותר להטמין בספר תורה מערכת איתור אלקטרונית למקרה של גניבה?'''<br /> <br /> ת: זו טכנולוגיה מותרת ומצוה גדולה.<br /> <br /> א. אין בעיה של מוקצה כי המכשיר בטל לספר התורה, ויש כאן בסיס לדבר המותר והאסור.<br /> <br /> ב. אין בעיה של פגיעה בכבוד ספר התורה כי אדרבה זה כבודו שלא ייגנב.<br /> <br /> ג. אין בעיה של חילול שבת באזעקת המשטרה, אלא אדרבה סיוע למלחמה נגד הפשע והיזק הרבים.<br /> <br /> <br /> <br /> == ריקוד נשים עם ספר תורה ==<br /> '''ש: איני רואה למה שיהיה אסור לנשים לרקוד עם ספר תורה בשמחת תורה. אני מאד מתלהבת מזה?'''<br /> <br /> ת: בכל זאת אסור. אולי זו רק בקשה תחילית שתביא עוד תביעות דומות בכיוון זה, ויש לדון בכולן. ואם זו בקשה נקודתית, אולי יהיו נשים בלבוש לא צנוע ולא שייך שתחזקנה ספר תורה. ואם תאמר שתהיינה צנועות, אולי אינן במצב של טהרה. ואם הן במצב של טהרה, אולי המניע לא טהור, כלומר רצון להדמות ותחרות. ואם תאמר שהמניע טהור, מכל מקום אין לשנות סדרי תפילה הנהוגים אלפי שנים. באשר להתלהבות, עדיף לך להתלהב בקיום מה שאת מצווה, כי כידוע, גבול המצווה ועושה...<br /> <br /> <br /> <br /> == ספר תורה ==<br /> '''ש: האם נער שרוצה להתאמן על הגבהת ספר תורה, מותר להוציאו מן הארון לשם כך, או שזה בזיון?'''<br /> <br /> ת: מותר. אין זה בזיון. אדרבה זה לכבודו.<br /> <br /> <br /> <br /> == ספר תורה בבית ==<br /> '''ש: יש לנו ספר תורה לא כשר, שהגיע זה עתה לביתנו, מחר בבוקר אנו לוקחים אותו לתיקון. אמרו לנו שזה מסוכן שיהיה ספר תורה בבית, מה שמפחיד אותנו. מה עלינו לעשות?'''<br /> <br /> ת: אין דבר כזה. הבל. אדרבה, קדושה שורה בבית.<br /> <br /> <br /> <br /> == ספר תורה מהודר ==<br /> '''ש: מה עדיף סופר מהודר שלא משלם מס הכנסה או סופר שמשלם מס הכנסה אבל הספר לא מהודר?'''<br /> <br /> ת: ודאי סופר שמשלם מס הכנסה. גזל אינו רק הידור אלא איסור חמור.<br /> <br /> <br /> <br /> == אותיות סת&quot;ם ==<br /> '''ש: האם אפשר לכתוב בכתב של ספר תורה דברים שאינם של קודש? ומחשב?'''<br /> <br /> ת: ביד אין כותבים, כי לא משתמשים באותיות אלה לחול. במחשב אפשר. להדפיס לא (שו&quot;ע יו&quot;ד רפד ב ברמ&quot;א. עי' שו&quot;ת שאילת שלמה ד רלז).<br /> <br /> <br /> <br /> == טבעונים ומצוות ==<br /> '''ש: האם לטבעונים יש הקלה למצוות הקשורות לעור של בהמה כגון ספר תורה, תפילין ומזוזה?'''<br /> <br /> ת: לא...<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:קריאת התורה (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:בית כנסת ובית מדרש (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:קדושה - הלכה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25331 2025-08-24T12:33:29Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות: הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == הפרדה בבית-המקדש ==<br /> '''ש: האם גם בבית-המקדש הייתה הפרדה בין גברים ונשים כמו שיש היום בבתי-כנסת?'''<br /> <br /> ת: כן. בשמחת בית השואבה נשים היו למעלה על גזוזטרא. משנה סוף סוכה. ועיין סוכה נב-נג. וגם כל השנה הייתה הפרדה. עיין מאמר למקדש מעט של מרן הרב קוק במאמרי הראיה (515-511 – מ&quot;צ).<br /> <br /> == דרשת אישה בבית הכנסת ==<br /> '''ש: האם מותר לאישה לדרוש בבית הכנסת?'''<br /> <br /> ת: ברור שהדבר אסור. א. שהרי נפסק שאסור לגברים להסתכל על נשים (ברמב&quot;ם, הלכות איסורי ביאה כא ב. שו&quot;ע אה&quot;ע כא. קצשו&quot;ע קנב ח). אמנם, אנשים רבים אינם מקיימים את ההלכה הזאת, אך בבית הכנסת שהוא מקום קדוש, הדבר חמור יותר לאין ערוך. ב. לא נהגו כן בכל הדורות, ואין לשנות סידרי תפילה וסידרי בית כנסת ובוודאי לא לעשות כן בלי הוראה מפורשת להיתר מגדולי הדור בארץ ישראל (שו&quot;ת הרשב&quot;א א שכג. וכן באורח משפט לה). ג. והגר&quot;מ פיינשטיין אסר לנשים לדרוש אפילו שלא בשעת תפילה (שו&quot;ת אגר&quot;מ או&quot;ח ה יב). ד. כך גם ראינו שפרופ' נחמה ליבוביץ סרבה בתוקף להרצות בבית-כנסת.<br /> <br /> == נשים בבית-הכנסת ==<br /> '''ש: האם יש מעלה אם אני מתפללת בבית-הכנסת ולא בבית?'''<br /> <br /> ת: לא חייבת אבל יש מעלה. עיין ילקו&quot;ש עקב תתעא.<br /> <br /> == עזרת נשים ==<br /> '''ש: מה עדיף – עזרת נשים למטה מאחורי מחיצה, או למעלה?'''<br /> <br /> ת: שניהם טובים. אבל למעלה עדיף בתנאי שלא רואים את הנשים (וכן סיפר הגרי&quot;ד סולוביצ'יק על בית כנסת מסויים בווילנא בו לא התפללו המקפידים בגלל סיבה זו. דברי הרב קנו – מ&quot;צ).<br /> <br /> == מחיצת בית-כנסת ==<br /> '''ש: מה הגובה המזערי של מחיצת בית-כנסת?'''<br /> <br /> ת: בלית ברירה יש מקילים בגובה כתפיים. שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח א לט. אבל כשאפשר, ודאי צריך מעל הראש. שם מ-מא, מד. ג כג (עיין עוד שו&quot;ת מנחת אליעזר ז ח. שו&quot;ת שבט הלוי א כט. ומסופר על רבנו הרב צבי יהודה, כשיצא פסק של הג&quot;ר משה פיינשטיין בנוגע לגובה מחיצה בין גברים לנשים בבית כנסת, שבשעת הדחק אפשר להקל והרבי מסטמאר יצא נגדו, אמר: &quot;ידוע שדרכינו חלוקות ושונות, אך בעניין זה הוא צדק&quot;. ס' רבנו עמ' 122 – מ&quot;צ).<br /> <br /> == תפילה בלי מחיצה ==<br /> '''ש: יש קיבוץ חילוני שמתפללים בשבת מעורבים גברים נשים. אם אומר להם לשבת נפרד, יסכימו אך בלי מחיצה. כדאי, או שזו שותפות בעבירה?'''<br /> <br /> ת: כדאי כדי להקטין את העבירה. רש&quot;י סוטה מח ב בענין זמרי גברי. שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח א מד.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בית כנסת ובית מדרש (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25330 2025-08-24T12:30:31Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == החלפת פרוכת שנתרמה ==<br /> '''ש: אדם תרם פרוכת לבית-כנסת. מותר לגבאים להחליפה בפרוכת חדשה שנתרמה?'''<br /> <br /> ת: כן. כי התורם זה על דעת שביום מן הימים מותר לגבאים להחליפה.<br /> <br /> <br /> <br /> == להצלחת פלוני ==<br /> '''ש: האם אני יכול לתרום ספר תהילים לבית הכנסת ולרשום עליו שכל קריאה בו היא להצלחתי?'''<br /> <br /> ת: יש לכתוב זאת על הכריכה מבחוץ כדי שכל קורא יראה זאת ויחליט. ומסתבר שלא יסכים.<br /> <br /> <br /> <br /> == פרוכת ==<br /> '''ש: גוללים פרוכת מימין לשמאל או משמאל לימין?'''<br /> <br /> ת: לא משנה. פרישה קכח. עדיף משמאל. דרישה תרנא (ועיין שו&quot;ת באר משה ה לח).<br /> <br /> <br /> <br /> == בימה ==<br /> '''ש: האם זה בסדר שהבימה היא קצת קדימה?'''<br /> <br /> ת: עליה להיות באמצע. שו&quot;ת חתם סופר ו פו (עי' שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ג י. שו&quot;ת ציץ אליעזר י כב. במסע הרבנים למושבות השומרון והגליל, הגרי&quot;ח זוננפלד נמנע להתפלל בבית כנסת בו הבימה לא עמדה באמצע. אלה מסעי 75, 230-228).<br /> <br /> <br /> <br /> == תפילה ברחבת בית-הכנסת ==<br /> '''ש: אפשר להתפלל ברחבת בית-הכנסת?'''<br /> <br /> ת: רק בלית ברירה, כי אין מתפללים במקום פתוח כמו שדה או בקעה. אבל אם זו חצר סגורה, אפשר. שו&quot;ע או&quot;ח צ ה. מ&quot;ב יב.<br /> <br /> <br /> <br /> == תמונות בבית כנסת ==<br /> '''ש: האם מותר לקבוע תמונות של גדולי ישראל בבית הכנסת?'''<br /> <br /> ת: הנה יש שאסרו לגמרי תמונה של אדם משום איסור עשיית צורות (שו&quot;ע יו&quot;ד קמא ד פת&quot;ש סק&quot;ז בשם יערות דבש. שו&quot;ת דעת כהן סי' סו), וקל וחומר במקום קדוש כבית כנסת. אך זו חומרא, ומן הדין מותר (שם).<br /> <br /> עוד יש דין שאין להתפלל מול ציורים, כי זה מפריע לכוונה (שו&quot;ע או&quot;ח צ כג), אבל אם תמונות הגדולים קבועות שם, הן כבר לא מפריעות לכוונה (שו&quot;ע יו&quot;ד קמא ד פת&quot;ש ס&quot;ק ו) וייתכן שאף מחזקות את הכוונה כיוון שמעוררות ליראת שמים (עיין שו&quot;ת דעת כהן סי' סד) אך יש להיזהר שלא תהיה תמונה ממש מולו שזה נראה כאילו משתחווה אליה (עיין שו&quot;ע או&quot;ח צ מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א).<br /> <br /> אך בבית כנסת יש עוד בעיה, כיוון שכך נהגו הנוצרים, יש בזה משום חוקות הגויים (עיין תוס' ע&quot;ז יא א ד&quot;ה ואי ).<br /> <br /> מכל הסיבות האלה, זהו מנהג קבוע לכל הדורות בעם ישראל שלא לשים תמונות של גדולי לישראל בבתי הכנסת. אבל בבית המדרש, מקום בו לומדים תורה, יש מקום בבחינת &quot;והיו עיניך רואות את מוריך&quot; (ישעיה ל כ).<br /> <br /> כמובן, גם בכל בית כנסת לומדים תורה, וגם בכל בית מדרש מתפללים, אך הגדרת המקום נקבעת על פי רוב שימושיו.<br /> <br /> וכל אלה מבוארים באריכות במאמרו של רבנו הרב צבי יהודה קוק &quot;מקום תורה ומקום תפילה&quot; (לנתיבות ישראל ב צה).<br /> <br /> <br /> <br /> == מחיצת בית כנסת ==<br /> '''ש: האם מחיצת בית כנסת צריכה להיות אטומה?'''<br /> <br /> ת: הגר&quot;מ פיינשטיין פסק שבשעת הדחק די שתמנע התערבות לכן מותר במחיצה עד י&quot;ח טפחים (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח א לט). אבל חכמי הונגריה פסקו שאסור שיראו הגברים את הנשים ושאין לשנות ממה שהיה נהוג כל הדורות, וכן פסק בשו&quot;ת מנחת אליעזר (ז ח), שהעיקר כרמב&quot;ם פהמ&quot;ש סוכה שלא יראו. וכן פסק רבנו הרב צבי יהודה.<br /> <br /> [ומסופר על רבנו הרב צבי יהודה כשיצא פסק של הג&quot;ר משה פיינשטיין זצ&quot;ל, בנוגע לגובה מחיצה בין גברים לנשים בבית כנסת, שבשעת הדחק אפשר להקל בעניין מסוים והרבי מסטמאר יצא נגדו. רבנו אמר: &quot;ידוע שדרכינו חלוקות ושונות, אך בעניין זה הוא צדק&quot; (ס' רבנו עמ' 122) – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: באופן תאורטי, אם אנשים היו מתוקנים, היה אפשר לבטל את ההפרדה בבית הכנסת?'''<br /> <br /> ת: לא. הרי לומדים שצריך מחיצה בבית המקדש מהספד שיהיה לעתיד לבוא על מותו של יצר הרע, שיהיה בכל זאת הספד נפרד. סוכה נא-נב.<br /> <br /> <br /> <br /> == תפילה על הבימה ==<br /> '''ש: האם מותר שבשבתות וימים טובים יתפלל שליח הציבור על הבימה ולא בעמוד התפילה הרגיל, כדי שכולם ישמעו?'''<br /> <br /> ת: כן. העיקר שהבימה היא באמצע ויש עמוד תפילה לשליח ציבור מלפנים (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ג י. עיין שו&quot;ת ציץ אליעזר י כב).<br /> <br /> <br /> <br /> == כיוון בית הכנסת ==<br /> '''ש: לאן מתפללים בבית כנסת שארון הקודש אינו בכיוון ירושלים?'''<br /> <br /> ת: לכיוון ארון הקודש, אך כמובן הרב שם יקבע (באר היטב צד ג. שו&quot;ת משיב דבר א י. שו&quot;ת תשובות והנהגות א עט. דלא כמג&quot;א שם ג ויד אליהו המבוא בבאר היטב שם. ועיין תרומת הגורן ח&quot;א סי' לג).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:בית כנסת ובית מדרש (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%94%22%D7%9B_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25329 2025-08-24T12:26:35Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברית מילה בבית-כנסת ==<br /> '''ש: האם עדיף לעשות ברית מילה בבית-כנסת שהוא מקום קדוש או אפשר באולם?'''<br /> <br /> ת: עדיף באולם, כי בית כנסת הוא מקום תפלה ולימוד, ולא מקום מצוות מילה, ומלבד זאת, אנשים מפטפטים אז, וזה איסור גמור (וכן הגרי&quot;ד סולוביצ'יק שברית מילה בבית-כנסת אינה הידור אלא קולא, כדי לא להטריח את הציבור כאשר הברית היא אחרי התפילה. דברי הרב רמא – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == דברי חול בבית-הכנסת ==<br /> '''ש: הייתי מדבר דברי חול בבית-הכנסת, וב&quot;ה הפסקתי. רב אחד אמר לי שתיקוני הוא מלקות. זה נכון?'''<br /> <br /> ת: כך כתב הרוקח שהמדבר דברי חול בבית-הכנסת, אפילו שלא בשעת תפילה, יתענה 40 יום וילקה כל יום (מובא בחסד לאברהם סי' קנא – מ&quot;צ). אבל די שמכאן ואילך תשב במורא.<br /> <br /> <br /> <br /> == מיון אתרוגים בבית-הכנסת ==<br /> '''ש: מותר לסוחרים למיין אתרוגים בבית-הכנסת?'''<br /> <br /> ת: לא. אין זה בדיוק מיון של מצווה אלא של מסחר (עיין מ&quot;ב ריש ס' קנא. ובשו&quot;ת שערי יושר ה כב, נשאל הג&quot;ר אשר חנניה: האם מותר למכור אתרוגים בביהמ&quot;ד? והשיב: נראה שבקביעות ודאי אסור, אך באקראי בעלמא להציע לאיזה ת&quot;ח אתרוג מהודר, ועי&quot;ז ימנע ממנו טרחא גדולה לחפש אתרוג מהודר, נראה שיש להקל, מאחר ולת&quot;ח ביהמ&quot;ד נחשב להם כביתם בשעת הדחק, וא&quot;כ י&quot;ל דהכא נמי חשיב כמדוחק ומותר – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == דברי קודש בארון הקודש ==<br /> '''ש: האם מותר לשמור טלית ותפילין בארון קודש?'''<br /> <br /> ת: לא. פס&quot;ת קנד כב.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: אבל שומרים מגילות של נביאים?'''<br /> <br /> ת: מותר. לב בית-דין מתנה כיום שכך המנהג.<br /> <br /> <br /> <br /> == ריצה לבית-הכנסת ==<br /> '''ש: מצווה לרוץ לבית-הכנסת – מהבית?'''<br /> <br /> ת: לא. רק סמוך לבית-הכנסת, כי אז הדבר ניכר. שו&quot;ע או&quot;ח צ יב מ&quot;ב.<br /> <br /> <br /> <br /> == עץ בחצר בה&quot;כ ==<br /> '''ש: מותר לנטוע עצים בחצר בית-הכנסת?'''<br /> <br /> ת: יש אוסרים כמו סמוך למזבח. רמב&quot;ם עבודה זרה ז ט. ויש מתירים. לכן לכתחילה להימנע. אך גם האוסרים מתירים אם זה שיח בגובה איש, וכן ברחוב הסמוך, וכן אם העצים קדמו לבנין בית-הכנסת (פסקי תשובות קנ יט. והבעה&quot;ב בבריסק רצו לייפות את חצר בית הכנסת ע&quot;י נטיעת אילנות, וכששאלו כמה פעמים אצל כמה מהרבנים שכיהנו שמה, תמיד אסרו, עפ&quot;י דברי חי' רעק&quot;א לאור&quot;ח רס&quot;י ק&quot;נ, שהביא כן בשם הר&quot;ר דוד ערמאה בפי' על הרמב&quot;ם, שמדרבנן נוהג איסורא דלא תטע לך אשרה כל עץ אף לגבי בית הכנסת. וכשנתמנה הגר&quot;ח סולוביצ'יק לרב העיר ושאלוהו, התיר, דחצר בית הכנסת אין גדרה כהר הבית [ובר מן הדין ענצי&quot;ב בתשו' משיב דבר]. נפש הרב עמ' קמד – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == ביקור תיירים בבית-כנסת בשעת תפילה ==<br /> '''ש: האם מותרת כניסת גויים בשעת התפילה, כשעלולה להפריע לריכוז בתפילה, ואדם שצופים בו ואף מצלמים אותו אינו יכול להתפלל בכוונה, כי במידה מסוימת הוא &quot;מציג&quot;?'''<br /> <br /> ת: אם מציאות של גויים בבית-הכנסת בשעת התפילה, או מציאות תיירים מסוגים שונים, מפריעה להתפלל בכוונה - מן הדין לא להתפלל בתנאים אלו (שו&quot;ת שאילת שלמה א, סב. ותשובת הרב היתה בס' עם כלביא א לה, וגם מובאת בילקוט יוסף תפילה ח&quot;א, מהדורת תשס&quot;ד כרך ה, סי' קד, סעי' א, עמ' תסח, בהערה א - להפסיק מפני מלך גוי, בסופה, בסוגריים – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == קינוח אף בבה&quot;כ ==<br /> '''ש: האם קינוח אף ברעש בבית-הכנסת היא פגיעה בכבודו?'''<br /> <br /> ת: כן. צריך להתנהג כמו מול מלך. בבית אלהים נהלך ברגש (תהילים נה טו. וכתב רבנו הרב צבי יהודה בהערות על 'עולת ראיה' [ח&quot;ב עמ' תלד]: &quot;סח אאמו&quot;ר הרב [קוק] זצ&quot;ל: לשאלה את א&quot;ו הגאון ר' דוב אביו של הגאון ר' מרדכי גימפל יפה זצ&quot;ל, על מה שבתוך התפלה קנח את חטמו במטפחת, ענה: המנגן בכנור כשמתעכב לו משהו באיזו נימה אינו מפסיק בשביל כך את הנגינה אלא מושח מיד במשחה וממשיך את הנגינה בלי הפסק&quot; – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == הטענת סלולרי ==<br /> '''ש: האם מותר להטעין טלפון סלולרי בבית כנסת?'''<br /> <br /> ת: מותר, ויש מחילה על סכום אפסי. ויש אוסרים מפאת כבוד בית הכנסת.<br /> <br /> <br /> <br /> == שתיקה בבית-כנסת ==<br /> '''ש: האם מותר להסות אנשים שמדברים בבית-כנסת?'''<br /> <br /> ת: בתנאי שזה מועיל ושזה נעשה בכבוד (שו&quot;ת שאילת שלמה א שסג אות ב).<br /> <br /> <br /> <br /> == אופניים בבית המדרש ==<br /> '''ש: מותר להכניס אופניים לבית המדרש מחשש גניבה?'''<br /> <br /> ת: לבית כנסת לא. לבית מדרש כן, אם הוא מהלומדים הקבועים שם שזה ביתו. וכמובן ראש הישיבה קובע (ר&quot;ן מגילה כח. עלינו לשבח – שמות תקעה-תקעו).<br /> <br /> <br /> <br /> == גוי בבית כנסת ==<br /> '''ש: לסבתי יש פיליפינית סועדת. האם מותר לה להכנס איתה לבית הכנסת?'''<br /> <br /> ת: כן. אך בלי צלב (שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח א פה. שו&quot;ת שאילת שלמה א צה).<br /> <br /> <br /> <br /> == שיחה בבית-הכנסת ==<br /> '''ש: האם מותר לשוחח שיחת חולין בבית-הכנסת לא בזמן התפלה?'''<br /> <br /> ת: ודאי לא. זה מקום קדוש. וזו עבירה חמורה מאוד. עיין זוהר מובא במשנה ברורה <br /> (מ&quot;ב קנא סק&quot;ב). עיין בעל הטורים כי תבוא על הפסוק ולתתך עליון. מלבד מי שקבוע בבית המדרש.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: ואם מישהו פונה אלי?'''<br /> <br /> ת: לחמוק בחוכמה בלי לפגוע (שו&quot;ע או&quot;ח קנא א. שו&quot;ת יחוה דעת ג י). <br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: ומה ההיתר לדבר דיבורי חול בבית-הכנסת?'''<br /> <br /> ת: איני מכיר.<br /> <br /> <br /> <br /> == רגל על רגל ==<br /> '''ש: האם מותר לשבת בבית הכנסת רגל על רגל?'''<br /> <br /> ת: לא. יש לישב בחרדת קודש. וגם בבית המדרש. וגם בלימוד תורה צריך להיות באימה וביראה וברתת ובזיע. ברכות כ.<br /> <br /> <br /> <br /> == בזיון בית-הכנסת ==<br /> '''ש: איני מבין. למה מזדעזעים מכך שהרפורמים שאינם דתיים, רוצים להתפלל בכותל שלא כדין, ולא מזדעזעים שיהודים אורתודוקסים מחללים את התפילה שבת שבת ויום יום על ידי פטפוטים? גם נשים?'''<br /> <br /> ת: אכן גם זה נורא. ויש להזדעזע. ודאי חכמים מזעזעים. עיין משנה ברורה בשם הזוהר, שהמשוחח בבית-הכנסת מראה שאין לו חלק בד' אלהי ישראל (שו&quot;ע או&quot;ח קנא מ&quot;ב סק&quot;ב – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == להצטלם בבית כנסת ==<br /> '''ש: האם מותר להצטלם בבית הכנסת או שזה שימוש חול?'''<br /> <br /> ת: מותר אם בא לשם ללמוד או להתפלל, אבל לא אם נכנס כדי להצטלם. וכן בכותל (ס' הלכה למשה מובא בעלינו לשבח – שמות תקעז. שו&quot;ת עשה לך רב ו פג. קום התהלך בארץ קכד).<br /> <br /> <br /> <br /> == נוצרים בבית כנסת ==<br /> '''ש: נוצרים קיימו תפילה בבית כנסת שבמלון. מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: זו שערוריה! לדווח מיד למשגיח.<br /> <br /> <br /> <br /> == מוסלמי בבית-כנסת ==<br /> '''ש: מותר שערבי מוסלמי יכנס לבית-כנסת ויתפלל?'''<br /> <br /> ת: בעיה, כי האסלם הוא כפירה ביהדות, בהיותו טוען שהתורה בוטלה.<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם בית הכנסת נאסר עקב זה? מה המקור?'''<br /> <br /> ת: לא. מג&quot;א (עיין שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח א מו).<br /> <br /> <br /> <br /> == בית-כנסת ולימודי חול ==<br /> '''ש: האם מותר להעביר הרצאה של חול בבית הכנסת?'''<br /> <br /> ת: לא. מותר רק קודש. בזמן השואה, שרק שם יכלו להתאסף, התיר בעל שרידי אש במטרה לחזק ליבם וכדי שלא ילכו לבית כנסת של רפורמים, ובתנאי שהמרצה הוא ירא שמים, ושיאמרו לפני כן דברי תורה או תהילים, ושלא יהיו ויכוחים, ורק בשעת הדחק. שו&quot;ת שרידי אש (א טז-יז).<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם אפשר ללמוד לימודי חול בבית-כנסת כאשר זה המקום היחיד עם אור בבסיס?'''<br /> <br /> ת: לא. שימוש חול בבית-כנסת אסור (שם).<br /> <br /> <br /> <br /> == צביעת מחיצות בית כנסת ==<br /> '''ש: האם אפשר לצבוע מחיצות של בית כנסת בתוך בית הכנסת או חייבים לצבוע אותן בחוץ?'''<br /> <br /> ת: כיון שזה לבית כנסת, מותר לצבוע שם.<br /> <br /> <br /> <br /> == חיבוק ונישוק בבית כנסת ==<br /> '''ש: האם מותר בבית הכנסת להתחבק ולהתנשק עם חבר?'''<br /> <br /> ת: כללית לא (שו&quot;ת אורח משפט כב). <br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A7_%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A7_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]<br /> <br /> <br /> <br /> == ברית מילה בבית כנסת ==<br /> '''ש: האם עדיף לעשות ברית מילה באולם או בבית כנסת שהוא מקום קדוש?'''<br /> <br /> ת: באולם. א. כי היתר ברית מילה בבית כנסת אינו לכל הדעות. ב. כי גם למתירים, אסור לומר דברי חולין בקלות ראש וזה דבר שקשה מאוד לעמוד בו.<br /> <br /> <br /> <br /> == סעודה בבית הכנסת ==<br /> '''ש: האם מותר לקיים סעודת שבת (מעורבת) בבית הכנסת? האם מותר לקיים סעודת שבת של נשים או גברים (נפרדת) בבית הכנסת או שיש בזה משום &quot;זילות מקדש מעט&quot;? האם יש חילוק בדינים שבין בית כנסת לבית מדרש?'''<br /> <br /> ת: סעודה מעורבת תמיד אסורה בכל מקום (קצור שו&quot;ע קנב ח-ט-י. קצוש&quot;ע קמט א), קל וחומר במקום קדוש כמו בית הכנסת או בית המדרש.<br /> <br /> באשר לסעודה נפרדת גם היא בעייתית אף על פי שנהגו רבים כן, ואפשר להתיר בדוחק כיוון שזו סעודת מצווה. אך גם אז, הן בבית כנסת, הן בבית מדרש, יש להיזהר מאוד מקלות ראש, שחוק, היתול ושיחה בטלה (שו&quot;ע או&quot;ח קנא א), וההגדרה של שיחת בטלה היא כגון שיחת חולין לצורך פרנסה שהיא מותרת בחוץ (משנה ברורה ס&quot;ק ב) – שנראה שמאוד קשה לעמוד בזה.<br /> <br /> <br /> <br /> == כלב נחיה ==<br /> '''ש: האם מותר לעוור להיכנס לבית כנסת עם כלב נחיה?'''<br /> <br /> ת: מן הדין כן, אך יש לבדוק את המנהג שם (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח א מה. הרבי מלובביץ אג' ו תתקלו. ודלא כהגרמ&quot;מ כשר בתורה שלמה טז 147. שו&quot;ת חלקת יעקב ג פז. שערים מצויינים בהלכה יג ב).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:בית כנסת ובית מדרש (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25328 2025-08-21T15:25:29Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקרות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == בית כנסת של רפורמים ==<br /> '''ש: האם מותר להכנס לבית כנסת רפורמי שלא על מנת להתפלל?'''<br /> <br /> ת: לא. מראית עין (שו&quot;ת אגרות משה או&quot;ח ב מ. ג כה).<br /> <br /> <br /> <br /> == קראים ==<br /> '''ש: מותר לבקר בבית כנסת של קראים?'''<br /> <br /> ת: לא. הרי הם כופרים (שו&quot;ע יו&quot;ד קנט ג. רמ&quot;א אה&quot;ע ד לז).<br /> <br /> <br /> <br /> == מערת המכפלה ==<br /> '''ש: איך מותר להתפלל במערת מכפלה, הרי זה בית כנסת שהקימו במסגד?'''<br /> <br /> ת: הפוך. עשו מסגד במקום שלנו. אני לא באתי בגבולה אלא היא באה בגבולי. ע&quot;ז מד (קום התהלך בארץ יז).<br /> <br /> <br /> <br /> == בתי כנסת מול בתי התפלה של הגויים ==<br /> '''ש: מדוע בתי התפלה של הגויים כל כך מקושטים ומפוארים לעומת בתי כנסת שלנו?'''<br /> <br /> ת: העיקר הוא עבודת ד' ולא חוויה.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:בית כנסת ובית מדרש (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA%5C%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99_-_%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25327 2025-08-21T15:24:07Z

<p>Admin: מחיקת כפילויות</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:אמונות טפלות\דרכי אמורי - סגולות (שו&quot;ת)]]<br /> מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון{{שות|כותרת=אמונות תפלות או אמונות טפלות|שאלה=האם כותבים אמונות תפלות עם ת' או אמונות טפלות עם ט'?|תשובה=שנוי במחלוקת. עם ת' הכוונה אמונות חסרות טעם, שטויות והבלים. עם ט' הכוונה שהם טפלים, כלומר שלאמונות העיקריות האמיתיות נדבקו גם אמונות ללא ערך עצמי. אמנם יש לה מקום, אבל היא זניחה ולא עיקר. כנראה חידוש של ר' נחמן קרוכמל על פי המילה הגרמנית Aberglaube, שפירושה אמונה נוספת, או נספחת. כמדומני, מה שהכי מקובל זה עם ט'. בין כך ובין כך זה הבל.}}<br /> {{שות|כותרת=הצבעה על 3 כוכבים|שאלה=מה המקור לכך שאצל ספרדים הורים אוסרים על ילדיהם להצביע על כוכבים במוצאי שבת בגלל חששות שונים?|תשובה=השתמר אצל יוצאי ספרד ופורטוגל מחשש מפני סוכני האינקוויזיציה.}}<br /> {{שות|כותרת=ערך סגולות|שאלה=האם יש ערך לסגולות?|תשובה=תלוי אלו. אבל יש יותר טוב מסגולות: תורה ומצוות (כשנולד להגרי&quot;ש אלישיב בן נין - הוא זכה לראות בחייו גם נכדי-נינים, דור שישי, דבר נדיר עד מאוד - ואמרו לו שמי שהוא סנדק לבן נינו אינו רואה פני גיהינום [עיין לקט יושר יו&quot;ד 52], השיב הג&quot;ר אלישיב: &quot;כל ימי חיי אני עובד להיכנס לגן עדן בדלת הראשית, ולא בדלת צדדית&quot;! גדולה שמושה להרב צבי ויספיש עמ' רל - מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=עלונים עם סגולות|שאלה=האם לפסול בבית-הכנסת עלוני שבת עם סגולות משונות?|תשובה=לא ראוי לעשות צנזורה, אלא להסביר לאנשים שלא זו הדרך.}}<br /> {{שות|כותרת=הגנה מצרות|שאלה=יש לי הרבה צרות בחיים. יש סגולה להתגונן מהן?|תשובה=שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. משלי כא כג.}}<br /> {{שות|כותרת=סגולה לחיים ארוכים|שאלה=האם יש סגולה לחיים ארוכים שגם יהיו חיים טובים?|תשובה=מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. תהילים לד יג-יד.}}<br /> {{שות|כותרת=אבני חושן|שאלה=שמעתי אומרים שיש ערך לאבני החושן לרפואה?|תשובה=אין אלו אבני החושן אלא הבלים.}}<br /> {{שות|כותרת=אבני חושן|שאלה=שמעתי גם לגביהן שיש חרם להשתמש בסגולות קדמוניות?|תשובה=יש חרם להשתמש ברפואות קדמוניות. ים של שלמה. כי איננו יודעים לזהותן ולהשתמש בהן וכו'. אבל כאן אין זו רפואה, אלא סתם הבל (עיין בספר נר באישון לילה 31-30. והשיב הגר&quot;ח קניבסקי שזה גם שטויות וגם חרם להשתמש בהם. דרך שיחה א תכח. סגולות רבותינו 328 – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=אבן תקומה|שאלה=שמעתי ברדיו סגולה מרב שכדי לדעת אם אשתי נאמנה לי, אשים אבן תקומה תחת המיטה בזמן שהיא ישנה, אם היא נאמנת לי היא תתעורר ותחבק אותי, ואם לא, היא תיפול מהמטה. מותר?|תשובה=אסור! (וכן אמר הגר&quot;ח קניבסקי. סגולות רבותינו 327-326 – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=שתי טליתות|שאלה=האם לבישת שתי טליתות או יותר היא סגולה?|תשובה=לא (וכן שו&quot;ת דורש ציון לגרב&quot;צ מוצפי: אין שום סגולה כלל. ומה שהגרח&quot;פ שיינברג – ראש ישיבת תורה אור בירושלים – היה לובש כ&quot;כ הרבה ציציות, יש הרבה שמועות וסיפורים. י&quot;א כדי לצאת ידי כל הדעות בהלכות ציצית, וי&quot;א שהתחיל כשביתו הייתה חולה כדי לקיים מצוות בזכותה. הוא אמר: &quot;זה 20-15 קילו של מצוות...&quot;. כתב עת &quot;משפחה&quot; יב ניסן תשס&quot;ח – גיליון 851. אמנם זו הנהגה מיוחדת של גדול ישראל, ואין רמז לסגולה בכלל - מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=מפתח הצדיק הלבן|שאלה=הומלץ לי להחזיק בלידה את מפתח הצדיק הלבן. זה בעייתי?|תשובה=אמנם היה תלמיד חכם וצדיק גדול בשם כזה שהיה תלמיד הרדב&quot;ז ונקבר בצפת, אבל ענין המפתח הוא המצאה. אלא יש להחזיק בסגולת האמת: תשובה, תפילה וצדקה (בראשית רבה מד יב. תפילת מוסף ימים נוראים – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=זוהר פנחס|שאלה=מה המקור לכך שנשיאת זוהר פנחס בכיס היא סגולה?|תשובה=אין מקור (וכן שו&quot;ת דורש ציון להגרב&quot;צ מוצפי: המצאה – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=בועות בקפה|שאלה=האם בועות בקפה מבשרות זכייה בכסף?|תשובה=הבלים.}}<br /> {{שות|כותרת=סגולה בדוקה|שאלה=כדאי להשתמש בסגולות שונות נגד צרה? איזו סגולה מומלצת?|תשובה=&quot;והייתם לי סגולה מכל העמים&quot;. הא כיצד? &quot;אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים&quot;. שמות יט ה. בשם השפת אמת (פעם אדם בא לפני הגרי&quot;ש אלישיב וביקש פיסת אפיקומן משולחנו כסגולה. אמר לו הגריש&quot;א: הגאון רבי מאיר דן פלוצקי, בעל כלי חמדה, סיפר שבא אדם לפני השפת אמת, וסיפר לו על חולה בתוך ביתו. הפציר ברבי שיתן לו סגולה עבורו. דחאו הרבי, אבל הלה לא הרפה. הודיע שלא יזוז מהחדר עד שיקבל את הסגולה. אמר השפת אמת: &quot;יש לי סגולה עבורך. לפני מתן תורה נאמר: 'והייתם לי סגולה מכל העמים' [שמות יט ה], על ידי לימוד התורה ושמירתה&quot;. והוא הדין, אמר הג&quot;ר אלישיב, לענין האפיקומן כשמירה. מדוע לא תסתפק בסגולת התורה, ש&quot;בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך&quot; [משלי ו כב]. הגש&quot;פ ישא ברכה 230 – מ&quot;צ).}}<br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אמונות טפלות\דרכי אמורי - סגולות]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA%5C%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99_-_%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25326 2025-08-21T15:21:38Z

<p>Admin: מחיקת כפילויות</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:אמונות טפלות\דרכי אמורי - סגולות (שו&quot;ת)]]<br /> מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון<br /> <br /> '''אבני חושן'''<br /> <br /> ש: שמעתי אומרים שיש ערך לאבני החושן לרפואה?<br /> <br /> ת: אין אלו אבני החושן אלא הבלים.ש: שמעתי גם לגביהן שיש חרם להשתמש בסגולות קדמוניות?<br /> <br /> ת: יש חרם להשתמש ברפואות קדמוניות. ים של שלמה. כי איננו יודעים לזהותן ולהשתמש בהן וכו'. אבל כאן אין זו רפואה, אלא סתם הבל (עיין בספר נר באישון לילה 31-30. והשיב הגר&quot;ח קניבסקי שזה גם שטויות וגם חרם להשתמש בהם. דרך שיחה א תכח. סגולות רבותינו 328 – מ&quot;צ).'''אבן תקומה'''<br /> <br /> ש: שמעתי ברדיו סגולה מרב שכדי לדעת אם אשתי נאמנה לי, אשים אבן תקומה תחת המיטה בזמן שהיא ישנה, אם היא נאמנת לי היא תתעורר ותחבק אותי, ואם לא, היא תיפול מהמטה. מותר?<br /> <br /> ת: אסור! (וכן אמר הגר&quot;ח קניבסקי. סגולות רבותינו 327-326 – מ&quot;צ).'''שתי טליתות'''<br /> <br /> ש: האם לבישת שתי טליתות או יותר היא סגולה?<br /> <br /> ת: לא (וכן שו&quot;ת דורש ציון לגרב&quot;צ מוצפי: אין שום סגולה כלל. ומה שהגרח&quot;פ שיינברג – ראש ישיבת תורה אור בירושלים – היה לובש כ&quot;כ הרבה ציציות, יש הרבה שמועות וסיפורים. י&quot;א כדי לצאת ידי כל הדעות בהלכות ציצית, וי&quot;א שהתחיל כשביתו הייתה חולה כדי לקיים מצוות בזכותה. הוא אמר: &quot;זה 20-15 קילו של מצוות...&quot;. כתב עת &quot;משפחה&quot; יב ניסן תשס&quot;ח – גיליון 851. אמנם זו הנהגה מיוחדת של גדול ישראל, ואין רמז לסגולה בכלל - מ&quot;צ).'''מפתח הצדיק הלבן'''<br /> <br /> ש: הומלץ לי להחזיק בלידה את מפתח הצדיק הלבן. זה בעייתי?<br /> <br /> ת: אמנם היה תלמיד חכם וצדיק גדול בשם כזה שהיה תלמיד הרדב&quot;ז ונקבר בצפת, אבל ענין המפתח הוא המצאה. אלא יש להחזיק בסגולת האמת: תשובה, תפילה וצדקה (בראשית רבה מד יב. תפילת מוסף ימים נוראים – מ&quot;צ).'''זוהר פנחס'''<br /> <br /> ש: מה המקור לכך שנשיאת זוהר פנחס בכיס היא סגולה?<br /> <br /> ת: אין מקור (וכן שו&quot;ת דורש ציון להגרב&quot;צ מוצפי: המצאה – מ&quot;צ).'''בועות בקפה'''<br /> <br /> ש: האם בועות בקפה מבשרות זכייה בכסף?<br /> <br /> ת: הבלים.'''סגולה בדוקה'''<br /> <br /> ש: כדאי להשתמש בסגולות שונות נגד צרה? איזו סגולה מומלצת?<br /> <br /> ת: &quot;והייתם לי סגולה מכל העמים&quot;. הא כיצד? &quot;אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים&quot;. שמות יט ה. בשם השפת אמת (פעם אדם בא לפני הגרי&quot;ש אלישיב וביקש פיסת אפיקומן משולחנו כסגולה. אמר לו הגריש&quot;א: הגאון רבי מאיר דן פלוצקי, בעל כלי חמדה, סיפר שבא אדם לפני השפת אמת, וסיפר לו על חולה בתוך ביתו. הפציר ברבי שיתן לו סגולה עבורו. דחאו הרבי, אבל הלה לא הרפה. הודיע שלא יזוז מהחדר עד שיקבל את הסגולה. אמר השפת אמת: &quot;יש לי סגולה עבורך. לפני מתן תורה נאמר: 'והייתם לי סגולה מכל העמים' [שמות יט ה], על ידי לימוד התורה ושמירתה&quot;. והוא הדין, אמר הג&quot;ר אלישיב, לענין האפיקומן כשמירה. מדוע לא תסתפק בסגולת התורה, ש&quot;בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך&quot; [משלי ו כב]. הגש&quot;פ ישא ברכה 230 – מ&quot;צ).<br /> <br /> {{ייבוא|input}}<br /> {{שות|כותרת=אמונות תפלות או אמונות טפלות|שאלה=האם כותבים אמונות תפלות עם ת' או אמונות טפלות עם ט'?|תשובה=שנוי במחלוקת. עם ת' הכוונה אמונות חסרות טעם, שטויות והבלים. עם ט' הכוונה שהם טפלים, כלומר שלאמונות העיקריות האמיתיות נדבקו גם אמונות ללא ערך עצמי. אמנם יש לה מקום, אבל היא זניחה ולא עיקר. כנראה חידוש של ר' נחמן קרוכמל על פי המילה הגרמנית Aberglaube, שפירושה אמונה נוספת, או נספחת. כמדומני, מה שהכי מקובל זה עם ט'. בין כך ובין כך זה הבל.}}<br /> {{שות|כותרת=הצבעה על 3 כוכבים|שאלה=מה המקור לכך שאצל ספרדים הורים אוסרים על ילדיהם להצביע על כוכבים במוצאי שבת בגלל חששות שונים?|תשובה=השתמר אצל יוצאי ספרד ופורטוגל מחשש מפני סוכני האינקוויזיציה.}}<br /> {{שות|כותרת=ערך סגולות|שאלה=האם יש ערך לסגולות?|תשובה=תלוי אלו. אבל יש יותר טוב מסגולות: תורה ומצוות (כשנולד להגרי&quot;ש אלישיב בן נין - הוא זכה לראות בחייו גם נכדי-נינים, דור שישי, דבר נדיר עד מאוד - ואמרו לו שמי שהוא סנדק לבן נינו אינו רואה פני גיהינום [עיין לקט יושר יו&quot;ד 52], השיב הג&quot;ר אלישיב: &quot;כל ימי חיי אני עובד להיכנס לגן עדן בדלת הראשית, ולא בדלת צדדית&quot;! גדולה שמושה להרב צבי ויספיש עמ' רל - מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=עלונים עם סגולות|שאלה=האם לפסול בבית-הכנסת עלוני שבת עם סגולות משונות?|תשובה=לא ראוי לעשות צנזורה, אלא להסביר לאנשים שלא זו הדרך.}}<br /> {{שות|כותרת=הגנה מצרות|שאלה=יש לי הרבה צרות בחיים. יש סגולה להתגונן מהן?|תשובה=שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. משלי כא כג.}}<br /> {{שות|כותרת=סגולה לחיים ארוכים|שאלה=האם יש סגולה לחיים ארוכים שגם יהיו חיים טובים?|תשובה=מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. תהילים לד יג-יד.}}<br /> {{שות|כותרת=אבני חושן|שאלה=שמעתי אומרים שיש ערך לאבני החושן לרפואה?|תשובה=אין אלו אבני החושן אלא הבלים.}}<br /> {{שות|כותרת=אבני חושן|שאלה=שמעתי גם לגביהן שיש חרם להשתמש בסגולות קדמוניות?|תשובה=יש חרם להשתמש ברפואות קדמוניות. ים של שלמה. כי איננו יודעים לזהותן ולהשתמש בהן וכו'. אבל כאן אין זו רפואה, אלא סתם הבל (עיין בספר נר באישון לילה 31-30. והשיב הגר&quot;ח קניבסקי שזה גם שטויות וגם חרם להשתמש בהם. דרך שיחה א תכח. סגולות רבותינו 328 – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=אבן תקומה|שאלה=שמעתי ברדיו סגולה מרב שכדי לדעת אם אשתי נאמנה לי, אשים אבן תקומה תחת המיטה בזמן שהיא ישנה, אם היא נאמנת לי היא תתעורר ותחבק אותי, ואם לא, היא תיפול מהמטה. מותר?|תשובה=אסור! (וכן אמר הגר&quot;ח קניבסקי. סגולות רבותינו 327-326 – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=שתי טליתות|שאלה=האם לבישת שתי טליתות או יותר היא סגולה?|תשובה=לא (וכן שו&quot;ת דורש ציון לגרב&quot;צ מוצפי: אין שום סגולה כלל. ומה שהגרח&quot;פ שיינברג – ראש ישיבת תורה אור בירושלים – היה לובש כ&quot;כ הרבה ציציות, יש הרבה שמועות וסיפורים. י&quot;א כדי לצאת ידי כל הדעות בהלכות ציצית, וי&quot;א שהתחיל כשביתו הייתה חולה כדי לקיים מצוות בזכותה. הוא אמר: &quot;זה 20-15 קילו של מצוות...&quot;. כתב עת &quot;משפחה&quot; יב ניסן תשס&quot;ח – גיליון 851. אמנם זו הנהגה מיוחדת של גדול ישראל, ואין רמז לסגולה בכלל - מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=מפתח הצדיק הלבן|שאלה=הומלץ לי להחזיק בלידה את מפתח הצדיק הלבן. זה בעייתי?|תשובה=אמנם היה תלמיד חכם וצדיק גדול בשם כזה שהיה תלמיד הרדב&quot;ז ונקבר בצפת, אבל ענין המפתח הוא המצאה. אלא יש להחזיק בסגולת האמת: תשובה, תפילה וצדקה (בראשית רבה מד יב. תפילת מוסף ימים נוראים – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=זוהר פנחס|שאלה=מה המקור לכך שנשיאת זוהר פנחס בכיס היא סגולה?|תשובה=אין מקור (וכן שו&quot;ת דורש ציון להגרב&quot;צ מוצפי: המצאה – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=בועות בקפה|שאלה=האם בועות בקפה מבשרות זכייה בכסף?|תשובה=הבלים.}}<br /> {{שות|כותרת=סגולה בדוקה|שאלה=כדאי להשתמש בסגולות שונות נגד צרה? איזו סגולה מומלצת?|תשובה=&quot;והייתם לי סגולה מכל העמים&quot;. הא כיצד? &quot;אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים&quot;. שמות יט ה. בשם השפת אמת (פעם אדם בא לפני הגרי&quot;ש אלישיב וביקש פיסת אפיקומן משולחנו כסגולה. אמר לו הגריש&quot;א: הגאון רבי מאיר דן פלוצקי, בעל כלי חמדה, סיפר שבא אדם לפני השפת אמת, וסיפר לו על חולה בתוך ביתו. הפציר ברבי שיתן לו סגולה עבורו. דחאו הרבי, אבל הלה לא הרפה. הודיע שלא יזוז מהחדר עד שיקבל את הסגולה. אמר השפת אמת: &quot;יש לי סגולה עבורך. לפני מתן תורה נאמר: 'והייתם לי סגולה מכל העמים' [שמות יט ה], על ידי לימוד התורה ושמירתה&quot;. והוא הדין, אמר הג&quot;ר אלישיב, לענין האפיקומן כשמירה. מדוע לא תסתפק בסגולת התורה, ש&quot;בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך&quot; [משלי ו כב]. הגש&quot;פ ישא ברכה 230 – מ&quot;צ).}}<br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אמונות טפלות\דרכי אמורי - סגולות]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25325 2025-08-20T11:14:02Z

<p>Admin: מחיקת כפילויות</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:הריון ולידה (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:אישות ומשפחה - הלכה (שו&quot;ת)]]<br /> {{ייבוא|input}}<br /> {{שות|כותרת=תענית ופדיון הבן|שאלה=האם זה נכון שהשתתפות בפדיון הבן שוה פ&quot;ד תעניות?|תשובה=השדי חמד אומר שזו שיחה נאה בפי הבריות. מערכת ס כלל נד. בשו&quot;ת עמק יהושע יו&quot;ד יח מביא זאת בשם האר&quot;י. אך הגר&quot;מ שך תמה על תלמיד שהפסיד שיעור כדי ללכת לסעודת פדיון הבן והסביר לו שגם שיעור לימוד תורה שוה 84 תעניות.<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=בכורות|שאלה=מה המקור לכך שבעתיד הבכורות יחזרו לתפקידים?|תשובה=אור החיים בראשית מט כח.<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=מס על פדיון הבן|שאלה=האם כהן צריך להצהיר למס הכנסה על כסף שקיבל עבור פדיון הבן?|תשובה=לא. זו מתנה. והיא נדירה (וכדומה, כתוב בשו&quot;ת רבבות אפרים [ו שפט] שבספר ובחרת בחיים [עמ' סח] מהרב חיים ראזעבערג מביא שהגר&quot;ח קריסווירטה בהספידו על הגר&quot;י קמנצקי דבר בשבחו שנהג להפריש מס אף ממשלוח מנות, והוא מס ממשלה. אלא זו מדת חסידות ולא חייבים, כי הכמות שמקבלים במשלוח מנות היא זניחה).<br /> }}<br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:פדיון הבן]]<br /> {{שות|כותרת=חשבון פדיון הבן|שאלה=איך עושים חשבון מתי פדיון הבן?|תשובה=תמיד יום בשבוע - יומיים אחר כך. אם נולד ביום ג - הפדיון ביום ה או בליל יום ה. ואם זה חל בשבת, אז במוצש&quot;ק.}}<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן בטלפון|שאלה=אם אין כוהן במדינה רחוקה והגיע זמן פדיון הבן, מה לעשות? אפשר בטלפון?|תשובה=אפשר לזכות לכוהן על ידי אחר מדעתו של הכוהן (עיין ים של שלמה קידושין פ&quot;א סי' נד. ט&quot;ז יו&quot;ד שה יא – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=מעשר על חמשת הסלעים מפדיון הבן|שאלה=האם כוהן צריך להפריש מעשר מחמשת הסלעים שהוא מקבל בפדיון הבן, אולי הן נחשבות כ&quot;משולחן גבוה קא זכו&quot; וכמתנות כהונה שלא חייבות במעשר?|תשובה=לא לתת. כי התורה זיכתה לו.<br /> <br /> [מובא בקצור שולחן ערוך ילקוט יוסף (שה נא) שיש מחלוקת בעניין.<br /> <br /> הגר&quot;א נבנצל כתב לי: &quot;לענ&quot;ד צריך&quot;.<br /> <br /> וכן כתבו הגרי&quot;ש אלישיב והגר&quot;ח קנייבסקי שצריך לתת (בזאת יבא אהרן עמ' תיז). וכן כתב הגר&quot;א גרינבלט שכוהן חייב לתת מעשר ממעות פדיון הבן, אף שהתורה זיכתה לו המעות. ראיה מתרומת מעשר שמחויב הלוי להפריש מהמעשר שקיבל אע&quot;ג שהתורה זיכתה לו את המעשר, כן נראה להלכה (שו&quot;ת רבבות אפרים ח חצר). וכן שו&quot;ת שבט הקהתי (א ער אות א).<br /> <br /> פעם נשאל הרב: האם כוהן צריך להצהיר למס הכנסה על כסף שקיבל עבור פדיון הבן? השיב: &quot;לא. זו מתנה. והיא נדירה. כדומה, כתוב בשו&quot;ת רבבות אפרים (ו, שפט) שבספר ובחרת בחיים (עמ' סח) מהרב חיים ראזענבערג מביא שהגר&quot;ח קריסווירטה בהספידו על הגר&quot;י קמנצקי דבר בשבחו שנהג להפריש מס אף ממשלוח מנות והוא מס ממשלה. אבל זו מדת חסידות ולא חייבים, כי הכמות שמקבלים במשלוח מנות היא זניחה&quot; - מ&quot;צ].}}<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן בטעות|שאלה=אני כוהן וערכתי פדיון הבן ואחר כך התברר שהאם בת לוי. שכחתי לברר.|תשובה=זה היה לשווא ויש להחזיר את הכסף.}}[[קטגוריה:יורה דעה (שו&quot;ת)]]<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן על תינוק שאינו בכור|שאלה=נולד לנו ילד ראשון, אך אינו בכור כי אשתי עברה הפלה. אנשים לא יודעים, אך יבינו אם לא עושים פדיון הבן, והיא מאוד תתבייש אם הדבר יוודע?|תשובה=מותר לעשות פדיון, וברכה לבטלה, איסור דרבנן משום כבוד הבריות. שהחיינו על בגד חדש. בורא פרי הגפן של הכוהן אין בעיה. יותר טוב לברך בקול, וכאשר אומרים ברוך הוא וברוך שמו, לומר בשקט: למדנו חוקיך.<br /> <br /> [וכן פסק הג&quot;ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו&quot;ת שבט הלוי. פעם הגיעה שאלה חמורה בפני הג&quot;ר וואזנר: כהן אחד הוזמן לסעודת פדיון הבן. קודם המעמד שאל הכהן את האם מספר שאלות, מהן התברר לו לתדהמתו, כי אלו הם אינם נישואיה הראשונים וכי יש לה ילד מנישואיה הקודמים, אך עד כה היא העלימה את העובדות מבעלה. נמצא אפוא כי התינוק אינו בכור ואי אפשר לקיים בו את מצוות פדיון הבן. העמדת פנים מצד האם והמשכת המעמד כמתוכנן תכשיל את האב בברכה לבטלה. מצד שני, אילו יוודע לאב כי אלו הם נישואים שניים, שלום הבית עלול להתערער לגמרי.<br /> <br /> משהובאה השאלה בפי הג&quot;ר וואזנר פסק לערוך את 'פדיון הבן' כרגיל. לתמיהת הכהן השואל, הבהיר הג&quot;ר וואזנר: &quot;הן קבעה תורה בפרשת סוטה: ימחה שמי על המים כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. חילול השם בברכה לבטלה אינו גרוע מכך&quot;... (רחמי הרב עמ' קצח-קצט).<br /> <br /> ומקרה דומה לזה הזכיר הראשון לציון הג&quot;ר יצחק יוסף: &quot;יש שכתבו שרב הקהל ששכח לספור יום אחד [של ספירת העומר], יכול לברך עבור הציבור, כי הוא מתבייש שכולם ידעו ששכח לספור יום אחד. אבל אין זה פתרון טוב, שהרי אם הוא לא חייב, איך יוצאים אחרים. ולכן הרב יתחמק, ואם לא עוזר לו, יאמר ברוך אתה ד', וכשהציבור יאמרו ברוך הוא וברוך שמו, הוא יאמר למדני חוקיך, ואחר כך ימשיך הברכה. כך נהג חכם יהודה צדקה זצ&quot;ל (ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים) אצל אחד שעשה חופה בבית, ואחר כך עשה את טקס החופה באולם, כי הוא חשש שלא יעשה לו קשיים שונים בחופה, וחכם יהודה צדקה לקח הכוס ואמר ברוך אתה ד', וכשהקהל אמר ברוך הוא וברוך שמו, אמר למדני חוקיך, ואחר כך המשיך הברכה. ובשעת הדחק יכולים לסמוך על זה (גליון בית מרן – גליון 73 – פרשת בהר תשע&quot;ו).<br /> <br /> וידידי הרב רפאל שנור, רב שכונת מעלה הזיתים ור&quot;מ בישיבת עטרת ירושלים, הראה לי עוד פתרון מהג&quot;ר שמואל אהרן יודלביץ, מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.<br /> <br /> מסופר בספר מעילו של שמואל (עמ' שא): כחו זה של רבי שמואל אהרן, למצוא פתרונות מקוריים בשאלות הלכתיות סבוכות, נודע לתהילה, ורבים פנו אליו להוועץ בו ולשמוע לחוות דעתו. מעשה באברך שאשתו הרתה והפילה, רח&quot;ל, והוא לא סיפר על כך לחותנו וחותנתו כדי שלא לצערם ולא להדאיגם. לתקופת השנה נולד לו בן, למזל טוב. שמח חותנו שמחה גדולה, והזמין את כל משפחתו לפדיון הבן.<br /> <br /> נבוך החתן, ונבוכה היולדת. אוי להם אם יאמרו, אוי להם אם לא יאמרו. אם יגלו שאין הילד חייב בפדיון, יעירו עליהם רוגז וחימה: הכיצד העלימו, ולא סיפרו. יווצר קרע שאינו מתאחה, דבר כזה אסור שיקרה. מאידך גיסא, הבן אינו חייב בפדיון. אין כל מניעה בעריכת סעודה, בנתינת חמשת הסלעים לכהן. אבל אסור לברך על מצות הפדיון. והחותן יבחין שאין מברכין. אם לא יבחין, יהיה מי שיתמה ויסב את תשומת לבו. מה עושים?<br /> <br /> פונים לרבי שמואל אהרן...<br /> <br /> שמע רבי שמואל אהרן, ניגש לארון והוציא מסכת פסחים. נטל דף נייר, ואמר לאברך: &quot;אני כותב לך מה לומר בעת הפדיון. חלק מהדברים תאמר בלחש, וחלקם בקול רם. ואין כל חשש לאמר בשם ומלכות, שכן זהו קטע מן הגמרא, כלשונו&quot;.<br /> <br /> וכך כתב: &quot;איתא בפסחים (קכא, ב), רבי שמלאי איקלע (נקלע) לפדיון הבן. בעו מיניה (שאלוהו): פשיטא, על פדיון הבן [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן' [עד כאן בקול רם] - אבי הבן מברך [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' [עד כאן בלחש] - כהן מברך, או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה (שהוא מקיים את המצוה)? לא הוה בידיה (לא ידע). אתא שאיל בי מדרשא (בא ושאל בבית המדרש), אמרו ליה: אבי הבן מברך שתים. והילכתא: אבי הבן מברך שתים [עד כאן בלחש]&quot;.<br /> <br /> כך נפתרה הבעיה. נערכה סעודה גדולה, סעודת מצווה של קיום השלום במשפחה, הברכות נאמרו בקול רם, ואבי הבן קיים בהן מצוות תלמוד תורה... עכ&quot;ל ספר מעילו של שמואל.<br /> <br /> אך בהערותיו על גמ' סוכה (נג, ב), הגרי&quot;ש אלישיב כתב: מעשה בא לפני בפלוני שרוצה לפדות בנו בכורו שלדעת אותו פלוני היה זה הנולד פטר רחם של אמו, וזה הכהן יודע שקודם שנשאת זאת האשה לפלוני הרתה לזנונים והפילה אותו ולד, ושמרה זה המעשה בהסתר שאפילו בעלה אינו יודע זאת, ועכשיו אם יוודע זה לבעלה שהרתה קודם שנשאת לו, ודאי שיגרשה, ובא אותו כהן לשאול אי צריך לספר לבעלה כדי שיצילו מברכה לבטלה, או שלא יספר לו, ואע&quot;פ שיגרום על ידי זה לברכה לבטלה, ומשום האי דינא דאי לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחק, והכא נמי נתיר איסור ברכה לבטלה משום שלום בין איש לאשתו.<br /> <br /> והשיב הגרי&quot;ש אלישיב שברמ&quot;א (שו&quot;ת סי' ק סק&quot;י) הובאה שאלה שנשאל רב האי גאון, על מי שנשבע לגרש את אשתו אם מחויב לגרשה, והשיב דמהא דמתירין בסוטה למחוק שם בשביל שלום בין איש לאשתו אין ראיה שנתיר לעבור על השבועה, דהתם מוציא מידי ספק ומידי איסורא, אבל הכא דאמר רחמנא לא תשא וכו' עכ&quot;ד. ונשאל הרמ&quot;א א&quot;כ איך אמרינן בסוכה (נג, ב) אחיתופל נשא ק&quot;ו להתיר מחיקת השם לצורך הצלת העולם מסוטה, דאפשר דדוקא בסוטה שהוא מוציא מספק ואיסור שרי, ולא בשביל הצלת העולם. יעו&quot;ש מה שתירץ.<br /> <br /> והגרי&quot;ש תירץ, שהנה מצינו בהשקאת סוטה דין של ונזרעה זרע, ודרשינן בגמרא אי היתה עקרה יולדת בנים, ולכאורה קשה שהסוטה הרי עברה איסור ונתייחדה עם אדם, ובעלה קינא לה, למה מגיע לה שכר על כך, והרי על איסור יחוד ודאי עברה. אלא רואים אנו מכאן, שכיון שהיה כאן חשד שוא, והיה שם גדר של הלבנת פנים ושפיכות דמים במשך תקופה זו, נתנה לה התורה שכר של ונזרעה זרע.<br /> <br /> ולפי זה נראה שזוהי כוונת רב האי גאון, דדוקא גבי סוטה שיש כאן עוד נושא של בירור ספק, דהיינו להצילה מידי הלבנת פנים, וגם שלום בית, רק בזה התירה התורה למחוק השם, אבל בשבועה שיש בזה רק גדר של שלום בית אסור, והצלת העולם יותר שייך לסוטה.<br /> <br /> ולפי זה סיים הגרי&quot;ש לגבי ברכה לבטלה, ודאי שאין שום היתר להתיר לאותו פודה בנו שיברך ברכה לבטלה, אע&quot;פ שעל ידי שיגלו לו יופרע שלום ביתם (וכדומה בשם הגרי&quot;ש אלישיב בספר קב ונקי [ב, שנח]. והגר&quot;י זילברשטיין העיר שם בהערה [מד] שבספר עלינו לשבח [דברים ח&quot;ב עמ' תקלז] נכתב בטעות שהגרשי&quot;א התיר במקרה כזה)].}}<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן על תינוק שאינו בכור|שאלה=נולד לנו ילד ראשון, אך אינו בכור כי אשתי עברה הפלה. אנשים לא יודעים, אך יבינו אם לא עושים פדיון הבן, והיא מאוד תתבייש אם הדבר יוודע?|תשובה=מותר לעשות פדיון, וברכה לבטלה, איסור דרבנן משום כבוד הבריות. שהחיינו על בגד חדש. בורא פרי הגפן של הכוהן אין בעיה. יותר טוב לברך בקול, וכאשר אומרים ברוך הוא וברוך שמו, לומר בשקט: למדנו חוקיך.<br /> <br /> [וכן פסק הג&quot;ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו&quot;ת שבט הלוי. פעם הגיעה שאלה חמורה בפני הג&quot;ר וואזנר: כהן אחד הוזמן לסעודת פדיון הבן. קודם המעמד שאל הכהן את האם מספר שאלות, מהן התברר לו לתדהמתו, כי אלו הם אינם נישואיה הראשונים וכי יש לה ילד מנישואיה הקודמים, אך עד כה היא העלימה את העובדות מבעלה. נמצא אפוא כי התינוק אינו בכור ואי אפשר לקיים בו את מצוות פדיון הבן. העמדת פנים מצד האם והמשכת המעמד כמתוכנן תכשיל את האב בברכה לבטלה. מצד שני, אילו יוודע לאב כי אלו הם נישואים שניים, שלום הבית עלול להתערער לגמרי.<br /> <br /> משהובאה השאלה בפי הג&quot;ר וואזנר פסק לערוך את 'פדיון הבן' כרגיל. לתמיהת הכהן השואל, הבהיר הג&quot;ר וואזנר: &quot;הן קבעה תורה בפרשת סוטה: ימחה שמי על המים כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. חילול השם בברכה לבטלה אינו גרוע מכך&quot;... (רחמי הרב עמ' קצח-קצט).<br /> <br /> ומקרה דומה לזה הזכיר הראשון לציון הג&quot;ר יצחק יוסף: &quot;יש שכתבו שרב הקהל ששכח לספור יום אחד [של ספירת העומר], יכול לברך עבור הציבור, כי הוא מתבייש שכולם ידעו ששכח לספור יום אחד. אבל אין זה פתרון טוב, שהרי אם הוא לא חייב, איך יוצאים אחרים. ולכן הרב יתחמק, ואם לא עוזר לו, יאמר ברוך אתה ד', וכשהציבור יאמרו ברוך הוא וברוך שמו, הוא יאמר למדני חוקיך, ואחר כך ימשיך הברכה. כך נהג חכם יהודה צדקה זצ&quot;ל (ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים) אצל אחד שעשה חופה בבית, ואחר כך עשה את טקס החופה באולם, כי הוא חשש שלא יעשה לו קשיים שונים בחופה, וחכם יהודה צדקה לקח הכוס ואמר ברוך אתה ד', וכשהקהל אמר ברוך הוא וברוך שמו, אמר למדני חוקיך, ואחר כך המשיך הברכה. ובשעת הדחק יכולים לסמוך על זה (גליון בית מרן – גליון 73 – פרשת בהר תשע&quot;ו).<br /> <br /> וידידי הרב רפאל שנור, רב שכונת מעלה הזיתים ור&quot;מ בישיבת עטרת ירושלים, הראה לי עוד פתרון מהג&quot;ר שמואל אהרן יודלביץ, מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.<br /> <br /> מסופר בספר מעילו של שמואל (עמ' שא): כחו זה של רבי שמואל אהרן, למצוא פתרונות מקוריים בשאלות הלכתיות סבוכות, נודע לתהילה, ורבים פנו אליו להוועץ בו ולשמוע לחוות דעתו. מעשה באברך שאשתו הרתה והפילה, רח&quot;ל, והוא לא סיפר על כך לחותנו וחותנתו כדי שלא לצערם ולא להדאיגם. לתקופת השנה נולד לו בן, למזל טוב. שמח חותנו שמחה גדולה, והזמין את כל משפחתו לפדיון הבן.<br /> <br /> נבוך החתן, ונבוכה היולדת. אוי להם אם יאמרו, אוי להם אם לא יאמרו. אם יגלו שאין הילד חייב בפדיון, יעירו עליהם רוגז וחימה: הכיצד העלימו, ולא סיפרו. יווצר קרע שאינו מתאחה, דבר כזה אסור שיקרה. מאידך גיסא, הבן אינו חייב בפדיון. אין כל מניעה בעריכת סעודה, בנתינת חמשת הסלעים לכהן. אבל אסור לברך על מצות הפדיון. והחותן יבחין שאין מברכין. אם לא יבחין, יהיה מי שיתמה ויסב את תשומת לבו. מה עושים?<br /> <br /> פונים לרבי שמואל אהרן...<br /> <br /> שמע רבי שמואל אהרן, ניגש לארון והוציא מסכת פסחים. נטל דף נייר, ואמר לאברך: &quot;אני כותב לך מה לומר בעת הפדיון. חלק מהדברים תאמר בלחש, וחלקם בקול רם. ואין כל חשש לאמר בשם ומלכות, שכן זהו קטע מן הגמרא, כלשונו&quot;.<br /> <br /> וכך כתב: &quot;איתא בפסחים (קכא, ב), רבי שמלאי איקלע (נקלע) לפדיון הבן. בעו מיניה (שאלוהו): פשיטא, על פדיון הבן [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן' [עד כאן בקול רם] - אבי הבן מברך [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' [עד כאן בלחש] - כהן מברך, או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה (שהוא מקיים את המצוה)? לא הוה בידיה (לא ידע). אתא שאיל בי מדרשא (בא ושאל בבית המדרש), אמרו ליה: אבי הבן מברך שתים. והילכתא: אבי הבן מברך שתים [עד כאן בלחש]&quot;.<br /> <br /> כך נפתרה הבעיה. נערכה סעודה גדולה, סעודת מצווה של קיום השלום במשפחה, הברכות נאמרו בקול רם, ואבי הבן קיים בהן מצוות תלמוד תורה... עכ&quot;ל ספר מעילו של שמואל.<br /> <br /> אך בהערותיו על גמ' סוכה (נג, ב), הגרי&quot;ש אלישיב כתב: מעשה בא לפני בפלוני שרוצה לפדות בנו בכורו שלדעת אותו פלוני היה זה הנולד פטר רחם של אמו, וזה הכהן יודע שקודם שנשאת זאת האשה לפלוני הרתה לזנונים והפילה אותו ולד, ושמרה זה המעשה בהסתר שאפילו בעלה אינו יודע זאת, ועכשיו אם יוודע זה לבעלה שהרתה קודם שנשאת לו, ודאי שיגרשה, ובא אותו כהן לשאול אי צריך לספר לבעלה כדי שיצילו מברכה לבטלה, או שלא יספר לו, ואע&quot;פ שיגרום על ידי זה לברכה לבטלה, ומשום האי דינא דאי לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחק, והכא נמי נתיר איסור ברכה לבטלה משום שלום בין איש לאשתו.<br /> <br /> והשיב הגרי&quot;ש אלישיב שברמ&quot;א (שו&quot;ת סי' ק סק&quot;י) הובאה שאלה שנשאל רב האי גאון, על מי שנשבע לגרש את אשתו אם מחויב לגרשה, והשיב דמהא דמתירין בסוטה למחוק שם בשביל שלום בין איש לאשתו אין ראיה שנתיר לעבור על השבועה, דהתם מוציא מידי ספק ומידי איסורא, אבל הכא דאמר רחמנא לא תשא וכו' עכ&quot;ד. ונשאל הרמ&quot;א א&quot;כ איך אמרינן בסוכה (נג, ב) אחיתופל נשא ק&quot;ו להתיר מחיקת השם לצורך הצלת העולם מסוטה, דאפשר דדוקא בסוטה שהוא מוציא מספק ואיסור שרי, ולא בשביל הצלת העולם. יעו&quot;ש מה שתירץ.<br /> <br /> והגרי&quot;ש תירץ, שהנה מצינו בהשקאת סוטה דין של ונזרעה זרע, ודרשינן בגמרא אי היתה עקרה יולדת בנים, ולכאורה קשה שהסוטה הרי עברה איסור ונתייחדה עם אדם, ובעלה קינא לה, למה מגיע לה שכר על כך, והרי על איסור יחוד ודאי עברה. אלא רואים אנו מכאן, שכיון שהיה כאן חשד שוא, והיה שם גדר של הלבנת פנים ושפיכות דמים במשך תקופה זו, נתנה לה התורה שכר של ונזרעה זרע.<br /> <br /> ולפי זה נראה שזוהי כוונת רב האי גאון, דדוקא גבי סוטה שיש כאן עוד נושא של בירור ספק, דהיינו להצילה מידי הלבנת פנים, וגם שלום בית, רק בזה התירה התורה למחוק השם, אבל בשבועה שיש בזה רק גדר של שלום בית אסור, והצלת העולם יותר שייך לסוטה.<br /> <br /> ולפי זה סיים הגרי&quot;ש לגבי ברכה לבטלה, ודאי שאין שום היתר להתיר לאותו פודה בנו שיברך ברכה לבטלה, אע&quot;פ שעל ידי שיגלו לו יופרע שלום ביתם (וכדומה בשם הגרי&quot;ש אלישיב בספר קב ונקי [ב, שנח]. והגר&quot;י זילברשטיין העיר שם בהערה [מד] שבספר עלינו לשבח [דברים ח&quot;ב עמ' תקלז] נכתב בטעות שהגרשי&quot;א התיר במקרה כזה)].}}</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25324 2025-08-20T11:12:18Z

<p>Admin: מחיקת כפילויות</p> <hr /> <div><br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''מעשר על חמשת הסלעים מפדיון הבן'''<br /> <br /> ש: האם כוהן צריך להפריש מעשר מחמשת הסלעים שהוא מקבל בפדיון הבן, אולי הן נחשבות כ&quot;משולחן גבוה קא זכו&quot; וכמתנות כהונה שלא חייבות במעשר?<br /> <br /> ת: לא לתת. כי התורה זיכתה לו.<br /> <br /> [http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%97%D7%9E%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים לחץ כאן]'''פדיון הבן בטעות'''<br /> <br /> ש: אני כוהן וערכתי פדיון הבן ואחר כך התברר שהאם בת לוי. שכחתי לברר.<br /> <br /> ת: זה היה לשווא ויש להחזיר את הכסף.<br /> <br /> '''בכורות'''<br /> <br /> ש: מה המקור לכך שבעתיד הבכורות יחזרו לתפקידים?<br /> <br /> ת: אור החיים בראשית מט כח.<br /> <br /> <br /> '''מס על פדיון הבן'''<br /> <br /> ש: האם כהן צריך להצהיר למס הכנסה על כסף שקיבל עבור פדיון הבן?<br /> <br /> ת: לא. זו מתנה. והיא נדירה (וכדומה, כתוב בשו&quot;ת רבבות אפרים [ו שפט] שבספר ובחרת בחיים [עמ' סח] מהרב חיים ראזעבערג מביא שהגר&quot;ח קריסווירטה בהספידו על הגר&quot;י קמנצקי דבר בשבחו שנהג להפריש מס אף ממשלוח מנות, והוא מס ממשלה. אלא זו מדת חסידות ולא חייבים, כי הכמות שמקבלים במשלוח מנות היא זניחה).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:הריון ולידה (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:אישות ומשפחה - הלכה (שו&quot;ת)]]<br /> <br /> {{ייבוא|input}}<br /> {{ייבוא|input_7}}<br /> {{ייבוא|input_8}}<br /> {{שות|כותרת=תענית ופדיון הבן|שאלה=האם זה נכון שהשתתפות בפדיון הבן שוה פ&quot;ד תעניות?|תשובה=השדי חמד אומר שזו שיחה נאה בפי הבריות. מערכת ס כלל נד. בשו&quot;ת עמק יהושע יו&quot;ד יח מביא זאת בשם האר&quot;י. אך הגר&quot;מ שך תמה על תלמיד שהפסיד שיעור כדי ללכת לסעודת פדיון הבן והסביר לו שגם שיעור לימוד תורה שוה 84 תעניות.<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=בכורות|שאלה=מה המקור לכך שבעתיד הבכורות יחזרו לתפקידים?|תשובה=אור החיים בראשית מט כח.<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=מס על פדיון הבן|שאלה=האם כהן צריך להצהיר למס הכנסה על כסף שקיבל עבור פדיון הבן?|תשובה=לא. זו מתנה. והיא נדירה (וכדומה, כתוב בשו&quot;ת רבבות אפרים [ו שפט] שבספר ובחרת בחיים [עמ' סח] מהרב חיים ראזעבערג מביא שהגר&quot;ח קריסווירטה בהספידו על הגר&quot;י קמנצקי דבר בשבחו שנהג להפריש מס אף ממשלוח מנות, והוא מס ממשלה. אלא זו מדת חסידות ולא חייבים, כי הכמות שמקבלים במשלוח מנות היא זניחה).<br /> }}<br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:פדיון הבן]]<br /> {{שות|כותרת=חשבון פדיון הבן|שאלה=איך עושים חשבון מתי פדיון הבן?|תשובה=תמיד יום בשבוע - יומיים אחר כך. אם נולד ביום ג - הפדיון ביום ה או בליל יום ה. ואם זה חל בשבת, אז במוצש&quot;ק.}}<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן בטלפון|שאלה=אם אין כוהן במדינה רחוקה והגיע זמן פדיון הבן, מה לעשות? אפשר בטלפון?|תשובה=אפשר לזכות לכוהן על ידי אחר מדעתו של הכוהן (עיין ים של שלמה קידושין פ&quot;א סי' נד. ט&quot;ז יו&quot;ד שה יא – מ&quot;צ).}}<br /> {{שות|כותרת=מעשר על חמשת הסלעים מפדיון הבן|שאלה=האם כוהן צריך להפריש מעשר מחמשת הסלעים שהוא מקבל בפדיון הבן, אולי הן נחשבות כ&quot;משולחן גבוה קא זכו&quot; וכמתנות כהונה שלא חייבות במעשר?|תשובה=לא לתת. כי התורה זיכתה לו.<br /> <br /> [מובא בקצור שולחן ערוך ילקוט יוסף (שה נא) שיש מחלוקת בעניין.<br /> <br /> הגר&quot;א נבנצל כתב לי: &quot;לענ&quot;ד צריך&quot;.<br /> <br /> וכן כתבו הגרי&quot;ש אלישיב והגר&quot;ח קנייבסקי שצריך לתת (בזאת יבא אהרן עמ' תיז). וכן כתב הגר&quot;א גרינבלט שכוהן חייב לתת מעשר ממעות פדיון הבן, אף שהתורה זיכתה לו המעות. ראיה מתרומת מעשר שמחויב הלוי להפריש מהמעשר שקיבל אע&quot;ג שהתורה זיכתה לו את המעשר, כן נראה להלכה (שו&quot;ת רבבות אפרים ח חצר). וכן שו&quot;ת שבט הקהתי (א ער אות א).<br /> <br /> פעם נשאל הרב: האם כוהן צריך להצהיר למס הכנסה על כסף שקיבל עבור פדיון הבן? השיב: &quot;לא. זו מתנה. והיא נדירה. כדומה, כתוב בשו&quot;ת רבבות אפרים (ו, שפט) שבספר ובחרת בחיים (עמ' סח) מהרב חיים ראזענבערג מביא שהגר&quot;ח קריסווירטה בהספידו על הגר&quot;י קמנצקי דבר בשבחו שנהג להפריש מס אף ממשלוח מנות והוא מס ממשלה. אבל זו מדת חסידות ולא חייבים, כי הכמות שמקבלים במשלוח מנות היא זניחה&quot; - מ&quot;צ].}}<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן בטעות|שאלה=אני כוהן וערכתי פדיון הבן ואחר כך התברר שהאם בת לוי. שכחתי לברר.|תשובה=זה היה לשווא ויש להחזיר את הכסף.}}[[קטגוריה:יורה דעה (שו&quot;ת)]]<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן על תינוק שאינו בכור|שאלה=נולד לנו ילד ראשון, אך אינו בכור כי אשתי עברה הפלה. אנשים לא יודעים, אך יבינו אם לא עושים פדיון הבן, והיא מאוד תתבייש אם הדבר יוודע?|תשובה=מותר לעשות פדיון, וברכה לבטלה, איסור דרבנן משום כבוד הבריות. שהחיינו על בגד חדש. בורא פרי הגפן של הכוהן אין בעיה. יותר טוב לברך בקול, וכאשר אומרים ברוך הוא וברוך שמו, לומר בשקט: למדנו חוקיך.<br /> <br /> [וכן פסק הג&quot;ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו&quot;ת שבט הלוי. פעם הגיעה שאלה חמורה בפני הג&quot;ר וואזנר: כהן אחד הוזמן לסעודת פדיון הבן. קודם המעמד שאל הכהן את האם מספר שאלות, מהן התברר לו לתדהמתו, כי אלו הם אינם נישואיה הראשונים וכי יש לה ילד מנישואיה הקודמים, אך עד כה היא העלימה את העובדות מבעלה. נמצא אפוא כי התינוק אינו בכור ואי אפשר לקיים בו את מצוות פדיון הבן. העמדת פנים מצד האם והמשכת המעמד כמתוכנן תכשיל את האב בברכה לבטלה. מצד שני, אילו יוודע לאב כי אלו הם נישואים שניים, שלום הבית עלול להתערער לגמרי.<br /> <br /> משהובאה השאלה בפי הג&quot;ר וואזנר פסק לערוך את 'פדיון הבן' כרגיל. לתמיהת הכהן השואל, הבהיר הג&quot;ר וואזנר: &quot;הן קבעה תורה בפרשת סוטה: ימחה שמי על המים כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. חילול השם בברכה לבטלה אינו גרוע מכך&quot;... (רחמי הרב עמ' קצח-קצט).<br /> <br /> ומקרה דומה לזה הזכיר הראשון לציון הג&quot;ר יצחק יוסף: &quot;יש שכתבו שרב הקהל ששכח לספור יום אחד [של ספירת העומר], יכול לברך עבור הציבור, כי הוא מתבייש שכולם ידעו ששכח לספור יום אחד. אבל אין זה פתרון טוב, שהרי אם הוא לא חייב, איך יוצאים אחרים. ולכן הרב יתחמק, ואם לא עוזר לו, יאמר ברוך אתה ד', וכשהציבור יאמרו ברוך הוא וברוך שמו, הוא יאמר למדני חוקיך, ואחר כך ימשיך הברכה. כך נהג חכם יהודה צדקה זצ&quot;ל (ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים) אצל אחד שעשה חופה בבית, ואחר כך עשה את טקס החופה באולם, כי הוא חשש שלא יעשה לו קשיים שונים בחופה, וחכם יהודה צדקה לקח הכוס ואמר ברוך אתה ד', וכשהקהל אמר ברוך הוא וברוך שמו, אמר למדני חוקיך, ואחר כך המשיך הברכה. ובשעת הדחק יכולים לסמוך על זה (גליון בית מרן – גליון 73 – פרשת בהר תשע&quot;ו).<br /> <br /> וידידי הרב רפאל שנור, רב שכונת מעלה הזיתים ור&quot;מ בישיבת עטרת ירושלים, הראה לי עוד פתרון מהג&quot;ר שמואל אהרן יודלביץ, מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.<br /> <br /> מסופר בספר מעילו של שמואל (עמ' שא): כחו זה של רבי שמואל אהרן, למצוא פתרונות מקוריים בשאלות הלכתיות סבוכות, נודע לתהילה, ורבים פנו אליו להוועץ בו ולשמוע לחוות דעתו. מעשה באברך שאשתו הרתה והפילה, רח&quot;ל, והוא לא סיפר על כך לחותנו וחותנתו כדי שלא לצערם ולא להדאיגם. לתקופת השנה נולד לו בן, למזל טוב. שמח חותנו שמחה גדולה, והזמין את כל משפחתו לפדיון הבן.<br /> <br /> נבוך החתן, ונבוכה היולדת. אוי להם אם יאמרו, אוי להם אם לא יאמרו. אם יגלו שאין הילד חייב בפדיון, יעירו עליהם רוגז וחימה: הכיצד העלימו, ולא סיפרו. יווצר קרע שאינו מתאחה, דבר כזה אסור שיקרה. מאידך גיסא, הבן אינו חייב בפדיון. אין כל מניעה בעריכת סעודה, בנתינת חמשת הסלעים לכהן. אבל אסור לברך על מצות הפדיון. והחותן יבחין שאין מברכין. אם לא יבחין, יהיה מי שיתמה ויסב את תשומת לבו. מה עושים?<br /> <br /> פונים לרבי שמואל אהרן...<br /> <br /> שמע רבי שמואל אהרן, ניגש לארון והוציא מסכת פסחים. נטל דף נייר, ואמר לאברך: &quot;אני כותב לך מה לומר בעת הפדיון. חלק מהדברים תאמר בלחש, וחלקם בקול רם. ואין כל חשש לאמר בשם ומלכות, שכן זהו קטע מן הגמרא, כלשונו&quot;.<br /> <br /> וכך כתב: &quot;איתא בפסחים (קכא, ב), רבי שמלאי איקלע (נקלע) לפדיון הבן. בעו מיניה (שאלוהו): פשיטא, על פדיון הבן [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן' [עד כאן בקול רם] - אבי הבן מברך [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' [עד כאן בלחש] - כהן מברך, או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה (שהוא מקיים את המצוה)? לא הוה בידיה (לא ידע). אתא שאיל בי מדרשא (בא ושאל בבית המדרש), אמרו ליה: אבי הבן מברך שתים. והילכתא: אבי הבן מברך שתים [עד כאן בלחש]&quot;.<br /> <br /> כך נפתרה הבעיה. נערכה סעודה גדולה, סעודת מצווה של קיום השלום במשפחה, הברכות נאמרו בקול רם, ואבי הבן קיים בהן מצוות תלמוד תורה... עכ&quot;ל ספר מעילו של שמואל.<br /> <br /> אך בהערותיו על גמ' סוכה (נג, ב), הגרי&quot;ש אלישיב כתב: מעשה בא לפני בפלוני שרוצה לפדות בנו בכורו שלדעת אותו פלוני היה זה הנולד פטר רחם של אמו, וזה הכהן יודע שקודם שנשאת זאת האשה לפלוני הרתה לזנונים והפילה אותו ולד, ושמרה זה המעשה בהסתר שאפילו בעלה אינו יודע זאת, ועכשיו אם יוודע זה לבעלה שהרתה קודם שנשאת לו, ודאי שיגרשה, ובא אותו כהן לשאול אי צריך לספר לבעלה כדי שיצילו מברכה לבטלה, או שלא יספר לו, ואע&quot;פ שיגרום על ידי זה לברכה לבטלה, ומשום האי דינא דאי לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחק, והכא נמי נתיר איסור ברכה לבטלה משום שלום בין איש לאשתו.<br /> <br /> והשיב הגרי&quot;ש אלישיב שברמ&quot;א (שו&quot;ת סי' ק סק&quot;י) הובאה שאלה שנשאל רב האי גאון, על מי שנשבע לגרש את אשתו אם מחויב לגרשה, והשיב דמהא דמתירין בסוטה למחוק שם בשביל שלום בין איש לאשתו אין ראיה שנתיר לעבור על השבועה, דהתם מוציא מידי ספק ומידי איסורא, אבל הכא דאמר רחמנא לא תשא וכו' עכ&quot;ד. ונשאל הרמ&quot;א א&quot;כ איך אמרינן בסוכה (נג, ב) אחיתופל נשא ק&quot;ו להתיר מחיקת השם לצורך הצלת העולם מסוטה, דאפשר דדוקא בסוטה שהוא מוציא מספק ואיסור שרי, ולא בשביל הצלת העולם. יעו&quot;ש מה שתירץ.<br /> <br /> והגרי&quot;ש תירץ, שהנה מצינו בהשקאת סוטה דין של ונזרעה זרע, ודרשינן בגמרא אי היתה עקרה יולדת בנים, ולכאורה קשה שהסוטה הרי עברה איסור ונתייחדה עם אדם, ובעלה קינא לה, למה מגיע לה שכר על כך, והרי על איסור יחוד ודאי עברה. אלא רואים אנו מכאן, שכיון שהיה כאן חשד שוא, והיה שם גדר של הלבנת פנים ושפיכות דמים במשך תקופה זו, נתנה לה התורה שכר של ונזרעה זרע.<br /> <br /> ולפי זה נראה שזוהי כוונת רב האי גאון, דדוקא גבי סוטה שיש כאן עוד נושא של בירור ספק, דהיינו להצילה מידי הלבנת פנים, וגם שלום בית, רק בזה התירה התורה למחוק השם, אבל בשבועה שיש בזה רק גדר של שלום בית אסור, והצלת העולם יותר שייך לסוטה.<br /> <br /> ולפי זה סיים הגרי&quot;ש לגבי ברכה לבטלה, ודאי שאין שום היתר להתיר לאותו פודה בנו שיברך ברכה לבטלה, אע&quot;פ שעל ידי שיגלו לו יופרע שלום ביתם (וכדומה בשם הגרי&quot;ש אלישיב בספר קב ונקי [ב, שנח]. והגר&quot;י זילברשטיין העיר שם בהערה [מד] שבספר עלינו לשבח [דברים ח&quot;ב עמ' תקלז] נכתב בטעות שהגרשי&quot;א התיר במקרה כזה)].}}<br /> {{שות|כותרת=פדיון הבן על תינוק שאינו בכור|שאלה=נולד לנו ילד ראשון, אך אינו בכור כי אשתי עברה הפלה. אנשים לא יודעים, אך יבינו אם לא עושים פדיון הבן, והיא מאוד תתבייש אם הדבר יוודע?|תשובה=מותר לעשות פדיון, וברכה לבטלה, איסור דרבנן משום כבוד הבריות. שהחיינו על בגד חדש. בורא פרי הגפן של הכוהן אין בעיה. יותר טוב לברך בקול, וכאשר אומרים ברוך הוא וברוך שמו, לומר בשקט: למדנו חוקיך.<br /> <br /> [וכן פסק הג&quot;ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו&quot;ת שבט הלוי. פעם הגיעה שאלה חמורה בפני הג&quot;ר וואזנר: כהן אחד הוזמן לסעודת פדיון הבן. קודם המעמד שאל הכהן את האם מספר שאלות, מהן התברר לו לתדהמתו, כי אלו הם אינם נישואיה הראשונים וכי יש לה ילד מנישואיה הקודמים, אך עד כה היא העלימה את העובדות מבעלה. נמצא אפוא כי התינוק אינו בכור ואי אפשר לקיים בו את מצוות פדיון הבן. העמדת פנים מצד האם והמשכת המעמד כמתוכנן תכשיל את האב בברכה לבטלה. מצד שני, אילו יוודע לאב כי אלו הם נישואים שניים, שלום הבית עלול להתערער לגמרי.<br /> <br /> משהובאה השאלה בפי הג&quot;ר וואזנר פסק לערוך את 'פדיון הבן' כרגיל. לתמיהת הכהן השואל, הבהיר הג&quot;ר וואזנר: &quot;הן קבעה תורה בפרשת סוטה: ימחה שמי על המים כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. חילול השם בברכה לבטלה אינו גרוע מכך&quot;... (רחמי הרב עמ' קצח-קצט).<br /> <br /> ומקרה דומה לזה הזכיר הראשון לציון הג&quot;ר יצחק יוסף: &quot;יש שכתבו שרב הקהל ששכח לספור יום אחד [של ספירת העומר], יכול לברך עבור הציבור, כי הוא מתבייש שכולם ידעו ששכח לספור יום אחד. אבל אין זה פתרון טוב, שהרי אם הוא לא חייב, איך יוצאים אחרים. ולכן הרב יתחמק, ואם לא עוזר לו, יאמר ברוך אתה ד', וכשהציבור יאמרו ברוך הוא וברוך שמו, הוא יאמר למדני חוקיך, ואחר כך ימשיך הברכה. כך נהג חכם יהודה צדקה זצ&quot;ל (ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים) אצל אחד שעשה חופה בבית, ואחר כך עשה את טקס החופה באולם, כי הוא חשש שלא יעשה לו קשיים שונים בחופה, וחכם יהודה צדקה לקח הכוס ואמר ברוך אתה ד', וכשהקהל אמר ברוך הוא וברוך שמו, אמר למדני חוקיך, ואחר כך המשיך הברכה. ובשעת הדחק יכולים לסמוך על זה (גליון בית מרן – גליון 73 – פרשת בהר תשע&quot;ו).<br /> <br /> וידידי הרב רפאל שנור, רב שכונת מעלה הזיתים ור&quot;מ בישיבת עטרת ירושלים, הראה לי עוד פתרון מהג&quot;ר שמואל אהרן יודלביץ, מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.<br /> <br /> מסופר בספר מעילו של שמואל (עמ' שא): כחו זה של רבי שמואל אהרן, למצוא פתרונות מקוריים בשאלות הלכתיות סבוכות, נודע לתהילה, ורבים פנו אליו להוועץ בו ולשמוע לחוות דעתו. מעשה באברך שאשתו הרתה והפילה, רח&quot;ל, והוא לא סיפר על כך לחותנו וחותנתו כדי שלא לצערם ולא להדאיגם. לתקופת השנה נולד לו בן, למזל טוב. שמח חותנו שמחה גדולה, והזמין את כל משפחתו לפדיון הבן.<br /> <br /> נבוך החתן, ונבוכה היולדת. אוי להם אם יאמרו, אוי להם אם לא יאמרו. אם יגלו שאין הילד חייב בפדיון, יעירו עליהם רוגז וחימה: הכיצד העלימו, ולא סיפרו. יווצר קרע שאינו מתאחה, דבר כזה אסור שיקרה. מאידך גיסא, הבן אינו חייב בפדיון. אין כל מניעה בעריכת סעודה, בנתינת חמשת הסלעים לכהן. אבל אסור לברך על מצות הפדיון. והחותן יבחין שאין מברכין. אם לא יבחין, יהיה מי שיתמה ויסב את תשומת לבו. מה עושים?<br /> <br /> פונים לרבי שמואל אהרן...<br /> <br /> שמע רבי שמואל אהרן, ניגש לארון והוציא מסכת פסחים. נטל דף נייר, ואמר לאברך: &quot;אני כותב לך מה לומר בעת הפדיון. חלק מהדברים תאמר בלחש, וחלקם בקול רם. ואין כל חשש לאמר בשם ומלכות, שכן זהו קטע מן הגמרא, כלשונו&quot;.<br /> <br /> וכך כתב: &quot;איתא בפסחים (קכא, ב), רבי שמלאי איקלע (נקלע) לפדיון הבן. בעו מיניה (שאלוהו): פשיטא, על פדיון הבן [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן' [עד כאן בקול רם] - אבי הבן מברך [עד כאן בלחש] 'ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' [עד כאן בלחש] - כהן מברך, או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה (שהוא מקיים את המצוה)? לא הוה בידיה (לא ידע). אתא שאיל בי מדרשא (בא ושאל בבית המדרש), אמרו ליה: אבי הבן מברך שתים. והילכתא: אבי הבן מברך שתים [עד כאן בלחש]&quot;.<br /> <br /> כך נפתרה הבעיה. נערכה סעודה גדולה, סעודת מצווה של קיום השלום במשפחה, הברכות נאמרו בקול רם, ואבי הבן קיים בהן מצוות תלמוד תורה... עכ&quot;ל ספר מעילו של שמואל.<br /> <br /> אך בהערותיו על גמ' סוכה (נג, ב), הגרי&quot;ש אלישיב כתב: מעשה בא לפני בפלוני שרוצה לפדות בנו בכורו שלדעת אותו פלוני היה זה הנולד פטר רחם של אמו, וזה הכהן יודע שקודם שנשאת זאת האשה לפלוני הרתה לזנונים והפילה אותו ולד, ושמרה זה המעשה בהסתר שאפילו בעלה אינו יודע זאת, ועכשיו אם יוודע זה לבעלה שהרתה קודם שנשאת לו, ודאי שיגרשה, ובא אותו כהן לשאול אי צריך לספר לבעלה כדי שיצילו מברכה לבטלה, או שלא יספר לו, ואע&quot;פ שיגרום על ידי זה לברכה לבטלה, ומשום האי דינא דאי לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחק, והכא נמי נתיר איסור ברכה לבטלה משום שלום בין איש לאשתו.<br /> <br /> והשיב הגרי&quot;ש אלישיב שברמ&quot;א (שו&quot;ת סי' ק סק&quot;י) הובאה שאלה שנשאל רב האי גאון, על מי שנשבע לגרש את אשתו אם מחויב לגרשה, והשיב דמהא דמתירין בסוטה למחוק שם בשביל שלום בין איש לאשתו אין ראיה שנתיר לעבור על השבועה, דהתם מוציא מידי ספק ומידי איסורא, אבל הכא דאמר רחמנא לא תשא וכו' עכ&quot;ד. ונשאל הרמ&quot;א א&quot;כ איך אמרינן בסוכה (נג, ב) אחיתופל נשא ק&quot;ו להתיר מחיקת השם לצורך הצלת העולם מסוטה, דאפשר דדוקא בסוטה שהוא מוציא מספק ואיסור שרי, ולא בשביל הצלת העולם. יעו&quot;ש מה שתירץ.<br /> <br /> והגרי&quot;ש תירץ, שהנה מצינו בהשקאת סוטה דין של ונזרעה זרע, ודרשינן בגמרא אי היתה עקרה יולדת בנים, ולכאורה קשה שהסוטה הרי עברה איסור ונתייחדה עם אדם, ובעלה קינא לה, למה מגיע לה שכר על כך, והרי על איסור יחוד ודאי עברה. אלא רואים אנו מכאן, שכיון שהיה כאן חשד שוא, והיה שם גדר של הלבנת פנים ושפיכות דמים במשך תקופה זו, נתנה לה התורה שכר של ונזרעה זרע.<br /> <br /> ולפי זה נראה שזוהי כוונת רב האי גאון, דדוקא גבי סוטה שיש כאן עוד נושא של בירור ספק, דהיינו להצילה מידי הלבנת פנים, וגם שלום בית, רק בזה התירה התורה למחוק השם, אבל בשבועה שיש בזה רק גדר של שלום בית אסור, והצלת העולם יותר שייך לסוטה.<br /> <br /> ולפי זה סיים הגרי&quot;ש לגבי ברכה לבטלה, ודאי שאין שום היתר להתיר לאותו פודה בנו שיברך ברכה לבטלה, אע&quot;פ שעל ידי שיגלו לו יופרע שלום ביתם (וכדומה בשם הגרי&quot;ש אלישיב בספר קב ונקי [ב, שנח]. והגר&quot;י זילברשטיין העיר שם בהערה [מד] שבספר עלינו לשבח [דברים ח&quot;ב עמ' תקלז] נכתב בטעות שהגרשי&quot;א התיר במקרה כזה)].}}</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94_/_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25323 2025-08-20T11:07:54Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == חומרות בטהרת המשפחה ==<br /> '''ש: פעם ראיתי ברמב&quot;ן שאין להשתגע יתר על המידה בחומרות לגבי טהרת המשפחה. איפה זה?'''<br /> <br /> ת: אכן, הרמב&quot;ן אומר שיש לקיים את כל ההלכות כדין ולא להפריז. רמב&quot;ן סוף הלכות נדה (פרק תשיעי – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה ללא בלנית ==<br /> '''ש: יש הרבה נשים מסורתיות או חילוניות אשר חשקה נפשן לטבול במקווה, אך הן נמנעות, כי הן מתביישות מפני הבלנית הבודקת אותן לפני הטבילה מחשש חציצה, וכן הנוכחת בשעת הטבילה עצמה. עבור נשים רבות, הטבילה לפני החתונה, היא הראשונה והאחרונה בחייהן. היש פתרון?''' <br /> <br /> ת: יש כמה פתרונות עבור נשים אלו: <br /> א. מעיקר הדין, אישה אינה צריכה בודקת חיצונית שתוודא שאין חציצה. אלא עליה לבדוק בעצמה, ובמקומות שאינה רואה כגון בגב, למשש עם היד (שו&quot;ע יו&quot;ד קצח מ: &quot;ואם אין לה מי שתעמוד על גבה&quot;. וכן שם סעי' מח שטבילה ללא כוונה, כגון נפילה לים, שכמובן אין שם בלנית, נחשבת לטבילה. ומה שכתב הרמ&quot;א שיש לטבול פעם שנייה זו חומרה ולא מעיקר הדין). <br /> אפשר גם להיעזר בשתי מראות גדולות זו כנגד זו. <br /> יש לציין שהחשש רחוק, כי נשותינו אינן עובדות במלאכות מלוכלכות, ונדיר שיש בגב חציצה. באשר לחשש שערות שנשרו בחפיפה ונדבקו בגב, יש לשפשף את הגב תחת המקלחת, וגם הן תיפרדנה מן הגוף בשעת הטבילה. דיעבד, ודאי שאין בעיה, כי זה מיעוט ואינו מקפיד. <br /> ב. באשר לבלנית הנוכחת בשעת הטבילה עצמה, הצורך הוא מפני חשש שערות ארוכות שאינן מכוסות במים. לכן, אם יש לאישה שער קצר, אין חשש. ואם השער הוא ארוך, אפשר לתפוס אותו ברשת רופפת. <br /> אפשר גם לפתור את הבעיה השנייה של שערות שאינן מכוסות בתוך המים, בעזרת נוכחות בלנית, אבל הטובלת תלבש חלוק רחב ורופף שאינו דבוק לגוף, כפי שנהוג ביחס למתגיירות שטובלות בנוכחות בית-דין. אך אין צורך בפתרון זה, שהרי די בשער קצר או שער תפוס ברשת. <br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה בזמן בית ראשון ==<br /> '''ש: איך נשים טבלו בזמן בית ראשון, הרי לא בנו מקוואות?'''<br /> <br /> ת: ים, נהר, מעיין, בור מים. לא רק נשים אלא גם גברים. וגם ארבעים שנה במדבר טבלו בבאר מים, מעיינות ושלוליות שונות (ואמר הגר&quot;ח קניבסקי שבמדבר טבלו בבארה של מרים. דרך שיחה א שיח – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה בים המלח ==<br /> '''ש: האם אני יכול לטבול בים המלח?'''<br /> <br /> ת: עקרונית כן. אבל למעשה זה מסוכן.<br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה בלי נישואים ==<br /> '''ש: אני חיה עם גבר, כמו איש ואישה. אנו מתכננים להתחתן, אך לא עתה. האם חובה עליי לטבול כמו אישה נשואה?'''<br /> <br /> ת: חלילה! גם עם טבילה, זה אסור ועוון גדול מאוד. עיין שו&quot;ת הריב&quot;ש (סי' תכב), מובא בשו&quot;ע יו&quot;ד ריש הלכות נדה (יו&quot;ד סי' קפג). ועיין על חומרת הדבר בעקדת יצחק פרשת כי תצא (ע' שו&quot;ת אגרות משה אה&quot;ע ס – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה במקוה במעצר בית ==<br /> '''ש: אפשר להורות לאשה ללכת למקוה אם היא במעצר בית?'''<br /> <br /> ת: א. לא עושים מצוה ע&quot;י עבירה. ב. אם יתפסו אותה, יעשו לה צרות צרורות. ג. אפשר אישור מהמשטרה הלוך וחזור, שאחד אחראי ילווה אותה.<br /> <br /> <br /> <br /> == חיבור מיטות בזמן טהרה ==<br /> '''ש: האם בזמן טהרה יש להפריד בין המיטות בחדר הורים או אפשר להשאיר אותן מחוברות, כי יש חשש שמא ייכנסו ילדים וישאלו שאלות?'''<br /> <br /> ת: אין הלכה בנדון, אפשר לנהוג כך או כך. באשר לילדים, אין להם מה לעשות בחדר הורים ויש לחנכם לכבד צניעות הזולת. וכן, אם שואלים שאלות, יש לחנכם שעל שאלות הנוגעות לחיים הפרטיים, אין חייבים להשיב.<br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה ודלקת אזנים ==<br /> '''ש: כל פעם שאני טובלת אני מקבלת דלקת אזנים. האם מותר לשים פקק סיליקון?'''<br /> <br /> ת: לא. אלא לשים טיפות אזנים, כי לא המים מזיקים אלא הזיהום שבהם. ולקבל אישור רופא אזנים.<br /> <br /> <br /> <br /> == קרן רחם מנוונת ==<br /> '''ש: מה דין אישה שיש לה קרן רחם מנוונת ורואה דם, ועל פי בדיקת אולטרה סאונד הדימום בא משם, האם ניתן להתירה לבעלה? ומה הדין בהריון כאשר נחשבת למסולקת דמים?'''<br /> <br /> ת: קרן רחם מנוונת היא ככל רחם, והדם הבא משם טמא, ואין זה נחשב כדם פצע; וגם אם היא בהריון, לא מועילה חזקת מסולקת דמים, שהרי זו רק חזקה, כל זמן שלא רואים דם. אך כשרואים דם, הולכים על פי מה שרואים. יתר על כן, רק הרחם הראשי הוא &quot;בהריון&quot;, אך הקרן המנוונת אינה בהריון.<br /> <br /> <br /> <br /> == שתי טבילות ==<br /> '''ש: רציתי לשאול את כבודו האם יש מי שאומר כמו שתוספות אומרים שהיו טובלים הנשים שתי טבילות, אחת לסוף שבעה ימים מראיתה לגבי היתר נגיעה אחרי הטבילה הראשונה, ואחת לסוף שבעה נקיים, – או שאין מי שמיקל בזה וצריך שבעה נקיים ואחר כך לטבול?'''<br /> <br /> ת: אמנם דברי התוספות (שבת יג) מובאים בכמה ראשונים, בחידושי הר&quot;ן בשם רא&quot;ה, בריטב&quot;א, במאירי סוף פ&quot;ט דנדה, בריב&quot;ש בתשובה תכה ועוד. אבל הלא הם מספרים זאת כדבר שהיה נהוג בעבר ולא כדבר שנהוג עתה, ומפורש ברמב&quot;ן וברשב&quot;א שזה בגלל שהיו עסוקים בטהרות. ועיין שואל ומשיב (מהדו&quot;ק ס' ז'. וכן שו&quot;ת מנחת שלמה ח&quot;ב ג ס' עג). וכן בשו&quot;ת דעת כהן שלפיו המנהג התבטל (יו&quot;ד ס' פה ד&quot;ה וזה). רק ראיתי בשו&quot;ת מנחת יצחק שמביא זאת כלאחר יד כסעיף בעלמא (מנח&quot;י ח&quot;א נ ד).<br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה בעדשות מגע ==<br /> '''ש: האם עדשות מגע חוצצות בטבילה?'''<br /> <br /> ת: כן. אלא אם כן אלו עדשות מגע קבועות שרופא מתקין. אבל לטבילת גבר הכל מותר (טהרת הבית של הגר&quot;ע יוסף ג 26. שו&quot;ת מנחת יצחק ו פט. וכתב ב שו&quot;ת שבט הלוי ב צז שאסור, אבל בדיעבד כשר. ועי' שו&quot;ת אגרות משה יו&quot;ד קד).<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == דם בתולים ==<br /> '''ש: האם תוכל הכלה לפני ליל כלולות לבדוק אצל רופאה שמא נשרו לה כל הבתולים ומתוך כך לא תהיה אסורה משום דם בתולים?'''<br /> <br /> ת: הנה כבר כתבתי בנושא דומה שלא תוכל לפטור את עצמה מדין דם בתולים אם תיקח כדורים המונעים וסת (עטורי כהנים 260 עמ' 27) והוא הדין בנדון שלנו. שהרי תמיד היו בוגרות, שפעמים רבות נושרים להן הבתולים, וגם אז יכלו לבדוק, אך לא נתנו עצה זו אפילו כאשר היו שנהגו למעך ולהוציא באצבע (פדר&quot;א טז); אלא זו גזרה כללית, הכוללת את כל הבתולות, בניגוד לבעולה כגון אלמנה. ואפילו מוכת עץ, הביא בשו&quot;ת מנחת יצחק (ח&quot;ד ס' נח) שהמהרש&quot;א מתיר והדרכי תשובה אוסר (קצג סק&quot;ה). אולם שם זה שונה שהרי נעשה מעשה, אבל בסתם בתולה לא חילקו. וזה הרי טעם דם בתולים - אף על פי שאין לך דם מכה גדול מזה - שחששו שנתערב דם נידה או דם חימוד, ואסרוה גם אם לא ראתה דם כלל, גזרה שמא בכל זאת הייתה טיפת דם, אלא שהזרע חיפה עליה. והוא הדין אצלנו. זאת ועוד: שמא גם על ידי בדיקת רופאה לא תוכל לדעת, שמא לא כלו הבתולים לגמרי. זה הכלל, אי אפשר לשנות ממה שנהגו כל הדורות.<br /> <br /> <br /> <br /> == מקלחת אחרי טבילה במקווה ==<br /> '''ש: האם אישה חייבת להתקלח אחרי טבילה במקווה?'''<br /> <br /> ת: לא. אדרבה, חכמים דווקא גזרו שלא להתרחץ אחרי המקווה. בזמנם לא היו מקוואות נקיות כמו שיש לנו, אלא הנשים טבלו באיזה בור מלא בוץ ויצאו מלוכלכות ולכן הן התרחצו אחר כך. כתוצאה, השרישה טעות לחשוב שאלה ואלה מטהרים. כלומר, שכדי להיטהר צריך גם טבילה וגם להתרחץ. לכן חכמים גזרו שאסור להתרחץ אחרי המקווה (שו&quot;ע יו&quot;ד רא, עג ברמ&quot;א).<br /> <br /> גם בימינו ישנה תופעה דומה. אמנם ב&quot;ה, המקוואות מאוד נקיות, ובכל זאת יש נשים רגישות שמרגישות צורך להתרחץ אחרי הטבילה. מספרים על הרב שלמה זלמן אויירבך שהיה מתרחץ לפני ואחרי טבילה במקווה. כששאלו את הרב למה נוהג כך, הוא ענה: אני מתרחץ לפני כן לקיים &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot; – ולא ללכלך את המקווה. ואני מתרחץ אחר כך בגלל אלה שלא מקיימים &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot; (ס' ועלהו לא יבול ח&quot;ב עמ' רפו).<br /> <br /> נשים שרוצות בכל זאת להתרחץ אחרי המקווה, מותר לרחוץ את הגוף חלק חלק - ידיים, אחר כך רגלים, אחר כך הראש וכן הלאה.<br /> <br /> הרב יוסף שלום אלישיב אף חידש שמקלחת לא נחשבת לרחיצת כל הגוף בבת אחת אלא היא בגדר רחיצת חלק חלק , אפילו אם המקלחת מקיפה את כל הגוף. כי המקלחת זורמת בטיפות נפרדות וכל טיפה נוגעת בחלק אחר של הגוף. החידוש נועד כדי לאפשר מקלחת לנשים שרוצות להתקלח אחר כך, אבל בוודאי שאישה לא חייבת. <br /> <br /> <br /> <br /> == בעל בלי הכרה ==<br /> '''ש: בעלי בלי הכרה בבית חולים כתוצאה מתאונה. האם מותר לי למרוח בו משחה ושאר טיפולים כשאני נדה, שאם לא אעשה כן, המשפחה תגיד שאני מזניחה אותה?'''<br /> <br /> ת: אסור. כי זה לא פקוח נפש. אלא אם כן תקחי כדורים לדחות המחזור לגמרי.<br /> <br /> <br /> <br /> == טבילה במדבר ==<br /> '''ש: היכן טבלו בני ישראל במדבר?'''<br /> <br /> ת: יש שם מעיינות וכל מיני שלוליות מים.<br /> <br /> <br /> <br /> == עישון במקוה ==<br /> '''ש: האם מותר לעשן במתחם המקוה, הרי אין במקום קדושה?'''<br /> <br /> ת: מותר מצד המקום, אבל אסור כי מכניס סרחון, מציק לטובלים האחרים ומקלקל את המקום.<br /> <br /> <br /> <br /> == &quot;עקרות הלכתית&quot; ==<br /> '''ש: לאישה בעלת מחזור קצר, הטבילה חלה אחרי זמן הביוץ, והפתרון הוא מתן הורמונים דוחי ביוץ. איך טיפלו בזה בעבר כאשר לא היה קיים פתרון ההורמונים? למה ההלכה מקשה את חייה של אישה כזו שלא תוכל להרות באופן טבעי?'''<br /> <br /> ת: בעיה ידועה, אם כי נדירה. יש חמישה פתרונות:<br /> <br /> א. דחיית הביוץ בעזרת הורמונים.<br /> <br /> ב. דחיית הביוץ בעזרת תרופה טבעית) גם פועלת בדרך פלצבו, כלומר אינבו או תרופת דמה).<br /> <br /> ג. הפרייה מלאכותית בבית חולים.<br /> <br /> ד. הפרייה מלאכותית בבית.<br /> <br /> ה. פתרונות הלכתיים כגון מניעת החמרה בצבעי הבדיקות או דרכים לקצר את תקופת המתנת חמשת הימים – שאין כאן מקום לפרטן.<br /> <br /> בעבר השתמשו בפתרונות השני, הרביעי והחמישי.<br /> <br /> באשר לשאלה האמונית, הלכות נדה, הן ההלכות שמן התורה והן אלה שמתקנת חכמים, הן אושרו של האדם וטהרתו. לעתים יש מצבים יוצאים מן הכלל שהן מכבידות. אגב, זה נכון לגבי כל שיטה בעולם כגון טיפול רפואי או תרופה. במקרים כאלה יש פתרונות הלכתיים או מעשיים נקודתיים. עיין מורה נבוכים האומר שהתורה כיוונה אל הכלל.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:אישות ומשפחה - הלכה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25322 2025-08-20T11:02:16Z

<p>Admin: מחיקת כפילות</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:אישות ומשפחה - הלכה (שו&quot;ת)]]<br /> מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון{{שות|כותרת=חליצה לאלמנה זקנה שאינה רוצה להתחתן שנית|שאלה=אישה זקנה שהתאלמנה, לא היו לה ילדים ואינה רוצה להתחתן שנית, האם אע&quot;פ כן צריכה חליצה מגיסה, או שמא רק אם תרצה להתחתן יחלוץ לה? כלומר, האם חליצה היא &quot;מתיר&quot; או מצווה בפני עצמה?|תשובה=אינה חייבת וזו חומרה.<br /> <br /> [הגר&quot;א נבנצל כתב לי: &quot;חליצה היא מצווה&quot;.<br /> <br /> הגר&quot;ח קנייבסקי כתב לי: &quot;מצווה דאורייתא&quot;. כן מצאתי שהשיב הגר&quot;ח קנייבסקי שהיא צריכה חליצה אף אם אינה רוצה להתחתן שנית (בזאת יבא אהרן עמ' תמט).<br /> <br /> הג&quot;ר יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, כתב לי: &quot;תלוי אם המצווה היא בעצם החליצה. מסתבר שיש מצווה בכך&quot;.<br /> <br /> הגרז&quot;נ גולדברג כתב לי: &quot;דעת החת&quot;ס (אע&quot;ה סי' פה) שאין חייב לחלוץ. רק על פי קבלה יש בזה תועלת למת והרי זה כנר יארצייט. וצ&quot;ע שבכמה מקומות בגמרא מצינו מצות חליצה ושלא לבטל המצווה וצ&quot;ע&quot;.<br /> <br /> הג&quot;ר יוסף ליברמן, מח&quot;ס שו&quot;ת משנת יוסף, כתב לי: &quot;מבואר בשו&quot;ת חתם סופר (אה&quot;ע ח&quot;ב סי' פה) שחליצה היא &quot;מתיר&quot;, ואם שניהם - היבם והיבמה - לא רוצים, מחמת הטרחה או הבושה, אין לחייבם. אבל ע&quot;פ הזוהר הקדוש פרשת חוקת זה לטובת נשמת המת ומועיל לו יותר מהדלקת נר שמן זית, שעל ידי זה תנוח נשמתו ותתוקן. לכן טוב שיחלוץ אפילו לזקנה שאין בדעתה להנשא [ועי' בספר סידורו של שבת מבעל באר מים חיים, שאביו נסע למדינת הים בסכנת דרכים לקיים מצוות חליצה בחינם ותמורת זה קיבל במתנה את בנו הגה&quot;צ].<br /> <br /> הג&quot;ר אליהו שלזינגר, אב&quot;ד ורב שכונת גילה ומח&quot;ס שו&quot;ת שואלין ודורשין, כתב לי: &quot;חליצה דינה כגט לאשת איש. אז כמו שאשת איש יכולה להישאר בלא גט ולא להינשא, כך גם לעניין חליצה. אמנם הובא בפוסקים שיש להעדיף ולעשות הכל שאשה תחלוץ או תתגרש כדי שלא תצא תקלה ח&quot;ו&quot;.<br /> <br /> הג&quot;ר שמחה ב&quot;צ רבינוביץ, מח&quot;ס פסקי תשובות, כתב לי: &quot;חליצה מצווה קיומית ועושים אותו בכל ענין, עיין חינוך ועו&quot;פ. גם לפי המקובלים ענין גדול לנשמת הנפטר&quot;.<br /> <br /> הג&quot;ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח&quot;ס שו&quot;ת שבט הקהתי, כתב לי: &quot;עיין תשובת חת&quot;ס שעל פי הקבלה יש ענין גדול לטובת הנפטר לחלוץ&quot;.<br /> <br /> מובא בשו&quot;ת ציץ אליעזר (כא', ה') ממה שכתב בשו&quot;ת חת&quot;ס (אה&quot;ע סי' פה) שלפי הפוסקים אין מצווה בפני מצווה (טור וב&quot;י אה&quot;ע סיק קסה). אלא עוד כתב החת&quot;ס (או&quot;ח א, קמה) ע&quot;פ הזוהר: &quot;כיון שנמצא בספרים והובא בבית שמואל (אה&quot;ע קסה סק&quot;ט) שהחליצה היא תיקון לנשמת המת&quot;. לכן, אין חיוב אבל יש חסד לנפטר. כתב המג&quot;א בשם כה&quot;ג (שם סק&quot;כ) שאין לכוף לנהוג כזוהר וכן כתוב בערוך השולחן (שם סעי' יח) - מ&quot;צ].}}<br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:חליצה]]<br /> [[קטגוריה:אבן העזר (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25321 2025-08-19T11:53:05Z

<p>Admin: מחיקת כפילויות</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:שו&quot;תים]] [[קטגוריה:זוגיות ומשפחה (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:אישות ומשפחה - הלכה (שו&quot;ת)]]<br /> (מקורות: הרב מרדכי ציון){{שות|כותרת=חובת חנוכת בית|שאלה=האם יש חובה לעשות חנוכת בית? ובבית שכור?|תשובה=יש מנהג טוב ששימוש ראשון יהיה קודש כגון לימוד תורה או תפלה, אך לא חייבים להזמין אנשים (שו&quot;ת שאילת שלמה ב פד-פה, קמג. ג שכו).<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=דירה רעה|שאלה=האם יש בעיה לשכור דירה שבה אדם התאבד בה בעבר?|תשובה=לא. העבירה באדם, והדירה כהוגן.<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=בית של מגורשים|שאלה=האם יש בעיה לשכור דירה בה התגוררו אנשים שהתגרשו?|תשובה=אין שום בעיה. אם הייתה בעיה אז היה צריך לתת צדקה ולומר תהילים, אך אין בעיה. אנשים התגרשו בגלל עצמם ולא בגלל הדירה.<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=עיר או יש&quot;ע|שאלה=אני רוצה לעבור מן העיר ליהודה ושומרון ואשתי לא רוצה. מה לעשות?|תשובה=עשה כרצון אשתך כי היא יותר קשורה למקום לעומתך שהנך יותר נייד.<br /> }}<br /> {{שות|כותרת=מעבר|שאלה=אנחנו עוברים דירה ולא יודעים לאן. מה הכי כדאי?|תשובה=ג' אמות מידה: חינוך ילדים, חברה מתיאמה, עבודה.<br /> }}<br /> [[קטגוריה:אבן העזר (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:הלכות דירה וחנוכת הבית]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_-_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25320 2025-08-19T11:49:39Z

<p>Admin: /* שלום בית */ עריכת כותרת</p> <hr /> <div>== קולות בגיטין ==<br /> '''ש: שמעתי שהדיינים מחמירים בענייני גיטין. למה לא להקל כדי לשחרר נשים?'''<br /> <br /> ת: איני יודע. שאל אותם ישירות. על כל פנים, הפוסקים כתבו שבגיטין יש לצאת ידי כל הדעות והשיטות כדי למנוע איסור אשת איש וממזרות. רא&quot;ם. חת&quot;ס. רב פעלים לבא&quot;ח. יבי&quot;א (רא&quot;ם כד. חת&quot;ס א קטז. רב פעלים אה&quot;ע ד יב. חזו&quot;א אגרות ג נ – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == מצא יפה הימנה ==<br /> '''ש: רבי עקיבא אמר שאם מצא אישה יפה מאשתו, מותר לגרשה. גיטין צ א. זה לא מובן?'''<br /> <br /> ת: אם מצא יפה מאשתו, סימן שהנישואים רעועים (עיין ספרו של הרב פרקי אהבה – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == גירושים ומתנות ==<br /> '''ש: האם בעל שמתגרש יכול לתבוע בחזרה את המתנות שנתן לאשתו?'''<br /> <br /> ת: ודאי שלא (מעשה שהיה ביהודי שתרם פרוכת לבית כנסת, ועליה היה רקום באותיות זהב שמו ושם אשתו. התגרשו, דרש מהגבאי למחוק את שמה של אשתו מן הפרוכת, &quot;שהרי עכשיו אין היא אשתי&quot;... השיב הגרי&quot;ש אלישיב: אם הבעל אינו רוצה ששמו יופיע לצד שמה של אשתו לשעבר על גבי הפרוכת – שימחוק את השם שלו... ונימק, שהוא העניק לה מתנה, ואם כן, כיצד הוא יכול עכשיו להפקיע ממנה את המתנה היקרה הזו?! ופריו מתוק – בראשית 299-298 – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == שלום בית 1 ==<br /> '''ש: אח שלי עומד להתגרש וליבי נשבר. כיצד לשכנעו שלא?'''<br /> <br /> ת: אין נוסחת פלא. אלא דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. לפעמים. ומעשה בזוג שבאו בפני האור שמח להתגרש. שאל אם יש להם ילד. – כן, אחד. - הביאו אותו אלי. כשבאו איתו, הושיבו על ברכיו ואמר לו: עוד מעט תהיה כמו יתום, אבא ואמא מתגרשים, וחזר על זה עד שהילד פרץ בבכי. אז האמא הצטרפה לבכי. ותוך זמן קצר גם האבא. הבכי פרץ מחסומי השנאה, הנקמה והכבוד, וההורים התפייסו... כמובן, זה לא תמיד עומד על הפרק.<br /> <br /> <br /> <br /> == נישואים אזרחיים ==<br /> '''ש: מי שהתחתן בנישואים אזרחיים, האם זקוק לגט?'''<br /> <br /> ת: תלוי בנסיבות. על פי רוב, אם זה בחו&quot;ל בלית ברירה לא צריך גט, ואם זה בארץ, מתוך ברירה, צריך גט. אך כאמור, צריך לשאול בית-דין בכל מקרה (ע' כתבי הגרי&quot;א הענקין א 117-87. שו&quot;ת אגרות משה אה&quot;ע א עד). <br /> <br /> <br /> <br /> == הפקעת קידושין ==<br /> '''ש: האם אפשר להפקיע קידושין למפרע כדי לפתור בעית עגונות?'''<br /> <br /> ת: לא. הפוסקים דחו (שו&quot;ת מלמד להועיל ג נא. שו&quot;ת ציץ אליעזר א ב אות ב).<br /> <br /> <br /> <br /> == נישואים על תנאי ==<br /> '''ש: האם כדאי לתקן קידושין על תנאי שפוקעים למפרע אם בן זוג אחד רוצה להתגרש כדי לחסוך בעיות של מסורבות גט?'''<br /> <br /> ת: כבר דחו רבותינו הצעה זו, כי לא בגלל כמה מקרים אומללים, מבטלים קדושת הנישואים בישראל, להפוך כולם לספק זנות. עיין תשובות גדולי הדור בספר &quot;אין תנאי בקידושין&quot;, שנת תרצ (עי' שו&quot;ת אגרות משה אה&quot;ע ד קו-קז).<br /> <br /> <br /> <br /> == סעודת הודיה ==<br /> '''ש: קיבלתי גט אחרי כמה שנות סירוב והתנהגות מכוערת מצד בעלי לשעבר. האם יש מקום לעשות סעודת הודיה?'''<br /> <br /> ת: כן.<br /> <br /> <br /> <br /> == טבעת נישואים ==<br /> '''ש: מה לעשות בטבעת נישואים בגירושים – להחזיר או למכור?'''<br /> <br /> ת: היא שלך. למכור.<br /> <br /> <br /> <br /> == חזרה אחר גירושים ==<br /> '''ש: אני והגרוש שלי מאוד מתלבטים אם לחזור או לא?'''<br /> <br /> ת: ודאי טוב, אך רק אחרי יעוץ נישואים לתקופה מסויימת, כאשר היועץ יאמר שהדבר יצליח. כי לחזור לאותו מצב של מריבות ומתחים – אין תועלת.<br /> <br /> <br /> <br /> == גרושה שזינתה ==<br /> '''ש: אשה התגרשה, חיה עם אדם אחר בלי נישואים, האם יכולה להתחתן שוב עם הגרוש שלה?'''<br /> <br /> ת: כן. המגרש את אשתו ואחר כך זינתה, מותרת לחזור לבעלה. שו&quot;ע אע&quot;ה י א. ותעשה תשובה.<br /> <br /> <br /> <br /> == שלום בית 2 ==<br /> '''ש: אם אשתי הולכת בלי כיסוי ראש ולובשת מכנסים, ויחסינו טובים, יש להתגרש?'''<br /> <br /> ת: ודאי לא.<br /> [הרי אדם נדון על פי רובו (רמב&quot;ם, הלכות תשובה ג א) – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אישות ומשפחה - הלכה (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:שו&quot;ת]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_-_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25319 2025-08-19T11:49:08Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>== קולות בגיטין ==<br /> '''ש: שמעתי שהדיינים מחמירים בענייני גיטין. למה לא להקל כדי לשחרר נשים?'''<br /> <br /> ת: איני יודע. שאל אותם ישירות. על כל פנים, הפוסקים כתבו שבגיטין יש לצאת ידי כל הדעות והשיטות כדי למנוע איסור אשת איש וממזרות. רא&quot;ם. חת&quot;ס. רב פעלים לבא&quot;ח. יבי&quot;א (רא&quot;ם כד. חת&quot;ס א קטז. רב פעלים אה&quot;ע ד יב. חזו&quot;א אגרות ג נ – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == מצא יפה הימנה ==<br /> '''ש: רבי עקיבא אמר שאם מצא אישה יפה מאשתו, מותר לגרשה. גיטין צ א. זה לא מובן?'''<br /> <br /> ת: אם מצא יפה מאשתו, סימן שהנישואים רעועים (עיין ספרו של הרב פרקי אהבה – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == גירושים ומתנות ==<br /> '''ש: האם בעל שמתגרש יכול לתבוע בחזרה את המתנות שנתן לאשתו?'''<br /> <br /> ת: ודאי שלא (מעשה שהיה ביהודי שתרם פרוכת לבית כנסת, ועליה היה רקום באותיות זהב שמו ושם אשתו. התגרשו, דרש מהגבאי למחוק את שמה של אשתו מן הפרוכת, &quot;שהרי עכשיו אין היא אשתי&quot;... השיב הגרי&quot;ש אלישיב: אם הבעל אינו רוצה ששמו יופיע לצד שמה של אשתו לשעבר על גבי הפרוכת – שימחוק את השם שלו... ונימק, שהוא העניק לה מתנה, ואם כן, כיצד הוא יכול עכשיו להפקיע ממנה את המתנה היקרה הזו?! ופריו מתוק – בראשית 299-298 – מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> == שלום בית ==<br /> '''ש: אח שלי עומד להתגרש וליבי נשבר. כיצד לשכנעו שלא?'''<br /> <br /> ת: אין נוסחת פלא. אלא דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. לפעמים. ומעשה בזוג שבאו בפני האור שמח להתגרש. שאל אם יש להם ילד. – כן, אחד. - הביאו אותו אלי. כשבאו איתו, הושיבו על ברכיו ואמר לו: עוד מעט תהיה כמו יתום, אבא ואמא מתגרשים, וחזר על זה עד שהילד פרץ בבכי. אז האמא הצטרפה לבכי. ותוך זמן קצר גם האבא. הבכי פרץ מחסומי השנאה, הנקמה והכבוד, וההורים התפייסו... כמובן, זה לא תמיד עומד על הפרק.<br /> <br /> <br /> <br /> == נישואים אזרחיים ==<br /> '''ש: מי שהתחתן בנישואים אזרחיים, האם זקוק לגט?'''<br /> <br /> ת: תלוי בנסיבות. על פי רוב, אם זה בחו&quot;ל בלית ברירה לא צריך גט, ואם זה בארץ, מתוך ברירה, צריך גט. אך כאמור, צריך לשאול בית-דין בכל מקרה (ע' כתבי הגרי&quot;א הענקין א 117-87. שו&quot;ת אגרות משה אה&quot;ע א עד). <br /> <br /> <br /> <br /> == הפקעת קידושין ==<br /> '''ש: האם אפשר להפקיע קידושין למפרע כדי לפתור בעית עגונות?'''<br /> <br /> ת: לא. הפוסקים דחו (שו&quot;ת מלמד להועיל ג נא. שו&quot;ת ציץ אליעזר א ב אות ב).<br /> <br /> <br /> <br /> == נישואים על תנאי ==<br /> '''ש: האם כדאי לתקן קידושין על תנאי שפוקעים למפרע אם בן זוג אחד רוצה להתגרש כדי לחסוך בעיות של מסורבות גט?'''<br /> <br /> ת: כבר דחו רבותינו הצעה זו, כי לא בגלל כמה מקרים אומללים, מבטלים קדושת הנישואים בישראל, להפוך כולם לספק זנות. עיין תשובות גדולי הדור בספר &quot;אין תנאי בקידושין&quot;, שנת תרצ (עי' שו&quot;ת אגרות משה אה&quot;ע ד קו-קז).<br /> <br /> <br /> <br /> == סעודת הודיה ==<br /> '''ש: קיבלתי גט אחרי כמה שנות סירוב והתנהגות מכוערת מצד בעלי לשעבר. האם יש מקום לעשות סעודת הודיה?'''<br /> <br /> ת: כן.<br /> <br /> <br /> <br /> == טבעת נישואים ==<br /> '''ש: מה לעשות בטבעת נישואים בגירושים – להחזיר או למכור?'''<br /> <br /> ת: היא שלך. למכור.<br /> <br /> <br /> <br /> == חזרה אחר גירושים ==<br /> '''ש: אני והגרוש שלי מאוד מתלבטים אם לחזור או לא?'''<br /> <br /> ת: ודאי טוב, אך רק אחרי יעוץ נישואים לתקופה מסויימת, כאשר היועץ יאמר שהדבר יצליח. כי לחזור לאותו מצב של מריבות ומתחים – אין תועלת.<br /> <br /> <br /> <br /> == גרושה שזינתה ==<br /> '''ש: אשה התגרשה, חיה עם אדם אחר בלי נישואים, האם יכולה להתחתן שוב עם הגרוש שלה?'''<br /> <br /> ת: כן. המגרש את אשתו ואחר כך זינתה, מותרת לחזור לבעלה. שו&quot;ע אע&quot;ה י א. ותעשה תשובה.<br /> <br /> <br /> <br /> == שלום בית ==<br /> '''ש: אם אשתי הולכת בלי כיסוי ראש ולובשת מכנסים, ויחסינו טובים, יש להתגרש?'''<br /> <br /> ת: ודאי לא.<br /> [הרי אדם נדון על פי רובו (רמב&quot;ם, הלכות תשובה ג א) – רשם מ&quot;צ.]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אישות ומשפחה - הלכה (שו&quot;ת)]] [[קטגוריה:שו&quot;ת]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25318 2025-08-19T11:44:50Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>== שינת צהריים ==<br /> '''ש: האם יש עניין להימנע משינת צהריים?'''<br /> <br /> ת: אפשר לישון, העיקר לא להפריז. שו&quot;ע או&quot;ח רלא. ויש שהגדירו שינה זו כשינת הסוס. שם. כלומר חצי שעה. שע&quot;ת שם. אבל זה עניין אישי לכל אחד. ובמיוחד בשבת. פס&quot;ת שם.<br /> <br /> == קריאת שמע בשינת צהריים ==<br /> '''ש: האם בשינת צהריים יש לקרוא קריאת שמע על המיטה?'''<br /> <br /> ת: לא. פס&quot;ת רלא א.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:שינה וסדר הלילה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%A9%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25317 2025-08-19T11:42:38Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == קריאת שמע על המיטה ארוכה ==<br /> '''ש: מדוע קריאת שמע על המיטה כל כך ארוכה?'''<br /> <br /> ת: היא קצרה, במיוחד שהיא הכנה נשמתית לשעות ארוכות של שינה. אך המינימום הוא שמע, המפיל ופסוקי רחמים.<br /> <br /> == שמע על המיטה עם ברכה ==<br /> '''ש: האם לומר שמע על המיטה עם ברכה, אם יש אפשרות שלא ארדם?'''<br /> <br /> ת: כן. זו ברכת השבח על מנהגו של עולם. כמו שהביא הגר&quot;א הוכחה מברכת המפיל שלא חייב להניח פתיתים לפני בדיקת חמץ בגלל חשש לא ימצא. שו&quot;ע או&quot;ח תלב.<br /> <br /> == אשר יצר אחרי ברכת המפיל ==<br /> '''ש: אם ברכתי המפיל והולך לשירותים, לברך אשר יצר או זה הפסק?'''<br /> <br /> ת: לברך, ביסוד זו ברכה על טבעו של עולם מעין ברכת השבח. עיין ביה&quot;ל רלט ד&quot;ה סמוך.<br /> <br /> == ערבית אחרי ק&quot;ש על המיטה ==<br /> '''ש: אחרי שאמרתי קריאת שמע על המיטה, נזכרתי שלא התפללתי ערבית. מה לעשות?'''<br /> <br /> ת: להתפלל. וכן מותר כל דבר נצרך (מ&quot;ב רלט ס&quot;ק ג-ד).<br /> <br /> == לימוד תורה אחרי המפיל ==<br /> '''ש: האם אחרי ברכת המפיל מותר ללמוד תורה?'''<br /> <br /> ת: ודאי. אין זה כברכת המצוות או הנהנין שאסור שיהיה הפסק, אלא ברכת השבח כללית על חסד השינה. וכן מותר לדבר בשעת צורך (מ&quot;ב רלט ס&quot;ק ג-ד).<br /> <br /> == חולה וק&quot;ש על המיטה ==<br /> '''ש: האם חולה חייב בקריאת שמע על המיטה?'''<br /> <br /> ת: יש לומר הפרשה הראשונה של קריאת שמע וברכת המפיל (שו&quot;ע או&quot;ח קלט מ&quot;ב סק&quot;ט. <br /> שו&quot;ת שאילת שלמה ג עג).<br /> <br /> == קריאת שמע על המיטה ושמירה ==<br /> '''ש: אני ישן שעתים וחצי, יוצא לשמירה, ועוד פעם שעתים וחצי. מתי לומר קריאת שמע?'''<br /> <br /> ת: לאשכנזים פעם שניה, לספרדים פעם ראשונה לפני חצות (שו&quot;ת שאילת שלמה ב צא. קיצשו&quot;ע עם פירושו של הגר&quot;מ אליהו עא ד).<br /> <br /> == הריני מוחל ==<br /> '''ש: האם לומר הריני מוחל בקריאת שמע על המיטה, כי יש אדם שמאוד פגע בי ולא ביקש <br /> סליחה?'''<br /> <br /> ת: לומר ואין זה כולל אותו (שו&quot;ת שאילת שלמה ב צב. טל חרמון – תורה – מהדורה הראשונה עמ' 480-479).<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:שינה וסדר הלילה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_-_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25316 2025-08-19T11:39:37Z

<p>Admin: הגדלת כותרות והדגשת שאלות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> == שולחן ==<br /> '''ש: מותר לשבת על שולחן?'''<br /> <br /> ת: ראוי שלא (שו&quot;ת שאילת שלמה א שפו). <br /> <br /> [ומובא שם: &quot;ומו&quot;ר הגרא&quot;ד אוירבך אב&quot;ד טבריה כתב לי: 'הוא דבר שגור בפי כל ישראל שאין לשבת על גבי שולחן שאוכלים עליו... מאידך אין להתייחס לזה כאל איסור אלא כהנהגה ישרה המקובלת בישראל, ולעת הצורך כשאינו נראה זלזול במנהג, שפיר דמי... גם אפשר, בכל שיש מקום קבוע לשולחן ששם סועדים עליו, כל שהעמידו במקום אחר, אינו בכלל המנהג'&quot; – רשם מ&quot;צ).<br /> <br /> <br /> <br /> '''ש: האם נכון שמי שיושב בקצה השולחן לא יתחתן שבע שנים?'''<br /> <br /> ת: הבל.<br /> <br /> == לחיים ==<br /> '''ש: למה אומרים לחיים למי ששותה יין?'''<br /> <br /> ת: כי כאשר הוציא אדם חייב מיתה להורג, היו משקין אותו יין, כדי שלא ירגיש פחד וצער, ולכן אנו אומרים שהיין הזה הוא לא למות אלא לחיים.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:סעודה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25315 2025-08-19T11:38:38Z

<p>Admin: הגדלת כותרת והדגשת שאלה</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == התוועדות כסעודת מצוה ==<br /> '''ש: אם בהתוועדות יש אוכל, זו סעודת מצוה?'''<br /> <br /> ת: לא.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:סעודה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25314 2025-08-19T11:37:50Z

<p>Admin: /* מים אחרונים */ עריכת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים 1 ==<br /> '''ש: האם בימינו חייבים במים אחרונים?'''<br /> <br /> ת: התוספות סוברים שלא כיון שאין עתה מלח סדומית. ברכות נג. אבל מי שידיו מלוכלכות, ומקפיד לרחוץ, חייב. אך מי שברור לו שלא נגע במאכלים, או נגע וידיו נקיות, או שאינו מקפיד לרחוץ אחרי ארוחה, יש לו על מי לסמוך. שו&quot;ע או&quot;ח קפא. מ&quot;ב כב נקיות (שו&quot;ת שאילת שלמה א קיא). <br /> <br /> [אמנם דעתו של הגר&quot;א נבנצל שעם התחדשות ייצור מלח במפעלי ים המלח, הרי שיש לנו מלח סדומית, וחובה ליטול מים אחרונים כיום אף לסוברים שבדורות שלפנינו לא הייתה חובה נטילה. ביצחק יקרא על המ&quot;ב קפא סק&quot;א – רשם מ&quot;צ].<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים 2 ==<br /> '''ש: האם אשה חייבת במים אחרונים? למה?'''<br /> <br /> ת: חייבת. כדי לברך בידיים נקיות (ילקוט יוסף ח&quot;ג קפא ב. שו&quot;ת תשובות והנהגות א קעד. שו&quot;ת שאילת שלמה א קיא. ועיין לימוד זכות על נשים שלא נוטלות בשו&quot;ת שבט הלוי ד או&quot;ח כג).<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים 3 ==<br /> '''ש: למה יש מעבירים מים אחרונים עם היד הרטובה על הפה?'''<br /> <br /> ת: רש&quot;י יומא פג. פסקי תשובות קפא ז.<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים ניתזו על אוכל ==<br /> '''ש: מה לעשות עם אוכל שמים אחרונים ניתזו עליו?'''<br /> <br /> ת: אין לאכול אותו. שו&quot;ע או&quot;ח קפא ב כה&quot;ח ד. לכן יש ליטול מים אחרונים בזהירות ויותר טוב במקום אחר.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:סעודה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin http://www.shlomo-aviner.net//w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)&diff=25313 2025-08-19T11:37:00Z

<p>Admin: הדגשת שאלות והגדלת כותרות</p> <hr /> <div>[מקורות ע&quot;י הרב מרדכי ציון]<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים ==<br /> '''ש: האם בימינו חייבים במים אחרונים?'''<br /> <br /> ת: התוספות סוברים שלא כיון שאין עתה מלח סדומית. ברכות נג. אבל מי שידיו מלוכלכות, ומקפיד לרחוץ, חייב. אך מי שברור לו שלא נגע במאכלים, או נגע וידיו נקיות, או שאינו מקפיד לרחוץ אחרי ארוחה, יש לו על מי לסמוך. שו&quot;ע או&quot;ח קפא. מ&quot;ב כב נקיות (שו&quot;ת שאילת שלמה א קיא). <br /> <br /> [אמנם דעתו של הגר&quot;א נבנצל שעם התחדשות ייצור מלח במפעלי ים המלח, הרי שיש לנו מלח סדומית, וחובה ליטול מים אחרונים כיום אף לסוברים שבדורות שלפנינו לא הייתה חובה נטילה. ביצחק יקרא על המ&quot;ב קפא סק&quot;א – רשם מ&quot;צ].<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים ==<br /> '''ש: האם אשה חייבת במים אחרונים? למה?'''<br /> <br /> ת: חייבת. כדי לברך בידיים נקיות (ילקוט יוסף ח&quot;ג קפא ב. שו&quot;ת תשובות והנהגות א קעד. שו&quot;ת שאילת שלמה א קיא. ועיין לימוד זכות על נשים שלא נוטלות בשו&quot;ת שבט הלוי ד או&quot;ח כג).<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים ==<br /> '''ש: למה יש מעבירים מים אחרונים עם היד הרטובה על הפה?'''<br /> <br /> ת: רש&quot;י יומא פג. פסקי תשובות קפא ז.<br /> <br /> <br /> <br /> == מים אחרונים ניתזו על אוכל ==<br /> '''ש: מה לעשות עם אוכל שמים אחרונים ניתזו עליו?'''<br /> <br /> ת: אין לאכול אותו. שו&quot;ע או&quot;ח קפא ב כה&quot;ח ד. לכן יש ליטול מים אחרונים בזהירות ויותר טוב במקום אחר.<br /> <br /> [[קטגוריה:שו&quot;ת]] [[קטגוריה:סעודה (שו&quot;ת)]]</div>

Admin